 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
כנס רובוטריקון 2010
חדשות / המערכת
30/06/10
תגובות: 0
הכישוף היהודי הקדום
חדשות / המערכת
09/05/10
תגובות: 0
הקרנת הסרט ''סוד קבור''
חדשות / המערכת
07/05/10
תגובות: 0
טולקין מגיע לירושלים
חדשות / המערכת
05/05/10
תגובות: 0
קומיקס, זהות ופוליטיה באירופה ובישראל
חדשות / המערכת
03/05/10
תגובות: 0
החיים במטריקס
חדשות / המערכת
08/12/09
תגובות: 2
מפגש עם אסף גברון בירושלים
חדשות / המערכת
23/11/09
תגובות: 3
סדנת כתיבה חדשה
חדשות / המערכת
19/11/09
תגובות: 1
אדום בעיניים
חדשות / המערכת
31/10/09
תגובות: 0
הזוכים בתחרות הסייפייקו - בדיון 2009
חדשות / המערכת
13/06/09
תגובות: 11
פגישה עם צלם האימפריה
חדשות / המערכת
07/06/09
תגובות: 0
כאמ''י קיץ 2009
חדשות / המערכת
30/05/09
תגובות: 3
פנטסי.קון - קול קורא להרצאות
חדשות / המערכת
27/05/09
תגובות: 0
קול קורא לאירועים באייקון
חדשות / המערכת
23/05/09
תגובות: 10
קול קורא לסיפורים: שמיים וארץ
חדשות / המערכת
21/09/08
תגובות: 5
|
 |
חלומות באספמיה 3
חדשות / בפלה
יום רביעי, 05/03/2003, שעה 1:09
גליונו השלישי של 'חלומות באספמיה' – כתב עת למד''ב ולפנטסיה: ביקורת
|
|
הרעיון שעמד במקורו של 'חלומות באספמיה' היה פאנזין – כתב עת זול לחובבים בלבד. מפה לשם יצא גיליון פאנזיני אחד, ולאחריו נפלה החלטה אצל העורכים להשקיע מעט יותר ולהוציא חוברת ''ממוסדת'' יותר, שתהיה גם מוצר מסחרי. החלטה זו היתה משמעותית לגבי מידת המאמצים שהושקעו בשיפור המוצר וגם מבחינת הפניה לקהל היעד. הצמיחה כללה לא רק התרחבות של החוברת (לכדי 144 עמודים בגיליון השלישי), אלא גם הקמת הוצאה, איסוף מנויים, הפצה בחנויות ספרים גדולות, מכירת עמודי פרסומת וגם – הישג נוסף – תשלום לכותבים.
היציאה החוצה עם הסיפורים, מעבר לפורומים באינטרנט ומעבר לסיפורים של ערבי חובבים, הפכה את 'חלומות' לנקודת ציון בתולדות המד''ב הישראלי. אחרי כתבי עת מיתולוגיים שלא שרדו, דוגמת ''פנטסיה 2000'', זו הפעם הראשונה שמתארגנת יוזמה רצינית וארוכת טווח לאגד סיפורי מד''ב ופנטסיה מקוריים.
לכן, כשחושבים על 'חלומות באספמיה', צריך לחשוב קודם כל על הילדים שהחוברת נתגלגלה לידיהם, שקוראים בה, אולי בפעם הראשונה, סיפור מדע בדיוני (ולא מוצאים שם את הארי פוטר). זה ההישג האמיתי שיוכל כתב העת לרשום לזכותו, והוא עשוי להניב פירות עם הזמן.
את הסיפורים, 25 במספרם מאז הגיליון השני, כתבו חברי קהילת המד''ב המקומית, וגם כותבים שמצהירים כי הם אינם קוראי מד''ב מושבעים. בכל חוברת מופיע סיפור מתורגם של סופר נודע: בגיליון השני היה זה פיליפ ק. דיק (וגם ''לקסיקון טרקי-סיטי'', המקטלג פגמים נפוצים בכתיבת סיפורי מד''ב). בגיליון הנוכחי מדובר בסיפור של שיין טורטלוט. כאן יש להזכיר כי עד עתה נפוצו סיפורים מתורגמים רק במסגרת אסופות אקראיות מאד של הוצאות הספרים הגדולות, או במגזין המקוון ''בלי פאניקה''.
ההיקף הנרחב של החוברת, כמו גם עומס העבודה עליו מעידים העורכים והלקטורים, מעלים שאלות לגבי היכולת לשמור על הרף הזה בעתיד. גם אם הסיפורים ימשיכו לזרום באותו קצב, עדיין יש לבחור, לערוך ולהגיה אותם. ברור שאין זמן לשבת עם כל כותב וכותב ולשפר את הטקסט יחד איתו, ולכן מצער לראות סיפורים שהיו יכולים להיעזר בשיפוץ מקיף יותר. כבר אמרתי את זה בהתייחס לגיליון השני: דווקא בגלל שרמת הסיפורים הממוצעת גבוהה למדי, חבל על כל שיפוץ קטן שלא מתבצע. טכנית, קשה לי לדמיין איך זה יעשה, וצריך רק לקוות שכאשר החוברת תתייצב מעט על הפורמט הנוכחי, יהיה מעט יותר אורך נשימה לעשות זאת, גם אם הדבר יצריך לפעמים החזרה של הסיפור לשולח עם בקשות לתיקונים מתאימים. חבל לא לנצל את ההזדמנות להפוך ''טוב'' ל''מצוין''.
כמובן שלא אצליח להתייחס לכל הסיפורים, כיוון שהם רבים מאד גם הפעם. ''חיזרים נושאי מתנות'' (של דוד כפרי, שהציג סיפורים שובי לב בגיליונות קודמים) חלש למדי, בעיקר בגלל שסיפור מסוג זה, המביא נקודות מבט שונות לאירוע של ביקור חייזרים, צריך להשען על בחירה דקדקנית מאד של השפה ועל התבוננות נוקבת, ארסית, בסוגי המדיה השונים. זה לא קרה כאן בצורה מספקת.
