 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות
סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15
|
 |
ג'ורג' היקר!
סרטים / רני גרף
יום רביעי, 18/05/2005, שעה 10:40
מכתב פתוח לג'ורג' לוקאס בעקבות צפיה מקדימה בפרק המסיים את סדרת ''מלחמת הכוכבים''
|
|
ג'ורג' יקירי,
אני כותב לך את המילים הללו מתוך כאב ואהדה כאחד, למרות שברור לי שלא תקרא אותן, וגם אם היית קורא יש לי תחושה שלא היית מתייחס אליהן ברצינות. ובכל זאת, אנסה לומר לך מדוע האכזבה ממך כה קשה והעלבון האישי כה צורב. אבל בוא נתחיל בדברים הטובים.
הקופירייטרים הלא מאד מקוריים שלך כבר קבעו ש''לכל התחלה יש סוף'' וש''לכל סאגה יש התחלה''. שיהיה. אבל אם כבר בחרת להזכיר התחלות אז בוא, אם לא אכפת לך, וניזכר איך התחיל הכל אז, בשנת 1977. הרבה דברים התרחשו בשנה ההיא. עברתי לבי''ס אחר, מצאתי חברים חדשים, גיליתי שבנות זה דבר ממש נחמד, התחלתי לקחת שיעורי נהיגה, ואי שם בין חופי הים של תחילת הקיץ וישיבה על הגג עד שעות הבוקר תוך כדי שיחות נעורים טיפוסיות הלכנו גם לסרטים. זה היה הקיץ שבו ראינו את ''מופע הקולנוע של רוקי'' בקולנוע ''פריז'' המיתולוגי, את ''אוכפים לוהטים'' בקולנוע ''דקל'' ואת ''טיסה נעימה'' בהצגה יומית בקולנוע''אלנבי'' המרופט, עוד לפני שהפך למועדון. וכך, מצאנו את עצמנו ערב אחד עומדים בתור לא קצר מתחת לאורות הניאון הבוהקים של קולנוע ''תל-אביב'' הענק כדי לצפות במשהו שנקרא ''מלחמת הכוכבים''.
''מערבון בחלל'', הכריזה כותרת המשנה על כרזת הסרט שהתנוססה מעל הקופה. כשמסך הקטיפה האדמדם התרומם אל עבר התקרה הגבוהה וכותרות הפתיחה הצהובות של הסרט החלו להתגלגל כשברקע נשמעים צלילי דולבי (עוד לא דיגיטל) רועמים השתררה שתיקה, ואיכשהו היתה תחושה שאנו רואים משהו חדש, מקורי. ההמשך לא איכזב: מיד לאחר סיום הסרט העלה מי שהעלה את הרעיון לחזור אל הקופה ולקנות כרטיסים להקרנה הבאה. הכרטיסים נמכרו כולם (לא ענין של מה בכך כשמדובר באולם בן למעלה מ 2,000 מקומות – אז עוד היו בתי קולנוע כאלה) אבל כעבור שלושה ימים מצאנו את עצמנו מול אותה קופה, מצפים בקוצר רוח למה שיגיע עוד מעט. הצפיה השניה רק העצימה את החוויה. הסיפור הכל כך פשוט על נער החווה הצמא להרפתקאות, על המפגש עם הנסיכה ועל האביר האפל בעל הקול העמוק והמתנשם, שבה אותנו. היה משהו מאד נכון בסרט התמים ההוא (זה ששינית פעמים כה רבות מאז עד שלפעמים נדמה שזה כבר לא אותו הסרט), שידע לקחת את המרכיבים הבסיסיים ביותר של סיפור אגדה ולהפוך אותם למשהו גדול יותר, מלהיב יותר, אבל גם אלגנטי מאד. הליהוק המבריק של אלק גינס כאובי וואן קנובי העניק לסרט ליטוש נוסף, ופס הקול של ג'ון וויליאמס היה יצירה סימפונית שניתן להאזין לה גם בנפרד מהסרט. אין מה לומר: שיחקת אותה, הצלחת לתפוס את המהות היסודית העומדת בבסיס כל סיפור אגדה ולזכך אותה לפנטסיה מודרנית, סיפור אגדה לילדים, בני נוער ומבוגרים כאחד. הצלחת, ג'ורג' היקר, להוציא מתנור האפיה שלך סרט מושלם.
שלוש שנים מאוחר יותר, ואני כבר בטירונות, מצאתי את עצמי עומד במוצ''ש אחד מול קופת אותו בית קולנוע כדי לצפות ב ''האימפריה מכה שנית''. החששות היו כבדים, אבל הצלחת לעמוד במשימה בכבוד. הפעם ידעת להביא לעזרתך כוחות מוכשרים כלורנס קאסדן ולי בראקט שכתבו תסריט אפל וקודר יותר אך אשר, עם זאת, שמר בדייקנות על מרכיבי האגדה החשובים כל כך לסדרת הסרטים הזאת. המשפט האלמותי ''אני אביך'', לקוח מהסרט הזה. גם המראות הויזואליים היו מרשימים: כוכב הקרח, תחנת כוכב המוות, ובמיוחד עיר העננים. ''האימפריה מכה שנית'' הראה שאתה יודע לא רק לספר סיפור, אלא גם להוציא את המיטב ממחלקת הארט והפעלולים המיוחדים. מי ידע אז ששני אלה יהיו גם מפלתך.
עוד שלוש שנים עברו, ואני כבר משוחרר טרי מהצבא, ושוב אני עומד בתור: ''שובו של הג'די'' מוקרן הפעם בקולנוע ''שחף'' שלחוף הים, אולם גדול ומהודר המצויד במערכת קול אימתנית ובמסך גדול במיוחד. סצינת מרדף האופנועים המהוללת מסחררת את אוזני הצופים, וגם אם זהו החלש שבסרטי הסדרה, עדיין הוא מצליח להעביר שעתיים מהנות, מה גם שבו נקשרים להם קצוות עלילתיים רבים ופתאום סיפור כל שלושת הסרטים נראה מהודק ותפור היטב, מתוכנן לעילא ולעילא. הקתרזיס מגיע לשיאו, וטרילוגיית הסרטים נכנסת באחת אל הזכרון הקולקטיווי של צופים ברחבי העולם כולו. לו רק כאן היו מסתיימים הדברים הכל היה נראה טוב יותר.
אך לא כך היה.
עוד ארבע עשרה שנים חלפו, ובמלאת עשרים שנה ליציאת סרט הראשון בסדרה החלטת לפנק אותנו ושיחררת אל בתי הקולנוע את שלישיית הסרטים פעם נוספת. השמחה היתה רבה: לצפות שוב בסרטים הוותיקים על גבי מסכי ענק, כשהם מלווים בצלילים דיגיטליים היקפיים, נחשב לסוכריה של ממש. הפעם הוצגה השלישיה המשופצת באולם הגדול והמשובח של קולנוע ''רב-חן'' שבדיזנגוף, שלאחר סגירת בתי הקולנוע הוותיקים של תל-אביב הפך למשכנה החדש והקבוע של סדרת סרטי ''מלחמת הכוכבים''. המסך היה ענק, הסאונד – כרגיל אצלך (ממציא שיטת ה THX המעניקה מימד נוסף לצליל ההיקפי) - מסחרר, אבל השדרוג שביצעת בסרטים היה... משודרג מדי. במקום להסתפק בשיפור פס הקול ושדרוג האפקטים החלטת להכניס עוד כמה דברים ''קטנים''. כבר אז, כשהכנסת את השינוי הקטן – אך המשמעותי – באופיו של האן סולו, היינו צריכים לחשוד שהצד האפל מזדחל לאיטו ומשתלט על הילד החולמני שפעם היית. לא יכולנו לשער שהסיפור אותו תגולל בטרילוגיה החדשה שתיכננת הוא בעצם סיפורך שלך. המושג ''קולנוע אישי'' עמד לקבל מימד מפלצתי חדש. מי חשב שהתפקיד עליו חלמת כמייצג שלך עצמך יהיה דוקא זה של דארת' ויידר.
''אימת הפנטום'', הראשון בטרילוגיית הקדימונים שהגית, היה סרט טרחני ומייגע, אבל עדיין היתה בו תמימות מסוימת. היה בו פוטנציאל לא ממומש להתפתח לסיפור אישי על ילד תמים שברבות הימים יהפוך לאחד הנבלים היותר מפורסמים בתולדות הקולנוע המודרני. לו רק לא היית מכניס את הממבו ג'מבו הניו-אייג'י עם הרמיזות הגסות והכל כך לא מתוחכמות שכיוונת אל הולדתו של ילד הפרחים הראשון בהיסטוריה האנושית, עוד היינו יכולים, איכשהו, לומר שהסרט ראוי למאכל אדם. היו בו כמה סצנות מרהיבות (מירוץ הפודים הראה שאתה עדיין יודע להצמיד אנשים אל כורסאות בתי הקולנוע, כמה חבל שאיבדת את היכולת לעשות זאת גם בסצינות שבהן הדגש הוא על דמויות בשר ודם ולא צעצועים דיגיטליים), אבל בין לבין היו פרצי שיעמום ארוכים למדי, פשע בלתי נסלח ביקום הפנטסיה של אותה גלקסיה רחוקה רחוקה. הסרט השני, ''מתקפת המשובטים'', הדגיש עוד יותר את החסרונות הללו. הסרט נראה נפלא – הלוואי שמחלקת הארט שלך היתה היכולת לעצב ערים אימתניות של ממש וכוכבי לכת אמיתיים – אבל העיצוב המרהיב ביותר לא יכול היה לכסות על הערווה שנחשפה: ללא סיפור ודמויות בנויים היטב, הסרט לא הצליח לעמוד על רגליו. רקיחתה של עלילה שהתרכזה בתככים פוליטיים שהפכו לעיקר, במקום לשמש כמצע שעליו יפרחו הדמויות הראשיות בסיפור שהיה יכול להמריא לגבהים אופראיים של ממש, חשפה יותר מכל את העובדה שאיבדת את היכולת להפוך את המרכיבים הסיפוריים השבלוניים ביותר לזהב עלילתי של ממש. לך וצפה ב''להרוג את ביל'' על שני חלקיו, ותראה כיצד במאי צעיר בהרבה טווה דרמה נפלאה מהמרכיבים הזולים ביותר. העובדה שבחרת, מכל התסריטאים המעולים שאתה מוקף בהם, דווקא בג'ונתן היילס, לימדה שגם יכולת בחירת האנשים המקיפים אותך התדרדרה קשות. האומנם מי שכתב את ''מלך העקרבים'' הוא זה שהיה ראוי יותר מכל לספר על שנות התבגרותו של אנאקין? התוצאה הוכיחה היטב שטעית. ואולי לא טעית כלל. אולי, וזו ההשערה שלי בלבד, בחרת בכוונה לעבוד עם אנשי כן במקום לעבוד עם צוות שיאתגר אותך ויוכל להוציא מוצר ראוי יותר.
ועדיין קיוויתי. קיוויתי ששתי ההקדמות הצולעות והעילגות כל כך ישכחו ברגע שתשחרר אל העולם את הסרט האחרון. הסרט שאמור לסיים את העלילה ולפתוח אותה מחדש. הסרט שאמור היה להוביל אותנו ביראה מסוימת אל נקודת ההתחלה של ''מלחמת הכוכבים'', בחזרה אל 1977. כואב לי לומר זאת, אבל נכשלת. ''נקמת הסית''', העולה בימים אלו על מסכי הקולנוע ברחבי העולם, הוא הגרוע והעילג שבסרטי טרילוגית הפריקוולים – הישג ''מכובד'' בזכות עצמו – והגרוע שבכל ששת הסרטים.
לפני שאזכיר לך כמה דברים שאני יודע שלמדת בשנה א' בבית הספר לקולנוע (משחק, בימוי, וכדומה) אגיד לך מיד מה חסרונו הגדול ביותר של הסרט החדש: הוא משעמם! ומה שעומד בעוכריו הוא דווקא המראה הויזואלי המרשים שלו. אז זהו, ג'ורג': אפילו זה לא מרשים במיוחד. מסרט בסדרת ''מלחמת הכוכבים'' כבר למדנו שמראות ויזואליים מעוררי השתאות הם ברירת המחדל. עכשיו אנו רוצים יותר. תמונות ופעלולים, מרשימים ככל שיהיו, אינם מספקים יותר. אנחנו כבר יודעים שאתה יודע לשחק בצעצועים, ג'ורג'. אנחנו רוצים יותר. הרבה יותר.
אז אם נדלג לרגע על מרכיב בסיסי כמו הדרכת שחקנים ומשחק (תגיד, ערכת חזרות עם השחקנים שלך? כי בסרטים אחרים הם דווקא משחקים לא רע, ואפילו מצוין, מה שמעלה בי את החשד הקל שבכלל לא טרחת לעבוד איתם) ונתעכב על הדבר הזה שנקרא תסריט, נמצא שגם שם אתה (אשר, על פי הקרדיטים, כתבת אותו לבדך) מקבל ציון נכשל.
נתחיל בכמה מכשלות הגיון שלא מסתדרות עם היקום של הסרט:
ג'ורג' יקירי, הסבר לי כיצד, בציוויליזציה כה משוכללת מבחינה טכנולוגית, לא שמעו על בדיקת אולטראסאונד פשוטה? וגם אם אכן אין שם את הטכנולוגיה הבסיסית הזו, איך יתכן שכל אבירי הכוח והצד האפל למיניהם המסתובבים להם בגלימות ארוכות כשהם מלאי הבעות חשיבות עצמית של יודעי כל, איך יתכן שכל אלה, ג'ורג', לא חשו שאמידלה נושאת בכרסה תאומים? האם באמת יתכן שהכוח, אותו שדה אניגמטי המקיף את כל היצורים החיים שבגלקסיה ואף מסוגל להפרות נשים משל היה נגר מנצרת, לא מסוגל לתת למשתמשים בו את היכולת לדעת את מספר הצאצאים שעתידים להיוולד?
ונעבור אל כמה דברים עוד יותר בסיסיים בתסריט. שורות דיאלוג, למשל – מהכלים בהם משתמש תסריטאי נבון כדי לעצב ולשרטט דמויות עמוקות ואמינות.
לא בסרט הזה.
התחושה, ג'ורג', היתה שאני צופה במסכת סוף שנה של כתה ג'. לא בדיוק מה שאני מצפה לו כשאני נכנס לראות סרט הוליוודי ששמו הולך לפניו כבר כמה שנים. בוודאי לא סרט שאמור לגולל עלילה כה דרמטית שתוצאותיה משפיעות – כך מספרים לנו בסרטים הבאים – על קורות גלקסיה שלמה ומשפחה שנפוצה, מילולית, לכל קצווי היקום. נפלת קורבן, ג'ורג', לתכונה אמריקאית המאוסה עד זרא, זו הגורמת ליוצרים מוכשרים שידעו לספר סיפור תפור היטב השזור בשמץ או יותר של מסתורין שרק מעצים את האווירה – להרחיב על כל פרט שמוזכר באיזשהו דיאלוג נידח. כך, למשל, השורה הבודדת ב''מלחמת הכוכבים'' בה מזכיר לוק כי אביו נלחם במלחמות המשובטים הפכה לסרט שלם, ומיותר. אתם קוראים לזה הרחבה של היקום בו מתרחש הסיפור – ואילו אני קורא לזה המאסה.
