על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0  
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2  
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4  
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2  
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4  
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12  
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11  
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4  
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11  
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1  
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0  
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5  
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3  
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4  
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8  

קריאת העורב - אפריל
מאמרים / אסף אשרי
יום שישי, 30/04/2004, שעה 19:31

מסע במחוזות הדמיון


בטור אישי זה מביא אסף אשרי, עורך המד''ב והפנטסיה של
הוצאת אופוס, מידע והגיגים על הנעשה בתחום בעולם הרחב.



וילונות הומים ברחש צקו לחש, הגו-נחש –
ארגמן יריע משי נף אימתה בהסתר.
להרגיע לב קודח, אל עצמי בקול בוטח
שוב אמרתי : ''זה אורח, הלך-לילה מאחר –
גר אחד תועה בדרך, זר בנשף מאחר –
זהו, זה ולא יותר.''
ובתרגום סימולטני: קיים אורח נסתר, זה שמחכה בחשכת מוחנו להזדמנות להשתלט עלינו.
יש רבים שמפחדים ממנו, יש כאלה שסוגדים לו ויש כאלה שמהעדר ברירה אחרת נכנעים לו, בבחינת אם אינך יכול לנצח אותם הצטרף אליהם. אני מדבר על הדמיון, אותו מושג מעורפל שגורם לילדים לבהות אל המציאות ולקבל את הנזיפה הקבועה ''אולי תפסיק לחלום?'' או '' הילד הזה, הראש שלו בעננים'', או (המודרנית יותר) ''אנחנו צריכים לחשוב על ריטאלין, יש לו הפרעות קשב וריכוז''. חלק מאלה שעדיין זוכרים את הילד הזה או שמעולם לא עזבו אותו יודעים איזה חלק חשוב בחיינו הוא הדמיון.


כללי

מבין כל הנכנעים לדמיון, ישנם כאלה שמשתמשים בו על מנת להביט קדימה. חלק מהם כותבים סיפורת. חלק מהם כותבים סיפורת בתחום הספרות הספקולטיבית. חלק פנו אל אזור המדע הבדיוני. וגם בתוך המדע הבדיוני יש שימושים שונים לדמיון. אבל אני רוצה להתמקד בחלק המקדיש את עצמו לצפיה בעתיד. שירו המפורסם של רוברט פרוסט מדבר על שתי דרכים ביער – דרך מוריקה שמעט פסעו בה ודרך מצהיבה שרבים בטשו בה. בתחילת דרכו פסע המדע הבדיוני בדרך הרעננה והמוריקה ועסק במה שצופן לנו הכיוון העתידני. וורן ווולס דאגו לספק לנו טילים לירח, צוללות, מכונות זמן ואף איים בהם מתבצעים נסיונות השבחה גנטית. שנים חלפו והמד''ב חזר אל אותה הסתעפות ביער האפשרויות. אולם כעת המגמה היא לבחון את מיקומנו הנוכחי ולנסות לראות לאן מובילה אותה דרך מצהיבה בה אנו פוסעים. הסופר הבריטי אלסטר ריינולדס אמר בראיון למגזין לוקוס: ''איננו מנסים לצפות את העתיד אלא למפות את האפשרויות המסתעפות ממקומנו כיום''. ואכן, רבים מהיוצרים בתחום מעדיפים ללכת אל העתיד על מנת לשקף את המציאות שלנו היום ולנסות לבחון לא רק את החברה הקיימת אלא גם את המקומות אליהם נגיע. אלה העושים זאת בכשרון מותירים אותנו פעורי פה ומוריקים מקנאה. הדמיון הוא כוח שניתן לרתום אותו לטובת שימושים רבים. כרגע המגמה היא ויתור על הנסיונות להתמקד בעתידנות לשמה ומבט שתחילתו בעצב שבראיית מקומנו היום מול האפשרויות המתסעפות ממנו. אם רק נביט דרך העדשות הנכונות ולא נבטל את האפשרויות הגלומות בעתיד, אולי הדרך הצהובה היא זאת שתביא אותנו אל המקום הנפלא הזה אליו אנחנו חולמים ומדמיינים להגיע. אחרי הכל, הכמיהה הזאת לרגיעה ולעתיד ורוד לא נמצאת רק בתרבות הגבוהה של שיריו של פרוסט, אלא גם בתרבות פופולארית יותר כגון שירו של הטרובדור העממי מומו בילאדי:
''כן היו אלה חיים טובים, כמו שאומרים האופטימים. ולפעמים חיים מוזרים, כך אומרים, המיסטיקנים הסינים. ואולי אלה חיים גדולים, הרי חיינו אותם בטרוף.''
ואני אומר: קדימה בדרך הצהובה. אחרי הכל, מיליארד סינים לא טועים.


