עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
מי מפחד מאיון טיכי?
ספרים / עידו גנדל
יום שני, 31/07/2006, שעה 11:53
Peace on Earth (שלום עלי אדמות) מאת סטניסלב לם – ספר מד''ב משובח ותו לא
|
|
לאחר שסיים את משימתו הרת-הגורל בירח, רגע לפני ההמראה, עוצר איש החלל המהולל איון טיכי להטיל את מימיו לצד סלע גדול. השתהות זו עולה לו ביוקר: מישהו, או משהו, מפעיל אמצעים טכנולוגיים מתוחכמים ומבתק מרחוק את כפיס המוח שלו, אותה רקמה עצבית המחברת בין שני חצאי המוח. למרות זאת, טיכי מצליח לחזור לכדור הארץ ומגלה כמה דברים מאד לא נעימים. ראשית, הטראומה שבניתוח הלא-צפוי גרמה לו לשכוח את מה שאירע לו באותו זמן: הוא אינו זוכר מדוע ירד אל פני הירח, כאשר לא היה אמור לעשות זאת, ומה בעצם קרה שם. שנית, כמו במקרים מתועדים היטב בתחום הפסיכולוגיה, פיצול המוח גורם לפיצול האישיות. החצי הימני של המוח, נעדר כישורי שפה אך בעל שליטה בחצי הגוף השמאלי של טיכי, מתחיל להביע רצונות עצמאיים משלו, ואלה לרוב חצופים ומביכים למדי. שלישית וגרוע מכל, סוכנות הירח ששלחה את טיכי למשימה – כמו גם האויבים המושבעים של אותה סוכנות – מאמינים שהצד הימני של מוחו מחזיק במידע בעל חשיבות עליונה ומוכנים לעשות הכל כדי להשיג מידע זה, או כדי לגרום לטיכי לשתוק לעד.
טיכי נמלט מרודפיו ומוצא מקלט זמני בבית משוגעים דיסקרטי למיליונרים, אלא שזרוען הארוכה של סוכנויות הביון משיגה אותו גם שם. במהלך משחק המוחות (וחצאי-המוחות!) הקטלני שמתנהל סביבו ובהשתתפותו, מקפיד טיכי להעלות על הכתב את זכרונותיו החלקיים, ומהם אנו למדים על שרשרת האירועים התמוהים שהביאו אותו עד הלום.
המעצמות, כך אנו מגלים, הבינו שמרוץ החימוש גוזל מהן יותר מדי משאבים ויוצר יותר בעיות מאשר פתרונות. רמת התחכום העולה של כלי הנשק משבשת את ההבחנה בין שלום למלחמה ובין מהלכים פוליטיים ליד המקרה. נניח שמגפה מסתורית פורצת במדינה מסוימת, או שפוקדת אותה בצורת ממושכת; איך אפשר לדעת אם זו פעולה של איתני הטבע או מתקפה מצד מדינה עוינת ?וכיוון שכך אי אפשר להמשיך, כל המעצמות מגיעות להסכמה: מרוץ החימוש יופסק על פני כדור הארץ – ויועבר לירח. שם, תחת מעטה כבד של סודיות, ינהלו רובוטים ומחשבים סימולציות וקרבות בינם לבין עצמם ויפתחו, באופן אבולוציוני, כלי נשק חדשים. אף מדינה אינה יודעת לאיזו רמה הגיעו הרובוטים שלה או אלה של האומות האחרות, וחוסר הודאות הזה ימנע ממנה לתקוף. סוכנות הירח מפקחת על רשת של לוויינים שפרוסים סביבו המבטיחים את החשאיות. אלא שנוצר כאן פרדוקס: כדי למנוע מלחמה, כאמור, דרושה סודיות מלאה – אך אם איננו יודעים מה קורה שם למעלה, מה מבטיח לנו שהרובוטים עצמם לא השתגעו ועומדים להכריז מלחמה על כדור הארץ? החששות גוברים, הלחץ הפוליטי מתחזק והולך, ולסוכנות אין ברירה אלא למעול בתפקידה ולשלוח מישהו לבדוק מה קורה.
לאחר מספר נסיונות נפל מגויס איון טיכי למשימה. הוא לא נשלח להסתובב בין הרובוטים האימתניים בידיים ריקות, כמובן: בחלליתו, שנמצאת במסלול בטוח הרחק מעל לפני הירח, מאוחסנים כמה מהרובוטים המתקדמים והמשוריינים ביותר שהצליחה האנושות ליצור. כל אחד מאלה משוגר בתורו אל פני הירח ומופעל מרחוק באמצעות חליפת מציאות-מדומה שטיכי לובש. בעזרת חליפה זו מרגיש טיכי כאילו הוא עצמו נמצא על הירח, לטוב ולרע, וכך הוא חווה ומגלה דברים שעולים על כל דמיון, ואשר הישרדותו תלויה ביכולתו להבין אותם.
