 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
כמו ''דמדומים'', אבל גרוע
ספרים / קרן לנדסמן
יום שישי, 06/05/2011, שעה 23:00
ביקורת על לנצח מאת אליסון נואל
|
|
''לנצח'' הוא ספר גרוע. ומתסכל. כנראה שיותר גרוע ממתסכל, אבל זו תחרות צמודה.
הסיפור פשוט – בחורה עוברת תאונה בה כל בני משפחתה נספים, ומקבלת כתוצאה מחויה זו כוחות על-טבעיים. היא עוברת לגור עם דודתה במחוז אורנג', שם היא פוגשת בדיימן, נער חסון, שזוף, חזק, מהיר, נפלא, חכם, מבשל, אופה, מצייר, מתעמל, ושותה משקה אדום מסתורי מתוך בקבוק זכוכית. באופן מפתיע הוא לא ערפד, אלא בן אלמוות. למה ואיך – מוסבר בספר (שוב, ושוב, ושוב, לקשי התפיסה שביננו). בקיצור, העלילה של ''דמדומים'' רק בלי הקטע של נצנוצים בשמש ועודף הנצרות שזולגת מכל מקום.
אז מה כל כך גרוע בו?
הכול. אילו הכותבת היתה מעלה את הסיפור הזה לפורום כותבי מדע בדיוני ופנטסיה כלשהו, סביר שהיא הייתה מקבלת ממני תגובה כזו:
אליסון יקירתי, ראשית הרשי לי להחמיא לך על הטיפול בנושא טעון כמו אבדן בני משפחה במקביל לנסיון להתבגר באופן נורמלי ככל הניתן. חבל רק שאת עושה זאת בצורה רשלנית וחסרת חן.
בתור התחלה, את מערבבת זמנים. שמת לב לזה? את מתחילה בהווה, עוברת לעבר, מחליפה בין גופים, וכל זה תוצאה של עריכה רשלנית. קראי את הספר לפני שאת מפרסמת אותו!
הדמויות שלך שטוחות לחלוטין. כל דמות חדשה מוצגת כ''דף דמות'', טכניקה מקובלת במשחקי מבוכים ודרקונים אך מוקצה בספרות יפה. אין שום סיבה לתאר את אופיה של חברתה הטובה של הגיבורה, בעיקר אם אחר כך היא לא מתנהגת בהתאם לתיאור שלה! את לא יכולה לומר שהיא ילדה מוזנחת שמחפשת תשומת לב ומתרחקת מהמשפחה שלה, ומאוחר יותר לתאר כמה היא משקיעה באחיה הצעיר.
החבר ההומו של הגיבורה מתואר בצורה איומה ונוראה. הוא שטוח, נטול אפיונים פרט לסטראוטיפים הגרועים ביותר (משחק במחזות זמר, שונא ספורט, בן לזוג הומואים שאחד מהם כותב רומנים רומנטים והאחר דראג קווין). אפשר ממש לראות אותו מנופף באצבעותיו בצורה מוגזמת ושר בקול גבוה. טוב שלא הדבקת אותו באיידס רק כדי להוכיח שרע להיות הומו. הוא מופיע בעלילה ונעלם ממנה בלי שום היגיון, וגרוע מכול – אין לו שום השפעה על העולם. בשביל מה לכתוב דמות אם היא לא עושה כלום אלא רק שולחת סמסים?
והגיבורה שלך! אוי, אליסון, למה? למה את עושה דברים כאלה? היא שרדה תאונה נוראית וקיבלה כוחות על-טבעיים, בסדר. אבל למה היא מקבלת את כל הכוחות שבעולם? היא גם קוראת מחשבות, גם רואה את העתיד, גם קוראת הילות, גם מסוגלת לדעת תשובות למבחן רק על ידי העברת הידיים שלה עליו, גם זוכרת כל פרט בכל ספר שאי-פעם נגעה בו, גם יפהפיה עוצרת נשימה, גם עשירה להפליא... ומה היא עושה עם כל היכולות האלה? הולכת לתיכון לבושה בקפוצ'ון ומקשיבה למוסיקה. זהו, זה הכול. אה, ומדי פעם היא מדברת עם רוח הרפאים של אחותה המתה.
האחות המתה, דרך אגב, היא הדמות המורכבת היחידה בסיפור, והיחידה שהצלחתי להתחבר אליה. דמות שלכודה בין אהבתה לאחותה שנשארה בחיים לבין הרצון לעבור לעולם הבא. יש לה מחשבות ורצונות משל עצמה, ואפילו איזשהו מיקרו-קונפליקט לקראת סוף הספר.
אליסון, אני לא הולכת להתייחס לדיימן. פשוט תלכי לקרוא את מה שכתבתי על אדוארד מ''דמדומים'' ותביני מה הבעיה שלי עם דמות כל-יכולה שמבלה את זמנה בלארוב לנערות צעירות. ההבדל העיקרי בין דיימן לאדוארד הוא שאדוארד סתם חדל אישים ואילו דיימן נשמע כמו סוטה ומטרידן.
