 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
|
 |
קח את X, פרק אותו לאטומים, ובנה מהם את Y
מאמרים / אהרון האופטמן
יום שישי, 23/03/2001, שעה 1:13
לפחות 51,000 אתרי אינטרנט עוסקים ב''ננוטכנולוגיה'' – טכנולוגיה ''מפציעה'', שכל עתידה עוד לפניה וכנראה שנכון לה עתיד גדול. על מה כל הרעש?
|
|
גרסה שונה של מאמר זה פורסמה בעיתון הארץ, 20/3/2000
הננוטכנולוגיה מבוססת על יכולת קיימת כיום, ראשונית אך מרשימה, לבצע מניפולציות במולקולות ובאטומים בודדים: להזיזם ממקום למקום ולסדרם בתצורות שונות. הקידומת ''ננו'' באה מ''ננומטר'' – אלפית המיקרון (המיקרון הוא אלפית המילימטר) – כגודל מולקולות מסוימות. המעגלים האלקטרוניים הזעירים ביותר במיקרואלקטרוניקה של ימינו גודלם כ-250 ננומטרים – גודל ענק לעומת תחום העיסוק של הננוטכנולוגיה. אבל לא רק הגודל קובע. מדובר בשינוי תפיסה כולל: בניית דברים מאטומים ומולקולות, אבני היסוד של הטבע, משל היו קוביות ''לגו''. אטומים כקוביות לגו? וכי אפשר לאחוז אטום ביד? אפשר גם אפשר – אם כי לא בדיוק ביד.
''החשבוניה הקטנה בעולם'': נבנתה בעזרת STM ממולקולות ''פולרן'' – מולקולות בצורת כדור הבנוי מ-60 אטומי פחמן, הנחשבות לאבן בניין אפשרית למוצרי ננו עתידיים. מקור: IBM
הרעיון העקרוני אפילו אינו חדש. עוד ב-1959 נתן הפיסיקאי הנודע ריצ'רד פיינמן הרצאה במכון הטכנולוגי של קליפורניה (קלטק) ובה הסביר שאין שום חוק פיסיקלי השולל את האפשרות ''לשחק'' באטומים בודדים ולארגן אותם כרצוננו, אחד אחד. ''זו התפתחות בלתי נמנעת,'' טען, וגם התנבא שיבוא יום בו, אם יזדקק לניתוח, הוא לא יפקיר את עצמו בידיו של מנתח אלא פשוט יבלע אותו – רמז ל''ננו-רובוט'' עתידי המשייט במחזור הדם, מתקן תאים, פותח סתימות בכלי דם ומתחזק את גופנו. כיום סבורים מומחים ש''ננו-מנתח'' שכזה צפוי עד שנת 2010. כרבע מאה לאחר הרצאתו של פיינמן הומצא המכשיר שסלל את הדרך למימוש החלום: ה-STM – ''מיקרוסקופ מינהור סורק''. הממציאים (ביניג ורוהרר מ-IBM) התכוונו ''בסך הכל'' לחקור חומרים ברזולוציה אטומית: לראות (או מוטב לומר לחוש) אטומים נפרדים. לב המכשיר הוא מחט חדה ביותר הסורקת פני חומר, כשהחוד כמעט נוגע בחומר. אלקטרונים קופצים מחוד המחט אל האטום הקרוב שמתחת (זהו ''מינהור'' – אחת המוזרויות של פיסיקת הקוואנטים). זרם האלקטרונים נמדד ו''מתורגם'' להדמיה ממוחשבת -שבה האטומים נראים כגבשושיות ברורות. למרבה ההפתעה התברר שתוך בקרת ''זרם המינהור'' ניתן ''לתפוס'' אטום רצוי, להזיזו ממקומו, ולהניחו במקום אחר. זו כבר היתה מהפכה אמיתית: לראשונה עמד לרשות האדם כלי לאחיזה באטומים בודדים ולסידורם במבנה רצוי. באתר האינטרנט ''גלריית STM'' של מעבדות IBM אפשר להתפעל מאוסף של ''יצירות אמנות'' – סידורים יפהפיים של אטומים שנעשו ב-STM.
''אלמוג קוואנטי'' – מאוסף היצירות של ''גלריית STM'': 48 אטומי ברזל שסודרו על משטח נחושת. מקור: IBM
מכאן הדרך קצרה להשתוללות הדמיון באשר לאפשרויות העתידיות של ''ננו-הנדסה''. אריק דרקסלר, ''נביא'' הננוטכנולוגיה המולקולרית, כתב ספר הנדסי שלם על ''ננו-מערכות'': מיסבים, גלגלי שיניים, זרועות רובוטיות – כולם מאטומים בודדים. חלק מהקהיליה המדעית הגיב בספקנות מוחלטת. אחרים אימצו בהתלהבות את חזון ''היצור המולקולרי'': הרי כל דבר בעולם עשוי ממולקולות ואטומים, אז למה שלא יפותחו בעתיד ''מאגדים אוניברסליים'' (Universal Assemblers), מעין רובוטים זעירים שיוכלו לפרק כל דבר לאטומים, ולבנות מהם כל דבר אחר שנחפוץ בו? שוו בנפשכם שאי-מתי בעתיד נוכל ''להוריד'' מהאינטרנט תוכנה עם המבנה המולקולרי של מוצר כלשהו, כולל הוראות הרכבה, לחבר למתקן יצור ביתי (בצרוף מעט אשפה כחומר גלם), ללחוץ על כפתור – וחיש מהר המוצר המבוקש (אולי סטייק עסיסי?) מוכן לשימוש. אותו מתקן מופלא יוכל גם לשכפל את עצמו, כמובן – לפי חזון הננוטכנולוגיה בנוסח דרקסלר. הקץ למפעלי הייצור המזהמים, הקץ למחסור ולרעב – וברוך בואכם לעידן השפע האולטימטיבי!
מימוש החזון הזה עדיין רחוק מאד ויש האומרים – גם בלתי אפשרי. דון אייגלר, המדען מ-IBM שגילה את יכולת המניפולציה של ה-STM, אומר שלפי שעה אי אפשר אפילו לחשוב על שימוש תעשייתי מעשי, אלא ''רק'' על מחקר טהור. התהליך אטי מדי, מסובך, לא מכל מולקולה ניתן לבנות תצורות, ואם ניתן – עדיין רק תצורות שטוחות, דו-ממדיות. ובכל זאת, בטווח הקרוב צפויים יישומים ראשונים של מדע הננו. למשל – ננו-אלקטרוניקה, שתחליף את המיקרואלקטרוניקה. התוצאה: מעגלים אלקטרוניים מולקולריים, ומכאן מחשבים מהירים ויעילים יותר, המעמידים בצל את שיא השכלולים של היום. מרכזי מחקר רציניים משקיעים הרבה משאבים בננוטכנולוגיה העתידית. בנאס''א, למשל, עוסקים בסימולציות ממוחשבות של מנועים ומכונות מולקולריות – שעדיין לא יודעים איך לבנותן בפועל, אך המחשב מוכיח את היתכנותם.
