 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות
סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15
|
 |
לחפש קשרים משמעותיים
סרטים / ד''ר ליאת בן-דוד
יום רביעי, 12/12/2001, שעה 17:28
על המשמעויות, השאלות והמסרים בסרט 'קונטאקט', על פי ספרו של קארל סייגן
|
|
הובא לדפוס ע''י אהרון האופטמן
הקדמה
אותנו, חובבי המד''ב, אין צורך לשכנע שליצירות מד''ב, בנוסף על ההנאה שהן מסבות לנו, יש גם ערכים לימודיים וחינוכיים שמן הראוי היה לנצלם במערכת החינוך. למרבה הצער, נראה כי השותפים לדעה זו בתוך מערכת החינוך הם, לפי שעה, מעטים מדי. יתכן כי לאחרונה חלה תזוזה כלשהי בנושא זה. למשל, ועדה להוראת מדע טכנולוגיה בבתי הספר, בראשות פרופ' חגי נצר מאוניברסיטת ת''א, שיתפה את ד''ר עמנואל לוטם ואת כותב שורות אלה בדיון באפשרות להשתמש בסיפורי מד''ב להמחשת רעיונות מדעיים שונים. בעקבות שיחה שהיתה לי עם אנשי ביה''ס לחינוך באוניברסיטת ת''א התקבלה (די בהתלהבות, לשמחתי) הצעתי לכלול הרצאה על מד''ב בכנס מורים ארצי המתוכנן בפסח, שיוקדש לחינוך מדעי-טכנולוגי.
על רקע זה שמחתי לגלות (אמנם באיחור-מה) מאמר יפה על הסרט 'קונטאקט' שפורסם בכתב העת 'אאוריקה!' ינואר 2001. בקריאת המאמר יש לזכור שהוא פונה לציבור המורות והמורים של בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. המאמר מתפרסם כאן בהסכמתה (הנלהבת) של המחברת.
אהרון האופטמן
'קונטאקט': לחפש קשרים משמעותיים
מאת ד''ר ליאת בן-דוד
''אבא, אתה חושב שאוכל ליצור קשר עם סין?'' שואלת אלי ארווי את אביה, לאחר שהצליחה ליצור קשר רדיו מחדרה שבניו-אינגלנד עם פלורידה.
''איני רואה מדוע לא''
''ועם הירח?''
''אם יהיה לך רדיו מספיק חזק.''
''ועם מאדים?''
''עם רדיו מאד-מאד חזק...''
''ועם אמא?...''
בבת אחת, בתוך פחות מדקה אחת של צלולואיד מסרטו של הבמאי רוברט זמקיס 'קונטאקט' (1997), מדגימה שיחתם של אלי ואביה כמה מהשאלות הפילוסופיות המרכזיות שמעסיקות את האנושות מקידמת דנא: עד לאן תביא אותנו הקידמה הטכנולוגית-מדעית? האם יש גבולות לקידמה זו? האם קידמה פירושה קשר טוב יותר בין אנשים? האם יש חיים אחרים אי-שם ביקום, שאתם נוכל להתקשר? ושאלת השאלות - האם יש חיים אחרי המוות, באיזשהו גן-עדן אלוהי, שבו בסופו של דבר נפגש כולנו, כפי שבא לידי ביטוי ברצונה של אלי להתקשר עם אמה המתה. ואם יש חיים לאחר המוות - האם הקידמה הטכנולוגית-מדעית תאפשר לנו להכיר בהם, או במילים אחרות - האם תתכן נקודת ממשק בין העולם הטכנולוגי-מדעי לעולם האמונה?
שאלות מסוג זה מפרנסות את עולם המדע הבדיוני מזה למעלה ממאה שנים. סיפורי מדע בדיוני מתבססים על נקודות הממשק שבין מציאות קיימת לבין מציאות דמיונית - רצויה או בלתי רצויה.
בכך הופכים סיפורים אלה לנקודות מבט, המבטאות את הפחדים, הרצונות והתקוות שמעוררת בנו המציאות הקיימת.