ספרות וכתיבה

החודש הסתיים עידן בהסטוריית כתבי העת והמאגזינים בתחום. גרדנר דוזיאה עזב את אסימוב'ס. הוא ימשיך לכהן במערכת ויעזור למחליפתו, שילה וויליאמס, במלאכת הקודש, אבל זה כבר לא יהיה אותו הדבר.

סדנת הכתיבה המפורסמת והחשובה קלאריון תערך בתאריכים 6/6-16/7/2004, ובין המרצים ניתן למצוא את ג'פרי פורד, ננסי קרס, אנדי דאנקן וקלי לינק.

Black to the Future הוא כנס העוסק בספרות מד''בית שחורה, בהשתתפות, בין השאר, אוקטביה באטלר, סטיבן בארנס, וולוטר מוזלי.


פרסים ומועמדויות

סקירה על כל הפרסים ומה חולק החודש ואת הזוכים תמצאו בקישורים שבמורד הדף. פשוט חולקו פרסים ביד רחבה. אז קחו נשימה ארוכה ואחרי הנבולה שכבר דווח ודובר בו החודש הנה רשימת הפרסים האחרים: הדיטמאר האוסטרלי, פרס הסיפור הקצר לכותבים חובבים על שם ג'יימס וויט, הפרס הניו-זילנדי על שם סר ג'וליוס ווגל, פרסי בחירת הקוראים של המאגזינים אנאלוג ואסימוב'ס, פרס ספיר (למד''ב רומנטי), פרס אורליוס האוסטרלי, וזהו, כנראה.


ספרים

Cities בעריכת פטר קרות'ר – אנתולוגיה של ארבע נובלות: אחת מאת צי'נה מיוויל, שמספר על לונדון הנחרבת בעקבות פלישה של גזע מהצד השני של המראות, אחת מאת מייקל מורקוק, באנלוגיה לאירועי אסון התאומים, אחת של פול די פיליפו, על עיר לינארית שמתחילה בגן עדן ומסתיימת בגיהנום, ואחת של ג'ף ראיימן, המספר על בית אבות ומציאות בה הזקנים מתעללים בצעירים. לקרוא, מהר.
The Second Coming של ג'ון דלמאס – סיפור מהעתיד הקרוב בו המשיח מגיע והוא גבר שחור שהופך כמובן למטרה להתנקשות והתנגשות עם העולם שבא להציל.
The Swords of Night and Day של דיוויד גאמל (מחבר ''חרב בסערה''), שממשיך את סדרת הדורנאי. גאמל ממשיך לכתוב אקשן מיתי מחוספס וקשוח. סדרת הדורנאי הארוכה והמסועפת כתובה היטב אך ללא הרגש שמלווה את סיפורי הריגאנט.
Smoke and Shadows של טניה האף, אותה זוכרים אוהבי החתולים כסופרת סדרת שומרת השער. זהו סיפור בלשי על ערפד המנסה לפצח תעלומת רצח המתרחש על סט של סדרת טלויזיה על ערפדים. חביב.
Confusion של ניל סטיבנסון הוא החלק השני בטרילוגית הבארוק. הספר אינו עבה כמו החלק הראשון בסדרה, אבל גם שמונה מאות ושלושים עמודים הם כר נרחב לכתיבה הגאונית של סטיבנסון. למיטיבי לכת וקרוא בלבד.
Partial Eclipse and Other Stories של גרהם ג'ויס הוא אוסף סיפורים של הסופר שנע בין פרוזה, אימה, פנטסיה וסתם כתיבה משובחת.
The Fourth Circle של זוראן זיווקוביץ הוא מעשיה סוריאליסטית על חיים וגורלות מקבילים, הכוללת בין השאר הופעות אורח של ארכימדס, הוקינג ושרלוק הולמס. מכוון מאד גבוה ולרוב גם פוגע.
The Year of Our War של סטף סווינסטון הוא מד''ב מוזר מהסוג שראינו מדי-פיליפו, סוואנויק ומיוויל. מביקורות ומידיעות של קוראי דבר הוא מסתמן כספר כתוב היטב עם סיפור טוב שלא מפחד למתוח את הגבולות. זכויות התרגום על הספר נקנו על ידי אחת ההוצאות בארץ.