הדמיית מחשב של ממסרת גלגלי שיניים העשויה מאטומים. מקור: NASA
הנשיא קלינטון הכריז בתחילת שנת 2000 על ''יוזמת ננוטכנולוגיה לאומית'' – בנאום שנשא, איך לא, באותו אולם ב''קלטק'' שבו ניתנה הרצאתו הנבואית של פיינמן ב-1959. הפורום הבינתחומי של אוניברסיטת ת''א קיים, ביוזמת המרכז לתחזית טכנולוגית, מפגש עם אנשי התעשיה על ''עולם הננו''. בין השאר, פרופ' אשל בן יעקב מהפקולטה למדעים מדויקים תיאר איך ניתן להשמיד חיידקים בעזרת ''חלקיקי ננו'' במקום אנטיביוטיקה. פרופ' עמיחי פרימן (מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית) סקר את ההתפתחויות המרתקות במסלול הביולוגי – אולי המסלול המבטיח ביותר של הננוטכנולוגיה: שימוש במולקולות ביולוגיות כגון דנ''א, בתור ''אבני לגו'' של מוצרי הננו-ביו-מכאניקה והננו-ביו-אלקטרוניקה העתידיים.
בשנה האחרונה הולכים ומוקמים, בהשקעות ענק, מרכזי מחקר בינתחומיים לננוטכנולוגיה במיטב האוניסרסיטאות בארץ: אוניברסיטת ת''א, אונ' בן-גוריון בנגב, האוניברסיטה העברית והטכניון. בסוף מאי 2000 קיימה אוניברסיטת ת''א כנס בינלאומי על מדעי הננו, בו השתתפו בין השאר פרופ' סימאן מאוניברסיטת ניו-יורק (הראשון שבנה התקן מכאני זעיר ממולקולות דנ''א) וד''ר ג'ים גימזווסקי ממעבדת IBM בציריך (האחראי על מרבית ה''יצירות המולקולריות'' באמצעות ה-STM). עידן ה''ננו'' בפתח.
קוביה עשויה מדנ''א – אולי אבן בניין למוצרי ננו עתידיים. מקור: אוניברסיטת ניו-יורק, המעבדה של פרופ' סימאן
כמה הערות לקהילת חובבי המד''ב המתעניינים בננוטכנולוגיה:
הופיעו לא מעט ספרי מד''ב בהם הננוטכנולוגיה תופסת מקום מרכזי. אחד מהם ראה אור בעברית: ''תור היהלום'' מאת ניל סטפנסון בהוצאת ''אופוס'' (במקור: The Diamond Age).
באתר זה אפשר למצוא רשימה ענקית של ספרים הכוללים אלמנטים של ננוטכנולוגיה, עם דרוג לפי מידת החשיבות של הננוטכנולוגיה בעלילת הספר.
''מוזיאון הננוטכנולוגיה'' של סופר המד''ב צ'רלס פלאט (פורסם בעיתון WIRED) המתאר ''הסטוריה'' של ציוני דרך בהתפתחות הננוטכנולוגיה, מנקודת מבט של העתיד, אחורה.
מכון פורסייט של ''נביא הטכנולוגיה'' אריק דרקסלר (שפע של מידע!)
באתר זה אפשר למצוא רשימה ענקית של ספרים הכוללים אלמנטים של ננוטכנולוגיה
''גלריית STM'' של מעבדות IBM
מוזיאון הננוטכנולוגיה של צ'רלס פלאט
מכון פורסייט
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
חוזה הננוטכנולוגיה (חדש)
אלי יום שישי, 23/03/2001, שעה 5:57
לדעתי אפשר לימצוא רעיון דמוי ננוטנכולוגיה של האפשרות להפיק מזון וחומרים אינסופיים עוד בסיפור מד''ב ''היסטורי '' של תיאודור הרצל מ-1900 , סיפור בשם ''סולון בלידיה '' . בסיפור זה ( שאני חושב שהוא היה במקראת בית הספר שלי ביסודי ) מסופר על ממציא במדינת לידיה הקדומה שממציא שיטה שבאמצעותה אפשר להשיג כמויות אינסופיות של חיטה. השאלה שעולה בסיפור היא ( באופן נדיר מאוד לגבי סיפורי מד''ב מתקופה זאת ) מה יהיו ההשלכות החברתיות של המצאה כזאת . הרצל מתאר אותן והן אינן נעימות כלל : האנשים שיש להם כעת זמן פנוי אינסופי מאחר שכל צרכיהם מולאו , אין להם מה לעשות , משתעממים מתחילים לריב בינהם , לחרוש מזימות שונות וכו' וכו' . הממציא נרצח בסוף הסיפור ומן הסתם המצאתו מושמדת בגלל ההשפעה ה''מזיקה '' שיש לה על החברה .
הרצל חיבב כל כך את הסיפור הזה ( שהוא ללא ספק סיפורו הטוב ביותר ) שהוא המחיז אותו להצגה , שגם הוצגה בארץ בתיאטרון ''אוהל ''
חומר נוסף על כך אפשר למצוא במאמר ''חוזה מדינת היהודים '' ב:
נראה לי שאותן השאלות שאותם העלה הרצל לגבי ההמצאה בסזיפור שלו תקפות באותה מידה לגבי הננו טכנולוגיה .
|
|
|
|
|
חוזה הננוטכנולוגיה (חדש)
ניר יניב יום שישי, 23/03/2001, שעה 9:23
בתשובה לאלי
למרבה הצער מסתבר כי אנשים מצליחים לריב ולחרוש מזימות יפה מאד גם ללא מכשיר החיטה או הננוטכנולוגיה, כך שנראה לי ששום דבר מהותי לא ישתנה באספקט הזה של חיינו... :-)
|
|
|
|
|
יופי של מאמר (חדש)
שלמקו יום שישי, 23/03/2001, שעה 11:20
בתשובה לאלי
כתבה נהדרת, בנושא הקרוב לליבי.
זב''מ הוציאו לפני כמה שנים ספר בנושא, מאת אד רג'יס (ובתרגומו של עמנואל), שמספר את תולדות הננו-טק בכלל ודרקסלר בפרט.
