 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות
סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15
|
 |
חכם בלילה
סרטים / רז גרינברג
יום שלישי, 28/09/2004, שעה 12:19
'Night Stalker' ו-'Night Strangler' – שתי קלאסיקות פרי עטו של אחד מוותיקי המד''ב, ריצ'רד מת'סון
|
|
צפיה בסרטי וסדרות ז'אנר ישנים היא חוויה מעניינת לא רק בגלל אנחות הנוסטלגיה נוסח ''אחחח, כבר לא עושים כאלה יותר'', כי אם גם עקב הסיבה ההפוכה – היכולת לזהות בהם את שורשיהן של יצירות ז'אנר עכשוויות. כזה הוא המקרה של שני סרטי הטלויזיה '' Night Stalker'' (מ-1972) ו-''Night Strangler'' (מ-1973), שיצאו לאחרונה על גבי DVD אחד. בואך שנות ה-2000, מדובר בשניים מהסרטים החשובים והמשפיעים ביותר על הז'אנר בקולנוע ובטלויזיה של המד''ב והפנטסיה. השם המרכזי שניצב מאחורי שני הסרטים הוא ריצ'רד מת'סון.
מת'סון הוא אחד הכותבים הותיקים והמוערכים של תחום המד''ב, הפנטסיה והאימה, ולעתים קרובות הוא פועל בצומת בה נפגשים כל השלושה. הוא האיש שלימד דור שלם של סופרי ז'אנר (ובראשם סטיבן קינג, שציין שעבודותיו של מת'סון היו לו מקור השראה עיקרי) כי סיפורי אימה אינם חייבים להתרחש בטירות אפלות ומתפוררות: אפשר למקם אותם בלב-לבה של הבורגנות האמריקאית השאננה.
אחד הגורמים שהפכו את כתיבתו של מת'סון למוצלחת כל-כך בתחומה היה תחושת הבדידות והניכור המעיקה המלווה את גיבורי הספרים והסיפורים שלו. תחושה זו ניכרת כבר בסיפור הקצר הראשון שפרסם, בשנת 1950, ''ילוד איש ואשה'' (הופיע בעברית בגליון 12 של ''פנטסיה 2000''), כמו גם בספרים אותם הוא כתב במהלך אותו עשור, ביניהם ''I Am Legend'' – אחד מספרי הערפדים המדכאים ביותר שנכתבו אי-פעם, על-אודות האדם האחרון שנותר עלי-אדמות לאחר שמגיפה קטלנית הפכה את יתר תושבי העולם למפלצות הניזונות מדם.
הקריירה של מת'סון כתסריטאי החלה כמעט במקביל לקריירה הספרותית שלו, כאשר ב-1957 הוא עיבד את ספרו ''The Incredible Shrinking Man'' (אודות תושב-פרברים, בעל ואב למופת, המתכווץ לגודל של סנטימטרים ספורים ומגלה כי במצבו החדש הבית בו הוא גר הפך למלכודת-מוות אחת גדולה עבורו) לתסריט של סרט גדוש פעלולים והמצאות חזותיות בבימויו של ג'ק ארנולד. שנתיים לאחר מכן הפך מת'סון לאחד הכותבים הפוריים ביותר בסדרת הטלויזיה ''אזור הדמדומים'', ורבים מהפרקים אותם הוא כתב היו עיבודים לסיפורים הקצרים שלו. אחד מהפרקים הידועים ביותר בסדרה, פרי עטו, היה ''The Invaders'' – סיפורה של אשה זקנה המגלה פולשים זעירים מהחלל בחווה המבודדת בה היא מתגוררת. פרק זה נכתב ובוים כמעט ללא דיאלוגים. מת'סון חזר על התעלול הזה, כעשור לאחר שידור הפרק האמור, בתסריט שכתב לסרט הטלויזיה ''Duel'' – סרט שכולו מרדף כבישים בין נהג מכונית מבוהל ונהג משאית רצחני, שהיה גם סרטו הראשון באורך מלא של במאי צעיר ומבטיח בשם סטיבן ספילברג. תרומה חשובה נוספת של מת'סון למד''ב הטלוויזיוני, המזוהה איתו פחות אבל משמעותית באותה מידה, היא הפרק ''The Enemy Within'' אותו כתב לסדרת ''מסע בין כוכבים'' המקורית. פרק זה, בו מתפצל קפטן קירק לשתי ישויות – אחת חיובית ואחת מרושעת – היה הראשון מבין פרקים רבים בסדרות ''מסע בין כוכבים'' השונות בהם מתעמת אחד הגיבורים עם כפיל של עצמו. הפרק גם סיפק לסדרה את אחד המשפטים המצוטטים ביותר ממנה – ''הוא מת, ג'ים''.
