 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
לפעמים המד''ב הוא רק תירוץ
ספרים / עידו גנדל
יום ראשון, 31/07/2005, שעה 10:00
His Master's Voice (קול אדוניו) מאת
סטניסלב לם – סקירה וביקורת
|
|
מדע בדיוני טוב, כפי שכולם אמורים כבר לדעת, אינו רק רעיונות טכנולוגיים חדשניים או עלילות עתידניות מפותלות. הוא עוסק, קודם כל וחשוב מכל, באנשים. סטניסלב לם הביא את התובנה הזאת לקיצוניות אבסורדית כמעט, וכתב ספר מד''ב שעוסק כל כולו באנשים. התוצאה היא ספר פסיכולוגי-פילוסופי, איטי ולעתים גם כבד, ועם זאת ריאליסטי עד כאב ומרתק ברמות שרק ספרי מד''ב בודדים, כולל אלה של לם עצמו, מגיעים אליהן.
אי אז בתחילת שנות השישים של המאה שעברה מתגלה, בצירוף מקרים לא רגיל, שדר מן הכוכבים, חבוי היטב בתוך השטף הקוסמי הטבעי של חלקיקי נויטרינו. שלטונות ארה''ב משתכנעים במהרה שמדובר בדבר האמיתי, ואלפי מדענים וחוקרים מכל הסוגים והמינים נקראים לדגל ונשלחים לאתר צבאי נטוש וסודי בלב מדבר נבאדה, לעסוק בפענוח המסר תחת עינו הפקוחה של הפנטגון. לאחר שנה של עבודה בה הושגה ההתקדמות מזערית ביותר, פונה הנהלת הפרויקט לאדם נוסף בנסיון להחלץ מהמבוי הסתום: המתמטיקאי המחונן פרופסור פיטר הוגארת'.
הוגארת' מאמין כבר מהרגע הראשון – ואמונה זו הולכת ומתחזקת אצלו ככל שהמחקר מתקדם – כי השוני והפער בין התרבות האנושית והחייזרית גדולים מכדי לאפשר פענוח מוצלח של השדר המסתורי. המין האנושי נידון להתבוסס לעד בניחושים על גבי ניחושים שמקורם בהשלכות הפסיכולוגיות שלו עצמו, ושבינם לבין השולח אין כל קשר. ההישגים הטכניים שהופקו בכל זאת מהמסר אינם אלא, לדבריו, פתיתי זהב שנשרו כתוצאה מהניסיון הגס לפרוץ את המנעול שעל השער. גם נמלים, על פי האנלוגיה המצמררת שלו, ימצאו שימוש טוב לגופת פילוסוף הנקרית בדרכם. ''קול אדוניו'' אינו אלא זכרונותיו של הוגארת' מתקופת עבודתו בפרויקט, או שמא הדין וחשבון שלו, או, כפי שהוא מכנה זאת, סיפורה של נמלה.
לם מכסה את האוטוביוגרפיה הפיקטיבית הזאת ביסודיות אופיינית: החל מהקדמה של עורך, שגיבש את הספר מתוך כתביו של הוגארת' המנוח, דרך ביקורתו של הוגארת' על ספרים אחרים שנכתבו על אודות הפרויקט, וכלה בתיאור נוקב ומקיף שמספק הוגארת' לגבי אישיותו והתפתחותה בילדותו, כזה שדי בו כדי להבריח כל קורא המעוניין באקשן ושסבלנותו להרהורים פילוסופיים קצרה. חלק ניכר מהספר מוקדש לניתוחים פסיכולוגיים כאלה ואחרים, וההצדקה לכך ניתנת בספר עצמו: אילו היה הפרויקט מצליח בפענוח המסר, מסביר לם-הוגארת', היה נכתב סיפור שונה לגמרי. אך כיוון שנכשל (ולמען הסר ספק, עובדה זו מודגשת מיד בתחילת הספר), לא נותר אלא לתאר בפרטי פרטים את הנפשות הפועלות ואת הדינמיקה ביניהן, כדי שנוכל לפחות לנסות ולהבין מדוע נכשל.
