טוברמורי


על האגודה \| פעילויות \| הצטרפות \| צרו קשר \| כתבו לאתר \| English Site \| בפייסבוק

עוד בקטגוריה זו:

ביבר הנייר
סיפורים / קן ליו
28/06/14

תגובות: 8

וויסקי בקנקן (חלק שלישי)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14

תגובות: 1

וויסקי בקנקן (חלק שני)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14

תגובות: 0

וויסקי בקנקן (חלק ראשון)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14

תגובות: 0

הינדיק
סיפורים / הדס משגב
13/06/14

תגובות: 1

שמים שבורים
סיפורים / יואב וקרן לנדסמן
13/06/14

תגובות: 1

מתנת יום הולדת בחלקים
סיפורים / קרן לנדסמן
01/03/14

תגובות: 0

דמשק
סיפורים / דריל גרגורי
31/08/13

תגובות: 8

מיכאל
סיפורים / זיו קיטרו
03/05/13

תגובות: 0

עד בלי ירח
סיפורים / נגה פרנקל
03/05/13

תגובות: 3

הפוך, לקחת
סיפורים / רותם ברוכין
03/05/13

תגובות: 5

הפוך, לקחת
סיפורים / רותם ברוכין
03/05/13

תגובות: 1

יאגה
סיפורים / קרן לנדסמן
03/05/13

תגובות: 1

היום הגרוע ביותר בשנה
סיפורים / קרן לנדסמן
15/02/13

תגובות: 8

פיזור
סיפורים / חגי אברבוך
13/01/13

תגובות: 14

טוברמורי
סיפורים / סאקי
שבת, 20/02/2010, שעה 21:14

לו רק ידעו חתולים לדבר...

