 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות
סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15
|
 |
אהבה וזכרון
סרטים / אסף דקל
יום ראשון, 29/08/2004, שעה 13:21
'שמש נצחית בראש צלול' – סרט מד''ב חריג
|
|
באופן מוזר משהו, הצליח הסרט 'שמש נצחית בראש צלול' לחמוק מתחת לאפם של חובבי המד''ב בארץ. מוזר כי עד כה זהו סרט המד''ב הטוב ביותר של הקיץ. לא שזה קשה כל כך, בהתחשב במתחריו – 'אני, רובוט', 'רידיק', ואפילו 'נשים מושלמות'. מצד שני, הוא לא ממש עונה להגדרה הקלאסית ''סרט קיץ''. אין פיצוצים, אין חייזרים, אין אקשן, וכמעט אין פלאים טכנולוגיים. אבל יש תסריט חכם ורגיש, מגובה במערך תומך.
לכאורה זהו סיפור אהבה פשוט. ג'ואל (ג'ים קארי) נזכר במערכת היחסים הכושלת שלו עם קלמנטיין (קייט ווינסלט). אלא שהסיפור מתחיל לאחר שג'ואל מגלה שקלמנטיין, בהתקף גחמנות, פנתה לחברת 'לאקונה', המספקת שירות מיוחד: היא מסוגלת למחוק זכרונות לא רצויים ממוחו של אדם. פתאום, ג'ואל מעולם לא היה חלק מחייה של קלמנטיין.
נעלב ופגוע, מחליט ג'ואל לעשות בדיוק כמוה. גם הוא ימחק מראשו כל זכר לקלמנטיין. אך משהו משתבש. משהו תמיד משתבש. יתכן שהאהבה חזקה מכל, יתכן שהטכנאים של לאקונה התרשלו, ויתכן שג'ואל הוא פשוט בחור מיוחד. בכל אופן, תהליך המחיקה שהוא עובר אינו מושלם. הוא נאבק ונלחם בו. פתאום, כשהוא חווה מחדש את כל הזכרונות, הוא מגלה שיותר משהיה רע, היה טוב. לרוע המזל, הוא ישן כרגע, וכלוא בתוך ראשו שלו. בזכרונות, בחלומות. הוא וקלמנטיין-של-הזכרון מנסים לברוח, ונסים מזכרון לזכרון, בעוד הטכנאים של לאקונה רודפים אחריהם ומנסים להשמיד את הזכרונות הללו.
במקביל לאותו מנוס בין זכרונות העבר, אנו גם רואים את קלמנטיין בחייה 'החדשים', כשהיא מנהלת מערכת יחסים חדשה עם אחד מהטכנאים של לאקונה, אותו אחד שטיפל בה בתהליך המחיקה. עכשיו, לאחר שראה אותה מבפנים, הוא יודע בדיוק איך לגרום לה לאהוב אותו. מעין מעשה אונס מנטלי, אם תרצו. אלא שגם מבחינתה משהו לא בסדר. There is a hole in her mind. והיום בו אנו פוגשים אותם הוא ולנטיין. יום האוהבים. האם תוכל האהבה לנצח?
ראשית, ולפני כל חפירה אל תוך רבדים עמוקים יותר, 'שמש נצחית' הוא סרט מעולה. הוא מצחיק, הוא רגיש, והוא מתאר סיפור אהבה נהדר, גם אם לא שגרתי. קייט ווינסלט וג'ים קארי משחקים נהדר, ונכנסים היטב אל תוך הדמויות. כן, המשפט הקודם אינו טעות. ג'ים קארי משחק נהדר. למרות שהוא הראה ניצנים לכך ב'המופע של טרומן', ולמרות התפקיד הנהדר ב'איש על הירח', הרי שבאחרון נדמה היה כאילו הוא משחק את עצמו. והנה כאן, מישל גונדרי – במאי וידאו-קליפים שזה לו סרטו השני (אחרי 'המין האנושי') – מצליח להוציא ממנו את ההופעה הטובה ביותר שלו עד היום. גם שאר השחקנים – קירסטן דאנסט, אליג'ה ווד ומארק רופאלו (שפתאום נדמה שרואים אותו בכל מקום) עושים עבודתם נאמנה.
גם מבחינה חזותית הסרט נראה נהדר. תוך שימוש מוגבל למדי באפקטים ממוחשבים, וניצול מקסימלי של משחקי מצלמה וזוויות תאורה, מצליח הסרט הזול למדי (20,000,000$. כסף קטן) להראות כאילו היה התקציב שלו מרשים בהרבה.
