 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
משחק הנסיכים
פרקים לדוגמה / גארת' ניקס
02/06/13
תגובות: 3
ציידת הלילה
פרקים לדוגמה / המערכת
04/05/12
תגובות: 2
דם כחול
פרקים לדוגמה / ורד טוכטרמן
23/09/11
תגובות: 1
ימי תל-אביב האחרונים
פרקים לדוגמה / לביא תדהר וניר יניב
24/09/10
תגובות: 0
מגן הלהט
פרקים לדוגמה / אילן גוייכמן
19/12/08
תגובות: 0
בן אלמוות
פרקים לדוגמה / רוג'ר זילאזני
12/12/08
תגובות: 0
פנטסיה 2000 - דבר העורך
פרקים לדוגמה / המערכת
06/10/08
תגובות: 39
תחיית האגדות
פרקים לדוגמה / אילן גוייכמן
17/09/08
תגובות: 1
חוק הקוסמים השני - אבן הדמעות
פרקים לדוגמה / טרי גודקינד
13/09/08
תגובות: 11
סימנטוב
פרקים לדוגמה / אסף אשרי
18/04/08
תגובות: 6
המים שבין העולמות
פרקים לדוגמה / הגר ינאי
06/04/08
תגובות: 6
דרקון הוד מלכותו
פרקים לדוגמה / נעמי נוביק
24/09/07
תגובות: 16
המגשר
פרקים לדוגמה / רביב מיוחס
14/09/07
תגובות: 74
התחדשות
פרקים לדוגמה / קרול ברג
05/05/07
תגובות: 3
בנות הדרקון
פרקים לדוגמה / מרית בן-ישראל
02/04/07
תגובות: 25
|
 |
יומו של הדרקון
פרקים לדוגמה / ריצ'ארד א. קנאאק
יום שלישי, 23/08/2005, שעה 8:30
ספר פנטסיה בהוצאה חדשה
|
|
לשחרר את מלכת הדרקונים . . .
משימה בלתי אפשרית ובלתי סבירה עבור אחדים, מוות ודאי עבור רבים. שבט לוע-הדרקון, אחד משבטי האורקים, לא ירפה אחיזתו מקָאז מוֹדָן אלא אם אָלֵכּסטרַאסָה תשוחרר. כל עוד ימשיך שבט לוע-הדרקון היושב שם במלאכת השבטים, הוא יוסיף להוות נקודת אחיזה מלכדת עבור האורקים הכלואים במובלעות.
מערבולת נפצי רעמים קטעה את מחשבותיו של רוֹנִין. הוא נשא עיניו מעלה וכל שיכול היה לראות היו ענני כותנה ספורים בלבד.
רעם קולני שני ומטריד עוד יותר, דרך כל שריר בגופו, כשצל עצום כיסה את סביבתם.
שאגה צורמת אוזניים זעזעה את השמים, וכוח כשל סופת טורנדו הרעיד את האדמה. רוֹנִין הסתובב על עומדו כדי להביט נכחו – ומה שנגלה לעיניו היה מראה מחריד שמִן הגיהינום.
דרקון בצבע אש רוחשת מילא את השמים שממעל, אחז בכפו במה שנותר מסוסו ומן המטען יקר הערך אותו בחר בקפידה. הענק הארגמני בלע באחת את מה שנותר מן הפגר, בעוד עיניו נעוצות בדמויות הזעירות וחסרות האונים שמתחתיו.
רכובה על כתפיה של החיה, הייתה דמות מגוחכת ירקרקה, שלה ניבים חדים כתער וגרזן-קרב. היא נבחה פקודות בשפה נוקשה כשהיא מצביעה ישירות לעבר רוֹנִין.
בלוע נפער ובטפרים חשופים, החל הדרקון לצלול במהירות לעברו.
אחת
מלחמה.
בימים עברו, נדמה היה לאחדים מהקִירִין תוֹר, כנס החשמנים הקסום ששלט במדינת דָאלָארָאן הקטנה, כי דברי ימי אַזֵארוֹת', לא ראו דבר מלבד שפיכות דמים אינסופית. לפני זמן רב היו הטרולים, היה זה לפני שנכרתה ברית לוֹרדֵארוֹן. בעוד האנושות, לאחר שנים רבות מספור של ספיגה, בוחרת לעמוד אל מול האיום האימתני הזה, גל האורקים הראשון כבר עשה את דרכו במורד האדמות, כאשר הוא נובע מתוך שסע עצום פעור לרווחה בלב לבו של היקום. תחילה נראה שדבר לא יוכל לפולשים נתעבים אלו. אך מה שנראה כטבח נוראי הפך אט-אט לדרך ייסורים ללא מוצא. ההתשה לבדה היא שהביאה את הקרבות לידי הכרעה. מאות של קורבנות משני הצדדים, וכל אלה ללא מטרה ראויה נראית לעין. וכך משך שנים עמד הקִירִין תוֹר אל מול תלאות אלה בייאוש שאין כמותו.