צפיה ב''נקמת הסית''' מדגישה את הבעיה הזו. מבין שלושת הסרטים המקדימים, זה המיותר ביותר. לו היית שותל בו הפתעות עלילתיות (לא, אין לי הצעות בשבילך – זה התפקיד שלך, זה ששכחת למלא בשש השנים האחרונות), לו היית מעמיק את הדמויות הראשיות, לו היית יודע לביים מיזנסצנה (באמת לא לימדו אותך את הדברים האלה בבית הספר לקולנוע? זה שהוציא מתוכו את קופולה ואת ספילברג ואותך? קשה לי להאמין. מה גם שב''מלחמת הכוכבים'' ושני המשכיו דווקא היה שימוש יפה בכל הכלים הללו) כמו שצריך, לו היית מקצר את הסרט בארבעים דקות לפחות, לו לא היית בוחר בדרך הקלה ומספר ללא שמץ של יצירתיות את הסיפור הידוע מראש. לו לא היית מוותר על המשפט הכל כך מתבקש שכל השורה דיקלמה לצידי ברגע שחשבנו שיופיע: ''לוק, איי אם יור מאדר''. על מה, לכל הרוחות חשבת, כשוויתרת עליו? על מה חשבת כשהענקת סצינה קצרצרה ללא כל הסבר לרגע בו נקבעים שמותיהם של התאומים. הרי מיליוני אנשים ברחבי העולם דיקלמו את השמות הללו במשך עשרים ושמונה שנים ומתוך 140 דקות ארוכות אתה מקדיש פחות מדקה סתמית להענקת השמות הללו? על מה חשבת, הייתי רוצה לדעת, כשהחלטת להתעלם מכל אותם צופים שכל כך אהבו את הטרילוגיה המקורית בזכות המקוריות והחדשנות שלה, והגשת שלישיית סרטים עייפה ומדושנת שמציגה אותך, ג'ורג', כאדם עייף וכה חסר סבלנות לבני אדם עד כי אינך מסוגל אפילו לביים את השחקנים שבחרת לגילום הדמויות שיצרת?
קיוויתי, רציתי לראות את ג'ורג' הישן, זה שהגיש לנו אגדה ישנה בלבוש צעיר, וקיבלתי – לאורך שלושה סרטים ברציפות – אדם עייף וחסר מעוף שמתעסק בצעצועים במקום בקולנוע. זו יותר מאכזבה. זה כמעט עלבון. אולי יום אחד, כשתסיים לספור את המצלצלין הרבים שאתה עבד להם ממש כשם שווידר עבד לקיסר פאלפטין, יצא לו שוב ג'ורג' הישן ויגיש לנו סרט רענן ומקורי. לא ביקום של ''מלחמת הכוכבים'' – נראה לי שגם לך כבר נמאס ממנו – אלא משהו ממש אחר. בשבילך, אני מקווה שזה יקרה.
שלך,
רני
מלחמת הכוכבים: פרק 3 – נקמת הסית' (Star Wars: Episode III - Revenge of the Sith)
במאי: ג'ורג' לוקאס
תסריט: ג'ורג' לוקאס
עם: יואן מק'רגור, נטלי פורטמן, היידן כריסטנסן, איאן מק'דרמיד, סמואל ל. ג'קסון, ג'ימי סמית'ס, אנתוני דניאלס, כריסטופר לי, קישה קאסל - יוז
ארה''ב, 2005, צבע, 140 דקות
מלחמת הכוכבים: נקמת הסית'
מלחמת הכוכבים: מתקפת המשובטים
מלחמת הכוכבים: ניר הזועם בדרכים
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
אין מילים, פשוט עצוב (חדש)
Liran יום רביעי, 18/05/2005, שעה 12:16
|
|
|
|
|
אין מילים, פשוט עצוב (חדש)
אנסטסיו יום שישי, 03/06/2005, שעה 1:08
בתשובה לLiran
אכן, עצוב. לדעתי, לא היה רע בסיסי ברעיון של סיפור ההיסטוריה שהובילה לטרילוגיה המקורית - בביצוע נכון, זה דווקא היה יכול להיות מרתק. לוקאס יכול היה גם להמשיך ולשמור על אווירת המסתורין ולא לסגור טוב מדי את כל הקצוות. הבעיה העיקרית לדעתי התחילה כבר בתסריט, או יותר מדויק - בזמני ההתרחשות שבהם בחר לוקאס למקם כל סרט מהטרילוגיה החדשה. לעומת הטרילוגיה המקורית, המתרחשת בפרק זמן רצוף של מספר שנים בודדות בערך בחייו של לוק סקייווקר, הטרילוגיה החדשה ''שבורה'' לשלושה סיפורים המתרחשים בהבדלים של שנים רבות האחד מהשני. נוצר מצב בו נאלץ לוקאס ''לדחוס'' לכל אחד מהסרטים התרחשויות רבות מדי כדי לעמוד בקצב של הסיפור. הדבר ניכר ביותר ב''נקמת הסית''', בה נדחס סיפור הפיתוי של אנאקין לצד האפל למה שנראה כמספר ימים בעלילת הסיפור. במקום לפרוס את סיפור הפיתוי בהדרגה על פני שלושת הסרטים, במקום לפתח אותו בהדרגה לעומקים פילוסופיים ולתהליכים פנימיים שעובר אנאקין, בחר לוקאס להפוך את הפיתוי למשהו קצר, סתמי ולא משכנע - מדוע בחר אנאקין כך סתם פתאום ''לחצות את הקווים'' בגלל איזה חלום עלוב? כולנו ציפינו בכיליון עיניים לראות כיצד הלך והצעצב דארת ויידר האימתני, וזה כל מה שקיבלנו? עוד פספוס גדול היה ''אימת הפאנטום'' - לשם מה זרק אותנו לוקאס כל כך רחוק לילדותו של אנאקין, כיצד זה קידם את הסיפור? אי אפשר היה להתחיל את הסיפור מהתבגרותו של אנאקין, כלומר מהתקופה בה התרחש ''מתקפת המשובטים''? מה בכלל תרם קוואי-גון לסיפור? בעצם, ב''אימת הפאנטום'' לוקאס ''בזבז'' אחד משלושת הסרטים (וזה ממש בלתי נסלח) על אירועים רחוקים ולא רלוונטים, ב''מתקפת המשובטים'' הוא שוב בזבז זמן יקר בהיעדר איזשהו תהליך נפשי משמעותי שעובר אנאקין, ורק כשהגיע לסרט השלישי נזכר פתאום שיש עוד עלילה רבה מדי שנותר לספרה, מה שאילץ אותו להעמיס ללא רחם על הצופה התרחשויות רבות מדי ובהילוך מהיר בהרבה מהנכון. בקיצור, בהחלט הסרט הרע והמאכזב מהשלושה, שגרם לי לצאת בהרגשה שעלי למצוא מייד איזה לייט-סייבר ולהתחיל לחפש את ג'ורג' לוקאס.
|
|
|
|
|
אח, רני, את הסרט לא ראיתי, (חדש)
Boojie יום רביעי, 18/05/2005, שעה 13:22
אבל הביקורת שלך העלתה לי דמעות בעיניים. שימוש נאה בכלים הספרותיים העומדים לרשותך כמבקר.
בכל מקרה, הסכמתי עם מה שהיה לך לומר על שני הסרטים הקודמים, אז יש לי חשד שיש סיכוי טוב שאני אסכים אתך גם לגבי השלישי. נו, ציפיותומט צמוד יתלווה אלי לסרט הזה, להנמכת ציפיות אל מתחת לגובה הקרקע.
|
|
|
|
|
אה... הנוסטלגיה של 77. באמת כתוב נפלא (חדש)
סאורון יום רביעי, 18/05/2005, שעה 14:11
|
|
|
|
|
הביקורת כתובה נהדר, תודה. (חדש)
מיקה יום רביעי, 18/05/2005, שעה 14:28
ראיתי את הסרט בהקרנה מוקדמת (אולי זו היתה אותה הקרנה?) ואני מסכימה עם כל מילה. הסרט משעמם. חבל שבשנת 77 הייתי רק תינוקת. הייתי נותנת הרבה כדי לראות הסרט הראשון כמו שאתה ראית אותו. וגם הסגרת את הגיל שלך :-)
|
|
|
|
|
למה שיופיע לוק איי אם יור מאדר? (חדש)
pisauron יום רביעי, 18/05/2005, שעה 17:24
למה שיופיע לוק איי אם יור מאדר?
|
|
|
|
|
השאלה מה התפקיד של הנוסטלגיה... (חדש)
אסף יום רביעי, 18/05/2005, שעה 21:18
אחרי הכל, כשראינו את הסרטים המקוריים היינו צעירים יותר, תמימים יותר, ועם הרבה פחות ''קילומטראז''' בחיים, ולכן פחות ציניים ויותר נוחים להשפעה (ודרך אגב, גם אני מקבועי רוקי בקולנוע פריז, שורה ראשונה משמאל, תמיד ליד המעבר...).
במהלך השנים מאז, הנוסטלגיה האדירה עוד את הזיכרון - וקשה לי להאמין שיש מה שהיה מצליח להתעלות לרמת המקור אצל מי שיש לו כאלה ''מטענים''.
את הסרט החדש עוד לא ראיתי (בתיכנון...).
מה דעתך? האם לאור כל הנ''ל עדיין ההתרשמות כ''כ מאוכזבת?
אסף
|
|
|
|
|
אז זהו, שלא. (חדש)
רני יום רביעי, 18/05/2005, שעה 22:12
בתשובה לאסף
במהלך השנים שחלפו מאז שנת 77 המיתולוגית צפיתי בשלישיה המקורית עוד פעמים רבות. ולפני שכתבתי את הטקסט שלמעלה הורדתי מהמדף את הסרטים שוב וצפיתי בהם פעם נוספת. בניגוד לחלק מהסרטים שראיתי כילד או כנער ואשר איבדו את ערכם בעיני עם השנים, סרטי הטרילוגיה המקורית עדיין מחזיקים. הם עדיין כל מה שחשבתי עליהם.
סרטי הטרילוגיה החדשה לעומת זאת...
|
|
|
|
|
כתוב מקסים, עצוב וכל כך, כל כך צודק. (חדש)
ליאה יום רביעי, 18/05/2005, שעה 22:27
|
|
|
|
|
מה בדיוק היה השינוי הקטן (חדש)
ceblare יום חמישי, 19/05/2005, שעה 0:26
באופי של האן סולו?
|
|
|
|
|
במקור האן ירה ראשון. (חדש)
Boojie יום חמישי, 19/05/2005, שעה 3:00
בתשובה לceblare
בגירסה המשופצת, אזא''מ, בהתחלה לוקאס שינה את האפקטים כך שמה-שמו (גרידו, זה היה?) ירה בו קודם, ואח''כ, לאחר מחאות נמרצות, סידר את זה כך ששניהם ירו ביחד. לא לסמוך עלי בעניין הזה, אני כבר לא זוכרת מה נסגר עם זה בסוף.
הרעיון היה שכביכול, לא יאה לגיבור לירות ראשון ללא התגרות. שינוי מהותי של אופיו ההרפתקני והבלי-חוכמות של האן לטובת ערכי פי-סי נתעבים כלשהם.
|
|
|
|
|
גואידו. (חדש)
רני יום חמישי, 19/05/2005, שעה 3:59
בתשובה לBoojie
|
|
|
|
|
ימד''ב דווקא אומר Greedo. (חדש)
Boojie יום חמישי, 19/05/2005, שעה 12:24
בתשובה לרני
|
|
|
|
|
שיהיה. גואידו, גרידו, כולם מאותה עדה. (חדש)
רני יום חמישי, 19/05/2005, שעה 12:28
בתשובה לBoojie
|
|
|
|
|
כולנו יהודים... לה לה לה... (חדש)
NY יום חמישי, 19/05/2005, שעה 12:31
בתשובה לרני
|
|
|
|
|
זה כתוב גרידו, אבל מבוטא Gwido (חדש)
גל יום חמישי, 19/05/2005, שעה 12:54
בתשובה לBoojie
כמו Bwian.
|
|
|
|
|
וזה בהנחה שכשאומרים למישהו (חדש)
יעל יום חמישי, 19/05/2005, שעה 13:25
בתשובה לBoojie
''או שאני שודד אותך או שאני יורה בך'' זו לא התגרות אלא דרך מנומסת לבקש טובה???
בעיני זה היה הגנה עצמית כבר בגירסה הראשונה. השינויים רק הפכו אותו לאיזה פציפיסט שבאמת לא יורה עד שלא יורים בו. בלעחס...
|
|
|
|
|
לא יאה, אה? (חדש)
ceblare יום ראשון, 22/05/2005, שעה 20:08
בתשובה לBoojie
צודקת, איכס. גיבורים טובים תמיד יורים ראשונים. אחרת הם סתם חננות, היינלין היה טוב בזה. יכולת לסמוך על גיבור של היינלין שהוא ירה ראשון.
(אממ, לאור ריבוי המשמעויות שיש למילה חננה, אל לכם להטיל ספק לכך שהתכוונתי לייפי נפש. אף פעם לא ממש חיבבתי את לוק, עד 'שובו של הג'די' שם הוא הראה לכולם מאיפה...)
בטח לא הצלחתי לכתוב את זה בלי להעליב אף אחד, אבל לפחות תתנו לי קרדיט שממש השתדלתי. כללי הנימוס בפורומים יכולים לשגע פילים.
|
|
|
|
|
האמת היא שהבעייה הגדולה באמת כאן (חדש)
Boojie יום ראשון, 22/05/2005, שעה 21:54
בתשובה לceblare
היא לאו דווקא אם הוא חננה או לא חננה, אלא שהמעשה הזה כל כך נוגד את אופיו של האן כפי שהוא מוצג לכל אורך הדרך, כמין קאובוי-חללי-בלי-חוכמות שכזה. זה בסדר שדמות תהיה של חננה. זה לא בסדר שדמות תעשה פתאום משהו שסותר לחלוטין את האופי שלה כפי שהציגו לנו אותו, בגלל שיקולי פי-סי וולט-דיסניים.
|
|
|
|
|
הביקורת הזו עדינה (חדש)
Idan יום חמישי, 19/05/2005, שעה 3:29
בעצם זו אפילו לא ביקורת לסרט אלא קינת געגועים לילדות.
אני הייתי ילד קטן בשלושת הסרטים הראשונים כך שלא יצא לי להנות מהאמירה של אותם ימים.
בקיצור, עכשיו חזרתי מנקמת הסית.(רק כדי לשים וי) וכזה זבל מעופש מזמן לא ראיתי.
רני נתן כאן את דילמת האולטרסאונד. זו דוגמה פשוטה מתוך המון, בתוך בליל של חרא בשלוש שעות.
לך תסביר שזה לא באמת מד''ב...
|
|
|
|
|
למי אכפת אם זה באמת מד''ב או לא? (חדש)
Boojie יום חמישי, 19/05/2005, שעה 3:31
בתשובה לIdan
כלומר, איך זה קשור באופן כלשהו לביקורת כלפי הסרט הזה?
|
|
|
|
|
זה לחלוטין לא קשור (חדש)
Idan יום חמישי, 19/05/2005, שעה 4:00
בתשובה לBoojie
ואין שום קשר לביקורת על הסרט.
סתם תיסכול שנפלט לו מהתת מודע בשעה מאוחרת של הלילה.
