 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
ביבר הנייר
סיפורים / קן ליו
28/06/14
תגובות: 8
וויסקי בקנקן (חלק שלישי)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 1
וויסקי בקנקן (חלק שני)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 0
וויסקי בקנקן (חלק ראשון)
סיפורים / רותם ברוכין
13/06/14
תגובות: 0
הינדיק
סיפורים / הדס משגב
13/06/14
תגובות: 1
שמים שבורים
סיפורים / יואב וקרן לנדסמן
13/06/14
תגובות: 1
מתנת יום הולדת בחלקים
סיפורים / קרן לנדסמן
01/03/14
תגובות: 0
דמשק
סיפורים / דריל גרגורי
31/08/13
תגובות: 8
מיכאל
סיפורים / זיו קיטרו
03/05/13
תגובות: 0
עד בלי ירח
סיפורים / נגה פרנקל
03/05/13
תגובות: 3
הפוך, לקחת
סיפורים / רותם ברוכין
03/05/13
תגובות: 5
הפוך, לקחת
סיפורים / רותם ברוכין
03/05/13
תגובות: 1
יאגה
סיפורים / קרן לנדסמן
03/05/13
תגובות: 1
היום הגרוע ביותר בשנה
סיפורים / קרן לנדסמן
15/02/13
תגובות: 8
פיזור
סיפורים / חגי אברבוך
13/01/13
תגובות: 14
|
 |
חומד
סיפורים / גיא בקר
יום רביעי, 28/02/2001, שעה 1:30
סיפור קצר ומעורר מחשבה לפני השינה
|
|
עיניו הפעורות של גורגור התמקדו בקצות אצבעותיו של דני הבולטים אל מבעד לשולי השמיכה. גופו הצמרירי נדרך והוא המתין בתנוחת מארב מתוחה, כשרק שפמו וקצה זנבו מרטטים קלות. דני הביט משועשע במשחק הציד של הגור. הוא הניע קלות את בוהנו וגורגור זינק בצעדים מבולבלים אל האצבע, כרך סביבה את כפותיו ונעץ בה את שיניו הקטנות. דני השמיע קול - ספק צחוק, ספק כאב, הפריד את החתולון הג'ינג'י החצוף מרגלו והרים אותו ביד אחת אל מול פניו.
עיניו הכחולות העמומות של גורגור התרכזו לרגע במבטו המופתע של דני והוא השמיע יללת תלונה חדה ומתפנקת. בתגובה, הוריד דני את ידו והשתמש בידו השניה כדי לדחוק את דובי דוב מעט שמאלה. גורגור הבין מיד בחושיו החדים לכוונתו של דני ומיהר להתכרבל בחלל שנוצר לצדו, יללותיו הופכות בהדרגה לגרגור חרישי.
כשאבא נכנס לטכס ה''לילה טוב'' כעבור מספר רגעים ומצא אותם מכורבלים כך יחדיו, פנה בשקט חזרה כדי לא להפריע למנוחתם המקסימה. אולם דני לא ישן - במשך כל היום טרדה שאלה את מנוחתו והוא חזר והזכיר לעצמו לא לשכוח לשאול אותה לפני השינה.
''אבא'' הוא לחש, ואבא הסתובב בחזרה וחייך - הוא אהב את שיחות ה''לילה טוב'' בדיוק כמו דני ותמיד הצטער כשהיה עליו לוותר על הזדמנות לאחת.
כשהתיישב אבא על המיטה טיפס דני על ברכיו (גורגור פרש לרבוץ על קצה המיטה בפנים נעלבות). הוא חייך באושר כאשר החל אבא ללטף אותו על ראשו.
''אתמול בלילה,'' פנה דני לאביו בשאלה, ''החתולה של דנה הלכה לישון ואמא שלה אמרה שהיא כבר לא תקום יותר. ''
אבא המשיך ללטף ברוך את ראשו של דני, ''דנה הייתה מאד עצובה?'' שאל.
''לא,'' אמר דני, ''אמא שלה אמרה שמיצי היתה כבר חולה וזקנה וכמעט לא ראתה כלום ועכשיו היא שמחה ומשחקת בגן עדן של חתולים.''
''זקנה וחולה?'' אמר אבא כשהפתעה מתגנבת בפעם הראשונה לקולו, ''כנראה שהיא היתה אחת מהאחרונות'', הוסיף, יותר לעצמו מאשר לדני.