בואי נעבור לבעיה השניה, והקשה עוד יותר. מילא שהחלטת לכתוב רומן נעורים במשקל נוצה של אפרוח קירח. מילא שהחלטת להפוך את הגיבורים לכל-יכולים, מבלי לחשוב לרגע שכוח מוחלט בידיים של נערה בת 16 מסוכן יותר מכל דבר אחר בעולם. מילא שעיצבת את הדמויות בצורה חובבנית. אבל למה העולם שבנית כל כך גרוע?
כמה בני עשרה ב-2011 יבחרו לצטט דוקא מ''חברים'', סדרה שירדה מהמסכים לפני כמעט עשר שנים? כמה בני עשרה יקשיבו לסקס-פיסטולז? כמה בני עשרה יגידו משפטים כמו ''אני מאזינה עכשיו ללהקת הרוק בריטית, הקיור''?
למה לאף אחד מהם אין חשבון פייסבוק? או טוויטר? או ג'ימייל? למה אף אחד מהם לא בודק דברים ב''אינטרנט''? למה רק אחד מהם משתמש בסמסים כדי לתקשר עם השאר, וממתי בני עשרה משאירים הודעות בתא הקולי כדי לאתר את המסיבה הכי חמה בעיר כשהם יכולים לבדוק בפורסקוור איפה החברים שלהם נמצאים? כל מה שהיית צריכה לעשות הוא לדבר עשר דקות עם נער כלשהו כדי להפוך את הספר הזה לספר עדכני ולא ספר שנכתב בדור אחר לגמרי. זה זלזול בקורא, ואין חטא חמור מזה בעולם הכתיבה.
ולחלק שהכי עצבן אותי. יש בספר ניו אייג', פילוסופיה הודית ופילוסופיה סינית, ואחרי שעשית בלגן שלם מכל אלה, גם דחפת פנימה פיזיקה קוואנטית, ועוד בצורה גרועה. על המילה ''תחקיר'' שמעת, אליסון? ואני לא מתכוונת לתחקיר שעשית כדי שדיימן יתרברב שהוא למד לעשות מדיטציה עם המהרישי מהש יוגי. גם כאן, שעה עם פיזיקאי, שעה עם מטפל ברפואה אלטרנטיבית ושעה עם מורה ליוגה היו פותרים חצי מהשטויות שכתבת. ואלה שטויות. עשית סלט מחצאי אמיתות ותאוריות מופרכות וקיבלת ערימה ריחנית של... טוב, שטויות.
ומילה אחת שלא קשורה לאליסון אלא דווקא לתרגום של הספר. מעבר ל''סקיוקסי ולהקת הבאנשיז'' ולאינגלוזים פזורים, הבעיה החמורה ביותר היא הערות השוליים. הספר מכיל כמות בלתי סבירה של הערות שוליים (כולל שתיים שמתייחסות לטורטילה ולסלסה, ''חטיף מקסיקני'' ו''מטבל מקסיקני'', זו מתחת לזו), שרובן חוזרות על עצמן. למשל, שתי הערות בשני עמודים רצופים שמציינות כי מארי אנטואנט היתה אשתו של לואי ה-16. בעיני לא מדובר בנסיון להעשיר את עולמו של הקורא אלא בזלזול בו, אחרת למה צריך לציין אותו דבר פעמיים, ועוד בעמודים רצופים? האם המתרגמת והעורכים באמת חושבים שהקורא ישכח את ההערה מהעמוד הקודם רק כי הוא הפך את הדף?
אז מה יש לי להגיד על ''לנצח''? הוא גרוע. אין בו ולו נקודת אור אחת. הוא גורם ל''דמדומים'' להיראות כמו יצירת מופת. והוא מתסכל. מתסכל מכיוון שבארץ יש לנו כותבים מוכשרים אשר מעמידים לעצמם סטנדרטים גבוהים, שלא יעלו על דעתם לכתוב גיבוב כזה של ג'יבריש, אך הוצאות לאור שלא יסתכלו על כתבי היד שלהם ממהרות לפרסם ספרים כמו ''לנצח''.
לנצח
evermore
אליסון נואל
(ספר ראשון בסדרת ''בני האלמוות'')
תרגום: נילי לוי
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011
320 עמודים
אדוארד מ''דמדומים'' - ביקורת באתר ''בלי פאניקה''
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
מפיתאום!
א''ט יום שני, 20/06/2011, שעה 21:54
(3 תגובות בפתיל)
|
|
|
 |
|
|
|
|
צודקת כל- כך!
נעמה יום ראשון, 22/07/2012, שעה 23:37
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
איזה טעות !
אני יום ראשון, 18/11/2012, שעה 13:28
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
