 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
שלושה בדירה אחת
טלויזיה / גל חיימוביץ'
04/08/12
תגובות: 3
מפלצות נראות ומפלצות נסתרות מהעין
טלויזיה / קרן לנדסמן
26/11/11
תגובות: 26
תעלומת הרוח הנעלמת
טלויזיה / לילי דאי
13/08/11
תגובות: 4
עוברת כל גבול
טלויזיה / רז גרינברג
25/12/05
תגובות: 7
הרובינזונים החדשים
טלויזיה / רני גרף
14/04/05
תגובות: 20
גוונים של שחור
טלויזיה / רז גרינברג
16/01/05
תגובות: 5
לראות או לא לראות
טלויזיה / איתי שלמקוביץ
16/11/04
תגובות: 29
אלוהים נמצא בדברים המדברים
טלויזיה / איתי שלמקוביץ
16/06/04
תגובות: 14
היקום מצחיק, אז צוחקים!
טלויזיה / רז גרינברג
25/03/04
תגובות: 7
מותו של אזור
טלויזיה / רז גרינברג
16/11/03
תגובות: 30
מפגשים
טלויזיה / איתי שלמקוביץ
04/10/03
תגובות: 30
הרובוט שאהב אותי
טלויזיה / אריק אפק
14/09/03
תגובות: 13
הדבר הטוב הבא(פי)?
טלויזיה / רז גרינברג
15/07/03
תגובות: 10
הגחלילית שכובתה
טלויזיה / איתי שלמקוביץ
13/04/03
תגובות: 42
משולחנו של המהנדס הראשי
טלויזיה / רז גרינברג
19/01/03
תגובות: 10
|
 |
אנשי המחר
טלויזיה / רז גרינברג
יום שלישי, 12/09/2000, שעה 11:22
הכותבים שיעשו לכם את העתיד
|
|
כתבה זו היא, בהרבה מובנים, המשך לשתי כתבות קודמות שפורסמו כאן -
''בדרך ליעד הסופי'' ו''דברים שרואים משם''. שתי הכתבות ההן עסקו בסדרות מד''ב טלוויזיוניות. לפני שבע שנים (פלוס מינוס) אי אפשר היה לכתוב כתבות כאלה. מד''ב? בטלוויזיה? לפני שנות ה-90 המושג לא היה קיים. להוציא את מקרה ''מסע בין כוכבים'', לא היתה שום סדרת מד''ב טלוויזיונית שהשאירה איזשהו חותם משמעותי, שלא לדבר על תוחלת חיים של יותר מעונה אחת או שתיים (''זינוק לאתמול'' החזיקה מעמד ארבע וחצי עונות, אבל האימפקט שלה היה לא-גדול). היו אמנם, לא מעט סדרות מד''ב בריטיות - אבל זו לא חוכמה (העובדה שהבריטים יודעים לעשות טלוויזיה והאמריקאים לא היא חדשות ישנות).
ואז, בראשית שנות ה-90, התחולל מהפך. סדרות מד''ב טלוויזיוניות תפסו תאוצה והחלו לצבור פופולאריות. הנציגים הבולטים של התהליך הזה היו, כל אחד בתחומו, ג' מייקל סטרזינסקי עם ''בבילון 5'', כריס קרטר עם ''תיקים באפילה'' וג'וס ווידון עם ''באפי ציידת הערפדים''. זה לא קרה בוואקום: בתחילת שנות ה-90 כל תעשיית הטלוויזיה האמריקאית התעוררה אחרי עשור של דשדוש במקום, ואנשים התחילו להבין שהטלוויזיה יכולה להיות מדיום מרתק בהרבה מהקולנוע - עניין של רוחב יריעה (עשרים ומשהו פרקים בעונה נותנים הרבה יותר מקום לפתח דמויות ועלילה מאשר שעתיים ומשהו של סרט).