מת'סון החל לעבוד על סרט הטלויזיה ''Night Stalker'' בראשית שנות ה-70. הוא כתב את התסריט על פי ספר שלא יצא לאור של סופר זניח בשם ג'ף רייס. המפיק שגויס לפרויקט היה דון קרטיס, שכבר צבר נסיון ז'אנרי בעבודה על הסדרה ''Dark Shadows'' – אופרת סבון מצליחה שעלילותיה היו שאובות מתחום העל-טבעי. על הבימוי הופקד ג'ון מוקסי, במאי טלויזיה ותיק שעבד לפני כן בסדרות דרמה שונות בארה''ב ובאנגליה.
גיבור הסרט הוא קארל קולצ'אק (בגילומו של דארן מק'גווין), עיתונאי מצליח ומוערך בעברו, שהסתכסך עם מעסיקיו בניו-יורק וכעת הוא עובד ככתב לענייני פשע בעיתון קטן וחסר חשיבות בלאס-וגאס. למרות שהוא מתאקלם היטב בעיר ומצליח לטוות בה מערכת של קשרים המסייעים לו בעבודתו, קולצ'אק עדיין חולם על הסקופ הגדול שיחזיר לו את התהילה המקצועית ממנה הוא נהנה בעבר. הסקופ הזה מתגלגל לפתחו כאשר הוא מתבקש לסקר סדרת רציחות של נערות המועסקות בכמה ממקומות-הבילוי המפוקפקים בעיר. המכנה המשותף לכל אותן רציחות: בגופותיהן של הקרבנות לא נותרה אפילו טיפת-דם אחת. בהתחלה סבור קולצ'אק כי מדובר ברוצח המגלה הזדהות לא-בריאה עם גיבורי הסרטים והספרים האהובים עליו, אך כאשר מצטברות העדויות הוא מתחיל לחשוד: האם יתכן כי מדובר בערפד של ממש המשוטט בעיר? החשדות האלה מעמתים אותו עם העורך הספקן שלו, טוני וינצ'נזו (סיימון אוקלנד), ועם נציגי החוק והרשויות בעיר, המעוניינים להשקיט את הפרשה מחשש ליצירת פאניקה ציבורית ופגיעה בתיירות.
התסריט של מת'סון הוא תעלומה בלשית אינטליגנטית ומותחת, המאופיינת בדיוק בהתמחותו של מחברה: התנגשות חזיתית בין זוועות העל-טבעי ובין העולם המודרני שחדל להאמין בהן ומשלם על כך מחיר יקר. גם הגיבור הניצב במרכז הסרט, קולצ'אק, הופך לדמות בלתי נשכחת בזכות התסריט של מת'סון, ולא פחות מזה בזכות ההופעה של מק'גווין. זה האחרון מביא לתפקיד שילוב כובש של חלקלקות ותמימות, מרץ ועייפות, יאוש וניצוץ בעיניים: ציניות של אדם שנפל מהפסגה ואופטימיות בלתי-נלאית של מי שמנסה לטפס בחזרה למעלה. המשחק המשובח הזה מופגן לא רק בנוכחות המרשימה של מק'גווין על המסך אלא גם בקריינות הריימונד-צ'נדלרית בה הוא מלווה את הסרט. התסריט של מת'סון, אגב, מספק גם הסבר פשוט ומבריק לנוכחותה של אותה קריינות.
שחקן בולט נוסף בסרט הוא סיימון אוקלנד, המגלם את דמותו של העורך חסר-הסבלנות באופן משעשע מאד. צוות גדול של שחקנים נוספים עושים בסרט את עבודתם נאמנה, ביניהם רלף מיקר, קלוד אקינס וצ'רלס מקגרו כאנשי המשטרה והתביעה בעיר, אלישה קוק בתפקיד קטן כמודיע של קולצ'אק, וקרול לינלי כאהובתו הצעירה.
