 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
אל ''המרחב''
מאמרים / איתי ליבנה
13/09/14
תגובות: 0
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
|
 |
אל החלל במעלית
מאמרים / אהרון האופטמן
יום חמישי, 03/05/2001, שעה 0:49
מעלית החלל, רעיון שקודם על ידי ארתור סי קלארק, נמצאת בשלבי תכנון
|
|
גרסה שונה במקצת ומקוצרת של כתבה זו פורסמה בעיתון הארץ, 30/4/2001
הדרך היחידה להגיע לחלל, כיום, אם אינכם אסטרונאוטים מקצועיים, היא להיות מיליונר - בדומה לדניס טיטו לשלשל 20 מיליון דולר לקופתה המידלדלת של סוכנות החלל הרוסית. אם תעמדו גם בבדיקות הרפואיות, יהיה לכם הכבוד להכלא בחליפת חלל מסורבלת, ואז, אם תעברו בשלום את מהפכת-הקרביים של האצת החללית, תגיעו סוף-סוף אל היעד המיוחל - לא לפני ששרפתם אלפי טונות של דלק יקר רק כדי לעבור כמה עשרות קילומטרים תוך היחלצות נואשת מלפיתת כוח הכבידה. האם אין דרך טובה, זולה, ונעימה יותר להגיע לחלל?
יש ויש - ואפילו כבר עובדים על זה. על פי החזון של נאס''א, בסביבות שנת 2050 נוכל להתרווח בקרונית נוחה, ולשמוע ברמקול משהו כמו:
''ברוכים הבאים אל עלייה מספר N189 של מעלית החלל מדגם 'קלארק 767'. נא להדק חגורות. העצירה הראשונה תהיה בתחנת החלל 'מזרקת גן-עדן'. הנסיעה תימשך כ-5 שעות. אל תחמיצו את הנוף המשגע שיתגלה לעיניכם מבעד לחלונות תוך כדי העלייה - התענגו על קו האופק ההולך ומתקמר והשמיים שצבעם ישתנה בהדרגה מתכלת לשחור. עלייה נעימה!''
אל החלל במעלית? נשמע סהרורי, אך נאס''א משקיעה מאמצי חשיבה ותכנון ניכרים בפרויקט ''מעלית החלל'', המכונה בפרסומיה ''רעיון נועז, בהשראה חלקית של מדע בדיוני''. מדוע ''השראה חלקית''? כי הסופר ארתור סי. קלארק תיאר זאת בהרחבה בספרו ''מזרקות גן העדן'' משנת 1979 (שזכה בהוגו ובנבולה באותה שנה), על סמך רעיון מפורט שהוצע ע''י המהנדס הרוסי יורי ארטסוטנוב בשנת 1960, ושורשיו מגיעים עד 1895, אל כתבי ק. טסיולקובסקי, חלוץ התאוריה של מסעות בחלל.
מהי ''מעלית חלל''? מעלית, כשמה כן היא, אלא שגובהה לא ייאמן: כבליה נמתחים מפני האדמה אל החלל, כשמרכז הכובד בגובה של כ-36000 ק''מ - זו הנקודה ה''גיאו-סטציונרית'' בה מתאזן כוח הכובד עם הכוח הצנטריפוגלי (ה''מושך'' החוצה עקב סיבוב כדור הארץ). לווין הממוקם שם נראה כ''תלוי'' בנקודה קבועה בשמים - מיקום אידיאלי ללווין תקשורת. לארתור קלארק יש רומן ארוך עם המסלול הגיאו-סטציונרי: קלארק היה הראשון שהגה את לוויני התקשורת בשנת 1945, ואין פלא שניצולו של המסלול הגיאו-סטציונרי ל''מעלית החלל'' שבה את ליבו.
