|
|
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
|
בטרם טבעת היתה
ספרים / עידו גנדל
יום רביעי, 26/10/2005, שעה 10:00
'Tales Before Tolkien' – אוסף סיפורי פנטסיה בעריכת דגלס א. אנדרסון – סקירה וביקורת
|
|
אם נדרשה עוד הוכחה לגדולתו של ג'. ר. ר. טולקין ולעוצמה השיווקית של שמו, הרי היא העובדה שהמילה ''טולקין'' היא זו הבולטת ביותר על כריכת הספר, שיצא לאור בשנת 2003 ואשר אינו מכיל דבר משל טולקין עצמו למעט ציטטות ספורות וחסרות חשיבות. גרועה עוד יותר היא כותרת המשנה, ''סיפורים קלאסיים שהיוו השראה למחבר של 'שר הטבעות'''. בפועל, כפי שמודה העורך עצמו בהקדמה, טולקין מעולם לא קרא חלק מהסיפורים הכלולים באוסף, וההצדקה היחידה להמצאותם שם היא העובדה שנכתבו לפני צאתו לאור של 'ההוביט'. עד כאן לגבי אמת בפרסום.
מה יש באוסף בכל זאת? עשרים ושניים סיפורים נבחרים, המובאים בסדר פרסום כרונולוגי (מ-1812 עד 1930), ואשר משתייכים לז'אנר הפנטסיה במובן הרחב של המילה. את הסיפורים מלוות הערות פתיחה קצרצרות מטעם העורך, המציגות פרטים כאלה או אחרים על המחבר, על הסיפור ועל הקשר בין הסיפור לבין טולקין, אם יש כזה. חלק מהמחברים, או לפחות שמותיהם, מוכרים גם כיום לרבים מחובבי הז'אנר: ג'ורג' מקדונלד, אנדרו לאנג, ה. רידר הגארד (מחבר 'מכרות המלך שלמה'), אדית נסביט, ל. פרנק באום (מחבר 'הקוסם מארץ עוץ') ולורד דאנסייני. הסיפורים עצמם מייצגים קשת רחבה של איכויות, החל מכאלו שנשכחו בצדק וכלה ביצירות מקסימות ממש. למרבה השמחה, רוב הסיפורים נוטים לצד החיובי של הסקאלה. כמו כן, בעשרת העמודים האחרונים של הספר מופיעה רשימת סופרים שכתבו סיפורי פנטסיה לפני פרסום 'ההוביט' (לא כולם כלולים בספר), עם מעט פרטים ביוגרפיים והפניות לקריאה מומלצת.
להלן סקירה קצרה, ללא ספוילרים משמעותיים, של עשרים ושניים הסיפורים המופיעים בספר:
The Elves מאת Ludwig Tieck – סיפור מיושן ונאיבי להרגיז, עמוס תיאורים אך בעל עלילה קלושה. ילדה בשם מרי גרה בבית הנמצא באזור יפה ונעים, למעט שטח אחד מכוער שעל פי השמועה גרים בו צוענים. היא, כמובן, מגיעה לשם בדרך כזו או אחרת ומגלה לא צוענים רעי מראה אלא ארץ פיות. אך כידוע אין טוב בלי רע, והאושר שהיא מוצאת שם גובה מחיר כבד – ולא רק ממנה. דווקא סוף הסיפור מרשים ובעל ניחוח אגדתי חזק, ומעיד על שורשים עמוקים המסתתרים מאחורי הכתיבה שעבר זמנה.
The Golden Key מאת George MacDonald – טולקין, בשנותיו האחרונות, הצהיר שאינו סובל את המחבר וכינה אותו ''סבתא זקנה''. יש גרעין של אמת בדבריו, ואף על פי כן ראוי סיפור זה להקרא ולו בזכות העובדה שהוא הווה, כך מסתבר, השראה ל'הנפח מווטון רבא' המופלא של טולקין. זהו סיפור עשיר מאד בדמיון אך דל בסיפוריות, המתאר את קורותיהם של שני ילדים: מוסי שמצא את מפתח הזהב, וטאנגל שנחטפה על ידי הפיות כיוון שלא הייתה נקיה מספיק (סבתא זקנה, כאמור). נדמה שהמחבר נמנע בכוח מכל הזדמנות ליצירת מתח כלשהו הנמשך יותר מפסקה אחת. העלילה לא לגמרי מגובשת, הטון דידקטי, אבל למרבה ההפתעה יש בסיפור הרבה נקודות דמיון לטולקין, ובעיקר לביקור ההוביטים אצל טום בומבדיל ב'שר הטבעות'.