בספר זה ערכו הקבלה בין העולם של שנת 802,701 של ה.ג.וולס במכונת הזמן לבין עולם שבו ננו-טק מספק כל הרצוי, והזהירו שזה יכול לגרום לניוון המין האנושי
|
|
|
|
|
תודות ועוד (חדש)
אהרון האופטמן שבת, 24/03/2001, שעה 9:43
בתשובה לשלמקו
תודה על השבחים, שמח שנהנית.
שמו של הספר שהזכרת (יצא לאור בשנת 1998) הוא ''נאנו'' (מה שאולי גרם לחלק מהמשוטטים בחנויות הספרים לחשוב שמדובר בטלה-נובלה המפורסמת מדרום אמריקה... אלא אם כן טרחו לקרוא את כותרת המשנה: ''בניית עולם - מולקולה אחר מולקולה''.) אכן ספר מרתק - בעיקר בתאור הנפשות הפועלות בשטח הננוטכנולוגיה. משם, אגב, לקוח התאור של המתקן העתידי (שהיתכנותו שנויה במחלוקת) שצופה דרקסלר, שבו ''ננו-אסמבלרים'' יפרקו פסולת למולקולות וירכיבו כל דבר שבו נחפוץ.
אגב, לפני זמו מה הוקמה בארה''ב (ע''י חבר של דרקסלר, ד''ר רלף מרקל שהיה מדען בכיר במרכז המחקר של ''זירוקס'') חברה בשם המוזר ZYVEX, המתיימרת לפתח את הננו-אסמבלר הראשון!
|
|
|
|
|
משעמם לא יהיה (חדש)
אהרון האופטמן שבת, 24/03/2001, שעה 10:08
בתשובה לאלי
בספר ''נאנו'' מאת אד רג'יס (הוצ' זב''ם, 1998) הוסיף המתרגם, ידידנו עמנואל לוטם, הערה (בעמי 289) ובה איזכור הסיפור ''סולון בלודיה'' של הרצל.
הננוטכנולוגיה (או יותר נכון תוצריה הדמיוניים-עתידיים, שכלל לא ברור עדיין אם יתגשמו) אכן מעוררת שאלות פילוסופיות באשר לחברת השפע האולטימטיבית, שבה המילים ''מחסור'' או ''רעב'' לא יהיו קיימות. מה יעשו בזמן הפנוי? על מה ילחמו?
הלוואי שאלה יהיו הצרות שלנו. קצת מגוחך להציג שאלות אלה כ''סכנה'' הגלומה בננוטכנולוגיה, כאשר חלק ניכר מהאנושות סובל מחרפת רעב, מזיהום סביבתי (שגם אותו אולי יפתרו ננו-מכונות עתידיות), או משניהם גם יחד. חוץ מזה, אין מה לדאוג: נביאי הננוטכנולוגיה מציינים גם סכנות רבות אחרות, בנוסף על ''סכנת'' השפע ה''נורא''. למשל - כלי נשק איומים שלעומתם מחווירים הנשק הביולוגי והגרעיני גם יחד. או ננו-רובוטים המשתכפלים ללא שליטה ומשתלטים על העולם. ללמדכם, שמשעמם לא יהיה. אם ישעמם לנו מדי מרוב שפע ושובע, תמיד נוכל להילחם נגד הננו-רובוטים :-)
|
|
|
|
|
עוד על הקוואנטים ועל ננופיסיקה (חדש)
גיא יום שישי, 23/03/2001, שעה 17:52
הייתי מעוניין לדעת עוד על הננופיסיקה וביחוד על הקוואנטים ויכולותיהם, אשמח אם תעזרו לי בנושא
|
|
|
|
|
עוד על הקוואנטים ועל ננופיסיקה (חדש)
אהרון האופטמן שבת, 24/03/2001, שעה 10:18
בתשובה לגיא
מידע רב על ננוטכנולוגיה מצוי באתרים שהוזכרו בסוף המאמר (ובאלפי אחרים), וכן בספר ''ננו'' של א. רג'יס שהוזכר בתגובות הקודמות.
באשר לקוואנטים - זה עולם אחר (עולם ומלואו) - שאכן יש לו קשר מסוים לננו (כשעוסקים באטומים נפרדים יש להתחשב בתופעות קואנטיות. הפעולה של הSTM מבוססת על תופעה קואנטית - ''מינהור'' אלקטרונים).
לא ברור למה הכוונה ב''יכולותיהם של הקוואנטים''. זה כמו לשאול על ''יכולות האטומים'' או ''יכולות הפוטונים''.
|
|
|
|
|
פסקת הפתיחה (חדש)
קטנוני שבת, 24/03/2001, שעה 22:40
נראת לי הגזמה פראית
51000 אתרים!?!?!?
אולי, אולי, 51000 דפים ברשת. לא צריך להגזים לא כל דף זה אתר.
|
|
|
|
|
זה אכן קצת קטנוני (חדש)
אהרון האופטמן שבת, 24/03/2001, שעה 22:52
בתשובה לקטנוני
חיפוש ב GOOGLE מעלה 112000 פגיעות! נכון, אלה דפי רשת ולא כולם אתרים. כמה מהם הם אתרים ממש? שליש? רבע? אולי. וכמה אחוזים מהאתרים מכסה GOOGLE? שליש? 40 אחוז? יש הטוענים שהרבה פחות. כך שבחשבון כולל אני חושב שהייתי ''צנוע'' מדי (הכתבה המקורית נכתבה לפני שנה). היום נדמה לי שיש הרבה יותר מ 51000 אתרים!
כמה מהם מכילים מידע טוב ואמין? זו כבר אופרה אחרת...
|
|
|
|
|
טלפורטציה בעזרת נאנו טכנולוגיה (חדש)
ארמון יום ראשון, 25/03/2001, שעה 17:43
רעיון נוסף שאפשר לעשות עם הנאנו טכנולוגיה היא לפרק אדם לגורמים
ולהעביר אותו כמו במסע בין כוכבים למרחק מסוים ולבנות אותו מחדש
|
|
|
|
|
ננוטכנולוגיה (חדש)
רועי צזנה יום ראשון, 25/03/2001, שעה 19:24
בתשובה לארמון
תודה על המאמר, אהרון. היה מעניין לקרוא על הנפשות הפועלות בנושא הננוטכנולוגיה וחלק מהפרוייקטים הנוכחיים.
