 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
ביבר הנייר
סיפורים / קן ליו
28/06/14
תגובות: 11
וויסקי בקנקן (חלק שלישי)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 1
וויסקי בקנקן (חלק שני)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 0
וויסקי בקנקן (חלק ראשון)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 0
הינדיק
סיפורים / הדס משגב
13/06/14
תגובות: 1
שמים שבורים
סיפורים / יואב וקרן לנדסמן
13/06/14
תגובות: 1
מתנת יום הולדת בחלקים
סיפורים / קרן לנדסמן
01/03/14
תגובות: 0
דמשק
סיפורים / דריל גרגורי
31/08/13
תגובות: 8
מיכאל
סיפורים / זיו קיטרו
03/05/13
תגובות: 0
עד בלי ירח
סיפורים / נגה פרנקל
03/05/13
תגובות: 3
הפוך, לקחת
סיפורים / רותם ברוכין
03/05/13
תגובות: 5
הפוך, לקחת
סיפורים / רותם ברוכין
03/05/13
תגובות: 1
יאגה
סיפורים / קרן לנדסמן
03/05/13
תגובות: 1
היום הגרוע ביותר בשנה
סיפורים / קרן לנדסמן
15/02/13
תגובות: 8
פיזור
סיפורים / חגי אברבוך
13/01/13
תגובות: 14
|
 |
הזדמנות שניה
סיפורים / אתגר קרת
יום שני, 10/06/2002, שעה 0:00
למה לבחור אם אפשר גם וגם?
|
|
הופיע בגליון מספר 12 של המימד העשירי, אוקטובר 2001
על פניו היה בסך-הכל מדובר בעוד שירות. חדשני, מהפכני, מפלצתי, תקראו לזה איך שאתם רוצים, אבל בתכל'ס היתה 'הזדמנות שניה' ההצלחה הכלכלית הגדולה ביותר של המאה העשרים ואחת. בניגוד לרוב הרעיונות הגדולים, שהם כמעט תמיד פשוטים, הרעיון מאחורי 'הזדמנות שניה' היה טיפה יותר מסובך. 'הזדמנות שניה' אפשרה לכל מי שרכש אותה להגיע לצומת אחד בחיים שלו, ובמקום לבחור בין שני המסלולים, ללכת בשניהם. את לא יודעת אם להפיל ולעזוב את החבר שלך או להתחתן ולהקים איתו משפחה? אתה לא בטוח אם אתה רוצה לעבור לגור בחו''ל או להמשיך כאן, בעסק של אבא? עכשיו אפשר כבר לעשות את שניהם. איך זה עובד? אז ככה, אתה מגיע לצומת החשוב בחייך ואינך יכול להחליט, אתה נכנס לסניף 'הזדמנות שניה' הקרוב למקום מגורך ונותן להם את כל האינפורמציה לגבי הדילמה. אחר-כך אתה בוחר באחת האפשרויות לפי שיקול דעתך, וממשיך לחיות את חייך. אל דאגה, האפשרות השניה, בה לא בחרת, אינה נעלמת, היא מורצת על אחד ממחשבי ה'אילו-רק-הייתי' (סימן רשום) תוך שקלול מדויק של כל הנתונים. אחרי שאתה מסיים לחיות את חייך המלאים, מועברת גווייתך לאחד מאולמות 'הדרך-שלא-נלקחה' (גם סימן רשום) שם משודרת כל אותה אינפורמציה בזמן אמיתי לתוך מוחך, הנשמר חי בעזרת תהליך ביו-אלקטרוני יחודי שפותח במיוחד למטרה זו. כך שבעצם, דרך מוחך אתה יכול לחוות אחת-לאחת את החיים האחרים אותם היית יכול לחיות.
מירי או שירי? חירי או בירי?
שיבה טיבה או שאולי חראקירי?
ילד או כלב? אימוץ או ביוץ?
להגר למיאמי או להשקיע בשיפוץ?
בית ספר של החיים או לימודי השלמה?
אצלנו ב'הזדמנות שניה' גם תאכל את העוגה וגם תשאיר אותה שלמה.
