ספרות הפנטסיה והמדע הבדיוני היא כר פורה למחקר בתחומי חקר הסכסוכים והיחסים הבין לאומיים. Carpenter (2016)[i] מחלק את העיסוק המחקרי בתחום לשלוש זירות עיקריות.הזירה הראשונה,כאמצעי דידקטילהבנת התופעה הפוליטית בעולם האמיתי באופן נגיש. בזירה השנייהמתייחסים לז'אנר ככלי פרשני במסגרתו נעשה שימוש ביצירות מדע בדיוני ופנטסיה על מנת להבין כיצד חברה תופסת את עצמה. גישה זו מסייעת לנו להתבונן באופן ביקורתי על מסרים המועברים במוצרים תרבותיים ולהעלות השערות לגבי האופן שבו הם עשויים להשפיע על החשיבה הפוליטית שלנו; ולבסוף הזירה השלישית, הגישה המסבירה, המניחה שלמדע בדיוני ופנטסיה יש השפעה על הפוליטיקה בעולם האמיתי. למשל במסגרת ניסוי מצאו Jones & Peris (2018)[ii] כי חשיפה לנרטיביים דיסטופיים מגבירים את המוכנות להצדיק פעולה פוליטית רדיקלית ואלימה.

Jakson (2013) [iii] מתארת את ייחודיות ספרות הפנטסיה. על פיה, ספרות זו עוסקת בחומרים המנותקים מחוקי הטבע, כמו קסמים ולכן היא משוחררת מכללי המשחק של השיח הלגיטימי. הפנטסיה למעשה מייצרת גשר אל התת מודע והלא מודע האישיים והקולקטיביים, ועוסקת בחומרים השלכתיים. ספרות הפנטסיה נתפסת פעמים רבות כספרות חתרנית שיש לה השפעה תרבותית עמוקה על עיצוב זהויות ועמדות (Zipes, 2012) [iv]. הז'אנר חושף את תחומי העיוורון של החברה וכך מאפשר לחקור את חוקי החברה בה אנו חיים באופן השלכתי( [v]Jackson, 1981). הפנטסיה חושפת הבנות על העולם באופן לא מאיים, דמיוני ומבדר (Simone, 2016) ולכן פחות נתונה למגבלות של נורמות השיח מאשר ז'אנרים אחרים של תרבות פופולרית.

במאמר זה אנתח את טרילוגיית טבעות העורבים של סירי פטרסן כדי להדגים את האופן בו מתפתח אתוס של סכסוך והאופן בו שלטונות משתמשים באתוס הסכסוך כדי לחזק את מעמדם הפנימי. זאת תוך הצגת חמישה רכיבים מרכזיים מתוך התאוריה של בר-טל[vi] המייצגים את האתוס של הסכסוך: הצדקת מטרות הקבוצה; דה-לגיטימציה של הצד האחר; התקרבנות; דימוי עצמי חיובי; וביטחון. בר-טל טוען כי כל חברה בסכסוך רואה עצמה כקורבן הסכסוך ללא קשר לכוחה ואחריותה לסכסוך. זאת כאשר כל חברה מספרת לעצמה כי היא הקורבן של הסכסוך ושהיא חפצה בשלום והצד השני אינו מעוניין בכך. במקביל חברות בסכסוך מייצרות דה-לגיטימציה של היריב, מצדיקות את מטרותיהן ומחזקות את דימוין העצמי החיובי. בנוסף בר-טל טוען כי חברות בסכסוך מתאחדות תוך זניחת סכסוכים ומחלוקות פנימיות.

טרילוגיית הפנטסיה טבעות העורבים של פטרסן מתבססת על המיתולוגיה הנורדית. היקום בו מתרחשת הטרילוגיה מורכב משלשה עולמות: "עולם הצאצאים" הנקראים גם "בני יים", יצורים בעלי זנב החיים ביימסלנדה; "עולם בני אודין" שהםבני האדם; ו"עולם הסוּמים", הנקראים בשפתם גם נאבירן ואומפירי, יצורים בעלי עיניים לבנות ששואבים את מזונם באמצעות ציפורניהם ואוכלים באופן רגיל במאורעות חגיגיים בלבד. הסומים חיים בדריסיל והם כמעט בני אלמוות ובעלי בעיות פוריות.

