 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות
סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15
|
 |
זרוקים בעיר החטאים
סרטים / רני גרף
יום חמישי, 26/05/2005, שעה 13:15
הסרט 'עיר החטאים' נאמן לחלוטין לקומיקס 'עיר החטאים'. זה טוב ליהודים או רע ליהודים?
|
|
''עיר החטאים'', עיבוד נאמן לקומיקס המהולל של פרנק מיל בעל אותו שם, נפתח בסצנה יפהפיה (שאינה קשורה ישירות לשלושת סיפורי הסרט) עם ג'וש הארטנט, ומסתיים בסצנה עם ג'וש הארטנט – שתיהן מהוות מעין מסגרת לסיפורי הסרט. הדמות שהארטנט מגלם, עד כמה שזה ישמע מוזר, היא הדמות האנושית היחידה בסרט, ולמרות דקות המסך המועטות, שתי הסצנות הללו הצליחו להעביר אנושיות וחמלה. לאחר שתראו את הסרט תבינו עד כמה בעייתי המשפט האחרון.
הסרט עוסק בשלושה סיפורים המתרחשים בעיר החטאים – העיר שפרנק מילר המציא עבור הקומיקס המוערך שלו. לא קראתי את הקומיקס, אולם הצצה בהן למחרת ההקרנה העידה עד כמה היה העיבוד נאמן למקור. חובב קומיקס להוט שיצא מההקרנה הכריז בהתלהבות כי בעצם לקחו את האיורים ומרחו אותם על המסך. הוא צדק. הסרט מרהיב: הוא הצליח לשחזר בדייקנות מופלאה לא רק את הדמויות והסביבה בה הן פועלות, אלא גם את זויות הצילום (האיור) המקוריות. זו גם הסיבה שרודריגז, שביים את הסרט לבדו, העניק לפרנק מילר קרדיט כבמאי. למעשה הוא השתמש בקומיקס של מילר כתסריט צילומים (''שוטינג סקריפט'' בלעז), והוא הצליח. אם יש אנשים שחייבים לראות את הסרט, פרט למעריצי קומיקס אדוקים, הרי שאלה גרפיקאים ומאיירים. הסרט פשוט נולד עבורם. העובדה שרודריגז השתמש במצלמת וידאו היי דפנישן משוכללת, מאותו סוג בו השתמש ג'ורג' לוקאס בפרקים 2,3 של ''מלחמת הכוכבים'', סייעה בידו להגיע למראה הזה. הסרט כולו צולם על רקע מסכים ירוקים (הכחולים, לידיעתכם, כבר עברו מהעולם) ובדומה ל''סקיי קפטן'', כל השאר הוסף לאחר מכן במחשב.
שלושת הסיפורים מציגים דמויות שאינן בהכרח אנושיות, וזויות שונות של החיים בעיר החטאים, עיר ששמה מתאר באופן מדויק למדי את המתרחש בה. בסיפור אחד אנו פוגשים את הארטיגן (ברוס וויליס), בלש משטרה מזדקן וחולני החפץ, בלילו האחרון כשוטר, להציל ילדה שנחטפה על ידי סוטה אכזר שבמקרה הוא גם בנו של סנאטור מפורסם. בסיפור השני מארו (מיקי רורק בקאמבק מרשים) מחפש מי הרג את גולדי, זונה שנרצחה בזמן שהיה עמה, רק משום שהתייחסה אליו ברוך למרות שלא הכירה אותו כלל. בסיפור השלישי דוויט (קלייב אואן) לוקח אותנו ל''אולד טאון'', רובע הזונות של העיר, תוך שנפרשת לפנינו עלילה גדושה באירועים שהיו יכולים למלא סרט באורך מלא.