'שלום עלי אדמות', ספר המד''ב האחרון מאת סטניסלב לם ז''ל שראה אור, אינו פורץ דרך. קוראים שמכירים את ספריו הקודמים של לם ('יומני כוכבים' ו'סיירת החלל ניצחון', למשל, אך לא רק הם) לא ימצאו כאן שום חידוש יוצא מגדר הרגיל. ההומור הוא אותו הומור (משובח), הרקע לסיפור הוא אותו רקע (מרתק) כמו ברבים מספריו – התמודדות עם תבונה לא אנושית שמניעיה ושיטותיה אינם ידועים. אפילו בין האירועים השונים המניעים את העלילה קשה למצוא משהו שטרם נראה כמותו. מה בכל זאת הופך, אם כך, את 'שלום עלי אדמות' לספר מעניין, מרתק וסוחף שמשתווה לקודמיו, אם לא עולה על כמה מהם?
התשובה פשוטה: כתיבה משובחת במיוחד. העלילה זורמת, הגיבור אמין ומשעשע, סיפור הרקע – על אף היותו מופרך לחלוטין – זוכה להתייחסות רצינית ומושקעת, ולאורך הספר כולו פזורות הפנינים הקטנות שמאפיינות את כתיבתו של לם: הומור מושחז, תובנות מקוריות וחוש מופלא להמצאות. ההומור בספר רב וכולל קטעי סלפסטיק (בעיקר מצד חצי המוח הימני הסורר), קריצות מכוונות (למשל התרגום הקלוקל בשלטי האזהרה שהציבו הרובוטים היפניים, נוסח ''מוות זה מצב מאד קבוע'', או ענף בתורת המשחקים המתמטית המכונה ''סדיסטיקה'' ואשר עוסק באינטראקציות בהן שני הצדדים מפסידים), וגם סאטירה אכזרית ביותר, כאותו רובוט המצהיר על נכונותו העיוורת להילחם ולמות למען המולדת ואשר ראש המתכת הנוקשה שלו חלול לגמרי. בין התובנות הרבות אפשר למצוא תשובות למגוון שאלות, כגון: מדוע יש להקים אנדרטה לגסטרונום האלמוני? מדוע אין טעם לייצר בובות מין אינטליגנטיות? למה אנשים מאמינים באסטרולוגיה? באילו דרכים זדוניות אפשר להשתמש ברובוטים מונחים-מרחוק? וכמובן, השאלה הנצחית – האם כדאי או לא כדאי לאסטרונאוט לדווח על תקלות לא קריטיות בחללית.
לם נתן דרור לדמיונו בעיקר בצדדים הטכנולוגיים של הספר. הדבר מתבטא, למשל, בסצנה מסוימת שנראית כאילו נלקחה ישירות מהסרט 'שליחות קטלנית 2', אלמלא נכתבה ארבע שנים לפניו. את עיקר ההמצאות, עם זאת, ריכז לם בסיפור המשימה של טיכי על הירח, שהוא גם החלק המוצלח ביותר בספר. בניגוד לחלקים שלפניו ואחריו, המתמקדים בעיקר בצדדים האינטלקטואליים וההומוריסטיים של הכתיבה, חלק זה מרתק ומותח, והוא נקרא בנשימה עצורה. לם הצליח לשזור בו בטבעיות מלאה נושאים רציניים שמעסיקים גם פילוסופים אקדמאיים.
למרבה הצער, דווקא סוף הספר אינו עומד בציפיות הגבוהות. שאלות פתוחות רבות נפתרות בחופזה, כמעט כלאחר-יד, והפתרונות (שכאמור לא חורגים מעולם הרעיונות המוכר של לם) פשוט אינם תואמים ברמתם ובדרך הצגתם את הסיפור הנהדר שנבנה עבורם. לסיכום, כפי שנאמר באחת הביקורות על הספר ברשת: זהו אינו לם במיטבו, כלומר – לפנינו ספר מדע בדיוני נהדר ותו לאו.
Peace on Earth (שלום עלי אדמות)
מאת סטניסלב לם
תרגום לאנגלית: אלינור פורד (Elinor Ford) ומייקל קנדל (Michael Kandel)
הוצאה: Harcourt Inc.
234 עמודים
סטניסלב לם
|
 |
|
