על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
ספרים | סרטים | טלויזיה | סיפורים | מאמרים | פרקים לדוגמה | שונות | מגזין האגודה | חיפוש | ארכיון | עמוד ראשי
עוד בקטגוריה זו:

זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2  
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3  
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1  
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4  
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0  
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13  
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5  
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2  
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות

סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4  
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5  
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8  
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1  
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2  
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22  
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15  

נא להדק חגורות
סרטים / רז גרינברג
שבת, 16/12/2000, שעה 0:29

הרבה חודשים עברו מאז פורסמה כאן הכתבה 'בדרך ליעד הסופי', ורק עכשיו, סוף סוף, הגיע אלינו הסרט שעל שמו היא נקראה. הגיע הזמן.

למעשה, בעלי DVD יכלו להנות מהסרט כבר לפני חודשיים, וזו אופציה עדיפה על פני הצפיה בו בקולנוע - אבל אני מקדים את המאוחר.

תזכורת: ג'יימס וונג ושותפו להפקה גלן מורגן היו עד לא מזמן צוות הכותבים המוכשר ביותר בסדרות מד''ב בטלויזיה. הם כתבו לעונות הראשונות של ''תיקים באפילה'', לעונה השניה והמשובחת של ''מילניום'', יצרו את ''מעבר לחלל'' המצוינת וכתבו כמה פיילוטים מבריקים. הם גם נאלצו לסבול התעללויות חוזרות ונשנות מצד מפיקים ובעלי אולפנים (שביטלו את ''מעבר לחלל'' לאחר עונה אחת בלבד ולא הוציאו אל הפועל אף פיילוט אחר שלהם). באביב האחרון הם עבדו על סדרה חדשה בשם ''The Others'', ששבקה חיים גם היא לאחר חצי עונה בלבד. מורגן ו-וונג נשברו סופית, והחליטו שהם עוזבים את הטלויזיה לטובת הקולנוע. התזמון התאים: הם בדיוק סיימו לעבוד על סרט בשם ''יעד סופי'' (Final Destination).

''יעד סופי'' החל את דרכו כטיוטה מחונטרשת של ארבעה עמודים שנכתבה על ידי תסריטאי אלמוני בשם ג'פרי ראדיק. מורגן ו-וונג קיבלו את הטיוטה הזאת מחברת New Line, ששאלה האם הם יוכלו להוציא ממנה משהו ראוי למאכל אדם. הם קראו את הטיוטה, טלטלו את ראשם בחוסר אמון כשראו כמה היא גרועה, אבל הרעיון הבסיסי שלה מצא חן בעיניהם. מכיוון שבאותה תקופה הטרנד החזק בהוליווד היה סרטי הבני-נוער-נשחטים-בסיטונות (''צעקה'' ודומיו), לקחו מורגן ו-וונג את הרעיון הבסיסי של ראדיק והלבישו אותו על הפורמט העלילתי הזה. וונג (שכבר היה מועמד לאמי על בימוי הפרק המבריק ''הרהוריו של האיש המעשן'' ב''תיקים באפילה''), החליט שזה יהיה סרט הבכורה שלו כבמאי קולנוע. התוצאה היא סרט אימה שונה מכל שאר הסרטים בז'אנר, בשל המרכיב המד''בי/פנטסטי שלו: מי שרודף אחרי הצעירים בסרט הוא לא איזה רוצח חסר פנים עם קשרים מפוקפקים לאילן היוחסין של הגיבור/ה. מי שרודף אחריהם הוא... המוות עצמו.


גיבור הסרט הוא אלכס בראונינג (דבון סוואה), שיוצא ביחד עם עוד 40 מבני כיתתו לטיול לפאריס. בדיוק לפני שהטיסה שלהם עומדת להמריא מניו-יורק, אלכס רואה חזיון לפיו המטוס עומד להתפוצץ באויר. הוא גורם למהומה שבמהלכה הוא מושלך מחוץ למטוס ביחד עם עוד חמישה תלמידים אחרים והמורה שהיתה אחראית עליהם. המטוס ממריא בלעדיהם, ומספר שניות לאחר מכן החזיון של אלכס מתגשם, והמטוס אכן מתפוצץ. כל ששת הניצולים (כמו גם שני אנשי FBI החוקרים את האירוע) מגלים מיד חשדנות ופחד כלפי אלכס. החשדנות הזאת גוברת כשמסתבר שהמוות, שממנו הניצולים ברחו, בא לסגור אתם את החשבון, והוא ממתין להם מעבר לכל פינה אפשרית - ווריאציה מהגהינום על חוק מרפי: בכל כביש שהם חוצים יש מכונית שמחכה לדרוס אותם, כל שקע חשמלי אליו הם שולחים יד בהיסח דעת יגרום להם להתפחם, כל עמוד מתמוטט יפול בדיוק עליהם, על כל רצפה רטובה הם יחליקו וישברו את הראש.