''גם גורגור יהיה פעם זקן וחולה?'' שאל דני כשהוא מגניב מבט לחתלתול שישן בצד בשלווה.
''דני,'' פתח אבא בנימת קול של סיפור, ''פעם לפני הרבה הרבה שנים היו אנשים טובים שרצו לדעת איך עובד העולם.''
''האנשים האלה חיפשו ומצאו רשימות קטנות, כמו תוכניות מחשב שנמצאות בתוך כל דבר חי בעולם - בפרחים ובעצים, בציפורים ובדגים, במיצי וגורגור ואפילו בי ובך.''
אבא הבחין בסימני עניין גלויים בדני והמשיך, ''התוכניות הקטנות האלו אומרות איך יראו היצורים כשיגדלו וגם איך יהיו הילדים שלהם.''
''האנשים הטובים,'' המשיך אבא, ''חשבו על כל הילדות הקטנות כמו דנה שיהיו עצובות שהחתול שלהם יהפוך לזקן ומכוער וחולה ולכן שינו את התוכניות הקטנות כך שלאמא חתולה ואבא חתול יהיו רק גורים כמו גורגור, קטנים ומתוקים שאף פעם לא יהיו גדולים וזקנים וחולים.''
''גורגור אף פעם לא יהיה זקן וחולה?'' שאל דני בשמחה, ''ואף פעם לא ילך לישון ולא יקום?''
''לא,'' אמר אבא, ''הוא לא יהיה אף פעם זקן, אבל שום דבר לא נמשך לתמיד, ופעם גם גורגור ילך לישון ולא יקום.''
דני נתן בו מבט מפוחד. ''לא יהיה יותר גורגור?'' שאל.
''אל תדאג,'' השיב אבא וחייך, ''התוכנית הקטנה של גורגור תמיד תהיה, ואם נרצה תמיד נוכל להגיד לאמא חתולה לעשות את אותו גורגור חמוד שישמח תמיד את כולנו.''
נראה שדני נתרצה לרגע, אולם מיד שבה שאלה אחרת להטריד אותו.
''אולי גורגור בכלל לא רוצה להשאר קטן? אולי הוא רוצה לגדול ולהיות אבא גורגור בעצמו?''
''גורגור הוא שלנו,'' ענה אבא מיד. ''אנחנו אמרנו לאמא חתולה לעשות אותו והוא צריך לעשות לנו כיף ולא להיות חתול זקן ומכוער, חוץ מזה, הוא נראה לך לא מאושר?''
אבא הצביע על גורגור שישן בנחת, כפותיו רוטטות בחלום ציד.
משלא נענתה שאלתו, הוריד אבא את פניו לבחון את דני, וגילה שגם הוא כבר ישן שינה עמוקה.
אבא השכיב אותו בזהירות במיטה, כיסה אותו בעדינות בשמיכה וקם לעזוב את החדר.
לפני שסגר את הדלת, נתן מבט אחרון בשנתם הרגועה של דני וגורגור.
אבא חייך חיוך של אושר - הוא ידע שעל מראה נפלא זה הוא לא יוותר לעולם.
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
יפה מאוד (חדש)
גל יום רביעי, 28/02/2001, שעה 9:40
|
|
|
|
|
רעיון (חדש)
ארמון יום רביעי, 28/02/2001, שעה 10:32
יכול להיות שגם דני הוא מתוכנת
להיות הילד כל הזמן
כי האב רוצה דני ישאר הילד הקטן שלו
|
|
|
|
|
דה .... (חדש)
cheshercat יום רביעי, 28/02/2001, שעה 11:37
בתשובה לארמון
נראה לי שלזה התכוון ה''משורר'' מלכתחילה.