סיכום

אלברט אינשטיין אמר כי ''הדמיון חשוב מן הידע'', נפוליאון צוטט כמי שאמר ''הדמיון מושל על המין האנושי'', והנרי דיוויד תורו היה זה שקבע כי ''אם בנית מגדלים פורחים באויר עבודתך אינה בהכרח אבודה. זה המקום שבו הם צריכים להיות. עכשיו עליך לבנות את היסודות מתחתיהם''.
בכל התקופות ידעו שועי עולם להכיר בכוחו של הדמיון ובפוטנציאל שלו להפוך את חיינו למענינים יותר. במוצאי חג שבועות, תאריך 27/5/2004, תהיה לנו הזדמנות נאותה לחגוג את החשיבות שאנחנו מייחסים לדמיון בחיינו, בכנס בדיון 2004. בואו לחגוג אתנו.



שירו המפורסם של רוברט פרוסט
הטרובדור העממי מומו בילאדי
גרדנר דוזיאה עזב את אסימוב'ס
קלאריון - סדנת כתיבה
Black to the Future
הדיטמאר האוסטרלי , פרס
פרס הסיפור הקצר לכותבים חובבים על שם ג'יימס וויט:
הפרס הניו-זילנדי על שם סר ג'וליוס ווגל
פרסי בחירת הקוראים של אנאלוג ואסימוב'ס
פרס ספיר
בדיון 2004 - כנס ספרות ספקולטיבית

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
מתי יצא ?  (חדש)
אליס יום שישי, 30/04/2004, שעה 20:10
כתבת ש THE YEAR OF OUR WAR יצא בעברית. אתה יכול לומר מתי אופוס תוציא אותו ולהרחיב קצת על הספר? מי הסופר ועל מה הספר? והידד לאופוס שהתחילה לרכוש זכויות על ספרים חדשים חדשים - הגיע הזמן שנראה בארץ ספרים בזמן אמת.
   כתוב תגובה
כתבתי שזכויות התרגום על הספר נרכשו  (חדש)
raven יום שישי, 30/04/2004, שעה 23:42
בתשובה לאליס
לא נקבתי בשם ההוצאה, מדובר בסופרת ולא בסופר. ואופוס מוציאה ספרים בזמן אמת כבר תקופה לא קצרה. אפשר לנקוב ב''ילד מלחמה'', ''בלארוס'', ''אויבים'',''עיר הבקיע'' ו''בחלום'' כדוגמאות בולטות למגמה זו.
   כתוב תגובה
תודה. אפשר לדעת על מה הספר? אתה יכול להגיד באיזה הוצאה הוא יצא?  (חדש)
אליס יום ראשון, 02/05/2004, שעה 11:06
בתשובה לraven
   כתוב תגובה
אפשר לשאול  (חדש)
ווילקינס יום שישי, 30/04/2004, שעה 21:09
מה זה מד''ב שחור?
   כתוב תגובה
מדע בדיוני שעוסק בנושאים של  (חדש)
raven יום שישי, 30/04/2004, שעה 23:44
בתשובה לווילקינס
שהשחורים ( BLACKS) מתענינים בהם או שגיבוריו הן דמויות שחורות.
המושג כשלעצמו הוא אמנם סמנטי אולם מדגיש את הצורך של השחורים בארה''ב להדגיש את הזהות העצמית שלהם ולא להקרא אפרו אמריקאים, לדוגמא.זאת גם רוח הכותבים והכנס.
   כתוב תגובה
אני ארשה לעצמי להיות קרציה כרגיל  (חדש)
Boojie שבת, 01/05/2004, שעה 1:51
ולציין שבשיר של פרוסט, שתי הדרכים ירוקות באותה מידה.

''...Though as for that the passing there
had worn them really about the same.

And both that morning equally lay
in leaves no step has trodden black...''