לילה טוב
|
|
|
|
|
גם אני חזרתי עכשיו מהסרט (חדש)
סאורון יום חמישי, 19/05/2005, שעה 4:50
בתשובה לIdan
לפי דעתי הקוטלים לקחו את זה קשה מידי וברצינות רבה מידי. הסרט פשוט קרע אותי מצחוק - מדובר בקומדיה לכל דבר. הקטעים שהיו אמורים להיות מצחיקים - כמו ההתחלה עם R2 - היו מצחיקים מאוד, והקטעים הקיטשיים עד לכדי גיחוך - כמו שויידר צעק ''ללללאאא!'' - היו מצחיקים אפילו יותר.
|
|
|
|
|
אהבתי את הקטע שיודה מטפס על צ'ואי (חדש)
pisauron יום חמישי, 19/05/2005, שעה 14:16
בתשובה לסאורון
|
|
|
|
|
אהבתי את הקטע שיודה מטפס על צ'ואי (חדש)
נועם שלנגר טרומפלדור יום חמישי, 19/05/2005, שעה 19:14
בתשובה לpisauron
צ'ואי!
צ'ובאקה!
צ'ואי!
צ'ובאקה!
(קלרקס)
|
|
|
|
|
תראה (חדש)
ליאה שבת, 21/05/2005, שעה 17:21
לרוב אני מסכימה,זה לא זה, זה לא מה שהייה פעם, אבל בהשוואה שני הסרטים הראשונים החדשים,פרקים 1 ו 2 זה הרבה יותר טוב לדעתי.
|
|
|
|
|
תראי, יש לי בעיה קשה עם כל שלושת הקדימונים (חדש)
רני שבת, 21/05/2005, שעה 18:20
בתשובה לליאה
והבעיה הזו אקוטית לכולם. בעוד שבמלחמת הכוכבים המקורי, ושני המשכיו, היתה תחושה של סיפור המתרחש על רקע מצע עשיר מאד שלא כולו נגלה לעין אלא רק נרמז קלות (לוק מזכיר את מלחמות המשובטים, מזכירים שהסנאט פוזר על ידי הקיסר, ההיסטוריה של לוק לפני תחילת הסרט מוזכרת בחטף וכו...) מה שמעצים את אלמנט המסתורין של הסיפור וגם שם דגש על סיפורן האישי של הדמויות כשההיסטוריה ה''גדולה'' היא רק ברקע, הרי ששלושת הסרטים המקדימים בעצם מסבירים כמעט את הכל. המסתורין נעלם, התככים הפוליטיים שבאימפריה תופסים חלק מרכזי מדי בסיפור, על חשבון מי שאמורות להיות הדמויות הראשיות. הוסיפי לכך את העובדה שרמת התסריטים בסרטים הללו היא ברמה נכמוכה בהרבה מאלה של הסרטים המקוריים (וזו לא הנוסטלגיה, זה מבוסס על צפיה בדיוידי של הסרטים הללו ממש לא מזמן) הוסיפי לכך את העובדה שבניגוד לטרילוגיה המקורית, שם לוקאס שכר במאים מקצועיים שיעבדו עם השחקנים (וזה ניכר במויחד ב''האימפריה'') ואילו פה הקונטרול פריקיות שלו גרמה לו לא לעבוד כמו שצריך עם השחקנים שבחר, וקיבלת שלישית סרטים בעלת אפקטים ומראות מרשימים, אבל ברמה נמוכה בהרבה מהקודמים. זה מודגש במיוחד בסרט הזה משום שזה הסרט שאמור לחבר את הטרילוגיה הנוכחית לטרילוגיה המקורית, והחיבור הזה לא עובד בגלל כל הגורמים שציינתי.
הדבר הטוב ביותר שלוקאס היה יכול לעשות עם הטרילוגיה המקדימה הוא לתת לבמאים אחרים ולתסריטאים אחרים לעבוד עליה כשהוא מספק רק את חוט העלילה הכללי ומפקח על הפעלולים - תחום שהוא שולט בו היטב. העובדה שלא עשה זאת פגעה אנושות בחזון שלו עצמו. וזה מאד עצוב, כי זה אחד המקרים הנדירים בהם הפרעה נפשית (אם נתייחס כך לקונטרול פריקיות) פוגעת בחזון המקורי והנפלא כשלעצמו שאותו אדם בנה. זו הסיבה שזה כל כך עצוב. זו הסיבה שהסרט הזה הוא הגרוע שבין השלושה המוקדמים, ומה שחמור עוד יותר: זה היה יכול להיות כל כך הרבה יותר טוב. אני כמעט מרחם על לוקאס כי נראה לי שהוא הדמות הטראגית ביותר בכל הסאגה הזאת, והוא אפילו לא יודע את זה.
|
|
|
|
|
גם אתה וגם רז (ב''עין הדג'') (חדש)
idanyd שבת, 21/05/2005, שעה 22:54
בתשובה לרני
הזכרתם את התחושה של היסטוריה עשירה, שנמצאת ברקע הסיפור בטרילוגיה הראשונה. אולי הדבר נכון לגבי פרק IV (על מי אני עובד? בטח שזה נכון), אבל ככל שהעלילה מתקדמת בפרקים מאוחרים יותר, אנחנו נכנסים יותר ויותר לעומק הסיפור.
ב''האימפריה'' אנחנו מכירים את וויידר היכרות כמעט אישית, כמו גם את כל מנהיגי המרד. ב''ג'דיי'' אנחנו נמצאים בלב המלחמה, וחווים מיד ראשונה את כל המהלכים החשובים (ולצערנו, גם כמה מהלא חשובים) שישפיעו על הגלקסיה בשנים הבאות.
אני באמת לא רואה חוכמה גדולה בלהגיד משפט או שניים על העבר, ו''להמציא'' בזה היסטוריה שלמה. החוכמה האמיתית היא לבנות סיפור מעניין על-סמך אותם משפטים סתמיים לכאורה.
אני לא אומר שלוקאס הצליח בזה, חס-וחלילה, אבל הכשלון שלו היה בדרך ההעברה של ההיסטרריה למסך הגדול, לא בעצם הנסיון שלו לבנות אותה.
|
|
|
|
|
אני חולק עליך. הכישלון של לוקאס (חדש)
רני יום ראשון, 22/05/2005, שעה 1:24
בתשובה לidanyd
(בין שאר כשלונותיו בטרילוגיה המקדימה) היתה לא בדרך ההעברה שלה למסך הגדול דווקא, אלא בעצם הניסיון לספר אותה. סיפור שלא מגלה את הכל, סיפור שמשאיר משהו לדמיונם של הצופים הוא סיפור הרבה יותר טוב. ברגע שמספרים הכל (ולא נתייחס כרגע לדרך ההעברה) ולא משאירים משהו נסתר מהעין מה שנפגם הוא הסיפור. ברגע שלוקאס חשף את כל מה שקרה מאחורי הקלעים (ובעצם ניתן לקרוא לטרילוגיה הזו גם מאחורי הקלעים של האימפריה) ולא השאיר, או הוסיף, משהו נסתר - החלה ההתדרדרות הגדולה של סדרת מלחמת הכוכבים.
אני אישית מעדיף להתעלם מהטרילוגיה הזו ולהישאר עם הישנה.
|
|
|
|
|
אני חולק אליך. ממתי הדרישה לאיכות של סיפור היא מחסור בפרטים? (חדש)
idanyd יום ראשון, 22/05/2005, שעה 10:15
בתשובה לרני
יש פעמים בהם זה עוזר להתפתחות הסיפור, אבל באותה מידה, יש סיפורים שתוספת פרטים על ההיסטוריה של העולם שלהם רק תהפוך אותם ליותר שלמים.
כשאני קורא סיפור בלשי, אני מצפה לדעת עד הסוף את כל מה שאפשר, בלי שישארו לי שאלות פתוחות. ספרי ''הארי פוטר'' מרחיבים בכל פעם על עולם הקוסמים, ואני לא רואה בזה שום פגיעה בסיפור. ומה לגבי כל תעשיית הספרים שמרחיבים על סיפורי הארץ התיכונה של טולקין? האם כל אחד מהם לא היה צריך לצאת לאור?
וקצת יתר באון-טופיק - הייתי מסכים איתך יותר, אם רק A New Hope היה קיים לפני שהטרילוגיה השנייה יצאה לאור. אבל לא, יצאו שני סרטים אחריו שלא רק מרחיבים מבחינתם את הסיפור, אלא גם מסיימים אותו.
חוץ מזה, ברגע שלוקאס הצהיר ש-Star Wars הוא רק פרק רביעי בסאגה, הוא בעצם אמר שאתה נכנס באמצע הסיפור. אז פלא שיש כאן קצוות פתוחים? תתחיל לקרוא כל ספר מהאמצע, ומיד תקבל את ה''משהו הנסתר'' שאתה שואף אליו.
|
|
|
|
|
זו לא היתה הטענה שלי. (חדש)
רני יום ראשון, 22/05/2005, שעה 14:03
בתשובה לidanyd
הטענה שלי היא שכל סיפור טוב נשען במידה זו או אחרת על דמיון הצופה / קורא. בכל סיפור ישנם חורים שדמיונו של הקורא משלים. במלחמת הכוכבים (וגם באימפריה והג'די) היו חלקים רבים שנסתרו מעין הצופים, וזה היה בסדר. זה הוסיף למסתורין של היקום, זה העניק תחושה של היסטוריה עשירה שעליה נשענה עלילת הסרטים, וזה היה חלק מהקסם המובנה בכל סיפור אגדה או בכל מיתולוגיה. לוקאס עצמו בנה את הסרטים כמיתולוגיות (זה לא אני אמרתי, זה הוא אומר).
ברגע שממלאים את האגדה בפרטים, ברגע שממלאים את הקווים שבין הנקודות במיתולוגיה היא מפסיקה להיות מיתולוגיה. וכמיתולוגיה מפסיקה להיות מיתולוגיה, אין לה זכות קיום. לפחות לא כמיתולוגיה.
|
|
|
|
|
יש לך דוגמאות לפרטים שנסתרו מעיני הצופים (חדש)
idanyd יום ראשון, 22/05/2005, שעה 16:32
בתשובה לרני
באימפריה ובג'די, עליהם אתה מדבר?
בסופו של דבר, בכל סיפור, לא משנה אם הוא טוב או רע, יש פרטים חסרים, וכך גם בטרילוגיה החדשה. אין אפשרות להרחיב על כל נושא, אחרת תצא לך אנציקלופדיה.
השאלה היא האם הסתרת פרטים מסויימים אכן תורמת לסיפור, וסעיף ב' שלה מרחיב ותוהה האם הוספת פרטים אחרים פוגעת באותו סיפור (40 נק').
ענה בהרחבה, תוך נתינת דוגמאות מסרטיהם המוקדמים של עמוס גיתאי ושל פול אנדרסון.
|
|
|
|
|
אני אמנם לא רני (חדש)
עופר יום ראשון, 22/05/2005, שעה 17:12
בתשובה לidanyd
ואני לא יכול לתת לך דוגמאות ספציפיות, בשל הזמן שעבר מאז ראיתי את הטרילוגיה המקורית, אבל כל הסרטים בטרילוגיה המקורית השאירו אותי בהרגשה של מיסתורין, של עולם רחב ידיים מלא בדברים שהם כל כך גדולים שאני לא רואה אפילו חצי פינה שלהם- אחד הדברים שתרמו להרגשה הזו היה המשחק הטוב של כל השחקנים בטרילוגיה המקורית. הטרילוגיה החדשה השאירה אותי בהרגשה של פיספוס- מה, *זה* המסדר שהגן על כל הגלקסיה במשך 1000 שנים?אנשים שצריכים שילדים ילמדו אותם פיזיקה?
|
|
|
|
|
ישנן דוגמאות נקודתיות וישנן דוגמאות כלליות. (חדש)
רני יום ראשון, 22/05/2005, שעה 17:39
בתשובה לidanyd
בין הנקודתיות ניתן למנות את:
*מלחמות המשובטים - לוק מזכיר אותן ב''מלחמת הכוכבים'' בעת שהם טסים במילניום פאלקון
*האיזכור לפירוק הסנאט האימפריאלי ע''י הקיסר - מה שמעניק לנו את התחושה שיש עוד רבדים בסיפור הזה שאנו רואים רק חלק קטן ממנו
*שמה של הנסיכה ליה אורגאנה - אנו יודעים שהיא נסיכה, מצד שני מדובר על הרפובליקה והאימפריה, שני גופים פוליטיים ששושךות מלכותיות לא נהוגות בהם. אז למה נסיכה? זה לא מוסבר עד הסוף (בטרילוגיה המקורית) וזה מעניק מימד מסתורי כלשהו לסיפור.
*עברו של יודה לוטה בערפל, והוא לא ממש מסביר את מה שהוא יודע על מקורו של לוק ועל עברו שלו במסגרת מסדר אבירי הג'די
*עברו של ווידר עצמו - כל מה שמוסבר הוא שפעם הוא היה ג'די שעבר לצד האפל. זה די מספיק לצורך הסיפור, כי זה כל מה שקהל הצופים נזקק לו כדי לקדם את העלילה.
העבר שהביא לכל המאורעות שהתחוללו בטרילוגיה המקורית נשאר לוט בערפל מסוים ונחשפו רק הפרטים שנזקקנו להם כדי לקדם את הסיפור ולהעמיק את הדמויות הראשיות. ברגע שמתחילים לטחון את העבר הזה עד דק (וזה בעצם כל מה שהטרילוגיה החדשה עושה, מסבירה עד זרא אירועים שהובילו לעלילה שאנו כבר מכירים אותה בע''פ) נעלמת התחושה שמתרחשים פה דברים גדולים יותר. ברגע שמסבירים ופורטים את הדברים הגדולים הללו לפרוטות נעלם מהם מימד ההשתאות והכל הופך ליום יומי ושגרתי. שום סיפור לא יכול להתמודד עם התחושה שנבנית בדמיונם של הצופים בשעה שהם לא יודעים את כל הפרטים הקטנים.
בזה היה כוחה של הטרילוגיה הראשונה, ובזה חולשתה של הטרילוגיה החדשה.
|
|
|
|
|
אם אני אתקוף כל נקודה שלך באופן יחידני, (חדש)
idanyd יום ראשון, 22/05/2005, שעה 18:29
בתשובה לרני
זה יהפוך לדיון של מנטפקים, ואני לא מעוניין בזה, אבל עדיין לא הראית לי פה שום דבר שמכניס אווירה של מסתורין לטרילוגיה ככלל.
כבר אמרתי שפרק 4 עומד בפני עצמו בנושא המסתורין, לדעתי. מלחמות המשובטים הוזכרו בו (בביתו של אובי-וואן, אאז''נ, לא במילניום פאלקון), כמו גם אביו של לוק ופירוק הסנאט.
אבל, יש דברים שרק הוזכרו בפרק 4, והורחב עליהם בהרבה בפרקים 5 ו-6. את הקיסר, עליו רק שמענו בפרק 4, אנחנו רואים לראשונה בפרק 5, וזוכים להכיר אותו ואף לחזות במותו בפרק 6. ג'אבה ההאט, אותו מאפיונר מסתורי שפעל כל הזמן ברקע של פרקים 4 ו-5, מקבל זמן מסך ארוך למדי בפרק 6. אנחנו לומדים יותר על הכח ועל הג'די בפרקים המאוחרים, ובכלל על הגלקסיה הרחוקה. האם זה הופך את פרקים 5 ו-6 לפחות טובים?
האם עצם העובדה שאנחנו יודעים שויידר הוא אבא של לוק (מה שלכאורה מנטרל שני קווי עלילה שונים) הורסת את המסתורין של הטרילוגיה, או מעניקה לה נפח חדש?
