 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
מסדר האור השביעי
ספרים / עמית ורטהימר
שבת, 07/06/2008, שעה 20:30
ביקורת על ספרה של מיכל ב. פרו
|
|
זהו סיפורה של משפחת י' (השם המלא שמור במערכת, כל הפרטים שונו כדי למנוע זיהוי). משפחת י' חיה לה בנחת בפרבר עירוני קטן, נהנית מחיים נורמליים לחלוטין. כל זה נכון עד אשר, ביום אחד, שריפה כילתה את חיי אחיו של מר י' ואת חיי אשתו. במבט לאחור, ניתן לומר זהו היום בו השתבשו חייהם. עוד באותו לילה, הגיעה לביתם חבילה באמצעות ראש בית הספר לקסמים. בחבילה הייתה תינוקת.
נשמע מוכר? כי זה רק הולך ומשתפר. התינוקת, איבי י', גדלה תוך כדי קיפוח ואפלייה ברורה לטובת התאומות הקטנות שנולדו להם כמעט שנה אחרי שקיבלו את איבי. שתי התאומות גדלות להיות ילדות מפונקות ומפוטמות, בעוד איבי משמשת כמשרתת ועוזרת בית. וכן, מדי פעם גם ננעלת בתוך הארון. לכבוד שנת חייה ה-12, דאגה משפחת י' לוודא שאיבי תישלח לפנימייה נוקשה, בעיקר על מנת להרחיק אותה מהבית ככל הניתן.
כמו שאמרו הגששים, אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאת המערכון הזה אתם מכירים. איבי מקבלת חבילה ליום הולדתה, המשפחה נכנסת לסחרור של בריחה, כל מיני דברים משונים קורים מסביב, בסוף מישהו מגיע, מפעיל כמה קסמים לנוכח המשפחה המבועתת, מגלה שהם הסתירו מאיבי את כל ההיסטוריה החשובה שלה ואת ההורים הממש גיבורים שלה שנהרגו בידי אויב אכזר ורשע שאין להגיד את שמו, היא מגיעה לבית ספר מיוחד לענייני קסם, פוגשת שני חברים ואויב אחד (על כל נספחיו) משחקת איזה משחק אלים שבו צריך לעוף אחרי כדור וכמובן שיש לה כישרון טבעי בו, עד שבסוף, מגיע העימות עם איזו וריאציה של האויב האכזר מכל שרק מזל, תושייה ומורשת אבותיה עומדים בינה ובינו.
הספר מבטיח להיות ''הארי פוטר הבא'', והוא נוקט מאמצים רבים לעמוד בהבטחה זו, באופן די מדוייק ומדוד. מסדר האור השביעי בהחלט מכיל לא מעט דברים שיגרמו לילד הקורא לחוש שהוא חוזר לטייל במסדרונות הוגוורטס. אולי זה כי כל בתי הספר לקסם מיוצרים באותו מפעל. עם זאת, בולטת כאן גישתה הפמיניסטית של פרו – נדמה כי מרבית הדמויות העיקריות בספר הן דמויות המשתייכות, באופן כזה או אחר, למין הנשי. אם הארי פוטר היה ילד, איבי פנוריי היא ילדה. מסיבה לא ברורה, אולי כדי להציג תאי משפחה חליפיים, היא משתמשת בשם המשפחה של אמה, דווקא. ואם בהארי פוטר הרשע הגדול היה לורד וולדרמורט, הרי כאן אנו נתקלים בדוכסית מלזידאן האימתנית. אם כבר פמיניזם, עד הסוף. לא יעלה על הדעת הרי להעניק זכויות ללא חובות. ומישהו הרי צריך להיות הרע, כלומר, מישהי.
מעבר לדמויות המקוריות, ניתן לראות מקוריות רבה גם בעלילה. למשל, כאשר יריבתה של איבי גורמת לה ללכת למגדל הצפוני אליו אסור לתלמידים להגיע, או הסצינה בה המורה לתעופה הולך לרגע וחוזר לגלות את איבי על ה''מטאטא'' (באופן רשמי זה דרקון, אבל הרושם שמתקבל הוא של איזושהי איגואנה מגודלת, לכל היותר) מעופפת בחן רב. דוגמה נוספת היא השיעור ''מבוא לבוטניקה של צמחי רעל וסכנה'' שמזכיר שיעורי שיקויים שכבר קראנו בספרים אחרים (חוץ מזה שהמורה לא חצי מגניב כמו שם).
גם כאשר מגיעים לתחום המפלצות, שפע הרעיונות פשוט אינו אוזל, אין זה משנה אם מדובר בצמח ששורשיו גורמים להתאבנות, ביצור מבורדס בגלימה שחורה או בדיילות מכירות שמראן מספיק כדי להקסים גברים. המפלצת היחידה אותה קשה לקשר באופן מיידי לאף מפלצת מוכרת היא דרקון רפאים דו ראשי. למרבה הצער, השם המטופש שלו (ערדור) הופך אותו לבדיחה גרועה ותו לא.
לאחר שסיימתי להתפעל מהספר ומעלילתו, הדבר הבא שעשיתי היה לחפש את שם המתרגם. לקח לי קצת זמן עד שנזכרתי שהספר נכתב בידי ישראלית. כל הספר קורן מאווירה של ספר זר בתרגום בינוני. כמעט לכל השמות יש צליל של מילים באנגלית ומשחקי המילים גם הם מבוססי אנגלית. בולט במיוחד הוא שדון הבית הראשי בבית הספר ששמו הוא ביגטאף (Big-tough? Big-though?).
אך למרות כל האמור לעיל, צריך לזכור שמדובר בספר שמכוון לבני נוער וילדים. כשנתתי לאחי לקרוא אותו הוא סיכם את הספר במשפט פשוט - ''נחמד אבל קצת דומה להארי פוטר, ידעתי כל מה שהולך לקרות''. בקיצור - אי אפשר לקרוא את מסדר האור השביעי וגם את הארי פוטר והארי פוטר פשוט טוב יותר בכל קנה מידה אפשרי, ולמרות השם הדומה, מ.ב. פרו אינה ג.ק. רולינג.
מסדר האור השביעי
מאת: מיכל ב. פרו
הוצאת: ע. נרקיס
287 עמודים
פרק לדוגמא - באתר טקסט
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