(סליחה על אי דיוקים, ציטוט מהזכרון, אין לי כוח עכשיו לחפש את השיר).
   כתוב תגובה
אפשר פשוט להעזר בקישור לשיר  (חדש)
raven שבת, 01/05/2004, שעה 12:12
בתשובה לBoojie
ולראות בדיוק איך זה מופיע בשיר.
אבל מאחר ורתמתי את השיר למטרותי האפלות וגייסתי אותו למטרה אחרת הרשתי לעצמי טיפה חופש אומנותי והעדר יחס לעובדות המציקות.
אבל אני חושב שמעבר לצבע בה הדרך מופיעה (כן, את קרציה) יש משמעות לדרך שפסעו בה מול הדרך שלא פסעו בה.ביער הקרוב למקום מגורי דרכים שפוסעים בהם מצהיבות ולכך התכוונתי במטאפורת הצבעים.
   כתוב תגובה
משהו לגבי הקישור:  (חדש)
Boojie שבת, 01/05/2004, שעה 19:20
בתשובה לraven
הקישור (שאליו לא שמתי לב קודם) מוליך לשיר Road less traveled, שם נחמד, יש לציין, אבל אני די בטוחה שהוא לא The road not taken, שהוא שמו הנכון של שירו של רוברט פרוסט. כמו כן, זכרוני הרעוע טוען נחרצות שרוברט פרוסט דווקא כן השתמש בזוטות כמו סימני פיסוק בשיר שלו, מה שבקישור שהבאת לא ממש מצוי.
בקיצור, כן, אני קרציה, אבל אני גם מאמינה ששירים של ענקים כמו רוברט פרוסט ראויים ליחס טוב יותר ממה שהוא זכה לו באתר שאליו מפנה הקישור. :-(
וכדי שלא יגידו שאני רק מעבירה ביקורת, הנה קישור חלופי, לשיר בשמו הנכון ו*עם* סימני פיסוק:
   כתוב תגובה
ואם כבר אני קרציה,  (חדש)
Boojie שבת, 01/05/2004, שעה 19:28
בתשובה לBoojie
אז גם תרגום לעברית, פלוס הערות:
ובונוס - תוצאות אתגר התרגום של השיר הזה עצמו, בפורום תרגום בנענע (אני לא השתתפתי, לצערי):
   כתוב תגובה
וגם אני קרציה, ולכן אומר כי  (חדש)
לודביג יום ראשון, 02/05/2004, שעה 10:48
בתשובה לBoojie
לא התרשמתי במיוחד מתרגומה של עדנה בעיתון הארץ, או אף מן התובנות הכמו-פילוסופיות שלה.

לגבי שמונת התרגומים האחרים מנענע (לא היה לי זמן לקרוא שם את התגובות, רק את התרגומים עצמם), ללא ספק גיליבאג ושות' הם הטובים יותר (אף כי גם הם כמובן ניתנים לשיפור).
   כתוב תגובה
מעניין, אבל אני מסכימה עם כל מילה.  (חדש)
Boojie יום ראשון, 02/05/2004, שעה 12:03
בתשובה ללודביג
הבאתי את התרגום רק כדי שיהיה תרגום, אבל גם אני לא במיוחד אוהבת אותו. הוא גבוה מדי לטעמי, ולא מספיק זורם, כשאצל פרוסט הכתיבה בהחלט לא גבוהה והמשקל, החריזה והקצב כל כך מדויקים, שהשיר זורם באופן מושלם למרות המבנה הלא קונבנציונלי שלו והשורות היחסית ארוכות.
התרגום של גיליבאג עשה עבודה נפלאה בשמירה על משקל וקצב, ועל אופי השיר. אבל זה לא חדש שהיא יודעת לתרגם שירה - גם את שיריה של מצנפת המיון היא תרגמה נפלא (יחי ההבדל הקטן). :-)
   כתוב תגובה
אכן מעניין.  (חדש)
לודביג יום ראשון, 02/05/2004, שעה 12:17
בתשובה לBoojie
אם זה יימשך ככה, אנחנו עוד עלולים לקרוא באהדה אחד את תרגומיה של האחרת ולהיפך :-)
   כתוב תגובה
אם לבוג'י מותר, אז גם אני אהיה קרציה  (חדש)
השועל בכרם יום ראשון, 02/05/2004, שעה 8:54
סדנת הכתיבה של קלאריון איננה נמשכת 10 ימים כמשתמע מהמאמר, אלא 10 שבועות! מה 06/06/04 ועד ה 16/07/04.
   כתוב תגובה
שישה שבועות, לא עשרה.  (חדש)
השועל בכרם מתקרצץ על עצמו יום ראשון, 02/05/2004, שעה 9:41
בתשובה להשועל בכרם
   כתוב תגובה
שישה שבועות של טירוף חושים.  (חדש)
Boojie יום ראשון, 02/05/2004, שעה 12:06
בתשובה להשועל בכרם מתקרצץ על עצמו
אני מתארת לעצמי מה היה קורה אם היינו עושים סדנה כזאת בארץ. שישה שבועות עם ניר יניב? את השורדים היו מוצאים בחדרים קטנים ומרופדים בסוף, מתנדנדים בעיניים בוהות ומזילים ריר, תוך מלמול, ''הפסיק, הפסיק, הפסיק לא במקום''.
   כתוב תגובה
התחלתי (להיות קרציה), ולכן אמשיך.  (חדש)
השועל בכרם יום ראשון, 02/05/2004, שעה 13:47
בתשובה לBoojie
א. הסדנה מיועדת למי שכבר יודעים לשים את הפסיק במקומו. המועמדים מתבקשים לשלוח שני סיפורים פרי עטם בנוסף לדמי הרשמה (שלא יוחזרו).