יש קונפליקטים רבים בטרילוגיה אולם הקונפליקט המרכזי הוא בין הסומים לבין הצאצאים. שנים רבות לפני תחילת העלילה הסומים ניסו לכבוש את יימסלנדה כדי להשתלט על משאב שנקרא "העוצמה" (העוצמה היא כוח המאפשר יכולות על טבעיות, ואולי אפילו את החיים בעולם). כתוצאה מבגידה בקרב הסומים של דמות שנקראת ניאל השערים בין שלושת העולמות ננעלים ונתיבים המובילים עוצמה בין העולמות נהרסים. כתוצאה מכך עולם בני האדם (שאינם מודעים למתרחש) ועולם הסומים נמצאים בתהליך של מוות איטי ומתמשך. מבלי להיכנס לעומק לעלילה אציין כי הכוח המניע את הטרילוגיה הוא פתיחה מחדש של טבעות העורבים ורצון של הסומים להגיע שוב אל העוצמה כאשר הדמות הראשית, הירקה, שגדלה בעולם הצאצאים והיא חצי בת אודין וחצי סומאת, מחויבת לכל העולמות ומוצאת עצמה במרכז הקונפליקט.

על פי בר-טל (2013) הצדקת מטרות הקבוצה היא מרכיב מרכזי ביצירת אתוס של סכסוך. בטרילוגיה טבעות העורבים הצדקת מטרות הסכסוךמניעה את העלילה.מזווית הראייה של הסומים ניתוקם מ"העוצמה" גרם לגסיסת עולמם והם חסרים משאבים הדרושים לקיום – בלי "העוצמה" אי אפשר לבנות מבנים לא ניתן לייצר מזון וכן הלאה. כפי שנאמר בספר השלישי "בלי העוצמה, הסחר קרס, אומנות וזכוכית עוצמה שנותרו לפני המלחמה, נגנבו, נהרסו ונמכרו לכל המרבה במחיר, כי כולם יודעים שלעולם לא יהיו יצירות חדשות.." .[vii] בהיעדר "העוצמה" הסדר החברתי הפנימי מתערער, מכיוון שהוא מבוסס על היכולת לעשות שימוש בעוצמה, וללא העוצמה אין לו הצדקה ויש לשמר אותו בכוח. כיוון שהסומים כמעט בני אלמוות הם זוכרים את החיים בעידן העוצמה ומה אבד להם בעקבות הבגידה של ניאל.

מנגד מזווית הראייה של הצאצאים, הסומים יחריבו וישמידו את עולמם ואת החיים בו אם יוכלו להיכנס ליימסלנדה, כך שמטרתם היא לשמר את חייהם. הסומים נתפסים על ידי הצאצאים כגורם השואף לעקר את עולמם ממשאביו ולטבוח באנשיו. לכן מטרתם הינה הישרדות וחיים ולאור מטרה זו מגויסים אנשיהם לסדר החברתי הקיים. זאת כאשר החשש מאויביהם מוטמע בחינוך ובריבוד החברתי.

על פי בר-טל דה-לגיטימציה של הצד השני עוסקת בסיווג של הצד השני לקטגוריות חברתיות שליליות באופן קיצוני כך שהוא שולל מהן אנושיות, מוסריות ומעניק אישור מוסרי לפגוע בקבוצה כלפיה נעשה הדה-לגיטימיזציה. דה-לגיטימציה מדגישה את ההבדלים בין קבוצות בקונפליקט, מציגה את היריב כדמות מרושעת ומעוררת כלפיו רגשות שליליים של שנאה, גועל, כעס פחד וכו'. הדה-לגיטימיזציה מקנה אישור פסיכולוגי לפעול באלימות נגד היריב ועשויה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים דוגמת דה-הומניזציה והוקעה. היריב ממותג כמפר נורמות חברתיות בסיסיות, זאת תוך שמייחסים לו תכונות שליליות, תוויות פוליטיות והדבקת תווית שבאופן מסורתי הן שליליות. על פי בר-טל דה-לגיטימציה מופיעה כאשר מטרות הקבוצה מרחיקות לכת, לא מוצדקות וכאשר יש רצון לנקוט צעדים אלימים. בניתוח המקרה שלפנינו הסומים מכנים את הצאצאים "בקר", ו"הכלבים" וכך מורידים אותם לדרגה תת-אנושית, בדומה לחיה שאין צורך להתחשב בצרכיה ורצונותיה. באופן זה יש לסומים לגיטימציה להתעלם מצרכי הצאצאים לטבוח בהם ולנשלם מ"העוצמה". זה חשוב במיוחד במקרה זה מכיוון שמי שאחראי לאובדן העוצמה היה אחד הסומים והצאצאים הם השעיר לעזאזל. מנגד, הצאצאים מכנים את הסומים "ילידי מוות" כינוי המבטא תפיסת עולם הרואה את מטרתם היחידה של הסומים ברצח הצאצאים תוך שימוש בכוח אפל הנקרא "כשף סומים". הסומים מתויגים כמפלצות שיש לחשוש מהם.