אין פירוש הדבר שהספר חף מכל מדע בדיוני. למעשה הוא מכיל כמה רעיונות מדעיים ופילוסופיים מקוריים ביותר, שבכל מקום אחר היו גורמים אולי להרמת גבה, אם לא לחוסר אמון ממש. אך לם מצליח לשלב אותם בצורה ריאליסטית לגמרי בסיפור, ולהשאיר אותם ברקע כך שלא יסיחו את הדעת והספר יוכל להקרא כאוטוביוגרפיה אמיתית, על כל המשתמע מכך. הרקע – גילויים מדעיים הקשורים לנויטרינו, למשל, או התיאור המדוקדק של המתקן בו מתבצע הפרויקט, שהיה בעברו מתקן לניהול ניסויים בכלי נשק גרעיניים – נשמע מציאותי עד כדי כך, עד כי מתעורר דחף לחפש את השמות ואת הנתונים ברשומות העולם האמיתי. לגבי התרבות הזרה ששלחה את המסר מלכתחילה אין לם מגלה דבר. ההשערות שמעלים גיבוריו מגוונות, וכל אחת מהן יכולה לפרנס ספר מד''ב שלם, אלא שכאמור מדובר כאן באנשים ובהתמודדות שלהם עם הבלתי-מובן, ולא בחייזרים.
הספר מכיל גם קטעים קלילים יותר פה ושם. תיאור השתלשלות האירועים שהובילה לגילוי המסר מן הכוכבים והצגת החיכוכים בין המומחים מתחומי מדעי החברה ומדעי הטבע בפרויקט (המכנים זה את זה ''אלפים'' ו''גמדים'', בהתאמה) הם זורמים ומרתקים, כמעט קומיים ו- אם לצטט ספר אחר של לם – משובבי נפש כארנב. אך גם אלה וגם החלקים הכבדים יותר משתלבים היטב בכלל היצירה וכתובים ברמת אמינות גבוהה ביותר. כך לדוגמה סיפור התנסותו האישית הקשה של דוקטור סול רפפורט בשואה, הוידוי הנוגע-ללב של הוגארת' על יחסו, בצעירותו, לטיהמר דיל האב שלימד אותו מתמטיקה, ותיאור הסחפותם הנוראה והבלתי-נמנעת של הוגארת' ושל הפיזיקאי דונלד פרותירו למחקר שתוצאותיו יביאו את הקץ על המין האנושי.
גם הדמויות של לם מרתקות ואמינות, והוא מצייר אותן ביד אמן, אם כי לאו דווקא באור מחמיא. כל ההתנהגויות, האיכויות, וכן החולשות והמוזרויות הקטנות מקבלות תשומת לב ראויה ומשתלבות לכלל תמונה ברורה וריאליסטית ביותר. הדמות היחידה שאין לה שום מוזרויות מעלה בתחילה חשד בלבו של הוגארת': אדם כזה, הוא טוען, הוא בוודאי מתחזה סדרתי או נעדר אופי. גיבורי הסיפור הם כולם גברים אינטליגנטיים, אנשי מדע מוכשרים ו/או בעלי תפקידי בכירים, כך שקיימת מידה של אחידות ודמיון ברמה, בשפה ובדרכי החשיבה שלהם. עם זאת, לם מצליח כמעט ללא יוצא מן הכלל ליצור דיאלוגים מרתקים, שאינם נשמעים כמו מונולוג שחולק לשניים.
כל זאת, כמובן, כשאינו עסוק בהעלאות ספקולציות פילוסופיות כאלה ואחרות. לם חושב, מהרהר, מסביר, מעלה השערות, מתפלסף וגם מבקר על ימין ועל שמאל: מדענים, פילוסופים, פסיכיאטרים, אנשי צבא, פוליטיקאים ומי לא. אפילו כותבי המדע הבדיוני יוצאים מהמפגש בשן ועין. מוטיב עיקרי זה הוא הסיבה לכך שהספר אינו מתאים לכל אדם. לעתים קרובות מאד מתבקש הקורא להתנתק מהעלילה ולהרהר בשאלות קיומיות או ספקולטיביות שונות, אם כאלה הקשורות לנושא הספר ואם כאלה שהנן כלליות לגמרי. אין ספק שלם מטפל בשאלות אלה בצורה אינטליגנטית ומעניינת, אך – בדומה למכתב מן הכוכבים – כל קורא יראה ויבין את הספר בהתאם לנטיות לבו ושכלו, ובהחלט יתכן שיהיה מי שיגיד שהספר איטי ופלספני הרבה יותר מדי.