גם הצוות הטכני שמאחורי הסרט עשה עבודה למופת. הצילומים של מייקל הוגו מעבירים היטב את תחושת הניגוד בין הבקרים שטופי השמש של לאס-וגאס ללילותיה האפלים. הפסקול של בוב קוברט משקף היטב את האופי הממזרי של גיבור הסרט, ועוטה גוון קודר יותר ככל שעלילת הסרט מתקדמת. גם עיצוב ההפקה של טרבור ויליאמס ראוי לציון, במיוחד בזכות הסביבה בה מתרחש שיאו של הסרט (כיצד נראית טירת-ערפד הממוקמת בתוך סביבה עירונית מודרנית?). כל המרכיבים האלה משתלבים היטב תחת שרביט הבימוי של מוקסי, עם הסתייגות אחת – למוקסי, כך נראה, לא היה ממש כישרון לבימוי סצנות-פעולה. כמות הסצנות האלה בסרט היא לא גדולה, אבל הן מבוצעות באופן לא ממש משכנע – מוקסי מפגין את כשרונו ביצירת האווירה המפחידה המובילה למעשי הזוועה בסרט הרבה יותר מאשר בהצגת מעשים הללו על המסך. גם בארי אטווטר, בתפקיד הנבל, לא מספק את הסחורה, והנסיון לתת לו מראה מבהיל יותר בעזרת שכבות איפור הוא מגוחך למדי.
הקרנת הבכורה של ''Night Stalker'' בטלויזיה בארה''ב הפתיעה את כל המעורבים, כיוון שהסרט זכה לרייטינג גבוה בצורה חסרת תקדים. הוא החזיק, במשך מספר שנים לאחר מכן, בתואר ''סרט הטלויזיה הנצפה ביותר בהיסטוריה''. מת'סון וקרטיס נגשו בזריזות להפקת המשך, ואליהם חברו גם מק'גווין, אוקלנד ומרבית הצוות הטכני מהסרט הקודם. השינוי המהותי היה בכסא הבמאי – הפעם לקח קרטיס את מלאכת הבימוי על עצמו.
עלילת הסרט החדש, ''Night Strangler'', מתחילה כשנה לאחר אירועי הסרט הקודם, ומוצאת את הגיבור, קארל קולצ'אק, בסיאטל. קולצ'אק, מובטל לאחר שפוטר מעבודתו בלאס-וגאס, מנסה לשווא למכור את הסיפור אודות ההתרחשויות בספר הקודם, אך איש לא מאמין לו. במהלך אחד הנסיונות האלה נתקל קולצ'אק בוינצ'נזו, שהיה העורך הממונה עליו בלאס-וגאס, ואשר הנו כעת עורך עיתון בסיאטל. וינצ'נזו, החש אשמה על כך שקולצ'אק איבד את עבודתו בסרט הקודם, מסכים להעסיק אותו, החלטה עליה הוא עתיד להצטער. במהרה מוצא קולצ'אק את עצמו שוב במרכזה של פרשיית רציחות חוזרות ונשנות של נערות צעירות, ושוב הוא חושד כי מדובר ביותר מסתם פסיכופת בעל עודף זמן. לחקירה מצטרפת הפעם לואיז הארפר (ג'ו אן פלאג) – סטודנטית צעירה וידידה של אחת הנרצחות.
התסריט של ''Night Strangler'' פחות מוצלח מזה של קודמו, ובמקרים רבים נראה כמו מיחזור דהוי שלו, עם לא-מעט חורים בעלילה ובהגיון. מק'גווין ואוקלנד שוב מפגינים הופעה מצוינת, אך צוות השחקנים המקיף אותם מרשים הרבה פחות. מבחינה חזותית, לעומת זאת, הסרט הוא הישג יוצא מן הכלל – הוא מצליח לשחזר את הצלחת הסרט הקודם בתחום ואף מתעלה עליה. המראה הסגרירי, האפל והמאיים של סמטאות העיר מצולם להפליא עם ליווי מוסיקלי מתאים, וההפתעה האמיתית ממתינה לצופים כאשר מתברר לגיבור הסרט אחרי מה הוא רודף: אם ב-''Night Stalker'' נציג הרשע הסתתר בין אזרחיה התמימים והמאושרים בבורותם של לאס-וגאס, ב-''Night Strangler'' מדובר בממלכת-רשע שלמה שעל יסודותיה נבנתה סיאטל כולה.