(במאמר מוסגר, אני אומר שעם צאת ''ג'די'', לוקאס הסיט את מרכז הסיפור של הטרילוגיה מלוק לדארת' וויידר, ובעצם הצהיר שכל הסאגה היא סיפור עלייתו ונפילתו של אנאקין דארת' סקייווקר ויידר. לכן כבר מאז יש דרישה לספר את החלק הראשון של אותו סיפור.)
אני חוזר ואומר - המסתורין שקיים לכאורה בטרילוגיה הישנה קיים שם רק כי נכנסנו באמצע הסיפור. הוא מופיע בעיקר בתחילת פרק 4, וככל שהזמן עובר, נהיה יותר ויותר חסר משמעות.
מעבר לזה, גם בטרילוגיה החדשה יש הרבה מסתורין. כמו בכל סיפור מרובה דמויות, אין אפשרות לפתח את ההיסטוריה של כל אחת ואחת מהדמויות במסגרת הסיפור, מה שבהכרח מותיר אותנו ללא אינפורמציה עליהן. מה הסיפור עם דארת' מול? מי זה סייפו דיאז? מה הקטע של ג'נגו פט? במועצת הג'די יש מספר לא מועט של אבירים, שעל רובם אנחנו לא יודעים כלום, ועל חלקם אנחנו יודעים רק מה שקשור לעלילת הסרט. כל אחד מהם יכול להיות כר פורה לסיפורים ולהיסטוריה. מי אלה הסית', שעליהם שמענו רק בטרילוגיה החדשה? למה הם פתאום הגיעו? איך פלפטין עבר לצד האפל? איך התחיל המרד בין פרק 3 ל-4? ועוד הרבה שאלות אחרות שנותרו ללא מענה (לפחות במסגרת הסרטים).
אתה יכול לטעון (ובצדק, כנראה) שזה לא מעניין אותך, כי הסרטים מלכתחילה לא מספקים מספיק עניין, וזה בסדר גמור. אבל המפלה שלהם היא לא בפירוט היתר שלהם, אלא בבימוי, במשחק, בדיאלוגים ובעלילה.
|
|
|
|
|
המפלה שלהם תלויה בהרבה גורמים. (חדש)
רני יום ראשון, 22/05/2005, שעה 18:48
בתשובה לidanyd
אין ספק שלבימוי, משחק, דיאלוגים, ותסריט היה חלק משמעותי במפלתם של הסרטים. אבל ההתעקשות לספר כל פרט ופרט שהיה נסתר בטרילוגיה המקורית, הוסיפה גם את חלקה לפיאסקו האומנותי (מבחינה כלכלית כבר די ברור שהמילה ''פיאסקו'' לא ממש קשורה לענין).
אני גם לא בטוח שנכנסנו באמצע הסיפור, כפי שאתה טוען. כש''מלחמת הכוכבים'' יצא לבתי הקולנוע ב 1977 המילים ''פרק 4: תקווה חדשה'' לא הוזכרו שם. רק לאחר ההצלחה הכלכלית ההיסטרית ראה לוקאס כי טוב והחליט להוסיף אותן, מה שהעניק לו את האפשרות ליצור באחת עוד כמה סרטים.
''האימפריה מכה שנית'' ו''שובו של הג'די'' היו סרטים מצוינים (''האימפריה'' הוא עדיין הטוב שבשישה) אבל אם תנסה להביט ב''מלחמת הכוכבים'' (או פרק 4, בסיגנון עדות המעריצים) תראה שכסרט הוא עומד לגמרי בפני עצמו. למעשה, זהו הסרט היחיד בכל השישיה שניתן לצפות בו ללא תחחושה שיש עוד המשך. זהו סרט סגור ומושלם כפי שהוא (גם כיום, לאחר כל סדרות השיפוצים שעבר), כך שבהחלט סביר להניח שלוקאס לא תיכנן את כל סרטי ההמשך והקדימונים וכו... והחליט לגבש אותם רק לאחר שראה כי טוב (כלכלית). עם הטרילוגיה המקורית זה הלך לו כי שני הסרטים הנוספים היו טובים עד מצוינים. בטרילוגיה החדשה זה כבר נכשל.
|
|
|
|
|
אם נמשיך בסגנון עדות המעריצים, (חדש)
idanyd יום ראשון, 22/05/2005, שעה 19:03
בתשובה לרני
אפשר להזכיר את העובדה שלוקאס לא כתב בהתחלה את (''מלחמת הכוכבים'', ''תקווה חדשה'', פרק 4, ANH, הסרט הראשון, Make your pick) כפי שהוא הוצג על המסך, אלא כחלק מסיפור ארוך ומעמיק יותר בשם Journey of the Whills, שבשל בעיות תקציב וזמן קוצץ לכדי ''מלחמת הכוכבים''.
לכן, אמנם הסרט שוחרר מלכתחילה כ-Standalone, אבל לא כי ללוקאס לא היו את העבר והעתיד של הסיפור (גם אם רק בנקודות) כתובים באיזה מקום, אלא מסיבות טכניות.
לא סתם הוא הצהיר מאוחר יותר ש''מלחמת הכוכבים'' הוא בעצם הפרק הרביעי בסאגה. אין שום סיבה כלכלית לעשות את זה. הוא היה יכול להוציא לסרט המשכים גם בלי להפוך אותו לאמצע הסיפור, כמו שעשו לפניו ויעשו אחריו. אבל הוא בחר להפוך אותו לפרק 4, וצריך לכבד את הבחירה שלו.
|
|
|
|
|
בתור אחד שזכה גם הוא (חדש)
אקירה ק. יום ראשון, 22/05/2005, שעה 20:15
בתשובה לidanyd
לראות את ''מלחמת הכוכבים'' בזמן אמת, קרי בעת יציאתו לאקרנים אני יכול להעיד מזכרוני: עוד לפני ''האימפריה'', הרבה לפני ''הג'די'', ממש ממש כשפרק 4 התחיל להצליח ועוד בטרם הפך לתופעה היסטרית, אני זוכר ראיונות עם לוקאס בהם הוא אמר שהסרט תוכנן מלכתחילה כחלק מסדרה בת 9 פרקים, כאשר שני הדרואידים מלווים את כולה. אני בחרתי להאמין לו אז, וכך גם כיום, כיוון שאין לי שום יסוד להניח שהבחור אינו דובר אמת. הוא אולי במאי לא מוצלח, או אולי גם תסריטאי לא מזהיר, אבל שקרן הוא לא.
|
|
|
|
|
את הבחירה שלו אפשר לכבד מפה ועד מחר בבוקר (חדש)
רני יום ראשון, 22/05/2005, שעה 20:20
בתשובה לidanyd
ואני אכן מכבד אותה. הביקורת שלי אינה על הבחירה שלו להמשיך את הסאגה, הרי שני סרטי ההמשך הראשונים היו מצוינים והאימפריה הוא אחד הסרטים האהובים עלי, אלא על הדרך בה הוא מימש את הבחירה הזו.
העובדה שקודם כתב סיפור גדול יותר שממנו גזר את ''מלחמת הכוכבים'' אינה משנה כלל ועיקר. יצירה שופטים לא על פי כוונות היוצר, אלא על פי התוצאה. ואומר לך דבר נוסף: כתיבה של סיפור גדול יותר (גם אם בנקודות) היא הליך מקובל בעת כתיבה. אם יוצר רוצה להעניק לסיפורו נפח, להוסיף טפח או טפחיים, רצוי שידע יותר על העולם שעליו הוא כותב. רצוי שבזמן הדרכת השחקנים יספר להם על הרקע של הדמויות - גם אם הרקע הזה רק נרמז בסרט ולא ממש מסופר. זהו חלק מתהליך העבודה של יוצר טוב. כך זה צריך להיות.
הבעיה מתחילה כשיוצר מחליט להפוך גם את הרקע הזה, שכל תפקידו להעשיר את הסיפור והדמויות בסיפור המקורי, ליצירה נוספת. אם הוא יוצר טוב הוא ידע כיצד ליצור רקע נוסף, כיצד להשתמש בחומר כדי ליצור עימותים דרמטיים, כיצד ליצור דמויות מעניינות שניתן להזדהות איתן. לו לוקאס היה עושה את כל אלה בטרילוגיה המקדימה מן הסתם דעתי היתה שונה על הסרטים. אלא שהניסיון שלו לעשות כן (והניסיון קיים) כה עילג מכל כך הרבה בחינות (וכן, דיאלוגים בימוי ומשחק הם בהחלט מהמכשלות הגדולות ביותר של הסרטים הללו) שהניסיון נכשל. חלק מהכישלון הזה (אבל בוודאי שלא כולו) טמון בעובדה שהוא יצר שלישית סרטים מסבירנית שנועדה לספק את סקרנותים הטבעית של מעריצי הסדרה ולא השכיל להשתמש בחומרים שהיו בידיו ליצור משהו מרתק ומעניין, כפי שעשה בסרטים המוקדמים.
סיפור מוביל לתסריט, תסריט מוביל לבימוי, בימוי מוביל להדרכת שחקנים, הדרכת שחקנים משפיעה על איכות הדמויות וכך הלאה. ג'ורג' לא רק שנכשל החל מהשלב הראשון, הוא הצליח להיכשל לכל אורך הדרך (למעט הפעלולים - והסרט אכן מרשים מאד מבחינה ויזואלית).
התוצאה היא סרט עילג שמצביע יותר מכל על המגלומניות האדירה של מי שיצר אותו.
|
|
|
|
|
השאלה שצריכה להישאל (חדש)
אקירה ק. יום ראשון, 22/05/2005, שעה 23:03
בתשובה לרני
היא: כיצד אותו צופה בן העשרה יחוש למראה הסרט? מבחנו האמיתי של הסרט הוא במידת ההנאה שיגרום לו - ולא לך! - והאם היא תשווה לתענוג אותו חשת כנער בעת שצפית ב''מלחמת הכוכבים'' וב''אימפריה''.
האם *יתכן* שאתה פשוט מעמיס על הסרט המון דברים שהוא לא מתיימר להם? משום מה עולה תחושה, שקודם ירית את החץ (במפגן של סגנון נאה ומרשים) ורק אח''כ ניגשת לצייר את המעגל סביבו? אולי שכחת, שהזמן חלף לא רק עבור לוקאס? זה יכול אולי להסביר את ההרגשה העולה מבין השורות כאילו המכתב לג'ורג נכתב מזמן, ורק המתין באיזו מגירה עד לצאתו של הבול הרשמי. (ואולי כבר עדיף אותו אחד שהכריז משהו בנוסח: אני לא מוכן להשקיע אגורה בסרט. אחכה לו בדיוידי, ורק אח''כ אכתוב קטילה מפורטת. האח!)
טריוויה 1: מי אמר ולגבי איזה סרט את הדבר הבא: ''גדול יותר, מרהיב יותר, מתלבט יותר, מלווה בשורות הדיאלוג המביכות ביותר מאז ''מלחמת האופל'' – אבל גם מהנה להפליא, עד כדי כך שהדיאלוג הלז כלל לא מפריע להנאה הצרופה מסרט הקיץ הזה''. אז דיאלוגים מביכים זה מה שמפריע לך בסרט הקיץ *הזה*?
טריוויה 2: מי סיפק את התובנה הבאה, ובהתייחס לאיזה סרט: ''החשש שהפעם נקבל מוצר ממוסחר שאינו שומר על רמת שני הסרטים הקודמים היה רב – אך הוא התבדה. גם אם אינו יצירת מופת כסרטים שקדמו לו, X הוא סרט מהנה, רווי אזכורים משועשעים לשני קודמיו, ובסך הכל מושלם להצגה יומית ממוזגת בימי הקיץ המהבילים''. אז מה בדיוק פוגם בחדש של לוקאס להיות בילוי מוצלח להצגה יומית בחמסינים הבאים עלינו לטובה?
הבעיה נעוצה ככל הנראה בציפיות. הבעיה היא אינה אם לוקאס לוקח עצמו ברצינות רבה מדי, אם לאו. הבעיה האמיתית היא אם הצופה שלו לוקח את הסרט ברצינות רבה מדי. ''העילגות'' לא הפריעה לאותו צופה בסרטי קיץ אחרים, והמגלומניה היא לכן לא של היוצר, אלא של המבקר, שמתעקש לחפור במה שאין (ולרטון כשאכן לא מוצא דבר, רצוי באופן מלא הוד ופאתוס), ולא לקחת מלוא החופן ממה שיש אולי בשפע: הנאה צרופה, תמימה וילדותית (מה שזה לא אומר לגבי הדור הזה של הנוער) מסרט קיץ.
|
|
|
|
|
וואו, עכשיו מה זה הכנסת לי וסוף סוף ראיתי את האור. (חדש)
רני יום שני, 23/05/2005, שעה 0:57
בתשובה לאקירה ק.
טריוויה 1: מי כתב שראה את סרטי הטרילוגיה מקורית כמה וכמה פעמים מאז יצאו ב 1977 ואפילו לאחרונה בדיוידי? מי כתב שהסרטים הללו עדיין מחזיקים מים, גם בימנו אלה? רמז: קרא את הפתיל הזה ממש ותגיע לתשובה הנכונה.
עכשיו, לאחר שסידרנו קצת את העובדות המבולבלות בוא ונמשיך:
אין לי מושג, אקירה ק. יקירי, כיצד יחוש איזשהו בן עשרה למראה הסרט. אין לי גם מושג כיצד יחוש גבר בגיל העמידה טיפוסי למראה הסרט, ממש כשם שאין לי מושג כיצד תחוש אשה שעדיין לא התחתנה והולכת לקולנוע 3-4 פעמים בשבוע למראה הסרט. אתה יודע למה? כי כל אדם (בן עשרה, גבר בן 37.5 או אשה בת 29 וכו, וכו) הוא אדם אחר ולכל אחד יהיו תחושות שונות לגבי הסרט הזה, כמו לגבי כל סרט אחר.
אף אדם, מבקר או לא, לא יכול ולא צריך להיכנס לראשם של אנשים אחרים שאולי יראו את הסרט כי אז לעולם אי אפשר יהיה לבקר שום יצירת אומנות.
כל ביקורת באשר היא אינה אובייקטיווית (אין דבר כזה ''אובייקטיווי'') והיא תמיד עוברת דרך הפריזמה שקרויה טעמו האישי של המבקר. קוראי הביקורת שמכירים כבר את טעמו של המבקר אמורים לדעת היכן הם נמצאים ביחס אליה. לו היה מבקר כלשהו מנסה להיכנס לראשם של אנשים אחרים - בני עשרה או זקנים בני 80 - לא היו קיימות ביקורות ואף קורא לא יכול היה לדעת היכן הוא עומד ביחס לטעמו של המבקר.
גם על הסרט הזה ממש חלוקות דעות המבקרים, וחלק מהם - שאותם אני מכיר היטב ואף מעריך את טעמם - אהבו את הסרט יותר משאני אהבתי. חלק לא. אשמח אם תסביר לי מה הקשר של בני עשרה טיפוסיים לסרט הזה, ואיך בכלל אתה מגדיר בני עשרה טיפוסיים.
ובנוגע לציטוטי הטריוויה שהבאת: כנראה שגילי המופלג השתלט עלי והפך את מוחי לדיסה מעוכה. אני מזהה את מילותי שלי אבל לא זוכר בנוגע לאיזה סרטים כתבתי אותם. אשמח אם תזכיר לי כדי שאוכל להתייחס לציטוטים הללו ברצינות כמו גם להקשר בו הם נכתבו. אני מניח שאתה יודע שהקשר זה דבר חשוב, נכון?
