 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
ביוגרפיה אלטרנטיבית של אמריקה
ספרים / אהוד מימון
שבת, 22/09/2007, שעה 21:39
ביקורת על ספרו של פיליפ רות, ''הקנוניה נגד אמריקה''
|
|
חייו של צ'רלס לינדברג בשנים 1927-1936 נראים כמו תסריט לטלנובלה, או לפחות לדרמה הוליוודית. בשנים אלה לינדברג שהיה טייס דואר ופעלולים אלמוני למדי ביצע את טיסת הסולו הראשונה ללא חנייה מעבר לאוקיינוס האטלנטי; זכה לפרסום עולמי; נשא לאישה את בתו של שגריר; הוליד ילד; ילדו נעלם; התגלתה גופת תינוק שהניחו שהיא גופת בנו; במשפט שכונה ''משפט המאה'' אדם הואשם והורשע בחטיפה וברצח בנו של לינדברג ומאוחר יותר הוצא להורג בעוון פשעים אלה. אין פלא ששמו היה בכותרות באופן קבוע והוא ואשתו חשו בצורך לברוח קצת מעין הזרקורים ונסעו לאירופה. בעת שהותם שם וכאשר חזרו לארצות הברית בראשית שנות הארבעים, לינדברג התבטא מספר פעמים נגד המעורבות הגוברת של ארצות הברית במשבר באירופה ומאוחר יותר במלחמה, ובעד המדיניות של גרמניה הנאצית בחלק מהנושאים. הפופולריות שלו וקרבתו לנאצים הם הבסיס לספקולציה שמעלה פיליפ רות ברומן ''הקנוניה נגד אמריקה'' – מה אם בבחירות של 1940 לינדברג היה רץ לנשיאות מול רוזוולט, וזוכה? איך הייתה נראית ארצות הברית אילו שלט בה נשיא בדלני, אוהד גרמניה?
עלילת הספר דומה יותר מכל ליומן, תיאור של פרק זמן בחיי ארצות הברית ובחייו של ילד אחד וסביבתו. רות בן השבע (בראשית הספר) מתאר את השנתיים וקצת – מיוני 1940 עד אוקטובר 1942 – של שלטון לינדברג. זהו סיפורו האישי של ילד צעיר הגר עם משפחתו בשכונה יהודית מובהקת של ניוארק, וחווה מיד ראשונה את התהפוכות שעוברות על ארצו, על העיר שלו ועל משפחתו. ברומן משולבים ביד אמן תיאורים עובדתיים המגוללים את ההתרחשויות עם תחושותיו של הילד הצעיר המנסה להתמודד עם השינויים הכבירים המתחוללים סביבו. השורה הפותחת את הספר ''הפחד שורה על הזיכרונות האלה, פחד מתמיד'' (ע' 9) נותנת במידה מסוימת את הטון לספר כולו. רות מיטיב להפליא לתאר את התמוטטות הדמוקרטיה האמריקאית, את עליית המגמות האנטישמיות והקסנופוביות בארצות הברית, את תחושת המצור והרדיפה של היהודים, וכל אלה מתבטאים בהתמוטטות עולמו המוכר והבטוח של המספר הצעיר. התמוטטות המערכת הפוליטית והחברתית של ארצות הברית מִתרגמת ישירות להתפוררות עולמו המיידי של רות הילד. יכולתו של רות כסופר, שאין עליה עוררין, מאפשרת לו להעביר את תחושת המועקה והמצוקה אל הקורא באופן מעורר התפעלות. זהו ספר מרתק, אך הוא אינו קל לקריאה. הקורא מלווה את המספר בזמן שכל האשליות מתנפצות, כל הדימויים מעוותים וכל הגיבורים מתגלים כפגומים ואנושיים עד כדי כאב. העולם משתנה לבלי הכר, ותהליך ההתפכחות וההתבגרות הוא מכאיב ומכוער.
רות חוזר בספר לילדותו שלו, למשפחתו, לשכונה שבה גדל. הזיכרונות האישיים האלה והסיפור בגוף ראשון של חלקים גדולים מהעלילה הופכים את הספר ללא שגרתי בנוף של ההיסטוריות החלופיות שאנו מורגלים בהן. על אף שהוא עוסק בנושאים שברומו של עולם, נראה לעתים שעדיף לכנות את הספר ביוגרפיה חלופית, ולא היסטוריה חלופית. אך אותה ביוגרפיה היא השתקפות נאמנה מאוד של ארצות הברית שהייתה יכולה להיות. רות הוא סופר אמריקאי לעילא ולא לשווא הוא זכה פעמיים בפרס הספר הלאומי ובפרס קרן הסופרים האמריקאית על תרומה לספרות האמריקאית. המחקר שעשה (בסוף הספר נספחים ובהם הביוגרפיות האמתיות של הדמויות המוזכרות בו) וההיכרות שלו מיד ראשונה עם רוח התקופה ורוח המקום מעניקים לספקולציה שלו משנה אמינות, ומאירים את הכיוון שבו עלולה ארצות הברית הייתה ללכת.
הספר יצא לאור באנגלית בשנת 2004, וקשה להתעלם מכך שבמאורעות המתוארים בו יש שיקוף מסוים של אווירת הפרנויה ושנאת הזרים שמחלחלת בארצות הברית, בעידוד לא סמוי של הממשל, מאז ספטמבר 2001. נדמה שרות, בספר מצוין זה, חושש לא רק למה שיכול היה להיות בעבר שונה, אלא גם למה שעלול להיות בעתיד.