שלושת הסיפורים עמוסים באלימות קיצונית שנדיר לראות מסוגה על מסכי הקולנוע, ובדמויות הפועלות בסביבה אכזרית בה שולטים החזקים, עד שמגיע מישהו חזק יותר. בניגוד ל''להרוג את ביל'' של טרנטינו, שם היה ברור כי האלימות הרבה היא גרפית, מוקצנת ורוויית הומור (ממש כסרט כולו), הרי ש''עיר החטאים'' (שטרנטינו, אחד מחבריו הטובים של רודריגז, ביים בו סצנה אחת תמורת שכר של דולר אחד) הוא סרט קודר, חסר הומור, פילם נואר כפי שפילם נואר לא היה מעולם. בעוד שבסרטי פילם נואר טיפוסיים האלימות והמין נרמזים (גם אם מאד בבירור) הרי שכאן יוצרי הסרט לא חוסכים מאתנו מראות הקשים, ואולי אף מתענגים עליהם.
הבעיה בסרט, וככל הנראה אף בקומיקס עליו הוא מבוסס, היא שבשלב די מוקדם נעלמת כל אפשרות שנזדהה עם מי מהדמויות. האלימות והאכזריות הרבה משתלטות על הסרט והתחושה המתקבלת היא שהבמאי נהנה להתעלל בצופים כמעט כמו בדמויות. בעוד שבל''להרוג את ביל'' של טרנטינו ניתן היה להזדהות עם דמותה של הכלה ואף לחוש סימפטיה לא מועטה כלפי ביל עצמו למרות ההקצנה והאלימות הגרפית, הרי שב''עיר החטאים'' האפשרות הזו נמנעת לחלוטין מהצופים.
בניגוד לטריילר המשובח שהתנגן חודשים ארוכים על גבי מסך המחשב של רבים, הסרט אינו מספק הנאה מסוג דומה, ולמרות הטכניקה המרשימה התוצאה הסופית היא סרט קר ומנוכר בו הושם דגש על דיוק מירבי בעיבוד הויזואלי, ופחות על התסריט, הנצמד בדבקות לסצנות מהמקור הגרפי. אך לא כל מה שעובד במדיום אחד עובד גם באחר, והתחושה היא שמשהו מרכזי הלך לאיבוד. רודריגז לא הבין שעיבוד טוב חייב לתת גם פרשנות כלשהי למקור שממנו עובד. ב''עיר החטאים'' לא נוספה כל פרשנות שהיא, והתוצאה היא סרט חסר כל אמירה שהיא.
עיר החטאים (Sin City)
במאים: רוברט רודריגז, פרנק מילר
עם: ברוס וויליס, ג'סיקה אלבה, מיקי רורק, בריטני מרפי, קלייב אואן, ג'וש הארטנט, בניסיו דל טורו, אלייז'ה ווד, רוטגר האוור
ארה''ב, 2005, שחור לבן וכתמי צבע, 124 דקות
עיר החטאים - האתר הרשמי
טריילר משובח
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
וואלה, הפתעת אותי (חדש)
אמבר יום חמישי, 26/05/2005, שעה 20:49
הייתי בטוחה שאני אפול על ביקורת מתלהבת ומתלהמת.
מה שהפריע לי בסרט הוא שהוא בעצם סרט ריק מתוכן. הסרט מנסה להעביר תמונת עולם מאוד קודרת - אלימה, נטולת תקווה, נטולת טוב.
אבל אחרי שמבינים את הפרינציפ, אחרי חמש דקות בערך,לא נשאר הרבה סרט, פרט לאוסף סצינות יפיפיות מבחינה ויזואלית, ריקות מבחינה אנושית.
|
|
|
|
|
וואלה, אני לא מאמין שאנחנו מסכימים. (חדש)
רני יום שישי, 27/05/2005, שעה 5:50
בתשובה לאמבר
תמונת העולם הפסימית של הסרט הפריעה לי פחות מאשר חוסר התוכן של הסרט, חוסר האמירה שבו. ממש כמוך, ברגע שתפסתי את העיקרון (וזה קרה מהר מאד) הסרט הפסיק לעניין אותי. עדיין הערכתי את העיצוב, אבל לא על עיצוב יקום סרט.
ההמלצה שלי היא שמי שלא חייב לראות את הסרט יסתפק בטריילר שהובא בקישור. הוא קצבי, עשוי היטב, מעביר את כל מה שהסרט רוצה להעביר, ועושה זאת בפחות מחמש דקות. כל השאר די מיותר.
|
|
|
|
|
וביקורת שלי על סדרת הקומיקס: (חדש)
רז יום חמישי, 26/05/2005, שעה 21:08
|
|
|
|
|
פארשנות (חדש)
דותן דימט יום ראשון, 29/05/2005, שעה 12:16
קודם כל- או שאתה מקבל את מה שרודריגז אומר, או שאתה קורא לו שקרן.