ד''ש לאינגמר ב. ופרדריקו פ.
|
|
|
|
|
אתה בטוח שקראת את מה שכתבתי (חדש)
אקירה ק. יום שני, 23/05/2005, שעה 9:26
בתשובה לרני
ולא את מה שנדמה לך שכתבתי?
הנקודה היא בכלל לא אובייקטיביות וכו'. הנקודה היא שאתה הפעלת את הכלים הלא נכונים על הסרט הלא נכון, ומפח הנפש שלך הוא יותר תוצר שלך ופחות של לוקאס. היות ולסרטים אחרים מאותו סוג השכלת להתייחס כאל סרטי קיץ ולא כאל עוד סרט של אינגמר, פרדריקו ויתר החברים, הרי שם יצאת נשכר ונהנית. מדוע הסרט הזה זוכה לטיפול שונה?
הנקודה היא לא שאתה תיכנס לראשם של אנשים *אחרים*, אלא שתנסה להיכנס לראשך *שלך*, בעת היותך נער הרואה לראשונה את ''מלחמת הכוכבים''. גם אז, ב-1977, היו אנשים שכתבו על פרק 4 דברים בדיוק באותה הרוח שאתה כותב היום, אבל לך (ולי) הם לא הזיזו כלל וכלל, ובצדק! היו פיצוצים, היו חרבות אור, חייזרים, טובים ורעים, אקשן וקרבות חלל מרהיבים. אז למי אכפת לעזאזל מאיכות הדיאלוגים בפרק 4 או מרמת המשחק של קארי פישר?
בסופו של יום, מה שקובע הוא אם הצופה מקבל תמורה מלאה לכספו. במקרה של לוקאס נדמה שהתשובה היא כן רבתי. הוא מספק בדיוק את מה שהצופה הצעיר מצפה לו. ובאשר לצופים עקשנים אחרים...נו, טוב - הם לפחות זכו להביע את כאבם בצורה מנוסחת היטב ובאו על גמולם בדרכים אחרות.
|
|
|
|
|
ומה הם הכלים הנכונים? (חדש)
רני יום שלישי, 24/05/2005, שעה 3:05
בתשובה לאקירה ק.
מפח הנפש שלי הוא מן הסתם תוצר משותף של לוקאס ושלי. לוקאס, על שלא השכיל להתייחס אלי כאל צופה אינטיליגנטי - כפי שעשה בסרטי הטרילוגיה הראשונה, ושלי, על שאיניי מוכן לאכול כל דבר שמאכילים אותי רק כי הוא נשען על מצע משובח יותר של סרטים אחרים.
אינני טוען שהראש שלי כנער בן 16 הינו כאותו ראש של האדם שאני כיום, אלא שצפיה בסרטים המוקדמים כאדם מבוגר (הפעם האחרונה בה צפיתי בהם היתה בחודש האחרון) עדיין גרמה לי הנאה רבה, והתרגשות כמעט כאילו הייתי אותו נער בן 16. הסרטים החדשים רחוקים היו מרחק רב מהתחושה הזו. וכן, גם כנער וגם כאדם מבוגר בהחלט אהבתי את הפעלולים וחרבות האור הססגוניות (וזה אולי החלק היחיד שהערכתי גם בסרטים החדשים - הפעלולים שם הם ממדרגה ראשונה) אלא שגם אז וגם היום אני דורש מסרטים שיהיה בהם משהו נוסף על פעלולים וחרבות צבעוניות.
יש צופים צעירים שמקבלים תמורה מלאה לכספם בסרטיו של לוקאס ויש צופים צעירים שלא. יש צופים מבוגרים שמקבלים תמורה מלאה לכספם בסרט של לוקאס, ויש כאלה שלא. וכמובן שאין בכוונתי להתנצל על כך שהבעתי את תחושתי בצורה מנוסחת טוב יותר או פחות, רק אומר שהייתי מעדיף לצפות בסרט משובח שיקבל ביקורת אוהדת ולא בסרט מחורבן שיקבל ביקורת פחות אוהדת.
אתה יכול לקרוא את ביקורתי על ''דו''ח מיוחד'', סרט גדוש אפקטים גם הוא מהשנים האחרונות, של במאי מסחרי לא פחות מלוקאס, כדי לקבל רושם מסוים על ההנאה שאני מקבל מסרטים עשויים היטב.
|
|
|
|
|
תראה, (חדש)
אקירה ק. יום שלישי, 24/05/2005, שעה 17:31
בתשובה לרני
אל תבין אותי לא נכון: אני מסכים איתך בחלק מן הדברים, וחולק על חלק אחר.
קראתי את ביקורתך על ''דו''ח מיוחד'', כמו גם האחרות (הפתרון לטריוויה: ''ספיידרמן 2'' ו''שליחות קטלנית 3''). גם אני מעדיף סרט משובח על פני מחורבן, ובלי שום קשר לביקורת שיקבל.
אבל:
אני, למשל, לא חושב שרמת הדיאלוגים ב''מלחמת הכוכבים'' או ב''ג'די'' היתה כזו מעולה. אני בהחלט שותף לדיעה ש''האימפריה'' הוא הטוב שבסידרה (בלי קשר לכך שזכיתי בכרטיס זוגי להצגת טרום בכורה שלו בקולנוע תל-אביב מ''להיטון - עולם הקולנוע''), אבל אם דברי כפירה מותרים כאן, אז אני מעדיף את ''מתקפת המשובטים'' על פני ''הג'די''. אפל יותר, קודר יותר וגם מוצלח יותר. כופר שכמותי.
''הכלים הנכונים'' הם לצפות למה שאפשר לצפות, ולא לצפות למה שלא צריך לצפות. הרי כבר הבנת מזמן שלוקאס לא חזק בדיאלוגים, אז מה אתה מתאכזב כל פעם מחדש? דיאלוגים מביכים לא הפריעו להנאתך מ''ספיידרמן 2''? אז למה אתה נותן להם לגרוע מהנאתך כאן?. ''הכלים הנכונים'' הם אלו שמפעילים על סרט ע''פ סוגו. בעיני זו טעות להפעיל על סרט קיץ כלים ביקורתיים שהיית מפעיל על ברגמן או פליני. וזה מה שזה: סרט פעלולים-אקשן לקיץ, הפונה בעיקר לקהל מסוים. בתור שכזה, לוקאס עושה מלאכתו נאמנה.
היות ואנו חלוקים על דבר בסיסי מאד (אני לא סבור שהסדרה המקורית מתיימרת לפנות דווקא אל ''הצופה האינטיליגנטי''), הרי שלדעתי מפח הנפש על כך שלוקאס לא השכיל להתייחס אליך כאל צופה אינטיליגנטי הוא יותר ''באשמתך'' ופחות באשמתו. במקום לקחת מהסרט את מה שיש לו להציע אתה דורש ממנו את מה שכלל לא מתיימר אליו, ו''נעלב'' כשדרישתך זו אינה מקויימת. לכן הבעיה לדעתי היא יותר שלך כצופה, ולא של לוקאס כיוצר.
|
|
|
|
|
כשאני הולך לסרט של לוקאס הדבר האחרון (חדש)
רני יום שלישי, 24/05/2005, שעה 21:58
בתשובה לאקירה ק.
שאני מצפה לו הוא סרט של ברגמן או פליני. כשאני הולך לכל סרט - של לוקאס או של פליני - אני מצפה ליצירה שתכבד את הצופה בדרכה שלה ולא תזלזל בו. כשאני מדבר על צופה אינטיליגנטי אני לא מתכוון לאינטלקטואל קורא שירה שרק ברגמן גורם לו להנאה. אני מתכוון לצופה הסביר שידע להפיק הנאה מסרט שמתייחס אליו כאדם אינטיליגנטי, וזו ציפיה סבירה - ברירת המחדל - מכל סרט שהוא.
רמת הדיאלוגים בטרילוגיה המקורית היתה למעלה מסבירה והתאימה כיד לכפפה לסיפור שאותו ליוותה. בסרטים החדשים - לא.
זה שלוקאס לא חזק בדיאלוגים ובבימוי שחקנים כבר הבנתי מזמן (לא מעט גם בזכות שהוא עצמו טוען את זה), למרות שהלך לו לא רע בסרט הראשון (פרק 4 למהדרים). באימפריה והג'די הוא כבר ידע לחבור לכוחות שכישרונם גדול יותר בתחומים אלה וחלק לא קטן מהצלחת הסרטים ההם היא גם לזכותם (וכמובן שגם לזכות לוקאס: החזון והקו הסיפורי הוא שלו).
בטרילוגיה החדשה לא רק שהתעקש לעשות הכל בעצמו (למרות שיש דברים שהוא אינו מצטיין בהם - לשון המעטה) וכשכבר בחר תסריטאי נוסף למתקפת המשובטים, הנ''ל לא היה מהליגה הראשונה כפי שקאסדן ובראקט היו ב''האימפריה'' או כפי שארווין קירשנר וריצ'רד מראקנד היו בבימוי שני הסרטים האחרונים בטרילוגיה ההיא. גדולתו של לוקאס בסרטים ההם היתה שידע היכן מגבלותיו ופיצה על כך ע''י מילוי התפקידים הללו באנשים שידעו כיצד למלא את החלל.
לגנותו יאמר שלמרות שהכיר את המגבלות הללו היטב הוא בחר לעשות את הכל בעצמו בשלישיה החדשה. לצערי הרב מאד, זה יותר מניכר. האפקטים - תחום שהוא מצטיין בו ונהנה לעשותו - משובחים לעילא ולעילא. כל השאר... נו, אתה כבר יודע מה אני חושב על כל השאר.
|
|
|
|
|
אני מאד מסכים לאמירה שלך (חדש)
אקירה ק. יום רביעי, 25/05/2005, שעה 0:20
בתשובה לרני
''אני מצפה ליצירה שתכבד את הצופה בדרכה *שלה* ולא תזלזל בו''. אני פשוט חושב שבמקרה הזה לא פעלת לפיה. אתה מדבר על ה''צופה הסביר שידע להפיק הנאה מסרט שמתייחס אליו כאדם אינטיליגנטי''. האם אתה תופס עצמך כצופה הסביר? האם אתה מחשיב כ''לא סבירים'' או כ''לא אינטליגנטים'' את הרבים שחולקים עליך?
אני גם חולק עליך באשר לפערים בין הטרילוגיה הראשונה לשניה. כבר אמרתי שאני באופן אישי מבכר את ''המשובטים'' על פני פרקים 4 ו-6, אבל פה כנראה נשאר באי הסכמה.
אלא שכל הנ''ל משניים למדי, כיוון שחילוקי הדעות העיקריים בינינו הם בנוגע ללוקאס כיוצר: אתה טוען ש(1) גדולתו בסרטים ההם היתה שידע היכן מגבלותיו (2) לגנותו יאמר שלמרות שהכיר את המגבלות הללו היטב הוא בחר לעשות את הכל בעצמו בשלישיה החדשה.
ואילו אני חושב בדיוק ההיפך: *לזכותו* יאמר ש*התעקש* לעשות הכל בעצמו *למרות* שהכיר במגבלותיו. זוהי, בעיני, גדולתו האמיתית.
הוא לא היה חייב לאף אחד מאיתנו כלום, וגם כסף לא חסר לו. הוא ידע בדיוק שהוא יקבל מכתבים מהסוג שכתבת לו. ולמרות הכל, הוא בחר להיות נאמן לאמת הפנימית *שלו* ולהגשים את החזון *שלו*, בדרכו *שלו*. הוא לפחות ניסה. גם אם לא תמיד הצליח - הוא ניסה! אלמנטים מסוימים בתוצאה אולי חשובים לך יותר, אבל הי - אף אחד לא הכריח אותך להשקיע את 30 השקלים ואת הזמן שלך. זו היתה הבחירה שלך, וכאן יותר מתמיד ידעת, או היית צריך לדעת, בדיוק למה לצפות. אבל אני סבור שללוקאס הדרך היתה חשובה הרבה יותר מהתוצאה. ההצלחה היא בעצם הגשמת החלום שלו בעצמו, ולא לתת למגבלותיו למנוע זאת ממנו. ניתן כמובן היה למסור מרכיבים מרכזיים (תסריט, בימוי) בידי אחרים, שאולי יספקו את הסחורה בדרך טובה יותר, אבל זו עדיין תהיה הדרך *שלהם*. הסרט אז אולי ''יצליח'' יותר במובן אמנותי/קולנועי, אבל לא זו ההצלחה שלוקאס כנראה מחפש. בקיצור, אני סבור שללוקאס הסדרה הזו בכלל, ופרק 3 בפרט, חשובים מאד באופן *אישי*, ועל כך שפעל להגשמתם אני חש כלפיו הערכה עצומה.
|
|
|
|
|
אני מוצא את התגובה שלך מאד בעייתית. (חדש)
רני יום רביעי, 25/05/2005, שעה 1:38
בתשובה לאקירה ק.
נתחיל מההתחלה, נקודה נקודה:
1. אתה טען כי: ''''אני מצפה ליצירה שתכבד את הצופה בדרכה *שלה* ולא תזלזל בו''. אני פשוט חושב שבמקרה הזה לא פעלת לפיה. אתה מדבר על ה''צופה הסביר שידע להפיק הנאה מסרט שמתייחס אליו כאדם אינטיליגנטי''. האם אתה תופס עצמך כצופה הסביר? האם אתה מחשיב כ''לא סבירים'' או כ''לא אינטליגנטים'' את הרבים שחולקים עליך?''
א. כן. אני בהחלט תופס את עצמי כצופה סביר. העובדה שיש אנשים שחולקים על דעתי לא אומרת שאינם צופים סבירים, היא בהחלט אומרת שיש לנו טעם שונה. לעולם לא תמצא שני מבקרים שמסכימים זה עם זה על כל סרט שהוא עד לפרט האחרון. איך תקבע מי מהם סביר יותר באשר לסרט מסוים?
ב. עפ''י ההיגיון שאתה מציג אני אמור להתכופף ולקבל את דעתם של צופים / מבקרים אחרים שכן אהבו את הסרט, וסיבותיהם עמם, משום שהם ראו את הסרט נכוחה ואילו אני לא הבנתי את ''יעודו'' של הסרט. ואני טוען שלא. אני טוען שכל אדם מגיע לקולנוע עם מטענו האישי וכל אחד מוציא מהסרט בו הוא צופה את מה שהוא רואה ומרגיש, ולפעמים הוא גם יודע לנסח את הדברים טוב יותר מאחרים. אף מבקר אינו רואה סרט באופן אובייקטיווי, אין דבר כזה ''אובייקטיווי''. אם חשבתי שסרט מסוים הוא סרט רע - גם אם אותו הסרט הרוויח מיליארדים ורוב האנשים שצפו בו דווקא חשבו שהוא טוב, עדיין חובתי לנסח את עמדתי על פי אמות המידה שלי, ולא של אחרים. דעתי לגטימית באותה המידה כמו דעתו של מבקר אחר, או כמו דעתו של כל נער בן 16 שראה את הסרט.
2. כתבת: ''*לזכותו* יאמר ש*התעקש* לעשות הכל בעצמו *למרות* שהכיר במגבלותיו. זוהי, בעיני, גדולתו האמיתית.