כתבתי סיפור (ממש השבת הזאת, למעשה - ועוד לפני שראיתי את המאמר) המתרחש בשנת 2020. הוא משלב בתוכו 'גוששים' - רובוטים מולקולריים. הגיבור של הסיפור הוא 'ביו-תכנת' - הוא לוקח אטומים ומחבר אותם ביחד למולקולה שיכולה לשוט בזרם הדם, להזין את עצמה בעזרת ריאקציות כימיות ואפילו לאסוף תא נגוע בסרטן.
לארמון - אתה לא צריך להשתמש בננו-טכנולוגיה בשביל זה. כבר הועלה הרעיון לתעד את המצב של כל התאים בגוף של אדם ברגע נתון, לאיין את האדם ולחבר אותו מחדש במקום אחר. לכאורה, זה נשמע נהדר, חוץ מבעיה אחת. זה לא יהיה אתה. זה פשוט יהיה מישהו אחר שיחשוב בדיוק כמוך.
ואחרון חביב, לניר - האי-מייל שלך עובד כבר? שלחתי לך הודעה נוספת היום, עם שני קבצים.
רועי.
|
|
|
|
|
ננוטכנולוגיה (חדש)
ארמון יום ראשון, 25/03/2001, שעה 19:29
בתשובה לרועי צזנה
אני לא מבין
מה יהיה ההבדל ביני לבין האדם החדש שנוצר
יש כאן שאלה מאוד חשובה
מה הדבר בגוף שגורם לך להיות אתה ?
|
|
|
|
|
ברווז - אבל לא אתה (חדש)
רועי צזנה יום ראשון, 25/03/2001, שעה 22:42
בתשובה לגל
הבעיה היא שזה לא יהיה אתה. תחשוב על זה ככה. נגיד שגידלו עשרים 'גל'ים בדיוק באותה הדרך שבה גודלת אתה. כולם חושבים אותו הדבר, יגיבו באותה צורה למקרים שונים וכו'.
אף אחד לא יוכל להבדיל ביניהם, כמובן, מכיוון שהם יחשבו בדיוק באותה הדרך.
אבל... אף אחד מהם גם לא יהיה אתה. אתה תתייחס לכולם כאל 'גל'ים אחרים. אתה יודע מי אתה. אתה לא יודע מי השאר - הם אחרים.
האמת היא שאי אפשר לקבוע אם ה'אני' החדש שנוצר בטלפורטציה הוא באמת אתה. הרי אם נשאל אותו אם הוא באמת הוא, הוא יענה בכן.
מבין? אני מודה שהסברתי את זה קצת בערפול...
|
|
|
|
|
תשובה נאה ואינטיליגנטית (חדש)
גיא יום שני, 26/03/2001, שעה 0:21
בתשובה לרועי צזנה
תשובה מאוד יפה, אבל עד שלא יגלו מהי בדיוק התודעה גם המסקנה שלך היא לא חד משמעית וברורה.
רק שיהיה ברור, אני חושב שהתוצאה תהיה מה שאתה אמרת
|
|
|
|
|
תשובה נאה ואינטיליגנטית (חדש)
רועי צזנה יום שני, 26/03/2001, שעה 6:30
בתשובה לגיא
תודה, גאי.
אבל אני לא בטוח שהמלה הנכונה כאן היא 'תודעה'. תודעה היא דבר שקיים במוח. תהרוס אותו במוח אחד ותחייה אותו במוח אחר - ופשוט יהיה לך מוח אחר שיחשוב כמוך.
ככה אני תופס את זה.
יכול להיות שמילה יותר טובה היא 'נשמה' - המילה המפחידה ביותר במדע. אבל זאת כבר ספקולציה טהורה.
|
|
|
|
|
תשמע...תראה (חדש)
גיא יום שני, 26/03/2001, שעה 10:05
בתשובה לרועי צזנה
ניסיתי לנסח לך תשובה בקשר לדעתי בנושא אבל כל מה שניסיתי לכתוב נשמע מנופח ומתחכם..האמת היא שהביטויים נשמה ותודעה הם שמות שהדבקנו לדברים שאנחנו לא מבינים במלואם,הכוונה בתודעה אומנם יותר ברורה אבל עדיין לא מוגדרת כל כך טוב. אני מבין ששנינו יוצאים מהכוונה של שימור האני מנקודת מבט של גוף ראשוןושבאמצעות התהליך מה שקורה הוא שאני מפסיק ובן אדם אחר שהוא כפיל מושלם בכל כולל האישיות והזיכרונות שלי נוצר, השאלה היא מי אמר שזה בכלל אפשרי להעתיק את הפרטים האלה רק בגלל שהעתקת את החומר? לפי דעתי ננוטכנולוגיה לא מספיקה בכלל גם לעשות את זה.
|
|
|
|
|
שמעתי, ראיתי, עניתי (חדש)
רועי צזנה יום שני, 26/03/2001, שעה 12:16
בתשובה לגיא
כאן גם נכנס הנושא של הנשמה. אם אתה חושב ששעתוק בלבד של החומר (המוח והגוף) לא יוצר תכפיל מדוייק שלך שחושב בדיוק כמוך, סימן שמעורב בכל העסק משהו 'קצת מעבר'. כלומר, שלא כל החשיבה מתרחשת במוח. אני לא מאמין בזה, למען האמת. לדעתי אם תשכפל את עצמך כמה פעמים, תקבל כפילים שלך שיחשבו בדיוק כמוך, יהיו להם בדיוק אותם זכרונות כמו לך וכו.
ננוטכנולוגיה לא מספיקה לשכפל כרגע בן-אדם... אבל גם אמצעי התיעוד לא מספיקים. קראתי על פרוייקט שבו רשמו את כל המידע על גוף של אדם אחד, כשהחוקרים סורקים כל מילימטר בגוף. הדו''ח הסופי הכיל כמות עצומה של מידע. נדמה לי 6 ג'יגה, אבל ממש לא בטוח. וזה רק בקנה מידה מילימטרי! תחשוב על כך שאתה צריך להגיע לקנה מידה אטומי כדי לתעתק בן אדם...
מצד שני, נראה שהננו-טכנולוגיה היא האופציה היחידה שלנו באמת לעשות דבר כזה. ואם עוד לא מחר, אז מחרתיים.
|
|
|
|
|
שמעתי, ראיתי, עניתי (חדש)
גיא יום שני, 26/03/2001, שעה 13:53
בתשובה לרועי צזנה
למרות שגם זה דבר שחשבתי עליו לא לכך התכוון המשורר..