ב. אף מורה/מדריך בסדנה לא מלווה אותה במשך שישה שבועות, אם הבנתי נכון.

ג. איפה תמצאי בארץ אנשים שיסכימו לנעול את עצמם למשך שישה שבועות ולהתנתק מהסביבה?
   כתוב תגובה
שני שאלות תם:  (חדש)
רועי יום ראשון, 02/05/2004, שעה 15:41
1) רוברט פרוסט הוא לא מחבר ''בעקבות הזמן האבוד''? פשוט תמיד חשבתי שהוא צרפתי...
2) Confusion הוא ההמשך של קריפטיקון? ומהם הסיכוים שנראה איזשהוא ספר חדש של סטיבנסון (מישהוא אמר ''סנואו קראש''?) בעברית?
   כתוב תגובה
לא, זה היה מרסל.  (חדש)
Boojie יום ראשון, 02/05/2004, שעה 16:13
בתשובה לרועי
וזה היה proust ולא frost.
   כתוב תגובה
לא, זה היה מרסל.  (חדש)
רועי יום ראשון, 02/05/2004, שעה 19:49
בתשובה לBoojie
צודקת... בעברית פשוט הם כתובים אותו הדבר(בלי ניקוד...) וזיכרון זה לא הצד החזק שלי.
   כתוב תגובה
שני שאלות תם:התשובות  (חדש)
raven יום שני, 03/05/2004, שעה 10:21
בתשובה לרועי
1)נשאל ונענה
2)לא. זה חלק מטרילוגיה שנקראית הבארוק והספר הראשון שלה הוא QUICKSILVER.הסיכויים לראות משהו מהספרים הללו בעברית קלושה ובוודאי שלא את סנואו קראש שהוא סיוט תרגומי.למרות שהוא סופר מבריק הוא כותב ספרים עבים מאד ויקרים מאד להפקה ובהתחשב בדרישות השוק המקומי,הקהל המצומצם שלו וחוסר הרצון לפצל ספרים שלא לצורך המשוואה ברורה.
גם תור היהלום שיצא בארץ ובעיני הוא יופי של ספר לא הצליח מסחרית.
אבל לקרוא באנגלית את סטיבנסון זה אפשרי ומהנה,אז קדימה!
   כתוב תגובה
שני שאלות תם:התשובות  (חדש)
אלמוני יום שני, 03/05/2004, שעה 18:25
בתשובה לraven
תור יהלום הוא אכן ספר משובח ביותר (יש ביקורת ששלי בבלי פאניקה) שנראה לי שאם הוא היה יוצא היום, ולא לפני 7 או 8 שנים היה מצליח הרבה יותר. בנוגע ל''סיוט תרגומי'', גם השמש החדשה נחשב לכזה עד שבוג'י הגיעה ועשתה (ועדין עושה... ) עבודה משובחת ביותר.
   כתוב תגובה
אין מה להשוות את ''סנואו קראש'' לוולף.  (חדש)
רני יום שני, 03/05/2004, שעה 19:12
בתשובה לאלמוני
וולף עושה שימוש מאד מתוחכם בשפה האנגלית, וזו אכן מלאכה קשה מאד לתרגום. ''סנואו קראש'' ממציא את האנגלית מחדש בכל שני עמודים בערך.

