 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
הזמנאי שאהב אותי
ספרים / רון יניב
יום שלישי, 23/08/2005, שעה 8:54
לאשתו של הנוסע בזמן יש זמן. והיא מחכה לו. למען עוד רגע אחד של אהבה היא תחכה לו כל ימיה. 'אשתו של הנוסע בזמן' – ספר הביכורים של אודרי ניפנגר
|
|
הנרי דטאמבל פוגש, לראשונה, את קלייר אבשייר ב-26/10/91. הוא בן 28, היא בת 20. קלייר אבשייר פוגשת, לראשונה, את הנרי דטאמבל ב-23/09/77. היא בת 6, הוא בן 36. קלייר היא אשה ככל הנשים. הנרי הוא נוסע בזמן. קלייר היא אשתו של הנוסע בזמן.
אשתו של הנוסע בזמן הוא בראש ובראשונה סיפור אהבה. הוא מסופר לכל אורכו כמונולוגים של קלייר ושל הנרי, ובמרבית הזמן הסיפור שומר על סדר כרונולוגי רציף. יחודו של סיפור האהבה הנדון לעומת סיפורי אהבה אחרים הוא הידע שיש לכל אחד מהצמד, בזמנים שונים, על העתיד לבוא. בתחילה, הידע הרב נופל בחלקה של קלייר. היא יודעת במהלך כל ילדותה ונערותה שהאביר על הסוס הלבן אכן מחכה לה. היא יודעת, כי היא פגשה אותו. היא שומרת את דבר קיומו בסוד – מי יאמין לה? – ואת מרבית הפרטים שהיא שומעת ממנו היא נאלצת לשמור לעצמה. תחת תוקפה של הידיעה הזו היא שומרת לו אמונים ומסרבת לצאת עם בנים. הנרי, לעומתה, על אף שלא ידע דבר על קלייר עד הגיעו, כאמור, לגיל 28, מגלה במהלך שנות נישואיהם פרטים מהותיים על עתידם. את מרביתם הוא נאלץ לשמור לעצמו. חילוף התפקידים הצפוי מאפשר לכל אחד מהם להוכיח את מחויבותו לאהבתם. היא יודעת במשך שנים על תחילת נישואיהם. הוא יודע במשך שנים על מועד סיומם.
יחודו של סיפור האהבה הנדון נובע אפוא מגורלם המוכתב של הנאהבים. היקום שבוראת ניפנגר הנו קבוע וידוע מראש. הרצון החופשי מוגבל והתוצאה הסופית ידועה. בתאוריה, הסיפור עשוי להשמע משעמם. בפועל, הוא מעניין ומסקרן, בעיקר משום הבחירה במכונת הזמן.
אין כזו.
הנרי מסוגל לנוע בזמן בעצמו, ללא עזרים מכניים כלשהם. למרבה הצער, מסעות הזמן הללו מתרחשים באופן ספונטני, ואינם בשליטתו. בנקודת המוצא נשארים כל הדברים שנשא, לרבות בגדיו, כך שלנקודת היעד הוא מגיע עירום. זה עלול לגרום בעיות, אי נעימויות וכוויות קור. שיקגו בחורף, ללא נעליים, גרביים או תחתונים, עשויה להיות לא נעימה למדי. במיוחד לגברים עירומים שרצים ברחובות.
הנרי מגלה כי רוב מסעותיו בזמן מתרחשים כתוצאה ממתח נפשי. עוד הוא מגלה כי פעילות גופנית מסייעת לו להשאר בהווה, ולכן הוא רץ מדי בוקר, ומרבה לשכב עם נשים. לאו דווקא עם קלייר. עד גיל 28, כאמור, הוא טרם פגש בה. הנרי מרבה לנסוע לעבר, אך לעתים גם לעתיד. הוא מרבה להגיע למקומות מוכרים - דירתו, מקום עבודתו וגינת בית הוריה של קלייר, אך לעתים גם למקומות חדשים, בהם לא היה לפני כן, אליהם לא יגיע לאחר מכן.
