 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
חיפה, חיפה – עיר עם עתיד
מאמרים / אהוד מימון
18/04/10
תגובות: 0
|
 |
מהאורקל בדלפי אל המאה ה-21
מאמרים / אהרון האופטמן
יום שני, 02/10/2000, שעה 16:13
טכנולוגיות המפתח של העשור הבא
|
|
פורסם (בשינויים קלים) בעיתון ''הארץ'', 28/9/2000
מה יהיו עשר טכנולוגיות המפתח שיטביעו את חותמן על החברה והכלכלה בעשור הבא? הנה הרשימה, על פי מחקר חיזוי שהתפרסם לאחרונה ע''י אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בארה''ב:
''מכשירי מידע'' ניידים (לגלישה באינטרנט, דואר אלקטרוני, תקשורת וידאו וכו) - אלה יתחרו בהצלחה במחשבים האישיים תוך שנים אחדות.
מכוניות המונעות בתאי-דלק - דגמים ראשונים יופיעו בשוק עד 2004 (תא-דלק פועל על מימן, המתרכב עם החמצן שבאוויר תוך הפקת אנרגיה חשמלית ופליטת אדי מים נקיים במקום גזים מזהמים).
גידולים חקלאיים סופר-יעילים (precision farming) בעזרת מכשור ממוחשב הנעזר בנתוני חישה מרחוק מלוויינים.
קניות ''וירטואליות'' מקוונות - של מוצרים המותאמים אישית למיליוני צרכנים (היקפן של קניות כאלה עשוי להגיע לכשליש מכלכלת ארה''ב עד 2007).
''טלה-חיים'' - סגנון חיים אלקטרוני (נגישות מתמדת בבית ובמשרד לזרמי מידע גדולים במולטי-מדיה, על גבי מסכים המכסים קירות שלמים) - יהיה מקובל על רוב האנשים בסוף העשור.
''סייעני תוכנה'' מתוחכמים - לסיוע בעבודות משרדיות מייגעות כמו כתיבת מכתבים, תיוק, סינון שיחות טלפון וכו'.
חקלאות המבוססת על הנדסה גנטית - צמחים ובעלי חיים מהונדסים-גנטית יהפכו למוצר מקובל עד סוף העשור.
מערכות ממוחשבות לטיפול רפואי - ניהול מידע רפואי, הנפקת מרשמים, מעקב אחר מצב רפואי וכו'.
אנרגיה חלופית - במקום שריפת הדלק המוכר. בתוך עשור שליש מצרכי האנרגיה יסופקו ע''י אנרגיית שמש, רוח, אנרגיה גיאותרמית, וסוגים נוספים של אנרגיה חלופית.
רובוטים חכמים בעלי יכולת החלטה עצמאית - אלה יבצעו עבודות מסובכות במפעלים וגם יסייעו לאנשים בעלי מוגבלויות, או בעבודות עזר בבתי חולים, עד סוף העשור.
בנוסף לטכנולוגיות המפתח של העשור, עוסק המחקר בשורה ארוכה של תחזיות עמוק אל תוך המאה ה-21. הנה כמה דוגמאות (המחקר מכיל הרבה יותר):
מחשבים אופטיים מסחריים ייכנסו לשוק ב-2011.
''נייר אלקטרוני'' ישמש ליצירה מקוונת של עיתונים - בשנת 2014.
הורים יוכלו לבחור באופן שגרתי בתכונות שונות של ילדיהם (הודות להנדסה גנטית) - בשנת 2024.
כמות ''גזי החממה'' באטמוספרה (הגורמים להתחממות האקלים) תופחת ב50% בהשוואה להיום - עד שנת 2027.
בסיס מאויש יוקם על הירח עד 2028.
איברים מלאכותיים יוכלו להחליף את רוב איברי הגוף - עד שנת 2031.
שימוש מסחרי ראשון של אנרגיה המופקת מהיתוך גרעיני (להבדיל מביקוע גרעיני הנעשה היום בכורים) - יתאפשר עד 2036.
תוחלת חיים ממוצעת של 100 שנים (בארה''ב) צפויה עד 2040.
חללית אל כוכב שמחוץ למערכת השמש תישלח עד שנת 2041.
אבטיפוס של ''אסמבלר'' ננוטכנולוגי (מכשיר הבונה כל מני דברים ממולקולות או אטומים נפרדים) יודגם עד שנת 2042.
