עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
הענק וצלו
ספרים / רמי שלהבת
יום שישי, 20/10/2006, שעה 0:00
'הצל של הענק' מאת אורסון סקוט קארד
|
|
ביקורת זו הופיעה בגליון 29 של המימד העשירי, אוקטובר 2006
אזהרה – ביקורת זו חושפת פרטים מהותיים מעלילת שני הספרים הקודמים בסדרת 'הצללים': 'הצל של ההגמון' ו'בובות צללים'.
התלבטתי רבות לפני שקניתי את 'הצל של הענק'. שני הספרים הקודמים בסדרה היו די... מחרידים. הם היו רוויים בהטפות דתיות ובהערצה מוסרנית לערכי המשפחה, ואת עלילתם הובילה דמות מעצבנת במיוחד – אשיל. למעשה, ההדרדרות המתמדת מ'הצל של אנדר' הסביר, דרך 'הצל של ההגמון' הרע למדי ועד 'בובות צללים' המזעזע עוררה אצלי חששות כבדים לגבי הצפוי בספר הרביעי בסדרת הצללים – ה''ספין-אוף'' שיצר אורסון סקוט קארד לסדרת אנדר המקורית.
אך באופן מפתיע, 'הצל של הענק' מוצלח הרבה יותר מקודמיו. אמנם גם בו קשה להתעלם מאמונותיו הדתיות ומשמרנותו של קארד, אבל ההטפה הבלתי נסבלת שהיתה ב'בובות צללים' כבר לא קיימת. במקומה באה עלילה מעניינת למדי שמעבירה את הדגש מקו העלילה המשפחתי שעמד בלב הספר הקודם, בו בין ופטרה רדפו ללא הפוגה אחר ילדיהם האבודים, אל הצדדים הפוליטיים והאסטרטגיים של המציאות בכדור הארץ בין מלחמת הבאגים לשלום המובטח שיכונן בכדור הארץ פיטר וויגין ההגמון.
לאורסון סקוט קארד, אולי מסיבות כלכליות, יש נטיה לפצל ספר אחד ארוך לשניים-שלושה קצרים. בסדרת אנדר המקורית כבר נתקלנו בתופעה זו כאשר 'קסנוסייד' ו'ילדי המחשבה' היו למעשה שני חלקים של ספר יחיד, המשך ישיר ל'קול למתים'. בסדרה הנוכחית התופעה חוזרת: 'הצל של ההגמון', 'בובות צללים' ו'הצל של הענק' הנם למעשה חלקים נפרדים של ספר אחד, והם אינם עומדים בפני עצמם. עלילת טרילוגיה לא מוצהרת זו מתחילה בחזרת ילדים מבית הספר ללחימה לאחר נצחון האנושות במלחמתה נגד גזע חייזרי דמוי חרקים, ועוקבת מנקודה זו ואילך אחר עלילותיהם של כמה מבוגרי בית הספר, כולם ילדים המפגינים גאונות צבאית מרשימה.
עלילת שני הספרים הקודמים עקבה אחר קורותיהם של ארבעה נערים/בחורים צעירים – האחד הוא פיטר וויגין, אחיו הבכור של גיבור המלחמה אנדר, השואף להיות האיש שיאחד את כדור הארץ תחת חסותו. שלושת האחרים הם בוגרי בית הספר ללחימה: בִּין, מוזח גאון הסובל מ''מחלה'' גנטית שגורמת לגופו לגדול ללא הפסקה (ומכאן ''הענק'') עד למותו הצפוי; פטרה, אשתו; ואשיל פלנדרס, נער הסובל משגעון גדלות ומתאוות בלתי נשלטת לנקום בבין.