ניפנגר לא מתחמקת מפגישות של הנרי עם עצמו. הנרי המבוגר מלמד את עצמו הצעיר כיצד לפרוץ מנעולים כדי לגנוב בגדים. הנרי המבוגר מלמד את עצמו הצעיר כיצד לכייס, כדי לגנוב כסף לאוכל. הנרי המבוגר עוזר לעצמו הצעיר, מרגיע אותו ומעדכן אותו. אך גם הנרי הצעיר זוכה לעזור להנרי המבוגר - הוא ממלא את מקומו בשעת הצורך ודואג לו לבגדים.
על אף תווית המסע בזמן, אשתו של הנוסע בזמן הוא בראש ובראשונה סיפור אהבה. יש בו אמנם גם נסיון מדעי להתמודד עם התופעה הייחודית, לחקור אותה, להבינה ולמצוא לה מרפא, אך זה אינו עיקר הסיפור. נסיונו של הנרי לגייס לעזרתו עזרה מקצועית נתקל בקשיים – מי יאמין לו? הוא מתחיל בנסיון לשכנע את ד''ר קנדריק, בעזרת ידע מהעתיד, כי הוא אכן נוסע בזמן. אך קנדריק לא משתכנע מתעלול הקסמים הכולל מעטפה ובה פתק עליו רשומים פרטי לידתו העתידית של בנו, ונדרש מראה עיניים על מנת לשכנעו. עד מהרה עכברים לבנים עם קעקועי זיהוי יחלו לנוע בזמן, והמטרה הבאה תהיה למצוא תרופה שתצליח להשאיר את הנרי בהווה. אבל אם העתיד כבר עבר, מה תועלת יש בהווה?
בה בעת מצליח הנרי, אט אט, להקיף את עצמו בחברי אמת רבים, היודעים את הסוד ושומרים עליו. על הסוד. ועל הנרי. אבל הסוף הלא נקבע כבר מזמן, ואהבתם של החברים - אין בה די.
סיפור חייו של הנרי נע בין שתי טרגדיות – מותה של אמו והתאבדותה של אינגריד, חברתו האחרונה בטרם פגש בקלייר. אמו אמנם מתה בילדותו, אבל יכולתו לנוע בזמן מאפשרת לו לחזור לימים עברו, לראות אותה ולשמוע אותה שרה. האובדן והאבל של הנוסע בזמן מקבלים אפוא משמעות שונה. גם המוות, נדמה, איננו סופי.
פעם, אומרת קלייר, חיכו הנשים לבעליהם שירדו לים, בלי לדעת מתי ישובו. גם היא מחכה כמוהן. בעלה, הנוסע בזמן, יוצא במפתיע למסע. היא לא יודעת לאן, היא לא יודעת למתי והיא לא יודעת מתי יחזור. אבל היא מחכה לו. אם היא חיכתה 14 שנים כדי שהעבר שלו יפגוש את העתיד שלה, ודאי שהיא יכולה להמתין לו בהווה, בזמן שהעתיד שלו פוגש את העבר שלה. והיא יודעת שהוא יחזור.
כי לאשתו של הנוסע בזמן יש זמן. והיא מחכה לו. למען עוד רגע אחד של אהבה היא תחכה לו כל ימיה.
נפלא, סוחף, מרגש. מומלץ.
אשתו של הנוסע בזמן (The Time Travaler’s Wife)
מאת אודרי ניפנגר (Audrey Niffenegger)
תרגום: אסף גברון
כנרת זמורה-ביתן, 2005
463 עמודים
אשתו של הנוסע בזמן - פרק לדוגמה
אשתו של הנוסע בזמן - במיתוס
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
וואו , זאת המלצה חמה (חדש)
השמ יום רביעי, 24/08/2005, שעה 7:31
קשה לי זכור המלצה כל כך חיובית לספר בתקופה האחרונה, מה גם שהדגש על הסיפור האנושי/סיפור אהבה, הופך את הספר לאטרקטיבי יותר בעיניי.