גם לקורא האנגלי הקריאה של ''סנואו קראש'' רחוקה מלהיות ברורה ומובנת במבט ראשון. אם רוצים להמציא את העברית מחדש עבור סנואו קראש יש לקחת מתרגם/ת מהדרגה הראשונה, להעניק לו כמה חודשים (אולי אפילו שנה) כדי שיעבוד על הספר, ולשלם לו תוך כדי כך משכורת חודשית כדי שלא ירעב ויוכל לעבוד על הספר בשלווה הנדרשת.

כרגע אני לא רואה אף הוצאה שמוכנה להשקעה כזו, ודי בצדק. המכירות של תור היהלום (ספר נפלא) לא הצדיקו את זה. בסופו של דבר הוצאות ספרים הן גופים פרטיים והן צריכות לחשוב גם על הספרים הבאים.
   כתוב תגובה
''השמש החדשה'' הוא עדיין  (חדש)
Boojie יום שני, 03/05/2004, שעה 20:55
בתשובה לאלמוני
סיוט תרגומי. זה לא השתנה.
ותודה. למה מחמאות באנונימיות, למה? (טוב, לפי הרמז על ''בלי פאניקה'' הצלחתי לגלות את השם, אבל...) :-)
   כתוב תגובה
''השמש החדשה'' הוא עדיין  (חדש)
רועי יום שלישי, 04/05/2004, שעה 14:58
בתשובה לBoojie
אופס... שכחתי לצרף את השם שלי להודעה.

בכל מקרה תמשיכי עם העבודה הטובה ואני מחכה בקוצר רוח ל''חרב הליקטור'' (שם מוזר קצת לא?)
   כתוב תגובה
דווקא שקלתי להפוך את זה  (חדש)
Boojie יום שלישי, 04/05/2004, שעה 17:16
בתשובה לרועי
ל''חרב הלקטור'', ברוח חלומות באספמיה... ;-)
   כתוב תגובה
אם אני לא טועה  (חדש)
עופר לובזנס יום רביעי, 05/05/2004, שעה 20:47
בתשובה לרועי
ליקטור היה אחד התפקידים הציבוריים ברומא העתיקה- מעין שילוב של תליין ופקיד בית המשפט, שנשא תמיד מטה וגרזן או חרב בעת מילוי תפקידו.
   כתוב תגובה
אתה לא טועה.  (חדש)
Boojie יום רביעי, 05/05/2004, שעה 21:05
בתשובה לעופר לובזנס
חביבים על וולף מונחים רומיים/יווניים כשמדובר בתפקידים צבאיים, מונחים מהמזרח כשמדובר בנושאים דתיים/פילוסופיים, ומונחים מופלצים באופן כללי כשמדובר בנסיון לשגע למתרגמת את השכל עוד פעם.
   כתוב תגובה
לשלוח לך לינקים לאתרים ששימשו אותי בתרגום ''גמביט המלך''?  (חדש)
The Ibex יום חמישי, 06/05/2004, שעה 15:06
בתשובה לBoojie
כי גם ההוא לא קוטל קנים בענייני רומא, יימח שמו. למרות שהספר באמת מותח ונחמד.
   כתוב תגובה
עזבי, אני כבר לא מוצאת את הידיים  (חדש)
Boojie יום חמישי, 06/05/2004, שעה 15:46
בתשובה לThe Ibex
ואת הרגליים בלינקים שכבר הצטברו לי, אז עוד...
למרבה השמחה, הכלים העיקריים שמשמשים אותי הם שני מילונים למונחי וולף ברשת, onelook ו-google. עם אלה אפשר לפתור את מרבית הבעיות. כמובן, הקושי הרציני הוא כשוולף משבש את הכתיב של מילה מסוימת (זה לא קורה הרבה), ואז לוקח זמן למצוא מה היא הייתה *אמורה* להיות. אבל גם עם זה מסתדרים.
   כתוב תגובה
קריאת העורב  (חדש)
נועה יום ראשון, 01/08/2004, שעה 16:21
הי, רציתי לדעת אם מישהו זוכר סרט בשם ''קריאת העורב'' ויודע כיצד אוכל להשיגו,
תודה
   כתוב תגובה
קריאת העורב  (חדש)
5th Orman יום ראשון, 01/08/2004, שעה 21:32
בתשובה לנועה
את מתכוונת לסרט הזה?

אם כן, אז בעמוד בימד''ב יש קישורים לאמאזון.
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.