יופי. באמת, בלי טיפה של ציניות, יופי של דבר. יש מעט מאד המצאות שמצליחות באמת לענות על איזה צורך אנושי. תשעים ותשע אחוז מהן הן סתם קומבינה מכוערת של שיווק אגרסיבי ואופי צרכני חלש, ו'הזדמנות שניה' נמצאת בלי שום ספק באחוז הנוסף, המשמעותי, המועיל. רק שמה זה קשור לאורן? הרי אורן שלנו חי את החיים שלו ישר כמו סרגל, מהיר כמו פגז, בלי סטיות, בלי לבטים, עד עכשיו לפחות. אבא של אורן זה כבר סיפור אחר לגמרי. אבא של אורן לא רק שלקח 'הזדמנות שניה', הוא גם לא הפסיק לדבר על זה לרגע. ''אם לא ה'הזדמנות השניה' המחורבנת הזאת, בחיים, אבל בחיים לא הייתי מתחתן עם האמא המגעילה הזאת שלך,'' היה אומר לאורן לפחות איזה פעם ביום, ''נשבע לך, לפעמים בא לי לדפוק לעצמי כדור בראש, רק בשביל שאגיע כבר ל'דרך שלא נלקחה''' (כדור בראש, אגב, נקודתית, היא בחירה מאד לא טובה - 'הזדמנות שניה' אינה אחראית בשום אופן לאיכות השרות במקרה של נזק משמעותי לרקמות המוח). אורן ידע שאבא שלו לא באמת מתכוון לזה, וקיווה שגם אמא שלו ידעה, אבל גם אם ידעה זה לא היה הופך את התנהגות שלו לפחות פוגעת. ''אם הוא היה לוקח את ה'הזדמנות השניה' בקשר ללידה שלי במקום, הוא היה טוחן גם את זה באותה מידה - 'הייתי דופק לעצמי כדור בראש רק בשביל לחיות את החיים שלי עוד פעם, בלי הילד האגואיסט הזה שאם אמות מחר לא יטרח אפילו לבוא להגיד עלי קדיש' - את יודעת איך אבא, זה לא קשור אליך בכלל,'' היה מנשק את אמו ומנסה לעודד אותה. האמת היא שאמו באמת לקחה 'הזדמנות שניה' בקשר להריון אתו, אבל היתה מספיק דיסקרטית בשביל לא לגלות לו את זה אף-פעם. במקרה שלה, 'הדרך שלא נלקחה' היתה מובילה אותה לגירושים מהירים , יזמות עסקית מוצלחת, ונישואים שניים מאושרים. לא נורא, גם את החיים האלה היא עוד תזכה לחיות.
אורן אהב תמיד נשים מלאות, שחומות, עם חזה גדול ושפתים עבות, ומיקה, שהיתה, אגב, מאד-מאד יפה, נראתה בדיוק ההפך: רזה, שטוחה כמו קרש, ועם שפתיים בעובי כרטיס אשראי. אבל האהבה, כמו שאומרים, עיוורת, ואורן התאהב. לפני החתונה הם לא לקחו 'הזדמנות שניה', גם לא לפני התאומים. אורן התנגד לזה עקרונית, אמר שבנאדם חייב לקחת אחריות על ההחלטות שלו. ומיקה כבר מזמן ביזבזה את שלה, על חבר קודם שאת הצעת הנישואים שלו, בחיים הרגילים, דחתה. המחשבה שאחרי מותה תחווה נישואים לאחר תסכלה לא מעט את אורן, אבל גם הכניסה אותו לאמביציות. והרצון להרגיש שהוא הבחירה הנכונה הניע אותו, פעמים רבות, להיות בעל טוב יותר. באיזה פסח אחד, שנתיים אחרי שמיקה השלימה את ההזדמנות הראשונה שלה והשאירה את אורן לבד, שאלו אותו הנכדים מה היתה ה'הזדמנות שניה' שלו, והוא אמר שלא היתה אחת כזאת. הם לא האמינו לו. ''סבא שקרן,'' הם צעקו, ''סבא מתבייש.'' אחרי זה הם גנבו את האפיקומן והוא עשה כאילו הוא לא מוצא, ופתחו את הדלת לאליהו שסירב לבוא. בשנים ההם אנשים כבר כמעט והפסיקו להשתמש בשרותי 'הזדמנות שניה' ועברו ל'משלוש יוצא אחד' (סימן רשום) שהעניק לך עוד דרך שלישית ומסקרנת לצעוד בה ללא כל תוספת במחיר.
כי טוב שלוש ציפורים ביד
משתיים על העץ.
לכו עוד היום על 'שלוש יוצא אחד'
(לכו,) ושהעולם יתפוצץ.
המימד העשירי
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
נחמד.. אבל (חדש)
דרצ'י יום ראשון, 15/09/2002, שעה 3:29
איפה הפואנטה?
ואני היחיד שכתבתי פה תגובה? זה לא הגיוני.
|
|
|
|
|
מעולה וא ''איפה הפואנטה'' (חדש)
ברק שבת, 21/12/2002, שעה 12:41
בתשובה לדרצ'י
איפה הפואנטה ?....