הוא לא היה חייב לאף אחד מאיתנו כלום, וגם כסף לא חסר לו. הוא ידע בדיוק שהוא יקבל מכתבים מהסוג שכתבת לו. ולמרות הכל, הוא בחר להיות נאמן לאמת הפנימית *שלו* ולהגשים את החזון *שלו*, בדרכו *שלו*. הוא לפחות ניסה. גם אם לא תמיד הצליח - הוא ניסה! אלמנטים מסוימים בתוצאה אולי חשובים לך יותר, אבל הי - אף אחד לא הכריח אותך להשקיע את 30 השקלים ואת הזמן שלך. זו היתה הבחירה שלך, וכאן יותר מתמיד ידעת, או היית צריך לדעת, בדיוק למה לצפות. אבל אני סבור שללוקאס הדרך היתה חשובה הרבה יותר מהתוצאה. ההצלחה היא בעצם הגשמת החלום שלו בעצמו, ולא לתת למגבלותיו למנוע זאת ממנו. ניתן כמובן היה למסור מרכיבים מרכזיים (תסריט, בימוי) בידי אחרים, שאולי יספקו את הסחורה בדרך טובה יותר, אבל זו עדיין תהיה הדרך *שלהם*. הסרט אז אולי ''יצליח'' יותר במובן אמנותי/קולנועי, אבל לא זו ההצלחה שלוקאס כנראה מחפש. בקיצור, אני סבור שללוקאס הסדרה הזו בכלל, ופרק 3 בפרט, חשובים מאד באופן *אישי*, ועל כך שפעל להגשמתם אני חש כלפיו הערכה עצומה''.
אני מוצא את הפסקה הארוכה שכתבת פה לבעייתית ביותר. אפילו מקוממת. האומנם אני חייב להעריך אדם שנשאר נאמן לחזון שלו רק משום שהתעקש להישאר נאמן לחזון שלו מבלי להתייחס לתוצאות עבודתו? יש בי את מלוא ההערכה ללוקאס (ללא ציניות כלשהי) על שבנה את עצמו לכדי איממפריה של פעלולים כאשר סרטי מלחמת הכוכבים תרמו לכך לא מעט. יש בי את מלוא ההערכה לכך שהתעקש לעשות דברים לבד וללא עזרה. יש בי חמלה כלפיו על כך שלא השכיל לראות עד כמה ההתעקשות הזאת (ואני טוען שאפילו מגלומניה עד אין קץ) פגעה בחזון שלו עצמו. אני בוודאי ובוודאי שלא חייב לשבח את עבודתו - במידה ויצאה פגומה - רק משום שהוא התעקש לעשות את הכל לבד. (אני, אגב, מעריך הרבה יותר אנשים שמכירים במגבלותיהם ויודעים לפנות לעזרה כשיש צורך בכך. תאר לעצמך רופא שינסה להתאמץ מאד ולהתגבר על מיגבלותו בתחום רפואי מסוים בכוחות עצמו מבלי לפנות למי שבאמת שולט בחומר. הרי החולה עלול למות בשעה שהוא יהיה עסוק בנסיונו ההירואי להתגבר על מגבלותיו שלו). וזה בדיוק מה שקרה פה: לוקאס, אם נקבל את גירסתך, התאמץ מאד להתגבר על מגבלותיו והתעקש לעשות הכל לבד. רק מה? בדרך הוא הרג את החולה. אני בוודאי שלא אעמוד ואריע לו על כך.
אתה צודק גם בכך שאף אחד לא הכריח אותי לראות את הסרט. יחד עם זאת, ברגע שנכנסתי אל האולם (מרצוני החופשי, יש לאמר) אני לא לוקח על עצמי מחויבות להינות מהסרט, או לשבחו בפני אחרים. מותר לי לא להינות מסרט ששילמתי עליו, ומותר לי לקטול אותו אם אני סבור שזו התגובה הראויה לו.
האם לא קרה לך מעולם שנכנסת לסרט וסברת שהוא איום ונורא? האם לא טרחת לספר לאחר מכן לידידך שהסרט היה רע בעיניך? מי שמשלם עבור כרטיס (רק לצורך הטיעון, אגב, אני צפיתי בסרט בהקרנה המוקדמת באמצעות הזמנה, אבל בוא ונלך עם הטיעון שלך לצורך הדיון האקדמי) רשאי לומר את דעתו על הסרט שראה גם אם לא הכריחו אותו לראות הסרט. הטיעון הזה שלך שאף אחד לא הכריח אותי הוא טיעון חלול שאין בו שום הגיון.
ומה זאת אומרת ידעתי למה לצפות? כיצד ידעתי? הרי לוקאס כבר ניפק בעברו סרטים טובים ואף מצוינים, ממש כשם שניפק סרטים רעים ורעים יותר. כיצד היה עלי לדעת לאיזה מהם לצפות? אני מודיע לך חד וחלק שהגעתי לאולם הקולנוע כשאין לי מושג למה לצפות. מה שקבלתי היה הפתעה מוחלטת. הדבר היחיד שאני מצטער עליו הוא שזו לא היתה הפתעה מהסוג שחביב עלי.
|
|
|
|
|
אכן, חששתי שדברי לא יובנו (חדש)
אקירה ק. יום רביעי, 25/05/2005, שעה 9:02
בתשובה לרני
אז אנסה לחדד אותם בקצרה:
לגבי 1א': בדיוק. אבל זה נכון לשני הכיוונים, כלומר באמת לא ניתן לקבוע מי מהם סביר יותר באשר לסרט מסוים, מה שלדעתי הופך את טיעון ''הצופה הסביר'' שלך לחסר משמעות.
לגבי 1ב': לא ברור לי ע''פ איזה הגיון הסקת שאתה אמור להתכופף וכו'. לא ההגיון שלי לבטח. חובתך היא בהחלט לומר את *דעתך*, בדיוק כפי שאני מבטא את שלי, ולא חייבים להסכים על הכל.
לגבי 2: דברי הוחמצו במלואם, וזה בהחלט סיכון שלקחתי בחשבון, כיוון שהעמדה שביטאתי בהחלט אינה פופולרית. שים לב לדקות שניסיתי להעביר: לא התייחסתי ל''תוצאות עבודתו'' אלא לעצם נסיונו *לפעול* בדרכו שלו ולהגשים את חלומו. אני מעריך כל יוצר אדם שאינו חושש לפעול ומוכן לנסות וליצור את מה *שהוא* מאמין בו, בלי קשר לתוצאה הסופית עצמה וכיצד היא מתקבלת ע''י אחרים. הדגש שלי הוא על היוצר *והתהליך*, ולא על היצירה.
מעבר לכך אני סבור שהאנלוגיה שלך לרופא, מחלה ומות החולה אינה נכונה כאן. לוקאס הוא יוצר שבא להגשים את עצמו. היוצר מחויב רק לעצמו ולאמת הפנימית שלו, ובטח שאינו ''הורג'' שום דבר בדרך. אתה מבחינתך רשאי כמובן לא להינות, מותר לך לקטול ולהגיב בכל דרך שנראית לך. כך גם לי.
ואחרון חביב: השקעת לא מעט במאמר שלך לתאר את התהליך הרע מבחינתך שעבר לוקאס בשני הסרטים הראשונים בטרילוגיה השניה. מהבחינה *הזו* יכולת להעריך למה לצפות.
|
|
|
|
|
לגבי 2 (חדש)
עופר יום רביעי, 25/05/2005, שעה 10:07
בתשובה לאקירה ק.
אקירה ק., אתה טוען שהחובה של היוצר היא לאמת הפנימית שלו, בלי כל קשר לשאלה אם הוא מתקשר אותה כמו שצריך לקהל שצופה ביצירה.לדעתי, ובבקשה תסלח לי על הביטוי, אלה שטויות במיץ. אחת מהמחויבויות של יוצר היא לדבר בשפה שהקהל שלו יכול להבין, וליצור איתו דו שיח- בטרילוגיה החדשה לוקאס לא קיים את המחויבות הזו.הוא יצר סרטים שטוחים, שהיו יכולים להיות הרבה יותר טובים אם הוא היה עוצר לרגע ושוכר אנשים שיודעים לתרגם את החזון שלו כמו שצריך למסך הקולנוע.כן, היינו מקבלים ''תרגום'' של החזון שלו, אבל גם ההפקה הזו היא תרגום של החזון הזה- רק שפה, במקום שמתרגמים מקצועיים יערכו אותו(להלן תסריטאי ובמאי טובים) קיבלנו תרגום חובבני(השחקנים).
|
|
|
|
|
אני סולח לך על הביטוי (חדש)
אקירה ק. יום רביעי, 25/05/2005, שעה 11:00
בתשובה לעופר
אלא שלדעתי הטענה שלך היא היא השטויות במיץ. ליוצר אין שום מחויבות כלפי הקהל שלו, ובטח אינו מחויב לדבר בשפה שהקהל שלו יכול להבין (אלא אם הכוונה להתחנף למספר גדול של אנשים, ואז זהו מסחר, לא אמנות). ל''קהל'' אין שום משמעות בהקשר שאתה מציין - כל פרט ופרט ב''קהל'' מגיע מרקע אחר, עם מטענים אחרים ולכן דובר ''שפה'' אחרת.
חוץ מזה, פיספסת אותי: אם לוקאס היה פועל ע''פ עצתך אז אולי הסרטים היו יותר ''טובים'' באופן שאתה חושב עליו, אבל הם לא היו משקפים את מה שחשוב ללוקאס. אני בסה''כ מנסה להעביר מסר אפשרי, לפיו אין חפיפה בין מה שהיה חשוב ללוקאס כיוצר לבין מה שחשוב לך כצופה.
|
|
|
|
|
וזאת טענה מאד לגטימית שאני חובק בשתי ידיים. (חדש)
רני יום רביעי, 25/05/2005, שעה 11:11
בתשובה לאקירה ק.
הטענה הזו נכונה לגבי כל יצירה שהיא. באותה מידה: מרגע שיצירה כלשהי שוחררה לאוויר העולם הרי שהקהל והמבקרים רשאים להביע את דעתם על היצירה הזו - לטוב, לרע ולפרווה. והביקורת הזו אינה תלויה בכוונותיו של היוצר (לטענתך, במקרה הנוכחי, סוג הקהל שהסרט כוון אליו, למרות שעדיין לא הגדרת מהו הקהל הזה) אלא בתוצאה בלבד, ובמטען שכל אדם מביא עמו.
|
|
|
|
|
בוא נדבר על 2 (חדש)
רני יום רביעי, 25/05/2005, שעה 11:22
בתשובה לאקירה ק.
(על נקודה מספר 1 כבר נכנסנו, אני חושש, לויכוח מעגלי שלא נצא ממנו בקרוב, אז פשוט נסכים שלא להסכים).
בנוגע ל 2:
הבנתי את דבריך מאד במדויק. הבנתי היטב שכוונתך להערכה שיש לחוש כלפי לוקאס על המאמץ שהשקיע להביא את חזונו שלו למסך. בסדר גמור. אני מוריד את הכובע על המאמץ. אבל יחד עם כל ההערכה הזו מה שחשוב לי, כצופה, היא התוצאה. לא המאמץ.הרי בעצם מה שאתה אומר נכון לגבי כל יוצר בעולם, לא רק לוקאס. כל במאי, כל סופר, כל יוצר, מוציא מעצמו הרבה מאד אנרגיות כדי להביא את יצירתו אל העולם. זהו נתון בסיסי, ברירת המחדל. לוקאס אינו יוצא דופן בכך. ובכל זאת התוצאה עילגת. יתכן שזה משום שלא כיוון את מאמציו לכיוון הנכון, יתכן שזה משום שהחזון לוקה בחסר, יתכן שזה משום אלף סיבות אחרות וכל הסיבות הללו ביחד.
הדבר היחיד שאני, כצופה, יכול להתייחס אליו היא התוצאה. במקרה שלפנינו - ולצערי הרב - התוצאה עילגת ואינה ראויה.
|
|
|
|
|
אולי תחליט על מה הביקורת? (חדש)
אקירה ק. יום רביעי, 25/05/2005, שעה 13:54
בתשובה לרני
נראה לי שלא ירדת *בדיוק* לסוף דעתי. כוונתי אינה להערכה שיש לחוש כלפי לוקאס על המאמץ שהשקיע להביא את חזונו שלו למסך, אלא על עצם כך שהתעקש על *דרכו שלו* למרות שוודאי שיער לעצמו תגובות מהסוג שלך. ההערכה היא על האומץ לבחור בכל זאת בדרך המייצגת אותו - על אף הבוז הצפוי מצד רבים.
מצד אחד אתה אומר שהדבר היחיד שאתה יכול להתייחס אליו היא התוצאה (ועם זה אני מסכים), ומצד שני אתה מקדיש לתוצאה עצמה (קרי: הסרט) רק 40% מנפח הביקורת. את יתר 60% אתה מקדיש לניתוח פסיכולוגי של לוקאס כיוצר, ומשלב אמירות כגון ''היינו צריכים לחשוד שהצד האפל מזדחל לאיטו ומשתלט על הילד החולמני שפעם היית'', ''איבדת את היכולת להפוך את המרכיבים הסיפוריים השבלוניים ביותר לזהב עלילתי של ממש'', ''נפלת קורבן לתכונה אמריקאית המאוסה עד זרא'' ועוד מני אמירות. אל כל אלו התייחסתי ולא אל מסקנתך שהסרט משעמם, או שלא נהנית ממנו.
|
|
|
|
|
אה, איפה ראית את המילה ביקורת? (חדש)
רני יום רביעי, 25/05/2005, שעה 15:54
בתשובה לאקירה ק.
כי אני, מההתחלה, הגדרתי את מה שכתבתי שכמכתב ללוקאס שיש בו גם התייחסות (גם אם מרכזית ומודגשת) לסרט האחרון בסידרה.
וכן, לאחר שהסידרה הושלמה (ככל הנראה, אצל לוקאס אף פעם אי אפשר לדעת בודאות) מן הראוי להתייחס לא רק לסרט המסיים אותה עד כה, אלא לפרוייקט כולו ולמי שיצר אותו - לטוב ולרע. שים לב שצוינו גם מרכיבים חיוביים שהיו בפרוייקט כולו (קרי: השישיה).
הרשה לי גם לחשוד שלוקאס לא מתרגש מהתגובה שלי ודומות לה, וכי הוא התרגש מהן גם קודם שהוציא את הסרט למסכים. המוני המעריצים הצובאים על בתי הקולנוע בהם מוקרן הסרט ברחבי העולם כולו (לא בדיוק הפתעה, אף אחד לא ציפה לאולמות ריקים) די שמים אותי ואת שכמותי בעמדת מיעוט. כך שההתעקשות של לוקאס על דרכו שלו אולי ראויה להערכה, אבל הדרך לעיקשות הזאת היתה די זרועה בשושנים. לא בדיוק ואן גוך המתייסר.
בסופו של דבר קשה לי להבין על מה בדיוק אנו מתווכחים. על הלגיטימיות של מה שכתבתי? על כך שלא הייתי בראש הנכון להבין את הסרט? על כך שכשלתי להבין את עצמי כשהייתי בן 16? על כך שאני לא הצופה שהסרט מכוון אליו? על מה בדיוק?
|
|
|
|
|
בחייך... (חדש)
אקירה ק. יום רביעי, 25/05/2005, שעה 16:26
בתשובה לרני
אבל עזוב את זה ובוא נחדד: הדברים העיקריים שאנחנו מתווכחים עליהם הם טענותיך שלהלן:
1) ''הכישלון של לוקאס היה לא בדרך ההעברה שלה למסך הגדול דווקא, אלא בעצם הניסיון לספר אותה.'' (מיום ראשון, 22/05/2005, שעה 1:24 - איך נותנים פה קישור לתגובה?).