כשאתה אומר ''הבמאי נהנה להתעלל'', אני מניח שאתה מאמין לרודריגז ומתכוון למילר. ואם אתה מאמין לרודריגז, אז אתה לא יכול להתלונן על-כך שהסרט חסר פרשנות אישית: הסרט טעון כולו בפרשנות האישית של *מילר*, ורודריגז מנסה להביא לך אותה נטו, בלי עירפול ואיבוך.
אז כן, הסרט קר ומנוכר. זה נואר אלים וקיצוני שמדבר הישר לתוך ליבו האפל של הבתול בן ה-14 שבתוכנו. ואם אין לכם שם אחד כזה, אז נותרתם עם הרבה ויזואליה נוצצת וריקנית.
ולא, למילר אין הומור. הדמויות שלו לוקחות את האלימות המוקצנת ברצינות נוראה. לזכותם של רודריגז ושחקניו יזקף, שהם מצליחים לגרום לזה לעבוד.
בקיצור, אהבתי. מאוד.
|
|
|
|
|
שקרן? איך הגענו למילה הזו? (חדש)
רני יום ראשון, 29/05/2005, שעה 14:46
בתשובה לדותן דימט
העובדה שאני לא מקבל את הפרשנות (או חוסר הפרשנות של רודריגז) לא אומרת שאני סבור שהוא שקרן. אני סבור שבמקרה המסוים הזה הוא בחר שלא לתת כל פרשנות לחומר המקורי, ואני סבור שזו היתה בחירה מוטעית. מאד מוטעית.
הפרשנות של מילר, במקרה זה, אינה נחשבת. מילר הוא זה שכתב את הנובלות המקוריות וכשמעבדים חומר ממדיום אחד לאחר צריך להתווסף משהו כדי שהעיבוד יחזיק, מה גם שמה שעובד במדיום אחד לא עובד בהכרח במדיום אחר.
''עיר החטאים'' הוא סרט יפיפה ומרהיב. את זה אף אחד לא יכול לקחת ממנו. אבל אני רוצה יותר. דרישת הבסיס שלי מכל סרט (או הצגת תיאטרון, או יצירה ספרותית) היא שיהיו גם דמויות כתובות היטב ותסריט שיגרום לי לחוש משהו. הדבר היחיד שחשתי לאורך סרט היה שיעמום וחוסר אכפתיות מוחלט מהדמויות שעל המסך. זה, בעיני, אחד הסימנים לסרט פגום.
|
|
|
|
|
מלים קשות הולמות את רוח הסרט (חדש)
דותן דימט יום שלישי, 31/05/2005, שעה 2:52
בתשובה לרני
ואם אחלוק עליך בנימוס ומתינות, הדיון הזה יהיה משעמם יותר מדיאלוג של לוקאס.
אם הסרט שיעמם אותך, נו. סבון ונקניק ירוק. הטענה שלי היא שרודריגז מציג תזה, לפיה הוא ומילר ביימו את הסרט *יחד*: מעבר לכך שמילר נכח על הסט והשתתף בבימוי, הגישה לחומר לא היתה כאל יצירה נפרדת שיש לעבד ליצירה חדשה במדיום אחר, אלא כאל חלק מתהליך היצירה הקולנועי: הדיאלוגים, עם המליצות חסרת ההומור שלהם, בניית הדמויות, זויות הצילום והתאורה של כל שוט נילקחו אחד לאחד מתוך הקומיקס. רודריגז יצר את הסרט יחד עם מילר תוך שהוא כופר ברעיון שיש פה עיבוד. אני משער שלו היית אומר בנוכחותו ש''הפרשנות של מילר אינה נחשבת'', היה ודאי נותן לך אחת בלקקן (לולא היה ג'נטלמן טקסאני), כיוון שלדידו, *רק* הפרשנות של מילר נחשבת. מילר יצר את ''עיר החטאים'', ורודריגז רק העלה אותה על צלולואיד (או על המחשב במקרה זה).