אך פני הדברים עמדו להשתנות. בני הברית הצליחו סוף-סוף להדוף את שבטי האורקים לאחור, עד סילוקם המוחלט מן האדמות. אפילו מנהיגם האגדי והדגול של השבטים, אוֹרְגְרִים פטיש-האבדון, נכשל בהדיפת הצבאות השועטים קדימה, ובסופו של דבר הודה בתבוסתו ונכנע. להוציא כמה שבטים בוגדניים, הפולשים ששרדו כונסו אל תוך מובלעות תחת עינם הבוחנת של יחידות צבאיות שהונהגו אישית על ידי אבירי יד הכסף. בפעם הראשונה מזה עידנים, שלום בר קיימא נראה היה כהבטחה ולא כמשאלה קלושה.
אך עדיין, תחושה לא מוסברת של אי נוחות העיבה כצל על חָבֵר המועצה העליון של הקִירִין תוֹר. כך כינס את מכובדי המכובדים באולם האוויר. אולם זה זכה בשמו על שום החלל הענק חסר הקירות, המקושט ברקיע עצום משתנה תמידית, שעליו פרושים עננים קלילים החגים בתנועה מתמדת ממעל בתוך עלטה מסתורית, שגרמה לתחושה שהזמן האיץ את קצבו. נדמה היה שרצפת האבן הקרה והאפורה, המשובצת בסמל היהלום המנצנץ המייצג את ארבעת האלמנטים, לבדה, יוצקת נופך לסצנה הזויה זו.
הקוסמים העטופים בגלימותיהם הכהות, שהחביאו בתוכן את פניהם כמו גם את גופם, לא שינו מאומה מהאווירה ההזויה. יתרה מזאת, דמויותיהם המכונפות נראו כזעות בדומיה לקצב העננים, ומתמזגות בשלמות לתוך החיזיון אפוף המסתורין. על אף שביניהם היו נשים כמו גם גברים, ניתן היה להבחין בהבדל רק על פי גון קולם בשעה שדיברו, או אז הגיח חלק מפרצופם ונראה לעין במעומעם.
בכינוס זה נכחו שישה. היו אלה ששת הבכירים ביותר, אם כי לא בהכרח הכישרוניים ביותר, יש לציין. מנהיגי הקִירִין תוֹר נבחרו על פי קריטריונים שונים, כשיכולת עשיית כשפים היא מדד יחיד מני רבים.
''משהו מתרחש בקָאז מוֹדָן,'' הכריז הראשון בקול שנשמע למרחקים, כשפניו המזוקנות נראות להרף עין וכוכבים מבליחים מתוך גלימתו. ''בקרבת המערות שבשליטת שבט לוע-הדרקון או בתוכן.''
''ספר לנו משהו שאיננו יודעים...'' לחש הקול השני. הייתה זו אישה, ככל הנראה באה בימים, אך עדיין איתנה בדעתה. ירח נצנץ לפתע מתוך קפלי מצנפתה. ''מאחז השבטים שם נותר במיעוט, כעת כשלוחמיו של פטיש-האבדון נכנעו ומנהיגם נעלם ללא עקבות.''
נראה היה שהדובר הראשון נפגע מעט, אך הוא הקפיד להגיב ברוגע. ''טוב ויפה! ייתכן וזה יעניין אתכם יותר... מאמין אני כי כנף-המוות מתכוון לחזור ולהכות שוב.''
בגין הדברים הללו נזעקו האחרים והאישה בכללם. כאשר התחלף הלילה לפתע ליום, התעלמו מכך הקוסמים שהיו מורגלים בתופעות שכאלה בזמן שהותם במקום הזה. עננים שטו מעל ראשו של השלישי, שכנראה פקפק בהצהרה זו.
