 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
חרבו של המלך האראלד
ספרים / דב גונן
יום שני, 11/04/2005, שעה 11:40
פרק מתוך ספר חדש מאת דב גונן
|
|
מן הכריכה האחורית:
המפגש בין המלך הוויקינגי האראלד כחול השן ובין נזיר מסתורי, הוביל לסופה של התרבות הפגאנית בסקנדינביה, ולקץ העידן הוויקינגי. חרבו של המלך האראלד – סמל לשליטתו בממלכת דנמרק ולאיחוד השבטים הוויקינגים – אבדה. עידן חדש התחיל בדנמרק ושלטון המלוכה שלה עבר להתנהל במשך שנים רבות תחת השפעתו של מסדר צללים מסוכן.
אלף שנים מאוחר יותר, מגיע לדנמרק מדריך טיולים מישראל המכונה ''החולם מארץ הקודש''. ללא כוונה תחילה הוא נקלע להרפתקה, שתחילתה בחתונה דנית מסורתית והמשכה במסע אל העבר האפל של הממלכה. מסע ששלובים בו אתרים מרתקים, תרבות עתיקה, פולחן דמים, הרפתקאות ואירועים על-טבעיים.
פרק טו – חרבו של האראלד
רוח עזה החלה נושבת, מרטיטה ומקציפה את פני הים. גלי המים הגבוהים הִכו בחזקה בדופן הסירה הקטנה שהפלגנו בה, וטלטלו אותה ללא הרף. נתזי המים המלוחים הרטיבו אותנו מכף רגל ועד ראש, והמלח החל לצרוב את העיניים. רק התרמיל האטום למים של יעל נותר יבש, אוצר בתוכו את המגילות היקרות מפז, לצד חפצים חיוניים למטייל המנוסה בתנאי מזג אוויר קשים.
העננים הכבדים שחגו מעל, נדמו נמוכים יותר ומאיימים יותר. היה נראה כאילו איתני הטבע כולם חרשו נגדנו מזימה כדי לבלום את דרכנו לאי הקטן רומו.
ההפלגה בין חופה הצפוני של ריבה לאי רומו היא קצרה יחסית ואורכה כחמישה מיילים ימיים. לכן החלטנו כי בטרם נעזוב את ריבה, ננסה להגיע אל מקום הפולחן המשוער של מסדר הצללים, כדי לחשוף את המעטה האחרון שמסתיר אותם.
כאשר שכרנו את סירת המנוע הקטנה, מזג האוויר היה שליו ורגוע, והאי נראה שקט ומזמין. גם הדני אדום השיער שהשכיר לנו את הסירה, התבונן אל האופק והבטיח לנו הפלגה קצרה ושקטה. הסירה שלנו החלה מתקדמת במהירות לעבר האי, כשחרטומה מפלח את המים ומעלה אדוות קטנות משני צדיה. לפתע, בזמן ההפלגה, התקדרו השמים ושמש הצהריים הסתתרה מאחורי העננים השחורים. הים החל לסעור ולגעוש והעלה כנגדנו גלים מאיימים.
ערפל כבד החל עולה מן הים מסתיר כמעט לחלוטין את האי. המשכתי לנוע לכיוון המשוער של האי תוך חציית מסך ערפל כבד שבלע אותנו בתוכו. לאחר כמה דקות של שיט עיוור נגלה האי לעינינו. אי קטן בעל מפרצים רבים הנושקים לחוף חולי זהוב ועליו גבעות סלעיות מכוסות בצמחייה רבה. הים החל לסחוף אותנו אל מצוק גדול ושחור בפאתי האי. אחזתי בהגה הסירה ונלחמתי בגלי הים הסוחפים עד שכתפיי כאבו. כיוונתי את הסירה אל חופו החולי של האי, הרחק מאותם משברים שהתנפצו ברעש אל המצוק, מעלים קצף לבן על-פני המים.
כשנעצה הסירה את חרטומה בחול הזהוב, שקט הים כבמטה קסם. חשרת העננים האפלה שכיסתה את פני השמש הלכה והסתלקה, ועִמה הסתלק מסך הערפל. החול שטוף הרוחות נראה חלק ונקי, כמו לא דרכה בו כף רגל אדם מעולם. לפתע, חשתי שאני עדיין שרוי באותו חלום מוזר ושהקול המסתורי שב ומנקר בראשי, קורא בשמי ללא הרף, ''אור''.
הובלתי את יעל לכיוון הסלעים שראיתי בעת החתירה לאי. רכס של סלעים השתפל ממרומי גבעה קטנה והגיע עד חוף הים. ברכס זה נפער כעין פתח גדול שמזמין את הבאים לאי לעבור דרכו ולהגיע לקבוצת פתחים נוספים ואפלים. הים חפר במרוצת השנים מערות טבעיות בתוך הסלע, ומערות אלו נראו מתאימות ביותר לפעילות נסתרת. ככל שקרבנו אל פתח המערות, הלך והתגבר הקול המהדהד בראשי. נאלצתי לאחוז ברקותיי בשתי הידיים, מנסה להקל על הלחץ העצום שהלך וגבר בתוך ראשי.
קרבנו אל הסלעים. כמה פתחים של מערות נגלו לעינינו. הקול בראשי הוביל אותי דווקא אל הפתח השמאלי הצר, החסום בחלקו בצמחייה עבותה ובאבנים גדולות שהידרדרו מגג המערה. יעל הביטה בי בעת שנדחקנו פנימה והבעת פליאה עלתה על פניה. קיבלנו תשובה מיד, כשאורו החיוור של פנס הכיס שבידי האיר את הדופן הפנימית של המערה.