תרשים עקרוני של תכנון מעלית החלל: אורך כללי של המערכת - 47000 ק''מ
כבל המעלית ישתרע הרחק הלאה, עד לגובה של כ-47000 ק''מ, ובקצהו תמוקם ''משקולת'' נגדית מתאימה, על מנת לשמור על כל העסק מתוח ויציב כהלכה, ולהבטיח כי מרכז הכובד אכן מיוצב בנקודה הגיאו-סטציונרית. ה''משקולת'' תהיה, אולי, אסטרואיד קטן שיגוייס למטרה זו, אם הולכים עם התעוזה מספיק רחוק. קצהו התחתון של הכבל יעוגן אל מגדל ענק (עשרות קילומטרים גובהו, לפי התכנון של נאס''א), אי-שם על הקו המשווה. (לקו המשווה יש יתרון הן בתאום מסלול המעלית עם סיבוב כדור הארץ, והן בעובדה שאין סופות טורנדו באזור זה). קרוניות המעלית יונעו בהנעה אלקטרו-מגנטית - צורת הנעה יעילה להפליא מבחינה אנרגטית - ויגיעו למהירויות של אלפי קמ''ש. (הנעה דומה משמשת ברכבות הרחיפה המגנטית שדגמים נסיוניים שלהן כבר פועלים. כמו כן נבחנו כבר אפשרויות לשגר לויינים לחלל ב''תותח אלקטרו-מגנטי'' כתחליף למנועים הרקטיים זוללי-הדלק). במעלית החלל קיימת גם אפשרות לנצל בצורה מחוכמת את השדה הגיאו-מגנטי של כדור הארץ כמקור אנרגיה חלקי - רעיון המחייב עדיין מחקר מעמיק.
הדמיית מחשב של חללית המשוגרת בהנעת רחיפה אלקטרו-מגנטית -
טכנולוגיה מתפתחת החיונית למעלית חלל מעשית (מקור: NASA)
חישובים מפורטים שערכו מדעני נאס''א מראים כי ב''מעלית החלל'' ניתן יהיה להוזיל את עלות השיגור של כל קילוגרם לחלל מעשרות אלפי דולרים ל-1.50 דולר בערך. פרוש הדבר מחיר כרטיס של 222 דולר לנוסע עם מטען של 150 ק''ג - מחיר שיושג כאשר תתפתח תחבורה סדירה בשיטה זו. צריך לקרוא את זה לאט: מסע לחלל זול יותר מטיסה לאירופה! (נו, טוב, נעזוב לרגע את מחיר ההגעה אל קו-המשווה, וגם נתעלם משאלת המחיר של טיסות לאירופה בשנת 2050...)
רבות נכתב על פריצת האנושות אל החלל, אל ''אמריקה החדשה'', כאתגר הרפתקני וכפתרון להתפוצצות האוכלוסין ולבעיות איכות הסביבה על פני האדמה. כל עוד השיגור לחלל הוא מסובך ויקר, כפי שהוא היום, אין סיכוי להגירה משמעותית אל ''מושבות חלל''. אבל שוו בנפשכם מערכת של ''מעליות חלל'', המעלה באופן סדיר המוני אדם, במחיר שווה לכל נפש, אל תחנות מסלוליות - זה מתחיל להראות אחרת.