תרגום: אהוד מימון

היה זה אחר צהריים צונן ושטוף גשם של שלהי אוגוסט, אותה עונה לא מוגדרת כל צורכה שבה חוגלות השנה הזו עדיין מוגנות מציד וחוגלות השנה שעברה נשמרות עדיין בקירור, ואין דבר לצוד – אלא אם כן תעלת בריסטול תוחמת את גבולך מצפון, שאז אתה רשאי על פי חוק לדהור בעקבות איילים אצילים. אורחי ביתה של ליידי בליימלי לא שכנו לצד תעלת בריסטול, ולכן נקבצו כולם סביב שולחן התה באחר צהריים זה. ועל-אף שיממונה של העונה ותפלותו של האירוע, לא ניכר בחבורה אותו חוסר שקט לאה שמבשר על אימת הפסנתר המכני וההכרזות המהוסות של משחק הברידג'. תשומת הלב פעורת הפה של כל החבורה התרכזה באישיותו הבלתי קיימת כמעט של מר קורנליוס אפּין. מכל אורחיה, הוא זה שהגיע לליידי בליימלי ולו המוניטין הקלושים ביותר. מישהו אמר שהוא ''פיקח'', והוא זכה להזמנה מתוך ציפייתה המעורפלת של המארחת שחלק כלשהו של פיקחותו יתרום לבידור הכלל. עד לאותו אחר צהריים לא הצליחה לגלות היכן נסתתרה פיקחותו, אם אכן הייתה קיימת. הוא לא היה שנון ולא הצטיין בקרוקה, לא ניחן בכוח היפנוטי ולא היה שחקן חובב. גם חיצוניותו לא רימזה על גבר מן הסוג שלו מוכנות נשים למחול על מידה נדיבה של לקות שכלית. הוא הפך ל'מר אפין' בלבד, בעוד ש'קורנליוס' נדמה כתרמית שקופה מהעת שבה הוטבל. וכעת הוא טען שפתח במסע תגליות שלעומתו המצאת אבק השרפה, מכבש הדפוס וקטר הקיטור היו זוטות. המדע צעד צעדים שעוררו פליאה בכיוונים שונים בעשורים האחרונים, אבל דבר זה נראה כמשתייך לממלכת הנסים ולא להישגים מדעיים.
''ואתה באמת מצפה שנאמין'', אמר סר וילפרד, ''שגילית את האמצעים להורות לבעלי חיים את אומנות הדיבור האנושי, ושטוֹבֶּרְמוֹרי קשישא הוא תלמידך הראשון ששולט בה?''
''זו בעיה שבה עסקתי בשבע עשרה השנים האחרונות'', אמר מר אפין, ''אך רק בשמונת או בתשעת החודשים האחרונים זכיתי לגמול בדמות הבלחות של הצלחה. עשיתי ניסויים בעשרות בעלי חיים, כמובן, אך רק לאחרונה בחתולים, אותם יצורים נהדרים אשר נטמעו באופן כה נפלא בתרבותנו בעודם שומרים על כל חושי הפרא שלהם. פה ושם בקרב חתולים אפשר למצוא תבונה נעלה, בדיוק כמו בקרב שורות בני האדם, וכאשר התוודעתי לטוברמורי לפני שבוע ראיתי מייד שבאתי במגע עם 'על-חתול' בעל תבונה יוצאת דופן. הרחקתי לכת בדרכי להצלחה בניסויים האחרונים; עם טוברמורי, כפי שאתה קורא לו, הגעתי למטרתי''.
מר אפין סיים את הצהרתו היוצאת מגדר הרגיל בנימה שניסה ללא ההצלחה לפטור אותה מניצחון. איש לא אמר ''לעזאזל'', אם כי שפתיו של קלוביס נעו בהברות שזימנו ככל הנראה את שדי הגיהינום של חוסר האמונה.
''והאם אתה מתכוון לומר'', שאלה מיס רסקר אחרי הפוגה קצרה, ''שלימדת את טוברמורי לומר ולהבין משפטים פשוטים בני הברה אחת?''
''מיס רסקר היקרה'', אמר עושה הנסים בנעימה סבלנית, ''ילדים קטנים ופראים ומבוגרים הסובלים מפיגור מלמדים כך, לשיעורין; כאשר פתרת את הבעיה של ראשית ההוראה לבעל חיים שניחן בתבונה גבוהה אין צורך בשיטות חצאין כאלה. טוברמרי יכול לדבר את שפתנו בתקינות מושלמת''.
הפעם קלוביס אמר בבירור רב ''לעזאזל השביעי!'' סר וילפרד היה מנומס יותר אך ספקני בה במידה.
''האם לא כדאי שנזמן את החתול ונשפוט בעצמנו?'' הציעה ליידי בליימלי.
סר וילפרד יצא לחפש את בעל החיים, והחבורה שקעה בציפייה נרפה למופע-טרקלינים פקחי פחות או יותר של פיתום.
כעבור רגע שב סר וילפרד לחדר, פניו חיוורים מתחת לשיזפונו ועיניו רחבות מהתרגשות.