כישרון הכתיבה של מורגן ו-וונג מופגן בסרט במלא כוחו (למרות כמה גמגומים בדקות הראשונות), במיוחד בדיאלוגים המושחזים שהגיבורים מנהלים בינם לבין עצמם על הגורל שרודף אותם. שיחות הנפש בין בראונינג לדמויות האחרות אמנם קצת פחות מוצלחות, אבל הן נותנות לדמויות איזשהו עומק שלא קיים בדרך כלל בסרטים אחרים של הז'אנר.
וונג מגלה גם כישרון בימוי עצום, הבא לידי ביטוי במיוחד בדקות הקודמות לסצינות המוות של גיבורי הסרט. וונג, כך נראה, הושפע קשות מטוד בראונינג, אמן סרטי האימה של שנות ה-‏30 (''דראקולה'', ''פריקס''), שעל שמו נקרא גיבור הסרט, אלכס בראונינג (בכלל, הרבה מאד דמויות בסרט קרויות על שם במאים ושחקנים של סרטי אימה קלאסיים). כמו בראונינג, גם וונג בונה את הדקות האלו על תשומת לב לפרטים קטנים - כוס מים, קומקום חשמלי, חבל כביסה - שלכל אחד מהם יש פוטנציאל קטלני שאו-טו-טו הולך להתממש (או שלא).
אבל כשוונג מגיע לסצינות המוות עצמן (להוציא את התרסקות המטוס בתחילת הסרט, שהיא אכן סצינה מבהילה מאד) קורה דבר משונה. נדמה שוונג פתאום מעביר הילוך ועובר לסגנון בימוי שונה לחלוטין. הסצינות האלו, שאמורות להפחיד ולזעזע מבויימות כמו קרבות קונג-פו בסרטי פעולה - באופן אקרובטי, מסוגנן, מלהיב, מבדר, אפילו משעשע (אם תהיתם פעם איך תאונת דרכים יכולה להיות משעשעת - בסרט הזה תראו איך). התוצאה היא שהצופים מוצאים את עצמם נהנים מהסצינות האלה, במקום להיות מוטרדים מהן (ואולי זו הכוונה - שהצופים צריכים להיות מוטרדים מכך שהם לא מוטרדים? אבל אני בספק גדול אם המסר הזה יחלחל). הסוף של הסרט לוקח את הגישה הזאת לקצה הגבול האפשרי.


כאן נכנסת גרסת ה-DVD. למעשה, ישנן שלוש סיבות טובות לראות אותה במקום ללכת לראות את הסרט בקולנוע:

1. כי זה יהיה עונש חינוכי הולם למפיצי הסרטים בארץ, שהביאו לנו את הסרט באיחור שערורייתי.
2. כי מסכי התפריט של ה-DVD מדהימים ביופיים.
3. בגלל שרק ב-DVD אפשר להבין איזה סרט וונג רצה לביים באמת.

