 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
משחק הנסיכים
פרקים לדוגמה / גארת' ניקס
02/06/13
תגובות: 3
ציידת הלילה
פרקים לדוגמה / המערכת
04/05/12
תגובות: 2
דם כחול
פרקים לדוגמה / ורד טוכטרמן
23/09/11
תגובות: 1
ימי תל-אביב האחרונים
פרקים לדוגמה / לביא תדהר וניר יניב
24/09/10
תגובות: 0
מגן הלהט
פרקים לדוגמה / אילן גוייכמן
19/12/08
תגובות: 0
בן אלמוות
פרקים לדוגמה / רוג'ר זילאזני
12/12/08
תגובות: 0
פנטסיה 2000 - דבר העורך
פרקים לדוגמה / המערכת
06/10/08
תגובות: 39
תחיית האגדות
פרקים לדוגמה / אילן גוייכמן
17/09/08
תגובות: 1
חוק הקוסמים השני - אבן הדמעות
פרקים לדוגמה / טרי גודקינד
13/09/08
תגובות: 11
סימנטוב
פרקים לדוגמה / אסף אשרי
18/04/08
תגובות: 6
המים שבין העולמות
פרקים לדוגמה / הגר ינאי
06/04/08
תגובות: 6
דרקון הוד מלכותו
פרקים לדוגמה / נעמי נוביק
24/09/07
תגובות: 16
המגשר
פרקים לדוגמה / רביב מיוחס
14/09/07
תגובות: 74
התחדשות
פרקים לדוגמה / קרול ברג
05/05/07
תגובות: 3
בנות הדרקון
פרקים לדוגמה / מרית בן-ישראל
02/04/07
תגובות: 25
|
 |
אראגון
פרקים לדוגמה / כריסטופר פאוליני
יום ראשון, 16/07/2006, שעה 20:06
נער, דרקונית ומסע מסוכן – ספר הפנטסיה של כריסטופר פאוליני
|
|
מן הכריכה האחורית:
בלב יער, על רכס השִדרה, מצא אראגון את האבן הכחולה. מתוכה בקעה דרקונית זעירה וגורלו נקשר בגורלה.
עד מהרה מגלה הנער כי הוא נצר למורשת עתיקת יומין, מורשתם של רוכבי הדרקונים. הוא נשאב אל תוך עולם חדש, הפכפך ומלא עוצמה, אל תוככי קיסרות אלאגייזיה שבה שולט גאלבטוריקס הרשע. על גבה של סאפירה הדרקונית ובלוויית עצותיו של מספר סיפורים זקן יוצא הנער למסע רווי סכנה. כי רק אראגון, אחרון רוכבי הדרקונים, יכול להכניע את כוחות האופל של הקיסרות ולהחזיר ליצוריה המופלאים את השלום והשלווה.
פתח דבר: צל של פחד
הרוח ייללה במשך כל הלילה, נושאת עמה ניחוח שעתיד לשנות את העולם. צל גבוה הרים את ראשו וריחרח את האוויר. הוא נראה אנושי לחלוטין מלבד ראשו הארגמני ועיניו הערמוניות.
הוא מיצמץ בהפתעה. ההודעה שקיבל היתה נכונה: הם היו כאן. או אולי זו היתה מלכודת? הוא שקל את האפשרויות ואז אמר בקרירות, ''התפרשו בשטח; התחבאו מאחורי עצים ושיחים. עִצרו את כל מי שמגיע... וָלא, תמותו.''
סביבו דישדשו שניםֿעשר אורגָלים עם חרבות קצרות ומגִיני ברזל עגולים, מקושטים בסמלים שחורים. הם נראו כבני אדם בעלי רגליים עקומות וזרועות עבות וחזקות שנועדו למחוץ את אויביהם. מעל לאוזניהם הקטנות צמח זוג קרניים מעוקלות. המפלצות מיהרו להתחבא בין השיחים כשהן פולטות נהמות. מהר מאוד דעכו צלילי הרשרוש, והדממה שבה אל היער.