לטעמי, זו גישה לגיטימית ומעניינת לטיפול במקור. מה גם שההתרשמות שלי היא שמכיוון שאתה ממילא לא מתחבר לחומרים המילריים המקוריים, הרי שעיבוד שהיה הופך את החומר למעניין יותר עבורך היה קרוב לוודאי ''מזנה את החזון'' של מילר (קיקנה חזון, היתה אומרת הפולניה).
חוץ מזה, קשה לי להתנתק מהערכה לרודריגז לא כבמאי אלא כגב-גבר: הסרט הזה הוא מופת ראוי לקלס של ליקוק ליוצר שהוא מעריך.
יש דברים שאפשר להגיד על הסרט, וההשוואה ל''להרוג את ביל'' היא מעניינת (סרט שנהנה מהריחוק האירוני שמתאפשר כשכל הנראטיב הוא עיסה של ציטוטים פוסט-מודרניסטים מול סרט שחייב להעביר עולם שכולו שחור-לבן). אבל כשהטענה שלך מצטמצמת ל''השתעממתי, וזה סימן שהסרט פגום'', אז עדיף כבר לחפש דיון אחר.
איפה כאן בועטים בלוקאס?
|
|
|
|
|
מבלי להכיר את הקומיקס (חדש)
אמבר יום רביעי, 01/06/2005, שעה 20:45
בתשובה לדותן דימט
חשבתי שזה נראה עיבוד מדהים לקומיקס, באופן ששומר על רוח היצירה.
אני בטוחה שהסרט הזה, יחד עם שרה, ישאר בתור דוגמה לאיך מעבדים יצירה ספרותית לקולנוע.
מצד שני, אני תוהה את מי להאשים בחסרונות של היצירה? את רודריגז או את מילר?
|
|
|
|
|
את מילר [ל''ת] (חדש)
דותן דימט יום ראשון, 05/06/2005, שעה 14:12
בתשובה לאמבר
.
|
|
|
|
|
את רודריגז. (חדש)
רני יום ראשון, 05/06/2005, שעה 15:48
בתשובה לדותן דימט
רודריגז היה זה שבחר להעביר את הקומיקס אל המסך הגדול ללא שום ערך מוסף, ללא שום מחשבה על כך שקולנוע וקומיקס, גם אם הם קרובי משפחה רחוקים, הם לא אותו המדיום ומה שעובד במדיום אחד לא יעבוד באחר.
העובדה שהסרט שטוח כקרטון ואין בו שום דבר למעט עיצוב מדהים היא ללא ספק אשמתו של רודריגז. מילר כתב קומיקס. רודריגז איחראי לעיבוד הקולנועי. העובדה שכבר בנקודת הפתיחה שלו הוא בחר - במודע - שלא להעניק לסרט שום פרשנות שהיא היא זו שעומדת בעוכריו של הסרט. ההחלטה היא אולי לגטימית ומבוססת על מחשבה, אבל היא שגויה להחריד. המחשבה שמצפים לנו עוד סרט או שניים בעיר החטאים בבימויו של רודריגז די מעוררת בי חלחלה.
|
|
|
|
|
''עיבוד טוב חייב לתת גם פרשנות למקור שממנו עובד'' (חדש)
Arnon Reichmann יום שישי, 03/06/2005, שעה 19:25
אחרי הדיון האינסופי בשאלת הso called עיבוד\ פרשנות של שר הטבעות, יש בעייתיות בסיסית בטענה שחייבת להיות פרשנות כלשהי במעבר ממדיום אחד לשני. הרי על זה בדיוק נסב רוב הדיון על שר הטבעות (חובבי שר הטבעות היו מתים לעיבוד קרוב כל כך של טקסט כתוב לסרט כמו שנעשה בעיר החטאים). כאשר הבמאי בא בהכרזה שהוא מנסה להעתיק באופן המושלם ביותר מספר (גרפי או כתוב) לספר אפשר לדון בשאלה האם המעבר בוצע בשלמות או על האמירה של היוצר, פרנק מילר אצלנו. לדון באמירה של הסרט נראה לי דיון לא משמעותי.
|
|
|
|
|
שמע, לא יודעת לגביך, (חדש)
Boojie שבת, 04/06/2005, שעה 22:30
בתשובה לArnon Reichmann
אבל אני רוצה יותר.