|
|
|
|
|
וכאן אפשר להוריד סיפור של (חדש)
ג'וני יום רביעי, 24/08/2005, שעה 19:54
אודרי נפ.. ניפל... ננפפ... של אודרי, באדיבות שירות הסיפורים הקצרים החדש של אמזון. (עלות: חצי דולר שלם.)
|
|
|
|
|
בקרוב הסרט (חדש)
רד פיש יום רביעי, 24/08/2005, שעה 20:58
|
|
|
|
|
אני הייתי קוראת לספר הזה מזוכיזם (חדש)
שחר יום חמישי, 25/08/2005, שעה 1:26
כי איך אחרת לקרוא לספר שגרם לי להשאר עד שתים וחצי בלילה, ועוד בעיניים דומעות?
על סף הז'אנר, אבל זה בכלל לא משנה, כי הסיפור הוא נפלא.
|
|
|
|
|
שני דברים. (חדש)
השועל בכרם יום חמישי, 25/08/2005, שעה 8:16
בתשובה לשחר
כל סיפור אהבה הוא גם סיפור על מזוכיזם. לא?
כי, בסופו של דבר, מה זאת אהבה?
למה על סף הז'אנר? הבחירה, המחוכמת יש לומר, במכונת זמן טבעית וספונטנית, היא זו שמוסיפה לסיפור, מצד אחד, את אופיו הטרגי ההכרחי להעצמת סיפור האהבה, והיא זו שאינה שוללת מהסיפור, מצד שני, את אופיו המד''בי.
|
|
|
|
|
קלישאה מעצבנת (חדש)
ולנסיה יום שלישי, 30/08/2005, שעה 23:33
לא הספר, אותו לא קראתי (לפחות עדיין, לפי הביקורות החמות), אלא קלישאת האמהות המזמרות. למה כשאימו של הגיבור מתה כשהיה צעיר היא תמיד זכורה/מתוארת כשהיא שרה? אני יכולה להבין את הרצון להאיר באור חם וחיובי את הדמות המיסתורית של האם האבודה מבלי לאפיין אותה ממש, אבל אולי די לשיר? הבו לי אמהות זייפניות בעלות קולות של קרפדות ועורבים.
|
|
|
|
|
אולי כי זה המקצוע שלה? (חדש)
השועל בכרם יום רביעי, 31/08/2005, שעה 8:04
בתשובה לולנסיה
א. מעולם לא שמעתי על קלישאת האימהות המזמרות.
ב. אימו של הגיבור היתה במקצועה זמרת. זה מספיק טוב כדי להצדיק את ה''קלישאה''?
ג. הגיבור חוזר גם כמה פעמים לנקודת הזמן בה היא נהרגה בנסיבות טרגיות. הוא עצמו (כבן שש) היה לידה באותו זמן. זה מספיק כדי לשלול את ה''תמיד'' בשאלה שלך?
ד. האם דווקא מאופיינת, והיא לא מסתורית.
ה. דווקא הגיבור הוא זייפן בעל קול של קרפד.
|
|
|
|
|
תודה על התשובה המפורטת. (חדש)
ולנסיה יום ראשון, 04/09/2005, שעה 12:07
בתשובה להשועל בכרם
לשווא האשמתי את הספר. הלקח נלמד, להבא - קודם לקרוא (ועכשיו אפילו אין לי חשש מפני קלישאות).
אם לא יצא לך להתקל בזכרון הנוגה של הגיבור בקול אימו המתה השר לו שיר ערש מתוק, אשריך וטוב לך. אני לא זוכרת דוגמאות ספציפיות, אבל הסיטואציה חקוקה היטב בראשי.
|
|
|
|
|
ואו. ביקורת נלהבת, אולי קצת יותר מדיי (חדש)
R2d2 שבת, 08/10/2005, שעה 4:22
תכלעס הספר מדהים. השילוב בין רומן אהבה סוער לסיפור מד''בי על מסע בזמן מבוצע בצורה מדהימה בידיה של אודרי ניפנגר. קראתי אותו בשקיקה, והוא רדף את חלומותיי ושעות הערות שלי במשך זמן רב אחר כך.
