 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
|
 |
מועדון המאריצים
מאמרים / אהרון האופטמן
יום חמישי, 29/06/2000, שעה 20:10
המהפיכה הביוטכנולוגית בשרות חקר החלל
|
|
מאמר זה פורסם (בגרסה שונה במקצת) בעיתון הארץ, 29/6/2000
לפני כשבועיים נמסר על גילוי סימני מים נוזלים על כוכב הלכת מאדים – אולי סיכוי נוסף למציאת צורות חיים על פני שכננו האדמדם. לפני ימים אחדים התבשרנו על השלמת ה''טיוטה'' של מיפוי הגנום האנושי. שני ארועים שלכאורה אין קשר ביניהם, אך רק לכאורה. כי השילוב בין המהפכה הביולוגית של המאה הבאה, עם תכניות חקר החלל העתידיות, צופן בחובו אפשרויות מרתקות.
באחד הניסויים שנערכו במעבורת החלל האמריקנית גילו החוקרים להפתעתם שבתנאים של מיקרו-כבידה חל גידול של פי מאה בשיעור הצמיחה וההתחדשות של תאי עצבים, בהשוואה להתנהגותם בתנאים רגילים. אולי תצא מממצאים אלה בשורה לטיפולים עתידיים בנפגעי חוט שידרה או בנזקים עצביים אחרים. בניסוי אחר נחקרו השפעות המיקרו-כבידה על 100,000 גנים בתאים של כליות. התגלו יותר מ-1600 שינויים באותם גנים, לרבות כאלה המשפיעים בעקיפין על חוזק העצמות – אולי פתח לטיפול גנטי עתידי להבטחת בריאותם ושרידותם של אסטרונאוטים במשימות חלל ממושכות. אבל זה כאין וכאפס לעומת האפשרויות העתידיות הצפונות בשילוב בין חקר החלל והמחקר הביולוגי.
ראש סוכנות החלל נאס''א, דן גולדין, הדהים לפני חודשים אחדים את שומעיו בחזונו בדבר יישומי הביוטכנולוגיה העתידית בחלל במהלך המאה ה-21. החזון מזכיר כמה תאורים שעד עתה אפשר היה למצוא בטובים שבין ספרי המדע הבדיוני. גולדין הפליג היישר אל שנת 2030, שבה הוא צופה שיגור חללית לחיפוש סימני חיים על פלנטות מחוץ למערכת השמש שלנו. החללית שונה לגמרי מהחלליות שאליהן הורגלנו: היא בנויה על בסיס הטכנולוגיות החדישות ביותר בתחום הביו-אינפורמטיקה, ההנדסה הגנטית והביו-מימטיקה (חיקוי תהליכים ביולוגיים במערכות הנדסיות). למעשה, החללית עצמה מזכירה מאוד יצור חי – יצור קטן למדי, כי גודלה אינו עולה על פחית שתיה. בתום מסע בן שנתיים היא עושה חניית ביניים על אחד האסטרואידים (''חגורה'' של אלפי גרמי שמיים קטנים המקיפים את השמש במסלול שבין המאדים וצדק). בעצם זו לא בדיוק תחנת ביניים – החללית ''תופשת טרמפ'' על גב האסטרואיד עד למקום שממנו תמריא לשלב הבא. בינתיים מופעלת המערכת החכמה, הכמו-ביולוגית, של החללית. היא חופרת באדמת האסטרואיד ומשתמשת בחומרי הגלם המתאימים כדי לבצע את השלב הראשון של המשימה ולהתפתח לכלל חללית בין-כוכבית אינטליגנטית. הברזל, הפחמן, וחומרים אחרים באסטרואיד ינוצלו לצמיחה של מעין מערכת עצבים ותקשורת שתוכל להסתגל לתנאי סביבה משתנים ולהסתדר עם בעיות בלתי צפויות. בעיתוי המתאים עוזבת החללית, בגלגולה החדש, את האסטרואיד ומאיצה לעבר מערכת-שמש אחרת, ולמהירות המהווה אחוז נכבד ממהירות האור.