''קול אדוניו'' טרם תורגם לעברית. התרגום לאנגלית, עליו מתבססת ביקורת זו, נעשה על ידי מייקל קנדל, שתרגם רבים מספריו של לם. שפתו של קנדל עשירה, מורכבת במידה הדרושה לסוג כזה של כתיבה אך לא מסורבלת מדי. הספר נכתב בשנת 1968 – מכאן מיעוט ההתייחסויות למחשבים, הנראה משונה כל-כך לקורא של ימינו בהתחשב בנושאו – ואורכו כמאתיים עמודים. הוא אינו מומלץ למי שמחפש דרך להעביר את הזמן או למי שמעוניין בעלילה זורמת ובכתיבה מתוחכמת. הוא מומלץ בהחלט למי שרוצה להכיר מדע בדיוני שונה, של סופר בעל כושר אבחנה פסיכולוגי מיוחד במינו, המלא בתובנות עמוקות ובדקויות לפחות באותה מידה כמו כל קלאסיקה ''מיינסטרימית'' ואשר דורש מחשבה לא פחות מאשר הוא מעודד לחשוב.
His Master's Voice (קול אדוניו)
מאת סטניסלב לם
תרגום לאנגלית: מייקל קנדל (Michael Kandel)
הוצאה: Northwestern University Press, Evanston, Illinois
199 עמודים
פשר ''סולאריס'' - מפתחות לנבכי יצירתו של סטניסלב לם
לם הארוטי - על הארוס ביצירותיו של סטניסלם לם
הגלוי והנסתר ביצירתו של סטניסלב לם
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
אה, עוד סולאריס (חדש)
nihohit יום ראשון, 31/07/2005, שעה 13:07
משום מה, באמצע הביקורת עלתה בי ההרגשה שהספר הזה הוא פשוט ''עוד סולאריס''. עוד ספר איטי ומהורהר על כמה האנושות לא יכולה להבין גזעים אחרים.
את זה כבר הבנתי, תודה רבה, בסולאריס. לא, הבנתי את זה בפעם הראשונה שהוא אמר את זה בסולאריס, ודי הרגשתי מטופש שהייתי צריך לקרוא חזרה על התמה הזו כעשרה פעמים במהלך הקריאה בסולאריס.
אז במה, בעצם, הספר הזה שונה מסולאריס, מבחינת המסר והבנייה?
|
|
|
|
|
אם זה כל מה שהצלחת להבין מ'סולאריס', (חדש)
NY יום ראשון, 31/07/2005, שעה 13:19
בתשובה לnihohit
אז כן, הספר הזה הוא בדיוק כמו סולאריס. אותו דבר בדיוק. אל תטרח.
|
|
|
|
|
עוד סולאריס, אה? (חדש)
עידו גנדל יום ראשון, 31/07/2005, שעה 14:44
בתשובה לnihohit
כדי לענות לשאלתך כמו שצריך אני אצטרך למצוא ולקרוא שוב את ''סולאריס'', כי באמת עבר המון זמן מאז הפעם האחרונה. אבל אני יכול לענות בכלליות, שאת אותו המסר אפשר להעביר בכל מיני דרכים. ל-HMV יש המון איכויות העומדות בפני עצמן, ואתה יכול בהחלט להנות מהנוף בדרך חדשה גם אם כבר היית במקום אליו היא מובילה.