אני התכוונתי שהננוטכנולוגיה לא יכולה לתעתק חשמל,חום ותדרים שהגוף והמוח זקוקים להם,הם הכרחיים, חוץ מזה שמעת על הניסוי בביוטכנולוגיה שבו הצליחו לשלב תא חי במערכת ממוחשבת כתא זיכרון?
אני חושב שאפשר לאחסן את התודעה במחשב ואילו בננוטכנולוגיה בלתי אפשרי (כדעתך) להעביר את עצמך ממקום למקום אלא רק ליצור העתק מדויק,רק שאני חושב שהוא יקרוס במקום מ''חסך באנרגיה''
|
|
|
|
|
שמעתי, ראיתי, עניתי (חדש)
רועי צזנה יום שני, 26/03/2001, שעה 19:26
בתשובה לגיא
מצטער, לא מקבל.
כשאתה מעתיק את האטומים, היונים והמולקולות, אתה מעתיק אוטומטית ביחד איתם את הקשרים שביניהם. חום פנימי נוצר מריאקציות כימיות בלתי פוסקות שמתרחשות כל העת בתאים. אם תייצר את האדם שלפי המידע בסביבה בעלת טמפרטורה נורמלית, החום לא יהווה בעיה.
אני לא יודע למה אתה מתכוון במילה 'תדרים', אבל לא צריכה להיות שום בעיה עם החשמל. אחרי הכל, אם אתה מעתיק את התאים במדוייק, כל מה שתצטרך לעשות זה לתת פולס חשמלי אחד במקום הנכון וכל המערכת תעבוד כמו שצריך (לפחות ככה זה נראה לי. בכל אופן, זה צריך להיות יותר פשוט מלהעתיק כל אטום ואטום בגוף).
שמעתי על מחשבים ממולקולות ד.נ.א, על זה שמוח אנושי יכול להכיל יותר מידע ממחשב, אבל על ניסוי שכזה טרם שמעתי.
איך הם עשו את זה?
לאחסן את התודעה במחשב? אתה מתכוון, לעשות דגם של המוח והפעילות שלו במחשב ואז 'להחיות' אותו?
נזדקק לעוד הרבה הרבה מחקרים על פעילות המוח לפני שנגיע לשלב הזה. מכל מקום, אני לא חושב שהתעתיק יקרוס מחסך באנרגיה. היא תהיה שם, כי היא תועתק ביחד עם כל יתר הדברים (מה זה אנרגיה? יש מולקולות ATP שמעבירות אנרגיה למולקולות אחרות. יש זרמים חשמליים שאני לא בטוח, אבל יכול להיות שאפשר לשכפל גם אותם, פשוט ע''י שכפול מולקולה בעלת מטען חיובי ומולקולה נגדית בעלת מטען שלילי. לא יודע. פיסיקה היא ממש לא התחום החזק שלי)
|
|
|
|
|
העניין הוא (חדש)
גל יום שני, 26/03/2001, שעה 20:31
בתשובה לרועי צזנה
שאתה צריך לא רק להעתיק את המולקולות
בהרכב המתאים אלא
צריך להעתיק אותן גם בריכוז הנכון ובמיקום הנכון
ובקונפורמציה הנכונה
ואם אתה רוצה לעשות תעתיק מדוייק
אתה צריך את כל הנתונים האלו לגבי כל תא בגוף
בתוך חלקיק שניה כי אם לוקח לך
שעה או אפילו דקה כדי לאסוף את כל הנתונים האלו
הרי שזה כבר לא יהיה רלוונטי
תצטרך גם לבנות את הגוף מחדש באותה מהירות כמובן
בכל מקרה, אני לא חושב שיש מאגר מידע כלשהו
בעולם שיכול להכיל את כל הנתונים על תא אחד בודד
שלא לדבר על יצור שלם
המידע על תא אחד בודד יתפוס יותר נפח לדעתי
מאשר מידע פיסיקליכימיאסטרונומי על כל
הכוכבים ביקום הנצפה יחדיו
ותכפיל את זה בעשר בחזקת 12 תאיםבגוף
ואל תשכח שיש גם את הסביבה החוץתאית
לגבי זרמים חשמליים בגוף
אלו נוצרים בעזרת שינויים בריכוזי יונים בתוך ומחוץ לתא
לכן,שוב, אם תרצה לעשות תעתיק מדוייק
תצטרך את המידע על ריכוזי היונים לאורך האקסונים
ובתוך ומחוץ לתאים ולקבל אותו תוך חלקיק שניה
כי הפולסים החשמליים נעים במהירות די גבוהה
נדמה לי משהו כמו מטר בעשירית שניה
או אולי זה מאית?
|
|
|
|
|
חתיכת עניין (חדש)
רועי צזנה יום שני, 26/03/2001, שעה 22:32
בתשובה לגל
לא נראה לי שזה הולך לקרות בזמן הקרוב.
|
|
|
|
|
גם לי לא (חדש)
גל יום שני, 26/03/2001, שעה 22:57
בתשובה לרועי צזנה
ואגב יש לי שם טעות קטנה למעלה
זה עשר בארבע עשרה לא עשר בשתים עשרה
תאים בגוף
|
|
|
|
|
מילא (חדש)
רועי צזנה יום שלישי, 27/03/2001, שעה 7:36
בתשובה לגל
אני מוכן לסלוח לך, אבל אני לא יכול לדבר בשמם של כל השאר. :<
|
|
|
|
|
תגובה- ברווז - אבל לא אתה (חדש)
camelman יום שני, 02/04/2001, שעה 14:58
בתשובה לרועי צזנה
אמממ סתם רעיון לדעתי השאלה היא לא אם כולם יהיו אותו דבר.. השאלה היא לאן כולם ימשיכו
דהינו :
נניח ששיכפלנו אדם X 20 פעם נניח שהוא יצא אותו דבר בדיוק.
כמה חודשים אחר כך הוא (למעט מראה חיצוני) יהיה אדם שונה מה שמגדיר אותנו (למעט יחוד ביולוגי) הוא סך כל נסיון החיים שלנו
החויות שאנו עוברים החברה שבה אנו גדלים... אתם מבינים לאן אני חותר :) מעניין כמה זמן לאחר השיכפול ''הוא'' כבר לא יהיה ''אני''
חודש? שעה? שניה?
סתם כך תהיתי לי...
|
|
|
|
|
ברווזים ברווזים בואו הבייתה (חדש)
גל יום שני, 02/04/2001, שעה 16:37
בתשובה לcamelman
ככל שהזמן יעבור כך ההבדל בין השכפולים יהיה
יותר משמעותי.
ברמה המולקולרית יהיה הבדל לדעתי כבר בשניות הראשונות
אבל הבדל משמעותי בהתנהגות וגו לפחות סדר גודל של
שעות וימים.