כשמישהו עושה סרט, אני רוצה שלסרט הזה יהיה ערך מוסף כלשהו. לא סתם תמונות קומיקס שקמו וזזו, אלא גם איזושהי הצדקה לזה שבכלל טרחו לקחת ולעבד את זה לקולנוע.
לקולנוע יש כלים שלקומיקס אין. לקולנוע יש כללים שלקומיקס אין. לקולנוע יש שפה ששונה משפת הקומיקס. מה בכלל הטעם לעשות סרט קולנוע אם לא עושים *סרט קולנוע* אלא סתם קומיקס זז?
אבל אתה יודע משהו, אם הסרט הזה נתן בדיוק את מה שהקומיקס נותן - די ברור לי למה אני לא אוהבת קומיקס. זה פשוט לא היה מספיק.
(לא, זה לא באמת מה שאני מאמינה בו, וכבר הזדמן לי לקרוא קומיקסים שהדעה שלי עליהם הייתה אחרת לגמרי. זה נאמר במידה מסוימת של סרקזם ואין לקחת את זה באופן מילולי.)
|
|
|
|
|
לא הבנת את הטענה שלי (חדש)
Arnon Reichmann יום ראשון, 05/06/2005, שעה 18:29
בתשובה לBoojie
אני לא מקבל את הטענה שסרט חייב לתת פרשנות לספר, ולא משנה איזה סוג של ספר. אפשר להתווכח אם יש צורך בפרשנות לקומיקס כזה או אחר, אבל לטעון שסרט שנאמן למקור הוא בהגדרה לא טוב זו בעיה. אולי הקומיקס עצמו לא מספק ערך מוסף מעבר להיותו ציורים וסיפור בסיסי אבל אז הטענה היא כלפי יוצר הקומיקס (אני יודע שמילר היה מעורב בסרט וזו לא הנקודה). אם נחזור לסרטים אחרים שנעשו לפי ספרים: חולית של לינץ' או שר הטבעות של ג'קסון אפשר לראות שהשאלה לגבי ערך מוסף לסרט לא תמיד נכונה. אולי לא ניתן להכיל את הטענה הזו על קומיקס אבל אף אחד, לפחות עד עכשיו, לא נתן סיבה כזו.
|
|
|
|
|
למה? (חדש)
רני יום ראשון, 05/06/2005, שעה 20:29
בתשובה לArnon Reichmann
למה סרטים כ''שר הטבעות'' או ''חולית'' תומכים במה שאתה אומר?
ומה הטעם בעיבוד אם אין לו משהו נוסף לומר? אפשר להישאר עם היצירה המקורית וזהו.
|
|
|
|
|
הבנתי את הטענה שלך. (חדש)
Boojie יום ראשון, 05/06/2005, שעה 22:43
בתשובה לArnon Reichmann
לא הסכמתי איתה. יש הבדל בין לא להבין ולא להסכים, למקרה שלא הבחנת בכך.
אני טוענת שסרט שלא עושה שימוש טוב בכלים הקולנועיים הוא לא קולנוע טוב. אולי הוא קומיקס טוב, לא יודעת. אני לא מתמצאת בקומיקס מספיק כדי לענות על זה (אם כי יש לציין, שאם סין סיטי הוא כזה רדוד גם בתור קומיקס, אפשר לצפות שגם בתור קומיקס אני לא אתלהב ממנו אלא ברמה השטחית). אבל הוא לא *קולנוע* טוב.
|
|
|
|
|
בחיי שאני לא מבין את הביקורת (חדש)
גרומיט יום שישי, 03/06/2005, שעה 23:05
סרט קר?
מנוכר, אולי, אבל קר? הסרט שורץ רגשות ויצרים, יש שם אהבות, שנאות, פחדים, הקרבה ואפילו אידיאליזם. כן, כולם מעוותים, חולים, אבל קור לא מצאתי שם אפילו בזכוכית מגדלת.