Puss-Cat Mew מאת E. H. Knatchbull-Hugessen – סיפור זה, שטולקין קרא בילדותו, הווה לו השראה בנוגע לטרולים ולאנטים, וחובבי טולקין חדי העין ימצאו בו פרטים מרתקים למכביר הגובלים בפלגיאט שערורייתי. הסיפור עצמו הוא עוקצני, אכזרי ללא התייפיפות כשצריך ומסופר היטב. ג'ו בראון, בנו של הטוחן, יוצא לחפש הרפתקאות ונכנס ליער הפיות למרות איסור מפורש. מיהי החתולה המסתורית המסייעת לו שם, והאם יוכלו השניים להנצל משבעת המפלצים ושלושת הגמדים הרוצים ברעתם? ההרפתקאות מגניבות, המתח גבוה ועל הכל שורה קסם של סיפור פיות משובח במלוא מובן המילה.
The Griffin and the Minor Canon מאת Frank R. Stockton – מעשיה אמריקנית משעשעת העוסקת בגריפון שמגיע לעיר כדי לראות פסל אבן שנעשה בצלמו, ונשאר שם למרות כל מאמצי התושבים הפחדנים לסלקו. למי שתהה, אין כל דמיון בין סיפור זה לבין Farmer Giles of Ham של טולקין. הוא עומד בפני עצמו, והוא רלוונטי ומלא חיים בדיוק כפי שהיה כשהתפרסם, לפני מאה ועשרים שנה. רק הסוף צורם במקצת ומשבש את האוירה הייחודית של הסיפור.
The Demon Pope מאת Richard Granett – סאטירה פוליטית בה מסופר על השטן המבקש להפוך לאפיפיור בסוף האלף הראשון לספירה. השפה גבוהה מאד, קשה, והמסר עשוי להיראות נדוש ביותר לקורא המודרני. אף על פי כן, אם מתעלמים ממכשולים אלה, מדובר בסיפור לא רע.
The Story of Sigurd מאת Andrew Lang – דוגמה נהדרת ומרתקת של אופרות הסבון ההירואיות של המיתולוגיה הנורדית. גיבור עשוי ללא חת הקוטל דרקונים ומפלצות כהתעמלות בוקר ומחסל מלכים אדירים בכל פעם שהוא זקוק לקצת מזומן, נופל קורבן למזימה רומנטית כזו או אחרת ומתפגר בטראגיות נוראה, כאשר חפצים קסומים וזהב מקולל (או להיפך) מעורבים גם הם, בלי סיבה טובה, במהלך העניינים. אה, כן, יש גם חרב שבורה המחושלת מחדש. ההנאה מובטחת – אם קוראים את הסיפור בגישה הנכונה.
The folk of the Mountain Door מאת William Morris – מעשיה משונה הכתובה בשפה קשה, על אודות זוג מלכותי מסתורי ועתיק הבא לבקר באירוע הענקת השם לבנו התינוק של המלך. מכילה בעיקר תיאורים, ונגמרת בפתאומיות לפני שקורה, בעצם, משהו מעניין.
Black Heart and White Heart: a Zulu Idyll מאתH. Rider Haggard – סיפור הרפתקאות סוחף שגיבוריו הם הרפתקן כושל ולוחם זולו אמיץ, הנאבקים יחדיו נגד מלך זולו האכזרי ונלחמים זה בזה על לבה של יפהפיה מקומית. כל זאת כשברקע מתכוננים חיילי הוד מלכותה לצאת למלחמה נגד המלך. למעשה אין כאן אלמנטים פנטסטיים כלשהם פרט לנבואה של מכשפה, ואפשר היה גם בלעדיה. כך או אחרת, מדובר בהרפתקה קלאסית מרתקת מהסוג הישן והטוב.
The Dragon Tamers מאת E. Nesbit – אגדה הומוריסטית וסאטירית מקסימה על אודות נפח עני המגלה דרקון במרתף, נסיונותיהם של הנפח, בני ביתו וראש העיר הנכלולי להתחכם לדרקון ולכלוא אותו, ונסיונותיו של הדרקון עצמו להתחכם להם בחזרה ולאכול את כולם. טולקין קרא סיפור זה בילדותו וכאן דווקא מתגלה דמיון רב, כפי שמוזכר בהערות לסיפור, ל-Farmer Giles of Ham. קריאת חובה לכל חובבי הדרקונים והסיפורים הטובים בכלל.