את זה אני מעריך בהנחה שהשכפולים יופרדו מיד לאחר
היווצרם. אם לא נפריד אז אני מנחש שייקח יותר זמן עד שנראה
הבדלים משמעותיים בהתנהגות. של ימיםשבועות או יותר
|
|
|
|
|
:) באו לאכל באו לשתות (חדש)
camelman יום רביעי, 04/04/2001, שעה 12:48
בתשובה לגל
היי
בהעדר משהוא יותר חכם להגיד אומר רק:
אני מסכים !
עוד מחשבה חלפה במוחי...
אלמוות אם ניתן למפות את כל גופי ברמה המולקולרית אז המסקנה הבאה
למה לא למפות אותי בגיל 21 ופעם בעשרים שנה למפות את מוחי ''וליצור'' את גופי בגיל 21 עם כל הקשרים הנוירונים שבמוחי כיום בגוף חדש? מענין
כמובן שזה יוצר שאלות אחרות כגון
התפוצצות אוכלסין אבל אם יהיה בכוחינו את היכולת לעשות מטמורפזה
לחומר ברמה המולקולרית אז ובכן.
85% מפני כדור הארץ הם מיים אפשר ''להפוך'' אותם לאדמה
הבעיה אם כך מעלה תהיות אחרות. ישנם מספיק סיפורים בז'נר על בני-אלמוות ששמו קץ לחיים מאחר ''ונמאס להם''...
בכל אופן :) כיף לשפוך את כל מחשבותי כך... מקווה שאני לא משעמם אתכם
|
|
|
|
|
חידוש גוף (חדש)
גל יום רביעי, 04/04/2001, שעה 14:07
בתשובה לcamelman
נתקלתי ברעיון דומה פעם נדמה לי באחד
מספרי סדרת שער של פרדריק פול.
שם עושים העתקה או משהו כזה של המוח או נפש
או whatever כשזה נשמר כסרט מגנטי בבנק מיוחד
ואם האדם מת אז אפשר להקים אותו לחיים אם צריך
מישהו זוכר?
|
|
|
|
|
חידוש גוף (חדש)
camelman יום רביעי, 04/04/2001, שעה 14:47
בתשובה לגל
:) אני זוכר משהוא לגבי ילדה שמצאה מה שהם הגדירו בתור ''הזיכרונות''
זה היה אחד מהעצמים שגילו בטעות
ואף אחד לא ידע למה הם בחרו לשמר את אותם אנשים (הם היו מכל הקשת טובים ורעים) אממ גם זיכרוני מאוד מעורפל בנידון עברו מספיק שנים ...
|
|
|
|
|
חידוש גוף (חדש)
תומר יום רביעי, 04/04/2001, שעה 16:06
בתשובה לגל
הרעיון הזה קיים אצל מספר סופרים:
* בסדרת 'שער' של פרדריק פול (החל מהספר השני) ניתן 'להקליט' מוחות של אנשים (אם כי הם נשארים הקלטות במחשב ולא ממומשים בגוף מאוחר יותר)
* ב 'אי המתים' של זילזני מקליטים אנשים בזמן המוות ושומרים דוגמת ריקמה כדי שניתן יהיה לשחזר אותם אם יהיה צורך בכך.
* גם ב'שירת השעיר' (או 'שירת התיש' כפי שתורגם במקום אחר) של פול אנדרסון קיים מנהג דומה
* בספרים של ג'ון וארלי הקלטת זיכרון ושחזור הם עניין שבשגרה (לדוגמה הסיפורים ב 'גילוי עיניים' ו'קו החרום של אופיוקי')
* ולמעשה גם 'חידוש הנעורים' של משפחת האוורד (היינלין) כרוך בגידול גוף חדש והעברת 'מצב' המוח הישן אליו (בתיווך מחשב)
(ובוודאי יש רבים אחרים ששכחתי)
|
|
|
|
|
חידוש גוף (חדש)
camelman יום ראשון, 08/04/2001, שעה 14:37
בתשובה לתומר
:)
אכן כן
(וואו ! אי המתים! זה ספר ישן נושן שכחתי כבר מקיומו)
חג שמח !
(סליחה שלקח הרבה זמן להגיב (black & white)
|
|
|
|
|
שאלה טכנית (חדש)
גל יום שלישי, 27/03/2001, שעה 9:42
כדי ליצור מולקולות מורכבות צריך ליצור או לשבור
קשרים קוולנטיים ואחרים בין אטומים
מהיכן תהיה לננואסמבלרים אנרגיה
בשביל זה?
ובעיה שכבר העליתי כאן לגוף ''ננוטלפורטציה''
כדי ליצור נאמר ננומעגל מודפס צריך שתהיה לך תוכנית
כלשהי שתגיד לננואסמבלרים איזה אטום לשים איפה
מה נפח הזכרון הדרוש לדוגמה שהעליתי,
איפה התוכנית תאוחסן ואיך התוכנית תגיע לידי
הננואסמבלרים כדי שיבצעו אותה?
|
|
|
|
|
שאלה טכנית (חדש)
אהרון האופטמן יום שלישי, 27/03/2001, שעה 13:41
בתשובה לגל
אני מניח שהתשובה הניצחת של חסידי הננוטכנולוגיה המולקולרית תהיה שעובדה שהטבע יודע לעשות את זה: הDNA וחלבונים למיניהם אינם אלא מעין ננו-אסמבלרים טבעיים שיודעים ליצור ''מכונות'' שונות ומשונות, החל מווירוסים ועד בני אדם. האנרגיה הנדרשת באה מתוך התהליכים הביו-כימיים עצמם,וגם מקרני השמש, יש להניח.
כך גם, למשל, מעגלים מיקרואלקטרוניים יכולים ''לבנות את עצמם''. ראה מאמר פופולרי בנושא: http://www.nature.com/nsu/010301/010301-11.html
כמו כן, יש להניח שלא כל דבר בעולם אפשר יהיה לבנות ע''י ננו-אסמבלרים, למרות שזהו החלום הרטוב של עתידני ננו וסופרי מד''ב כאחד.
לינקים למאמרים נוספים בקשר לננואסמבלרים אפשר למצוא באתר חברת ''זייבקס'': http://www.zyvex.com
|
|
|
|
|
חומרים מהטבע (חדש)
גיא יום שלישי, 27/03/2001, שעה 17:11
בתשובה לאהרון האופטמן
תודה על הכתבה, נראה ש-DNA נהיה יותר ויותר שימושי(למה לבנות קוד מוצפן שיבצע פעולות כשיש אחד ישר מהטבע?). האם אתה יכול להביא עוד כתבות על שימוש ב-DNA בתחומים שונים?
|
|
|
|
|
חומרים מהטבע (חדש)
אהרון האופטמן יום שלישי, 27/03/2001, שעה 17:57
בתשובה לגיא
לא ברור לי למה הכוונה ''להביא עוד כתבות''.