צלב גדול היה חרוט באבן, וצורתו כצורת הצלב הסימטרי שעיטר את דגליהם של הצלבנים הקדומים. מתחתיו הייתה חרוטה חרב ויקינגית שלהבה מופנה כלפי מעלה וכפפה עוטפת את הניצב.
כעת היה ברור לנו שהגענו אל המקום הנכון ובזמן הנכון, שכן המקום נראה נטוש ודומם. חלל המערה הלך והתרחב ורצפתה הייתה עשויה אבן צפחה. כשהאירותי בפנס את דפנות המערה, פלטה יעל צווחת בהלה ולפתה בכוח את זרועי. כוכֵי קבורה רבים היו חצובים בסלע, ובכל כוך שכבה גופה חנוטה, לבושה בגלימה שחורה. כה טבעיות נדמו הגופות, זרועותיהן היו שלובות על החזה וראשיהן היו מונחים על כריות אבן, עד כי נדמו לאנשים ישנים. פניהן של הדמויות האיומות נראו כהות ומצומקות, וארובות העיניים היו פעורות וריקות.
מעל כל כוך נחרט בלטינית השם ''לוסיוס'' בתוספת ספרה יוונית. במבט חטוף הבחנתי בספרה האחרונה, והסקתי שישנם כעשרים וחמישה כוכי קבורה. בכוכים האלה שכבו גופותיהם החנוטות של עשרים וחמישה מנהיגים של מסדר הצללים – החל מהמאה השלישית לספירה וכלה בתחילת המאה העשרים.
הצחנה שבקעה מכוכי הקבורה, אותו ריח מוות מבחיל של רקב מהול בריח וניל, גרמו לנו להתנתק ברעדה מהמקום האיום ההוא. המשכנו לפסוע בתוך המערה עד שאור הפנס האיר קיר אבן גדול שסימן את סופה. הגענו לרחבה שבמרכזה ניצב מזבח בזלת עתיק יומין.
משני צִדי המזבח ניצבו לפידים שהיו נעוצים בתוך חורים שנחצבו ברצפת אבן הצפחה. המצית שבתרמיל האטום מילא את ייעודו, ועד מהרה הציף אור הלפידים את חלל המערה.
המזבח נראה עתיק יומין ושיני הזמן לא פגעו בו. כתמים כהים כיסו את הלוח העליון של המזבח. שיערתי כי כתמים אלה הם כתמי הדם של הקרבנות, דמן של נערות לוסיה שנטבחו במערה נוראית זו.
נצנוץ מוזר לכד את עיניי. על כן קטן, בסמוך למזבח, הייתה מונחת חרב ויקינגית עתיקה ולהבה פונה כלפי מעלה. לצִדה היתה מונחת כפפת ברזל. אורם המתעתע של הלפידים השתקף בלהב הממורט עד כי נדמה היה שיש לחרב מקור אור משלה. הבטנו כאחוזי קסם בחרב אותה זיהיתי כחרבו של המלך האראלד, והזמן סביבנו כאילו עמד מלכת.
''זאת החרב שקראה לי,'' אמרתי ליעל. חבשתי את כפפת הברזל על ידי, אחזתי בחרב והנפתי אותה בקריאת ניצחון לעבר תקרת האבן. יעל חייכה אליי ואמרה: ''בנים ומשחקי הכוח שלהם.''
''משחקי כוח?'' השבתי כהד לדבריה. ''כעת כל מה שנותר לנו זה להסתלק מהמקום הארור הזה,ומהר ככל האפשר!''
''לא כל-כך מהר!'' אמר קול צרוד ומוכר שבקע מתוך האפלה והקפיא את הדם בעורקינו.
לוסיוס פסע קדימה מתוך האפלה, מלווה בארבעה גברים גבוהים וחסונים. כמו לוסיוס אדונם, כל הארבעה עטו גלימה שחורה וברדס כיסה את ראשם והסתיר את תווי פניהם.
בהתעלמו לחלוטין מיעל, גיחך אליי לוסיוס ברוע, הניף את מטהו בתנועה יהירה ופלט לעברי: ''זה השטח שלי, וכאן אני השליט. אני עוקב אחריך וצופה את המהלכים שלך אחד לאחד. ידעתי שהאב יואכים לא יתאפק ויגלה לך את המקום שלנו. כל שנותר זה לעקוב אחריך מרחוק, ולראות איך אתה וזוגתך בתמימותכם הרבה נופלים כפרי בשל ישר לידינו.''
לרגע עמדנו המומים ודוממים מעצמת ההפתעה. ''הפלגתם אחריי בים הסוער?'' גמגמתי לעומתו, ''לא הבחנתי בשום כלי שיט אחר.'' וזה השיב: ''מחוף מבטחים שילחתי בך את הכוח של לחשיי. השבעתי את הים ואת השמים לעצור אותך ולקחת את חייך כשלל. אמנם כוחה של החרב שמר עליך מפני איתני הטבע, אך הוא לא יוכל לשמור אותך מנקמת בשר ודם.''
התבוננתי בו ללא אומר, מנסה לאזור אומץ. וזה המשיך בדבריו:''החזר לי את מגילות הקלף שגנבת מאיתנו, ואולי אחוס על חייכם''. הפעם לא נפלתי במלכודת. הבטתי היישר בעיניו, וסיננתי לעברו: אלו הן תעודות ביטוח החיים שלנו. אתה יכול לשכוח מכך שתקבל אותם סתם כך.