אבל הפריע לי שהסיפור מתמקד כמעט רק בהנרי ובקלייר. הפריע לי שהמחברת ''הורגת'' את הנרי כשאלבה עדיין קטנה, והפוטנציאל של הסיפור שלה לא ממומש מספיק, לטעמי. אני מצפה לספר המשך שיעסוק בה, במיוחד מכיוון שבתקופה בה היא חיה, תופעת המסע בזמן נפוצה יותר ומוכרת.
|
|
|
|
|
האם זה היה ספוילר? (חדש)
יעל שבת, 08/10/2005, שעה 15:34
בתשובה לR2d2
|
|
|
|
|
כן, אבל בעתיד הוא לא יהיה. (חדש)
שלמקו GRAS יום ראשון, 09/10/2005, שעה 6:04
בתשובה ליעל
|
|
|
|
|
תוהה אנוכי. (חדש)
רון יניב יום ראשון, 09/10/2005, שעה 8:32
בתשובה לR2d2
אתה כותב כי ''הספר מדהים'', כי קראת אותו ''בשקיקה'', וכי ''הוא רדף את'' חלומותיך.
תמהני, אם כך, איזה חלק בביקורת שלי היה ''נלהב, קצת יותר מדי''?
|
|
|
|
|
מ-ר-ת-ק (חדש)
מאיה יום שלישי, 25/10/2005, שעה 16:30
לא יכולתי להפסיק לקרוא... ולא לעצור את הדמעות שזלגו (לראשונה בחיי) במהלך הקריאה.
קראתי הרבה ספרים מאז שהייתי ילדה קטנה,
אבל ללא ספק זה הספר הטוב ביותר שקראתי מעולם.
מומלץ בחום!!!
|
|
|
|
|
:\ (חדש)
נעץ יום שישי, 11/11/2005, שעה 4:41
אחת ההתמודדויות הטובות ביותר עם מסע בזמן. עדיין, דומני שמצאתי חור בעלילה. מסע בזמן זה דבר שכל-כך קשה לכתוב.
|מדוזה|
|
|
|
|
|
מדהים מדהים וזכות לקרוא! (חדש)
עדי קרן שבת, 12/11/2005, שעה 14:24
הספר הכי מרגש שקראתי מזו תקופה ארוכה... השפה והתיאורים של אודרי ניפנגר מעולים ונטולי קיטש מאוס שמאפיין כל סיפור אהבה כמעט בימינו. בתור ריאליסטית מושבעת הופתעתי מהעוצמה שהספר הצליח לעורר בי ואני חייבת לכתוב שבדפיו האחרונים של הספר הייתי שרויה בעצב בלתי נשלט... המשכתי לחשוב עליו ימים ארוכים אחרי שסיימתי אותו, הרגשתי שזו בגידה לקרוא כל ספר אחר לאחר מכן, ובגלל שאני עובדת בחנות ספרים ומחויבת להתעדכן בספרות העכשווית - זה קצת סיבך אותי. אחרי הרגש האדיר שהתפרץ ממני בתום הספר וארוסי המדהים שלא הבין למה בוכה כל כך בעצם... קיבלתי ממנו הבטחה יזומה שאת הספר הזה הוא חייב לקרוא. חשוב לציין שבדרך כלל הוא נמנע מלקרוא ספרים ואני גאה לספר שאתמול רכשתי עבורו את הספר שקרוי בפי כ''ספר החתיך''... מומלץ בחום לכל מי שאוהב ספרות מעולה ומוכן להתמסר אחרי הרבה זמן של הגיון מתיש - לרגש.
|
|
|
|
|
חבל''ז (חדש)
אילה מגל יום שלישי, 20/12/2005, שעה 11:25
הסיפור מרגש.מהסוג שעושה עיסוי למוח.
|
|
|
|
|
ספר מדהים! (חדש)
סימה יום חמישי, 05/10/2006, שעה 8:21
קראתי את הספר...והוא אחד הטובים,היפים והמרתקים שיצא לי לקרוא!