''שלום לתמימות'' מציג רעיון נאה, אבל כיוון שאין בו חדש מבחינת העלילה (ו''מוזיקת דם'' של גרג בר אף מוזכר בו במפורש כנקודת התייחסות), היה אפשר לעבוד יותר על היחסים בין הדמויות, על איפיונים אישיים שלהן (''סטודנט וחברו הטוב'' זה ממש לא מספיק) ועל סיום פחות פומפוזי.
בעיה דומה מופיעה ב''האם אנשים חולמים על כבשים?''. גם כאן הנושא שחוק והעלילה מוכרת, אבל היה אפשר להוציא הרבה טוב מהסיפור, שעוסק דווקא בהפיכה לאנושי, לו היה מתנקה מסטריאוטיפים טיפוסיים של ''גברי'' ו''נשי'' המעקרים את הדמויות מאישיותן. הדבר היה גם מסייע להבין את התפניות שבסוף הסיפור.
עניין בולט בחוברת, מבורך למדי, הוא הרקע הישראלי המופיע במרבית הסיפורים. לא עוד ''בוב וביל בחללית'' – מעתה ''מאיה ואני בדירה תל אביבית''. ניכר שהחיבור לכאן ולעכשיו הופך טבעי יותר ויותר. בכמה סיפורים שהופיעו בחוברות קודמות קושרו המד''ב והפנטסיה לארץ ישראל דרך סיפורים תנ''כיים או מיתוסים קדומים. בחוברת השלישית כבר יש נוכחות מסיבית של רחובות תל אביב (כמו ב''מכשפה'') ושל דמויות ישראליות באופיין ולא רק בשמותיהן (כמו ב''קטנטונת'').
סיפור ששילב בהצלחה מרובה בין מדע בדיוני לבין אקטואליה ישראלית מאד הוא ''רצפטורים'', שניחן באותה תכונה של הסיפור ''מכונת אהבה'' – הומור. לגבי ''רצפטורים'', גם אם קשה להאמין שכלי התקשורת הישראליים יציגו שאלות מדעיות ממוקדות כאלו, בכל זאת תחושת הטירוף הקל מחפה על הפגמים. ''מכונת אהבה'', מצדו, אינו חף מסטריאוטיפים, אבל דווקא בזה חינו.
אופן בחירת הז'אנרים מגוון, והסליחה עם כותבי סיפורי האימה והפנטסיה, שלא אתייחס אליהם בהרחבה, כיוון שאיני מתמצאת בז'אנרים האלה במידה מספקת. לגבי לשון הסיפורים – בגיליונות הקודמים ניכרה נטיה של כותבים ל''אנגרית'' (עברית מאונגלזת), להסברים ארכניים מדי ולשפה לא אחידה. יש לי תחושה שהעריכה משתפרת בתחום הזה.
מעבר לכך, המדורים בחוברת כוללים ביקורות ספרים, סרטים ואתרים הקרובים למד''ב, וכן חידות בנושא. למנויים מוצעים גם ספרים בהנחות ניכרות, עוד עניין הראוי לציון.
לפני כל סיפור זוכים הקוראים להקדמה אשר, למרבה הצער, היתה משעשעת הרבה יותר לו היתה מקוצרת בחצי לפחות. ראשית, בחוברת שיש בה כל כך הרבה מה לקרוא, ההקדמות הן טפל המכסה על העיקר. שנית, כאמור, בכתב עת שפונה לקהל הרחב אין מקום לז'אנר ''אסימוב מציג את חברו ניבן'', מפני שרוב הכותבים אינם ידועים ומפני שהקוראים שלא היו בפנטסי.קון האחרון מאבדים את ידיהם ורגליהם בסבך הדיסאינפורמציה. הקדמות אינפורמטיביות (שמציגות מקורות השפעה של הסיפור, השראה מספרים קלאסיים או עיתוי פרסום קודם אם היה) היו מעניינות הרבה יותר. חבל.
בסך הכל, 'חלומות באספמיה' מספק חומר קריאה רב ומעניין. מי שעיין בשלושת הגיליונות הראשונים בזה אחר זה יצא בהרגשה שכתב העת מתהווה מול עיניו. מגיליון לגיליון משתנה כתב העת לטובה, ומסקרן לעקוב אחר ההתפתחות הזו. מדובר בתהליך היסטורי, לא פחות.
חלומות באספמיה
גליון 2 - ביקורת
גליון 1 - ביקורת
בלי פאניקה
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
רק הערה אחת (חדש)
שלמקו יום רביעי, 05/03/2003, שעה 1:19
להגיד על ''פנטסיה 2000'' שלא שרד נראה די מוזר, בהתחשב בעובדה שיצאו לו יותר מארבעים גליונות. הוא שרד יפה מאד- ובשלב מסויים הפסיק.
אני גם מוצא את ההקדמות משעשעות (במיוחד השלוש שקשורות אלי ;), אבל אני כן נמצא בביצה- אז למי אכפת?
ואני מאד שמח שהמערכת משלמת לכותבים. וביום שהצ'ק אכן יגיע אלי, אני אשמח אף יותר...
|
|
|
|
|
רק הערה אחת (חדש)
אהרון ה. יום רביעי, 05/03/2003, שעה 10:24
בתשובה לשלמקו
בתור עורך בדימוס של ''פנטסיה 2000'' הריני לאשר שכתב העת המפורסם אכן לא שרד. אחרת, מן הסתם היה יוצא לאור עד היום. (אלא אם כן התכוונת לגליונות שבארון הספרים שלי. הם שרדו לא רע :-)
אה, כמעט שכחתי. ברכות חמות ואיחולי הצלחה בהמשך, לכל העוסקים במלאכה המצוינת ב''אספמיה''!
|
|
|
|
|
בתור התחלה (חדש)
שלמקו יום רביעי, 05/03/2003, שעה 11:02
בתשובה לאהרון ה.
שאספמיה ישרוד כמו פנטסיה 2000, ואז נדבר... ב2010.
|
|
|
|
|
יש כאן אמוטיקון מסמיק? (חדש)
השועל בכרם יום רביעי, 05/03/2003, שעה 2:04
אין לי מה להגיד.
