 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
ביבר הנייר
סיפורים / קן ליו
28/06/14
תגובות: 11
וויסקי בקנקן (חלק שלישי)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 1
וויסקי בקנקן (חלק שני)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 0
וויסקי בקנקן (חלק ראשון)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 0
הינדיק
סיפורים / הדס משגב
13/06/14
תגובות: 1
שמים שבורים
סיפורים / יואב וקרן לנדסמן
13/06/14
תגובות: 1
מתנת יום הולדת בחלקים
סיפורים / קרן לנדסמן
01/03/14
תגובות: 0
דמשק
סיפורים / דריל גרגורי
31/08/13
תגובות: 8
מיכאל
סיפורים / זיו קיטרו
03/05/13
תגובות: 0
עד בלי ירח
סיפורים / נגה פרנקל
03/05/13
תגובות: 3
הפוך, לקחת
סיפורים / רותם ברוכין
03/05/13
תגובות: 5
הפוך, לקחת
סיפורים / רותם ברוכין
03/05/13
תגובות: 1
יאגה
סיפורים / קרן לנדסמן
03/05/13
תגובות: 1
היום הגרוע ביותר בשנה
סיפורים / קרן לנדסמן
15/02/13
תגובות: 8
פיזור
סיפורים / חגי אברבוך
13/01/13
תגובות: 14
|
 |
הזדמנות שניה
סיפורים / אתגר קרת
יום שני, 10/06/2002, שעה 0:00
למה לבחור אם אפשר גם וגם?
|
|
הופיע בגליון מספר 12 של המימד העשירי, אוקטובר 2001
על פניו היה בסך-הכל מדובר בעוד שירות. חדשני, מהפכני, מפלצתי, תקראו לזה איך שאתם רוצים, אבל בתכל'ס היתה 'הזדמנות שניה' ההצלחה הכלכלית הגדולה ביותר של המאה העשרים ואחת. בניגוד לרוב הרעיונות הגדולים, שהם כמעט תמיד פשוטים, הרעיון מאחורי 'הזדמנות שניה' היה טיפה יותר מסובך. 'הזדמנות שניה' אפשרה לכל מי שרכש אותה להגיע לצומת אחד בחיים שלו, ובמקום לבחור בין שני המסלולים, ללכת בשניהם. את לא יודעת אם להפיל ולעזוב את החבר שלך או להתחתן ולהקים איתו משפחה? אתה לא בטוח אם אתה רוצה לעבור לגור בחו''ל או להמשיך כאן, בעסק של אבא? עכשיו אפשר כבר לעשות את שניהם. איך זה עובד? אז ככה, אתה מגיע לצומת החשוב בחייך ואינך יכול להחליט, אתה נכנס לסניף 'הזדמנות שניה' הקרוב למקום מגורך ונותן להם את כל האינפורמציה לגבי הדילמה. אחר-כך אתה בוחר באחת האפשרויות לפי שיקול דעתך, וממשיך לחיות את חייך. אל דאגה, האפשרות השניה, בה לא בחרת, אינה נעלמת, היא מורצת על אחד ממחשבי ה'אילו-רק-הייתי' (סימן רשום) תוך שקלול מדויק של כל הנתונים. אחרי שאתה מסיים לחיות את חייך המלאים, מועברת גווייתך לאחד מאולמות 'הדרך-שלא-נלקחה' (גם סימן רשום) שם משודרת כל אותה אינפורמציה בזמן אמיתי לתוך מוחך, הנשמר חי בעזרת תהליך ביו-אלקטרוני יחודי שפותח במיוחד למטרה זו. כך שבעצם, דרך מוחך אתה יכול לחוות אחת-לאחת את החיים האחרים אותם היית יכול לחיות.
מירי או שירי? חירי או בירי?
שיבה טיבה או שאולי חראקירי?
ילד או כלב? אימוץ או ביוץ?
להגר למיאמי או להשקיע בשיפוץ?
בית ספר של החיים או לימודי השלמה?
אצלנו ב'הזדמנות שניה' גם תאכל את העוגה וגם תשאיר אותה שלמה.
