במשפט אחד: מבדר, מהיר, מכבד את היקום הבדיוני שלו ושווה לגמרי את הכסף והזמן שלכם.

סולו מצטרף לרוג 1 בתור סרט שמצד אחד יהיו שיאמרו שלא ברור למה צריך אותו בכלל (כולנו הרי יודעים שהסיבה היחידה לחפור בתקופה שבין הטרילוגיה הראשונה לטרילוגיה השנייה ולעסוק ברקע לתקווה חדשה היא כסף), ומצד שני הוא כתוב היטב, מבוים היטב, נראה מצוין ומחזיק את עצמו בכבוד, ונותן הצצה לעוד אחת מן הפינות הרבות כל כך של יקום מלחמות הכוכבים.

הסרט עוקב אחר האן סולו הצעיר בתקופה בו דמותו מתעצבת, ומסתיים לפני הפעם הראשונה שבה האן פוגש באחד מבני ההאט על טטואין. במהלך הסרט, כראוי לסרט נוסטלגיה שנועד לתפור פינות ולהעניק עומק למני אזכורים מעורפלים בסרטים האחרים, נפגוש בדמויות ומאורעות שצופים תהו לגביהם שנים רבות – היווצרות השותפות עם צ'ובאקה, מה בדיוק הוא מסלול קסל ולמה זה טוב לעשות אותו בפחות מתריסר פרסקים, ועוד ועוד. כל אלו יוצרים סרט מהנה, מהיר שעונה על כל ציפיות ההתכתבות עם עברו של האן. הוא גם נותן תחושת סגירה מחד, ופותח אפשרות לסרט שיתמקד בקריירת הפשע עם ההאטים בעתיד מאידך.

מבחינת עיצוב, העבודה מעולה. הקוסמופוליטיות של היקום ניכרת, יש הרבה יותר חייזרים שאינם דמויי-אנוש, ושימת הלב לפרטים כה טובה, שלא כל רהיט או מערכת בקרה מותאמים בהכרח לבני אנוש. הבימוי מהיר ויעיל, המעברים בין כוכבי לכת ומיקומים בולטים ומצליחים לצור אווירה שונה לסצנות העלילתיות, ולתת לסרט ממד אפי.

מבחינת משחק, תפקידו של וודי הארלסון מתאים לו ככפפה ליד, ולהוציא סיטואציה חורקת אחת (שהיא אשמת התסריט), דמותו אמינה ועקבית. דיינריס טארגריאן, סליחה, אמיליה קלארק, בתפקיד קירה מפגינה יכולת משחק אמינה ומוצלחת. והאן? דעתי טובה מאוד. אלדן ארנרייך בבירור צפה ארוכות בהאריסון פורד הצעיר, אימץ ממשחקו מניירות שיהיו נוחות וטבעיות לו, והוסיף משלו. אחרי לא יותר מעשר דקות, התרגלתי אליו.

ומה עם העלילה? הרי לא די לחבר בין אנקדוטות, צריך לעשות זאת באלגנטיות מבדרת! חברות, חברים, הצליח להם. האם יש שתיים-שלוש חריקות בולטות ועוד שש-שבע קטנות? כמובן. הרי באופרת חלל עסקינן. ועם זאת, נפעמתי, התרגשתי, והחזקתי אצבעות למען הגיבורים בשלל מצבים. יש אפילו איזו אמירה או שתיים בסרט (הן ביישניות ונזהרות לא לבלוט, אך הן שם.)

אז מה, אין רע? טוב, בשבילכם נחפור ונמצא, מהקטן לגדול. ראשית, הסרט הזה לא מאיר שום זווית חדשה בהאן סולו, אלא מקפיד להתכתב עם הדמות המוכרת. יש תהליך מסוים של צמיחה, כמובן, אך הגבולות מוכרים. דבר שני, הסרט יוצר כמה חיבורים מעניינים מאוד, שיש מי שיתרגש מהם, ויש מי שיזעם עליהם. ואחרון, כן, יש כמה חריקות עלילה שיכולות לגרום לחובב מלחמת כוכבים ללבוש את חליפת לוחם הצדק החברתי.

לטעמי, בתור אדם שראה את הסדרה מתחילת צאתה בשנות השבעים ועד היום, הסרט מוצלח. הוא מזכיר יותר מכל סרט אחר את המהירות, האפוס ואפילו התמימות של הטרילוגיה המקורית. בהחלט שווה צפייה בקולנוע, אף שאין חובה לתלת ממד.

סולו: סיפור מלחמת הכוכבים
במאי: רון הווארד
תסריט: ג'ונתן קסדן ולורנס קסדן
שחקנים: אלדן ארנרייך, וודי הארלסון, אמיליה קלארק, דונלד גלובר ואחרים
2018
135 דקות