כיצד מגיעים בצורה שיטתית לתחזיות כאלה? המחקר של אוניברסיטת ג'ורג וושינגטון עשה שימוש בגירסה מסויימת של שיטת חיזוי הנקראת ''דלפי''. הכוהנת הגדולה במקדש אורקל אשר בדלפי, ביוון הקדומה, נודעה ב''נבואות'' רב-משמעותיות, שכל אחד יכול היה לפרשן לפי מאווייו - מומחיות של אסטרולוגים ומגידי עתידות למיניהם מאז ומעולם. אנשי החיזוי הטכנולוגי וחקר העתיד של היום משתדלים לבסס את תחזיותיהם על קרקע מוצקה יותר - ולתרום בתחזיותיהם להיערכות החברה לשינויים הצפויים ולעיצוב עתיד טוב יותר. שיטת ''דלפי'' פועלת בניגוד גמור ל''הגדת עתידות''. היא מבוססת על השגה הדרגתית של תמימות-דעים (אף פעם לא מוחלטת, כמובן), בקרב קבוצת מומחים, באשר להתפתחויות עתידיות שונות. להשגת תמימות דעים זאת פותחו טכניקות שונות שלא כאן המקום לפרטן. ההנחה היסודית שמאחורי השיטה היא שאף כי איש לא יכול להיות נביא, הידע הקולקטיבי של קבוצה גדולה של אנשים עשוי להניב הערכות בעלות תוקף ומשמעות. במחקר של אוניברסיטת ג'ורג וושינגטון משתתפים כמה עשרות אנשי חיזוי טכנולוגי ועתידנות מכמה מדינות, ביניהם שנים מישראל (ד''ר דויד פסיג מאוניברסיטת בר אילן וכותב שורות אלה). חברי הפאנל מעדכנים מעת לעת את הערכותיהם, באמצעות האינטרנט (אנשים בעלי כישורים מתאימים יכולים להצטרף דרך אתר הפרויקט ולהשפיע על התחזיות).
המרכז הבינתחומי לתחזית טכנולוגית באוניברסיטת ת''א עוסק בימים אלה, ביוזמת משרד המדע, במחקר ''דלפי'' רחב-היקף ומפורט הרבה יותר, על שפע של התפתחויות עתידיות ב-12 תחומים מדעיים-טכנולוגיים שונים. כשיושלם המחקר יהיה עניין רב לעיין בממצאיו, שיתרמו לעיצוב מדיניות המדע והטכנולוגיה העתידית של ישראל.
אתר הפרויקט
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
תחושה עזה של דז/ה וו. (חדש)
האייל האלמוני יום שני, 02/10/2000, שעה 23:02
לא היינו כבר בסרט הזה?
אותן נבואות לא היו אמורות להתגשם כבר לפני שנתיים שלוש?
למה שהפעם יהיה הבדל?
|
|
|
|
|
תחושה עזה של דז/ה וו. (חדש)
אהרון האופטמן יום שלישי, 03/10/2000, שעה 10:08
בתשובה להאייל האלמוני
על מה אתה מדבר? האם קראת את כל הכתבה? האם הפקה מסחרית של אנרגיה מהיתוך גרעיני היתה אמורה ''להתגשם לפני שנתיים שלוש''? וכך גם בחירת תכונות של ילדים לפני הלידה?ומה עם אסמבלר ננוטכנולוגי? איפה קראת שהוא יתגשם בעוד שנתיים? ואלה רק 3 דוגמאות מהכתבה.
|
|
|
|
|
נו באמת (חדש)
אסף יום שלישי, 03/10/2000, שעה 9:55
למה בכל שנה ושנה אנו נאלצים להקשיב לנבואות פסדו-מדעיות.
אני זוכר שהבטיחו תאי דלק עד שנת 2000 בקליפורניה.
כפי שידוע לי כבר היום אוכלים ירקות שהונדסו גנטית ורישום ממוחשב בבית חולים ? מה לא ידעתי שאנחנו עדיין משתמשים בניירות.
בקיצור לכל הנביאים שם בחוץ.
אם אתם רוצים לחזות את העתיד תכתבו ספר מ''ב ותפסיקו לשחק במדענים.
|
|
|
|
|
נו באמת (חדש)
אהרון האופטמן יום שלישי, 03/10/2000, שעה 10:56
בתשובה לאסף
לא זכור לי שמישהו ''אילץ'' מישהו ''להקשיב לנבואות פסבדו-מדעיות''. ומהי ''נבואה פסבדו-מדעית'' לעומת מדעית?
ובכלל, לא מדובר כאן על נבואות אלא על חיזוי טכנולוגי (שכמובן אינו מדע מדויק) בשיטת ''דלפי'' שפותחה על מנת לשקף בצורה מיטבית את הידע הקולקטיבי ותמימות הדעים (הלא מוחלטת, כמובן) בין מומחים.