הצל הציץ מאחורי גזע עץ עבות והביט אל השביל. החשכה היתה כבדה מדי לעיני אדם, אבל לו, לצל, נראה אור הירח הקלוש כמו אור שמש השוטף בין העצים; מבטו הבוחן ראה בבירור ובחדות כל פרט. הוא עמד דומם באופן לא טבעי, אוחז בידו את חרבו הארוכה והחיוורת. שָרֶטֶת דקיקה כחוט התפתלה לאורך הלהב. כלי הנשק היה דק דיו כדי לחמוק בגנבה בין זוג צלעות, אבל גם חזק דיו לחדור מבעד לשריון הנוקשה ביותר.
האורגָלים לא יכלו לראות היטב כמו הצל; הם גיששו באפלה כמו קבצנים עיוורים, ומיששו את כלי נשקם בתנועות מגושמות. קריאת ינשוף קרעה את הדממה. איש לא נרגע עד שהציפור עפה לדרכה. המפלצות נרעדו בקור הלילה; אחת מהן ניפצה ענף במגפה הכבד. הצל התנשף בזעם, והאורגלים נרתעו מפניו וניצבו ללא תנועה. הוא כבש את הסלידה שעלתה בו — נדף מהם סירחון של בשר מרקיב — והתרחק. הם היו כלים בידיו, לא יותר.
הצל התעלם מקוצר הרוח שהרגיש כשהרגעים התארכו והפכו לשעות. כנראה נישא הריח באוויר למרחק רב לפני בעליו. הוא לא הניח לאורגלים לקום או להתחמם. גם מעצמו מנע את המותרות הללו. הוא נותר לעמוד מאחורי העץ ולצפות בשביל. משב רוח נוסף חלף ביער. הפעם נשא עמו ריח חריף יותר. שפתו הדקה של הצל התרוממה בנהמה נרגשת.
''התכוננו,'' לחש, כשכל גופו רוטט. חוד הלהב של חרבו נע במעגלים קטנים. מזימות רבות נדרשו ממנו כדי להגיע לרגע הזה, וגם כאב רב. לא ייתכן שדווקא עכשיו יאבד שליטה.
עיני האורגלים הבהיקו מתחת לגבותיהם העבותות, בעוד הם מהדקים את אחיזתם בכלי הנשק. הרחק לפניהם שמע הצל צליל נקישה כשפגע דבר מה קשה באבן רפויה. צללים עמומים הגיחו מתוך החשכה והתקדמו לאורך השביל.
שלושה סוסים לבנים על רוכביהם התקרבו בדהרה קלה אל עבר המארב, ראשיהם זקופים וגאים, מעיליהם מתנפנפים לאור הירח כמו נוזל כסוף.
על גב הסוס הראשון ישב אֶלְף — אוזניו מחודדות וגבותיו מלוכסנות בהידור. מבנה גופו היה צנום אבל חזק. קשת רבת עוצמה היתה תלויה על גבו. חרב היתה צמודה למותניו, כשלצדה אשפת חצים ובקצות החצים נוצות ברבור.
לרוכב האחרון היו אותם פנים בהירים ותווים זוויתיים כמו לראשון. הוא נשא חנית ארוכה בידו הימנית, ובחגורתו היה נעוץ פגיון לבן. על ראשו נחה קסדה, מעשה ידי רבֿאומן, מעוטרת בזהב ובענבר.
ביניהם רכבה עלמה אֶלפית בעלת שיער שחור כעורב שסקרה את סביבותיה בביטחון. עיניה החודרות קרנו בעוצמה וסביבן השתלשלו שערותיה הארוכות והכהות. בגדיה לא היו מקושטים, אבל זה לא העיב על יופיה. למותניה היתה חרב, ועל גבה קשת ארוכה ואשפת חצים. נרתיק קשור בשרוך היה מונח על ברכיה, ולעתים קרובות העיפה בו מבט, כאילו ביקשה לבדוק שהוא עדיין במקומו.
אחד האלפים אמר משהו בקול שקט, אבל הצל לא הצליח לשמוע את דבריו. העלמה האלפית ענתה לו בסמכותיות מופגנת, ושני השומרים שלה התחלפו במקומותיהם. השומר חובש הקסדה הוביל בראש, מעביר את החנית שלו למצב הכן. הם חלפו על פני מקום המחבוא של הצל ועל פני האורגלים הראשונים בלי לחשוד במאום.
הצל כבר התחיל להתענג על ניצחונו, כשלפתע שינתה הרוח כיוון ונשאה אל עבר האלפים את הריח העז של האורגלים. הסוסים צנפו בבהלה וטילטלו את ראשיהם. הרוכבים נדרכו, עיניהם הבזיקו מצד לצד, ואז הפנו את בהמות הרכיבה שלהם לאחור ופתחו בדהירה.