אבל התחולל גם מהפך חשוב אחר. טלוויזיה היא, כידוע, מדיום של כותבים (בניגוד לקולנוע שהוא מדיום של במאים). והכותבים של סדרות המד''ב החדשות הפכו פתאום לסלבריטאים. כותבי טלוויזיה. אנשים שהדימוי הפופולארי שלהם הוא של פועלים שחורים, מרירים, שיושבים בחדר חשוך מול מעבד התמלילים, עם כוס קפה מר בצד אחד וקרטון סיגריות בצד השני (ולא, אין כאן שום וידוי אוטוביוגרפי, במקרה שתהיתם). סטרזינסקי, ווידון וקרטר הפכו פתאום למרואיינים מבוקשים, ותמונותיהם החלו להופיע בשערי מגזינים. מהפך.
אבל סדרי עולם לא משתנים כל כך מהר, ומסתבר שהכוכבים החדשים האלה גידלו לעצמם דור חדש של פועלים שחורים שעשו בשבילם לא מעט מהעבודה בזמן שהם נהנו מאור הזרקורים (זה בולט במיוחד אצל כריס קרטר -כשברחו לו כל הכותבים שליוו אותו בארבע עונות הראשונות של ''תיקים באפילה'', הסדרה הדרדרה לתהומות שלא יאמנו).
בכל אופן, הכותבים האלמונים האלה עושים עכשיו את הצעדים המהוססים שלהם למרכז הבמה. הם לוקחים על עצמם הפקה של סדרות חדשות, לפעמים מצליחים, בדרך כלל נכשלים אבל התוצאה תמיד מרתקת. להלן רשימה של הכותבים שסביר מאד שנשמע עליהם בעתיד:
הווארד גורדון
רקורד: כמו גלן מורגן וג'יימס וונג (שנידונו בכתבה ''בדרך ליעד הסופי''), גורדון החל את דרכו כאחד מהאבות המייסדים של ''תיקים באפילה''. בניגוד אליהם, איכות הפרקים שהוא כתב לא היתה עקבית. על כל פרק טוב שהוא כתב היו לו שניים-שלושה שנעו בין ''לא משהו'' ל''לא ראוי למאכל אדם''. בתום העונה הראשונה של ''תיקים'' נטש אותה אלכס גנזה, שותפו לכתיבה של גורדון, וזה האחרון החל לכתוב לבדו, כשאיכות הפרקים שלו הולכת ומדרדרת (אם כי היו לו כמה הברקות - ביחוד כאשר שיתף פעולה עם כותבים אחרים). אחד הפרקים האחרונים שכתב ל''תיקים'' נכתב בשיתוף עם כותב אלמוני דאז - דייב גרינוולט. לאחר תום העונה הרביעית של ''תיקים'', עזב אותה גורדון והלך בעקבות גרינוולט לסדרה ''באפי ציידת הערפדים'', בה שימש כמפיק במשך עונה וחצי. בנקודה זו הציעה לו רשת ABC סדרה משלו. הסדרה, שנקראה ''עולם מוזר'', והיתה אמנם חביבה אך לא יותר מזה (היא הוקרנה בערוץ 2 בשעה מאד מוזרה לפני כחודש), שברה שיאים של רייטינג שלילי ועפה מהמסך לאחר שלושה פרקים. אבל וחפוי ראש, חזר גורדון ל-Mutant Enemy (חברת ההפקה שאחראית על ''באפי'') שם הוצע לו תפקיד של מפיק/כותב בסדרת הבת אנג'ל. גורדון כתב שם שלושה פרקים, שזכו להערכה מסוימת בקרב הצופים.
מאפייני כתיבה: היכולת של גורדון לרקוח עלילות מקוריות או חדשניות לוקה בחסר, אבל הוא מפצה עליה בחוש לא רגיל שיש לו לקצב ולתזמון הפרקים שהוא כותב. התוצאה היא בדרך כלל מותחת ומבדרת, עם שתיים-שלוש דמויות בלתי נשכחות ודיאלוגים אמינים (אם כי לא יותר מזה). נושאים שהוא מרבה לדוש בהם בתסריטים שלו הם טרור ביולוגי, פעילות צבאית בלתי חוקית וקונספירציות. אם מורגן ו-וונג אחראים לחלק גדול מהדמויות שמלוות את ''תיקים באפילה'', גורדון אחראי בעיקר לאווירה הכללית שלה, כמו גם לכמה קווי עלילה שימוחזרו בה עד צאת הנשמה בעונות מאוחרות יותר.
