 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
כנס רובוטריקון 2010
חדשות / המערכת
30/06/10
תגובות: 0
הכישוף היהודי הקדום
חדשות / המערכת
09/05/10
תגובות: 0
הקרנת הסרט ''סוד קבור''
חדשות / המערכת
07/05/10
תגובות: 0
טולקין מגיע לירושלים
חדשות / המערכת
05/05/10
תגובות: 0
קומיקס, זהות ופוליטיה באירופה ובישראל
חדשות / המערכת
03/05/10
תגובות: 0
החיים במטריקס
חדשות / המערכת
08/12/09
תגובות: 2
מפגש עם אסף גברון בירושלים
חדשות / המערכת
23/11/09
תגובות: 3
סדנת כתיבה חדשה
חדשות / המערכת
19/11/09
תגובות: 1
אדום בעיניים
חדשות / המערכת
31/10/09
תגובות: 0
הזוכים בתחרות הסייפייקו - בדיון 2009
חדשות / המערכת
13/06/09
תגובות: 11
פגישה עם צלם האימפריה
חדשות / המערכת
07/06/09
תגובות: 0
כאמ''י קיץ 2009
חדשות / המערכת
30/05/09
תגובות: 3
פנטסי.קון - קול קורא להרצאות
חדשות / המערכת
27/05/09
תגובות: 0
קול קורא לאירועים באייקון
חדשות / המערכת
23/05/09
תגובות: 10
קול קורא לסיפורים: שמיים וארץ
חדשות / המערכת
21/09/08
תגובות: 5
|
 |
אור קפוא, שלדים בחלל ופיצה לקינוח
חדשות / גל חיימוביץ'
יום שישי, 16/02/2001, שעה 15:27
מקבץ חדשות מדע
|
|
ברקים על נגה
בעוד מאדים הצטייר במד''ב כעולם יבש וקר (מה שהתגלה כנכון), נגה (ונוס) הצטיירה לרוב כאחות לארץ, עולם של ג'ונגלים פרימיטיביים, אוקיינוסים נרחבים, ערפל וגשם.
חלליות ונרה, מרינר ואחרות ששוגרו החל משנות השישים שלחו נתונים שניפצו את האשליה. הטמפרטורה על פני השטח של נגה מגיעה עד ל-500 מעלות צלזיוס והאטמוספירה מורכבת ברובה מפחמן דו חמצני ומכילה עננים של חומצה גופרתית - וכך הפך כוכב הלכת מגן-עדן לגיהינום. עתה התגלה הבדל נוסף בין נגה לארץ.
במגזין נייצ'ר פורסם מחקר חדש אשר נערך ע''י חוקרי נאסא, מרכז החלל במודון בצרפת והמחלקה לפיסיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת איווה, המגלה שכפי הנראה אין ברקים על נגה.
החוקרים ניתחו את גלי הרדיו שהוקלטו בקרבת נגה ע''י החללית קאסיני והשוו אותם לגלי רדיו אשר נקלטו מכדור הארץ ואשר אופייניים לברקים. בעוד שהאותות שמייצרים הברקים על הארץ זוהו בקלות, לא נמצאו כאלה המעידים על ברקים על נגה. אם תכננתם להגר לנגה בעתיד - לא תצטרכו לחשוש מברק שיכה בכם...
אור קפוא
פוטונים מהירים בהרבה מאלקטרונים, ונתן לנצל זאת ליצירת מעגלי חישוב מהירים יותר. הבעיה היא שעד היום לא ניתן היה לאחסן פוטונים כפי שמאחסנים אלקטרונים, כבזיכרון של המחשב, לדוגמה.
מחקר חדש שפורסם בנייצ'ר מהווה ,אולי, את הצעד הראשון לאחסון פוטונים. החוקרים מתארים מערכת המכילה אטומי נתרן סופר-מקוררים (בערך אחד מיקרו-קלוין) ושני לייזרים, בעזרתה הצליחו ''להקפיא'' אור למשך מילישניה ולאחר מכן לשחרר אותו ולשחזר את האות.
בעזרת שינוי תדירויות של קרני הלייזר ניתן לשנות את תכונות הגז כך שיהיה שקוף או אטום לאור באותן תדירויות. בנוסף, מהירות הפוטונים העוברים דרך הנתרן מואטת ל-17 מטר בשניה בלבד!
