עוד בקטגוריה זו:
החינמניה מס' 37
שונות / המערכת
12/07/14
תגובות: 0
הגשת אירועים לאייקון 2014
שונות / המערכת
23/06/14
תגובות: 0
תיקוצ'יקים ועולמות אחרים
שונות / המערכת
31/05/14
תגובות: 1
החינמניה מס' 36
שונות / המערכת
26/04/14
תגובות: 0
החינמניה מס' 35
שונות / המערכת
08/03/14
תגובות: 0
פרס גפן 2014
שונות / המערכת
05/03/14
תגובות: 4
קול קורא להגשת סיפורים
שונות / המערכת
15/02/14
תגובות: 0
החינמניה מס' 33
שונות / המערכת
03/11/13
תגובות: 0
קול קורא
שונות / המערכת
29/09/13
תגובות: 0
החינמניה מס' 32
שונות / המערכת
07/09/13
תגובות: 2
דיווחים חיים מוורלדקון
שונות / המערכת
24/08/13
תגובות: 0
החינמניה מס' 31
שונות / המערכת
21/07/13
תגובות: 0
החינמניה מס' 30
שונות / המערכת
27/05/13
תגובות: 0
הרועה האחרון - סרט מסע פנטסטי
שונות / המערכת
02/04/13
תגובות: 0
החינמניה מס' 29
שונות / המערכת
23/03/13
תגובות: 0
|
 |
20001: על אודיסיאה אחת שיצאה מכלל שליטה
שונות / ניר יניב
יום שלישי, 06/06/2000, שעה 0:00
ניר הזועם בדרכים חוזר בשלישית
או: חטאיו של ארתור סי. קלארק
|
|
טור אישי, הופיע בגליון מספר 6 של המימד העשירי, אוגוסט 1998
יום אחד, בשבוע שעבר, נדרשתי לפתע להחליף גרביים ללא התרעה מוקדמת. בחפזוני לפתוח את ארון הבגדים מעדתי, ומיד מצאתי עצמי בליבה של מפולת ספרים. קולות החרחור והנפץ שנשמעו עם קימתי היו כאין וכאפס לעומת הזעקה האיומה שבקעה מגרוני עת גיליתי כי כל הספרים בערימה נכתבו ע''י ארתור סי. קלארק.
מר קלארק מוכר היום כאחד מגדולי כותבי המד''ב בכל הזמנים, ובצדק. זאת בעיקר בגלל יצירה אחת לה היה שותף – '2001: אודיסיאה בחלל' (תסריט של קלארק וסטנלי קובריק, ספר של קלארק). מספר ספרים אחרים שלו זכו להכרה רחבה - ראוי לציין את 'קץ הילדות', שנלמד כיום בחוגי ספרות ומד''ב באוניברסיטאות. מדוע, אם כן, שיחתי מיתרי גרוני בזעקת שבר?
אולי היתה זו תגובה קמאית לספר האחרון של קלארק שקראתי, '3001: The Final Odyssey'. כדרכם של רבים וטובים, לא עמד מר ק. בפיתוי הכספי, והחל ליצר המשכים להצלחתו הגדולה, '2001'. בשלווה קיבלתי את '2010', בהרמת גבה עלעלתי ב-'2061', ובבואי לקרוא את הסיום המיוחל של 'הסאגה הגדולה ביותר של המדע הבדיוני' (כדברי מבקר משולהב שוודאי לא טרח לקרוא אף אחד מהספרים) לא היו לי ציפיות גדולות מדי. דבר זה הציל אותי מן הסתם משבץ.
'3001' הוא גיבוב מופלא של רסיסי מד''ב, מופלא בהיותו נטול לחלוטין עלילה ועניין. עם כל הקרדיט שיש לקלארק בתחום, עדיין מוזר לראות הוצאת ספרים משחתת כמות כזו של נייר בעל ערך (שלא לדבר על עטיפה משובחת) לריק. נראה כאילו כל הספר בנוי מגימיקים האמורים לפתור תעלומות מהספרים הקודמים, תעלומות שעדיף היה לו היו נשארות ללא פתרון.