חזון זה נראה אולי כמשהו רחוק מאוד, מעל ומעבר ליכולת הטכנולוגית של היום. אבל, לפי גולדין, הטכנולוגיות של היום מספיק מפותחות כדי שחזון כזה יוכל להתגשם, אולי אף הרבה לפני 2030. ''נאסא פועלת כבר כיום לקראת מערכות המחקות תהליכים ביולוגיים'', אומר גולדין. במטוסי קרב נסיוניים שובצו מעבדים הבנויים בתצורה של ''רשתות עצביות'' – עם יכולת של ''למידה'' מנסיון והסתגלות למצבים משתנים ובלתי צפויים. ''רשת עצבית'' כזאת יכולה להגיב במהירות לתקלה חמורה כמו שבר בכנף ולהנחית את המטוס בשלום. מעבדים דומים ישובצו בעתיד הקרוב במכוניות ויבטיחו ביצועי מנוע אופטימליים. ''אנו מקווים שתוך 5 עד 10 שנים, כלי טיס וחלל יצוידו במערכות הפועלות בהשראת הביולוגיה'', אומר גולדין. ''מערכות המתפקדות באופן דומה יותר ויותר למוח, מעבדות מידע והופכות אותו לידע ותבונה. מערכות מעבדות, חושבות, מגיבות, ומסתגלות.'' גולדין מציין שעוצמת העיבוד של מוח האדם עולה פי מיליון מהמחשב החזק ביותר כיום, והוא צורך אנרגיה זעומה ביותר בהשוואה לכוח החשמלי שדורשים מחשבי-על. לכן עתיד המחשוב הוא במערכות המשלבים את שבבי הסיליקון עם חומרים ביולוגיים כמו דנ''א, שיהיו רבות-עוצמה יותר וצורכות מעט מאוד אנרגיה – תכונה חשובה ביותר כשמדובר בחלליות האמורות לתפקד שנים רבות. ''אנחנו רוצים להעניק לחלליות תכונות דמויות-חיים'', לדברי גולדין. ''כדי שיוכלו להתפתח בדרך אבולוציונית, לרפא את עצמן בעת הצורך, עם מודעות עצמית ויכולת להגיב לתנאים משתנים על פלנטות רחוקות.'' אולי זאת הדרך להתנחל על פלנטות שהאדם לא יוכל (בשלב זה) להגיע אליהן בגופו. ''מושבות'' של רובוטים אינטליגנטיים יתרוצצו על פני הכוכבים, יחקרו, ויבצעו משימות שונות תוך שיתוף פעולה ביניהם, כלהקות דבורים או נחילי נמלים. אבל הביוטכנולוגיה תירתם גם כדי לאפשר לאנשים בשר ודם להתקיים בנוחות על פני עולמות אחרים. רוב האטמוספרה של המאדים הוא פחמן דו-חמצני, שבעזרת צמחיה מתאימה נתן להפכו לחמצן בר-נשימה. כבר בשנת 2001 מתכננת נאסא לשגר חללית מחקר למאדים ובה מתקן ביוכימי שינסה לבצע זאת בקנה מידה קטן. בקנה מידה גדול חולמים מדענים על ''הארצה'' (מלשון ''ארץ'') – הפיכת תנאי הסביבה העוינים על פלנטות אחרות לתנאי סביבה ארציים, הנוחים לאדם. ובעתיד הרחוק מאוד – מי יודע, אולי המהפכה הגנטית תוכל גם לסגל את בני האדם לתנאים השוררים בעולמות אחרים.
ציור של רכב החלל ''מארס סורבייר 2001'' באתר הנחיתה במאדים. הרכב ישוגר ב-7/4/2001 וינחת על המאדים ב-20/10/2001. בין היתר הוא יכיל מתקן ביוכימי להמרת פחמן דו-חמצני לחמצן – אולי שלב לקראת ''הארצת'' המאדים (מקור: נאסא)
החזון כך יראה העתיד?
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
עעעעעעעע
tfrrtffr יום ראשון, 13/05/2001, שעה 12:42
|
|
|
 |
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