The Far Islands מאת John Buchan – סיפורו הנוגע-ללב של צעיר סקוטי הנרדף כל חייו על ידי חזיון של אי רחוק הממתין לו מעבר לים. הוא ריאליסטי וכבד ביותר, עם מעט מאד פנטסיה והרבה מאד ביוגרפיה. לא ברור אם טולקין קרא את הסיפור, למרות הקישור המתבקש לסיום 'שר הטבעות'. הסיפור בהחלט לא יקלע לטעמם של כל הקוראים, אך יש בו איכות המזכירה דפים מצהיבים של ספר ישן-נושן, למי שאוהב דברים כאלה.
The Drawn Arrow מאת Clemence Housman – למעשה אין כאן פנטסיה כלל, אלא מלך במצוקה, איש משבטי הגבעות שבא לעזרתו ומה שקורה לשניהם בעקבות כך. זהו סיפור על נאמנות ובגידה, על גאווה וכאב. השפה קשה, וקשה עוד יותר רוח הסיפור, הזרה לקורא בן ימינו שאינו מצוי בדרכי מלכים והלכי רוחם.
The Enchanted Buffalo מאת L. Frank Baum – סיפור ילדים על בופלו מרושע הכורת ברית עם כוח אפל ומשתלט על כס המלכות של העדר המפואר, וכן על עגל הבופלו, בנו של המלך הקודם, המסכן את שלטונו. לאורך כל הסיפור קשה להשתחרר מהתחושה שמדובר בתסריט לסרט הבא של דיסני. אף על פי כן, או אולי בדיוק בגלל זאת, הוא בהחלט מעניין, קולח ונעים לקריאה.
Chu-bu and Sheemish מאת Lord Dunsany – אליל חדש מוכנס למקדשו של אליל ותיק, ומתפתחת ביניהם עוינות קטנונית ששום דבר טוב לא יכול לצאת ממנה. משל חמוד, קצר, עוקצני ומרענן.
The Baumoff Explosive מאת William Hope Hodgson – סיפור לא-רגיל בספר זה ובכלל. תערובת של מדע בדיוני, סיפורי אימה על-טבעית ונצרות. כימאי מבריק מפתח תיאוריה מדעית השופכת אור על פסוק בברית החדשה, אך כשהוא מחליט להעמיד אותה למבחן המציאות מתגלים דברים שאולי כדאי היה שיישארו חבויים. הסיפור לוקה בכמה מן הבעיות המאפיינות סיפורי אימה מהתקופה ההיא, אך הוא יחודי בכך שהוא מראה עד כמה אפשר להתרחק מה''שטאנץ'', כביכול, של ז'אנר הפנטסיה.
The Regent of the North מאת Kenneth Morris – סיפור חזק ומרגש ביותר על ויקינג מזדקן הממשיך לדבוק במסורת אבותיו למרות הפיכת הנצרות לדת הרשמית במדינה, ועל החלטתו לצאת למסע אחרון של גבורה וזוהר של ימי קדם. כתיבה פסיכולוגית עמוקה להפתיע וסוף מר-מתוק. קריאת חובה, ולא לחובבי הז'אנר בלבד.
The Coming of the Terror מאת Arthur Machen – הימים ימי תחילת מלחמת העולם הראשונה. מאות אלפי חיילים אנגלים נערכים לקרב על המולדת, אך בעורף מתחילים לקרות דברים משונים. אנשים מתים, או שמא נרצחים, בנסיבות מוזרות, והצנזורה אוסרת לדבר על כך. האם יש לגרמנים נשק חדש ומהפכני, או שמא מתחולל על סף הבית משהו אפל הרבה יותר? סיפור אימה/אוירה נאה המזכיר במקצת כמה מסיפוריו של לאבקראפט, ואשר הקדים את רובם.
The Elf Trap מאת Francis Stevens – סיפור זה דומה במובנים מסוימים לסיפור The Elves שבתחילת הספר. הוא בשל יותר, אך בכל זאת מיושן מעט לימינו. פרופסור לביולוגיה מת במהלך הרצאה, ויומן שהשאיר אחריו חושף טפח מוזר מחוויותיו בזמן חופשה בהרים, בין מושב אמנים לבין ישוב זמני ורע-מראה של צוענים.
The Thin Queen of Elfhame מאת James Branch Cabell – מה מחפש גבר שיש לו הכל מעבר לעולם שבו לאנשים יש נשמה? סיפור קצר עמוס לעייפה בתובנות, אירוניה, ציניות והומור. מיוחד במינו ועתיר דמיון, אם כי המסר שלו כבד ולא הומוריסטי כלל.