לוסיוס נקש במטה שבידו וארבעת הגברים החלו להתקרב לעברנו בתנועה מאיימת. אורות הלפידים שנשקפו מלהבי הפגיונות שאחזו בידיהם בישר לנו רעות. הגנתי בגופי על יעל והנפתי לקראת הבאים את החרב בתנועה נואשת. להפתעתי, כשהבחינו בחרב המונפת נרתעו לאחור. או אז חדרה ההבנה להכרתי: בעבורי החרב היא כלי נשק, אך בעבור חברי המסדר החרב היא סמל לעצמה ולשליטה. לכן עליי לנצל לטובתי את הפחד הקמאי שלהם ממנה.
אחזתי בחזקה בחרב הוויקינגית העתיקה. ניצב החרב ישב היטב בכף ידי עטוית הכפפה, ולפתע חשתי כעין כוח מאגי זורם בגופי ומעניק לי עצמה אדירה. הנפתי את החרב גבוה למעלה, והמשכתי להניפה במהירות מימין לשמאל תוך כדי התקדמות לעבר לוסיוס ואנשיו.
ככל שהתקדמתי לעברם, כך נסוגו אויביי. הטחתי את החרב בתנועה מהירה לכיוונו של לוסיוס, וזה הניף את מטהו בתנועת התגוננות. להב החרב גזר את המטה לשניים כאילו היה זה כפיס עץ. לוסיוס נרתע לאחור באימה כשחרבו של המלך האראלד השמידה את מטה השליטה של מסדר הצללים. הוא השליך מידיו את המטה השבור, ונמלט אל מחוץ למערה עם אנשיו.
חזרתי אל יעל, חיבקתי את כתפיה הרועדות וניסיתי להרגיעה. נשימותיי היו מהירות ולִבי הלם כה חזק בחזי, עד שהרגשתי את קצב הדם ברקותיי. לא פחדתי יותר. ידעתי שכל עוד החרב בידיי, לא ינסו חברי המסדר להתעמת אִתי פנים אל פנים.
רגע קט של שקט, ואז נשמע נפץ עז שקטע את הדומייה. שאון חזק של אבנים מידרדרות ליווה את קול הנפץ, וענן סמיך של אבק חדר למערה והאפיל על אורם הדל של הלפידים. ללוסיוס הייתה כנראה תכנית חלופית כיצד להתגבר עלינו אם ננסה לחסלו. אנשיו פוצצו את הכניסה והחלו לגלגל סלעים ממרום המצוק אל פתח המערה כדי לחסום לחלוטין את היציאה ממנה.
הבנתי שהם מתכננים שנגווע בייסורים נוראים מחוסר חמצן, מצמא ומרעב. לאחר זמן-מה, יחזרו לאי כדי לחשוף את הפתח, ישיגו בחזרה את החרב וישליכו את גופותינו לים.
עם שוך האבק גיששנו את דרכנו לכיוון הפתח., כדי לגלות שזה נחסם לחלוטין על ידי גל אבנים. חזרנו פנימה, והתיישבנו על הרצפה ליד המזבח. כדי לחסוך בחמצן, כיביתי את הלפידים סביב המזבח, והותרתי רק לפיד אחד בוער, שהטיל אורות וצללים על הקירות סביב.
''זאת סוף הדרך?'' שאלה יעל ונימת ייאוש נשמעה בקולה.
לא עניתי לה, אך מתוך זעם רב הנפתי את ידי העטויה בכפפת הברזל וחבטתי בקיר המערה בעצמה. יעל נרתעה לאחור כתגובה לפעולתי האלימה והבלתי צפויה. לפתע, קלטו עיניה תנועה כלשהי. ''תראה,'' אמרה יעל בהתרגשות והצביעה על אור הלפיד ''הלהבה נעה''. ואכן הלהבה נעה בכיוון מסוים. ''זה משב הרוח שנוצר בגלל תנועת החבטה,'' פלטתי בתסכול, אך יעל הצביעה שוב על להבת הלפיד. הלהבה כאילו קיבלה חיים משל עצמה, ותנודותיה העידו על כניסת משב רוח ממקור חיצוני לתוך המערה.
הסיכוי להצלה ניעור באחת. הבנו שכל עוד הלפיד בוער באור חזק, חמצן טרי נכנס לתוך המערה ומונע מאתנו למות מחנק. תנועת הלהבה העידה על קיומו של פתח כלשהו שדרכו אולי נוכל להימלט מהקבר האיום הזה.
תחושת הנכאים שהחלה אוחזת בנו נעלמה. קמנו ממרגלות המזבח, התבוננו בלהבה המרקדת והתקדמנו לעבר הכיוון המשוער של זרימת האוויר. ידי עטוית הכפפה אחזה בחרב, והשנייה הניפה את הלפיד אל-על, מאירה את הדרך אל פתח ההצלה.
הלכנו לכיוון כוכי הקבורה. פתח קטן הוביל אותנו אל מנהרה צרה ונמוכה שנחפרה מאחורי אותם כוכים. כנראה שימשה המנהרה כפתח אוורור לסילוק ריחות הרקב והמוות.
נכנסנו שפופים מעט לתוך המנהרה. אורו של הלפיד שבידי הלך וגבר עקב זרימת החמצן. הנפתי את הלפיד מעלה ומטה כדי לחפש את הפתח הנסתר. אשנב זעיר, כמעט בלתי נראה לעין, נפער בקיר המערה בסמוך לתקרה, ודרכו שמענו את רעש הגלים המתנפצים אל המצוקים.
על החרב שמרתי מכל משמר, וכפפת הברזל החזקה שימשה לי ככלי עבודה מאולתר. כאחוז טירוף חבטתי שוב ושוב בדפנות האשנב. קיר הצפחה סביב האשנב החל להתפורר וגושי צפחה קטנים החלו לנשור מטה לכיוון רגליי. התעלמתי מהכאב הטורדני ומהדם שזרם מהפצעים הפעורים שבידי לתוך הכפפה. המשכתי להלום בדפנות האשנב. החור שנפער הלך וגדל עד כי יכולנו לחמוק דרכו החוצה בזחילה.