נדמה שמותו של אשיל בסוף 'בובות צללים' הציל את הספר הנוכחי מלהמשיך באותו קו מטיפני ומייגע ששרטט קארד עד כה. בהעדר ''רשע-על'' מסוגו, לא נותר לקארד די חומר להטפותיו הדידקטיות בזכות ערכי המשפחה והמחויבות הנצחית לילדים, והוא נאלץ לעשות את מה שהוא יודע לעשות הרבה יותר טוב – לספר סיפור. 'הצל של הענק' הוא בעיקר סיפורו של פיטר וויגין, הגמון כדור הארץ החוסה בצלו של בין הענק ומניע תהליכים שיביאו בסופו של דבר שלום ושגשוג לעולם, בתום המלחמות שבאו עם העלמות היריב החיצוני שבפניו עמדה האנושות. על פיטר לתמרן בין שלוש אימפריות אסיאתיות הנשלטות בידי בוגרים אחרים של בית הספר ללחימה, לטפל באיום הנובע מנוכחותם של יתר חברי ''הג'יש'' של אנדר – הקבוצה המצומצמת שסייעה לאחיו במלחמתו נגד הבאגים, ולהגיע להשלמה עם עצמו ועם אחיו.
'הצל של הענק' הוא בראש ובראשונה מותחן אסטרטגי. קוראי 'המשחק של אנדר' כבר יודעים שדינו של פיטר לנצח, כך שמה שנותר הוא האסטרטגיה והתהליכים שיובילו לנצחונו. התרחיש שיוצר לשם כך קארד אוטופי להפליא, לא אמין במיוחד, אבל מעניין. כל מה שצריך כדי להנות ממנו הוא להתעלם בבוטות מהקלות שבה מדינות רבות מוכנות לוותר על ריבונותן למען האידיאלים שמציע להן פיטר, לאמץ בחפץ לב את ההנחה חסרת הביסוס שכל מפקד צבאי שלא הגיע מהג'יש של אנדר יהיה חדל אישים גמור, ולהעלים עין מהאופן המושלם שבו הדברים מסתדרים בסופו של דבר בניגוד לכל הגיון סביר. באופן מפתיע, זה די פשוט. אם עושים את זה, נותר סיפור של אסטרטגיה מלחמתית ופוליטית חובקת עולם עם סיכונים עצומים וזכיות כבירות, שמסתכמות בסופו של דבר בפרס האולטימטיבי – מילה טובה מאבא ואמא. בינינו, יש מעט ספרי מלחמה שמציעים משהו יותר מוצלח מזה.
'הצל של הענק' רחוק, כאמור, מלהיות יצירת מופת. עם זאת, הוא ספר נעים למדי לקריאה, במיוחד אם לא מצפים ממנו לגדולות ונצורות. יש לו גם יתרון נוסף – סדרת הצללים כולה נולדה כהשלמה לסדרת אנדר המקורית. 'הצל של אנדר' הציג את כל עלילת 'המשחק של אנדר' מעיניו של מי שהיה עד אז דמות משנה שולית למדי – בין. כעת, בספר הרביעי בסדרה, אנו מקבלים מראה חדש לגמרי של פיטר. אדם זה, אחיו של אנדר, שב'משחק של אנדר' תואר מעיניו של אנדר הילד כמפלצת אמיתית, נראה כאן מבעד לעיניו שלו. בלי לסתור את התיאור הקודם שלו כבריון שאפתן, אנו מגלים ביסוד השאפתנות האישית שלו שאיפות ויכולות נוספות – רצון כן למנוע הרג של אנשים, מנהיגות, שיקול דעת ואפילו שאיפה לאהבה. הדמות הפלקטית שנוצרה קודם לכן מבעד לעיניו של אנדר מתעגלת ומתמלאת בספר זה, ומוסיפה נדבך נוסף גם לספר שפתח את הסיפור כולו.
המעוניינים בהרחבה זו לעלילה המוצלחת יותר של 'המשחק של אנדר' יהנו למדי מספר זה. חבל שלשם כך יהיה עליהם לצלוח שני ספרים גרועים הרבה יותר.
הצל של הענק (Shadow of the Giant)
מאת אורסון סקוט קארד (Orson Scott Card)
תרגום: רחביה ברמן
הוצאת אופוס, 2006
המימד העשירי
|
 |
|