בעזרת משחק עם קרני הלייזר העבירו החוקרים קרן אור דרך הנתרן אך הפכו אותו לאטום לפני שהקרן יצאה מהצד השני. כאשר שינו את התדירות כך שהנתרן יהיה שוב שקוף, קרן האור, שהייתה ''קפואה'' בתוך הנתרן, יצאה מהצד השני כאילו דבר לא קרה. החוקרים אף הצליחו לקרום לכך שרק שליש מקרן האור תשתחרר בכל פעם. שיטה זו לאחסון אור עשויה בעתיד לשמש במחשבי-פוטונים.
ואם באור עסקינן - צוות חוקרים הונגרים מצא לו שימוש נוסף - יצורן של מכונות מיקרוזעירות.
החוקרים השתמשו בשרף המתקשה כאשר הוא נחשף לאור. באמצעות קרן לייזר ברוחב חצי מיקרון הם הצליחו ליצור מנוע דמוי בורג עם מדחף בקצהו. החוקרים השתמשו בקרן אור גם להנעת המדחף.
השלב הבא - בואינג 747 להסעת חיידקים....
עמק הסיליקו... היהלומים
מחקר חדש של מדענים מגרמניה מבשר על תום עידן הסיליקון ותחילת עידן היהלומים באלקטרוניקה.
יהלומים אינם מוליכי זרם טובים, אך אם מוסיפים מעט אטומי בור או חנקן הם תורמים אלקטרונים אשר הופכים את היהלום לחצי-מוליך, כמו הסיליקון. הבעיה היא ששכבות דקות של יהלום סינטטי אינן טובות לאלקטרוניקה - הן מכילות גבישים זעירים ששטח המגע ביניהם אינו אחיד - דבר המונע מעבר זרם חשמלי. צוות החוקרים הצליח למצוא דרך ליצור שכבה אחידה יחסית ע''י שימוש באירידיום טעון במתח גבוה כבסיס לשכבת היהלום.
היתרון הגדול הגלום בשימוש ביהלומים כתחליף לסיליקון הוא העמידות הרבה של היהלום למתח גבוה ובמיוחד לטמפרטורה גבוהה (500 מעלות צלזיוס לעומת סיליקון - עד 150 מעלות).
ה-DNA מוליך שולל
אם מחשבי-פוטונים או מחשבים מיהלומים עדיין לא טובים מספיק - אפשר לנסות קצת הנדסה גנטית.
החיפוש אחר חומרים אשר יוכלו לשמש במיקרו וננו-אלקטרוניקה הוביל מספר קבוצות לבדוק את המוליכות של ה-DNA , החומר הגנטי. חלקם מצאו שה-DNA מוליך, חלקם הגיעו למסקנה ההפוכה.
עתה, במאמר שהתפרסם במגזין ''Science'', טוענת קבוצת חוקרים מצרפת ומרוסיה כי מולקולות DNA מוליכות זרם חשמלי עם התנגדות של כמאה קילואוהם ב-25 מעלות צלזיום. ההתנגדות עולה בהדרגה, אך לא בצורה משמעותית, כאשר מקררים את ה-DNA עד לאחד קלווין (-272 צלזיוס). לעומת זאת, מתחת ל- 1 קלווין ההתנגדות יורדת - כלומר ה-DNA הופך להיות על-מוליך. עכשיו המושג ''הנדסה גנטית'' מקבל משמעות חדשה לחלוטין...
''איש המסוף''
זוכרים את הספר של מייקל קרייטון? מסופר בו על אדם חולה אפילפסיה שבראשו מושתל מחשב זעיר שאמור לחוש כאשר התקף אפילפטי עומד להתרחש ולשלוח זרם חשמלי שימנע את ההתקף.
ובכן, מדענים מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון בוירג'יניה, ארה''ב, פיתחו התקן אנטי-אפילפטי דומה, אשר בינתיים נוסה רק מוח של חולדות מעבדה. החוקרים מקווים שבתוך שנה יוכלו להתחיל בניסויים בבני אדם.
כולי תקווה שהחוקרים קראו את ספרו של קרייטון שכן בספר, כמו ברוב ספריו, המצב יוצא מכלל שליטה עד כדי כך שהאדם החולה מותיר אחריו שובל של גופות...
שלדים בחלל
''ההשפעה של חוסר משקל על השלד התאי והגידול של תאי סרטן-שד אנושיים'' - זוהי כותרת מאמר שפורסם לאחרונה בעיתון המדעי ''FASEB Journal''. השלד התאי הנו מערכת מורכבת ומתוחכמת מאד של סיבים חלבוניים אשר, מלבד חשיבותם לשמירה על צורתו של התא, משתתפים גם בתהליכים כגון חלוקת התא, תנועת התא, תנועה של אברונים וחומרים בתוך התא, וכן מותו של התא.