ובאשר למוצרים חקלאיים מהונדסים גנטית: צריך לקרוא בעיון מה שכתוב. נכון שיש כבר היום ירקות מהונדסים. אך יש גם הרבה התנגדות, חששות, ורתיעה משווק המוני שלהם. בתחזית מדובר על גידולים וגם בעלי חיים מהונדסים, אשר יהפכו למוצרים מקובלים ונפוצים! (בשביל קוראי מד''ב ההבדל אולי לא גדול, אך לגבי מקבלי החלטות בממשלות או ארגונים שונים זהו הבדל ענק-ולגורמים אלה מיועדים מחקרי חיזוי טכנולוגי).
ובאשר למיחשוב מידע רפואי: מתי ראית לאחרונה, למשל, שעל המרקע אצל הרופא שלך יופיע צילום רנטגן שעשית, נניח, לפני שנתיים כשהיית באילת או בהודו? חוויה אישית:לאחרונה נאלצתי לעשות צילום CT של הלסת במכון ''מור''. הייתי צריך להתייצב אישית כעבור 10 ימים כדי לקבל מעטפה עם הצילום, לכתת רגלי לרופא שלי, הוא ביקש (בטלפון-פלאי הטכנולוגיה) נתונים נוספים מסוימים שהמחשב במכון יכול לתת. ושוב נסעתי, חיכיתי בתור, קיבלתי מעטפה...בשביל מה כל זה? הטכנולוגיה הקיימת מאפשרת כמובן לעקוף את כל זה ולשגר את כל המידע הדרוש בזמן אמת (כמעט) לכל מקום. אך זה לא מתבצע עדיין – ועל זה מדברת התחזית.
ובאשר למשפט ''אם אתם רוצים לחזות את העתיד תכתבו ספר מד''ב''-יש לי שתי הערות:
1) ספר מד''ב לא נועד לחזות את העתיד . 2) מה לעשות, לא לכל מדען יש כשרון ספרותי (ואלה שאין להם ובכל זאת ניסו לכתוב-מוטב ולא היו עושים זאת, ועדיף היה ש''יסתפקו'' במאמרים מדעיים...
|
|
|
|
|
Flight of the Dragonfly (חדש)
ניר יניב יום שלישי, 03/10/2000, שעה 11:20
בתשובה לאהרון האופטמן
המדענים הכותבים מד''ב הם מקרה מעניין ומוזר. קח, לדוגמא, את רוברט ל. פורוורד - פיסיקאי עצבני, אם זכרוני אינו מטעני, שכתב את ''Draggon's Egg'' ואת ''Rocheworld'' (תורגם לעברית כ-''מעוף השפירית'', נדמה לי). רעיונות מדעיים מרתקים ומדהימים, כתיבה איומה. עם זאת, לא בטוח כי הרעיונות היו מגיעים לידיעתי אם הנ''ל היה בוחר לפרסמם באיזה כתב עת מדעי למהדרין...
|
|
|
|
|
Flight of the Dragonfly (חדש)
אהרון האופטמן יום שלישי, 03/10/2000, שעה 11:29
בתשובה לניר יניב
אתה צודק - אך לא לגמרי. הרעיונות המדעיים הללו יכלו להתפרסם במאמרי מדע פופולרי בעיתונות (או אפילו בחלק של non-fiction הקיים בהרבה מגזיני מד''ב, ואז יש להניח שהיו מגיעים לידיעתך (ולידיעתי; לצערי -או לשמחתי- לא קראתי את יצירותיו הספרותיות של ד''ר פורוורד)
|
|
|
|
|
מדענים כותבי מדב (חדש)
גל יום שלישי, 03/10/2000, שעה 13:46
בתשובה לאהרון האופטמן
biomednet הוא בסיס נתונים למדעי החיים
יש באתר מגזין אינטרנטי שמכיל מאמרים דיונים וכד'
בנוסף יש גם סיפור הנכתב ע''י מדען בנושאי ביולוגיה כמובן
אלו סיפורי מדב קצרים ומאוד נחמדים
שתי דוגמאות÷
סנאים מהונדסים גנטית שמשמשים כמרגלים מטעם חייזרים
בעתיד¬ תוכל להנדס גנים של יקיריך שנפטרו לתוך
צמח לבחירתך.
לאחר שהעניין יצא מכלל שליטה¬ הממשלה מעסיקה
ביולוגים כדי לחסל ''גני זכרון'' כאלו.