ההתפתחות הטכנולוגית-מדעית המואצת של המאה העשרים הביאה לעיצובו של עולם חדש במובנים רבים. חלומות אשר רק לפני כמאה שנה היו בגדר מדע בדיוני - למשל, להיכנס לתוך מכשיר שמתעופף באויר ומעביר אותך ממקום למקום, לדבר עם אדם הנמצא בצד השני של כדור-הארץ דרך שפופרות המחוברות לקיר, לצלול אל מעמקי האוקיינוס ולגלות את צפונותיו - הפכו לחלק מהמציאות היומיומית הטריוויאלית של כל ילד וילדה. יתרה מזאת - זהו עולם חדש גם בהיבט התפיסתי: מקומנו ביקום, הכוחות הפועלים בתוכו, מהות החיים והתפתחותם הם רק חלק מהתפיסות שהשתנו והתפתחו במהלך המאה הקודמת. ובכל זאת, למרות שאנו נמצאים בתחילתו של מילניום חדש, תאריך אשר בעיני רבים הוא סמל לקידמה (רק חכו לשנות האלפיים! אז כבר נוכל...ונדע...ונשיג...) - למרות זאת, אין אנו קרובים הרבה יותר לפתרון תעלומות היקום בכלל והחיים בפרט ממה שהיו אבותינו הקדמונים.
בשנים האחרונות אנו עדים למבול של סרטי-אימה וסדרות טלוויזיה בנושאים אלה, כגון 'תיקים באפלה', 'היום השלישי', 'ארמגדון' ועוד. מרביתם מתמקדים במוזר, בשונה ובעיקר במאיים ובמפחיד שברעיון קיומם של חיים אחרים. כפי שאומרת ג'ודי פוסטר, המגלמת את ד''ר אלי ארווי בסרט 'קונטקאט' - ''הוליווד עושה כסף מחייזרים כבר שנים רבות''.
בהיבט זה, הסרט 'קונטקאט' מאד שונה - הוא אינו עוד סרט אימה, אלא מתמקד יותר בהיבטים הפילוסופיים העומדים בבסיס הרעיון והנובעים ממנו.
הסרט מביא את סיפורה של ד''ר אלי ארווי, חוקרת חלל צעירה ושאפתנית, המעוררת התנגדות רבה בקרב קהיליית המדענים בהתעקשותה לחפש אחר ''אנשים קטנים ירוקים'' במרחבי היקום. התעקשותה הבלתי-נלאית מעלה שאלות שונות, כגון - מהם הגבולות בין מדע לבין מדע בדיוני? האם יש להשקיע משאבים בניסיונות לחקור שאלות של ''מדע טהור'', הנראות לנו דמיוניות או חסרות תכלית, או שיש להשקיע במחקרים ישומיים בלבד? וזכותו של מי להחליט על כך?
אלי פוגשת בפלמר ג'וס, כומר צעיר (ויפה תואר, כמובן - אנחנו בהוליווד, אל תשכחו) הכותב ספר על ''השפעת הטכנולוגיה על תרבויות העולם השלישי''. הוא מציג שאלות נוספות, המרחיבות את מעגל ההתייחסות: האם חיינו טובים יותר, מאושרים יותר בזכות הטכנולוגיה והמדע? לטענתו, אנחנו משוטטים ברשת, עורכים קניות במרכזי קניות ענקיים, יוצאים למופעי בידור - ובאותו זמן חשים בודדים ומנותקים זה מזה יותר מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה. אנחנו מחפשים משמעות - ויוצאים לעבוד בעבודות שאנחנו לא תמיד אוהבים, וקונים עוד חפצים שאנחנו לא צריכים, כדי שאלה ימלאו את החורים שבחיינו. לטענתו, מרוב קידמה איבדנו את האמונה.
דמותו של ג'וס מכניסה מימד נוסף לסרט, הנעדר מרוב הסרטים האחרים העוסקים בנושא - מימד האמונה. מהם ההבדלים בין מדע לבין אמונה? היכן הגבולות ביניהם? האם המדע והטכנולוגיה יוכלו להוכיח, עם התפתחותם, את עיקרי האמונה? ההקבלה בין דבריו של הכומר לבין חיפושיה של אלי ברורה - הוא מחפש את הקשר עם המשמעות האלוהית, האמונה המוחלטת, שאינה זקוקה לעובדות ולהוכחות, והיא מחפשת את הקשר עם רעיונות שהם בשוליים של המדע - קשר עם יצורים חיים אחרים, קשר מדעי-טכנולוגי הנשען על מאפייני החשיבה והחקר המדעיים-טכנולוגיים.