החוקרים שלחו תרבית תאים למסלול סביב כדור הארץ, במעבדה אוטומטית לחלוטין, כדי לבדוק את השפעת המיקרו-כבידה על ארגון השלד התאי וגרעין התא ועל תהליך המיטוזה.
הממצאים מראים שאכן חוסר משקל משפיע על ארגון השלד התאי. יותר מכך - אף על פי שיותר תאים נכנסו למחזור התא בחלל מאשר על הקרקע, התאים בחלל לא השלימו את המחזור בגלל מעצור אשר סביר להניח שקשור גם לשינויים במבנה השלד התאי.
עם הקמתה של תחנת החלל הבינלאומית יתאפשרו מחקרים כאלו ואחרים אשר ילמדו אותנו על הביוכימיה בחוסר משקל - מחקרים אשר יהיו חיוניים אם יוקמו אי פעם מושבות בחלל.
פיצה!
פיצה היא המאכל הטעים בעולם! והאיטלקים, כמובן, מעונינים שזה ישאר כך. לכן, פיצריות באיטליה שוכרות ''טועמי פיצה'' כדי לבדוק ולהעריך את טעמו של המאכל המופלא. ובכן, לא עוד! מעתה, אפשר לשלוח את הפיצה למכונה...
מדענים איטלקיים פיתחו טכניקה (הנקראת תגובת העברת פרוטון בספקטרוסקופיית מסות) המאפשרת ''לטעום'' פיצה. מכונה לטעימת פיצה המבוססת על טכניקה זו הצליחה להבחין בין טעמים שונים של גבינת מוצרלה והתחרתה בהצלחה בקבוצת טועמים אנושיים. מכונות לטעימת מיץ פירות, קפה ויין - בקרוב.
ולסיום - ביום שני האחרון, ה-12.2.01, נחתה החללית NEAR על האסטרואיד ארוס. זו הפעם הראשונה בה חללית נוחתת על אסטרואיד. פרטים על הנחיתה ניתן למצוא באתר הפרוייקט.
החללית NEAR )''ניר'')
אחסון אור
יצון של מכונות מיקרוזעירות באמצעות אור
יהלומים כתחליף לסיליקון
התקן אנטי-אפילפטי
DNA על-מוליך
ההשפעה של חוסר משקל על השלד התאי והגידול של תאי סרטן-שד אנושיים : תקציר המאמר
מכונה לטעימת פיצה
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
כתיבה טובה ואחל'ה חוש פרופורציה (חדש)
גוליבר שבת, 17/02/2001, שעה 12:22
אין לי הרבה מושג במדע. נתקלתי בסיפור על האור הקפוא באיזשהו עיתון ולא הבנתי מה הקטע. המאמר כאן הסביר יפה מה החידוש המדעי ומה ניתן לעשות איתו, כל זאת בכתיבה טובה ואחל'ה חוש פרופורציה בין התוכן המדעי לבין העניין הבידורי בנושא. כנ''ל לגבי הסיפורים האחרים. מצפה למבזק הידיעות הבא.
|
|
|
|
|
כתיבה טובה ואחל'ה חוש פרופורציה (חדש)
גל שבת, 17/02/2001, שעה 13:00
בתשובה לגוליבר
תודה תודה
ואגב אור
השבוע הייתי אצל רופא שיניים והסתבר לי
.שגם הוא משתמש באור בשביל הסתימה
המצע שמתחת לסתימה הוא שרף שאני מניח דומה
לזה בו השתמשו ליצור את המיקרו מכונות
הוא מורח את המצע בתוך החור ואז מקשה אותו עם אור
|
|
|
|
|
שאלת שיניים (חדש)
רועי צזנה יום שלישי, 27/02/2001, שעה 22:56
בתשובה לגל
קודם כל, גל, תודה על הכתיבה המעניינת. אתה אכן מסביר דברים היטב.
בקשר לשיניים, סתם שאלה - השרף הזה סטרילי?
|
|
|
|
|
stereolithography (חדש)
אביב, אייל יום שלישי, 27/02/2001, שעה 23:24
בתשובה לרועי צזנה
סטיראו-ליטוגרפיה. זה השם של התחום הזה, שתופס עכשיו יותר ויותר כותרות.
