התחלתי לקרוא את הספר הזה בלי לדעת עליו הרבה. בשנה שעברה ברנדון סנדרסון היה אורח הכבוד של פסטיבל אייקון 2019, וחברה שלי ואני הלכנו להחתמת הספרים שלו. כמובן ששכחתי להביא את הספרים שכבר קראתי כדי להחתים אותו, אז כדי לא לקנות ספר שכבר יש לי החלטתי לקנות את לגיון. כשסנדרסון חתם הוא הוסיף את המילים "Not Crazy" לחתימה שלו, מה שגרם לי לתהות על אופי הספר. האם הוא דומה בצורה כלשהי לסדרת הקומיקס (וסדרת הטלוויזיה שנעשתה בהשראתה) לגיון?

שנה לאחר מכן הגעתי לספר הזה ברשימת הקריאה שלי, וההתחלה בהחלט הייתה מפתיעה. יש הרבה דמיון לסדרת הקומיקס בכך שלדמות הראשית, סטיבן לידס, יש מגבלה נפשית שכוללת "הזיות" של עשרות, אם לא מאות, דמויות בעלות מומחיות שונה, ואף אחד לא באמת מבין איך המוח שלו עובד, כולל סטיבן עצמו. אחת ההזיות היא של אדם שמומחה בכלי נשק, אחרות הן של היסטוריון, מהנדס, מתורגמנית ואפילו מומחית לדתות (כי זה סנדרסון אחרי הכול). וכולן "גרות" איתו בבית אחד. בזכות ההזיות הללו והיכולת של סטיבן להשתמש במומחיות שלהן כדי לפתור תעלומות, יצא לו שם של האדם הכי חכם בעולם ואנשים רבים פונים אליו בבקשות לעזרה בתמורה לתשלום נאה.

בלי לספיילר, הספר מתחיל עם תעלומה שקשורה למצלמה, שלכאורה מצלמת רגעים אמיתיים שקרו לאורך ההיסטוריה, ונעלמה ממעבדות החברה שפיתחה אותה. בניסיון נואש למצוא את המצלמה, נציגת החברה, מוניקה, פונה לסטיבן ולחבורת ההזיות שלו בבקשת עזרה, ויחד הם יוצאים למצוד אחרי המצלמה לפני שהיא תיפול לידיים הלא נכונות. בין היתר, המסע הזה מביא אותם לישראל (ולמקומות מאוד מוכרים בירושלים, שעבור ירושלמית כמוני היה מאוד מגניב).

כמישהי שקוראת את סנדרסון כבר כמה שנים, ברור לי שהכישרון הגדול שלו הוא בפיתוח עולמות מורכבים עם כללים סדורים ומשכנעים שמצליחים לרתק, לסחוף ולעניין. עם זאת, כתיבת הדמויות שלו בדרך כלל חלשה יותר והן לרוב נשארות שטחיות וסטריאוטיפיות, במיוחד אם הן לא זוכות לאפוס שלם שיעזור לפתח אותן כמו בגנזך אורות הסער. כל הדברים האלו נכונים גם כאן. לספר הזה יש שני מאפיינים ייחודיים שמבדילים אותו משאר כתביו של סנדרסון: נובלה, ולא ספר עב כרס של כמה מאות עמודים, וזו נובלה בלשית שמתרחשת בעולם שלנו, ולא פנטסיה שמתרחשת בעולם אחר עם כללי פיזיקה שונים לחלוטין. אך לשם שינוי, סנדרסון קימץ במילים – מה שהותיר אותי קצת מאוכזבת.

עדיין לא קראתי את שני ספרי ההמשך, אבל אם סנדרסון ממשיך באותו קו שהוא התווה בספר הראשון, נראה שמדובר בספרים קלילים, עם רעיונות מעניינים אבל עם פתרונות קלים לבעיות קשות – דבר שמתאפשר הודות לכך שלכל הזיה יש מומחיות שונה שמתאימה בדיוק לסיטואציה שאליה סטיבן נקלע לאורך הספר. המורכבות של המוגבלות הנפשית של הדמות הראשית לא נחקרת, ובמוקד הסיפור שלו עומד החיפוש אחר אהובתו שנעלמה יום אחד בלי זכר. כרגע ההזיות הן רק כלי ולא עיקר הסיפור, אבל היה יכול להיות מעניין לראות אותן תופסות חלק יותר מרכזי ולבחון את הדינמיקה שלהן עם סטיבן לידס.

בסך בכול מדובר בספר קליל ולא מורכב שמאפייני הכתיבה המובהקים של סנדרסון ניכרים בו. רעיון טוב, דמויות שטחיות, ועיסוק בהיסטוריה, פילוסופיה ודת. לירושלמים חלק מהרקע יהיה מאוד מוכר, מה שבהחלט מוסיף לחוויית הקריאה.

הביקורת התפרסמה לראשונה בבלוג של דיאנה בארון.

Legion
Brandon Sanderson
Dragonsteel Entertainment, 2012
76 pages