עד לשנים האחרונות הרעיון נראה מעניין, מושתת על יסודות מדעיים איתנים ומעורר דמיון - אך בלתי מעשי לחלוטין. זאת בעיקר עקב העדר חומרים בעלי הצירוף המתאים של חוזק וקלות-משקל, מהם ייוצרו כבלי המעלית. שימוש בחומרים החזקים ביותר המשמשים כיום לתעופה וחלל היה מכתיב כבלים בקוטר בלתי מתקבל על הדעת של קילומטרים רבים, ומשקל כולל בלתי סביר לחלוטין - מיליארדי טונות (אורך הכבל, לא לשכוח, 47000 ק''מ!). כל זה השתנה לאחרונה לאור ההבטחה הגדולה של הננו-טכנולוגיה ליצור חומרים דמויי יהלום (מולקולות חדשות המכילות עשרות או מאות אטומי פחמן) בעלי חוזק פנטסטי. במעבדה יוצרו כבר ''ננו-צינוריות'' פחמן בעלות יחס של חוזק למשקל הגדול אלפי מונים מזה של פלדה. חתן פרס נובל ריצ'רד סמולי, מחלוצי המחקר בחומרים אלה, מאמין כי תוך שנים אחדות ניתן יהיה לשזור ''ננו-צינוריות'' אלה לכבלים בעלי חוזק מופלא ותכונות מיוחדות נוספות כמו מוליכות-על - תכונה מועילה ביותר עבור הנעה אלקטרו-מגנטית. בהרצאה מפורסמת שנתן סמולי באוניברסיטת רייס לפני שנים אחדות, הוא דיבר בהתלהבות על היישומים העתידיים הרבים של ה''ננו-צינוריות'', והתייחס בהרחבה למעלית החלל של קלארק. הוא היה מלא שבחים לשימוש שעושה קלארק ברעיונות מדעיים, וביכולת החיזוי שלו. בספר ''מזרקות גן העדן'' תאר קלארק סיבים בשם ''היפר-פילמנטים'' שיאפשרו את בניית כבלי המעלית - מזכיר להפליא את ה''ננו-צינוריות'', שהומצאו בסוף שנות ה-90. לפי הספר, ''מעלית החלל'' תופעל בשנת 2145 - מה שגרם לסמולי להגיד בהרצאתו שהוא מתמיד לעסוק בספורט ולטפח את בריאותו כדי להאריך ימים עד אז (אם כי הוא מאמין שהדבר יתאפשר הרבה לפני כן).
ההתקדמות הטכנולוגית המרשימה בתחומי החומרים, ההנעה האלקטרומגנטית, מוליכות-העל ועוד, נותנת, לדעת מדעני נאס''א, בסיס לתקווה ש''מעלית החלל'' עשויה להפוך מחלום של סוף המאה ה-19 (ואולי של דורות רבים לפני כן, אם חושבים על מגדל בבל וסולם יעקב), למציאות של המאה ה 21. מתי בדיוק? על זה נתן פעם ארתור סי. קלארק תשובה מוחצת: ''זה יקרה 50 שנה אחרי שכולם יפסיקו לצחוק על הרעיון''. אנשי נאס''א כבר הפסיקו.
מבט מהתחנה הגיאו-סטציונרית של מעלית החלל לעבר
כדור הארץ (איור: NASA)
האיורים לקוחים מדו''ח המחקר של NASA:
NASA/CP-2000-210429:
Space Elevators: an advanced earth-space
infrastructure for the new millennium
אתר NASA המוקדש למעלית החלל
דו''ח המחקר של NASA
הרצאה של חתן פרס נובל ר. סמולי
מאמר קודם של הכותב , המתייחס למעבר רעיונות ממדע למד''ב ולהיפך
מזרקות גן העדן של ארתור סי קלארק
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
איזה כיף לנו
גל יום חמישי, 03/05/2001, שעה 14:21
(5 תגובות בפתיל)
|
|
|
 |
|
|
|
|
שאלה
תום מנקר יום שני, 09/06/2003, שעה 11:22
|
|
|
|
|
|
|
|
יש לי שאלה
תום מנקר יום שני, 09/06/2003, שעה 11:44
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
ציטוט
תמיר יום שני, 23/10/2006, שעה 17:54
(2 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
שגיאות
מרווה הפיגמנטים שבת, 18/11/2006, שעה 12:20
|
|
|
|
|
|
|
|
אני ממש מחכה
נחום חופרי יום ראשון, 23/12/2007, שעה 10:46
(3 תגובות בפתיל)
|
|
|
|
|
|
|
|
אני מקווה
roy יום שישי, 28/08/2009, שעה 22:04
|
|
|
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