גם ''Night Strangler'' זכה להצלחה לא-מבוטלת, ובעקבותיה החלו מת'סון וקרטיס לעבוד על סרט נוסף, אך האולפן הפתיע אותם והחליט כי במקום סרט כזה תופק סדרת טלויזיה שבועית על הרפתקאותיו של קולצ'אק. מת'סון וקרטיס סרבו להיות מעורבים בהפקת הסדרה, ששודרה במשך עונה אחת ב-1974 ונעלמה מהמסכים לאחר מכן. מת'סון חזר לשתף פעולה עם קרטיס בסרט הטלויזיה ''Trilogy of Terror'', שהיה אנתולוגיה של שלושה סיפורי אימה, ועם מק'גווין במיני-סדרה ''The Martian Chronicles'', שאת תסריטה כתב על פי ספרו של ריי ברדבורי. העיתונאי קארל קולצ'אק הלך והתרחק מזכרונם הקולקטיבי של הצופים והמעריצים.
ואז, בראשית שנות ה-90, הוא זכה לקאמבק מפתיע, עם עלייתה של סדרת טלויזיה קטנה בשם ''תיקים באפילה''. כריס קרטר, מפיק הסדרה, ציין בראיונות את הסרטים והסדרה שנעשתה על פיהם כמקור השראה עיקרי ל''תיקים''. צפיה בסרטים כיום מגלה ש''השראה'' היא מלה עדינה מדי: ''תיקים'' גנבה וציטטה מסרטי קולצ'אק בכל מקום אפשרי. לא מדובר רק במאבקים של גיבורי הסדרה בנציגי הממסד העוינים והספקנים, אלא גם ביחסים בין מאלדר וסקאלי (המזכירים לא מעט את היחסים בין קולצ'אק והארפר בסרט השני), ובמראה והאווירה המשלבים בין המודרני והעל-טבעי. דמותו של קולצ'אק השפיעה מאד גם על סדרה אחרת אותה הפיק קרטר – ''מילניום''. אחרי הכל, אלמלא התקדים שקבע מק'גווין, מי היה מעז ללהק שחקן לא-אטרקטיבי במיוחד בגיל העמידה כגיבור של סדרת ז'אנר? השפעה זו קיבלה גם היא הכרה עם הליהוק של מק'גווין, באחד מפרקי הסדרה, כאביו של הגיבור, פרנק בלאק (ומאוחר יותר, בהופעה הרבה פחות מוצלחת, גם כסוכן פדרלי קשיש ומריר בפרק של ''תיקים באפילה''). ניתן לטעון כי לא רק ''תיקים באפילה'' אלא כל סדרות הז'אנר שנוצרו בעקבותיה – ''באפי'' ובמיוחד ''אנג'ל'' – חייבות את הצלחותיהן למסעות הצלב המוקדמים של קולצ'אק.
אך גם מחוץ לטלויזיה יש לקולצ'אק מעריצים. דייויד גוייר, הכוכב התורן בשמי התסריטאות של הוליווד (''עיר אפלה'', ''בלייד'' ובקיץ הקרוב גם סרט ''באטמן'' החדש), הוא מעריץ מושבע של הסרטים והסדרה, והבמאי גיירמו דל-טורו (שעבד עם גוייר על ''בלייד 2'', ולאחרונה ביים את הסרט ''הלבוי'') ציין אף הוא את הסדרה כמקור השראה לסרטיו.
וכעת אפשר להתרשם ממקור ראשון. שני הסרטים הועלו בחודש האחרון על גבי דיסק DVD אחד, הניתן לרכישה במחיר מציאה. איכות התמונה והסאונד על הדיסק היא ללא דופי, אם כי חבל שלא השקיעו קצת יותר בתוספות מלבד שני ראיונות קצרים עם קרטיס. צפיה בשני הסרטים היא חוויה מענגת וקצרה מדי. כנראה שבאמת כבר לא עושים כאלה יותר.