האמת היא שאין לי שום חלק בכל התשבוחות הנ''ל, פרט לעובדה שאני לא מתערב בשיקולי המערכת, אבל אני מאוד מאוד שמח שזוהי חוות הדעת של מי שקוראת בכתב העת גם כמנויה, וגם כמבקרת.
ולגבי ההערות:
א. אנחנו עושים מאמצים להקדים את העבודה על הסיפורים שיופיעו בגליונות הבאים. אני מקווה שהתוצאות לא יאחרו להראות.
ב. אמרתי פעם ואומר שנית: ביום שמישהו יאהב את כל הסיפורים בכתב העת, יהיה זה יום שבו מישהו אחר לא יאהב בו כלום.
|
|
|
|
|
אחלה ביקורת וכל זה, כן, (חדש)
Boojie יום רביעי, 05/03/2003, שעה 2:32
אבל... אה... רק אני מוצאת טעם לפגם שהביקורת מספיילרת קשות את סופו של סיפור? כלומר, בסדר, נניח שהמבקרת לא אהבה את הסוף - האם זו סיבה להרוס אותו לכל קורא אחר? :-(
באשר לעמידה בעומס ושאר החששות שהובעו: היכולת שלנו לעמוד בעומס הולכת ומשתפרת, ככל שסדרי העבודה שלנו הולכים ומתקבעים. הנסיון שרכשנו מאפשר לנו לשפר את תהליכי העבודה, כך שזה נהיה קל יותר.
ובאשר לאיכות הסיפורים - אני מאמינה שככל ש''חלומות באספמיה'' יהפוך מוכר יותר ויותר, כך נקבל יותר ויותר סיפורים, ובאופן טבעי נוכל להעלות את קו החתך האיכותי.
ואחרון חביב, מחאה: גליון 1 *לא* היה פאנזין. גליון 1 היה כתב-עת לכל דבר ועניין. שהוא היה בפורמט פחות מרשים מהנוכחי? כן, בהחלט. אבל הוא היה רחוק מרחק שנות אור מקומץ דפים מצולמים ומהודקים, שהוא הפורמט הסטנדרטית לפאנזין. בהדפסה איכותית, עם כריכה צבעונית, עם סיפורים שעברו תהליך בחירה מחמיר ותחרותי ולאחר מכן נערכו והוגהו - ממש אי אפשר לקרוא לזה ''פאנזין''. בשמו של גליון 1, נעלבתי.
|
|
|
|
|
להשאיר טעם בפה (חדש)
גיא יום רביעי, 05/03/2003, שעה 11:13
בתשובה לBoojie
אמנם לא הספקתי לקרוא את כל הסיפורים אבל סתם בשביל לפתות אנשים לקנות את 'חלומות'-
'והדלת חורקת' הוא סיפור מצוין! אמנם לא הראשון מסוגו אך הכתיבה מצויינת! אני מוריד את הכובע בפני הכותב (שזה לא קל בכלל! זה חושף את ההתקרחות שלי..)
הסיפור הוא על....
|
|
|
|
|
הסיפור הוא על... (חדש)
שלמקו יום רביעי, 05/03/2003, שעה 13:29
בתשובה לגיא
ההשלכות של הבחירות והמעשים אותם מבצעים, במיוחד כאשר חסר מידע עליהן.
או לחילופין, הסיפור אומר שלפעמים, דברים מעצבנים קורים מחוץ לשליטתך.
אתה חופשי לבחור. בשבילי הסיפור יהיה תמיד על כך שאפילו אם כבר שכבתי במיטה, עדיף לקום ולסגור את הדלת כמו שצריך כדי שלא תטרק כל הלילה במקום לנסות להרדם למרות הרעש החדגוני והבלתי אחיד.
|
|
|
|
|
הסיפור הוא על... (חדש)
גיא יום רביעי, 05/03/2003, שעה 14:57
בתשובה לשלמקו
... המטרה הייתה לעניין אנשים כדי שיקנו ויגלו לבד..
נו טוף.. בכל מקרה זה לא ממש המקום הנכון לכך.. וגם לא התפקיד שלי..
|
|
|
|
|
נא לא להיעלב (חדש)
Waffer יום רביעי, 05/03/2003, שעה 13:14
בתשובה לBoojie
לגבי הספוילר - אין לי בעיה עקרונית אם הוא יוסר. יצאתי מנקודת הנחה שרוב המסתובבים באתר הזה כבר החזיקו את החוברת בידיהם.
לגבי הגיליון הראשון - אם את אומרת, את יודעת. לא ראיתי אותו בעיניי. מכל מקום, אם הוא לא היה פאנזין, אולי אפשר לקרוא לו ''פיילוט''?
|
|
|
|
|
לא ראית בעיניך? וכיצד תוכלי (חדש)
השועל בכרם יום רביעי, 05/03/2003, שעה 14:41
בתשובה לWaffer
להמשיך בחייך מבלי שיהיה לך סט מושלם של חלומות באספמיה?
מהרי והזמיני עוד היום עותק מגליון מס' 1.
|
|
|
|
|
בטח ראתה - אפילו כתבה עבורי ביקורת... (חדש)
גרומיט יום רביעי, 05/03/2003, שעה 19:17
בתשובה להשועל בכרם
|
|
|
|
|
אה, רגע רגע (חדש)
Waffer יום חמישי, 06/03/2003, שעה 10:05
בתשובה לגרומיט
על *זה* דיברו? ואני חשבתי שהיה עוד אחד לפניו, שפספסתי.