ה-DVD מכיל שלוש סצינות שנחתכו בעריכה וגם סוף אחר. כל אלה משנים לחלוטין את הפוקוס של הסרט. הוא הופך, פתאום, מבידור מתוחכם במשקל נוצה לסרט קודר, עגום ומדכא. למה הסצינות האלה לא נכללו בגרסא שיצאה לאקרנים? מסתבר שבהקרנות המבחן הקהל העדיף את הפופקורן, וכך שלחו האולפנים את מורגן ו-וונג לצלם סוף אחר, אמביוולנטי יותר, שלא יוציא את הקהל מדוכא מהאולמות, וגם ישאיר פתח לסרטי המשך (מורגן ו-וונג הבהירו שלא יהיה להם חלק בסרטים האלה).
מה שיהפוך את הסרט הזה לחוויה אמיתית למעריצים של מורגן ו-וונג הוא האנשים שאיתם הם עבדו על הסרט, חלקם מלווים אותם כבר די הרבה זמן. השחקנים, למשל: קריסטן קלוק (קפטן ואנסן מ''מעבר לחלל'', מליסה אסטפן ב''תיקים באפילה'', לארה מינס ב''מילניום'' ואשתו של גלן מורגן בחיים האמיתיים) ורוברט וייסדן (שנתן הופעה מצוינת ב''תיקים באפילה'' בתור רוצח טלפאת, וב''מילניום'' בתור חוקר משטרה אנטיפאת). חוץ משניהם מופיע פה גם טוני טוד (אייקון סרטי אימה בזכות עצמו, עם רקורד מכובד של הופעות אורח בסדרות ''מסע בין כוכבים'', ''תיקים באפילה'' ו''בבילון 5'').
שאר צוות השחקנים הצעיר (והאלמוני יחסית) מפגין אנרגטיות ראויה לציון, אם כי מבחינת יכולת המשחק עדיין יש להם מה ללמוד. סוואה עצמו (ששיחק לפני שנתיים בסרט האימה ''יד רצחנית'' שיצא אצלנו ישר לוידאו) כריזמטי ונעים לצפיה, אבל כשהוא צריך להפגין רגשות הוא הופך לבאסטה של הבעות פנים. אלי לרטר, בתפקיד קליר ריבס, החברה של אלכס, קצת יותר מוצלחת (אגב, באחת הסצינות שמוציאה גם ממנה וגם מסוואה את המשחק הטוב ביותר שלהם, שניהם הופכים לגרסאות הצעירות של מאלדר וסקאלי). שני שחקנים קצת יותר מוכשרים, צ'אד דונלה ושון סקוט, לא מקבלים מספיק זמן מסך, למרבה הצער. ההפתעה הכי גדולה באה מקר סמית', שידוע בעיקר בתור ההומו הרגיש מ''דוסון קריק'' ועושה כאן את התפקיד הכי רחוק מזה שמתקבל על הדעת. סמית משחק את קרטר (קריצה לכיוון יחסי האהבה/שנאה של מורגן ו-וונג עם כריס קרטר, יוצר ''תיקים באפילה''), בריון חמום-מוח שהתחביב שלו זה למרר את חייהם של כל הסובבים אותו. הברקת ליהוק ענקית.


מאחורי הקלעים מתחילה החגיגה האמיתית: רוברט מק'לאקלן, שצילם את ''מילניום'' מוכיח פה שוב שגם חושך יכול להיות אמירה אומנותית (דרך אגב, אם היערות האפלים בסרט נראים לכם מוכרים, זה לא במקרה: הצילומים נערכו בקנדה, באותם סטים שבהם צולמו ''תיקים באפילה'' ו''מילניום''). תומס ג' רייט, במאי שהולך עם מורגן ו-וונג מאז ''מעבר לחלל'', ביצע עבור הסרט הזה כמה צילומי שטח. הפסקולנית המוכשרת שירלי ווקר, שהלחינה את ''מעבר לחלל'' ואת ''The Others'', עושה גם היא עבודה למופת (למרות שהפסקול שלה בסרט הזכיר לי יותר את המוסיקה שהיא עשתה לסדרות המצויירות של ''באטמן'' ו''סופרמן'').
וונג עובד עכשיו, ביחד עם מורגן, על סרט חדש בשם ''One'' בכיכובו של ג'ט לי. עד שזה יצא (ונקווה שיצא אצלנו בהפרש חודשים קטן יותר מזה שלקח ל''יעד סופי'') לכו לראות את ''יעד סופי'' שהוא, באופן רשמי, סרט האימה המוצלח של השנה. מומלץ, כאמור, לראות על DVD כדי לקבל את הערך המוסף של הסצינות החסרות. כך או כך, שתהיה לכם טיסה נעימה.



יעד סופי האתר הרשמי בחו''ל
Final Destination האתר הרשמי בארץ
ראיונות עם יוצרי הסרט
אתר מעריצים של הסרט בתוך אתר מעריצים של מורגן ו-וונג
בדרך ליעד הסופי מאת רז גרינברג
 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
אהם...  (חדש)
דג אדום יום ראשון, 17/12/2000, שעה 23:03
 איש איש ודעתו... אני לא צופה באקס-פיילס, לא ראיתי ''מילניום'' אף פעם, ולדעתי, והיא דעת רבים, ''יעד סופי'' הוא סרט טפשי למדי ובהחלט לא מלהיב. מפחיד הוא לא, מבהיל במקומות בודדים - ואת זה ''צעקה'' ובניו עשו טוב יותר. יש מקוריות מסוימת במרדף מפני המוות, ולא מפני איזה רוצח עם סכין, אבל מה שהיה יכול להיות מעניין נהרס בפילוסופיה בחצי גרוש ו''תאוריות'' לא אמינות. אולי בגרסה המקורית הסרט היה טוב יותר, מי יודע.

ובלי פרסומת אי אפשר, כמובן: את ביקורת ''עין הדג'' על הסרט ניתן למצוא בכתובת:
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.