אמונות חברתיות בנוגע להיות הקבוצה הקורבן בקונפליקט מבוססות על פי בר-טל על חוויה קודמת של אלימות, תחושה שמטרות הקבוצה צודקות, דימוי עצמי חיובי לקבוצה והדגשת הפן השלילי במטרות הקבוצה האחרת, תוך יצירת דה-לגיטימציה שלה. תחושת הקורבנוּת מעצימה את ההתמקדות בסבל של הקבוצה ומפחיתה את יכולתה לחוש אמפתיה לצד שמנגד. במקרה של טבעות העורבים יש היסטוריה של מלחמה קודמת בה היו נפגעים לשני הצדדים. הצאצאים חשים שהם קורבן של הרצון של הסומים להשמיד אותם ולכבוש את ארצם באמצעות כשף וכי עליהם להגן על עצמם.

לעומת זה הסומים חשים קורבן כי "העוצמה", שהיא צינור הקיום שלהם, כלואה בעולמם של הצאצאים. באופן לא מוצדק ובעקבות פעילות זדונית, נשללה מהם הגישה ל"עוצמה" והם ועולמם גוועיםבעקבות זאת. פשוטו כמשמעו, "אנשינו גוועים ברעב"[viii] נאמר בספר. למרות שעברו כאלף שנים הסומים שתוחלת החיים שלהם כמעט אין סופית זוכרים באופן מוחשי את אבדן "העוצמה". לסומים יש מטרה להשיב לעצמם את "העוצמה", והם כלל לא חושבים על צרכי הצאצאים או דרך לחיות יחדיו. הפתרון מבחינתם הוא לכבוש את עולם הצאצאים בו עדיין יש עוצמה. יחד עם זאת הסומים פחות מנתחים את מטרות הצאצאים כיוון שהם רואים בהם בקר  או חיות, ולכן למטרותיהם אין ערך.

על פי בר-טל חברות בסכסוך נוטות לייצר לעצמן אמונות חברתיות שתומכותבדימוי קולקטיבי חיובישמטרתו לייצר עליונות לקבוצה ואבחנה ברורה של "הם" ו"אנחנו". בטבעות העורבים שתי הקבוצות מייחסות לעצמן באמצעות ההיסטוריה שלהם והמיתולוגיה שלהן קשר חזק יותר ל"ראשונים", היצורים הראשונים בעולם. השם "הצאצאים", שבו הם מכנים את עצמם, מייצג את הקשר הישיר שלהם.

מנגד הסומים טוענים אף הם לעליונות עקב הקשר לראשונים. למשל באחד המקומות נאמר "לדרירי יש דם נקי. מישהו היה כאן ראשון, ואנחנו קרובים לראשונים מכל ייצור אחר"[ix] . הקשר ל"ראשונים" מלווה בעיניהם גם בעליונות פיזית: "את יכולה להביט בזה ולטעון שאין כוחות נעלים? שהכול וכולם שווים…. דמנו הוא החזק ביותר. לא ניתן להשתמש בשערי האבן בלעדיו"[x]. תרבות הסומים מבוססת על הפגנת חוזק אישי וחוסן. כל סימן לחולשה מוקע בה, כדרך להפגין קשר זה. הסומים עסוקים בדימוי של חוסר פגיעות. בעמוד 55 בספר העוצמה (הספר השלישי בטרילוגיה) מתוארת קבוצה הנעה על קרח ללא אמצעי הצלה ומדגישה את החוללות העצמית[xi] של הסומים: "חבל פירושו פחד ממה שעשוי לקרות, חבל פירושו שאת לא מאמינה שאת יכולה להצליח באמצעות עצמך. שאת צריכה עזרה מאחרים".