למאמר על המדב מול ניבוי טכנולוגי קראו את
Pandora's box מתוך Expanded universe
של רוברט היינליין
במאמר יש גם חיזויים של היינליין שהוא ערך ב 1950
תיקון לחיזויים שהוא הוסיף ב 65
ותיקון לתיקון ב1980
|
|
|
|
|
אנא הסבר (חדש)
גל יום שלישי, 03/10/2000, שעה 22:45
האם תוכל להסביר בקווים כלליים כיצד
אתם מגיעים לתחזיות שלכם?
לפי מה נקבעת השנה בה יקרה כך וכך?
(אני מודע לכך שזה ממוצע של כמה דעות אבל איך
מגיעים לדעות אלו?)
|
|
|
|
|
שיטת ''דלפי'' לחיזוי (חדש)
אהרון האופטמן יום רביעי, 04/10/2000, שעה 11:40
בתשובה לגל
ראשית, מומלץ לעיין באתר הפרויקט שמוזכר בכתבה: http://www.gwforecast.gwu.edu
שם ניתן להוריד בין היתר מאמרים מלומדים על השיטה.
ובקצרה: בשיטת דלפי''קלאסית'' מנסחים קודם כל שאלות בנוגע לארועים עתידיים משוערים. את השאלון מפיצים לקבוצת מומחים גדולה ככל האפשר. אחר כך מעבדים את התוצאות ומפיצים את השאלון שוב, עם התוצאות של הסבב הראשון.
כל מומחה יכול אז לחשוב מחדש, להישאר נאמן לדעתו הקודמת או לשנות אותה לאור הממצאים של כלל הקבוצה.
בדרך כלל אחרי 2 - 3 סבבים כאלה מתגבש קונצנזוס סביר.
בפרויקט של GWU (האתר שהוזכר) הכל מתבצע ONLINE, וכל משתתף יכול לראות את התוצאות בכל שלב ולעדכן את הערכותיו כרצונו.
אגב, בנוסף ל''ניבוי'' שנת המימוש של כל ארוע נהוג לשאול שאלות נלוות נוספות, שהן לפעמים חשובות לא פחות ואולי יותר. למשל: מה מידת הביטחון שלך בתשובתך (בסקלה 1-100), מה החשיבות של הנושא, מה עשוי לקדם או לעכב את המימוש, וכו'.
|
|
|
|
|
מלהיב! (חדש)
האייל האלמוני יום רביעי, 04/10/2000, שעה 23:07
בתשובה לאהרון האופטמן
ניקח חבורת ירקנים, ונניח להם להתדיין על אילו פירות יהיו בשוק עוד 12 שנים!
מתכון בטוח למרק ירקות מוצלח.
|
|
|
|
|
אכן מלהיב! (חדש)
אהרון האופטמן יום שישי, 13/10/2000, שעה 11:06
בתשובה להאייל האלמוני
באמת יהיה מלהיב כשהירקנים המוכשרים הללו יצליחו ליצור, כדבריך, מרק ירקות מפירות!!!
|
|
|
|
|
שיטת ''דלפי'' לחיזוי - שאלות (חדש)
מיקי גבל יום חמישי, 05/10/2000, שעה 15:18
בתשובה לאהרון האופטמן
האם בנוסף למומחים, נכללים ברשימה פוליטיקאים, מנהיגי דת, פילוסופים ומומחי משפט? לאלה יש חשיבות רבה בקביעה של מה יחקר, וכמה משאבים יוקצו ולאילו מחקרים.
''קבוצת מומחים גדולה ככל האפשר'' - ודאי שלא. אם תיקח קבוצה גדולה ככל האפשר אז: 1) יהיו כל כך הרבה מומחים והם לעולם לא יסכימו זה עם זה. 2) יחלחלו לקבוצה אנשים שאולי מבינים, אבל לא ממש מומחים, בטח לא ברמה של _ה_מומחים.
מי קובע מי המומחים? מאיזה מדינות ותרבויות הם באים?
יש עוד הרבה מאוד שאלות שצריכות להשאל, וע''י אנשים יותר מבינים ממני.