למעשה המסר ב-HMV הוא מעודן יותר מזה שתיארת. לם אינו פוסל בו אפשרות של הבנה של גזעים אחרים, ואף מתייחס פה ושם לשאלה כיצד צריך להיראות שדר שיהיה מובן בין-גזעית. הנקודה היא שהשדר הספציפי שמתקבל מהכוכבים אינו קריא ואינו ''עומד בציפיות'', ולכן הוא פועל כמגבר, כמוציא-לאור וכחושף לכל הדחפים, הרגשות ודרכי החשיבה האנושיים כל-כך. כן, המסר הזה מוצג במפורש ויותר מפעם אחת. אבל יש גם המון דברים אחרים, לא פחות מעניינים, לחשוב עליהם.
|
|
|
|
|
אגב, אני ממליץ לקרוא את המאמר על סולאריס (חדש)
NY יום ראשון, 31/07/2005, שעה 15:46
בתשובה לעידו גנדל
המופיע ברשימת הקישורים המצורפת למאמר הנוכחי.
|
|
|
|
|
לא זוכר איך קראו לסיפור קצר שקראתי פעם - (חדש)
ח. א. יום ראשון, 31/07/2005, שעה 15:25
משהו שהוכיח שדרך טובה ליצירת קשר בין-גזעי, להבנת שפה של גזע זר, זה רישום מדעי של תופעות פיזיקליות (שנכונות בכל מקום). סיפור, די שטחי אבל חביב, מתקופת תור הזהב של המד''ב, אבל אני לא זוכר איך קראו לו...
|
|
|
|
|
לעומת זאת, זכור לי במעומעם סיפור (חדש)
NY יום ראשון, 31/07/2005, שעה 15:45
בתשובה לח. א.
קצרצר בו כל דברי החללאי האמיץ מתקבלים אצל החייזר כקללות או סתם דברי הבל, עד שהראשון מאבד את סבלנותו ואומר ''לך זיין את עצמך'', לשמחתו של האחרון, המוכן להעריך תמיד אמירה הגיונית ומנומסת.
מישהו זוכר איך קראו לסיפור?
|
|
|
|
|
לעומת זאת, זכור לי במעומעם סיפור (חדש)
אהרון ה. יום ראשון, 31/07/2005, שעה 16:00
בתשובה לNY
אם אינני טועה זהו סיפור של (מי אם לא) פרדריק בראון האגדי, שכמדומני פורסם ב''פנטסיה 2000''.
|
|
|
|
|
גם אני קראתי משהו כזה. (חדש)
ארז לנדוור יום שני, 01/08/2005, שעה 7:30
בתשובה לח. א.
הפתרון לתיקשורת היה הטבלה הכימית המחזורית - אבן הרוזטה בין התרבויות הזרות.
הסיפור מופיע באנתולוגיה של אסימוב וגרינברג למיטב סיפורי 1957.
|
|
|
|
|
תודה על הסקירה. עשית לי חשק... (חדש)
אהרון ה. יום ראשון, 31/07/2005, שעה 15:52
...חשק עז לקרוא את HMV, שבעוונותי טרם הספיקותי לקרוא עד היום למרות שנשביתי בקסמו של לם עוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת. נשביתי אז בקסמי ''סולאריס'' עד כדי כך שכידוע לכם העזתי לתרגמו לעברית.
אני שמח שהתרגום של HMV לאנגלית הוא טוב, וזאת בניגוד לתרגום ''סולאריס'' (לאנגלית, לא לעברית :-), שהינו גרוע ורשלני (נו טוב, הוא בעצם נעשה לא מהמקור הפולני אלא מהתרגום לצרפתית, שגם הוא כנראה לא משהו).
שמחתי במיוחד לקרוא שגם ההומור (שאצל לם הוא בדרך כלל סרקסטי באופן מענג) עובר בתרגום האנגלי.
אחת הסגולות ביצירות של לם היא ריבוי הרבדים - מאחורי העלילה יש פילוסופיה, מבט ציני על חשיבה מדעית, התבוננות אל נבכי הנפש, ומה לא.