סוסה של האלפית זינק קדימה והותיר את שומריה הרחק מאחור. האורגלים יצאו ממחבואם, הזדקפו ושיחררו מטח של חצים שחורים. הצל זינק מאחורי העץ, הניף את ידו הימנית, וצעק: ''גַארגְ´זְלָה!''
להבה ארגמנית הבזיקה מתוך כף ידו אל עבר העלמה האלפית, והטילה על העצים אור אדום כדם. הלהבה פגעה בסוסה, שהתמוטט בקול צווחה חדה. חזה הסוס התרסק אל הקרקע. האלפית זינקה מעל גבו במהירות עלֿאנושית, נחתה על רגליה בקלילות, ואז חיפשה במבטה את שומריה.
חציהם הקטלניים של האורגלים הפילו מיד את שני האלפים. הם נפלו מעל גב סוסיהם האציליים, ודמם נקווה לשלוליות בעפר. כאשר האורגלים מיהרו אל עבר האלפים ההרוגים, צרח הצל: ''אחריה! אותה אני רוצה!'' המפלצות נהמו ונחפזו לאורך השביל.
זעקה נפלטה משפתי האלפית כשראתה את בני לווייתה המתים. היא עשתה צעד אחד לעברם, ואז קיללה את אויביה ונמלטה אל תוך היער.
בעוד האורגלים מפלסים את דרכם בין העצים, טיפס הצל על צוק גרניט שהתנשא מעליהם. משם היה יכול לראות את כל מרחבי היער שסביבו. הוא הרים את ידו הימנית ואמר, ''בואֶטְק אִיסטַאלרי!'' וחלקת יער באורך של חצי קילומטר עלתה בלהבות. בקור רוח מרשים הבעיר חלקה אחר חלקה, עד שנוצרה סביב מקום המארב טבעת אש שלמה בקוטר של כשני קילומטרים וחצי. הלהבות נראו כמו כתר יצוק שנח על פני היער. הצל היה שבע רצון. הוא השגיח בקפידה על טבעת האש כדי לוודא שלא תדעך.
רצועת האש נעשתה סמיכה וצימצמה את אזור החיפושים שהיה על האורגלים לסרוק. לפתע שמע הצל צעקות וקול צווחה צורמת. מבעד לעצים ראה שלושה מפקודיו צונחים בערמה זה על גבי זה, פצועים באופן אנוש. בחטף הבחין באלפית הנמלטת מפני האורגלים שנותרו מאחור.
היא ברחה אל צוק הגרניט הסלעי במהירות עצומה. הצל התבונן בקרקע שהשתרעה כשישה מטרים מתחתיו, ואז קפץ ונחת בקלילות על רגליו ממש לפניה. היא הסתובבה תוך כדי ריצה ומיהרה לחזור אל השביל. דם אורגלים שחור נטף מהחרב שלה והכתים את הנרתיק שבידה.
המפלצות בעלות הקרניים יצאו מהיער, הקיפו אותה וחסמו את כל נתיבי הבריחה. ראשה נפנה במהירות מצד לצד בניסיון למצוא דרך מילוט. כשראתה שאין שום דרך לברוח, הזדקפה בהבעת בוז מלכותית. הצל התקרב לעברה בזרוע מונפת, והרשה לעצמו ליהנות מחוסר האונים שלה.
''תפסו אותה.''
כשהאורגלים זינקו קדימה, פתחה האלפית את הנרתיק, שלחה ידה פנימה ואז שמטה אותו אל הקרקע. בידה היתה אבן ספיר גדולה, ששיקפה את האור הזועם של הלהבות. היא הניפה את זרועה מעל לראשה ושפתיה נחפזו לבטא מילים נרגשות. הצל צעק נואשות, ''גַארגְ´זְלָה!''
כדור של שלהבת ארגמנית זינק מכף ידו ונורה אל עבר האלפית, מהיר כחץ. אבל הוא איחר את המועד. הבזק אור ירוק כברקת האיר את היער לרגע, והאבן נעלמה. ואז הכה באלפית כדור האש, והיא התמוטטה.