אני מציע לך לחזור לכיתה א
סיפור מעולה ויפה.
|
|
|
|
|
ואני מציעה לך לחזור לגן (חדש)
Boojie שבת, 21/12/2002, שעה 14:58
בתשובה לברק
(בהתאם לרמה שלך) או לאמא שלך (שתשטוף לך את הפה עם אקונומיקה).
ותלמד איך לדבר בחברה תרבותית, לנמק את מה שאתה כותב, ולהתנהג בנימוס. דור הטוק-בק בפעולה. איכס.
|
|
|
|
|
מעניין (חדש)
Age יום חמישי, 10/10/2002, שעה 14:27
רעיון מעניין ומכאן הדרך פתוחה ל''אינסוף אפשרויות בע''מ'' (סימן רשום)
אין מה לעשות אתגר יודע לכתוב !!
|
|
|
|
|
פשוט לא יאמן (חדש)
דודי מזרחי יום שלישי, 04/03/2003, שעה 0:13
חברים, זה פשוט לא יאמן. לא מעניין אותי מה חושבים אנשים, איך שלא מסתכלים על זה, הסיפורים שאתגר קרת מוציא תחת ידו פשוט דפוקים.
מה כל כך מתוחכם בסיפורים נטולי קו עלילה, הומור, תחכום וברק? למען השם, אין פה אפילו קשר מינימלי בין הפסקאות. אז בסדר, היה לו רעיון מעניין בראש, והוא ניסה להשתעשע איתו... ברמת העיקרון, אין לי בעיה עם זה, אבל בחיי, למה כולנו צריכים לסבול?
פשוט גרוע.
|
|
|
|
|
פשוט לא יאמן (חדש)
ריטה יום חמישי, 31/03/2005, שעה 14:15
בתשובה לדודי מזרחי
וואלה,אני בספריית בית הספר...אבל זאת לא הנקודה,אולי אין לי מספיק ניסיון...כן,כן בסך הכל בת 16...אבל כמו שמיכל תמיד הייתה אומרת(או לפחות מתכוונת להגיד,בוא נגיד מנסה...)תנו לאנשים את הזכות ליצור חרא...למה להתערב??? אתה לא רוצה אל תקרא...יש גבול דק מאוד (אין לי ברירה... אני חייבת להדגיש את ה''מאוד'')בן אומנות יצירת הטקסט לבין אתגר קרת,הוא משלב מציאות דפוקה ודמיון שאני אישית מאוד מעריצה...בקיצור...אל תפריע לבריאה,כל אחד והפאקים שלו הוא בחר לכתוב ולפרסם,אני רואה שבחרת ללעוג...
|
|
|
|
|
תפתח ת'ראש (חדש)
moshe יום ראשון, 06/07/2008, שעה 16:01
בתשובה לדודי מזרחי
גם כן אתה תוציא ת'אף מהתחת. תתחיל לכתוב בלי שום קו עלילה והומור. תהנה ואם יצא לך משהו דפוק כמו זה תן לי לקרוא ותחסוך ממני את הביקורות המקנאות, יש עוד כמה דברים שאתה לא מבין כניראה... תפתח ת'ראש.
|
|
|
|
|
פשוט לא יאמן - מענה לדודי (חדש)
שמרית מורן יום רביעי, 16/12/2009, שעה 22:38
בתשובה לדודי מזרחי
דודי מזרחי היקר - אתה צודק!
המלך הוא עירום...
|
|
|
|
|
תודה (חדש)
SubFlower יום רביעי, 22/10/2003, שעה 22:45
בטעות הגעתי לכאן. כמו תמיד גוגל נתן לי משהו שלא חיפשתי. אסירת תודה לגוגל.
נפלא!!! רעיון נהדר והפיתוח שלו עוד יותר טוב. יהיה לי על מה לחשוב הערב. אגב, מאוד אהבתי את אורן ואת ההחלטה שלו, כמו גם את מאמציו להיות יותר טוב מההזדמנות השניה של אשתו שעומדים כנגד התנהגותו של אביו גס הרוח.
הכתיבה נהדרת, את זה אתה בטח יודע. זורם, נקי ומותח.
