 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
חיפה, חיפה – עיר עם עתיד
מאמרים / אהוד מימון
18/04/10
תגובות: 0
|
 |
01/01/01: תשע דקות לפני חצות
מאמרים / אהרון האופטמן
יום שלישי, 26/12/2000, שעה 15:35
כמה הערכות אפוקליפטיות לקראת תחילתו של האלף השלישי
|
|
גרסה מקוצרת של מאמר זה הופיעה בעיתון הארץ, 25/12/2000
החגיגות היו מוקדמות מדי. האלף השני לא הסתיים לפני שנה, והחדש יתחיל רק בעוד ימים מספר, בתאריך היפה 01/01/01, שכאילו נכתב בשפת המחשב הבינארית - אולי כדי להזכיר לנו את ''באג 2000'' שאיים לכלותנו לפני שנה. האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטסיה תכננה לחגוג את התאריך המיוחד בדרך מקורית: מאות חובבי מד''ב מרחבי העולם היו אמורים להתכנס על הר מגידו – הוא ''ארמגדון'' הנורא במסורת הנוצרית - ולקבל ב''ספירה לאחור'' את המילניום תוך לגלוג קליל על הנבואות בדבר סוף העולם הקשורות, כידוע, אל המקום. הארוע היה אמור להיות גולת הכותרת של כנס בינלאומי ''ארמגדון 2001 - סוף העולם, האמנם?'' בהשתתפות סופרי מד''ב נודעים כמו לארי ניבן, ואנשי אקדמיה העוסקים במיתוסים האפוקליפטיים. כל זה לא יתקיים, למרבה הצער, כי האורחים החשובים מחו''ל אמנם לא חוששים מארמגדון, אך מהמצב הבטחוני כן (כעת מדובר על קיום הכנס בחג הסוכות, בהנחה שסוף העולם לא יבוא לפני כן).
הלוגו של כנס ארמגדון, שלא יתקיים (עיצוב ואיור: אבי כץ)
אז מה באמת המצב עם סוף העולם? הרי שרדנו את 1984, את תשמ''ד, את באג 2000, ואינספור ''נבואות'' אחרות שלפיהן היינו אמורים כבר מזמן להתאדות. החדשות הרעות הן שסוף העולם, ובעצם סוף כל העולמות, בוא יבוא. הרי מתישהו השמש תכלה את משאבי האנרגיה שלה, ומתישהו היקום כולו יקרוס - לפי התאוריות הקוסמולוגיות המקובלות. החדשות הטובות הן שזה יקרה בעוד הרבה מיליארדי שנים. חדשות טובות גם למחשבי הקיצין, שנכונו להם עוד שפע של הזדמנויות לנבא את קיצו של העולם הפרטי הקטן שלנו, אם כתוצאה מקטסטרופות מעשה ידי הטבע, ואם כתוצאה ממעשי איוולת של האדם - וכאלה יש בשפע. קחו למשל את השואה הגרעינית - נושא שירד מהכותרות מאז תום המלחמה הקרה. האמת היא שעדיין פזורים סביבנו ראשי נפץ גרעיניים בכמות שתספיק להשמיד את עצמנו כמה וכמה פעמים (בארה''ב וברוסיה לבדן יש כ-19,000!) ''העלון של מדעני האטום'' מפרסם מעת לעת את ''שעון יום הדין'' - שעון שמחוגיו מסמנים כמה אנו קרובים לשעת חצות, המסמלת את פרוץ המלחמה הגרעינית. מאז שפורסם השעון הראשון, ב-1947 (הוא הצביע אז על 7 דקות לחצות), הוזזו מחוגיו 16 פעמים. ב-1953 הם הראו 2 דקות לחצות (אחרי ניסויי פצצות המימן הראשונות). המצב האופטימי ביותר היה ב-1991 (רק 17 דקות לחצות, בעקבות חתימה על הסכם ''סטארט'' בין המעצמות לצמצום הנשק הגרעיני). ב-1998, אחרי הניסויים הגרעיניים של הודו ופקיסטן, הוזזו המחוגים קדימה וכעת הם עומדים על 9 דקות לחצות. השד הגרעיני אמנם כלוא בבקבוק, אך הוא חי ובועט.