''עיר החטאים'' הוא קודם כל סרט יפה (וכן, הוא גם עשה לי חשק לקרוא את הקומיקס), והאמירה העיקרית שלו היא אסתטית. אבל לא רק. הוא גם מצייר תמונה עגומה של הקיום האנושי; מציאות של שחיתות וניוון שאליה הוא מכניס גם אותנו, הצופים, שאמורים ליהנות מהאסתטיקה שלו ולהתבדר מהאלימות הקשה שמוצגת בו (לא סתם מוזכר טרנטינו כבמאי אורח. זה הלחם שלו). צופה שלא הוטרד מזה חייב באמת להיות עקר רגשית. הניכור שמוצג בסרט הוא גם הניכור שלנו, וחוסר האכפתיות של החברה, החוק והאנשים בסרט כלפי השחיתות והניוון המוסרי המוצגים בו הם גם שלנו והסרט מבהיר את זה היטב.
אמירה לא חייבת לבוא מתוך הזדהות. ואם כבר, הזדהות לא חייבת להיות חיובית. עם הגיבורים, פרט אולי לדמותו של ברוס ויליס (שגם היא קיצונית מאוד), קשה להזדהות, אבל את יריביהם קל מאוד לשנוא, וגם זה סוג של הזדהות. הזדהות מעוותת, אבל הרי זה כל העניין. שנאה היא יצר חזק לא פחות מהאהבה, אחרי הכל.
|
|
|
|
|
הבעייה היא שכל מה שהזכרת (חדש)
Boojie שבת, 04/06/2005, שעה 22:25
בתשובה לגרומיט
מוצג בצורה כל כך גלויה, כל כך על פני השטח וכל כך נעדרת תחכום, שקשה להתייחס לזה כאל הישג קולנועי כלשהו.
כן, כן, בסדר, ניכור וחוסר מוסר וניוון והשד יודע מה, והכל בשלטי חוצות בגובה עשרים מטר. אפשר, אני לא יודעת, קצת סאבטקסט, נגיד? אפשר איזושהי אמירה שתושג באמצעים קצת פחות צועקים, קצת פחות בכפית, קצת יותר בתחכום?
|
|
|
|
|
סאבטקסט? (חדש)
דותן דימט יום ראשון, 05/06/2005, שעה 14:31
בתשובה לBoojie
חוסר תחכום? העדר סאבטקסט?
הסרט הזה הוא שחור ולבן.
הנשים הן מלאכים בגוף של זונות, לגיבורים יש לב של גלאהד ומוח של פסיכופט, והרעים הם התגלמות השררה של השטן עלי-אדמות.
להתלונן על העדר סאבטקסט זה כמו לקטר על כוריאוגרפיית הקרבות הגרועה ב''לשבור את הגלים''.
|
|
|
|
|
אז מה אתה אומר, דותן? (חדש)
Boojie יום ראשון, 05/06/2005, שעה 15:24
בתשובה לדותן דימט
שאני לא אוהבת את זה, אבל זה בסדר כי ככה זה אמור להיות?
לא, לא עובד. 'צטערת. אני כן מצפה מסרט *טוב* לסאבטקסט וכל מיני מילים גסות כאלה שמתחברות אצלי לעשייה קולנועית טובה (ע''ע, למשל, קיל ביל, שהשאיר אותי פעורת פה). אם זה לא שם, אז הוא יכול להיות הרבה דברים, אבל לא *קולנוע טוב*. לא בהגדרה שלי.
אני מאד אוהבת אקשן ומאד אוהבת דברים מאגניבים, אבל סרט שנותן לי שפע מהדברים האלה וכמעט אפס מדברים אחרים, אפילו אם אני מאד נהנית ממנו ואפילו אם הוא עושה את זה בצורה ממש מוצלחת, אני עדיין לא אהיה מוכנה להגדיר ''קולנוע טוב''.
בשביל סרטים שטוחים שעונים על ההגדרה שנתת יש לי את הרודראנר. יש שם מספיק קרטוניות מכוונת שתספיק לי לדורות, והוא גם נורא מצחיק.
|
|
|
|
|
אני מסכימה עם די הרבה ממה שכתבת, (חדש)
Boojie שבת, 04/06/2005, שעה 22:20
אבל ''חסר הומור''??? חסר הומור? צחקתי המון בסרט הזה, ואני די בטוחה שרוב הפעמים זה היה מכוון. חלק ניכר מההומור הזה מריר וקודר, אבל בהחלט יש שם הומור.