''חי אלוהים, זו אמת!''
אי אפשר היה לטעות בכך שהוא נרעש, ומאזיניו בהו לפנים בריגוש של עניין מתעורר.
הוא התמוטט לכורסה והמשיך בקוצר נשימה:
''מצאתי אותו מנמנם בחדר העישון, וקראתי לו לבוא לארוחתו. הוא מצמץ כלפי כדרכו, ואני אמרתי, 'בוא, טובי; אל תניח לנו לחכות', חי אלוהים!, והוא אמר בעצלתיים בקול טבעי להחריד שהוא יבוא כאשר יעלה הרצון הטוב מלפניו! כמעט ופרחה נשמתי!''
אפין הטיף למאזינים ספקנים בעליל; הצהרתו של סר וילפרד שכנעה מיד. מקהלת בבל של קריאות עלתה, אשר במרכזה ישב המדען ונהנה באלם-קול מהפירות הראשונים של תגליתו המופלאה.
בעיצומה של המהומה נכנס טוברמורי לחדר על כפות קטיפה ובחן בשוויון נפש את הקבוצה שישבה סביב שולחן התה.
דממה פתאומית של אי-נוחות ואיפוק ירדה על החבורה. משום מה נראה שיש גורם של מבוכה בפנייה כשווה אל שווה לחתול בית הידוע ביכולת שיניו.
''האם תרצה מעט חלב, טוברמורי?'' שאלה ליידי בליימלי בקול מאומץ למדי.
''בשמחה'', נשמעה התשובה, בשיעול שהייתה בו אדישות שוות נפש. רעד של ריגוש מתעורר חלף במאזינים, וניתן למחול לליידי בליימלי על שמזגה את צלוחית החלב בחוסר יציבות כלשהו.
''אני חוששת ששפכתי לא מעט ממנו'', אמרה בהתנצלות.
''ובכן, אין זה שטיח אקסמינסטר שלי'', היה מענהו של טוברמורי.
שוב אפפה דממה את הקבוצה, ואז העלמה רסקר, במיטב נימוסי מבקרת המחוז שלה, שאלה אם שפת בני אדם אינה קשה ללמידה. טוברמורי נעץ בה מבט לרגע ואז הסיט את מבטו למרחקים. שאלות משעממות בעליל לא נשתייכו לתבנית חייו.
''מה אתה חושב על התבונה האנושית?'' שאלה מייביס פלינגטון ברפיון.
''על תבונתו של מי?'' שאל טוברמורי בקרירות.
''אה, ובכן, על שלי למשל'', אמרה מייביס בצחוק קלוש.
''את מעמידה אותי במצב מביך'', אמר טוברמורי, שבקולו ובנוהגו לא ניכר שמץ מבוכה כלל ועיקר. ''כאשר הוצע לכלול אותך בין האורחים סר וילפרד טען שאת האישה חסרת השכל ביותר שהוא מכיר, ושתהום פעורה בין אירוח לבין טיפול ברפי-השכל. ליידי בליימלי השיבה שחסרון כוח השכל שלך הוא-הוא התכונה שזיכתה אותך בהזמנה, מכיוון שאת האדם היחיד שעליו יכלה לחשוב שיהיה טיפש דיו לקנות את מכוניתם הישנה. את יודעת, המכונית שלה הם קוראים 'קנאתו של סיזיפוס', מכיוון שהיא נוסעת היטב בעליות כל עוד דוחפים אותה''.
למחאותיה של ליידי בליימלי היה משנה תוקף אם לא הייתה טוענת באוזני מייביס בעצם אותו בוקר שהמכונית הנדונה תהיה בדיוק הדבר המתאים לביתה בדבונשייר.
מייג'ור ברמפילד צלל לשיחה כדי לשנות את מהלכה.
''מה לגבי המעללים שלך עם החתולה המנומרת שבאורוות, אה?''
ברגע שאמר זאת הבינו כולם את המשגה.
''אין דנים בעניינים כאלה בפרהסיה בדרך כלל'', אמר טוברמורי בקור. ''מהתבוננות קלה בדרכיך מאז שהגעת אני סבור שלא תיגרם לך נחת אם אסיט את השיחה להרפתקאותיך שלך''.
הבהלה שהשתררה לא הוגבלה למייג'ור.
''היית רוצה ללכת ולראות אם המבשלת הכינה את ארוחת הערב שלך?'' הציעה ליידי בליימלי בחופזה, בניסיון להתעלם מהעובדה שנותרו עוד שעתיים לפחות לשעת ארוחת הערב של טוברמורי.
''תודה'', אמר טוברמורי, ''לא סמוך כל כך לאחר התה. אינני רוצה למות בשל בעיות עיכול''.
''לחתולים יש תשע נשמות, אתה יודע'', אמר סר וילפרד בלבביות.
''יכול להיות'', ענה טוברמורי, ''אך רק כבד אחד''.
''אדלייד!'' אמרה מרת קורנט. ''האם את מתכוונת לעודד את החתול הזה לצאת ולרכל אודותינו בינות למשרתים?''