מצמרר למדיי
יופי :-)
|
|
|
|
|
יוצא מהכלל! (חדש)
אהרון האופטמן יום רביעי, 28/02/2001, שעה 18:07
...ואני אומר את זה גם כחובב מד''ב וגם כחובב חתולים! (החתול הפרטי שלי מזדקן בנחת, ומתנהג כמו גורגור...:-)
|
|
|
|
|
קראתי כבר סיפור דומה (חדש)
קובי קונשטוק יום רביעי, 28/02/2001, שעה 19:41
אם אני לא טועה זה היה במגזין של אסימוב
רק ששם קרה איזה משהו שגרם לכל הילדים בעולם להתחיל לגדול שוב
|
|
|
|
|
זה ברור (חדש)
שלמקו יום חמישי, 01/03/2001, שעה 1:34
בתשובה לקובי קונשטוק
אני לא זוכר מי אמר את זה, אבל כיום כבר מאד קשה לכתוב סיפור מד''ב שיהיה מקורי לחלוטין... פשוט, כל הרעיונות הטובים כבר נכתבו... אפילו אנשים שחשבו על רעיון באופן עצמאי, גילו שסיפור דומה כבר נכתב.
למשל, כתבתי סיפור שמתרחש בעולם שהמצאתי (הסיפור משתתף בתחרות הסיפור הקצר של הטכניון, אחרת הייתי שולח אותו לכאן ואולי הוא היה מתפרסם), שרק אחרי שפורסם בעיתון בא אלי אחד החברים שלי ואמר לי שהוא קרא סיפור כמעט זהה (מסופר שאף פעם לא שמעתי עליו).
בכל זאת, סיפור מאד נחמד.
|
|
|
|
|
חזרה על רעיונות (חדש)
אלי יום חמישי, 01/03/2001, שעה 5:01
בתשובה לשלמקו
וזה מזכיר לי סיפור מד''ב שקראתי פעם על עולם שבו אנשים מחפשים ביאוש אחר רעיונות חדשים כדי להיות מקוריים וללא הצלחה. עד שמישהו מתאבד בצורה מקורית במיוחד כדי להראות שהוא אכן מקורי אלא שאז מסתבר שגם עוד כמה אנשים חשבו על אותו הדבר מאותה הסיבה...
דעתי היא שתמיד יש רעיונות מקוריים , רק צריך לחשוב עליהם חזק מספיק מצד אחד ולהכיר היטב את הספרות והתחום הרלבנטי מאידך.
דבר שלא כל אחד יכול ,מוסכם.
|
|
|
|
|
ככה, יש סיפור בשם (חדש)
Boojie יום חמישי, 01/03/2001, שעה 5:29
בתשובה לשלמקו
''הפילים העגומים'', שאני תמיד שוכחת מי כתב אותו, לבושתי, ומופיע בקובץ זוכי ההוגו בהוצאת כתר (שהוא ספר משובח באופן כללי ושווה מאד לקרוא אותו), הדן בדיוק בעניין הזה. קשה לי להאמין שרעיונות לא יחזרו על עצמם, במקום זה או אחר בעולם, אבל זה גם לא כל כך משנה לי. אכפת לי הביצוע, הדרך שהרעיון מובע, קשירת הקצוות ביחד, ורצוי גם קשירה של רעיונות שונים. נגד זה שרעיונות חוזרים אין מה לעשות, וזה אפילו טוב. אחרת, בספק אם היתה לנו שפה משותפת.
לגבי הסיפור הספציפי הזה, יש סיפור עם מסר דומה בספר של גיל הראבן ''הדרך לגן עדן'', רק שהמסר מועבר בצורה קצת שונה. ''לגמרי במקרה'', אני יודעת שהסיפור הזה נכתב לפני צאת ספרה של הראבן... כך שאין חשש השפעה. :-)
|
|
|
|
|
מקוריות (חדש)
אהרון האופטמן יום חמישי, 01/03/2001, שעה 10:06
בתשובה לBoojie
בוג'י צודקת בהחלט.
''שכפול'' רעיונות הוא תופעה נפוצה ואפילו מבורכת במד''ב. הכוונה לרעיון בסיסי שכל מחבר מעבד אותו ונותן לו זווית ראיה וייחוד משלו. כל הסיפורים על מכונות זמן משכפלים את הרעיון הבסיסי של וולס. פרדריק בראון שיכפל את עצמו אינספור פעמים בסיפוריו הקצרצרים על מכונות זמן - ואפשר לקרוא את כולם בהנאה בלי להשתעמם.
אולי אפילו עדיף רעיון לא כל כך מקורי בסיפור מעניין וכתוב היטב, מאשר רעיון מקורי(ואני בטוח שיש עוד הרבה כאלה, אל יאוש!) בסיפור משעמם וכתוב גרוע.