בצאנו דרך הפתח, מצאנו את עצמנו בחוף ים המשופע בשוניות ובסלעים. גלי הים ניתזו עלינו בחזקה, שוטפים מראשינו את העפר ומסירים מאתנו את ריח המוות שנספג בבגדינו. השקפנו מרחוק אל הכניסה של מערת הצללים. היא הייתה חסומה לחלוטין בסלעים ובעפר.
לא מצאנו כל סימן לנוכחותם של לוסיוס ושל אנשיו. הנחתי שהם הסתלקו מהאי, בטשטשם כל סימן שיצביע על ניסיון ההתנקשות.
פסענו על החול הרטוב לכיוון המפרץ הקטן שסירתנו עגנה בו. הסירה התנדנדה קלות במי הים. כשקרבתי אליה ראיתי שמים החלו לחדור לתוכה. אנשי המסדר נקבו חור בקרקעיתה כדי להכין מעין גרסת כיסוי לסיפור היעלמותם של זוג התיירים ששכר סירה זו, וטבע עימה בים הסוער.
החור בסירה לא היה גדול. הסרתי את חולצתי, כרכתי אותה לחבילה קטנה ונעצתי אותה חזק בתוך החור כדי לחסום את המים החודרים לסירה.
המנוע נדלק בזריזות. התיישבנו במושב העץ כשרגלינו טובלות במים שנקוו בתחתית הסירה, והפלגנו לאט ובזהירות לכיוון חוף המבטחים שהמתין לנו באופק.
קרניים אחרונות של שמש האירו את הדרך בחזרה. הים היה שקט וההפלגה לחוף נמשכה ללא אירועים מיוחדים. לרגע קט דימיתי את עצמי למלך ויקינגי קדום החוזר משדה הקרב, ומלכתו מפליגה לצידו. את חרב המלך והכפפה עטפתי היטב במעילה של יעל לבל ייחשפו לעין זרה. הענק הדני אדום השער המתין לנו במעגן ופניו מודאגות. ''כמה גברים עברו כאן קודם, וסיפרו שקרה אסון לתיירים שביקרו באי,'' כך שח לנו. התבוננו בו בתמימות מעושה. הבטחנו לו שלא קרה שום אסון, למעט היסדקות הסירה עקב סלע שפגע בתחתית העץ שלה.
תשלום נדיב הרגיע את חששותיו של משכיר הסירה. קיווינו שיסכור את פיו. השמש כבר נעלמה באופק ודמדומי הערב צבעו את השמים באדום. הגיעה העת לעזוב את ריבה בחסות החשכה, ולהתחיל במסע בחזרה הביתה.
חרבו של המלך האראלד
מאת דב גונן
אורלי לוי – הוצאה לאור, 2005
157 עמודים
הספר מוצע כעת בהנחה מיוחדת לחברי האגודה: ראו עמוד מבצעי הספרים שלנו.
עמוד מבצעי הספרים
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
אבל אבל אבל... (חדש)
Boojie יום שני, 11/04/2005, שעה 13:40
זה ממש מהאמצע! איך אפשר להבין משהו?
פרט לכך, נראה כמו משהו עם פוטנציאל לראות מגניב או מחריד - או שניהם. דעה של ממש תהיה לי רק אחרי שאני אקרא. מתישהו. כשיהיה לי זמן. כרגיל. :-)
|
|
|
|
|
אבל אבל אבל... (חדש)
ange noir יום שני, 11/04/2005, שעה 16:46
בתשובה לBoojie
אין לי בעיה לקרוא עבורך
ואפילו לספק ביקורת לאספמיה
כל זה בתנאי, כמובן, שתספקי לי את הספר >:-)
|
|
|
|
|
ומאיפה לי הספר? (חדש)
Boojie יום שני, 11/04/2005, שעה 19:23
בתשובה לange noir
|
|
|
|
|
(חדש)
evilsheep יום שני, 11/04/2005, שעה 23:28
נראה כמו משהו עם פוטנציאל להפוך לחוויה טראומטית.
|
|
|
|
|
חוויה נפלאה (חדש)
דובי יום רביעי, 13/04/2005, שעה 19:00
בתשובה לevilsheep
במקום לילל-נראה אותך מרים את הכפפה, קונה את הספר וקורא אותו עד תומו.
רק אז נדבר
|
|
|
|
|
אם אתה רוצה שאנשים לא יקנו את הספר תמשיך באסטרטגיה שלך. (חדש)
ירון יום רביעי, 13/04/2005, שעה 20:50
בתשובה לדובי
כשמחבר הספר מתלהם על אנשים שמביעים דעה לגטימית (ככה זה באינטרנט ובעולם: ברגע שהספר יצא לכל אחד יש דעה) זו הדרך הטובה ביותר לגרום לאנשים אנטי מהספר. עלי זה כבר עבד ואני לא מרים את הכפפה.
|
|
|
|
|
נו, באמת, זה מהאמצע. תביאו פרק א'! (חדש)
יעל יום שני, 11/04/2005, שעה 23:38
לא עושה לעצמי ספוילרים.
|
|
|
|
|
באמת לא ברור מה הרעיון (חדש)
ceblare יום שלישי, 12/04/2005, שעה 12:33
לפרסם פרק מהאמצע, אולי הם חושבים שהפרק הראשון לא יהיה מספיק אטרקטיבי.