והיא מוצאת. ברגע האחרון, דקה לפני שעומדים לחתוך את כל התמיכה התקציבית שלה - היא שומעת מסר מהחלל (הוליווד, כבר אמרנו?). המסר מוצפן בשפה הבינלאומית, אם תרצו - השפה היחידה המובנת בכל היקום כולו - מתמטיקה. קבלת המסר מעוררת את כל השדים מעוררי הפחד והאימה: מה כוונת המסר? מה מטרת שולחיו? איזה מין קשר ייווצר אתם? כאן מתעורר מחול שדים תפיסתי, המציג את החברה האנושית על כל תחלואיה. תגובת האדם תלויה ישירות בתפיסת עולמו. נציגי הצבא בטוחים שהחייזרים ששלחו את המסר מעוניינים להשתלט על כדור-הארץ ולהשמיד את יושביו; נציגי הדת בטוחים שיש כאן מסר מהשטן, המעמיד את קטני-האמונה במבחן; המדינאים רבים ביניהם על זכויות כלכליות של תוצאות המפגש; ואלי, נציגת המדע ה''אובייקטיבי'', בסך-הכל רוצה לומר להם שלום.
למרות שהתגובה של כל אחד נראית טריוויאלית לתפיסת העולם אשר אותה הוא מייצג, ואולי דווקא בשל כך, היא מעוררת חשיבה ומעלה למודעותנו, עד כמה חשוב שנהיה מודעים לתפיסות השונות שאנו מחזיקים בהם, בהיותן בעלות השפעה כה מכרעת על תגובותינו, התנהגותנו ותהליכי קבלת ההחלטות שלנו. בחיים בכלל, ובכיתה - על אחת כמה וכמה.
מבלי לחטוא בגילוי החלקים המרתקים שבסרט, אוכל רק לומר שהסרט מותח את החבל שבין מדע לאמונה עד סופו - עד לאותה נקודת ממשק בלתי מושגת, שבה התפיסה המדעית והתפיסה הדתית עשויות להיפגש.
הסרט מבוסס על ספרו של המדען המנוח קארל סייגן, ולטענת אלה שקראו את הספר - הסרט נאמן למדי למקור.
סוללת שחקנים מכובדים מאיישת את הסרט - ג'ודי פוסטר בתפקיד אלי, דיוויד מורס כאביה, מת'יו מקונהי כפלמר ג'וס, ג'יימס וודס, ג'והן הרט ואפילו הנשיא קלינטון, בקטעים אמיתיים מתוך מסיבת העיתונאים שנערכה לאחר גילוי החומר האורגני במאדים ואשר עובדו והותאמו לעלילת הסרט.
לסיכום, 'קונטאקט' הוא סרט עשוי היטב, העוסק בסוגיות המרכזיות המעסיקות אותנו גם כיום, בתחילת המאה העשרים ואחת. סוגיות אלה הופכות אותו לגורם מזמן מצוין לדיונים בנושאים השונים שהוזכרו, בכיתות היסוד הגבוהות ובהשתלמויות מורים.
מי יודע? העתיד בוודאי צופן הפתעות שונות, ואולי אחת מהן תהיה גילויים של חברים חדשים במרחבי היקום. וכמאמר הסרט, אם בכל היקום הענק הזה אין ולו תרבות אחת נוספת לשלנו - ''זה יראה כמו בזבוז משווע של מקום''.
קונטאקט - הסרט
Contact - הספר
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
מגע
אלי יום רביעי, 12/12/2001, שעה 18:44
|
|
|
 |
|
|
|
|
מאמר מצוין
עידו יום רביעי, 12/12/2001, שעה 18:55
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
מוזר!
אהרון ה. יום רביעי, 19/12/2001, שעה 12:25
|
|
|
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