תודה רבה.
|
|
|
|
|
(חדש)
שמואלת שבת, 15/01/2005, שעה 16:04
מוזר, אבל אני חושבת שזה עזר לי. בא בדיוק בזמן.
|
|
|
|
|
לא משתלט על הבעיה שהוא (חדש)
זה חסר שליטה יום חמישי, 17/03/2005, שעה 11:42
מציג, אלא טובע בה ומטביע את הקורא, במקום להעלות אותו. מבחינה זו הוא לא עונה על קריטריון ספרותי, עונה לקריטריון התוצרים המיותרים של האדם המערבי הסובל מעודף זמן ועודף כלכלה, אבל לא זו שהוא זקוק לה.
החיבור בין ההרצאה העיונית של המחבר לבין הדיבור של הגיבורים 'הפשוטים' לא מוצלח.
המחאה המרירה על החיים חסרי התקווה לאושר, לא מלווה באהדה לגיבורים ולמין האנושי. וזה לא טעון בדיקה פסיכולוגית שתגלה שהמחבר כן אוהד, זה טעון בדיקה ספרותית! הוא סומך יותר מדי על הפסיכולוגיה הטריביאלית כביכול, שתסדר לו את הסיפור.
''סרטן האפשרויות'' של קסטל בלום הגדולה ממנה הוא לקח, התכווץ פה לשתיים ונוספת באופציה. הדימויים לא נהנים מהמידה הקלילה ומהפסאודו מדעיות הצלולה, הספרותית, של קסטל בלום. זה כבד, והוא חש בכך וציין בתחילת הסיפור. אז אולי היה רצוי מתוך בקורת עצמית, להימנע מלכתוב אותו כפי שהוא.
|
|
|
|
|
ביקורת בונה\\ אבסורד (חדש)
moshe יום ראשון, 06/07/2008, שעה 15:54
בתשובה לזה חסר שליטה
מהי ספרות ומהי אומנות בכלל? האם מדובר במדע משוכלל או במסע קסום? ומהי ביקורת? שלא לומר ביקורת בונה... האין זה אבסורד שאדם העוסק באומנות משחרר באינסטינקטיוויות ביקורות על פי קריטריונים ונוסחאות (בלי להזכיר קינאה..) ונחסם כליל מהנאת המסע? לא חבל?
|
|
|
|
|
ביקורת בונה\ אבסורד (חדש)
אתה כזה גרופי יום ראשון, 02/05/2010, שעה 8:50
בתשובה לmoshe
די עצוב הנלהבות שאתה שולח ליקום, להגן על קרת בכל מחיר, ו'בשם האב' אתה לא מוכן להתייחס לבקורת (חוץ מלטעון שאין זכות לבקר את אהובך). אתה אבא שלו? הוא הבן שלך?
|
|
|
|
|
לא משתלט על הבעיה שהוא.. (חדש)
יואב שבת, 07/02/2009, שעה 14:29
בתשובה לזה חסר שליטה
אתגר רק רוצה שאנשים יבחרו בבחירות שלהם (כמה שזה משעשע). הוא מספר על אנשים ששוקעים בתוך הצמתים בחייהם ובכך הבחירות שלהם לא ממומשות, הם לא ממצאים את הדרך בה הם הולכים.. ההזדמנות השנייה היא מתודה למציאות קשה שמתרוצצת אצל כולם בבחירות הקטנות והגדולות שלהם. כשאתה מחליט ללכת בדרך שאתה לא לגמרי שלם איתה או לא קרוב להיות, לעולם לא תוכל למצות את המשמעות של אותה דרך. בורים הם האנשים שמנסים לבחון את הסיפורים של קרת מבחינה ספרותית, המטרות שלו אחרות. מהפכן.
|
|
|
|
|
''בורים הם האנשים''. פחחחחח. (חדש)
Boojie יום רביעי, 11/02/2009, שעה 22:16
בתשובה ליואב
אדם שלא רוצה שיבחנו את הסיפורים שלו מבחינה ספרותית, *שלא יכתוב סיפורים*.
מי שרוצה להיות מהפכן ולא להיות נתון לבחינה ספרותית, ייכבד ויכתוב מניפסטים, עלונים, סטיקרים ותשדירי בחירות. פחות מייגע, ולא צריך לשמור על איכות ספרותית ושאר זוטות מטופשות שמשום מה אנשים מצפים להן מיצירות ספרותיות.
|
|
|
|
|
אהבתי (חדש)
דוד יום שני, 10/04/2006, שעה 19:55
רעיון מעולה. גם אני לא היתי לוקח הזדמנות שניה, כל הזדמנות שאני בוחר אני הופך אותה לחוויה :)
|
|
|
|
|
חברים, הפואנטה בסיפור פשוטה מאד (חדש)
or יום שלישי, 29/06/2010, שעה 14:15
אתה צריך לקחת אחריות על ההחלטות והמעשים שלך
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