ובאשר לסיפור ''חומד'': גם אם רעיונות דומים התבטאו בסיפורים אחרים, יש כאן ללא ספק כשרון רב ומקוריות בבניית הסיפור והצגת הרעיון (למשל השימוש בחתול, ובמיוחד באופן שבו הדברים מוסברים לילד).
|
|
|
|
|
נפלא, ובנוסף... (חדש)
צורי יום חמישי, 01/03/2001, שעה 23:46
בתשובה לאהרון האופטמן
בהחלט מעניין לקרוא קטעים קצרים ומצמררים. נפלא.
אגב, באותו הקשר חשיבתי, ישנו הסיפור ''עמודו'' של אתגר קרת, שמספר על אדם בעל יכולת לעצור את העולם ולקבוע לאנשים באיזו צורה יתעוררו ומה ירצו כשיתעוררו. הדבר שהוא הכי רצה בעולם זה שמישהו יאהב אותו ויקבל אותו איך שהוא באמת, אז מה שהוא עשה זה שהוא אמר '' עמודו'' ו...
|
|
|
|
|
נפלא, ובנוסף... (חדש)
יאיר שריג יום שני, 16/04/2001, שעה 14:29
בתשובה לצורי
לאדון אורי, ולאתגר קרת, הערה קצרה:
חשבתם פשוט לראות את הסרט ''עיר אפלה'' שמסביר את הרעיון הנ''ל בדיוק?
ובקשר למקוריות יצירתיות ושאר מיני ירקות, לחשוב על רעיון משלך ולכתוב אותו זה תמיד דבר גדול ולהיות ''מקורי'' הוא פשוט לכתוב דבר ***שאתה*** (ולאו דווקא מישהו אחר) לא שמעת. ולכן אם כתבתם סיפור ומישהו טען שאתם לא מקוריים כי יש כבר סיפור על אותו הרעיון תסבירולו שהוא טועה - פשוט יש מישהו מקורי כמוכם!
|
|
|
|
|
לסופר קוראים (חדש)
פרספוני יום ראשון, 04/03/2001, שעה 15:58
בתשובה לBoojie
ספיידר רובינסון, והוא כתב גם את ''מחול הכוכבים'' המצויין.
|
|
|
|
|
פילים עגומים מאת ספיידר רובינסון (חדש)
Y יום חמישי, 31/05/2001, שעה 2:14
בתשובה לBoojie
|
|
|
|
|
כל הכבוד (חדש)
רועי צזנה יום שישי, 02/03/2001, שעה 16:35
כל הכבוד על הסיפור. הוא באמת יפה, במיוחד הדרך המופשטת בה מסביר האבא לילד (ולקוראים) את הסיפור האמיתי.
במיוחד אהבתי את המשפט האחרון, שהולך טוב עם המשפט באמצע, בו מסביר האבא שהם גילו את התוכניות של חתולים וגם ילדים.
בהצלחה בסיפורים הבאים!
|
|
|
|
|
נפלא (חדש)
טריקסי יום שישי, 02/03/2001, שעה 18:12
מעבר לרעיון הגאוני שבטוח שכבר נכתב במקומות אחרים אך פה יושם בצורה מאוד מקורית, הוא הצליח לעורר בי רגשות מאוד חזקים פרט לתחושת הצמרור שדוברה כאן והזדהתי עימה עמוקות. הייחוד של הסיפור לדעתי הוא בכך שהוא מצליח להגיע לרבדים מאוד עמוקים במימד
הרגשי. אני חדשה בתחום הספרות המד''בית ויכול להיות שאני טועה בשל כך, אבל מעט מאוד ממה שקראתי עורר בי רגשות שכאלו ומחשבות קיומיות על מהות חיי כאן. אשמח אם תמליצו לי על סיפורים וספרים ברוח דומה. מבחינה רעיונית הסיפור מאוד אמין וגם הגיבור, חתול בשם גורגור, מאוד נגע לליבי
אבל אני לא אובייקטיבית בכל מה שנוגע לחתולים...ובקיצור- סיפור נפלא!
|
|
|
|
|
IN-CRE-DI-BLE-BLE-BLE!!! (חדש)
עידו רייף יום שישי, 02/03/2001, שעה 22:52
בתשובה לטריקסי
|
|
|
|
|
miyaouuuuuu (חדש)
אהרון האופטמן יום חמישי, 08/03/2001, שעה 10:31
בתשובה לcopytu@walla.co.il
ה''קיק'' בסיום ישנו גם ישנו, והוא מסתתר ברמז שבמשפט האחרון (כדאי לקרוא שוב, לאט ובתשומת לב). לא תמיד ה''פואנטה'' צריכה לבוא כמו נבוט על הראש!