הקנוניה נגד אמריקה
מאת פיליפ רות
תרגום: שרה ריפין
הוצאת זמורה-ביתן, 2007
415 עמודים
הקנוניה נגד אמריקה - ביקורת של אריאנה מלמד ב-ynet
הקנוניה נגד אמריקה - ביקורת של יצחק לאור ב''הארץ''
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
ובצירוף מקרים זה היה בספר שקראתי במהלך יום כיפור (חדש)
רני שבת, 22/09/2007, שעה 22:34
ואני מסכים עם אהוד. הספר מצוין. לא קל לקריאה - אפילו מעיק לעיתים - אבל סוחף מאד. מרגע שהתחלתי לא יכולתי להניח אותו מהיד. הספר רלוונטי מאד לימינו אנו ולאווירה השורה באמריקה מאז ספטמבר 2001 (ובדרך עקיפה גם לשנאת הזרים והפחד מהשונה שמחלחלת בחברה הישראלית הרבה לפני ספטמבר 2001), וחבל לי מאד שהוא לא הגיע לחמישיית המועמדים הסופית בפרס גפן. בעיני הספר מגלם את כל מה שניתן לעשות - ובאופן המושלם ביותר - עם תת הז'אנר הקרוי היסטוריה אלטרנטיווית: רלוונטי להיסטוריה שלנו, לבעיות המעסיקות את העולם שלנו - ויחד עם זאת מרוחק מספיק כדי שנוכל להשקיף על מה שקורה ממרחק מסוים. פיליפ רות' עושה את כל זה במצעות רעיון פשוט למדי, באמצעות פרוזה לא מתחכמת, והתוצאה היא ספר בעל עוצמה אדירה. הייתי שמח אם הספר היה הופך לקריאת חובה בבתי הספר שלנו - הן במסגרת שיעורי ספרות והן במסגרת שיעורי היסטוריה.
|
|
|
|
|
ספר מצוין. (חדש)
רפי יום שישי, 28/09/2007, שעה 16:24
מאד אהבתי את תיאורי הילדות של המחבר, שנראים מאד אמיתיים, תחת השלטון של לינדברג באמריקה. מהבחינה הזאת הספר ממש מפחיד, למרות שאולי בכל זאת הוא קצת מגזים. לא נראה לי שלינדברג באמת היה יכול להפוך כ''כ מהר לנשיא, וגם לא שאמריקה תשתף פעולה עם הגרמנים.
|
|
|
|
|
הרגל מחשבתי ותו לו. (חדש)
קרן אמבר יום רביעי, 03/10/2007, שעה 9:10
בתשובה לרפי
אמריקאים אוהבים לפחד ולשנוא.
קל לי לראות אותם מאוהבים ברעיון עליונותם האישית הברורה לכל על פי צבע עור לבן.
זוכר את הקו-קלס-קלן?
הם היו משתלבים יופי בחלום הנאצי.
|
|
|
|
|
אני לא יודע מה עם לינדברג כנשיא (חדש)
kenny יום רביעי, 03/10/2007, שעה 10:08
בתשובה לרפי
אבל הייתה בארצות הברית התנגדות גדולה מאוד לכניסה למלחמה.
הייתה בה גם מסורת ארוכת שנים מאוד של הימנעות מהתערבות בסכסוכים אירופיים. דוקטרינת מונרו שנוסחה ב-1823 הייתה מכוונת להגביל את המעורבות של מעצמות אירופה באמריקות (הצפונית והדרומית כאחד), ולמנוע מהאמריקאים להתערב בסכסוכים אירופיים. הייתה בארצות הברית תקופה קולוניאלית בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 - השתלטות על הוואי, פוארטו ריקו, קובה - אך היא הוגבלה במידה רבה לאזורי ההשפעה שאותם האמריקאים ראו כ''שלהם''. (הייתה השפעה מכריעה של אדמירל תייר-מהאן על עיצוב המדיניות הזו, ולאופיו של הנשיא תאודור רוזוולט). מלחמת העולם הראשנוה והנפגעים הרבים בה הגבירו מחדש את הנטייה הבדלנית.
כמו כן אין לזלזל בהשפעה הפוליטית והחברתית של מהגרים גרמנים בארה''ב באותה תקופה, חלקם מהגרים מדור ראשון שעדיין היו להם קשרי דם וקשרים אידאולוגיים ל''פאטרלנד'' הגרמנית. חפש קצת חומר על הבונד (bund) האמריקאי-גרמני כדי ללמוד על ההשפעה שלהם.
|
|
|
|
|
עכשיו סיימתי את הספר (חדש)
יעל שבת, 08/03/2008, שעה 12:30
אכן ספר טוב. רק הסוף מעט איכזב אותי. רות בחר בפתרון ''קל'' מבחינתו למצב העולמי הסבוך שיצר.
כמו כן, אין מספיק הסבר על מה קורה בגיזרת המלחמה שארצות הברית לא נכנסת אליה.
גם הנטיה שלו להרצות על קורותיה של כל דמות חדשה ברגע בו היא מופיעה היתה מתישה מעט.
אבל לבד מכך, באמת ספר טוב שמעניין מאוד לקרוא. מהלך העניינים המתואר בו באמת מרתק, אמין ומפחיד מאוד.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