הבהלה הפכה נחלת הכלל. מעקה עיטורי צר נמתח לאורך חלונות רוב חדרי השינה בבית המגדלים, וכולם זכרו במבוכה שזו הייתה טיילת חביבה על טוברמורי בכל שעות היום והליל, שממנה יכול היה לצפות ביונים – ורק האל יודע באילו דברים נוספים. אם אכן יחל להעלות זיכרונות בהלך רוחו הדברני הנוכחי, התוצאה לא תהיה מטרידה בלבד. מרת קורנט, שבילתה זמן רב ליד שולחן האיפור שלה ואשר תוארה כבעלת מזג נוודי אם כי דייקני, הביטה בחוסר נוחות במייג'ור. העלמה סקרוֹוֶן, שכתבה שירה חושנית להפליא וחיה חיי תום גמורים, הפגינה רק כעס; אם הנך שיטתית וחסודה בחייך הפרטיים, אינך מעוניינת בהכרח לפרסם זאת ברבים. ברטי ואן ת'ן, שהיה כה מושחת בגיל 17 עד שמזמן נטש את הניסיון להתעלות על כך, לבש גוון עמום של לבן גרדניה, אבל לא ביצע את הטעות ושעט מן החדר כמו אודו פינסברי, ג'נטלמן צעיר שעל פי הנאמר למד לכמורה ושככל הנראה הוטרד עמוקות למחשבה על השערוריות הנוגעות לאנשים אחרים שהוא עלול לשמוע. קלוביס ניחן בדי קור רוח לשמור על חזות שלווה; בינו לבינו חישב כמה זמן ייקח לרכוש קופסה של עכברים משובחים באמצעות Exchange and Mart, כמעין זן של דמי לא-יחרץ.
אפילו במצב עדין כזה הנוכחי לא יכלה אגנס רסקר להישאר ברקע לזמן רב.
''למה באתי הנה בכלל?'' שאלה בדרמטיות.
טוברמורי ניצל לאלתַר את ההזדמנות.
''אם לשפוט על פי מה שאמרת למרת קורנט על מדשאת הקרוקה אתמול, אזל לך האוכל. תיארת את בני הזוג בליימלי כאנשים המשעממים ביותר שאת מכירה לשהות במחיצתם, אבל אמרת שהם נבונים דיים להעסיק מבשלת מן המדרגה הראשונה; אחרת הם היו מתקשים לשכנע אדם כלשהו לשוב''.
''שקר וכזב! אני פונה למרת קורנט –'' קראה אגנס שבאה במבוכה.
''מרת קורנט חזרה מאוחר יותר על הערתך באוזני ברטי ואן ת'ן'', המשיך ואמר טוברמורי, ''ואמרה, 'האישה הזו פשוט צועדת על קיבתה; היא תלך לכל מקום עבור ארבע ארוחות חמות ביום', וברטי ואן ת'ן אמר –''
בנקודה זו בא לקצו סיפור המעשה, למרבה החסד. טוברמורי ראה בחטף את החתול הצהוב הגדול מבית הכומר עושה את דרכו מבעד לשיחים לעבר אגף האורוות. הוא נעלם כהרף עין דרך החלון הצרפתי הפתוח.
משנעלם תלמידו המבריק מדי מצא את עצמו קורנליוס אפין מכותר בסופה של נזיפות מרות, חקירות חרדות והפצרות חששניות. האחריות למצב זה נחה על כתפיו, ומוטל עליו למנוע את הידרדרות העניינים. האם יכול טוברמורי להעניק את המתת שלו לחתולים אחרים? הייתה השאלה הראשונה שנשאלה. יכול להיות, ענה, שהוא הביא בסוד הישגו החדש את ידידתו האינטימית חתולת האורווה, אך לא סביר שתורתו החדשה התפשטה יותר עד עכשיו.
''אם כך'', אמרה מרת קורנט, ''טוברמורי אולי חתול יקר ערך וחיית מחמד אהובה; אבל אני בטוחה שתסכימי, אדלייד, שיש להיפטר ממנו ומחתולת האורווה ללא שהיות''.
''אינך חושבת שנהניתי מרבע השעה האחרונה, נכון?'' אמרה ליידי בליימלי במרירות. ''בעלי ואני מחבבים מאוד את טוברמורי – לפחות חיבבנו אותו לפני שהישג נורא זה הוחדר בו; אבל כעת, כמובן, הדבר היחיד לעשותו הוא להשמיד אותו במהירות האפשרית''.
''אפשר לשים קצת סטריכנין בשאריות שהוא תמיד מקבל בשעת ארוחת ערב'', אמר סר וילפרד, ''ואני אטביע את חתולת האורווה בעצמי. הרכב יצטער מאוד על אובדן חיית המחמד שלו, אבל אני אומַר ששני החתולים נדבקו בצורה מידבקת מאוד של שחין ואנו חוששים שהיא תתפשט למלונות''.
''אבל תגליתי הגדולה!'' קרא מר אפין; ''אחרי כל שנות המחקר והניסויים שלי –''