הצל נהם בזעם, צעד קדימה והטיח את חרבו בעץ. להב החרב ננעץ עד אמצעיתו בגזע, ושם נותר תקוע ורוטט. הוא שיגר תשעה חזיזי אנרגיה מכף ידו — אלה הרגו את האורגלים כהרף עין — ואז שיחרר את חרבו וניגש אל האלפית.
נבואות נקמה, שנאמרו בשפה קשה שרק הוא הכיר, התגלגלו מלשונו. הוא איגרף את כפות ידיו הקטנות ונעץ מבט זועם בשמים. הכוכבים הקרים הביטו בו בלי להבהב, כמו צופים מעולם זר. שפתיו התעקמו בהבעת גועל כשפנה חזרה אל עבר האלפית מחוסרת ההכרה.
יופיה, שהיה יכול להפנט כל אדם, לא קסם לו כלל וכלל. הוא וידא כי האבן אכן נעלמה, ואז הביא את סוסו ממקום המחבוא שלו בין העצים. אחרי שקשר את האלפית אל האוכף, טיפס על גב סוס הקרבות ופנה לצאת מהיער.
את הדלקות שעמדו בדרכו כיבה, אבל לכל השאר הניח להמשיך לבעור.
התגלית
אֶרָאגון כרע ברך בחלקת קנים שנרמסה תחת רגלי הצבאים ובחן את העקבות בעין מיומנת. טביעות הרגליים רמזו לו כי העדר עבר בכר המרעה רק לפני כמחצית השעה. בעוד זמן קצר יעצרו למנוחת הלילה. המטרה שסימן לעצמו — איילה קטנה עם צליעה בולטת בכפתה השמאלית הקדמית — עדיין היתה עם העדר. הוא הופתע לראות שהצליחה להגיע עד כאן ולא נלכדה על ידי זאב או דוב.
השמים היו צלולים וכהים, ורוח קלה הרעידה את האוויר. ענן בצבע כסף ריחף מעל להרים שהקיפו אותו, שוליו זוהרים באורו האדמדם של ירח סתווי, שהיה מעורסל בין שתי פסגות. פלגי מים זרמו על פני מדרונות ההרים בין קרחונים צוננים ותלוליות שלג נוצצות. ערפל מהורהר הזדחל על אדמת העמק, סמיך כל כך עד שכמעט הסתיר את כפות רגליו.
אֶרָאגון היה בן חמשֿעשרה; נותרה לו פחות משנה עד גיל הבגרות. גבות כהות נמתחו מעל עיניו החומות והחודרות. בגדיו היו בלויים משעות של עבודה. סכין ציידים בעל קת עצם היה תלוי מחגורתו בתוך נדן, וקשתו היתה עשויה מעץ טקטוס ומוגנת במעטפת עור גלילית מפני אדי הערפל. הוא נשא על גבו תרמיל בעל מסגרת עץ.
עדר הצבאים הוביל אותו הרחק אל מעמקי רכס השִדרָה — רכס הרים פראי שהשתרע לכל אורכה של מדינת אָלַאגֵייזִיָה. לעתים קרובות הגיעו מההרים סיפורים מוזרים ואנשים מוזרים, בדרך כלל מבשרי רעות. ולמרות זאת אֶרָאגון לא פחד מהרכס — הוא היה הצייד היחיד מאזור קָרוָוהול שהעז לצאת בעקבות הציד הרחק לעומק נקיקיו הסלעיים.
זה היה הלילה השלישי של מסע הציד, ומחצית מהצידה שנשא עמו כבר אזלה. אם לא יצליח לתפוס את האיילה, ייאלץ לחזור הביתה בידיים ריקות. משפחתו היתה זקוקה לבשָר לקראת החורף המתקרב, ולא יכלה להרשות לעצמה לקנות אותו בקָרוָוהול.
אֶרָאגון עמד בביטחון רוגע באור הירח של שעת הדמדומים, ואז נכנס אל תוך היער והחל לצעוד אל עבר ערוץ צר. הוא היה בטוח כי בו ינוח עדר הצבאים. צמרות העצים הסתירו את השמים והטילו צללים מרפרפים על פני הקרקע. רק מדי פעם העיף מבט בעקבות; הוא הכיר את הדרך.