יופי. באמת, בלי טיפה של ציניות, יופי של דבר. יש מעט מאד המצאות שמצליחות באמת לענות על איזה צורך אנושי. תשעים ותשע אחוז מהן הן סתם קומבינה מכוערת של שיווק אגרסיבי ואופי צרכני חלש, ו'הזדמנות שניה' נמצאת בלי שום ספק באחוז הנוסף, המשמעותי, המועיל. רק שמה זה קשור לאורן? הרי אורן שלנו חי את החיים שלו ישר כמו סרגל, מהיר כמו פגז, בלי סטיות, בלי לבטים, עד עכשיו לפחות. אבא של אורן זה כבר סיפור אחר לגמרי. אבא של אורן לא רק שלקח 'הזדמנות שניה', הוא גם לא הפסיק לדבר על זה לרגע. ''אם לא ה'הזדמנות השניה' המחורבנת הזאת, בחיים, אבל בחיים לא הייתי מתחתן עם האמא המגעילה הזאת שלך,'' היה אומר לאורן לפחות איזה פעם ביום, ''נשבע לך, לפעמים בא לי לדפוק לעצמי כדור בראש, רק בשביל שאגיע כבר ל'דרך שלא נלקחה''' (כדור בראש, אגב, נקודתית, היא בחירה מאד לא טובה - 'הזדמנות שניה' אינה אחראית בשום אופן לאיכות השרות במקרה של נזק משמעותי לרקמות המוח). אורן ידע שאבא שלו לא באמת מתכוון לזה, וקיווה שגם אמא שלו ידעה, אבל גם אם ידעה זה לא היה הופך את התנהגות שלו לפחות פוגעת. ''אם הוא היה לוקח את ה'הזדמנות השניה' בקשר ללידה שלי במקום, הוא היה טוחן גם את זה באותה מידה - 'הייתי דופק לעצמי כדור בראש רק בשביל לחיות את החיים שלי עוד פעם, בלי הילד האגואיסט הזה שאם אמות מחר לא יטרח אפילו לבוא להגיד עלי קדיש' - את יודעת איך אבא, זה לא קשור אליך בכלל,'' היה מנשק את אמו ומנסה לעודד אותה. האמת היא שאמו באמת לקחה 'הזדמנות שניה' בקשר להריון אתו, אבל היתה מספיק דיסקרטית בשביל לא לגלות לו את זה אף-פעם. במקרה שלה, 'הדרך שלא נלקחה' היתה מובילה אותה לגירושים מהירים , יזמות עסקית מוצלחת, ונישואים שניים מאושרים. לא נורא, גם את החיים האלה היא עוד תזכה לחיות.
אורן אהב תמיד נשים מלאות, שחומות, עם חזה גדול ושפתים עבות, ומיקה, שהיתה, אגב, מאד-מאד יפה, נראתה בדיוק ההפך: רזה, שטוחה כמו קרש, ועם שפתיים בעובי כרטיס אשראי. אבל האהבה, כמו שאומרים, עיוורת, ואורן התאהב. לפני החתונה הם לא לקחו 'הזדמנות שניה', גם לא לפני התאומים. אורן התנגד לזה עקרונית, אמר שבנאדם חייב לקחת אחריות על ההחלטות שלו. ומיקה כבר מזמן ביזבזה את שלה, על חבר קודם שאת הצעת הנישואים שלו, בחיים הרגילים, דחתה. המחשבה שאחרי מותה תחווה נישואים לאחר תסכלה לא מעט את אורן, אבל גם הכניסה אותו לאמביציות. והרצון להרגיש שהוא הבחירה הנכונה הניע אותו, פעמים רבות, להיות בעל טוב יותר. באיזה פסח אחד, שנתיים אחרי שמיקה השלימה את ההזדמנות הראשונה שלה והשאירה את אורן לבד, שאלו אותו הנכדים מה היתה ה'הזדמנות שניה' שלו, והוא אמר שלא היתה אחת כזאת. הם לא האמינו לו. ''סבא שקרן,'' הם צעקו, ''סבא מתבייש.'' אחרי זה הם גנבו את האפיקומן והוא עשה כאילו הוא לא מוצא, ופתחו את הדלת לאליהו שסירב לבוא. בשנים ההם אנשים כבר כמעט והפסיקו להשתמש בשרותי 'הזדמנות שניה' ועברו ל'משלוש יוצא אחד' (סימן רשום) שהעניק לך עוד דרך שלישית ומסקרנת לצעוד בה ללא כל תוספת במחיר.
כי טוב שלוש ציפורים ביד
משתיים על העץ.
לכו עוד היום על 'שלוש יוצא אחד'
(לכו,) ושהעולם יתפוצץ.
המימד העשירי
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
נחמד.. אבל
דרצ'י יום ראשון, 15/09/2002, שעה 3:29
(3 תגובות בפתיל)
|
|
|
 |
|
|
|
|
מעניין
Age יום חמישי, 10/10/2002, שעה 14:27
|
|
|
|
|
|
|
|
פשוט לא יאמן
דודי מזרחי יום שלישי, 04/03/2003, שעה 0:13
(4 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
תודה
SubFlower יום רביעי, 22/10/2003, שעה 22:45
|
|
|
|
|
|
|
|
אהבתי
דוד יום שני, 10/04/2006, שעה 19:55
|
|
|
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