טוב, מודה בכל - קניתי אותו בסינמטק ת''א, בפסטיבל שהיה שם. הוא לא פאנזין, הוא פשוט גיליון מס' 1, גיליון גישוש.
|
|
|
|
|
גיליון גישוש (חדש)
השמ יום חמישי, 06/03/2003, שעה 11:11
בתשובה לWaffer
זה כמו כלב גישוש רק עם יותר עמודים ?
|
|
|
|
|
גיליון גישוש (חדש)
Waffer יום חמישי, 06/03/2003, שעה 23:23
בתשובה להשמ
כן, וגם לא נובח :-)
|
|
|
|
|
ביקורת טובה אם כי קצת סלחנית (חדש)
השמ יום רביעי, 05/03/2003, שעה 7:46
סה''כ הביקורת מציינת יותר את הפרוקט מאשר את החוברת עצמה ו... נכון.
במקרה זה, החוברת הנוכחית פחות טובה מהקודמות, החל בנקודה של איכות הסיפורים שניתן (ורצוי) בהחלט היה להוריד את הכמות למען האיכות.
ולמשל התיחסותה של הוופלה לשלום לתמימות, אני מוצא אותה לוקה בסלחנות יתר.אני מצאתי את ''שלום לתמימות'' הרבה יותר מידי דומה לסיפור הקצר של מוסיקת דם.
דומה עד כדי חציית הגבול בין סיפור המזכיר/מתבסס/שואב רעיון לסיפור ... לא מקורי.
פרט לכך בחוברת הפעם יש מס' סיפורים בוגרים יותר וטובים יותר והם אלו הארוכים יותר ונראה כי ההתאמה בין אורך הסיפורים לאיכותם ולכותבים אינה מקרית.
|
|
|
|
|
רגע, לא הבנתי. (חדש)
NY מאושר! יום רביעי, 05/03/2003, שעה 13:30
בתשובה להשמ
מצד אחד, לטענתך, החוברת פחות טובה מהקודמות ''החל בנקודה של איכות הסיפורים'' (החל - ואין המשך!). מצד שני, ''פרט לכך בחוברת הפעם יש מס' סיפורים בוגרים יותר וטובים יותר''. אז רגע - טובים או לא טובים? הכי טובים הם יותר טובים והפחות טובים פחות טובים? הפחות טובים יותר טובים והיותר טובים פחות טובים? כולם יותר טובים פרט לפחות טובים? כולם פחות טובים פרט להכי טובים? הטובים לטיס והיותר טובים לפיס?
תחליט!
|
|
|
|
|
החלטתי (חדש)
השמ יום רביעי, 05/03/2003, שעה 13:45
בתשובה לNY מאושר!
ואני מוכן להסביר.
אבל בהחלט נראה לי שתפסת את העיקרון.
היותר טובים, הם יותר טובים גם מהחוברות הקודמות.
(חמוטל,ורד,גיא,NY ועוד...)
הפחות טובים, הם פחות טובים גם מהחוברות הקודמות.
והיו חסרים לי האיורים שהיו חלק חשוב ונהדר בחוברת הקודמת (כן, כן, אני יודע הם נשמטו עקב....)
לגבי שלום לתמימות אני מניח שהבנת, כי לא שאלת...
והכי חשוב, שאם את זה לא הבהרתי אז אבהיר בשימחה
נהנתי מאוד ואני ממתין בכליון עיניים לחוברת הבאה.
קפיש ?
|
|
|
|
|
אם הבנתי אותו נכון, (חדש)
השועל בכרם יום רביעי, 05/03/2003, שעה 14:52
בתשובה לNY מאושר!
הרי שהשקלול המצטבר של החוברת נמוך יותר מאשר זו של החוברת הקודמת, למרות שיש סיפורים יותר טובים, ורק בגלל שהסיפורים הפחות טובים, הם כאלו במובהק.
במילים אחרות, ממוספרות, טענתו, אם הבנתי אותה נכון, היא כזו:
בגליון 2 היו 10 סיפורים (לדוגמה. אני יודע שהיו עשרים וחמישה). 4 זכו לציון שמונה, 4 זכו לציון שש ו 2 זכו לציון ארבע. בסה''כ הממוצע הוא 6.4.
בגליון 3 היו 10 סיפורים (לדוגמה. אני יודע שהיו עשרים וחמישה). 1 זכה לציון עשר(!), 3 זכו לציון תשע(!), 3 זכו לציון שש ו 3 זכו לציון שתיים. בסה''כ הממוצע הוא 6.1.
דהיינו, החוברת פחות טובה, אם כי הסיפורים שבה יותר טובים...
|
|
|
|
|
טודה על התרגום (-; (חדש)
השמ יום רביעי, 05/03/2003, שעה 15:36
בתשובה להשועל בכרם
אכן זאת היא כוונתי רק שהממוצעים שאני חישבתי הם יותר גבוהים (-:
|
|
|
|
|
ביקורת טובה אם כי קצת סלחנית (חדש)
Waffer יום רביעי, 05/03/2003, שעה 14:00
בתשובה להשמ
אני תמיד סלחנית, אחרת צועקים עלי בפורום אורט.
האמת היא, שלמרות שנהניתי למשל מהסיפור על גלילאו כהן ויונתן קפלר - אני חושבת שהיה לנו הרבה יותר מדי מז'אנר ''נער חנון מתעורר בבוקר/יוצא מהבית, נתקל בתופעה על טבעית ומדווח לחברו הטוב, יחד מתגייסים השניים לפתרון הבעיה ובדרך מעצבנים זה את זה בהערות סרקסטיות, עד לסוף הטוב/מר''. עוד סיפור אחד כזה, אני מרביצה למישהו.
היה עוד סיפור אחד שהפריע לי, על הבחור שקץ בעולמנו ויוצא להשתתף ב''משחק'' (החוברת לא פה, אבל נדמה לי שזה של אביאל טוכטרמן). הביקורת החברתית שם (על הקפיטליזם הצרכני בחברה הפוסט מודרנית וכו' וכו') לעוסה הרבה יותר מדי וארוכה הרבה יותר מדי. יתר על כן, זו תפיסה ביקורתית בת כשלושים שנה, וקשה למקם אותה, בדיוק בצורתה הנוכחית, בזמן העתידי (לא ברור מתי) שבו מתרחש הסיפור.
|
|
|
|
|
הרשי לי לתקן. (חדש)
השועל בכרם יום רביעי, 05/03/2003, שעה 14:39
בתשובה לWaffer
הסיפור על ההוא שקץ בעולם הריקני הוא של גיא וינר.