נקודות ציון ראויות:
תיקים באפילה - ''מוליך'' (קבע את הטון של הסדרה בנושא חייזרים ועב''מים, נתן פוקוס לאובססיה של מאלדר מסביב לחטיפת אחותו), ''מלאך נופל'' (מאלדר מנהל מרדף אחרי עב''מ שהתרסק עם הומאז' מוצלח מאד ל''הטורף''), ''לזארוס'' ו''נולד מחדש'' (עדיין שניים מהפרקים היותר מפחידים בסדרה, עוסקים בגלגול נשמות), ''חוסר שינה'' ו''F. Emasculata'' (שהחלו את העיסוק של הסדרה בהנדסה גנטית ובלוחמה ביולוגית, ''חוסר שינה'' הציג את דמותם של קרייצ'ק ומר X ), ''סינכרוניזציה'' (הגיחה הקצרה של ''תיקים'' לתחום המסע בזמן) ו''סכום אפס'' (סקינר נגד האיש המעשן, אחד על אחד)
באפי ציידת הערפדים - ''מה התחום שלי?'' (חלק א' מבין שני פרקים; פרק חשוב בהתפתחות היחסים בין באפי לאנג'ל, הציג גם את הרעיון של קוטלת נוספת, שצוות התוכנית ישתמש בו בהמשך)
אנג'ל - ''גיבורים'' (בו דמות מרכזית מאד בסדרה מתה), ''המעגל'' (אנג'ל בקרב גלדיאטורים)
מה הלאה: בעונה הקרובה יעמוד גורדון בראש הסדרה Ultraviolet, שהיא עיבוד אמריקאי לדרמת ערפדים בריטית מוערכת. נכון שכמעט בכל פעם שהאמריקאים עשו גרסא משלהם למשהו בריטי זה נגמר באסון, אבל בזכות גורדון הסדרה הזאת נראית כבעלת פוטנציאל. גורדון מבין בערפדים.
מאט קיין וג'ו ריינקמאייר
רקורד: קיין וריינקמאייר החלו את דרכם ב''מעבר לחלל'' של מורגן ו-וונג. הם כתבו שלושה פרקים עבור הסדרה - אחד מהם היה איום ונורא, אבל השניים האחרים נחשבים לקלאסיקות. לאחר ש''מעבר לחלל'' ירדה מהמסך, הם הגיעו (ביחד עם די הרבה במאים ואנשי אפקטים אחרים שעבדו גם הם ב''מעבר לחלל'') ל''באפי ציידת הערפדים'', וכתבו עבורה שני פרקים מעל הממוצע. מסיבה כלשהי, הם לא המשיכו עם הסדרה לאחר שהיא התחילה לתפוס תאוצה.
מאפייני כתיבה: לקיין וריינקמאייר יש כישרון לקחת את העלילות הכי שחוקות ובנאליות ולהפוך אותן למשהו חדש ומרענן. יש להם אוזן מצויינת לדיאלוגים ויכולת פנטסטית לבנות סיפור מרתק שנבנה באיטיות עד לסוף העגמומי משהו. ב''מעבר לחלל'' הם עסקו בעיקר בחיילים שננטשו בשדה הקרב (מטאפורה לקריירה שלהם?..); הפרקים שכתבו ל''באפי'' התרכזו בעיקר בדמותו של זאנדר, שהעיסוק בה הלך והעמיק בעונות המאוחרות יותר.