''אתה יכול לעשות ניסיונות בפרות בחווה, הן נמצאות בפיקוח נאות'', אמרה מרת קורנט, ''או בפילים שבגן הזואולוגי. נאמר שהם נבונים מאוד, ולזכותם עומדת העובדה שהם אינם מתגנבים לחדרי השינה שלנו ומתחת לכיסאותינו וכן הלאה''.
מלאך שרת המכריז ברוב טקס על בוא אחרית הימים, ואז מגלה שהיא מתנגשת עם הרגאטה המלכותית של הנלי ויהיה צורך לדחותה למועד לא ידוע, לא היה מרגיש יותר כמי שעטרת ראשו נפלה מכפי שחש קורנליוס אפין לנוכח קבלת הפנים שלה זכה הישגו המופלא. אך דעת הקהל הייתה נגדו – למען האמת לו היו נועצים בקול ההמון בנושא סביר להניח שהיה מיעוט גדול שהיה תומך בהכללתו בתזונת הסטריכנין.
סידורי רכבת לקויים ותשוקה להביא את הפרשה לסיומה מנעו את פיזורה המיידי של החבורה, אך ארוחת הערב באותו יום לא הייתה הצלחה חברתית. סר וילפרד עמד במסה גדולה עם חתולת האורוות ולאחר מכן עם הרכב. אגנס רסקר הגבילה בהפגנתיות את מאכליה לפיסת צנים יבש, שאותה נשכה כאילו הייתה אויב אישי, בעוד שמייביס פלינגטון שמרה על דממה נקמנית לאורך כל הארוחה כולה. ליידי בליימלי שמרה על שטף מה שהיא קיוותה שהיא שיחה, אבל תשומת לבה הייתה קבועה בדלת. צלחת של שאריות דגים מתובלת בקפידה הייתה מוכנה על המזנון, אבל המנה המתוקה, המנה המתובלת והקינוח חלפו ועברו, וטוברמורי לא הופיע בחדר האוכל או במטבח.
ארוחת הנכאים הייתה עליזה בהשוואה למשמרת המת בחדר העישון שבאה אחריה. האכילה והשתייה סיפקו לפחות הסחת דעת ומסווה למבוכה השלטת בכול. ברידג' לא בא בחשבון במתח הכללי של עצבים מרוטים וקוצר רוח, ואחרי שאודו פינסברי השמיע בדי עמל את ''מליסנד בחורש'' בפני קהל קפוא, הם נמנעו ממוזיקה ברוב טאקט. בשעה אחת עשרה המשרתים עלו על משכבם, והודיעו שהחלון הקטן במזווה נשאר פתוח לשימוש הפרטי של טוברמורי, כרגיל. האורחים קראו בשקדנות את כתבי-העת החדשים, והגיעו בסופו של דבר ל-Badminton Library ולעותקים כרוכים של ''פאנץ'''. בליימלי ביקר מפקידה לפקידה במזווה, ושב עם הבעת ייאוש לאה שמנעה כל שאלות.
בשעה שתיים קלוביס הפר את הדממה ששררה בכול.
''הוא לא יופיע הלילה. הוא כנראה במשרדי העיתון המקומי ברגע זה, מכתיב את החלק הראשון של זיכרונותיו. ספרה של ליידי מה-שמה לא יהיה בו. אלה יהיו מאורעות היום''.
לאחר שתרם תרומה זו לעליצות הכללית, קלוביס פרש למיטתו. במרווחים ארוכים בין אדם לאדם עשו האורחים כדוגמתו.
המשרתים שעשו את סיבוב התה של הבוקר ענו תשובה אחידה לשאלה אחידה. טוברמורי לא שב.
ארוחת הבוקר הייתה, אם זה אפשרי, אירוע נעים עוד פחות מארוחת הערב, אך לפני סיומה המצב נפתר. גופתו של טוברמורי הובאה ממשוכת השיחים הקדמית, מקום שבו הגנן גילה אותה. מסימני הנשיכה בצווארו ומהפרווה הצהובה שכיסתה את טפריו היה ברור שהוא נפל בקרב עם החתול מבית הכומר.
עד צהרי היום עזבו רוב האורחים את בית המגדלים, ולאחר ארוחת הצהריים ליידי בליימלי השיבה את נפשה מספיק כדי לכתוב מכתב נבזי לבית הכומר בנוגע לאובדן חיית המחמד רבת הערך שלה.
טוברמורי היה תלמידו המוצלח היחיד של אפין, והגורל גזר שלא יהיה לו יורש. שבועות אחדים לאחר מכן פיל בגן הזואולגי של דרזדן, שלא הפגין סימני עצבנות קודמים, השתחרר והרג אנגלי שככל הנראה התגרה בו. שם המשפחה של הקרבן דווח בגרסאות שונות כאופין או אפלין, אבל שמו הפרטי נמסר בנאמנות כקורנליוס.
''אם הוא ניסה ללמד את החיה המסכנה פעלים גרמניים יוצאים מן הכלל'', אמר קלוביס, ''הוא קיבל מה שהגיע לו''.