השלישי, שדמותו הייתה היחידה שבשרנותה בולטת לעין, הכריז, ''כנף-המוות מת! הוא צלל אל תוך הים לפני חודשים רבים, ממש לאחר שמועצה זו עצמה וכמה מהחזקים שבינינו הכו בו מכת מוות מוחצת! לא קיים דרקון, אפילו לא הוא, שיכול היה לשרוד מול כוחות שכאלה!''
כמה מהאחרים הנהנו, אך הראשון המשיך בדבריו. ''והיכן הייתה גופתו? לא היה מעולם דרקון שידמה לכנף-המוות. עוד לפני שהגובלינים הטביעו את ריקוע האדאמנטיום על עורו המקוּשׂקשׂ, הוא היווה איום כה גדול, עד שאפילו איום השבטים התגמד לעומתו.''
''אבל איזו הוכחה יש בידך לגבי קיומו?'' שאלה אישה צעירה בדמי ימיה, מנוסה פחות מן האחרים, אך נחושה וחזקה מספיק כדי לשמש כחברה במועצה. ''איזו הוכחה?''
''מותם של שניים מהדרקונים האדומים, שניהם מצאצאיה של אָלֵכּסטרַאסָה. גופותיהם בותרו באופן שרק אחד מבני מינם, רק יצור בעל ממדים עצומים, יכול היה לבצע.''
''ישנם דרקונים גדולים אחרים.''
סערה החלה להשתולל, הברק והגשם ניתכו אל הארץ מבלי לגעת בקוסמים או בקרקע שלרגליהם. הסערה חלפה לה כהרף עין, ושמש בהירה צצה שוב מעל ראשיהם. ראשון הקִירִין תוֹר לא שת לבו ולו במעט לסערה המתחוללת מעליהם. ''קרוב לוודאי שמעולם לא ראית את כנף-המוות בפעולה, אחרת לא היית משמיע הצהרה שכזו.''
''ייתכן שדבריך נכונים הם,'' שיסע החמישי את דבריו, ופני אלף עמומים הופיעו בחטף. ''אם כך הוא, יש לתת להם את המשקל הראוי. אך אין אנו יכולים לעסוק בנושא זה כעת. אם אכן, כנף-המוות חי ויכה כעת ביריביו מבני מינו, אזי אנו נצא נשכרים מכך. אחרי הכול, אָלֵכּסטרַאסָה עדיין מוחזקת שבויה בידי שבט לוע-הדרקון, ויוצאי חלציה משמשים במשך שנים ככלי ביד האורקים לגרימת שפיכות דמים והרס בכל האזורים השייכים לברית. האין אנו ממהרים לשכוח את טרגדיית הצי השלישי של קוּל טִירָאס? כמדומני שהלורד אדמירל דָאלִין פְּרָאוּדמוּר לא ישכח עד מהרה את המאורעות. הרי הוא איבד את בנו בכורו ואת כל האחרים על סיפונן של שש הספינות המצוינות ההן, שהותקפו על ידי הענקים האדומים המפלצתיים. יש להניח שפְּרָאוּדמוּר יעניק לכנף-המוות עיטור של כבוד, אם יוכח שהחיה השחורה הזו הביאה למותם של שני אלה.''
על נושא זה לא היה כלל ויכוח מצד אף אחד מהמשתתפים, כולל הראשון. כל שנותר מכלי השייט האימתניים היו שבבי עץ וקרעי גופות שנותרו כעדות אילמת לממדי החורבן. נזקפת לזכותו של הלורד אדמירל פְּרָאוּדמוּר החלטתו הנחושה להמשיך כמתוכנן – הוא הזמין את בנייתן של אוניות מלחמה חדשות שיחליפו את האחרות, והמשיך ללא ליאות בלחימה.
''כפי שציינתי קודם לכן, לא נוכל לעסוק במצב זה כעת, לא כאשר על שולחננו מונחות החלטות מכריעות ודוחקות ביותר.''
''אתה מתכוון למשבר אָלטֵרָאק, הלא כן?'' מלמל הקוסם המזוקן. ''מדוע עלינו לחשוש מתִּגרות ריקות מתוכן של לוֹרדֵארוֹן וסטרוֹמגָארד יותר מחזרתו האפשרית של כנף-המוות?''
''משום שכעת גִילנֵאַס מעורבת בפרשה.''