וסתם שאלה, ולא כדי להתנצח: האם העובדה ש*אנחנו* קראנו כבר מאות ספרי מד''ב אמורה למנוע מאיתנו פירסום סיפורים ''מיושנים'' או ''שבלוניים'' או ''ממוחזרים'' שנועדו להיטיב עם אלו שטרם התמזל מזלם לקרוא את כל הקלאסיקות?
|
|
|
|
|
הרשי לי לתקן. (חדש)
Waffer יום רביעי, 05/03/2003, שעה 15:02
בתשובה להשועל בכרם
אופסי, הסליחה עם אביאל.
לא, כמובן שלא. יש בהחלט מקום לסיפורים על כבשים חשמליות, למשל, וזה בהנחה שהם עוברים איזו מסננת איכות (וכפי שנראה, הם עוברים). יותר מזה - אם מישהו כותב סיפור וקורא לו משהו שקשור ב''כבשה חשמלית'', מבחינתי הוא עושה את זה במודע, כמחווה (או פארודיה) לספר של דיק.
משום מה ז'אנר ''אני והחבר'ה מתגייסים'' נפוץ למדי, ולטעמי אין בו מחווה לשום דבר מיוחד. הוא לא רק מתקשה לחדש, אלא גם כובל את העלילה לתוך התבניות שלו. תחושה אישית.
|
|
|
|
|
שאלה מעניינת (חדש)
השמ יום רביעי, 05/03/2003, שעה 15:33
בתשובה להשועל בכרם
דווקא שאלה טובה ''האם העובדה שאנחנו קראנו מאות סיפרי מד''ב אמורה למנוע...''
אין לי ממש תשובה מעמיקה בעניין, יותר אינסטקטיבית הייתי אומר שכן, אולי לא פסילה מוחלטת של הללו, אבל בטוח להמעיט בהללו.
מצד שני, יצא לי לדבר לפני כשעה עם חברה לעבודה שמנויה על העיתון והיא, בהיותה פחות אדוקה בתחום המד''ב, דווקא טענה שלא את כל הסיפורים היא הבינה, אז אולי המושג ''מיושן'' ''שבלוני'' ו''ממוחזר'' הם למעשה יותר מידי יחסיים מכדי שנוכל לקבע אותם כאמת מידה.
כנראה שהתשובה כרגיל היא עניין של מינון.
|
|
|
|
|
מתי שהוא, בקרוב, אנחנו (חדש)
השועל בכרם יום רביעי, 05/03/2003, שעה 15:51
בתשובה להשמ
נעשה משאל קוראים נושא פרסים ובו נבקש את קוראינו לדרג את הסיפורים שאהבו, את אלו שלא אהבו, לנמק(!), ולהציע הצעות ייעול ושיפור.
הבעייה, כפי שאני רואה אותה תהיה תמיד שאחד מחברי המערכת יחשוב שסיפור X נופל בקטגוריה של ''קלאסיקה שבלונית'' ויש להמנע מצירופו לכתב העת על-פי בקשות הקוראים, בעוד שחבר מערכת שני יחשוב שאותו סיפור נופל בקטגוריה של ''אהבה מקומית'' ויש לצרפו לכתב העת, עפ''י בקשת הקוראים.
|
|
|
|
|
משאל קוראים הוא לא רעיון (חדש)
השמ יום רביעי, 05/03/2003, שעה 16:54
בתשובה להשועל בכרם
כל כך טוב, נראה לי כמו השקעת הרבה אנרגיה לריק.
אולי ניתן לעשות משאל דרך האתר בפחות אנרגיה ? אבל אני לא בטוח ששווה.
מה שצריך זאת מערכת מאוזנת ומגוונת - אוהבי פנטסיה / מד''ב חברתי / קשה וכו'... לצד אולי חובבי הז'אנר חדשים בתחום.
אין ספק שברבות הזמן הגיליון ילבש את פני המערכת והעוסקים במלאכה, אבל זאת היא דרכו של העולם לטוב ולרע.
כבר אמרת בהזדמנות זאת או אחרת בערך פעם פעמיים או מליון אמירה כזאת או אחרת בזכות המבחר...
ומגוון הטעמים.
אני מסכים איתך.
סתם לדוגמה, אני סבור שאני חולק על דעתה של הבפלה לחלוטין לגבי אלו סיפורים אהבתי ואלו לא.
כמו שאמר אדיפוס.... כל אחד טעמו אימו.
|
|
|
|
|
בהחלט. (חדש)
Boojie יום חמישי, 06/03/2003, שעה 0:27
בתשובה להשועל בכרם
יש לנו שמונה לקטורים ל''חלומות באספמיה''. שמונה, לא הכמה מאות שקוראים אותו מדי חודשיים. ובקרב השמונה האלה, כמעט אי אפשר להשיג תמימות דעים. חלקם אוהבים מאד סיפור מסוים וקוטלים אחר עד מוות, אצל אחרים זה ההפך.
בסופו של דבר, כשמשקללים את ציוני כל הלקטורים, מתקבלת היכולת לבחור בסיפורים שמספר גדול, יחסית, מהלקטורים שלנו אהבו.
גם בסיפורים שלא אהבתם, שנראו לכם חלשים, או קלושים, או לא מספקים, תזכרו שמבין שמונה אנשים שאוהבים מד''ב ומתמצאים בו, מספיק אהבו אותם כדי להעלות אותם מעל הרף (לא דבר קל, כפי שיודעים עשרות - כן, עשרות - האנשים שקיבלו ממני מכתבי דחייה, שזה החלק השנוא עלי ביותר בתפקיד הזה).
אז בסדר, לא אהבתם. לי היו הרבה סיפורים שלא אהבתי ב''אסימוב'ס'', ואני עדיין לא הולכת ואומרת שזה כתב עת לא מספיק טוב. הוא מספיק טוב, אבל חלק מהבחירות שלו לא זהות לבחירות שלי.