אם אתה מתכוון ללינקים, תמצא הרבה באתר ''מכון פורסייט'' (ראה בסוף המאמר). אפשר גם לעיין באתר הבית של מעבדתו של פרופ' נדריאן סימאן בניו-יורק, העובד זה שנים על יישומים שונים ומשונים של DNA:
|
|
|
|
|
biology rules!!! (חדש)
גל יום שלישי, 27/03/2001, שעה 22:10
בתשובה לאהרון האופטמן
אבל לטבע זה לקח כמה עשרות או מאות מיליוני שנים
להשתכלל כדי לקבל את התא הבסיסי ועוד
שלושה מיליארדי שנים כדי להגיע ליצורים רבתאיים
ברור לי שלאדם זה יקח פחות זמן אבל כמה פחות זמן?
בכל אופן נראה לי שהננוטק תהיה חיקוי ברמה המולקולרית
של אנזימים ריבוזימים ודנאנזימים
כלומר רוצה ליצור ננובוט שיצור פולימרים של פחמן?
חפש אנזים שמשתתף בריאקציה דומה ותבנה ננובוט על
אותו מודל
או לקצר את התהליך וליצור בשיטות גנטיות אנזים שייצר
את הפולימר שאתה רוצה
|
|
|
|
|
biology rules!!! (חדש)
ניר יניב יום רביעי, 28/03/2001, שעה 2:24
בתשובה לגל
הרבה פחות זמן. זכור - לטבע לא היתה כל ''מטרה'' ביצירת מנגנון החיים. זה פשוט (טוב, לא פשוט, ובכל זאת) קרה.
לאדם יש מטרה ספציפית. לדעתי מדובר בעשר-עשרים שנה לכל היותר, ואז יהיה שמייח...
|
|
|
|
|
מתי יהיה שמייח? (חדש)
אהרון האופטמן יום רביעי, 28/03/2001, שעה 8:53
בתשובה לניר יניב
רוב התחזיות מדברות על ננו-אסמבלרים מעשיים תוך 20 -50 שנה. חברת ''זייבקס'' מקווה שהיא תעשה זאת הרבה יותר מוקדם (טוב, הם חייבים את זה למשקיעים), ויש גם הסבורים שזה לא יקרה לעולם (סברה שידידנו קלארק כידוע ממליץ בחום להיזהר ממנה כמו מאש, ולא משנה אם מדובר על ננוטכנולוגיה, או כל דבר אחר).
|
|
|
|
|
שורשים (חדש)
עמנואל יום ראשון, 01/04/2001, שעה 7:19
בתשובה לאהרון האופטמן
מבחינתנו, אחת הנקודות החשובות ביותר בננוטכנולוגיה מיסודו של דרקסלר היא שאריק דרקסלר הגה את הרעיון המעשי הראשון שלו בתחום זה אחרי שקרא את סיפורו של רוברט היינליין Waldo, המתאר (בין השאר) מניפולציות על פני קני מידה שונים.
לא ידוע לי שום מחקר שבדק כמה רעיונות מדעיים וטכנולוגיים נולדו מתוך המדע הבדיוני (בדרך כלל הכיוון הוא הפוך), אבל יהיה מעניין לברר פעם.
|
|
|
|
|
שורשים (חדש)
אהרון האופטמן יום ראשון, 01/04/2001, שעה 13:24
בתשובה לעמנואל
המאמר שלי ''ממד''ב למדע ולהיפך'' עסק קצת בנושא זה. ראה:
כפי שכתבתי שם, יש בדרך כלל היזון-חוזר בין רעיונות מדעיים ומד''ביים.
|
|
|
|
|
שאלה טכנית (חדש)
monti יום רביעי, 11/04/2001, שעה 23:37
בתשובה לגל
א. האנרגיה לצורך בניית מולקולות מורכבות יכולה להתקבל מתהליכים של העברת אלקטרונים ע''י נשאים כמו NADH ב-Oxidative Phosphorilation או ע''י NADPH (מחוץ למיטוכונדריה)עד לקבלת זרחון של מול' ADP.
ב. התוכנית יכולה להתבצע ע''י רצפטורים או אתרי קישור ע''ג הננואסמבלר הגורמים לשינויי קונפורמציה בהתאם לאטום המבוקש.
הערה קטנה: בגוף, כל התהליכם שציינתי מתרחשים ע''י קומפלקסים מאוד מורכבים של חלבונים (ולעיתים גם שיירים סוכריים, שומניים ולא אורגניים), המעבירים אלקטרונים מאנזים אחד לאחר בקומפלקס ובעלי ספציפיות עד רמה של סטריאו-איזומרים. כדי לייצר ננואסמבלר אומניפוטנטי המסוגל לייצר מול' ארוכה, יידרש מס' רב של קומפלקסים, כך שבינתיים עדיף להיעזר בביוטכנולוגיה לצורך דברים יותר מעשיים (כמו תרופות, למשל).
אחד הדברים האפשריים הוא יצירת תוכנה המסוגלת עפ''י בקשה לסנתז חלבון ולחזות את ארבע רמות המבנה שלו כך שיתאים בדיוק למטרה המבוקשת (אפשר להשתמש בחלבונים לצורך הרבה דברים), ואז כל מה שנשאר הוא לסנתז רצף DNA מתאים ולבנות את החלבון. ניתן להוסיף לו שיירים סוכריים/חלבוניים ע''י קומפלקסים של אנזימים מחיידקים (גם את האנזימים האלה אפשר לבנות במחשב...)
מצטער שיצא קצת ארוך ואחרי שבועיים...
אסף
|
|
|
|
|
אין צורך לספר לי את כל זה (חדש)
גל יום שישי, 13/04/2001, שעה 18:09
בתשובה לmonti
מכיוון שאני נמצא עמוק בפנים (תואר שני בביולוגיה)
וזו בעצם הנקודה שרציתי להעביר
אם הננואסמבלרים יהיו חיקוי של תהליכים ביולוגיים אז
למה בכלל צריך ללכת בכיוון הזה אם אפשר ישר להשתמש
באנזימים קיימים או ליצור בטכניקות של ביולוגיה מולקולרית
כגון טכנולוגית דנא רקומביננטי, תכנון אנזימים, ריבוזימים,
דנאזימים, אבזימים (abzymes) וכדומה.