להביא את הפרק הראשון, לאלתר!
|
|
|
|
|
ברור מאד מה הרעיון (חדש)
דובי יום רביעי, 13/04/2005, שעה 18:58
בתשובה לceblare
יקירי
מבטיח לך שהפרק הראשון מאד אטרקטיבי.
כחלק מהאיסטרטגיה העיסקית שלי (בידול), העדפתי לא להסביר לקורא על מה מדובר, אלא לגרות את סקרנותו.
אז מה שנותר לך להפסיק להתבכיין, להרים את הכפפה ולקנות את הספר.
אני ממתין לך.
|
|
|
|
|
אם תמשיך להגיד לאנשים (חדש)
ניר יום רביעי, 13/04/2005, שעה 19:34
בתשובה לדובי
שהם ''מתבכיינים'' או ''מייללים''- אתה יכול להיות בטוח שהם לא יקנו את הספר שלך.
רוצה שיקנו אותו? תגיב בצורה מנומסת.
|
|
|
|
|
אתה יוצא מנקודת הנחה שכולם אוהבים לקרוא פרק מהאמצע (חדש)
יעל יום רביעי, 13/04/2005, שעה 22:13
בתשובה לדובי
אז לא, יש אנשים שאוהבים להתחיל בפרק א' ולהמשיך לפי הסדר עד הסוף הלא ידוע.
אני ביניהם. כמו שאמרתי, לא עושה לעצמי ספוילרים.
לא נורא, בפעם הבאה שאכנס לחנות ספרים אני אחפש את הספר ואקרא את פרק א' בעצמי. לא יודעת מתי זה יקרה כמובן.
|
|
|
|
|
דובי, (חדש)
NY יום חמישי, 14/04/2005, שעה 13:30
בתשובה לדובי
זכותם של המגיבים כאן להתבכיין ככל העולה על רוחם, וכן לקטר, לנטפק (לחפש טעויות בזכוכית מגדלת), לערער על מוסכמות, למצוא טעם לפגם ובכלל, להתייחס באופן לא מחמיא לחלוטין לתכנים הרואים אור כאן - מאמרים, סיפורים, פרקים מספרים חדשים - למגינת לבם הרבה של מחברי התכנים הנ''ל.
בכל הנוגע לעניין זה, אגב, אתרנו אינו יחיד במינו - כמעט בכל אתר המאפשר תגובות גולשים ננקטת מדיניות דומה. כדאי לך להתרגל לכך.
מעבר לכך, האם אתה באמת סבור שההצהרה ''מבטיח לך שהפרק הראשון מאד אטרקטיבי'', כשהיא באה מפי המחבר, מעוררת במישהו כאן או בכלל תחושת אמינות כלשהי? רצון לקרוא את הספר?
אני מציע לך לקרוא היטב את המאמר הקצר של בוג'י בקישור שהובא בהודעתה למטה. למד מנסיון העבר - המר - של כותבים אחרים כאן ובכלל.
|
|
|
|
|
לקרוא דברים שבוג'י כתבה זה מומלץ (חדש)
Boojie יום חמישי, 14/04/2005, שעה 15:52
בתשובה לNY
באופן כללי.
ואני לגמרי אובייקטיבית בעניין הזה.
|
|
|
|
|
בידול LOL (חדש)
ceblare יום שישי, 15/04/2005, שעה 14:40
בתשובה לדובי
אני לא חושב שהשגת את המטרה.
|
|
|
|
|
אני אשאר עם הויקינגים של קיי (חדש)
אמבר יום שישי, 15/04/2005, שעה 16:55
בתשובה לceblare
|
|
|
|
|
לא רוצה להרים את הכפפה, לא רוצה לקנות, לא רוצה לקרוא ולא (חדש)
ביגוס דיקוס יום שני, 18/04/2005, שעה 19:19
בתשובה לדובי
כדאי לך לחכות לי כי אני לא אבוא.
|
|
|
|
|
נו, טוב, בסדר. (חדש)
goshdarnit יום שני, 18/04/2005, שעה 20:47
בתשובה לביגוס דיקוס
ביגוס דיקוס, אם זהו אכן שמך האמיתי. בסדר, אז הוא התנהג לא יפה. הוא לחוץ. הוא הוציא ספר, הוא רוצה שהספר יצליח וכל תגובה בפורום נראית הרת גורל.
בואו נעזוב אותו בשקט.
|
|
|
|
|
הנה, תראה למשל את גיא- (חדש)
שלמקו יום שני, 18/04/2005, שעה 21:19
בתשובה לgoshdarnit
הוא הוציא ספר, הוא רוצה שהספר יצליח וכל תגובה בפורום נראית הרת גורל- אבל הוא לא לחוץ. זאת כן סיבה לקנות את הספר שלו?
|
|
|
|
|
לא, מה פתאום. (חדש)
Boojie יום שני, 18/04/2005, שעה 23:46
בתשובה לשלמקו
הסיבה לקנות את הספר שלו זה כי הוא כותב טוב. 'צטערת על הבנאליות.
|
|
|
|
|
ספר חבל על הזמן (חדש)
מיטל יום רביעי, 13/04/2005, שעה 18:53
ספר מה זה מותח חבל לכם על הזמן
|
|
|
|
|
שלום לך מיטל. (חדש)
Boojie יום רביעי, 13/04/2005, שעה 20:02
בתשובה למיטל
שמחתי מאד לראות פה ביקורת זריזה כל כך על הספר, ועוד ממי שעל פי דרך התנסחותה מייצגת, ככל הנראה, את הנוער בארצנו הקטנה והמתפתחת. נאה לראות כי מישהי כזאת הספיקה לקרוא את הספר כל כך מהר, ועוד לטפח דעה כה מוצקה בעניינו עד שמיהרה להכנס לאתר זה ולפרסמה.