הקוסמים האחרים שבו לזוע בחוסר מנוחה הולך וגובר, כולל השישי. דמותו הגמלונית, התקדמה לעבר הדמות האלפית. ''איזה עניין יש לגֵאן גרֵימֵיין בהתקוטטות בין שתי ממלכות אחרות על פיסת אדמה זניחה? גִילנֵאַס ממוקמת בקצה הדרומי של חצי האי, רחוק ככל האפשר מאזור הברית, כמרחקן של ממלכות אחרות מאָלטֵרָאק!''
''האם אינך יודע את התשובה? גרֵימֵיין, מאז ומעולם, רצה במנהיגות על הברית, אף על פי שהוא הסיג את צבאו לאחור עד להתקפת האורקים בגבולותיו. הסיבה היחידה שבגינה הוא דרבן את המלך טֵארֵאנאס מלוֹרדֵארוֹן לפעול הייתה להחליש את צבאו. כעת, טֵארֵאנאס שומר על אחיזתו במנהיגות הברית, בעיקר הודות לעבודתנו ותמיכתו ללא המְצָרים של פְּרָאוּדמוּר.''
אָלטֵרָאק וסטרוֹמגָארד היו ממלכות שכנות יריבות עוד מימיה הראשונים של המלחמה. טוֹרָאס טרוֹלבֵּיין הטה את כוחה העצום של סטרוֹמגָארד לכיוון ברית לוֹרדֵארוֹן. עם קָאז מוֹדָן כשכנה, המעשה הנבון היחידי מצד הממלכה העצומה היה לתמוך בפעולה מאוחדת. לעומת זאת, איש לא יכול היה לטעון נגד נחישותם של לוחמי טרוֹלבֵּיין. לולא הם, השבטים היו כובשים את מרבית שטחי הברית בשבוע הראשון ללחימה, וכך הייתה נהפכת הקערה על פיה ותוצאותיה הסופיות של המלחמה היו הרות אסון.
אָלטֵרָאק, מאידך, בעודה מדברת בזכות צדקת המטרה והאומץ הנדרש, הייתה מאופקת במיוחד בכל הנוגע לחייליה שלה. בדומה לגִילנֵאַס, תרומתה הממשית הייתה סמלית בלבד; אולם גֵאן גרֵימֵיין נמנע מהתערבות בגלל שאפתנותו, בעוד שלפי השמועות, לורד פֵּרֵנוֹלְד נמנע מהתערבות בגלל פחד. אפילו בקֶרֶב הקִירִין תוֹר תהו האם פֵּרֵנוֹלְד עשה יד אחת עם פטיש-האבדון, למקרה שהברית תקרוס תחת נטל המתקפה המתמשכת של השבטים.
החשש הזה לא התבדה, פֵּרֵנוֹלְד אכן בגד בברית, אך מעשהו הפחדני הוכח למרבה המזל כחסר טעם. טֵארֵאנָאס, בשומעו על כך, הכניס במהירות את כוחותיה של לוֹרדֵארוֹן לאָלטֵרָאק והלאים אותה... במצב זה של מלחמה מתמשכת, איש לא מצא לנכון להתלונן או להרים קול מחאה, במיוחד סטרוֹמגָארד. כעת, משבא השלום, טוֹרָאס טרוֹלבֵּיין ניסה לדרוש שכפיצוי להקרבתה, על סטרוֹמגָארד לקבל שליטה על החלק המזרחי משטחי שכנתה הבוגדנית משכבר.
טֵארֵאנָאס ראה את הדברים אחרת. הוא התלבט עדיין בין התועלת שתצמח מסיפוח אָלטֵרָאק לממלכתו או הכתרת שליט חדש בר דעת... מן הסתם לבו של שליט זה יִטֶּה לאינטרסים של לוֹרדֵארוֹן. אף על פי כן, סטרוֹמגָארד הייתה בעלת ברית נאמנה ואיתנה במאבק זה, והערצתם של טוֹרָאס טרוֹלבֵּיין וטֵארֵאנָאס זה לזה הייתה ידועה לכול. הערצה זו הפכה את המצב הפוליטי בין השניים לעגום עוד יותר.
