מגזין, סיפורים

מי מפחד מהחושך

/

ה"מיאו" המוכר חודר מבעד לחלומותיה של ליטה, ולפתע אור הבוקר זולג כמו רעל מבעד לווילונות המוגפים למחצה. היא נאנחת, מושכת את השמיכה מעל לראשה, מנסה לשווא למנוע מהבוהק לחדור בעד עפעפיה. היא הייתה יכולה באותה מידה לנסות למנוע מהשמש עצמה לזרוח. "מיאו," גנימד אומר שוב. "לך מפה," ליטה גונחת ומשליכה את הכרית בכיוונו הכללי. היא

Scroll to Top
דילוג לתוכן