כמה שעות אח''כ אתה משנה כיוון וטוען ש-
(2) ''הביקורת שלי אינה על הבחירה שלו להמשיך את הסאגה, הרי שני סרטי ההמשך הראשונים היו מצוינים והאימפריה הוא אחד הסרטים האהובים עלי, אלא על הדרך בה הוא מימש את הבחירה הזו.'' (מיום ראשון, 22/05/2005, שעה 20:20).
זו הנקודה שבה הצטרפתי לדיון, ואנחנו בתוך הפתיל שהתפתח מתגובותיך אלו.
אני לא מסכים לא ל(1) - עצם הרצון של מישהו לספר סיפור אינו יכול להיות כישלון, גם אם הסיפור לא מתפתח לרוחך או הורס לך חוויה של סיפור קודם, ולא ל(2) - הדרך בה מימש את הבחירה היא הדרך האישית שלו, שאינה אמורה להתחשב ברצונות הצופים ו/או כללים אקדמים שנלמדים בשנה א' בבתי הספר המעולים ביותר לקולנוע. אני מעריך יוצרים שיש להם האומץ לדבוק בדרך היצירה שלהם, גם אם יספגו מטחי בוז וביקורת עזים.
אנחנו *לא* מתווכחים על מידת ההנאה שהסרט מסב לאדם זה או אחר, *לא* אם יש דבר כזה ''צופה סביר'' או ''צופה אינטליגנטי'' (מושגים שאתה הכנסת לדיון), *לא* על איכות התוצאה וכיו''ב.
|
|
|
|
|
בחייך? למה? (חדש)
רני יום רביעי, 25/05/2005, שעה 21:11
בתשובה לאקירה ק.
הרי הטקסט נכתב מראש עם התייחסויות לסדרה כולה, על כל ששת סרטיה, ולא רק לסרט האחרון. אוסיף ואומר: קשה עד בלתי אפשרי להתייחס לסרט שאינו עומד בפני עצמו כסרט בודד. זה נכון לגבי חמישה מתוך ששת הסרטים ונכון שבעתיים לסרט הזה אשר בעצם קושר את הקצוות בין שתי הטרילוגיות. או לפחות מתיימר לעשות כך, ואולי באמת יעשה כך בגירסה המשופצת שלוקאס יוציא מתישהו בעתיד ובה יתקן את אי העקביות הקלה בין הטרילוגיות. (ראה דיון מפורט על כך ב''עין הדג'').
אבל עזוב, ובוא נעבור הלאה ונחדד:
כמו שכבר אמרתי, ללוקאס - ולכל יוצר באשר הוא - אכן אין מחויבות לפתח סיפור עפ''י רצונות הצופים (למרות שהוא דווקא כן ניסה לעשות כן. לפני הפקת הסרט הוא הזמין לביתו מספר מעריצים של הסדרה וביקש מהם הערות על הסרטים הקודמים כדי שיוכל להתחשב הן בעת כתיבת התסריט, אבל עזוב, זו רק אנקדוטה צדדית) או על פי איזה כלל שלא יהיה. אין לי שום ויכוח עם הנקודה הזו ואני חותם עליה בעיניים עצומות. כל זה אינו צריך להפריע לצופי הסרט ומבקריו להעיר על הבחירות שהיוצר בחר. לטוב ולרע. היוצר יצור עפ''י דרכו וחזונו, המבקר יעיר, ישבח או יקטול עפ''י טעמו. כך זה עבד מאז ומעולם, כך גם במקרה של לוקאס. וזה נוגע גם לנקודה הראשונה: עצם הבחירה לספר סיפור מסוים היא לגטימית, אלא שאותה בחירה נתונה גם היא לביקורת, וגם זו לגטימית.
באשר לסתירה האפשרית בין שתי ההודעות שלי: נו, תפסת אותי. אכן ניסוח אומלל באחת משתי ההודעות או שתיהן גם יחד. קורה גם לטובים שבינינו. הכוונה היתה, כפי שהבנת בעצמך על פי תגובתך, גם וגם ולא או או. אני מתנצל ומבקש את סליחתך.
|
|
|
|
|
הגענו לעמק השווה (חדש)
אקירה ק. יום רביעי, 25/05/2005, שעה 21:43
בתשובה לרני
(ה''בחייך'' התייחס לכותרת תגובתך הקודמת)
אני מסכים עם כל דבריך האחרונים. שים לב שמעולם לא חלקתי על זכותך (או של כל אחד אחר) לבקר ולהעיר, אלא מימשתי את זכותי לנהוג כך גם כן.
וכן, בהחלט: מרגע שיוצר שיחרר יצירה אל אוויר העולם, היא בהחלט פתוחה לפרשנויות, ביקורות, הערות והארות. רק שלדעתי ראוי להבחין בין ביקורת כלפי היצירה (לגיטימי לחלוטין) לבין ביקורת כלפי היוצר (לדעתי דבר שגוי ועל כך הערתי). מעבר לכך נדמה לי שאנחנו מסכימים.
|
|
|
|
|
שמח שאנו מסכימים. ובכל זאת אני חייב להקשות: (חדש)
רני יום רביעי, 25/05/2005, שעה 22:46
בתשובה לאקירה ק.
מדוע ביקורת על היוצר לגיטימית פחות, לשיטתך, מאשר ביקורת על היצירה? הרי שני אלה קשורים זה בזה, ובמקרה הנוכחי הקשר הוא כמעט גורדי.
|
|
|
|
|
הסכמנו שמרגע שיצירה שוחררה (חדש)
אקירה ק. יום רביעי, 25/05/2005, שעה 23:38
בתשובה לרני
לאויר העולם היא פתוחה לפרשנויות של כל אחד בהתאם למטענו האישי, נכון? הסכמנו גם שהיוצר יוצר על פי דרכו וחזונו, והמבקר מעיר על פי טעמו ועל פי הבנתו, נכון? כמו כן הסכמנו שליוצר אין שום מחויבות כלפי לדבר בשפה שהקהל שלו יכול להבין, נכון?
המסקנה שלי היא, שכל מה שיש לי לומר על היצירה מתייחס לפרשנות *שלי* ולאופן שבו *אני* מבין, או לא מבין, אותה. אין לי שום דרך לדעת בוודאות למה היוצר כיוון, מה בדיוק הוא חשב, מה בדיוק הוא הכניס ליצירה, מה הוא רצה להשיג, מה הניע אותו, מהו עולמו הרגשי, מהם המטענים התרבותיים שלו וכו' וכו'. אין לי שום דרך ויכולת לוודא שאני אכן דובר את אותה ''שפה'' שבה מדבר היוצר. בין היוצר ליצירה קיים אמנם קשר גורדי, אבל *ביני* לבין היוצר אין שום קשר ישיר. רק היצירה היא שמתווכת בינינו. לכן, לדעתי זה לא רציני לבקר את היוצר אך ורק דרך פרשנות סובייקטיבית שלי של יצירתו.
לכן גם אמירה שלך בדבר ''מקרים נדירים, יחסית, שבו יוצר לא מבין את היצירה - או רוח היצירה - שהוא עצמו עיצב'' (בהתייחס לרידלי סקוט) היא בעיני אבסורדית, מאותה סיבה ממש . ההנחה שם היא, שהאופן בו *אתה* ''מבין'' את היצירה הוא ''נכון'' יותר מזה של היוצר. בעיני זו גישה שגויה.
אבל אתה לא באמת רוצה להתחיל עוד פתיל, נכון? :-)
|
|
|
|
|
יש לי כל כך הרבה דברים לומר על מה שאמרת, שאולי באמת רצוי (חדש)
רני יום חמישי, 26/05/2005, שעה 0:26
בתשובה לאקירה ק.
לשמור את זה לפתיל אחר (אלא אם כן תמשוך אותי בלשוני, או מקלדתי). בכל מקרה: גם אם תחליט להמשיך, התגובות יהיו יותר איטיות הפעם, עומדים בפני יומיים עמוסים במקצת. תלוי בך (אני זורק את הכפפה ולא באמת יודע למה לקוות) :-)
|
|
|
|
|
אקירה: הטענה שלך חסרת היגיון. (חדש)
תמי ב. יום רביעי, 25/05/2005, שעה 1:59
בתשובה לאקירה ק.
מדוע שאדם יכנס לנעליהם של אנשים אחרים וינסה לראות סרט דרך העיניים שלהם? מדוע אדם ששילם על כרטיס כניסה לבית קולנוע חייב לומר שהסרט היה טוב למרות שזו לא היתה דעתו? מדוע אתה חושב שכל הצופים הסבירים יאהבו את הסרט הזה ואחרים לא? האם אני שסבלתי לכל אורך הסרט גם אינני נחשבת לצופה סבירה? האם החבר שלי גם אינו צופה סביר בגלל שלא סבל את הסרט? מדוע חייבים להעריך סרט של אדם רק משום שבעבר הצליח לעשות סרטים טובים? האם, לדעתך, תהילת העבר מכפרת על חטאי ההווה? אם כן, אנא הסבר מדוע.
נ.ב:
אני בת 20 והחבר שלי בן 22. האם זה הופך אותנו לצופים סבירים או לא סבירים של הסרט הזה?
|
|
|
|
|
זו לא היתה הטענה שלי (חדש)
אקירה ק. יום רביעי, 25/05/2005, שעה 9:05
בתשובה לתמי ב.
ובעצם אף אחת מהשאלות שאת שואלת אינה מייצגת טענה שטענתי. ראי תגובתי לרני.
נ''ב: טענת ''הצופה הסביר'' היתה במקור של רני, ואני רק ניסיתי להראות שהיא חסרת משמעות.
|
|
|
|
|
איך רני היה צריך לדעת למה לצפות? (חדש)
לירון יום רביעי, 25/05/2005, שעה 4:35
בתשובה לאקירה ק.
אני גם לא מבינה את הנימוק שלך שאף אחד לא הכריח אותו לשלם 30 שקלים בשביל לראות את הסרט. לא ידעתי שעל גב כרטיסי הקולנוע התחילו להדפיס חוזים שמכריחים את הקהל להגיד כמה הסרט היה טוב ולא משנה מה שהם באמת חשבו.
|
|
|
|
|
על סמך כל מה שהפריע לו (חדש)
אקירה ק. יום רביעי, 25/05/2005, שעה 9:08
בתשובה ללירון
בפרקים 1 ו-2. הוא הקדיש לכך לא מעט במאמרו. לגבי הציניות שבסוף דבריך: קרא שוב את טענותי, ותגלה שדבריך ממש לא לענין.
|
|
|
|
|
כאן יכול להסתיים הויכוח ביננו, בעצם. (חדש)
idanyd יום שני, 23/05/2005, שעה 1:03
בתשובה לרני
מההודעה שלך אני מבין שהמבחן החשוב ביותר הוא מבחן התוצאה, ממש כמו שאמרתי שם למעלה, בתחילת הפתיל.
הבעיה שלך היא לא בעצם יצירת הטרילוגיה החדשה, אלא בכך שהיא יצאה כמו שהיא יצאה, אם אני מבין נכון. אתה אומר שלוקאס יכול היה להשתמש בחומרים שבידיו בשביל לעשות טרילוגיה טובה ואיכותית, אבל הבחירות שלו לסיפור היו שגויות. עם זה אני מסכים.
אבל, העלית מקודם טענה שהתמצית שלה היא ''כל המוסיף גורע,'' קרי כל תוספת של סיפורים המפתחים את העולם של ''מלחמת הכוכבים'' ואת ההיסטוריה שלו, בהכרח הופכים את הסיפור לחסר מסתורין ולכן לפגום. אני לא רואה דרך ליצור שלישיית סרטי פריקוולים מבלי לפגוע באותו מיסתורין, ואין זה משנה מה יהיה הבסיס הסיפורי שלהם.
כל הטעם ביצירת הטרילוגיה המקדימה הוא בנתינת הסבר לאירועים שהתרחשו בפרקים 4-6. זה מה שלוקאס הבטיח אי אז ב-77, וזה מה שהוא קיים. נכון, הוא נכשל בהעברת הרקע הזה לתבנית סיפורית, מה שהביא אותו לכשלון כללי של הטרילוגיה, אבל בבסיס, בגרעין של הרעיון, לא היה כל פגם.
|
|
|
|
|
כן ולא. (חדש)
רני יום שני, 23/05/2005, שעה 2:42
בתשובה לidanyd
המבחן החשוב ביותר הוא אכן מבחן התוצאה. אין לי גם בעיה עם כך שלוקאס החליט להפיק את הטרילוגיה המוקדמת (למרות שאני חושד שלו היה מפיק קודם את פרקים 7-9 היינו יוצאים נשכרים יותר, אבל זה כבר אילו גדול מאד).
ונכון מאד, הבעיה הגדולה שהטרילוגיה הזו יצאה כפי שיצאה ולא עצם ההחלטה להפיק אותה. נראה לי שעד פה אנו מסכימים.
יחד עם זאת: כשאני מנסה לנתח את הסיבות לכישלון אינני יכול שלא להצביע על העלמת מימד המסתורין והפיכת הסרטים הללו להסבר המוביל לפרק 4 כאחת הסיבות לכישלון הזה, לצד הבימוי הכושל, המשחק הלא קיים והתסריט העילג. כל אלה שזורים זה בזה כאשר באים לנתח את הסיבות לכישלון האמנותי של הטרילוגיה.
ללוקאס זה בוודאי לא ממש משנה לאחר שהסרט האחרון הרוויח יותר מ 50 מיליון דולר ביום הקרנה אחד, אבל הצלחה קופתית אינה מלמדת על הצלחה יצירתית, או להיפך.
|
|
|
|
|
אז כנראה נצטרך להסכים שלא להסכים. (חדש)
idanyd יום שני, 23/05/2005, שעה 9:54
בתשובה לרני
(אני אוהב כותרות כאלה. זה הופך את הויכוח למעין קרב ענקים בין יריבים שווי-עצמה, שמודים בעובדה שאף אחד מהם לא יוכל לצאת עם ידו על העליונה, ופורשים אחר כבוד)
אני רק יכול לסיים בזה שעבורי, Star Wars מעולם לא היה בגלל המסתורין. עד שרז לא העלה את הטיעון הזה, מעולם לא שמתי לב אליו, וגם עכשיו אני לא רואה אותו כגורם משמעותי באהבה שלי לטרילוגיה הישנה.
יותר מזה, מאז שהתחלתי להכיר את הטרילוגיה, גם היה לי רצון לדעת יותר על ההיסטוריה של הגלקסיה, ולכן ההודעה על יצירת הפריקוולים הייתה מבחינתי מבורכת.