|
|
|
|
|
(חדש)
אלמוני שבת, 10/03/2001, שעה 20:36
הסיפור נחמד מאוד אך איני ראיתי בו שום דבר המצביע על מדע בדיוני
|
|
|
|
|
המממ... בוא נראה, (חדש)
Boojie יום ראשון, 11/03/2001, שעה 21:54
בתשובה לאלמוני
חברה שבה חקרו את הגנום האנושי מספיק כדי לשלוט על הגנים שגורמים להזדקנות, כדי שאפשר יהיה להשאיר גורי חתולים בגורותם לנצח, זה לא מדע בדיוני...
וואללה, נכון. עכשיו שאתה אומר את זה, אני שמה לב שבאמת זה קיים כבר הרבה שנים בכל פינה! תודה שהארת את עיני!
|
|
|
|
|
LOL =) (חדש)
Jade יום חמישי, 15/03/2001, שעה 5:28
בתשובה לBoojie
גם אם היה לו קשה להבין, כמו שלא מסבירים בדיחה... הסופר יאבד את טעמו לחיים במימד שטחי זה, שלא לדבר על לכתוב עוד סיפורים למדור, אם תמשיכו להתעלל בסיפורו הקצר וחסר המשמעות.
הערה לסופר: לדעתי הסיפור נהדר.
|
|
|
|
|
הכיצד? (חדש)
אהרון ה . יום שישי, 16/03/2001, שעה 14:23
בתשובה לJade
חסר משמעות אך נהדר? נהדר אך חסר משמעות?
|
|
|
|
|
הכיצד? (חדש)
Jade יום שני, 19/03/2001, שעה 2:17
בתשובה לאהרון ה .
הכיצד? תחשוב לבד...
כל דבר נהדר חייב להיות בעל משמעות?
תפסיק לחפש למי להציק ותהנה מהסיפורים.
|
|
|
|
|
חשבתי גם חשבתי (חדש)
אהרון האופטמן יום שני, 19/03/2001, שעה 9:30
בתשובה לJade
הייתי אחד הראשונים שהגיב בהתלהבות על הסיפור המעולה, וממש לא ברור לי למי ובמה הצקתי.
אם היצירה נהדרת, הרי שהיא בעלת משמעות בעצם נהדרותה!
|
|
|
|
|
חשבתי גם חשבתי (חדש)
גיא בקר יום שני, 19/03/2001, שעה 11:13
בתשובה לאהרון האופטמן
לדעתי, דיון אינטלקטואלי בסיפור הוא ממד נוסף של הנאה, לא זהה ולא סוטר לממד ההנאה של קריאה והתרשמות רגשית.
(בדומה לדיון בכל יצירה ויזואלית או מוסיקלית שאינו גורע או סוטר מההנאה שבהאזנה וצפייה)
אני מוצא ככותב, את הביקורות והדיונים על הסיפור כמפרות ביותר (ובהזדמנות זאת , תודה תודה ותודה ..:-) ואם כבר, הן רק גורמים לי להמשיך לכתוב ולנסות לפרסם.
|
|
|
|
|
זאת בדיוק הכוונה! (חדש)
אהרון האופטמן יום שני, 19/03/2001, שעה 13:19
בתשובה לגיא בקר
שתמשיך ותכתוב - להנאת כולנו!
(אגב, אני מניח שהתכוונת לסתירה ולא סטירה. טעות פרוידיאנית?)
|
|
|
|
|
תמשיך לכתוב (חדש)
גל יום שני, 19/03/2001, שעה 16:08
בתשובה לגיא בקר
להנאת כולנו אנא כתוב עוד ועוד ועוד
|
|
|
|
|
משעמם !!!! (חדש)
רן יום ראשון, 18/03/2001, שעה 18:12
משעמם !!!!
|
|
|
|
|
קצת על אומנות ומטרותיה (חדש)
אלון ביגלר יום ראשון, 18/03/2001, שעה 22:42
קודם כל לדעתי הסיפור מצויין.