אבל, לדוגמה, אני לא יודע על תהליך ביוכימי שיכול ליצור
מבנים מתכתיים.
והרי כשמדברים על ננואסמבלרים מדובר לא רק על יצירת
חומר אורגני כגון סטייק או פיצה אלא גם ביצירת מכשיר טלפון
או מכונית. כל התהליכים הביוכימיים מתרחשים בסביבה מימית
או סביבה ליפידית כיצד תבנה טלפון בסביבה כזו?
ואם כבר מדברים על זה אני לא רואה את עצמי אוכל פיצה
ספוגת מיים
(-:
ושוב בשביל לספק אנרגיה לבניית פיצה נאמר
בין אם זה משיירים אורגניים של הארוחה הקודמת
ובין אם זה מערכה להכנת פיצה שקונים בחנות שמכילה
את כל החומר האורגני הדרוש, תצטרך כמות אדירה של
ATP, NADH או כל מולקולה אחרת שתשמש כמקור אנרגיה
לדעתי עשרות אם לא מאות או אלפי מיליגרמים.
בדקת לאחרונה כמה עולה ATP ?
זה לא זול וזה בכמויות הרבה יותר קטנות
(מספר מיליגרמים עולים כמה עשרות דולר).
אז תגידאוקיי, נשתמש בפוטוסינטזה כמקור אנרגיה
אבל אז תצטרך כמובן קומפלקסים מורכבים כדי לרתום
את אנרגיית האור
לגבי התוכנית הננואסמבלרים למיטב הבנתי הם המקבילים
לאנזימים והאנזימים הם אינם התוכנית הגנטית
כלומר מלבד הננובוטים תצטרך איזשהי מולקולה אחרת שתשמש
כתוכנית ןהיא תצטרך להיות מפורטת מספיק כדי לאפשר בניית
פיצה מחומרים אורגניים בסיסיים, בלתי ניתנת לשינוי
כדי שלא תקבל פיצה מוטנטית וגם הננואסמבלרים
צריכים איכשהו לקבל הוראות מהתוכנית הזו
ומה לגבי גורם הזמן?
מי כמוני יודע שתהליכים ביוכימיים , ובמיוחד בקנה
מידה גדול, לוקחים זמן שעות, ימים, חודשים...
לחיידק לוקח לפחות עשרים דקות להתחלק. לשמר
לפחות שעתיים. לנמטודה שלושה ימים ולזבוב שבועיים
כמה זמן תהיה מוכן לחכות עד שהפיצה שלך תהיה מוכנה?
לכן לדעתי, עד כמה שזה תופס את הדמיון,
אני לא חושב שהננוטכ תהיה ישימה בעתיד הקרוב.
לדעתי הביוטכנולוגיה תתפוס את מקומה והננוטכנולוגיה
הקלאסית תעלם מהעולם
אנחנו נמשיך לאכול סטייקים ופיצות שנוצרו בדרך
הביולוגית עתיקת היומין ונמשיך לייצר טלפונים
ומכוניות באותה שיטה שבהן זה נעשה כיום
|
|
|
|
|
הממ, יש לי הרגשה... (חדש)
אהרון האופטמן יום שישי, 13/04/2001, שעה 23:18
בתשובה לגל
...שעוד נכונו לנו הפתעות בנושא. על מעגלים אלקטרוניים ה''מרכיבים את עצמם'' ממולקולות בודדות כבר דיברנו - וזו טכנולוגיה שלפי מיטב ידיעתי היתכנותה כבר הוכחה. הישג זה כשלעצמו הוא לא דבר של מה בכך. אז גם אם בשביל סטייקים עדיין נזדקק לגדל בקר, תהיה לנו מהפיכה משמעותית בתעשיית האלקטרוניקה (ננו-אלקטרוניקה מולקולרית). ומה שאפשרי היום במעגלים אלקטרוניים, מחר - מי יודע?
חוץ מזה, עדיין לא דיברנו על ''ננוצינוריות פחמן'' Nanutubes- חתן פרס נובל ריצ'רד סמולי רואה בהן אבני בניין של הננוטכנולוגיה העתידית. תאר לך סיב השזור מ''ננוצינוריות'' - בעל חוזק מתיחה פנטסטי, מעל ומעבר לכל מה שמדע החומרים השיג עד כה. כבלים שיתבססו על חומר זה יאפשרו בניית ''מעלית חלל'' בנוסח קלארק (את זה אומר סמולי, לא קלארק, וNASA כבר משקיעה בזה חשיבה רצינית). כך שאף כי סביר להניח שהנתיב הביוטכנולוגי אכן מבטיח מאוד, השמועות על גויעתה של הננוטכנולוגיה ה''יבשה'' (המכאנית ולא הביולוגית) יתגלו כמוקדמות מדי!
|
|
|
|
|
כולי תקווה שאתה צודק (חדש)
גל שבת, 14/04/2001, שעה 0:25
בתשובה לאהרון האופטמן
תוכל לפרט יותר על הננוטיובס ופולרנים בכלל
מהם בדיוק, כיצד מייצרים אותם ומה השימושים?
ואיך הם מתקשרים לננוטק?
אני שמעתי על זה קצת אבל אשמח אם תוכל להרחיב על כך
אולי במאמר כאן?
|
|
|
|
|
על ''ננוצינוריות'' ועוד (חדש)
אהרון האופטמן יום ראשון, 15/04/2001, שעה 11:27
בתשובה לגל
ה''פולרנים'' הם משפחת מולקולות הבנויות מהמון אטומי פחמן. הפולרן הבסיסי הראשון (שזיכה את סמולי בפרס נובל) הוא כדור שעל פניו מסודרים 60 אטומי פחמן, ומכונה בחיבה ''כדור באקי'' (ע''ש בקמינסטר פולר, אדריכל ועתידן שהמציא לפני שנים רבות את ''הכיפה הגיאודזית'' שהמולקולה הנ''ל מזכירה אותה).
אך לא כדאי להפוך דיון זה לדיון מדעי טהור, ולכן אני רק ממליץ לך לפנות לשפע האתרים בנושא ולספרות המקצועית. כדאי לקרוא ראיון מעניין עם חתן פרס נובל ריצ'רד סמולי שהתפרסם בגליון מרץ של ''טכנולוג'י רביו''
כמו כן מומלץ לקרוא הרצאה מאלפת של סמולי בכתובת:
הוא מזכיר שם את קלארק ואת ''מעלית החלל''!
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