מומלץ בחום,רצוי לא לקרוא אותו בהפסקות כי הקפיצות בין הזמנים מבלבלות קצת...
|
|
|
|
|
הלוויה (חדש)
יורם שבת, 14/10/2006, שעה 15:35
אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לקראת יום מותו של הנרי - 31.12.2006
חשבתי על הלוויה מקוונת.
למישהו יש הצעות על מקום ממולץ?
|
|
|
|
|
(חדש)
מעיין יום שני, 13/11/2006, שעה 17:06
אחד הספרים הכי מדהימים שקראתי בחיים שלי..
סוחף.. מרגש.. ומזיל דמעות...
לא יכלתי להפסיק לקרוא לשניה..
באמת
|
|
|
|
|
''פשוט בכיתי''... זה המצב..... (חדש)
מיכאל יום שלישי, 12/12/2006, שעה 22:42
עינים דומעות, מפסיק לקרוא, מנסה להתאושש, ממשיך לקרוא וממשיך לדמוע...
נשמע כמו הפרידה שלי מהאהבה הראשונה... ממש כך...
הסטנדרט עלה...
|
|
|
|
|
אפילו 12 שעות אחרי שסיימתי לקרוא, לא מסוגלת להתנתק... (חדש)
רונית שבת, 06/01/2007, שעה 13:44
עכשיו, אחרי שסיימתי אותו, אני מצטערת שאין לי אפשרות להתחיל מהתחלה בלי לדעת מה קורה.
מסכימה עם התגובה שלא ממש ברור מה קורה במשך 40 שנה מאז שהוא מת. עד שקלייר בת 82 הם לא מתראים כלל?
|
|
|
|
|
לכותבים (חדש)
ציפי יום ראשון, 04/02/2007, שעה 19:05
אני צריכה את הסיפור באנגלית
|
|
|
|
|
לכותבים (חדש)
יעל יום שישי, 09/02/2007, שעה 23:18
בתשובה לציפי
ועל זה נאמר Amazon is your friend
|
|
|
|
|
אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בחיי (חדש)
טובה שבת, 24/02/2007, שעה 14:38
נולדתי ב-1971, בשנה של קלייר. גם אני הינקתי תינוק בן שבועות ספורים מול מראות מגדלי התאומים המתמוטטים בטלוויזיה בשנת 2001.
קראתי את הספר לפני שנה, והוא עדיין נמצא איתי במחשבות. במיוחד אני חושבת על אותו הרגע בסוף הספר. מה קרה אחר כך? כמה ימים הוא נשאר איתה? מה קרה איתה אחרי שהוא נעלם? איך אפשר למצוא כוחות לחיות אחרי זה? אולי אלבה? לא מוזכר מה קרה איתה, האם היא הצליחה למצוא דרך להשאר בהווה? אני מאמינה שכן. יש רמזים לכך בספר. אני חושבת על הרגע שבו הוא מופיע, אי שם בשנות החמישים של המאה ה-21 ונשמתי נעתקת. פיזית.פשוט כך.לא יכולה לנשום.
בשנה הקרובה אמורים לצלם סרט לפי הספר:
קראתי כמה ספרים מעולים בחיי, והספר הזה נכנס בכבוד לאותה הרשימה.
|
|
|
|
|
סוף סוף קראתי את הספר (חדש)
גל יום חמישי, 04/10/2007, שעה 11:48
בחיי! אחד הספרים הטובים שקראתי לאחרונה. מזמן לא צחקתי ובכיתי והתרגשתי ככה מספר.
אם לצטט את כותב הביקורת:
''נפלא, סוחף, מרגש. מומלץ.''
אגב, לעוד מישהו היתה תחושה שהספר מזכיר קצת את היינליין או שזה רק אני?