עוד יותר שמחתי לראות שאותה ביקורת הופיעה פה לא יותר מחמש דקות לפני שצץ פה גם מחבר הספר, וענה בצורה מאד לא מנומסת לאנשים שניהלו דיון בעניין יצירתו.
אמנם, אני בטוחה שיהיו אנשים חשדנים שיחשבו שעשוי להיות קשר כלשהו בין שתי העובדות הללו, אבל אנחנו, כחובבי מד''ב, הרי לא חשדנים מטבענו, ולהפך, מאמינים לכל.
ורק מכיוון שאני מכורה לפרסום עצמי, ארשה לעצמי לפרסם פה קישור למאמר שחיברתי, ושעניינו ''איך לעשות פרסומת באינטרנט לספר שכתבת, בלי לעצבן את הקוראים הפוטנציאליים''. לא שאני מנסה לרמוז שיש למאמר זה איזושהי רלוונטיות אלייך, מיטל, אבל לא יכולתי להתגבר על הדחף. מי יודע, אולי מר גונן יראה לנכון לקרוא אותו, ואולי מאמר זה אף יועיל לו במשהו.
|
|
|
|
|
מעבר לכך שהסיפור מופיע באמצע (חדש)
טווידלדי יום רביעי, 13/04/2005, שעה 22:36
(אני עוד צריך לגבש דעה על מה שקראתי),
אולי קצת מאוחר מדי, אבל:
יש צורך בעריכה לשונית.
|
|
|
|
|
אפשר דוגמאות? (חדש)
Boojie יום חמישי, 14/04/2005, שעה 4:00
בתשובה לטווידלדי
לא קראתי הכל (באמת לא היה לי כוח), אבל ממה שכן קראתי, דווקא נראה סביר.
|
|
|
|
|
סביר? (חדש)
evilsheep יום חמישי, 14/04/2005, שעה 22:40
בתשובה לBoojie
מעניין.
ממתי ההגדרה ל''סביר'' עודכנה ל-''משהו שגורם לקורא לחוש צורך עז לנקר את עיניו''?
צריך לפתוח את אבן-שושן לעיתים קרובות יותר.
|
|
|
|
|
23 באוגוסט 2003. (חדש)
שלמקו יום חמישי, 14/04/2005, שעה 22:46
בתשובה לevilsheep
|
|
|
|
|
? (חדש)
Boojie תמהה יום חמישי, 14/04/2005, שעה 23:34
בתשובה לשלמקו
תאריך גיוס של מי זה?
|
|
|
|
|
קואין. (חדש)
שלמקו יום חמישי, 14/04/2005, שעה 23:47
בתשובה לBoojie תמהה
|
|
|
|
|
? (חדש)
Boojie תמהה יום שישי, 15/04/2005, שעה 0:53
בתשובה לשלמקו
|
|
|
|
|
! (חדש)
שלמקו צמא יום שישי, 15/04/2005, שעה 1:10
בתשובה לBoojie תמהה
|
|
|
|
|
23 באוגוסט 2003. (חדש)
evilsheep יום שישי, 15/04/2005, שעה 16:47
בתשובה לשלמקו
אוקספורד לא נחשב.
|
|
|
|
|
נימוקים זה לחלשים? (חדש)
Boojie תוהה יום חמישי, 14/04/2005, שעה 23:28
בתשובה לevilsheep
|
|
|
|
|
סליחה.צודקת. לא ''עריכה לשונית'' במובן ''תיקון לשון זכר ונקבה וכו''' (חדש)
טווידלדי יום שני, 18/04/2005, שעה 11:38
בתשובה לBoojie
אלא עריכה במובן של ''המשפטים לא בנויים טוב, ואוירה כבדה מדי שורה על בניית המשפטים''. וזו, אכן, עריכה סתם.
|
|
|
|
|
אה. הבינותי. (חדש)
Boojie יום שני, 18/04/2005, שעה 19:53
בתשובה לטווידלדי
|
|
|
|
|
תגובה מאוחרת (חדש)
דובי יום רביעי, 20/04/2005, שעה 11:15
קראתי בעיון רב את כל התגובות לספר שכתבתי.
תגובתי הקודמת, הפזיזה אולי, בוצעה בעיתוי לא טוב, ועל כך אני מתנצל.
לא הייתה לי כל כוונה לחסום ביקורת בונה. להפך. כרגע אני שוקד על הספר השני, וכל תגובה או הערה תתקבל בברכה.
הבעייה שלי שלאחר עבודת מחקר מעמיקה )23 נסיעות לדנמרק( וכתיבה במשך 10 חודשים, קיבלתי ביקורת צורמת מקריאת פרק אחד שנבחר באקראי. באם השתמשתי בביטוי פוגע-אני מתנצל בפני הקוראים, באמת-לא התכוונתי לכך.
התגובות מאלו שקראו את הספר עד תומו היו מאד אוהדות, ואני תקווה שגם החברים באיגוד יהנו מספר המתאר את נופיה, תרבותה ומורשתה של דנמרק.
|
|
|
|
|
ובכן, אני כבר הספקתי לקרוא את הספר (חדש)
גל יום רביעי, 20/04/2005, שעה 11:20
בתשובה לדובי
ולצערי, הספר אכן מתאר את נופיה, תרבותה ומורשתה של דנמרק, אבל זה כל מה שהוא עושה.
לא שדנמרק אינה מעניינת, אבל קיוויתי ליותר סיפור ופחות תיור.