''שעון יום הדין'' של ''עלון מדעני האטום'': 9 דקות לחצות
המעניין הוא שגירסה מסוימת של הנשק הגרעיני עשויה דווקא להציל אותנו מאסון טבע פוטנציאלי: היא תוכל להשמיד או להסיט אסטרואיד או כוכב שביט ממסלול התנגשות עם כדור הארץ. מדעני המעבדות הלאומיות בלוס אלאמוס כבר חושבים על זה ברצינות, ואף ביצעו סימולציות ממוחשבות מתאימות. ארוע כזה הוא לא סתם משהו שמתאים לסרט הוליוודי רב-פעלולים, אלא סכנה אמיתית. רק ב-1908 פגע שבר כוכב שביט באזור טונגוסקה שבסיביר בעוצמה של 1000 פצצות אטום כמו זו שהוטלה על הירושימה. לא קשה לדמיין מה היה קורה אילו פגע בניו יורק, למשל. כל גודלו היה כ-70 מטר, אך כדור הארץ ראה - ויראה - מפלצות שמימיות גדולות בהרבה. אסטרואיד בגודל של כ-10 ק''מ גרם, ככל הנראה, לשואה גלובלית ומחיקת הדינוזאורים מעל פני האדמה לפני כ-65 מיליון שנים. אך די בגוש בגודל של 400 מטר, שיפול לא על תל-אביב אלא אל האוקיינוס האטלנטי, כדי לחולל נחשולים אדירים שיציפו את חופי אירופה ואמריקה גם יחד. החלל מלא בגושים כאלה, והרבה יותר גדולים, ואחד כזה יכול לפקוד אותנו בעוד אלף שנה – או בשבוע הבא.
פגיעת אסטרואיד קטלני בכדור הארץ (הדמיה: NASA)
כתב העת המדעי ''Discover'' מנה לאחרונה 20 דרכים שבהן עשוי להקיץ הקץ על העולם. מי שמאשים את העתידנות הטכנולוגית בנטייה לתחזיות ורודות מדי ימצא שם תפריט עשיר של אסונות שיבטיחו לו חלומות בלהה מצמררים לקראת ליל השנה החדשה. הוא יוכל לבחור בין אסונות טבע קוסמיים (כמו הסטת כדור הארץ ממסלולו בהשפעת ''חור שחור'' בלתי נראה שמיליונים כמותו מסתתרים אולי בגלקסיה שלנו), או בין שואות אקולוגיות מעשה ידי אדם כמו שינויי אקלים מואצים עקב ''אפקט החממה'' (שכולנו מתחילים כבר להרגיש, כידוע) או חיידקים מהונדסים גנטית היוצאים מכלל שליטה, ועד להשמדה עצמית - אם במלחמה גלובלית ואם כתוצאה מפעולת כת קיצונית מטורפת (דוגמת ''אאום שינקריו'' היפנית שפיזרה גז עצבים בטוקיו ב-1995) שתשיג אמצעי השמדה המונית ותנסה לממש את נבואות קץ העולם של דת כזאת או אחרת. חלק מהאפוקליפסות נשמעות אולי אזוטריות, אך הן מעוררות אימה של ממש, מכיוון שיש להן בסיס מדעי כלשהו. למשל, פיסיקאים מסוימים הביעו חששות שבניסויים עתידים במאיצי חלקיקים חדישים עלולות להתחולל תופעות מסמרות שיער כמו היווצרות ''חור שחור'' תת-אטומי ש''יאכל'' את כדור הארץ, או ''קריסה של הוואקום'' (תופעה פיסיקלית תאורטית מוזרה האמורה לשחרר אנרגיה בעוצמות אימתניות). מדעני המאיצים מבטיחים שאין לדברים אלה שחר, כי אין בעולם שום מאיץ שעוצמתו עלולה לעורר חששות מעין אלה. בינתיים.
או, למשל, הסכנות הפוטנציאליות הכרוכות בננוטכנולוגיה. כתב העת היוקרתי Science מצא לנכון להתייחס לאחרונה לסכנות אלה בגליון מיוחד שהוקדש להתפתחויות המרתקות בתחום זה, השואף להגיע ליכולת לבנות דברים היישר מאטומים ומולקולות. הוא מצטט אנשים שאינם חשודים באיבה לטכנולוגיה, כמו ביל ג'וי, מייסד חברת ''סאן מיקרוסיסטמס'', החרדים מתסריט בלהות שבו ''ננו-רובוטים'' עתידיים משכפלים את עצמם ללא גבול, תוך ''אכילת'' כל מה שנקרה בדרכם - כולל בני אדם, כמובן. זה לא רק חומר טוב לסיפורי מדע בדיוני, טוען ג'וי, אלא סכנה שיש לקחת אותה בחשבון לפני שמפתחים את ה''ננו-אסמבלר'', הגביע הקדוש של חולמי הננוטכנולוגיה העתידית. ריצ'רד סמולי, חתן פרס נובל ומחלוצי הננוטכנולוגיה, מרגיע: ''אני מציע לא לדאוג בקשר ל''ננובוטים'' משתכפלים. זה לא מציאותי כיום, ולא יהיה לעולם''. לעולם?