ילוד איש ואשה
ריצ'רד מת'סון
קולצ'אק – אתר מעריצים
Night Stalker
Night Strangler
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
וכאן כדאי לציין (חדש)
מספר 666 יום שלישי, 28/09/2004, שעה 12:40
שבקבצי סיפורים ישנים כביכול בעריכת הבמאי המפורסם אלפרד היצ'קוק שהופיעו בעברית בהמונים בשנות השישים ושכללו לצד סיפורי פשע ומתח מרובים גם לא מעט סיפורי אימה אמניתיים ואפילו כמה מדב''יים היה גם לפחות סיפור אחד של ריצ'ארד מאתיסון .לפחות אחד משום שבכמה מהקבצים בעברית שמות מחברי הסיפורים לא הופיעו .
הסיפור של מאתיסון שהופיע לללא ציון שם המחבר נקרא ''ילדי נח '' ועסק באיש עסקים שנתקע בעיירה קטנה ומוזרה שם יש על הקירות תמונות מוזרות של קניבלים פולינזיים קדומים שבינהם ובין התושבים יש קשר מוזר שהקוראים את שורות אלה האמונים על סיפורי סטיפן קינג יבינו אותו מידית וכתוצאה את סוף הסיפור.אבל הסיפור הזה שהוא ככל הנראה משנות החמישים הוא עדיין חזק מאוד לכל מי שעדין לא הוקהה בידי אינספור החקויים של קינג למאתיסון וכנראה גם לסיפור ספציפי זה ובוודאי היה מעורר סיוטים ממש עבור הקוראים הישראליים בשנות השישים .
|
|
|
|
|
התרגום -עיבוד היחיד שהופיע בעברית (חדש)
מספר 666 יום שלישי, 28/09/2004, שעה 18:43
בתשובה למספר 666
לספר של מאטיסון ''האיש המתכווץ המופלא'' הופיע בתור חוברת טרזן בהוצאת ''הקרנף'' בשנות החמישים בשם ''טרזן והאיש המצטמק''.
החצי הראשון של העלילה הוא פלאגיאט מספרו של מאתיסון על האיש שהולך וקטן כתוצאה מקרינה אטומית עד שהוא מגיע לגודל של אטום.
בשלב מסויים העלילה נהפכה למקורית פרי עטו של הסופר הישראלי ומתארת כיצד טרזן מצא תרופה לאותו איש מתכווץ אומלל בצורת סם ההופך אנשים לענקים בעיר אבודה של סינים קדומים ביבשת אפריקה.
לא ברור לי מה מאתיסון היה חושב על אותו המשך בלתי מאושר ליצירתו . אבל כמובן איש לא טרח לבקש את הסכמתו.
|
|
|
|
|
כתבה טובה מאד. (חדש)
טיילר יום שישי, 01/10/2004, שעה 20:26
הכתבה כתובה בצורה יפה ומכובדת. אני לא ידעתי כלל על שני הסרים הללו, והכתבה ממש גרמה לי לרצות לראות אותם.
אוף טופיק, איך זה שלאתר זה, לפנטסיה ומדע בידוני אין שום ביקורת על ההוצאה של שבעת הסרטים האחרונים של קובריק?
בינהם שני יצירות מופת של מדע בידיוני.
וגם הניצוץ הוא סוג של פנטיסה אימה שכזאת, בכול מרקה לאתר סרטים על מדע בדיוני שמכבד את עצמו צריכה להיות ביקורת על יציאת הדודיים. בכלל לכול אתר קולנוע כי הרי קובריק הוא אחד מגדולי הבמאים אי פעם, וכולל הנראה הבמאי שלקח את עבודתו ואומנותו הכי ברצינות.
|
|
|
|
|
התשובות לכל שאלותיך - (חדש)
NY שבת, 02/10/2004, שעה 1:06
בתשובה לטיילר
כאן:
ובפרט: חלק ב', סעיף 5.
בהצלחה.
|
|
|
|
|
וידיעה ב-ISF (חדש)
גל יום שני, 18/10/2004, שעה 16:29
מדברת על האפשרות שקולצ'אק חוזר.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