בינתיים, גִילנֵאַס, ללא קשרים כלשהם לאדמות הנידונות, נותרה מבודדת מהמדינות האחרות של העולם המערבי. הקִירִין תוֹר כמו גם המלך טֵארֵאנָאס ידעו כי גֵאן גרֵימֵיין חותר למעורבות לא רק למען העלאת ערכו בעיניהם, אלא גם למען קידום שאיפותיו להרחיב את ממלכתו. אחד מאחייניו של הלורד פֵּרֵנוֹלְד נמלט לאדמה ההיא לאחר הבגידה, ולפי השמועות גרֵימֵיין תמך בטענתו לכתר. מאחז באָלטֵרָאק ייתן לגִילנֵאַס גישה למשאבים שלא היו בידי הממלכה הדרומית ואמתלה לשליחת ספינותיה האדירות אל מעבר לים. התרחשות כזו, תוביל למעורבות של קוּל טִירָאס, משום שממלכה ימית זו הייתה מגוננת מאוד על ריבונות הצי שלה.
''דבר כזה ישסע את הברית לגזרים...'' מלמל הקוסם הצעיר כבד המבטא. ''עדיין לא הגענו לשם,'' ציין הקוסם האלף. ''אבל ייתכן שנגיע בקרוב, ולכן אין לנו זמן לעסוק בדרקונים. אם כנף-המוות חי והחליט לחדש את נקמתו באָלֵכּסטרַאסָה, ככל שזה נוגע לי, לא אעמוד בדרכו. ככל שיפחת מספרם של הדרקונים בעולם, כן ייטב. יומם קרב, אחרי הכול.''
''שמעתי,'' נשמע קול חד-גוני, ממין לא מזוהה, ''שבעבר אלפים ודרקונים היו בני ברית, אפילו חברים של כבוד.''
הדמות האלפית הסתובבה לכיוון אחרון הקוסמים, דמות דקיקה וכחושה, שממדיה גדולים אך מעט מִצֵל. ''אגדות בלבד, אני יכול להבטיחך. אנו לא נוריד מכבודנו בחבירה לבהמות מפלצתיות כאלה.''
השמש והעננים פינו מקומם לכוכבים וירח. הקוסם השישי השתחווה קלות, כמתנצל. ''כנראה ששגיתי, טעות שלי.''
''אתה צודק, ישנה חשיבות מכרעת להרגעת המצב הפוליטי.'' אמר הקוסם המזוקן לחמישי. ''ואני מסכים שזה נושא בעל עדיפות עליונה. למרות זאת, אל לנו להתעלם מהמתרחש באזור קָאז מוֹדָן! אם אני טועה לגבי כנף-המוות ואם לאו, כל עוד השבטים מחזיקים במלכת הדרקונים, הם מעמידים את היציבות באזור בסכנה!''
''אם כך, אנו זקוקים למשקיף,'' התערבה האישה המבוגרת. ''מישהו שיצפה במתרחש ויזעיק אותנו רק אם ישנה סכנת התלקחות.''
''אבל מי? כולם נחוצים כאן כעת!''
''ישנו אחד.'' החליק השישי קדימה. הפנים נותרו מוצלות גם כאשר דיבר. ''ישנו רוֹנִין...''
''רוֹנִין?!'' התפרץ הקוסם המזוקן. ''רוֹנִין! אחרי כישלונו האחרון? הוא אינו ראוי ללבוש ולו גם גלימת קוסם! הוא מהווה סכנה יותר מאשר מקור לתקווה!''
''הוא לא יציב.'' הסכימה האישה המבוגרת.
''הוא מפסידן.'' מלמל הבשרני.
''לא אמין...''
''פושע!''
השישי חיכה עד שכל השאר סיימו את דבריהם, ואז הנהן באיטיות. ''והקוסם היחידי המוכשר שנוכל להרשות לעצמנו לוותר עליו בשלב זה. בכלל, זוהי משימה פשוטה של צפייה. הוא לא יהיה כלל בקרבת משבר פוטנציאלי כלשהו. חובתו תהיה לבחון את הדברים ולדווח בחזרה, ותו לא.'' כאשר לא התעוררה מחאה נוספת, הוסיף הקוסם הכהה, ''אני משוכנע שהוא למד את הלקח שלו.''
''הבה נקווה,'' מלמלה האישה המבוגרת. ''אמנם הוא השלים את משימתו האחרונה, אך רבים מעמיתיו שילמו על כך בחייהם!''
''הפעם הוא יהיה לבדו, עם מלווה שיוביל אותו עד לשטחים שבשליטת הברית. כף רגלו לא תדרוך אפילו בקָאז מוֹדָן. יהיה לו טווח ראייה נרחב מספיק מהמרחק הזה.''
''נראה שזה די פשוט,'' ענתה האישה הצעירה. ''אפילו בשביל רוֹנִין.''