אמונות חברתיות על ביטחון מדגישות את החשיבות בביטחון האישי והקולקטיבי ואת התנאים הנדרשים לצורך השגתם. השימוש בביטחון מניע יחידים וקבוצות לקחת חלק פעיל בסכסוך. בטבעות העורבים הסומים לכאורה משדרים בטחון עצמי רב למרות שלכאורה אין להם צורך בו – הם אינם חשופים לפציעות (מבריאים מפציעות תוך רגעים) ומסוגלים לפתח חסינות גבוהה לחוסר נוחות. אולם יש להם צורך ב"עוצמה" ככוח קיומי – בלעדיה העולם גוסס ולא יהיה ביטחון. כמו כן הצורך בעוצמה נדרש על מנת לייצר ביטחון בקרב אוכלוסיית הסומים עצמה, כיוון שללא נגישות ל"עוצמה" אין משמעות לסדר החברתי הפנימי ומתקיימת תסיסה חברתית והתקוממויות עקב המשאבים המועטים והמתכלים שנותרו בידי חברת הסומים.

בניגוד לכך בקרב הצאצאים החשש לביטחון מועצם באמצעות מיתוסים. במשך מאות שנים עקב השערים הסגורים לא הייתה נוכחות סומים בארצם, אולם הקבוצה השלטת מייצרת תחושת איום מתמשך ומרכזת אליה משאבים שונים ("העצומה") וכוח צבאי ייחודי שנקרא "הקולגה" שמבצע משימות, אכזריות לעיתים, נגד קבוצות פוליטיות יריבות בקרב חברת הצאצאים בשם שמירת הביטחון מפני הסומים.

מעניין לראות כי בשני המקרים בטבעות העורבים הצדקת העיסוק בסוגיית הביטחון מבוסס על התנגדות לקבוצה היריבהאולם בפועל מופנה להתמודדות עם כוחות אופוזיציונרים בתוך החברה עצמה. אם מתבוננים על ספרות הפנטסיה כמשקפת תת-מודע קולקטיבי יש כאן הנחת יסוד כי חירום ומצוקה חיצוניים מטופחים על ידי השלטונות כדי לחזק את תלות המונהגים בהם, זאת תוך הצדקה לשימוש בכוח כלפי אזרחים בשם האחדות הפנימית. אם נתבונן על מרכיב זה ביחס לעולם כיום המתמודד על משבר יוצא דופן ניתן לראות ניסיון להשתמש במגפת הקורונה על מנת לבסס את השלטון הקיים. ואכן ממשלת האחדות שקמה, נוצרה מתוך הנרטיב של התגוננות ממציאות חיצונית ושמירת בטחון האזרחים. זאת תוך פגיעה בזכויות הפרט בשם אינטרס הקולקטיב. אינטרס שגורמים אופוזיציונרים מייחסים לו מניעים זרים.

[i] Carpenter, C. (2016). Rethinking the political/-science-/fiction nexus: Global policy making and the campaign to stop killer robots. Perspectives on Politics, 14(1), 53-69

989

[ii] Jones, C. W., & Paris, C. (2018). It’s the End of the World and They Know It: How Dystopian Fiction Shapes Political Attitudes. Perspectives on Politics, 16(4), 969-

[iii] Jackson, R. (2013). Fantasy. Routledge.

[iv] Zipes, J. (2012). Fairy tales and the art of subversion.

[v] בתוך Simone, 2016.

[vi] Bar-Tal, D. (2013). Intractable Conflicts: Socio-Psychological Foundations and Dynamics. Cambridge: Cambridge University Press.

[vii] העוצמה עמ' 107

[viii] העוצמה עמ' 105

[ix] העוצמה 203

[x] העוצמה עמ' 203

[xi] נקראת לעתים גם "מסוגלות עצמית" (self-efficacy) האמונה של יחיד או קבוצה שהם יכולים להתנהג בצורה שתביא לתוצאה מסוימת.