אנחנו *עדיין* לא ברמה של אסימוב, אבל מפריעה לי הגישה שאומרת ''היו בגליון הזה סיפורים שלא מצאו חן בעיניי, אז זה אומר שמערכת הסינון שלכם לא מספיק טובה''. זו נראית לי, בתור מינימום, אגוצנטריות מופרזת.
אגב, אני לא אציין ספציפית, אבל חלק מהסיפורים שאנשים מתלהבים מהם עד אינסוף, היו סיפורים שהגיעו דווקא לציון נמוך יחסית. שמא אגיד בנקודה הזו שהטעם *שלכם* לא בסדר, שאתם אוהבים סיפורים שלי נראים פחות טובים? לא, אני אגיד שהטעם שלכם שונה משלי.
מהבחינה הזו, אני מוצאת את הביקורת לא מספיק ממוקדת. יש יותר מדי אמירות כלליות לגבי סיפורים לא מספיק טובים או לא מספיק ממוקצעים, ואין מספיק סימוכין לטענות. אין די לבוא ולומר ''את הסיפור הזה לא אהבתי כי הוא לא מספיק טוב לטעמי''. הבו הנמקות, במחילה, ורצוי כאלה שבאמת קשורות לתוכן הסיפור, ולא לזכרון מעורפל כלשהו. אחרת, פייר, אני אישית לא יכולה להפיק מהביקורת תועלת מרובה.
|
|
|
|
|
בהחלט. (חדש)
Waffer יום חמישי, 06/03/2003, שעה 10:09
בתשובה לBoojie
התייחסויות ספציפיות? אי''ה, היום אני מגיעה הביתה ומביאה פה התייחסות ספציפית לעוד כמה סיפורים.
|
|
|
|
|
בהחלט (חדש)
Waffer יום חמישי, 06/03/2003, שעה 23:21
בתשובה לWaffer
לומר על האמת, הביקורות שהיו לי בעבר נגעו עד מאוד ללשון הסיפורים, וכפי שציינתי המצב הזה השתפר בגיליון השלישי. ביקורות על השתלשלות העלילה או אופן בניית הדמויות יוכלו אולי לעזור לכותבים יותר מאשר למערכת. אבל הנה, הנה עוד קצת:
~ספוילרים למכביר~
.
.
.
.
.
.
.
למשל, ''איה המשרתים'' (יעל, תרביצי לי אחר כך). הרעיון מעניין, אבל יש כמה וכמה כשלים לוגיים. למשל, החתול לומד רק לאחר הטיפול שהוא עובר, שיש דבר שנקרא דיבור אנושי, ושלמילים יש משמעות. אבל איך יכול להיות שרק אז הוא קלט את זה, כשכבר בפסקה הראשונה הוא יודע לספר של''משרתים'' שלו קראו אושרית וחני, ואחר כך הוא מציין שהאנשים ''שוחחו ביניהם''? עוד דבר: הטיפול שהוא עבר מבטיח שיהיה אינטליגנטי יותר ויוכל לדבר. אבל הסיפור מניח, כאילו זה מובן מאליו, שהיכולות האלה גוררות גם תובנה מוסרית עמוקה מהחתול - עד כדי כך שהוא יכול לחוש אמפתיה עם קופים לא מוכרים לו שעומדים לקחת אותם מבעליהם, ולהחליט לפעול בנדון. להרגשתי, זה לגמרי לא מבוסס. קצת אינסטנט מדי.
גם הסיפור ''אני'' בונה מגדלים על הנחה שנראית לא אמינה - או.קיי, מטרתה של מאיה היא לשלוט ולצפות את תגובותיו של החבר שלה, ולמטרה זו היא נכנסה לכל הטרחה המתוארת בסיפור. נניח. אבל לאחר הפרידה ממנו, מה בעצם המניע שלה להמשיך לחפש את הזיכרון הממוחשב שלו? אולי אני סתם לא גבר, ולכן לא מתחברת לסיפור שעוסק בפחדים מהאשה שנכנסת לנשמה. לא יודעת.
ומה עושה עידית ב''שלום לתמימות''? היא אחראית בצורה עקיפה מאוד להנג אובר של הגיבור בתחילת הסיפור, אבל בערך שלוש פסקאות מתבזבזות עליה (אופס, אנגרית - ''עד שהצלחתי להשיג פגישה''). ואז היא נעלמת מהעולם, ומאוזכרת לרגע בשמה 3 עמודים אחר כך, רק כדי שהיישויות המסתוריות יבינו מה זאת אהבה. אני הייתי אומרת - לחתוך אותה החוצה, לא נתגעגע אליה. ועוד משהו לגבי הסיפור הזה: למה כל הדברים המעניינים קורים לסטודנטים למדעים, שיש להם במקרה פרופסור שעובד על הנושא הזה בדיוק? גם אני רוצה :-(
ב''בובו'' יש דווקא משקל נאות לדמות הנשית, ותוך הצדקה - כי שם הסיפור עוסק בסופה של התאהבות, ובסיכוי שזה יקרה שוב. אם כי, פטור בלי הערה אי אפשר, השיחה עם הפורטוריקנית בקופה לוקה בקלישאיות וארכנות. איזו פרחה עם ג'וב נחות (כפי שהיא מתוארת) תטרח לייצר בשביל נודניק ישראלי יציאות מתוחכמות כמו ''אתה רוצה את הפלאפון, את הביפר או את הפקס, אדוני?''
את ''לעולם לא'' חיבבתי - אולי בגלל הפייה המעשנת. בכלל, הסיפורים שעושים טייק-אוף על סיפור/מיתוס מוכר נאים בעיני יותר כשהם הומוריסטיים. אבל זה כבר טעם אישי.