The Woman of the Wood מאת A. Merritt – מאבק עתיק יומין בין איכר צרפתי ושני בניו לבין העצים שעל שפת האגם מקבל מפנה חדש ואלים כאשר חייל-לשעבר מגיע לחופשה בפונדק קטן ליד האגם. העלילה מיושנת במקצת, הסיפור עמוס בתיאורים ומכיל עוצמות רגשיות משונות מעט בסטנדרטים של ימינו, אך הוא בכל זאת קריא מאד ומעניין. אין קשר ישיר, אגב, לאנטים של טולקין.
Golithos the Ogre מאת E. A. Wyke-Smith – גורבו ושני ילדיו מחפשים את הדרך המהירה ביותר חזרה לעברו השני של הנהר, ולשם כך הם פונים למפלץ שחזר למוטב, הפך לצמחוני וכבר מזמן אינו מעלה אפילו על דעתו לאכול ילדים. סיפור חביב ביותר עם הרבה קריצות לכל עבר. מדובר בחלק מספר שטולקין קרא לילדיו ושהשפיע מאד על בניית עולמם של ההוביטים.
The Story of Alwina מאת Austin Tappan Wright – סיפורה רב התהפוכות והמייגע של מלכה צעירה המנסה לזכות באמון בני עמה, לנצח את אויביה הרבים באלף ואחד קרבות ימיים ולהמשיך את שושלת המלוכה. הסיפור כתוב כמעט כפרק בספר היסטוריה, יבשושי ומלא בעובדות משעממות. הכותב, מסתבר, יצר במקביל לטולקין ובלי שום קשר אליו עולם שלם משלו, עם מפות, שפות והיסטוריה. הדבר ניכר תוך כדי קריאה, ובו בזמן מבינים הקוראים מדוע טולקין התפרסם והכותב לא.
A Christmas Play מאת David Lindsay – כשמו כן הוא, זהו מחזה לחג המולד. טיטאניה מלכת הפיות מטילה על הפיה קלת-הראש אמרלד משימה: להיעזר במכשפה רבת כוח ולשדך לשלוש אחיות שני נסיכים ואדם אחד שאין לו אף חבר. מי מהאחיות תזכה במי מהחתנים, ומה עוד יתגלה במהלך הבחירה? מיוחד במינו, שנון וכיפי, אם כי סכריני יתר על המידה. בהחלט לא מדובר בפנטסיה במובן המקובל של המילה.
הספר, אם כן, אינו מיועד למתחילים, ובחלקו נדרשת רמת אנגלית גבוהה מאד. מצד שני, הוא אינו מחייב בשום אופן היכרות עם כתביו של טולקין או אפילו סימפטיה אליהם. אפשר בהחלט לקרוא את הסיפורים ולהנות מהם בזכות עצמם. הערות העורך אינן מכילות ספויילרים לכתביו של טולקין אם כי הן יוצאות מנקודת הנחה שהקורא מכיר אותם (בעיקר 'ההוביט' ו'שר הטבעות'). המתעניינים ברקע לכתיבה של טולקין ימצאו בספר ערך מוסף רב בכל הנוגע למקורות ההשראה שלו, המשתרעים הרבה מעבר למיתולוגיה הנורדית עליה יודעים כולם. עם זאת, קהל היעד האמיתי של הספר הוא דווקא המתעמקים בז'אנר בכללותו, שישמחו לקרוא פנינים מתקופה שאינה זוכה לתשומת לב רבה בדרך כלל. מדובר באוסף מגוון ביותר, המראה שגם לפני טולקין הייתה פנטסיה מעולה, רבגונית ומרתקת, ושבכל הנוגע למקוריות, פריצת גבולות ואיכות כתיבה אפשר גם אפשר ללמוד מהדורות הקודמים.
חלק מהסיפורים, אגב, אפשר למצוא באינטרנט.
בטרם טולקין (Tales Before Tolkien) בעריכת דגלס א. אנדרסון (Douglas A. Anderson) הוצאה: Ballantine Books 436 עמודים
Tales Before Tolkien
נומנור – אתר טולקין ישראלי
קהילת טולקין הישראלית
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
|
|
|
|
(ללא כותרת)
איתמר פארן יום רביעי, 26/10/2005, שעה 17:39
(5 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
ואני תוהה
דניאל מווינט יום רביעי, 26/10/2005, שעה 21:30
(6 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
שאלה
מיכל יום שני, 16/04/2007, שעה 17:20
|
|
|
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
|
|
|