כתוב בחוש דק לרגשות אנושיים בסיסיים ועולה על כל נים קדום של אהבת הורים לילדים ואהבת האדם לבעלי חיים.
יותר מכך הוא יוצר קשר הדוק בין הורות ובין אהבת בעלי חיים (שכידוע הן מקבילות פסיכולוגיות) בכדי ליצור רושם עמוק ומזעזע!
לא רק הרעיון גאוני אלא גם אופן הכתיבה שלו. הרושם שנוצר אינו בום גדול אלא תחושה רעה שכאילו מחייבת לקרוא את הסיפור שוב כדי ''להיות בטוח'' שאכן מה שנכתב הוא מה שנכתב!
ע''פ הגדרתם של רבים כגון אמיר אוריין וגדולים אחרים באומנות. אין לאמנות קיום ללא השלכה או מסר חברתי עמוק. אמנות ללא זה אינה אומנות אלא בידור!
סיפור זה הוא ללא ספק אמנות שכן הוא אינו מספק ''מסר'' בצורה של חינוך, אלא מציג בפשטות את תוצאותיו של תהליך בדיוני שאינו מאד רחוק מהכיוון אליו צועדת האנושות כיום.
תוצאות מחרידות אלה מעוררות את הקורא למחאה ומן הסתם למניעת יצירת מצבים כגון זה בעתיד. כך עובר המסר בצורה היעילה ביותר.
אינני רוצה לחיות בעולם בו נטל לעצמו האדם את הזכות לשנות כל דבר ע''פ טעמו ונוחותו. עולם זה יהיה משעמם ומשמים. הדרך היהירה בה מסביר האב לבן שהחתול נוצר בשבילו והכל תוכנן ונוצר לצורך סיפוק האושר האישי של בני המשפחה
מבהיר לקורא הנבון באופן מדויק את הדרך ה''אבהית'' היהירה בה מתייחס המדען לטבע. מי ייתן ותינתן לטבע מעט יד חופשית וייתפנה מעט מקום ליחס אחר מצד האדם אליו.
כמגדל חתולים גזעיים אני מוצא גילויים ליחס הפטרוני הזה על כל צעד ושעל, שכן חלק ניכר מהמגדלים מנסה לשנות גנטית את הגזעים השונים כדי שיתאימו יותר ויותר לנוחותו של האדם. אם ניתן היה לייצר גזע חתולי שיוקפא כגור היו עושים זאת ללא היסוס. בריאות החתולים וטובתם כבר נדרסה מזמן במירוץ הגנטי.
מטרתי האישית היא שימור צורתם של גזעי החתולים כפי שהטבע יצר אותם. אני כבר מזמן על שיפוד וירטואלי בקהילת החתולים הגזעיים.
סיפור מעולה!
תודה
אלון ביגלר
|
|
|
|
|
קצת על אומנות ומטרותיה (חדש)
לורה שבת, 01/05/2010, שעה 19:54
בתשובה לאלון ביגלר
''שימור צורתם של גזעי החתולים כפי שהטבע יצר אותם '' ??????????????
לא הצלחתי להחליט אם יש כאן סתירה או סטירה...
:(
|
|
|
|
|
מטומטמים חושבים שזקן=מכוער (חדש)
חתול זקן יום ראשון, 18/03/2001, שעה 22:54
וחתול זה לא צעצוע שכאשר הוא זקן ובלוי מחליפים בחדש. חתול הוא בן משפחה שחי איתנו וגם לעת זקנתו אסור להשליכו ו''להחליף'' בחדש אלא לטפל בו כראוי לבן משפחה.
|
|
|
|
|
מטומטמים חושבים שזקן=מכוער (חדש)
גיא בקר יום שני, 19/03/2001, שעה 11:12
בתשובה לחתול זקן
אירוניה?
|
|
|
|
|
בעניין המקוריות (חדש)
kaziman יום חמישי, 22/03/2001, שעה 16:13
לפני כ-5 שנים קראתי ספר באנגלית שנקרא ''BRAVE NEW WORLD'' שמאוד מזכיר את הסיפור הזה, על עולם שמתוכנן בהתאם לצרכים ודברים ספונטנים ומקוריים אסורים בו שמא ירפו את המהלך ה''תקין'' של החיים שם - עם כל האהבה והחיבה שלי למדע בדיוני , עצם המחשבה על עולם שיתקדם במדע כל כך הרבה וינצל את הידע לשם ביות הסביבה לצרכיו באופן כה מוחלט ממש הפחידה אותי וגרמה לי לקוות שגם אם זה יקרה בתקופת חיי לא אסחף אחר להט התקופה ואשאר נאמן לדעותי.