ביקורת יותר מפורטת - כשיהיה לי זמן לשבת לכתוב אותה.
|
|
|
|
|
ובכן, אני כבר הספקתי לקרוא את הספר (חדש)
דובי יום רביעי, 20/04/2005, שעה 13:35
בתשובה לגל
גל יקירי
הספר מתכוון לייצג ז'אנר אחר, לא רק להציג סיפור מרתק אלא גם לספק לקורא ערך מוסף. סיפור רגיל נקרא בשקיקה וזהו זה. אני התכוונתי לתת לקורא מידע נוסף, מידע ערכי, אשר עשוי לשרת אותו בעת שיטייל בדנמרק.
כמדריך טיולים לארצות סקנדינביה, דבר אותו אני מבצע מזה שנים רבות, אני ער לצימאון הרב של נוסעי לכל הקשור לתרבות, מורשת , סיפורי עם ומיתוסים. את כל זאת שילבתי בספר בכדי להעניק לו מימד אחר.
שיהיה לכולנו חג שמח.
|
|
|
|
|
הממ... לא הבנתי: (חדש)
Boojie יום חמישי, 21/04/2005, שעה 1:23
בתשובה לדובי
זה ספר פנטזיה או מדריך טיולים בפורמט סיפורי?
ואני שואלת ברצינות, לא בסרקזם.
|
|
|
|
|
מסתבר שמדריך טיולים. (חדש)
גל יום חמישי, 21/04/2005, שעה 8:21
בתשובה לBoojie
כלומר, יש סיפור, ויש פנטזיה, אבל התרשמותי היא שזה נועד על מנת לאפשר לנו לטייל בדנמרק.
|
|
|
|
|
אהמ אהמ (בא לי להתקרצץ) (חדש)
אלמואדיב אלג'זיר יום חמישי, 21/04/2005, שעה 12:44
סתם, 25 ראשי מסדר במשהו כמו 1,700 שנים, זה נותן להם משהו כמו כמעט 70 שנות כהונה לכל ראש מסדר.
אז או שכל אחד מהם חי פי-שתים מבני אדם אחרים (וזה בלי לקחת בחשבון את תוחלת החים הקצרה יותר בעבר), או שכל אחד מתמנה לראש המסדר כשהוא בן שבוע, ולאחר בערך 70 שנה, מוליד יורש, מהר לפני שהוא מת מזקנה.
אשכרה ספר פנטאסיה.
(מואדיב במצברוח להראות שהוא הבן של הטובח הגדול, אלג'זאר אלכביר מן אלפג'ה)
|
|
|
|
|
חבורה של מרושעים (חדש)
ro יום שני, 25/04/2005, שעה 18:01
האתר הזה מלא מרושעים. משעשעים אומנם. אפילו מאוד משעשעים, אבל מרושעים.
מה יקרה אם קצת תפרגנו?
בכל זאת בנאדם הוציא ספר...
תנו לו איזה חודש חודשיים ואז תקרעו לו את הצורה...
וגם אז - זו לא חובה לקטול...
אפילו אם הספר מחורבן
אפילו אם הוא טוב...
עדיין אפשר להגיד הכל בחביבות כי בעוד כמה זמן אתם תוציאו ספר...
והחברים ה''נחמדים'' שלכם ''יפרגנו'' בדיוק באותה צורה.
|
|
|
|
|
זה בסדר. אל תדאג. (חדש)
goshdarnit יום שני, 25/04/2005, שעה 19:02
בתשובה לro
אתה או הספר שלך קיבלתם יחס לא יפה? אני מבטיח לך שלא תהיה לזה השפעה בחנויות.
גם אם כולם היו מתפעלים מהפרק שפרסמת וחושבים שזאת יצירת מופת מדהימה, לא היתה לזה השפעה מיידית בחנויות.
הוצאת ספר ואף אחד לא מכיר אותך. מה שיקרה עכשיו זה זה: הספר יגיע לחנויות. הוא ימכור מאוד לאט, אבל הוא ימכור. פה ושם כמה עשרות אנשים יקנו את הספר - אבל רק כמה עשרות. אם האנשים שקנו את הספר יתלהבו ממנו, הם ימליצו לחברים שלהם, ורק אז - עוד חודש, חודשיים, אולי שלושה - המכירות יתחילו לעלות. גם אז אולי המו''ל שלך יכסה את ההוצאות שלו. יותר סביר שהוא לא יכסה. הקהל כאן מאוד קטן ולאף אחד אין כסף. אנשים צריכים להחליט אם להוציא כסף על מישהו חדש וזר או להוציא כסף על יצירת מופת מתורגמת שמכרה מליוני עותקים בחו''ל. כל זה לא קשור ליחס שקיבלת פה.
בינתיים, אולי תשלח סיפור ל'חלומות באספמיה' ותתן לאנשים להכיר את הכתיבה שלך. יותר אנשים קוראים את 'חלומות באספמיה' משיקראו את הספר שלך.
|
|
|
|
|
לא רוצים לפרגן. תחיה עם זה. (חדש)
Boojie יום שני, 25/04/2005, שעה 20:29
בתשובה לro
אנחנו אומרים את דעתנו. תחיה עם זה.
אנחנו לא מתייחסים לכל מי שמוציא ספר כאל תערובת של מין מפגר-קדוש שצריך להגן עליו ולסגוד לו. תחיה עם זה.