אגב, מישהו (או מישהי) כאן תהה אם HMV זה שכפול של סולאריס או לא. אז באמת עדיף שיענה על זה מי שקרא את שניהם, אך מכל מה שקראתי על לם ויצירותיו זה בהחלט לא שכפול ואף לא קרוב לשכפול. כולנו יודעים שמוטיבים דומים זוכים במד''ב לטיפולים, פרשנויות וגישות שונות (למשל, שפע הסיפורים העוסקים בפרדוקסים של מסע בזמן, ושכל אחד מהם חידש משהו!). אני מעז להמר על זה שמי שאהב את ''סולאריס'' יאהב גם את HMV, שיש מבקרים הרואים בו את פסגת היצירה של לם.
אגב, אחד המבקרים כתב בשנת 1983 שאם לם לא יהיה מועמד לפרס נובל לספרות אז זה רק מפני שמישהו יגלה לשופטים שהוא כותב מד''ב!
מומלץ לקרוא סקירה יפה (ולא ארוכה מדי) על לם, כולל השוואה בין HMV וסולאריס, בכתובת:
ומומלץ מאוד לבקר באתר האישי של לם:
|
|
|
|
|
זה בוודאי לא קשה לשכנע (חדש)
עידו גנדל יום ראשון, 31/07/2005, שעה 16:54
בתשובה לאהרון ה.
חובב לם לקרוא ספר נוסף שלו... גם אני, אגב, משתעשע קצת ברעיון לתרגם את HMV. מה פשר ההשפעה הזאת של לם על אנשים? ;-)
הסתייגות קלה: הגירסה האנגלית היא טובה בפני עצמה, אך אינני קורא פולנית וייתכן שנעשו השמטות או שינויים אחרים ביחס למקור שפשוט לא הייתי מודע אליהם.
|
|
|
|
|
התרגומים לאנגלית (חדש)
אהרון ה. יום שני, 01/08/2005, שעה 11:46
בתשובה לעידו גנדל
התרגומים של קנדל לאנגלית (שתרגם את HMV וספרים אחרים של לם) נחשבים כטובים.
ובאתר של לם יש פורום ובו קוראים דוברי אנגלית מתחננים לתרגם מחדש את ''סולאריס'' לאנגלית...
|
|
|
|
|
ההשפעה של לם... (חדש)
אהרון ה. יום שני, 01/08/2005, שעה 11:51
בתשובה לעידו גנדל
חורגת הרבה מעבר לקהילת חובבי המד''ב.
אגב, באתר ''רשימות'' פורסמו לאחרונה שני מאמרים על ''סולאריס'', ע''י אנשים שאינם מגדירים עצמם כחובבי מד''ב.
הנה הקישורים:
|
|
|
|
|
האם כל זה אומר שסוף סוף השגת עותק? (חדש)
לילי יום ראשון, 31/07/2005, שעה 19:55
אתה חושב שאולי תחוש, מתישהו בעתיד הקרוב, דחף לא מוסבר לעלות הירושלימה ולהשאיל אותו לשיפחתך הנאמנה?...
אני לא אגיד שהביקורת לא עוררה בי דז'ה-וו פה ושם (בכל זאת, איזה אחוז משירותי הצבאי העברנו בלדבר על הספר הזה?), אבל היא גם עוררה בי (שוב!) חשק עז לקרוא אותו, ולא לוותה בהצהרה ''אבל אי אפשר להשיג אותו בשום מקום'', אז...
|
|
|
|
|
מי? לילי? מהצבא?! (חדש)
עידו גנדל יום ראשון, 31/07/2005, שעה 21:15
בתשובה ללילי
לא, לא מכיר, מצטער... כן, זהו... והספר בכלל לא שלי... ונשבעתי בחצות ליל ירח מלא על קבר של איזה מישהו שלעולם לא אמסור אותו לאף אחד...
תשמעי, קחי לך חופשה מהלימודים, סעי לארה''ב הרחוקה ותקדישי מספיק זמן לחנויות הספרים שם. את לא תאמיני מה אפשר למצוא בהן, ובלי דמי משלוח מטורפים של אמאזון.
ובפעם הבאה, בעניינים כאלה פני אליי לפרטי בבקשה :-)
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