|
|
|
|
|
די להיות חכמים בלילה (חדש)
קובי יום שישי, 23/03/2001, שעה 18:45
די עם הביקורות הגרועות לעזאזל
תפרגנו קצת
מקוריות לא תמיד מונעת מהמקוריות לשמה אלה גם מהיכולת ליצור סיטואציות שונות על אותו הרעיון
שכבר נלעס.
ולסופר כל הכבוד הייתי קורא לזה
נסיון מוצלח. חח
|
|
|
|
|
די להיות חכמים בלילה - תגובה (חדש)
kaziman שבת, 24/03/2001, שעה 15:11
בתשובה לקובי
איש לא אמר שהסיפור רע וגם באמירתי שקראתי סיפור דומה לא רמזתי כי הסיפור אינו מקורי - פשוט שילבתי ביקורת על הרעיון שמאחורי הסיפור הזה עם הסיפור שקראתי לפני כביקורת על הרעיון החברתי שברעיון ולא על הסיפור - הסיפור טוב, ממוקד ומעניין וגם אובייקטיבי ביחס לנושא עליו דיבר ולא אמרתי עליו ולו מילה רעה.
|
|
|
|
|
רעיון מחריד (חדש)
דורית יום ראשון, 10/06/2001, שעה 14:14
הסיפור נהדר אבל מחריד משהו... מי יודע אולי יום אחד באמת ההנדסה הגנטית תהפוך אותנו לצעצועים עבור אחרים. עבור הורינו שרוצים אותנו קטנים וחמודים.
מדאיג
|
|
|
|
|
יפה ומקורי! (חדש)
VampireGirl יום רביעי, 03/10/2001, שעה 16:25
|
|
|
|
|
יפה ומקורי! (חדש)
a.g. יום שלישי, 23/04/2002, שעה 13:10
בתשובה לVampireGirl
''פקסלים, פיקסלים, פקסלים, ...
היתם כבר ב''קטע'' הזה?
רזולוציה...גודל הנקודה...
במצלמה ובמסך,מספר קוין...
אם היתי נקודה... היתי מרצד כל
היום על איזה מסך בעיני המשקיף עלי..
על החזר האור בעינים היפות המביטות בי היתי מסתרק,מסדר לי את הפאיה,היתי מתגנדר ומתייפה
לעומת מי שמביט בי.איזה חתיכה,
פגז,בכל מקום,יש לה את מצלמת העט
צמודה.היא משגרת לכולם אתיופיה.
משתפת את כולם בחוויה שלי...
איזה קנאי ,אני.כיצד אוכל לספק
|
|
|
|
|
מה?! (חדש)
Boojie יום שלישי, 23/04/2002, שעה 13:41
בתשובה לa.g.
|
|
|
|
|
את פשוט לא מבינה שירה מודרנית (חדש)
גל יום שלישי, 23/04/2002, שעה 14:00
בתשובה לBoojie
וגם אני לא. מה שהיא אמרה.
|
|
|
|
|
שיחקת אותה (חדש)
חסה יום ראשון, 25/06/2006, שעה 21:58
הסיפור טוב מכיוון שהוא סחט כמות תגובות שעלתה בהיקף שלה על הסיפור עצמו!!!!!!!
כל הכבוד בקר
|
|
|
|
|
לא כתבו שמה -סיפור קצר- ? (חדש)
סתוויי יום ראשון, 01/06/2008, שעה 14:46
|
|
|
|
|
וזה לא נראה לך קצר? (חדש)
יעל יום שני, 16/06/2008, שעה 20:25
בתשובה לסתוויי
|
|
|
|
|
וזה לא נראה לך קצר? (חדש)
אלמוני שבת, 27/10/2012, שעה 21:41
בתשובה ליעל
זה קצר זה עם זה קצר אנלא יודע מה ארוך
|
|
|
|
|
בצד ימין יש לינקים לעוד כמה סיפורים (חדש)
יעל יום חמישי, 01/11/2012, שעה 15:11
בתשובה לאלמוני
חלקם ממש ארוכים.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