גילוי נאות: מחברת הודעה זו הוציאה ספר, זכתה לפרגון מצד הרבה אנשים ולאי פרגון מצד כמה אנשים, ושרדה כדי לספר על כך. ומילא זה, אבל סיסמאות חינוכיות אף פעם לא עובדות עליה.
|
|
|
|
|
אני חי עם עצמי מצויין, תודה (חדש)
ro יום שלישי, 26/04/2005, שעה 11:45
בתשובה לBoojie
אל תפרגנו. אני לא אמות מזה. למעשה זה גם לא מזיז לי את
[[המשך הודעה זו צונזר על ידי המערכת עקב שימוש בשפה שאינה מקובלת באתר זה.]]
|
|
|
|
|
אני לא מבינה. לא ביקשת לפרגן בהודעה הקודמת? (חדש)
יעל יום רביעי, 27/04/2005, שעה 10:56
בתשובה לro
אז עכשיו לא לפרגן?
אני כבר מבולבלת מכל זה...
|
|
|
|
|
ובנוסף למה שכתבו עמיתי הנכבדים, (חדש)
NY יום שני, 25/04/2005, שעה 23:35
בתשובה לro
וכדי להוכיח ש''רשעים'', לא רק כאן הם מצויים, הנה קישור לביקורת על הספר שפורסמה היום במקום אחר. כאן:
|
|
|
|
|
חבורה של מרושעים????????? (חדש)
היא יום ראשון, 01/05/2005, שעה 21:06
בתשובה לro
בתור אחת שמכורה לקריאה ונהנת כמעט מהכול (כולל חלק נכבד מהאינציקלופדיה העברית בנעורי) מצאתי את עצמי מדלגת על קטעים שלמים . כל מארג של הספר מורכב מיותר מידי קטעי חוטים של עליל שמונחים זה ליד זה ואינם מתחברים.
חבל רציתי לעודד סופר ישראלי אבל המציאות קיימת לפעמים.
האייור על העטיפה מוצלח.
|
|
|
|
|
טוב, זה לא סותר. (חדש)
Boojie יום שני, 02/05/2005, שעה 3:04
בתשובה להיא
הספר יכול להיות לא מוצלח במיוחד, ואנחנו *עדיין* נהיה חבורה של מרושעים. לא ככה?
|
|
|
|
|
למעשה, (חדש)
שלמקו יום שני, 02/05/2005, שעה 17:34
בתשובה לBoojie
אנחנו נהיה חבורה של מרושעים גם כשאין שום ספר בסביבה.
|
|
|
|
|
בדיוק! (חדש)
NY חבורה ומכה טריה יום שני, 02/05/2005, שעה 18:28
בתשובה לBoojie חבורה של מרושעים
|
|
|
|
|
בדיוק? (חדש)
רני יום חמישי, 05/05/2005, שעה 1:27
בתשובה לשלמקו
|
|
|
|
|
בדיון (חדש)
פרסומת סמויה יום חמישי, 05/05/2005, שעה 15:05
בתשובה לרני
|
|
|
|
|
בלי בכלל לקרוא את הספר (חדש)
Ceblare יום שישי, 29/04/2005, שעה 9:05
רציתי להגיד שהרעיון נשמע לי חמוד, אני מאוד מתעניין בהיסטוריה אירופאית כך שאני אמור להנות מהקטעים שמרחיבים עליה (בהנחה שהם שאובים מההיסטוריה האמתית וכ'ו).
בכלל, מדריך טיולים בדנמרק נראה לי כמו 'המקצוע' הכי מגניב ביקום. מיד אחרי מדריך טיולים בניו-זילנד ןאח'כ בסין.
אני חייב ללכת לטייל קצת.
ולספר הבא שלך - תפרסם את הפרק הראשון, אל תהלל את עצמך ותנסה לכתוב (בתגובות) דברים יותר מעניינים כמו מי אתה, מה אתה, איך הגעת לכאן, פירסומים קודמים, הרקע לכתיבת הספר וכ'ו (כבר כתבת, אבל פעם הבאה, תעשה את זה מראש.)
אל תצפה להרוויח מכתיבה שני גרושים. כנראה שכתיבת מד'ב בעברית (וספרים בעברית בכלל) לא נעשית מבצע כסף. (אין קוראים, אין כסף, אין עבודה, קשה, קשה :)) - אופס, זה לא נשמע טוב, אני לא רומז שאתה כותב מבצע כסף. סתם רציתי להבהיר משהו.
|
|
|
|
|
לא. (חדש)
ביורן יום ראשון, 01/05/2005, שעה 2:42
ניסיתי לקרוא, באמת שניסיתי. אבל הסיפור נראה תלוש מדי, המון דברים שלא הבנתי. בשורה התחתונה, זה סיפור שעזבתי באמצע, וזה לא קורה הרבה. הקשר הישראלי נראה לי מאולץ מדי, וחבל היה לדחוף אותו לסיפור, שגם ככה הולך על חבל דק מאוד של אמינות.
העניין עם המלך הראלד נראה טיפה... תמוהה. אם אני לא טועה, המלך הראלד היה מלך אנגלי (סקסוני) ששם קץ לפלישה הויקינגית לאנגליה (ושבועיים אחרי זה הנורמנים שחטו אותו, כמובן), כך שהבחירה לקרוא למלך דני בשם זה, מוזרה בעיניי.
|
|
|
|
|
אתה מבלבל מלכים (חדש)
דותן דימט יום ראשון, 01/05/2005, שעה 13:40
בתשובה לביורן
לא קראתי אפילו את הכריכה האחורית של הספר,
אבל נידמה לי שמדובר בהראלד כחול-השן, מלך דנמרק, ולא במלך האנגלי שנהרג בקרב עם ויליאם הכובש.
|
|
|
|
|
אכן, מדובר בכחול השן (חדש)
גל יום ראשון, 01/05/2005, שעה 15:25
בתשובה לדותן דימט
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