אדם שקרא ספר כזה עד סופו, ודאי אומרים אתם, אינו מזדעזע בקלות. מן הסתם הוא ניחן בקיבה חזקה/עצבי ברזל/אוטיזם (מחק את המיותר). ולאחר שקרא וגבר על הספר, האם לא יכול אותו אדם לעמוד במראה של מספר ספרים אחרים פרי אותו מחבר ללא תופעות לואי חריגות?
כמובן שלא. לא כאשר זהו חומר הקריאה היחיד שלו לסוף השבוע, ודאי שלא כאשר מדובר בהמשכים של 'ראמה'.
מר קלארק כתב את 'מפגש עם ראמה' ב-1976 כמדומני (אני לא זוכר – העותק היחיד שהיה לי אבד אי שם בנבכי ארון הנעליים שלי לפני שנים מספר). קראתי את הספר בילדותי ומצאתי אותו חביב ביותר. קריאה שניה, כאדם מבוגר מעט יותר, עדיין השאירה רושם נעים. ובזאת היה מסתיים העניין אלמלא נטייתו של מר ק. לכוון הרווחי של הוצאת המשכים. הפעם הוא הגדיל לעשות, וצירף לכתיבה פלוני בשם ג'נטרי לי - מהנדס ראשי בפרויקט ''גלילאו'', מראשי צוות שילוח לעשיית סדרת הטלויזיה 'קוסמוס' – הכל פרט לסופר. עדיין היה שיתוף פעולה זה עשוי להניב תוצאות מעניינות, אלמלא הופקדה מלאכת הכתיבה עצמה בידי מר לי.
התוצאה מרהיבה בעליבותה. סדרה של שלושה ספרים עבי כרס – 'Rama II', 'Garden of Rama' ו-'Rama Revealed' – בהם מנסה צמד רעים זה לקבל פרס נובל לשלום בעוון התחסדות יתר. סגנון הכתיבה הוא אחד האיומים ביותר בהם נתקלתי מעודי במד''ב (כולל ספרי מסע בין כוכבים והצמד וייס-היקמן), וכל העסק זועק לשמיים ''אל תראוני שאני שחרחורת.'' במשך סוף שבוע ארוך במיוחד קראתי את שלושת הספרים הנ''ל (אותם קיבלתי במתנה, אגב) בתערובת של זוועה וריתוק לאמור – האם יכול להיות עוד יותר גרוע מזה? (כן). על מנת לשמור על הגינות מסוימת, אציין כי חלק מהרעיונות המדעיים מעניינים, אולם הם מצופים בשכבה כה מבעיתה של גיבורים מגוחכים, פסיכולוגיה בגרוש ושטחיות עלילה, עד כי הקרבן נאלץ לעתים למצוא מפלט במקלחת, או, חס וחלילה, בעיתון של שבת.
ומה באתי לאמר בסיפור עצוב זה? ראשית, אל תשארו ללא ספרים לסוף השבוע (חג/מועד/קופ''ח – מחק את המיותר). שנית, התייחסו בחשדנות לספרים של קלארק שנכתבו אחרי 1980. שלישית, בבואכם להחליף גרביים – הזהרו.
הערה קטנה בדבר חוטפי גופות ומשתעשעי פגרים
אכן צודק הכותב דותן דימנט – אוהב אנוכי לכלות זעמי בגוויות מרקיבות. אף בגוויות שלא הרקיבו אינני בוחל, ובכלל, איש גוויות אנוכי. בטור זה אני מנסה להעביר לקוראי מעט מהחוויות העוברות על חובב מד''ב ממוצע בבואו לקרוא/לראות/לחוות את המצוי, (עם הצצה פה ושם לעבר הרצוי), ובבואו במגע עם העולם החיצון (תופעות טבע חריגות, עב''מים, Trekkies). עם הקוראים הרגישים הסליחה. בתיאבון.
ניר הזועם בדרכים - אנתולוגיה
המימד העשירי
מפגש עם ראמה
קץ הילדות
מסע בין כוכבים: החטא הפנטסטי - הטור הקודם
|
 |
|