כשהגיע לערוץ, מתח את מיתר קשתו והצמיד אותו למקומו ביד בוטחת. אחר כך משך שלושה חצים מתוך האשפה וקיבע אחד מהם בחריץ המיועד לכך, כשהוא אוחז בשניים הנותרים בידו השמאלית. אור הירח גילה לעיניו כעשרים תלוליות קטנות במקום שבו נחו הצבאים בעשב. האיילה שאותה ביקש לצוד נחה בשולי העדר, רגלה השמאלית הקדמית פשוטה קדימה בתנוחה מסורבלת.
אֶרָאגון התקרב לעברם בחשאי, קשתו דרוכה ומוכנה. כל מאמציו בשלושת הימים האחרונים הובילו לרגע הזה. הוא שאף שאיפה אחרונה של אוויר כדי לייצב את עצמו — קול התפוצצות ניתץ את דממת הלילה.
העדר פתח במנוסה. אֶרָאגון זינק קדימה והחל לרוץ בעשב, בעוד נחשול של רוח לוהטת חולף על יד לחיו. הוא החליק ועצר ואז ירה חץ אל עבר האיילה הנמלטת. החץ החטיא במעט את המטרה והמשיך בקול שריקה אל תוך האפלה. אֶרָאגון קילל ופנה לאחור, וקיבע חץ נוסף במקומו בלי להקדיש לכך מחשבה.
מאחוריו, במקום שבו נח עדר הצבאים, בער מעגל גדול של עשב ועצים. מחטיהם של אורנים רבים עלו באש והעצים עמדו חשופים. העשב שמחוץ למעגל הבוער נראה כאילו שוטח לקרקע. תימרות עשן הסתלסלו באוויר ונשאו עמן ריח של שרפה. במרכז המעגל היתה מונחת אבן כחולה ומבהיקה. אדי הערפל התפתלו כמו נחש מעל האדמה החרוכה ושלחו זרועות דקיקות שנכרכו סביב האבן.
אֶרָאגון בחן את השטח במשך רגעים ארוכים כדי לזהות אם יש סימן כלשהו של סכנה, אבל דבר לא נע מלבד אדי הערפל. הוא שיחרר בזהירות רבה את מיתר קשתו והתקדם. אור הירח הטיל את צלו החיוור על פני הקרקע כשעצר לפני האבן. הוא נגע בה קלות באמצעות חץ, ואז זינק אחורנית. כלום לא קרה, ולכן הרים אותה בידו בחשדנות.
כוחות הטבע מעולם לא ליטשו אבן מבהיקה וחלקה כמו האבן הזאת. פניה המושלמים, שלא היה בהם פגם, היו בצבע כחול כהה, פרט לנימים דקיקות ולבנות שהתפרשו עליה כמו קורי עכביש. האבן היתה קרירה וחלקה למגע תחת אצבעותיו, כמו משי שהתקשה. צורתה היתה אליפטית, אורכה כשלושים סנטימטר, ומשקלה היה קילוגרמים אחדים, אף שהרגיש כי היא קלה מכפי שאמורה היתה להיות.
בעיניו של אֶרָאגון היתה האבן יפהפייה ומפחידה בעת ובעונה אחת. מאיפה הופיעה? למה היא נועדה? ואז עלתה בראשו מחשבה מטרידה עוד יותר: האם היא נשלחה לכאן במקרה, או אולי דווקא אני נועדתי לקבל אותה? דבר אחד הוא למד מהסיפורים הישנים — עליו להתייחס בזהירות רבה גם לקסמים וגם לכל מי שעשה בהם שימוש.
אבל מה אעשה באבן? לא יהיה לו קל לשאת אותה, ויש סיכוי שטמונה בה סכנה. אולי עדיף להשאיר אותה במקומה. לרגע קל התלבט וכמעט שמט את האבן מידיו, אבל דבר מה מנע ממנו לעזוב אותה. אולי תוכל, לפחות, לשמש כתשלום תמורת אוכל, החליט במשיכת כתף, ותחב את האבן לתוך תרמילו.
הערוץ היה חשוף מכדי להקים בו מחנה בטוח, ולכן שב וחמק אל תוך היער ופרש את מצעו מתחת לשורשיו החשופים של עץ שנפל על צדו. אחרי ארוחת ערב קרה של לחם וגבינה התעטף בשמיכותיו ונרדם בעודו שקוע בהרהורים על כל מה שאירע.