אה, ושכחתי לומר - הסקירה על פיליפ ק. דיק מקיפה ומצוינת :-)
|
|
|
|
|
שמעי, אני תמיד מוכן לקבל ביקורת, (חדש)
NY מאושר יום רביעי, 05/03/2003, שעה 14:40
בתשובה לWaffer
אבל משהו כאן נראה לי מוזר. אני נשבע בזקני שאין בסיפור ''מכונת אהבה'' (זה שגיבוריו הם, אכן, גלילאו כהן ויונתן קפלר) ולו תופעה על טבעית אחת לרפואה. אף אחד לא נתקל שם בשום דבר, אין ''יחד מתגייסים השניים'', וגם הערות סרקסטיות לא ממש תמצאי שם. האם יתכן שערבבת גורמים מכמה סיפורים?
|
|
|
|
|
אבל, אבל, אבל, אין לך זקן. (חדש)
השועל בכרם יום רביעי, 05/03/2003, שעה 14:57
בתשובה לNY מאושר
|
|
|
|
|
שששש! (חדש)
NY מאושר יום רביעי, 05/03/2003, שעה 15:00
בתשובה להשועל בכרם
|
|
|
|
|
גם אני תוהה (חדש)
גרומיט יום רביעי, 05/03/2003, שעה 14:58
בתשובה לNY מאושר
זה בכלל סיפור אהבה (טוב, איכשהו), כמו גם סיפור על מהותו של המדע. את ניר קשה לאלץ לתוך תבניות משומשות.
|
|
|
|
|
שמעי, אני תמיד מוכן לקבל ביקורת, (חדש)
Waffer יום רביעי, 05/03/2003, שעה 15:11
בתשובה לNY מאושר
קל לך לשאול את זה כשהחוברת לא לידי, נכון?!
אחד הבחורים נתקל בתופעה (נו, לא על טבעית לגמרי, אבל הוא לא מסוגל להתאהב). סלח לי אם הפורמט הזכיר לי סיפורים אחרים כמו ''הסתנקפות'' מהגיליון הקודם, שאותו לא אהבתי, או הסיפור של רז קולר (עם ''הדב הפרוותי הוורוד''), שדעתי עליו הובעה גם כן, בעדינות.
''השניים מתגייסים'' - נו, אז אחד הבחורים מגייס את חברו לסייע לו, כדי שיוכל להבין מה זאת אהבה.
''הערות סרקסטיות'' - כוונתי לכל מיני ''תיאורי מרקם-יחסים'', שלא מקדמים אותנו בעלילה או בהבנת הדמויות, וסתם מסרבלים. נאמר, כשקפלר חושב לעצמו, פעמיים ברבע עמוד, ש''על סמך היכרותו רבת השנים'' ממילא לא יזכה לתשובה כמו שצריך מגלילאו. מה הבנו מזה? שגלילאו הוא גאון לא קומוניקטיבי, שהחבר שלו מכיר אותו המון זמן. זה מוצה כבר בעמוד הראשון של הסיפור.
ולמה, למה אתה מכריח אותי לעשות את זה? את הסיפור שלך אהבתי, אהבתי!
:-(
|
|
|
|
|
למה את לא הולכת לכל מקום עם האספמיה שלך? (חדש)
NY מאושר יום רביעי, 05/03/2003, שעה 15:29
בתשובה לWaffer
כנראה שנאלץ להסכים שלא להסכים בכל הנוגע למבנה/פורמט. הגורם היחיד בהודעתך לו אני מסכים הוא עניין תיאור-מרקם-היחסים הכפול, וגם הוא מקרה בודד ולא תופעה חוזרת ונשנית.
אני מבטיח להשתדל לסלוח לך על אזכור הסיפורים האחרים ההם, בהם לא אדון כאן היות ואני, כמנהל האתר, אמור למחוק הודעות החורגות מגבול הטעם הטוב. את, לעומת זאת, מוזמנת לבלות את זמנך במחשבות על דרכים לרצותני ולהקל עלי את הסליחה. ;-)
|
|
|
|
|
ידעתי שאסתבך (חדש)
Waffer יום רביעי, 05/03/2003, שעה 15:46
בתשובה לNY מאושר
תיכף מתקשרת לעו''ד שלי. ואם אתה חושב שאני אלך לכל מקום עם הדבר הזה ששוקל 5 קילו, אז בכלל אין בינינו שום דיאלוג.
|
|
|
|
|
אני מוכן להתפשר: (חדש)
NY מאושר יום רביעי, 05/03/2003, שעה 16:22
בתשובה לWaffer
את יכולה להסתובב עם רשימת תקצירים.
עכשיו, בעניין הפיצויים... ;-)
|
|
|
|
|
אז את חייבת ת'חוברת הראשונה (חדש)
השמ יום רביעי, 05/03/2003, שעה 16:56
בתשובה לWaffer
איתה הכי *קל* להסתובב
|
|
|
|
|
לי הפריע משהו אחר בסיפור של גיא וינר (חדש)
יעל יום רביעי, 05/03/2003, שעה 15:13
בתשובה לWaffer
מה שהפריע לי זה שהוא היה צפוי ביותר. זה ממש הלך לקראת הסיום שלו. זה לא היה מפריע לי אילולא זה הוצג כסיום פואנטה.
כך שניסו להפתיע אותי, אבל לא הצליחו. חוץ מזה, אהבתי אותו.
|
|
|
|
|
אהה! (חדש)
השועל בכרם יום רביעי, 05/03/2003, שעה 15:44
בתשובה ליעל
אני הופתעתי!
באמת.
זה לא קשה להבין שעומדת להיות הםפתעה שכזו כאשר קוראים בחוברת ורואים שאוטוטו מגיע הסוף.
אבל אני קראתי את הסיפור כלקטור בקובץ ארוך בו היו סיפורים רבים, ולא היה לו מושג ראשוני על אורכו, כמו גם על העובדה שהנה הוא עומד להסתיים והופתעתי!
|
|
|
|
|
היו עוד סיומים אפשריים (חדש)
יעל יום רביעי, 05/03/2003, שעה 16:05
בתשובה להשועל בכרם
אני לא רוצה לתת פה ספויילר (כי הסיפור מעניין מאוד, אז למה להרוס לנפשות הטועות שטרם קראו?) אז אני לא אפרט אותם. אבל עברו לי בראש לפחות שני תרחישים שונות שמסיימים את הסיפור אחרי בערך אותו מספר מלים.