נקודות ציון ראויות:
מעבר לחלל - ''השאר עם המתים'' (להוציא ניצול אחד, כל הנחתים ביחידה 58 מתו... האמנם?), ''סוכר בעפר'' (ה-58 ננטשים על כוכב עויין וצריכים לשרוד במשך חודשים עד שמישהו יבוא לחלץ אותם)
באפי ציידת הערפדים - ''הלהקה'' (בעקבות ביקור בגן החיות קבוצת תלמידים נופלת תחת קללה שגורמת להם להתנהג כמו צבועים; הפרק הזה לא רק היה הראשון שהתמקד בזאנדר אלא גם פתח את הדלת לכניסתו של המנהל סניידר, בגילומו של ארמין שימרמן, לסדרה), ''נערת המומיה העתיקה'' (זאנדר מתאהב נואשות בבחורה, היא מתאהבת בו, למרבה הצער, מתברר שהיא מומיה שחייבת להרוג כדי לחיות).
מה הלאה: קיין וריינקמאייר כתבו מספר פרקים לסדרה ''אנדרומדה'' שתעלה בעונה הקרובה. הסדרה, המתבססת על תסריט שג'ין רודנברי המנוח דחף בזמנו עמוק למגירה (לפי השמועות בגלל שהוא לא היה מספיק טוב), לא נשמעה עד עכשיו כבעלת פוטנציאל מרחיק לכת, אבל בזכות קיין וריינקמאייר היא שווה לפחות בדיקה.
רנה אקווריה
רקורד: עד לא מזמן, שמו של אקווריה (למה לכל כך הרבה כותבים ברשימה הזאת יש שמות שקשה לבטא?) היה ידוע רק לקומץ חובבי ''מסע בין כוכבים'' שטורחים לקרוא את הקרדיטים. הם ידעו שמדובר בפצצת כשרון. הוא החל את דרכו ב''חלל עמוק 9'', לה כתב כמה מהפרקים הכי מוצלחים (וגם הכי מתוקשרים). לפני כשנה עלתה בארה''ב סדרה חדשה בשם ''Now and Again'', העוסקת בסוכן ביטוח מזדקן שמוחו מושתל בגופו של סוכן חשאי צעיר (לפרטים נוספים על הסדרה ראו את הכתבה ''דברים שרואים משם''). המפיק גלן גורדון קרול חיפש כותב בעל נסיון בסדרות מד''ב, מצא את אקווריה - והשאר הסטוריה. בתוך זמן קצר למדו המעריצים באינטרנט ומחוץ לה למלמל את שמו של אקווריה בחרדת קודש השמורה לאפיפיור. הסדרה זכתה לקהל עצום של מעריצים, להערכתם האין-סופית של המבקרים ולרייטינג לא רע (יחסית לשיבוץ המזעזע שקיבלה). למרות זאת הוחלט להוריד אותה אחרי עונה אחת בלבד. למה? לאלוהי הטלוויזיה פתרונים (דרך אגב, למרות שכבר הגיעו אלינו שידורי הלוויין, ולמרות שהכבלים וערוץ 2 מרעננים את מחסני הרכש שלהם, Now and Again עדיין לא הגיעה אלינו. מדובר בחוסר אחריות הגובל בפלילים).
מאפייני כתיבה: אין מה לדבר, אקווריה הוא המוכשר מבין כל הכותבים המוזכרים כאן. הוא חונן לא רק בכשרון לא רגיל לדמויות ולדיאלוגים, אלא גם ביכולת לכתוב עלילות מקוריות ומפתיעות. הנושא החביב עליו הוא מוות ולידה מחדש, כך שבאופן לא מפתיע רוב הפרקים שהוא כתב ל''חלל עמוק 9'' עסקו בדאקס, והפרקים שכתב ל- Now and Again היו ההמשך הטבעי להם.