מדובר בשיטה המבוססת על דבק אפוקסי מיוחד, שמתקשה כאשר חושפים אותו לאור ליזר בתחום תדרים מצומצם, ליצירת עצמים קלי-משקל תלת מימדיים בקנה מידה קטן (בארץ הוזכר היום רובוט מבוסס ס''ל בגודל רצפה של כחצי סמ''ר, אם אני זוכר נכון).
בעיקרון, כיוון שמדובר בקרן לייזר, אפשר להגיע לרמות דיוק גבוהות בקלות יחסית, והדבק האפוקסי המוקשה הוא בעל יחס מסה לנפח קטן. ממאמר ב berkeley.edu הבנתי שמדובר בתהליך של פחות מ-48 שעות ליצירת המוצר המוגמר.
חיפוש stereolithography בכל מנוע חיפוש יניב תוצאות רבות, אפילו חברה שמאפשרת לך להזמין חלקים מודפסים, כבר עכשיו.
כמובן, סביר להניח שהרופא השתמש בחומר דומה, שהוא זול קצת יותר ולא צריך לבשל אותו במשך יום שלם בתנור אולטרה-סגול...
|
|
|
|
|
עוד על ה-DNA כרכיב אלקטרוני (חדש)
אהרון האופטמן יום שני, 19/02/2001, שעה 9:31
ראשית, אני מצטרף לברכות קודמי על הסקירה המעניינת והכתובה היטב.
והערה לגבי ה-DNA כמוליך:
קודם כל – זה שהDNA הוא מוליך-על בטמפרטורה הקרובה לאפס המוחלט זה נורא מעניין מבחינה מדעית, אך למרבה הצער זה לא מקדם אותנו ליעד הנכסף של מוליכות-על בטמפרטורות רגילות. אבל הרבה מחקרים בעולם מתנהלים במטרה לנצל מולקולות DNA כאבני בניין להתקנים אלקטרוניים ו/או אלקטרומכאניים עתידיים, בשילוב עם חומרים מוליכים אחרים. פעילות מעניינת יש גם בארץ. ב''היי-טקניון'' (עיתון הטכניון) בדצמבר 2000 יש ראיון מרתק עם ד''ר יואב איישן מהפקולטה לפיסיקה, החוקר (יחד עם הפרופסורים אורי סיוון וארז בראון) את האפשרויות להשתמש ב-DNA במיקרואלקטרוניקה מולקולארית. אנשים אלה היו הראשונים בעולם שהצליחו למתוח מולקולת DNA בין שתי אלקטרודות, למדוד את המוליכות שלה, ועל ידי טבילה בתמיסה מיוחדת ליצור חוט כסף או זהב מוליך לאורך המולקולה. זהו חוט מוליך הראשון בעולם שנבנה בתהליך של ''בנייה עצמית'', כלומר במעין תהליך ביולוגי המנצל את התכונות הביולוגיות של ה-DNA. בראיון אומר ד''ר איישן: ''יום יבוא וישתמשו במולקולות כדי ליצור מעבדים…בעתיד אפשר יהיה לחשוב על אינטגרציה של רכיבים כאלה בגוף האדם…להגיע למחשבים שאתה נושא עליך ושוכח מהם, בלי מקלדת, ללא חיבורים לחשמל. זה תלוי ביכולתנו לדחוס את המחשב לגודל שלא יורגש וליצור לו חיבוריות לגוף.''
|
|
|
|
|
נשמע מעניין (חדש)
גל יום שני, 19/02/2001, שעה 15:56
בתשובה לאהרון האופטמן
יש לך אולי את הרפרנס של העבודה שלהם?
|
|
|
|
|
לא היה לי עד לפני דקה, אבל... (חדש)
אהרון האופטמן יום שני, 19/02/2001, שעה 16:21
בתשובה לגל
חיפוש חפוז בWEB העלה שפע של מקורות. למשל:
וכפי שאפשר לראות, מדובר בחדשות בנות 3 שנים…
וחוץ מזה, אפשר להיכנס לאתר הטכניון, לאתר את החברה האלה (אני מתאר לי שגם תוכל לעיין ברשימת פרסומיהם) ולכתוב להם דוא''ל.
|
|
|
|
|
יהלום סינטטי (חדש)
שגית יום שני, 19/05/2003, שעה 10:29
לא תגובה, שאלה
אפשר ליצור יהלום סינטטי גדול
או שרק רסיסי גבישים?
באיזה טמפ' ולחץ?
והאם זה קשור לזמן גדילה?
כמה זמן לוקח ליהלום לגדול?
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