אבל אז זה כמובן לא היה מתאים לעולם שגיא יצר שם - למרות שגם זה לא בטוח. אחרי הכל הסוף של גיא היה חזק - רק שהיה צפוי לדעתי.
|
|
|
|
|
אז נסכם שוינסנט, (חדש)
Pippin יום רביעי, 05/03/2003, שעה 17:55
בתשובה ליעל
כמו וינסנט, הוא עדיין אלוהים...
|
|
|
|
|
תודה, תודה (חדש)
וינסנט יום חמישי, 06/03/2003, שעה 12:19
בתשובה לPippin
אני חייב לציין שאפילו לא ממש ניסיתי להפתיע עם הסיום הזה. הסגנון המלנכולי היה הרבה יותר חשוב עבורי. זה לא אמור להיות סיפור-פואנטה אלה יותר בעיטה-בבטן. לא חייבים להפתיע כדי שהסיפור יהיה חזק (לדעתי, לפחות).
|
|
|
|
|
זה נראה כאילו אתה מנסה להפתיע (חדש)
יעל יום חמישי, 06/03/2003, שעה 15:15
בתשובה לוינסנט
***ספוילר. מי שלא קרא, שילך!***
הסיפור כל הזמן בונה את הציפיה למשחק, את הניגוד בין המשחק הצפוי לבין המציאות האפרורית והמשעממת להחריד שיש בעולם המושלם. הגיבור כל הזמן מפנטז על הכיף שהוא הולך לחוות בעולם לא מושלם של סכנות וריגושים. זה פשוט נבנה לקראת פואנטה. ומפני שלסיים את זה ב''והוא הלך לקראת השקיעה עם חרב שלופה בידו'' לא מתאים לך, אז חשבתי שזה יגמר כמו שזה נגמר. והתאכזבתי לגלות שצדקתי.
טוב, לא נורא. העיקר שאהבתי את הסיפור, לא?
|
|
|
|
|
לא מסכים. (חדש)
goshdarnit יום רביעי, 05/03/2003, שעה 21:14
החשיבות של 'חלומות באספמיה' לא נמצאת בילד הקטן שלא קרא מד''ב בחייו, ולא עליו אנחנו צריכים לחשוב. החשיבות היא גם לא שסוף סוף יש לאוהדי המד''ב והפנטזיה מגזין עם סיפורים ישראלים לקרוא. וגם לא קידום המד''ב בארץ.
האגודה מקדמת את המד''ב בארץ. 'חלומות באספמיה' לא. המגזין מקדם את *כותבי* המד''ב הישראלים. זה מקום להתנסות, זאת מקום לפרסם גם סיפורים ארוכים, זאת הזדמנות לשמוע מה אנשים באמת חושבים, זאת הזדמנות לתת לקהל להכיר את הכותבים השונים, זאת הזדמנות לפרסם שוב ושוב. או בקיצור: זאת הזדמנות לפרוח. קשה להוציא ספר מד''ב בארץ (אם כי, כפי שגילינו, אפשרי). יותר קל לפרסם כשהקהל יודע מי אתה, כשהקהל אוהב את הסיפורים שלך, כשהקהל רוצה עוד, כשהמו''לים מפחדים פחות.
לא סתם אסימוב, היינליין, וכו' התחילו את הקריירה שלהם בפרסום סיפורים במגזינים. הכותרת בגלובס היתה נכונה. הביקורת פה מפספסת את הנקודה הזאת. החשיבות של 'חלומות באספמיה' בסופו של דבר, בעיניי, היא שהמגזין עוד בהחלט יצמיח לנו כותבים גדולים, שאת ספריהם וסיפוריהם האחרונים, עשרים שנה מעכשיו, נרוץ לחנות ונקנה.
|
|
|
|
|
התכוונת שבעוד עשרים שנה נזמין אותם ממועדון הקוראים של אספמיה (חדש)
יעל אופטימית יום רביעי, 05/03/2003, שעה 21:26
בתשובה לgoshdarnit
כי הגליון הרי יהיה קיים גם בעוד עשרים שנה... וגם מועדון הקוראים שלו.
|
|
|
|
|
אפשר להשיג את העיתון (חדש)
Lucy נסחפת יום רביעי, 05/03/2003, שעה 23:06
בתשובה ליעל אופטימית
בסמוך (טוב, במרחק נסיעת אוטובוס קצרה) למקום מגורי, ולא רק בכנסים.
אני חושבת שרק התרגשותו של אבא שלי(ז''ל), כשגילה את הגיליון הראשון של פנטסיה 2000 בחנויות (והוריש לי אוסף מפואר של חוברות) השתוותה לזו שלי כרגע.
תור זהב מדב''י חדש בישראל.
|
|
|
|
|
עכשיו גם בסטימצקי (חדש)
יעל אופטימית יום רביעי, 05/03/2003, שעה 23:10
בתשובה לLucy נסחפת
דרך אגב, אם תעשי מנוי (במידה ולא עשית), אז לא תצטרכי לנסוע באוטובוס כדי להשיג את הגליון - הוא יגיע אליך ישר הביתה.
ואם עוד לא עשית, ואת מתכוונת לעשות, את מוכנה לציין אותי בתור ממליצה בזמן עשיית המנוי? :-)
|
|
|
|
|
עכשיו גם בסטימצקי (חדש)
Lucy יום חמישי, 06/03/2003, שעה 23:23
בתשובה ליעל אופטימית
מה שם המשפחה שלך?
|
|
|
|
|
אופטימית זה שם משפחה נחמד (חדש)
יעל יום שישי, 07/03/2003, שעה 13:21
בתשובה לLucy
השם הוא יעל פורמן.
|
|
|
|
|
אופטימית זה שם משפחה נחמד (חדש)
Lucy יום שישי, 07/03/2003, שעה 21:36
בתשובה ליעל
אם לא אתעצל ואעשה מנוי בזמן הקרוב, אני מבטיחה לרשום את שמך כממליצה.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