נקודות ציון ראויות:
חלל עמוק 9 : ''אקוויליבריום'' (הפרק שהתחיל את הרומן הארוך של אקווריה עם דאקס), ''היבטים'' (שבו דאקס פוגשת את הפונדקאים הקודמים שלה), ''מאוחדות'' (פרק שערורייתי במיוחד, שבו דאקס מנהלת רומן לסבי עם אשתו של אחד הפונדקאים הקודמים שלה), ''אש צולבת'' (בוחן מחדש את היחסים בין אודו לקירה), ''קרב שלא עבור החזקים'' (ג'ייק סיסקו לכוד על כוכב תחת התקפה קליגונית), Trials and Tribble-lation (המפגש הדיגיטלי בין קפטן סיסקו לקפטן קירק), ''חקירה פשוטה'' (אודו מתאהב באשה שחשודה ברצח).
Now and Again : ''סוכן הביטוח מצלצל פעמיים'' (וייזמן מסייע לאשתו לאסוף את כספי ביטוח החיים שמגיעים לה לאחר שהוא עצמו ''נהרג''), ''לאור הירח'' (מעסיקיו של וייזמן מנסים לגרום לו לשכוח את אשתו), ''התרגלתי לפניו'' (הסוכן שמפקח על וייזמן נחטף ווייזמן צריך לחלץ אותו)
מה הלאה: Now and Again אמנם בוטלה, אבל אנשים מסוגו של אקווריה לא נשארים מובטלים לאורך זמן. כרגע הוא משמש ככותב ומפיק ב-Dark Angel, סדרת הטלוויזיה של ג'יימס קמרון, האיש והאגו.
ארין מהאלר וקיי ריינדל
רקורד: מהאלר וריינדל הן עוד תגלית מוצחת של מורגן ו-וונג, הפעם במסגרת חברת ההפקות 1013 (החברה של כריס קרטר). כאשר קרטר ביקש מהם להפיק עבורו את העונה השנייה של ''מילניום'' הם הביאו איתם צוות גדול של במאים וכותבים מוכשרים, שהפכו את הסדרה על פיה (העונה השנייה שודרה עד לא מזמן ב-,Star World ומי שלא ראה- הפסיד). מהאלר וריינדל כתבו שלושה פרקים - הראשון שבהם היה נפילה, אבל השניים הבאים התגלו כפנינים. בתום העונה השנייה מורגן ו-וונג עזבו סופית את הסדרה ומהאלר וריינדל התקשו להסתדר עם הצוות החדש של העונה השלישית. הן עזבו לאחר שכתבו פרק נוסף.
מאפייני כתיבה: מהאלר וריינדל הן הנשים היחידות שהצליחו להחזיק מעמד לאורך תקופה ארוכה יחסית בסביבה השוביניסטית של 1013, וזה לא מפתיע לגלות שהכתיבה שלהן עסקה בעיקר בדמויות הנשיות של ''מילניום'', שלא קיבלו פוקוס לפני כן. היכולת שלהן ליצור דמויות מורכבות ועמוקות הוסיפה לעונה השנייה של הסדרה עניין שהיה חסר בה בעונה הראשונה.
נקודות ציון ראויות:
מילניום - ''חצות המאה'' (מבט בעברו של פרנק בלאק, עם הופעת אורח של דארן מקגווין בתפקיד אביו של פרנק), ''תולדות מחלה'' (קטרין בלאק ולארה מינס חוקרות תלמידת בית-ספר שרואה חזיונות, פרנק בלאק לא משתתף בפרק בכלל), ''מרטיושקה'' (שבו נחשפת קנוניה אפילה שמערבת את קבוצת המילניום, ה-FBI והמחקר הגרעיני בלוס אלאמוס)
מה הלאה: מהאלר וריינדל יכתבו פרקים עבור Night Visions, הסדרה הכי מבטיחה שעומדת לעלות בעונה הקרובה. מדובר בסדרת אנתולוגיה אה-לה ''איזור הדימדומים'' ו''גבולות המיסתורין''. יש למה לחכות.
ישנם, כמובן, כותבים מוכשרים נוספים שלא הוזכרו כאן (אם מישהו רוצה להוסיף, הוא מוזמן). את הסדרות של הכותבים שהוזכרו כאן זכינו לראות אצלנו (ונזכה לראות בעתיד, בהנחה שהסדרות החדשות שלהם יגיעו אלינו בתוך פחות מעשור). האם הם יצליחו? קשה לדעת. אבל בדבר אחד אין ספק: עצם העובדה שאפשר לכתוב עליהם כתבה שלמה מסמנת את המהפך שהתחולל בתחום סדרות המד''ב בטלוויזיה.