אני מסכימה שאמירה היא לא הצד החזק של הסרט הזה, ולמרות שנהניתי מאד מאלמנט המאגניבות שלו ומהאלימות המסוגננת וחסרת המעצורים, וממש לא הצטערתי על זה שצפיתי בו, יצאתי ממנו בהרגשה די ריקה. איכשהו, זה אפילו לא מילא אצלי את הנישה של ''סרט אקשן מגניב ומלא אלימות'' (שבהחלט יכול לספק אותי, אם הוא טוב בנישה שלו, ואני אומרת את זה כמי שנהנתה מאד מ''הנוסע השמיני נגד הטורף''), דווקא בגלל שהוא כל כך מסוגנן ומושקע. מכזה אני פשוט מצפה ליותר.
|
|
|
|
|
אין אמירה או מסר? (חדש)
טיילר יום ראשון, 26/06/2005, שעה 21:30
חוץ מהאמירה הפסימית על חיינו אני מצאתי מספר רב של מסרים. קודם כל, כל הגיבורים, בעצם עושים את כל המאמצים שלהם על מנת לעשות צדק וסדר לצרה שעליה נתקעו ( רגשית או פיסית), אך במקום לחפש את הדרך המוסרית, הם מחפשים את הדרך הצודקת, הדרך שתתאים להם. והמסר הברור ביותר שאני קיבלתי מהסרט הוא מסר על האלימות. כל הגיבורים בעצם מאבדים את עצמם בתוך שליחותם ויורדים לרמה של הרעים, כמובן שמארב, דוויט בטבח בסוף, והארטיגן שחשבנו שהוא ממש טוב, לבסוף היצר האלים שלו מתפרץ החוצה, כשהוא טובח בצורה אכזרית ביצור הצהוב. בהתחלה הוא עשה זאת עם אקדח, והוא הזהיר. והוא הוריד לו את הזין על מנת שלא יעשה מעשה זה שנית הוא חיפש צדק, ובשני הוא נכנס לרמה אחרת, הוא עושה לו תרגיל על מנת לרצוח אותו בגסות, על מנת להוציא את הרגש האלים הזה שבו. וכך בעצם כל הדמויות בסרט, מההנאה הברורה של דויט בטבח, והרגע שבו הוא אומר שיש לו רצון עז להרוג( אחרי התעונה) ומארב שמוחץ לנזיר הזה את הפרצוף, כולם , אפילו הטובים הם בעלי סטיות, אפילו הטובים נכנעים לרגש, ומה מה שהופך אותם לטובים זה הרצון לצדק, לא מוסר, המוסר עף מהחלון בעולם שלנו, אלא הצדק, וגם בדרך עליו כל מה שרע בהם יוצא החוצה, המסע של כל אחד מהם הוא בעצם מסע קשה ואכזר לעבר הצדק, הצדק שחושף אצלם את כל הרע שבהם אני חושב שזה חתיכת מסע לקחת את הצופים, וזה גם חתיכת מסר על הטוב שבחיינו, וגם על ההבדל בין רעים וטובים בעולמנו.
|
|
|
|
|
לא מסכימה איתך (חדש)
שרון שבת, 09/07/2005, שעה 23:13
ראיתי את הסרט, ומאוד נהניתי. אמנם הסרט אלים, אך האלימות היא עם אמירה-דווקא בחוסר האמירה שבה. אלימות לשמה, כביקורת על החברה האלימה של ימינו. הסרט הוא מיוחד, גם תוכנית וגם וויזואלית, והשאיר אותי באקסיטציה גבוהה עד לסיומו. השחקנים מעולים, הסצינות גאוניות, ולא אכפת לי אם הן משחזרות איזשהו קומיקס. שישחזרו להן. העיקר שנהניתי, ואפילו יצא לי לחשוב קצת על משמעות החיים.
בקיצור-ממליצה בחום, בייחוד למי שמחפש סרטים איכותיים בים הסרטים הלא כ''כ כאלו.
שרון
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