סאקי (Saki) הוא שם העט של הסופר הבריטי הקטור הוגו מונרו (1916-1870). סאקי ידוע בעיקר בזכות סיפוריו הקצרים ונחשב לאחד מרבי האומנים של צורה ספרותית זו. ''טוברמורי'' הוא אחד מהסיפורים שלו שגיבורם הוא קלוביס סנגרייל, דמות של צעיר שנון וארסי שדרך עיניו סאקי מתאר את המעמד הגבוה בבריטניה של ראשית המאה העשרים.

בתמונה הקטנה: האלה בסתת. מצרים, התקופה המאוחרת.
בתמונה הגדולה: האנס תומס – החתול.

האלה בסתת
האנס תומס - החתול

חזרה לעמוד הראשי כתוב תגובה

אני מוצא יותר מדי שגיאות בתרגום (חדש)
דרצ'י שבת, 20/02/2010, שעה 21:39
''באישיותו הבלתי קיימת כמעט של מר קורנליוס אפּין''. במקור: the homely negative personality of Mr. Cornelius Appin.

''הוא זה שהגיע לליידי בליימלי ולו המוניטין הקלושים ביותר'' במקור: ''Of all her guests, he was the one who had come to Lady Blemley with the vaguest reputation''

נראה לי שאני אמשיך לקרוא את המקור (אפשר למצוא אותו כאן: http://en.wikisource.org/wiki/Tobermory)