* תודה מיוחדת לרותם ''ליאה'' ברוכין על עזרתה בהכנת הכתבה
Dark Angel: האתר הרשמי
Andromeda: האתר הרשמי
בדרך ליעד הסופי
דברים שרואים משם
חלל עמוק 9: מדריך פרקים
תיקים באפילה: מדריך פרקים
מילניום: אתר מעריצים עם מדריך פרקים מפורט
Now and Again: מדריך פרקים
באפי/אנג'ל: אתר מעריצים ישראלי
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
כתבה יפה (חדש)
אלי אשד יום רביעי, 13/09/2000, שעה 5:42
כתבה יפה מאוד , למדתי ממנה הרבה דברים חדשים.אבל אינני מסכים עם הכותב שרק בשנות ה-90 החלו להופיע כותבים מוכשרים באמת במד''ב הטלוויזיוני בארה''ב . הם החלו להופיע בשנות ה-60 . הראשון שבהם היה רוד סרלינג מ''תחום הדימדומים '' סדרה שהחלה עוד ב-1959. ואחר כך כותבים נוספים כמו , הארלאן אליסון ריצ'רד מאתיסון , וצ'ארלס בומונט ואחרים . רבים מהם כתבו יותר מאוחר עבור ''מסע בין כוכבים .
נכון הוא שכותבים אלה הצטיינו יותר בכתיבת סיפורים בודדים מאשר בככתיבת אפיזודות שהן חלק מסדרה מתמשכת. אבל אינני בטוח כלל שזה
מינוס
ובכלל בתחום הסיפורים הבודדים בטלוויזיה האמריקנית בסדרות כמו ''הגבולות החיצוניים'' החדשה נראה לי שהם לא מגיעים לקרסוליים של הישנה .
בברור הכותבים של היום מרגישים יותר נוח עם כתיבת אפיזודות שהן חלק מסדרה מתמשכת.
|
|
|
|
|
כותבי טלוויזיה (חדש)
רז גרינברג יום רביעי, 13/09/2000, שעה 15:57
בתשובה לאלי אשד
לא התכוונתי, חלילה, להטיל ספק בכישרונם של כותבי הטלוויזיה לפני שנות ה-90. מה שהתכוונתי לאמר הוא שבשנות ה-90, בעקבות ההצלחה של סדרות המד''ב האמריקאיות, שלא היה לה תקדים, הכותבים בסדרות אלו זזו למרכז הבמה וקיבלו תשומת לב שלא היתה קיימת קודם במקצועם.
נכון ששנות ה-90 עמדו בסימן סדרות בעלות עלילות מתמשכות, אבל להערכתי בעתיד הנראה לעין תהיה חזרה למבנה של פרקים בודדים (אני יודע בוודאות ש-''כדור הארץ: העימות האחרון'' עוברת לפורמט כזה), ואפילו לסדרות אנתולוגיה (ראה Night Visions שאותה הזכרתי במאמר).
|
|
|
|
|
כותבי טלוויזיה (חדש)
טל שבת, 11/01/2003, שעה 13:45
בתשובה לרז גרינברג
איזה כותבי טלווייזיה
|
|
|
|
|
בקשר ל''אנדרומדה'' (חדש)
מיקי גבל יום רביעי, 13/09/2000, שעה 13:25
רק הערה קטנה בקשר לסדרה הזו:
סופר המד''ב וולטר ג'ון וויליאמס הוזמן לכתוב סיפור לאחד הפרקים של הסדרה, וקרא מס, תסריטים - שאותם הוא כינה ''חכמים וחדים''.
לדעתו, אם ההפקה והמשחק יהיו ברמת התסריטים, הסדרה הזו תעשה הרבה רושם.
מקור: SCI-FI WIRE
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