אראגון (Eragon)
מאת כריסטופר פאוליני (Christopher Paolini)
תרגום: יעל ענבר
הוצאת כתר, כנרת, זמורה ביתן
543 עמודים
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
|
| |
 |
 |
|
כמה מקורי
חחחח יום שישי, 21/07/2006, שעה 3:49
|
|
|
 |
|
|
|
|
(ללא כותרת)
מיקי יום שלישי, 25/07/2006, שעה 10:47
(3 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
הספר השני
rella יום שישי, 28/07/2006, שעה 17:38
(27 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
נו באמת
ש' יום שישי, 04/08/2006, שעה 20:49
(29 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
ספר איכותי !!
ניב דוד שבת, 26/08/2006, שעה 17:24
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
נהנתי מאוד
ארז יום ראשון, 27/08/2006, שעה 13:20
(4 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
הספר מהמם
קאי יום שני, 28/08/2006, שעה 15:17
(6 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
עזרה
עידו יום ראשון, 15/10/2006, שעה 16:38
(5 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
הסרט
יואב שבת, 04/11/2006, שעה 21:02
|
|
|
|
|
|
|
|
מחכה לספר...
natali462 יום חמישי, 16/11/2006, שעה 19:52
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
אחלה ספר!
נבו יום רביעי, 06/12/2006, שעה 12:04
(5 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
ספר מדהים
*~*לאה*~* יום שישי, 08/12/2006, שעה 18:53
|
|
|
|
|
|
|
|
אראגון
תומר יום שני, 11/12/2006, שעה 21:53
|
|
|
|
|
|
|
|
מדהים!
יעלית יום שלישי, 12/12/2006, שעה 16:13
(5 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
אראגון
בר יום רביעי, 13/12/2006, שעה 14:51
(9 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
(ללא כותרת)
הספר שולט הסרט מעפן!!! יום ראשון, 14/01/2007, שעה 14:56
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
מישהו יודע...
z-man יום שלישי, 06/02/2007, שעה 12:52
(3 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
אחלה ספר
הכוסע של שימי טבורי יום חמישי, 15/02/2007, שעה 18:08
|
|
|
|
|
|
|
|
(ללא כותרת)
שקדה יום שישי, 16/02/2007, שעה 13:26
(8 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
(ללא כותרת)
דני יום רביעי, 28/02/2007, שעה 15:50
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
ספר ממש יפה!
Linoy שבת, 31/03/2007, שעה 18:07
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
הספר השני
רני יום שישי, 27/04/2007, שעה 20:04
|
|
|
|
|
|
|
|
(ללא כותרת)
אלמונית יום שלישי, 01/05/2007, שעה 15:58
(11 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
הספר השני
12 יום ראשון, 27/05/2007, שעה 22:54
(6 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
אראגון
דיין יום שישי, 29/06/2007, שעה 21:51
(6 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
הספר השני
דוד יום שלישי, 17/07/2007, שעה 18:08
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
ספר נחמד
דני יום שישי, 12/10/2007, שעה 1:10
|
|
|
|
|
|
|
|
שאלות..
adi שבת, 03/11/2007, שעה 12:57
|
|
|
|
|
|
|
|
כולם זה דחוף
הספרק השני של אראגון המהממם יום שני, 05/11/2007, שעה 15:07
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
ספר מעמיק
מנחם יום חמישי, 29/11/2007, שעה 15:03
|
|
|
|
|
|
|
|
(ללא כותרת)
תמר יום רביעי, 23/01/2008, שעה 18:21
(3 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
(ללא כותרת)
נועם יום ראשון, 17/02/2008, שעה 18:48
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
שאלה?
אילון שבת, 23/02/2008, שעה 9:29
(4 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
אראגון
אלמוג יום שני, 17/03/2008, שעה 20:55
|
|
|
|
|
|
|
|
קראתי וראיתי
אוהבת לקרוא- רק תמליצו יום שישי, 18/04/2008, שעה 21:16
(4 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
תקראו את זה
דו סאנדובר פראהואר שבת, 31/05/2008, שעה 9:35
(3 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
הספר ממש יפה!
יובל יום ראשון, 22/06/2008, שעה 16:18
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
תענו
moshio יום שישי, 27/06/2008, שעה 9:22
(4 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
(ללא כותרת)
מישהו יום שישי, 27/06/2008, שעה 9:23
(8 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