הדמות האלפית הנהנה במהירות. ''אם כך, בואו נכריע בעניין זה מתוך הסכמה. אולי אם יתמזל מזלנו, כנף-המוות יבלע את רוֹנִין, ואז ייחנק למוות, ובכך ישים קץ לתמיד לשניהם.'' הוא סקר את פני האחרים ואז הוסיף, ''כעת עליי לעמוד על כך שנדון סוף-סוף בהתערבותה של גִילנֵאַס במצב באָלטֵרָאק ואיזה תפקיד נשחק אנו בנִטרוּלה...''
הוא עמד שם, כפי שעשה מזה שעתיים, ראשו רכון קדימה ועיניו עצומות בריכוז, כשהחדר סביבו מואר באור עמום ממקור נעלם. אור שלא הפיג את מסתרי הלילה הזה. בפינה עמד כיסא שנותר מיותם, ומאחוריו תלוי על קיר האבן הקר היה שטיח קיר רקום, שבמרכזו מוזהבת העין הכול-יודעת, כשברקע שדה סיגליות. מתחת לעין היו שלושה פגיונות מזהב פונים כלפי מטה. הדגל והסמלים של דָאלָארָאן עמדו בגאון במשמורת הברית בזמן המלחמה, על אף שקרוב לוודאי שלא כל אחד מחברי הקִירִין תוֹר מילא את חובתו בכבוד.
''רוֹנִין...'' נשמע לפתע קול חד-גוני, מכל ומשום מקום.
מבעד לרעמת שיער עבותה אדומה כאש, הוא נעץ מבט חודר לתוך החשכה בעיניים ירוקות להפליא. אפו נשבר זה מכבר על ידי מתלמד אחר, אך למרות כישוריו, רוֹנִין לא טרח מעולם ליישרו. למרות זאת הוא לא היה רע למראה, הייתה לו לסת חזקה ומעוצבת ותווי פנים מסותתים. גבה אחת שצורתה מקשתת ששיוותה לו מבט לגלגני שואל, שלא אחת סיבך אותו בצרות עם פטרוניו. הגישה שלו שתאמה להפליא את מראהו, לא שיפרה את מצבו כלל ועיקר.
גבוה, דק ועטוי בגלימה אלגנטית כחולה כלילה, הוא היה משובב למראה, גם בעיני הקוסמים האחרים. רוֹנִין לא היה מרדן למראה, למרות שמשימתו האחרונה עלתה לחמישה אנשים טובים בחייהם. הוא עמד זקוף, נועץ מבט באפלה, מצפה לשמוע מה בפי הקוסמים האחרים.
''זימנת אותי. אני חיכיתי.'' לחש מטיל הכשפים בגלימת השָני, בנימה מעט חסרת סבלנות.
''לא ניתן היה להימנע מכך. אני עצמי, היה עלי להמתין עד שמישהו אחר העלה את הרעיון.'' דמות גבוהה בברדס ובגלימה הופיעה למחצה מתוך האפלה – החבר השישי במועצה הפנימית של הקִירִין תוֹר. ''וכך קרה.''
בפעם הראשונה ניצת מבט של ציפייה בעיניו של רוֹנִין ''ומה בדבר ריצוי העונש שלי? האם הסתיימה תקופת המבחן?''
''אכן. ניתנה לך הזכות לשוב אל בין שורותינו... בתנאי שתסכים מיידית לקחת על עצמך משימה בעלת חשיבות עליונה.''
''נותר בהם כל כך הרבה אמון בי?'' חזר הקוסם לטון הדיבור המריר שלו. ''אחרי מותם של האחרים?''
''אתה האחרון שנותר להם.''
''זה כבר נשמע מציאותי יותר. הייתי צריך לנחש.''
''קח את אלה.'' הדמות המוצלת הושיטה יד דקה בכפפה, כשהכף פונה מעלה. על כף היד הופיעו משום מקום שני חפצים מנצנצים – כדור ברקת וטבעת זהב משובצת אבן שחורה יחידה.
רוֹנִין הושיט אף הוא את ידו... ושני העצמים הופיעו עליה. הוא אחז בהם וחקר את מהותם. ''אני מזהה את כדור הראייה, אך לא את העצם השני. אני חש שהוא עוצמתי למגע, אך לא בעל עוצמה חזקה.''