אני בטוח שאני לא הראשון ששואל את השאלות, ואחר ומדובר בפרויקט רציני של אוניברסיטה רצינית (מעניין כמה כסף הם עושים מזה), הרבה מהנושאים הבעייתיים נפתרו. אבל עדיין: אני מציע לנהוג בספק סביר בתחזיות (או נבואות, או באיזה שם אחר שיקראו לזה). חיזוי טכנולוגי הוא חשוב, ויש מדינות וחברות שנעזרות בו (בצדק) לקביעת מדיניות - אבל הוא לא בהכרח נכון. אסור לקבל את זה כך.
|
|
|
|
|
שיטת ''דלפי'' לחיזוי - שאלות (חדש)
אהרון האופטמן יום שישי, 13/10/2000, שעה 11:25
בתשובה למיקי גבל
תמהיל המומחים נבחר בהתאם למטרות התחזית ואופי השאלות. אם השאלות הן בעלות אופי טכני ספציפי (למשל מצי יוכנס לשימוש מתג אופטי יעיל לתקשורת אופטית) תהיה עדיפות למומחי תקשורת ולא לפילוסופים. בשאלות בעלות אופי יותר חברתי (גם אם הן קשורות להתפתחויות טכנולוגיות) בוודאי שהכללת אנשים מדיסציפלינות שונות יכולה לתרום רבות לאיכות התחזית..
ממשלת יפן עורכת סקר ''דלפי'' רחב היקף (מאות שאלות ב16 תחומים, אלפי משתתפים) החל משנות ה70, אחת ל5 שנים. השנה נעשה לראשונה סקר דומה בישראל,ביוזמת משרד המדע והמרכז לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת ת''א (בשיתוף עם מוסד נאמן בטכניון) אם כי בהיקף צנוע יותר.
אגב, אוניסרסיטת וושינגטון המבצעת את המחקר שהוזכר בכתבה אינה עושה ממנו כסף - כל המשתתפים מתנדבים, והם עדיין נאבקים על השגת תקציבים להמשך הפרויקט (הוא לא נעשה בהזמנת גוף מסוים).
לבסוף - שיטת ''דלפי'' איננה ''נוסחת קסם'' לחיזוי העתיד, והיא לא מתיימרת להיות כזו (שום שיטה רצינית לא מתיימרת לכך) אלא היא פשוט אחת השיטות המנסות לתאר אפשרויות עתידיות על סמך הערכה של מומחים שונים והתקרבות לקונצנזוס.
|
|
|
|
|
שיטת ''דלפי'' לחיזוי (חדש)
גל יום רביעי, 11/10/2000, שעה 20:41
בתשובה לאהרון האופטמן
אני עיינתי באתר ושאלתי אותך מכיוון שלא מצאתי שם תשובה
קראתי שם כמה מאמרים
(לא על השיטה אלא תחזיות)
זה מאוד מעניין!
וזה בהחלט נראה עבודה של אנשים רציניים
ברגע שאני אדע מספיק-אני מצטרף
|
|
|
|
|
המאה ה-21 (חדש)
אייל הראל יום ראשון, 29/10/2000, שעה 13:00
כבר שנים מדובר במותו המתקרב של עידן הדלק בעולם או יותר נכון עידן הבנזין. מידי פעם נמצאת באר חדשה שנותנת לנו ארכה בכמה שנים אך בעצם זהו מתקרב ובה. כאחד שקצת מקורב לתעשיית הרכב היני יודע שבעצם הניסיון לייצר רכב חשמלי נכשל לדוגמא. לפי דעתי העניין נובע דווקא מתוצרי הלוואי של הדלק כמו פלסטיק לדוגמא ומא יהיה במקומם.
אנחנו אכן עומדים בפני שינוי דרמטי של פני האנושות והשאלה היא מה יקרה ,? מה יהיו פני הכלכלה וכו............
|
|
|
|
|
מכוניות-המאה ה-21 (חדש)
אהרון האופטמן יום חמישי, 02/11/2000, שעה 10:27
בתשובה לאייל הראל
לא הייתי ממהר להספיד את הרכב החשמלי. אינני מומחה לרכב, אך אני קורא שמומחים רבים משוכנעים שימי מנוע הבעירה הפנימית ספורים. היתה התקדמות משמעותית בפיתוח תאי דלק בשנים האחרונות (בתא דלק מופק חשמל מתגובה בין חמצן ומימן, ותוצר הפליטה הם מים נקיים במקום גזי בעירה מזהמים).
יצרני רכב גדולים כמו פורד, ג'נרל מוטורס, דיימלר-קרייזלר והונדה מדברים כאיש אחד על דגמים מסחריים שייצאו לשוק כבר בשנת 2004 (לכולם יש דגמים נסיוניים).
לדיימלר יש כבר אפילו קו ייצור לאוטובוסים הפועלים על תאי דלק.
|
|
|
|
|
האם זה נכון? (חדש)
חסוי יום רביעי, 23/03/2005, שעה 20:56
אמרו לי שהמאה 21 תקרא ''המאה הסיני''.
למה???
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