פיטים?
|
|
|
|
|
להסכים שלא להסכים? (חדש)
רני יום שני, 23/05/2005, שעה 12:40
בתשובה לidanyd
כנראה. רק אציין שגם עבורי זה לא היה הגורם המשמעותי בחיבתי לטרילוגיה הישנה, אלא אחד משורה של גורמים שגרמו לי לחבב אותה עד מאד. מצד שני אינני יכול לומר שלא חשבתי עליו עוד אז, בימי האור והשמש המאושרים שלפני יציאת הטרילוגיה החדשה למסכים. אז כנראה שהכותרת בכל זאת מדויקת למדי וכך נוכל להישאר עם כותרות שחביבות על שנינו. גם סוג של הסכמה :-)
|
|
|
|
|
ששש, לא כל כך בקול. (חדש)
לילי יום ראשון, 22/05/2005, שעה 22:40
בתשובה לidanyd
אנחנו באמת לא צריכים את פרקים 0, 1- ו- 2-.
|
|
|
|
|
לפני שבועיים ראיתי מחדש את הטרילוגיה המקורית (חדש)
רז יום ראשון, 03/07/2005, שעה 12:13
בתשובה לidanyd
ואני מצטער, אבל ממש אין מה להשוות. נכון, ''האימפריה'' ו-''ג'דיי'' חושפים לנו *קצת* יותר מהרקע להתרחשויות [1], אבל אין מה להשוות בכלל בין מה שהולך שם ובין ההאבסה, שלא לומר דחיסה לגרון, של פרטי טריוויה לא-רלבנטיים שמתחוללת בטרילוגיה השניה (ובמיוחד ב-''מתקפת המשובטים'').
ויש הבדל בין ''להכיר את ויידר אישית'' ובין למלא את הסרט בממבו-ג'מבו פוליטי/גיאוגרפי/היסטורי אינסופי ולא רלבנטי - שזה מה שבעיקר נעשה בטרילוגיה השניה (עם ההסתייגות שהעליתי קודם). מה שבטח *לא* נעשה שם זה ''בניית סיפור מעניין''.
[1] וב-''ג'דיי'' ה-''רקע'' הזה הוא בעיקר כוכב האיווקים המשוקץ. פיכס.
|
|
|
|
|
הכל אשמת הדה-מיסטיפיקציה!!! (חדש)
גיא גזית שבת, 21/05/2005, שעה 23:16
כן, כן!
אלמלא אותם ''מיטיכלוריאנים'' (אם זהו בכלל שמם האמיתי), היה ה''כח'' נותר מיסטי, מסעיר ומרגש... אותו כח בלתי מוסבר שקיים בלא עוררין וזורם בחלל - מיני-אלוהות, אם תרצו - מה שנותן למשיחיות פן קולנועי חדש (בניגוד ל''ניאו'' מה''מטריקס'', אם במשיחיות עסקינן - גם על זה לבי מלא) - או אז הדה-מיסטיפיקציה של הכח - הנסיון הנואל ''לפרשן'' אותו במונחים פסבדו-מדעיים, אוויליים - מוציא ממנו את כל גדלותו ומותיר אותו בידי הגנטיקה, כ-DNA הזורם בכדוריות הדם האדומות...
ואני אומר פיכס!
תנו לנו להנות מהספק שג'דיי יכול להיות כל אחד מבלי שבדגימת דם או שתן יזהו אותו ככזה.
ואם אחטא אף אני בפנייה וירטואלית נרגשת אל מר לוקאס הנכבד:
ג'ורג' - יקירי, אבי הרוחני, רבי ומורי... מכל מלמדי השכלתי... לצערי אני פורש מכתת האמן הזו.
(זה לא אומר שלא אלך לראות את הסרט... או שלא אקח עבודה באולפנים שלך - אם תציע)
זהו. ליהגתי די. נלך להציק ל''טרקיז'' עכשיו.
|
|
|
|
|
האם אתה חושב שערכה של הטרילוגיה המקורית ירד בעקבות הרמה הירודה (חדש)
שחר יום ראשון, 22/05/2005, שעה 1:42
של החדשה?
|
|
|
|
|
בפירוש לא. (חדש)
רני יום ראשון, 22/05/2005, שעה 3:45
בתשובה לשחר
יחד עם זאת עלו בי הירהורים שמא זהו אחד המקרים הנדירים, יחסית, שבו יוצר לא מבין את היצירה - או רוח היצירה - שהוא עצמו עיצב.
ראינו את זה כבר במקרה של רדלי סקוט ו''בלייד ראנר'' לאחר שסקוט הכריז שדקארד הוא אנדרואיד בשעה שאחת מנקודות החוזק של הסרט היתה דווקא הדואליות שלו והעובדה שהנקודה הזו נשארה פתוחה.
המקרה הזה הוא חמור אף יותר משום שבניגוד ל''בלייד ראנר'' שם התסריט נכתב ע''י דיויד פיפלס והתבסס על יצירה ספרותית, הרי שכאן החזון התחיל כולו מלוקאס.
לוקאס ערך מחקר מקיף לפני שגיבש את התסריט ל''מלחמת הכוכבים'' וקרא כל מה שהיה יכול על מיתוסים, מיתולוגיות ואגדות, ראה את ''המבצר הנסתר'' של קוראסווה ולקח משם קטעים ללא בושה, אבל הצליח ליצור יצירה עצמאית (ולא פלגיאט) שנשענה על זיכוך כמעט מושלם של כל המרכיבים שקיימים ביצירות הללו והעברתם באופן נפלא לסביבה אחרת.
הטרילוגיה החדשה פוגעת במה שתואר בסרטי הטרילוגיה הישנה ומרדדת את הישגיה.
לכן, אני מעדיף להתעלם מהטרילוגיה החדשה ולהישאר עם זו המקורית שבה לוקאס עדיין לא התקלקל לגמרי, עדיין לא סמבייט את עצמו לחלוטין ליקום של מלחמת הכוכבים באופן כה מוחלט עד שהוא כבר התייבש כיוצר מקורי ובעל חזון מעניין כלשהו.
לוקאס, כפי שכבר כתבתי מספר פעמים, נפל קורבן למחלה האמריקאית שרוצה רק להרחיב ולהרחיב. רואים את זה בסדרות הספין אוף השונות שמרחיבות עוד ועוד על דמויות משנה וסביבתן, סדרות אנימציה שונות שמבקשות להרחיב עוד על כל מני נושאים שונים ומשונים שהוזכרו כאן ושם בחטף, עד שהיקום של מלחמת הכוכבים כבר חסר את אותו מסתורין שכה הוסיף לסיפור המקורי. זה קורה, אגב, לא רק ביקום ה''לוקאסי'': תעשיית הסרטים והטלוויזיה האמריקאית כולה חולה אנושות במחלה הזו. אצל לוקאס היא מקבלת דגש חזק עוד יותר.
אי העקביות הקלה שקיימת בין שתי הטרילוגיות מרמזת אף כי בעצם כל הסיפור שלוקאס ידע את כל הסיפור מראש היא בעייתית משהו. אבל זו כבר אופרה אחרת.
|
|
|
|
|
איזה אי עקביות? הכל עקבי בסרט. (חדש)
שחר יום ראשון, 22/05/2005, שעה 21:18
בתשובה לרני
|
|
|
|
|
פרשנות ללוקאס האיש (חדש)
דרור בדרק יום ראשון, 22/05/2005, שעה 8:12
ג'ורג' לוקאס לוקח את עצמו, ואת טרילוגיית סטאר וורז, הרבה פחות ברצינות מאשר המעריצים שלו. יש הרגשה שהוא קצת נבהל ממה שעשו ממנה, ועשה את כל הטרילוגייה החדשה מתוך זילזול מסויים. כאילו הוא מנסה להגיד ''חבר'ה, זה רק סרט פנטזייה טיפשי, תפסיקו לקרוא בו כל מיני שטויות''
|
|
|
|
|
בדיוק ההפך. (חדש)
Boojie יום ראשון, 22/05/2005, שעה 9:48
בתשובה לדרור בדרק
לדעתי, לוקאס התחיל לקחת את עצמו יותר מדי ברצינות. במקום שבו במקור הוא עשה סאגת פנטזיה גרנדיוזית בלי יותר מדי התייחסות לעקביות המד''בית, עכשיו הוא ניסה ליצור עולם מד''בי עקבי ואיבד את הגרנדיוזיות בדרך, מרוב קפדנות אנאלית על הפרטים שצריך לסגור (ושגרמו לו לשנות שוב ושוב את הטרילוגיה המקורית כדי ליצור המשכיות).
אבל מה אני יודעת, עוד לא ראיתי את הסית, ובטח יקח כמה זמן עד שאני אראה אותו. וכך הוא מצטרף לסדרה מכובדת של סרטים שלישיים שעוד לא ראיתי, וביניהם המטריקס השלישי ושרה השלישי. המפף.
|
|
|
|
|
על המטריקס השלישי את יכולה בשקט לוותר. (חדש)
רני יום ראשון, 22/05/2005, שעה 13:57
בתשובה לBoojie
הפילים ימשיכו לתמוך בעולם ומרכז היקום ישאר במקומו הנוכחי, כפי שאת בוודאי יודעת.
|
|
|
|
|
איך אמר הכלבלב? חול בהשכרה. (חדש)
Boojie יום ראשון, 22/05/2005, שעה 15:07
בתשובה לרני
|
|
|
|
|
הסרט משעמם (חדש)
בר יום רביעי, 25/05/2005, שעה 2:10
המשחק גרוע. הסיפור צפוי בלי הפתעות. הדמויות מקרטון. הסרט רע ומשעמם.
|
|
|
|
|
הביקורת נהדרת. הסרט לא. (חדש)
גלעד יום רביעי, 25/05/2005, שעה 12:39
אני מסכים עם כל מילה שרני כתב. הלכתי לסרט עם ציפיות לסיום הולם לסידרה. התאכזבתי מאד. ג'ורג' לוקאס הרס את מה שהוא התחיל.
|
|
|
|
|
אני דווקא אהבתי את הסרט (חדש)
אמבר יום חמישי, 26/05/2005, שעה 21:02
למרות כשלונותיו. הוא אולי לא מגיע לדרגת הטרילוגיה המקורית, אבל יש בו יופי משלו.
נתחיל בעובדה שמאוד מרגיזה את לוקס, אבל זה שהוא היה חייב לעשות סרט עם סוף רע. הוא מרח את האופציה הזאת על פני שניים וחצי סרטים, אבל בסוף הגיע רגע האמת - אנקין חייב לעבור לצד האפל.
ואתם יודעים מה? הוא עושה את זה לא רע בכלל. קצת מהר מדי, קצת חפיף מדי אבל לא רע.
נתחיל במה שמפתיע. אין טוב ורע מוחלטים. אין ג'די טובים וסית'ים רעים. יש ג'די פוצים, שתלטנים, צדקנים שחושבים שהם יודעים הכל. יש אנשים עם כוונות טובות, שלפעמים מובילות אותך להיות דארת וויידר.
הרוע פה הוא מאוד סתמי, קטן. וויידר הוא לא רשע מטבעו. הוא אדם שהסתבך במצב קשה, נער שהתנהג בצורה נמהרת, מישהו שהעדיף לרגע את טובת עצמו על פני טובת הכלל. לא רוע גדול ומיתי, אלא אוסף גדול של אי הבנות קטנות שמביא לחורבן גדול.
ומעבר לכך, יש שם אוסף של כמה סצינות מדהימות, כמו הדו קרב הסופי בין אנאקין לבין אובי ואן בהר האבדון.
התוצאה הכללית מותחת, מרתקת ומרהיבה, עם קורטוב של הומור, ומזכירה את ימיה הגדולים של הסדרה המקורית.
אם כבר, התלונה העיקרית שלי נגד לוקס היתה שהוא לא ידע לגמור את הסרט בזמן הנכון. יש בסוף איזה עשר דקות מיותרות לסגירת מעגלים. אבל הסרט היה צריך להסתיים ברגע שדארת ואדר לובש את המסכה.
|
|
|
|
|
דווקא בגלל שלא ראיתי את הסרט (חדש)
Boojie יום שישי, 27/05/2005, שעה 0:50
בתשובה לאמבר
אני חייבת לציין שמהביקורת שלך, נשמע לי שזה בדיוק מה שיכול לדפוק את הסרט.
הטרילוגיה המקורית הייתה אפוס. משהו גדול מהחיים. מיתולוגיה. הטובים היו טובים, הרעים היו רעים, המעברים בין טוב ורע היו דרמטיים וענקיים, רגעים ארכיטיפיים שנצרבו בזכרון.
עכשיו להפוך את זה פתאום למשהו ''אמיתי''? הרעים לא בהכרח רעים, הטובים לא בהכרח טובים וכל החרא הזה? מי רוצה את זה ממלחמת הכוכבים? במלחמת הכוכבים אנחנו מחפשים את הגרנדיוזיות האפית, לא את הערכים הפוסט-מודרניסטיים.
כשאני אראה אני גם אקבע עמדה באמת (שמן הסתם, כרגיל, תהיה הפוכה לזו שלך...) בינתיים סתם כיף לי לדבר באוויר. :-)
|
|
|
|
|
אז זהו, שלא (חדש)
אמבר יום שישי, 27/05/2005, שעה 1:38
בתשובה לBoojie
זה עדין אפוס, עדין גדול מהחיים, עדין ארכיטיפי. בסופו של התהליך, בכל זאת נולד דארת וויידר גדול מהחיים.
הייתי משווה את לשר הטבעות, שגם בו יש את השילוב בין המיתוס לקטעים האנושיים ( המתבטאים בעיקר בדמותו של סם), אבל את לא אוהבת את שרה....
|
|
|
|
|
אני לא מבינה (חדש)
דפנה יום רביעי, 01/06/2005, שעה 16:46
באיזה שלב היה מתאים המשפט: ''לוק, איי אם יור מאד'ר''?
זה לא היה דבילי לחלוטין אם הוא היה מופיע?
אנא הסבר.
|
|
|
|
|
אמת! (חדש)
דורון שבת, 18/06/2005, שעה 2:20
קראתי בעיון ואני ככ מסכים.
חוויה ככ מיותרת. איך כל המרכיבים הטובים של הסרטים הישנים נעלמו לטובת פעלולים ויזואליים ללא סוף. נשאלת השאלה איפה לעזעזל הסרט פה?
אכן נורות האזהרה היו כבר בסרטים הקודמים. בעיקר במשחק השבלוני ככ של הצוות החדש.
נו מילא:)
|
|
|
|
|
לצערי, אין לך הרבה מה לתהלונן. (חדש)
KGB שבת, 04/03/2006, שעה 4:54
אני אישית אהבתי את הסרט - זה הפרק היחיד שבאמת ראיתי בקולנוע, וזה הייתה חוויה כלשהי. אולי אם הייתי רוצה גם את הסאגה הקודמת באולמות כה מפוארים הייתי מחשיב סרט זה לסרט כה גרוע.
הבעיה היחידה היא, לצערי, שאמרת שקינג קונג היה גדול.
יתכן וטעיתי וזה היה ציני לגמרי, אבל אני קיבלתי תחושה שבאמת העמדת את הסרט החדש כתחליף למקורי. קינג קונג היה נורא ואיום.
|
|
|
|
|
לצערי, אין לך הרבה מה לתהלונן. (חדש)
KGB שבת, 04/03/2006, שעה 22:34
בתשובה לKGB
אופס, זה נשמע ממש מרושע. כתבתי את זה בשעה מאוחרת מדי.
מה שניסיתי להגיד, עכשיו בגירסא העדינה, היא שקינג קונג החדש בתור סרט קולנועי יכול לעמוד בדיוק על המקום של מלחמת הכוכבים לדעתך. דעתך כמובן מה רע ומה לא, אבל אני ממש מופתע שאמרת את זה.
|
|
|
|
|
מה הקשר? (חדש)
רני יום ראשון, 12/03/2006, שעה 4:12
בתשובה לKGB
קינג קונג הוא קינג קונג ומלחמת הכוכבים הוא מלחמת הכוכבים. האחד לא בא על חשבון האחר ולהיפך. בירה נשר?
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