הנה למה:
ראשית, הגיבורה ג'ינג'ית.
שנית, היחסים של הנרי וקלייר הזכירו מאוד את אלו של דן והבת של מיילס מ-''הדלת המוליכה אל הקיץ'' ובמידה מסויימת גם את היחסים בין לאזארוס לדורה (סיפור הבת המאומצת מתוך די זמן לאהבה).
ושלוש, היחס של הנרי למסע בזמן, של דטרמיניזם עם בחירה חופשית, מאוד הזכיר לי את סיפורי המסע בזמן המוקדמים של היינליין:
|
|
|
|
|
אתמול סיימתי לקרוא את הספר (חדש)
ליאת יום ראשון, 11/01/2009, שעה 14:40
והיה לי עצוב מאוד...עצוב בגלל הסיפור, ועצוב כי הוא נגמר.
לדעתי, עניין המסע בזמן פחות עניין את הסופרת (והיא גם אמרה זאת במפורש בראיון שקראתי).היא רצתה לכתוב ספר על המתנה,כמיהה וגעגועים.
ואכן, הספר הזה גרם לי להרגיש באופן כמעט מוחשי את הגעגועים והכאב של קלייר.
יש שיאמרו שקלייר ''מושלמת מדי'' בגלל הסבלנות וההשלמה שבה היא מקבלת את הנרי ומצבו. אני דווקא חושבת שחוסר ההיסטריה שלה עושה אותה יותר אמיתית. זאת לא דמות מאופרת סבון.
קלייר והנרי ישארו איתי עוד הרבה זמן.
|
|
|
|
|
(חדש)
עידן יום שני, 02/02/2009, שעה 16:16
אין מה לומר. באמת הספר הכי טוב שקראתי כבר תקופה...יש לומר שאפילו אני בכיתי. לא חשבתי שאבכה אבל כל כך הזדהיתי עם הנרי...טוב לא במעבר בזמן, אבל הגעגועים, הידיעה שהוא מגיע למקום לא ידוע, כל חייו מתנהלים לא כרצונו.
אחד הספרים שישארו איתי לנצח- זה בטוח.
|
|
|
|
|
ספר מדהים! (חדש)
אורטל יום חמישי, 05/02/2009, שעה 22:50
ברגע שהתחלתי לא יכלתי להפסיק
העלה דמעות בסוף
אבל נהנתי מכל רגע
|
|
|
|
|
אשתו של הנוסע בזמן (חדש)
גלי יום ראשון, 28/06/2009, שעה 12:09
בתשובה לאורטל
התחלתי לקרוא את הספר אבל אני לא מבינה את העניין של הזמנים
אולי כי עוד לא קראתי מספיק..
איך זה יכול להיות שהיא מכירה אותו בתור ילד קטן ומספרת לו דברים שקרו להם ביחד כשהוא היה קטן והוא לא יודע על זה כלום ?
יש דברים שלא מובנים לי
|
|
|
|
|
אשתו של הנוסע בזמן (חדש)
יעל יום שישי, 10/07/2009, שעה 0:34
בתשובה לגלי
כדאי לקרוא עד הסוף. זה מתבהר. בכל מקרה, היא לא מכירה אותו בתור ילד קטן. הוא מכיר אותה בתור ילדה קטנה.
|
|
|
|
|
ואו, יש כאן תגובות ארבע שנים אחרי! (חדש)
mime יום שישי, 29/10/2010, שעה 0:57
בתשובה ליעל
אז גם אני אגיב בכך שאני מצטרף בכל ליבי לביקורת. תהיתי מה יגידו המד''ביסטים הכבדים על הספר הזה, ומשום מה זכרתי שהוא זכה לביקורות צוננות. אני שמח מאוד להתבדות.
מה שכן, לא מובנת לי הטענה שעניין החזרה בזמן היא משנית. אין עמוד שאין עיסוק בסוגיה, והוא לא מפסיק להפתיע.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