''אתה חד אבחנה, וזו הסיבה שמלכתחילה תמכתי בך, רוֹנִין. מה מטרת האבן, אתה יודע. הטבעת תגן עליך. אתה תגיע לאזור בו עדיין נמשכת מלחמת קוסמֵי השבטים. טבעת זו תחצוץ בינך לבין מנגנוני הזיהוי שלהם. למרבה הצער היא גם תמנע מאיתנו להתחקות אחר צעדיך.''
''אז אני אהיה ברשות עצמי.'' אמר רוֹנִין בחיוך לגלגני. ''כך גם יקטן הסיכוי שאגרוֹם למיתות שלא לצורך...''
''במובן זה, לא תהיה לבד, בכל מקרה לא עד ההגעה לנמל. סייר ילווה אותך.''
רוֹנִין הנהן, למרות שברור היה שאין לו עניין במלווה, במיוחד סייר. רוֹנִין ואלפים לא הסתדרו ביניהם. ''לא אמרת לי מהי המשימה שלי.''
הקוסם המוצל נשען לאחור, כמתיישב לתוך כיסא ענק שמטיל הכשפים הצעיר לא יכול היה לראות. ידיים בכפפות התחככו זו בזו שעה שהדמות שקלה את דבריה. ''הם לא הקלו ראש בעניינך, רוֹנִין. כמה מחברי המועצה אף שקלו לנדות אותך משורותינו לתמיד. עליך להרוויח את דרכך בחזרה, וכדי לעשות זאת, עליך להשלים משימה זו עד לפרט האחרון.''
''לפי דבריך זו משימה לא פשוטה.''
''היא קשורה בדרקונים... ומשהו שהם מאמינים שרק אדם עם כישורים כשלך יוכל לבצע.''
''דרקונים...'' עיניו של רוֹנִין נפערו לרווחה בהזכרת הענקים, ולמרות נטייתו הרגילה ליהירות, הוא ידע שהוא נשמע כמתלמד זה עתה.
דרקונים... הזכרת מילה זו בלבד עוררה יראת כבוד בקרב רוב הקוסמים הצעירים.
''כן, דרקונים.'' פטרונו רכן קדימה. ''אל תקל ראש בהערכת העניין, רוֹנִין. אסור שאיש ידע דבר על המשימה חוץ מהמועצה וממך, אפילו לא הסייר שיוביל אותך ולא קברניט ספינת הברית, שתביא אותך אל חופי קָאז מוֹדָן. דליפת מידע ולו הקטנה ביותר תסכן את כל תוכניותינו.
''אך מה היא המשימה?'' עיניו הירוקות של רוֹנִין בהקו בחשכה. יהיה זה מסע חיפוש מסוכן מאוד, אבל התמורה ברורה למדי. חזרה לַשורות והעלאת ערכו ושמו הטוב בעיני עמיתיו. דבר לא קידם קוסם בשורות הקִירִין תוֹר יותר ממוניטין. למרות שאיש מבכירי המועצה לעולם לא יודה בכך בגלוי.
''עליך ללכת לקָאז מוֹדָן הנתונה בשליטת שבטי האורקים,'' אמר האחר בהיסוס מה, ''וברגע הגעתך, עליך לעשות את כל אשר לאל ידך למען שחרורה המיידי של מלכת הדרקונים אָלֵכּסטרַאסָה...''
WARCRAFT– יומו של הדרקון
מאת ריצ'ארד א. קנאאק (Richard A. Knaak)
תרגום: נירה ברק
השראה - הוצאה לאור, 2005
320 עמודים
מבצע לחברי האגודה: חברי האגודה מוזמנים לקנות את הספר במחיר מיוחד של 65 ש''ח (בלא צורך להוסיף דמי משלוח). ניתן לשלם בצ'ק ולשלוח אל ''השראה'' הוצאה לאור, ת''ד 19022, חיפה 34341. כמו כן ניתן לשלם בכרטיס אשראי, בטלפון 04-8254725.
הספר ישלח יום לאחר קבלת התשלום ויגיע כשמונה ימי עבודה לאחר מכן.
השראה - הוצאה לאור
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
תגובה (חדש)
חסוי יום שישי, 07/08/2009, שעה 22:30
נשמע יפה, אקרא את הספר, יפה על ההשקעה ועל הטרחה לרשום את הפרק.
=]
רציתי רק להודות לכותב שהשקיע וטרח, וביזבז כמה זמן מזמנו בשביל זה, דבר שמאוד עזר לי.
תודה, שוב.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