''תסמונת פרנקנשטיין'' רדפה תמיד, וכנראה תמשיך לרדוף, את המדע והטכנולוגיה - ואולי טוב שכך. כי ככל שהידע המדעי-טכנולוגי רב יותר, מתעצמת היכולת שאנחנו מעניקים לעצמנו להביא עלינו קטסטרופות שונות ומשונות, אך גם להינצל מהן ולבנות עולמות טובים יותר. חומר למחשבה לקראת 01.01.01.
''ארבעת פרשי האפוקליפסה'' - ציור של אלברכט דורר
שעון יום הדין
20 דרכים בהן עשוי להקיץ הקץ - מתוך Discover
ננו-רובוטים התייחסות העיתון SCIENCE לסכנה
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
לגבי האיור (חדש)
טל כהן יום שלישי, 26/12/2000, שעה 16:20
התמונה שמראה פגיעת כוכב קטן בכדוה''א - זו באמת סימולציה של נאסא? תזכורת -- המאמר דיבר על אסטרואידים בגודל 70 מטר עד 100 ק''מ. עם אסטרואיד בגודל המוצג בתמונה, הבעיה העיקרית תהיה תזוזה של כדוה''א ממסלולו...
|
|
|
|
|
תיקון קטן (חדש)
אהרון האופטמן יום שלישי, 26/12/2000, שעה 17:07
בתשובה לטל כהן
המאמר מזכיר אסטרואידים בגודל 70 מטר עד 10 ק''מ (ולא 100 ק''מ!)
הציור הוא, למען האמת, לא ממש סימולציה אלא איור של אמן (דון דיוויס) שנעשה על סמך מחקרים של נאס''א. כדאי לעיין באתר של נאס''א המוקדש לנושא, ובו גם גלריית תמונות: http://impact.arc.nasa.gov/
|
|
|
|
|
לא האמנתי (חדש)
גל יום שלישי, 26/12/2000, שעה 17:17
הסתכלתי על הרשימה של דיסקבר
ןלהפתעתי הרבה הם כללו שם גם פלישת חייזרים!
או התערבות אלוהית
והכי טוב שיתברר שהכל היה חלום שלמישהו
הם ממש חשבו על הכל...
ואגב, אהרון, תודה על המאמר
|
|
|
|
|
למה לונדון? (חדש)
גל יום רביעי, 27/12/2000, שעה 15:48
בתשובה לעומר אלינגר
אם זה היה פספוס של 60 km הייתי מבין
אבל למה פספוס של 600kkm מדובר רק על לונדון?
הרי זה בערך פי מאה מקוטר כד''א
זה כמו לירות במישהו ולהגיד
''אופס, פיספסתי את היבלת ליד האף שלו ב 100 מטר''
|
|
|
|
|
למה לונדון? (חדש)
עומר אלינגר יום שלישי, 02/01/2001, שעה 15:27
בתשובה לגל
שמע מצטער.
אבל הכתובת לתלונה זו היא
מערכת ''מעריב''
אני רק קראתי את הכתבה לא
כתבתי אותה.
|
|
|
|
|
למה לונדון? (חדש)
גל יום שלישי, 02/01/2001, שעה 17:37
בתשובה לעומר אלינגר
התלונה שלי אכן לא היתה מופנית אליך אלא
מופנית למקור שלך
אגב
חשבתי על פתרון אפשרי למה לונדון
אני מניח שאם כדור ארץ היה באותו מקום וזמן במסלול
בו האסטרואיד או whatever עבר שם
אז לונדון הייתה נפגעת
|
|
|
|
|
אגב (חדש)
אורי שגיא יום רביעי, 03/01/2001, שעה 1:56
ננו אסמבלר ותרחיש הקריסה הקוונטית מופיעים בספרו של ג'ו הולדמן, ''שלום לנצח''. עם זאת, רק המאמר המעניין שלך גורם לי לחשוב עליהם ברצינות. דרך אגב, הציפייה הזו לסוף העולם מזכירה את ''הנשרים עדיני הנפש'' המצויין של אסימוב מ''מחר כפול תשע''.ולמרות הכל, עולם כמנהגו נוהג.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