עד כה הצליח כותב שורות אלה להמנע מלהזכיר את צ'ארלי קאופמן. כל הכבוד. צ'ארלי קאופמן הוא תופעה נדירה בהוליווד. יחד עם דיויד מאמט, הוא אחד התסריטאים היחידים הידועים בזכות עצמם. בעולם המוזר בו אנחנו חיים, לרוב מצליח האדם שממש כתב את הסרט להדחק אל מאחורי הקלעים. אלא שקאופמן ('להיות ג'ון מלקוביץ'', 'אדפטשיין') הצליח להפוך את עצמו למותג. אנשים הולכים לסרט כשהם מצפים ל''סרט של צ'ארלי קאופמן''. ובמידה מסויימת, הציפיות כאן פוגעות בהנאה. כי בניגוד למה שאולי אפשר לצפות מקאופמן, כאן ההתחכמות הפוסט-מודרניסטית אינה העיקר. הטוויסטים העלילתיים, גם אם הם נמצאים, אינם העיקר. העיקר הוא הסיפור, ברמתו הבסיסית ביותר. יותר מדי אנשים איתם שוחחתי על הסרט זינקו מיד לבחון את הסאב-טקסט. כן, גם מזה יש בסרט, ובשפע. מספיק לימים רבים של מחשבה, וחכיכת אונות המוח זאת בזאת. האם הזכרונות מגדירים אותנו? מה אנחנו בלעדיהם? האם אנחנו אוהבים אדם אמיתי הניצב מולנו, או שמא אנו מכירים רק את ההשתקפות שלו, הדמות החלקית שלו אותה אנו תופשים?
כן, כל השאלות שם. כל הרבדים שם. והם מספקים תבלון נהדר למשהו חריג מאד בנוף הקולנוע – קומדיה רומנטית מד''בית. וכזאת שלא מזלזלת בקהל הצופים שלה.
שמש נצחית בראש צלול (Eternal Sunshine of the Spotless Mind)
במאי: מישל גונדרי
תסריט: צ'רלי קאופמן
שחקנים: ג'ים קארי, קייט ווינסלט, טום ווילקינסון, קירסטן דאנסט, אלייז'ה ווד, מארק רפאלו
ארה''ב, 2004
אתר הסרט
ביקורת בעין הדג
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
באופן מוזר אני מסכים עם קיפ. (חדש)
רני יום ראשון, 29/08/2004, שעה 16:39
ראיתי את הסרט רק אמש, וזה אכן סרט המד''ב הטוב ביותר של הקיץ, אפילו סרט המד''ב הטוב ביותר מזה שנתיים או שלוש. יש בו דמויות נהדרות, פסקול מלנכולי ונעים, ותסריט קאופמני לעילא ועילא, ואפילו רגש. הרבה רגש.
התסריט אינו מבריק כמו ''וידויים של מוח מסוכן'' (עדיין סרט הקאופמן האהוב עלי), אבל הוא עדיין עולה בהרבה מאד דרגות על כל תסריט הוליוודי ממוצע.
''שמש נצחית בראש צלול'' הוא סרט מד''ב אינטיליגנטי, הזוי, ויפיפה. מצרך נדיר מאד בהיצע סרטי המד''ב ההוליוודיים. ממליץ מאד.
|
|
|
|
|
סרט מצוין (חדש)
טבאב יום ראשון, 29/08/2004, שעה 21:31
אני חושב שזה היה אחד הסרטים הבודדים שבו עם סיום הסרט אנשים פשוט המשיכו לשבת במקום, גם כשהאור נדלק, וגם כשהכתוביות כמעט נגמרו, והמשיכו לחייך במשך דקות.
אולי רובד אחד שכדאי לאזכר כאן הוא האגדה בדבר המלאך שמוחק את הזכרון של ההולך להוולד, רגע אחד לפניח שהוא מתאחד עם הנשמה. המלאך מכה את העולל בשפתיו (ולכן יש לנו קפל מעל השפה העליונה..) ומכבה את הנר שהאיר את חייו שלפני החיים. התינוק נולד לעולם מרוקן מכל מה שהוא ידע. והוא ידע הכל. וגם ידע מיהי/מיהו האדם האחר שאיתו הוא יתאחד. יש כאן הד לאגדה על האדם הראשון, שהיה כדורי, עד שחולק לשניים ולכן כל חייו האדם מחפש את החלק השני שלו בכדי להיות שלם. גם התינוק הנולד וששכח את הכל אמור למצוא את האדם האחר שיעשה אותו שלם. אך הוא שכח מיהו. אהבה אמיתית היא אהבה שמשלימה את הכדור שהתפרק. או אם תרצו- האהבה הגדולה ביותר היא האהבה באותו אדם שוב.
ואם נרצה, הרי הלילה והשינה הם מוות קטן, והבוקר וההתעוררות הם מעין לידה חדשה, שבה נשכח הכל מהלילה.
אני יודע שאלו דברים קצת רחוקים מהסרט, אבל אלא היו האסוציאציות שלי בסרט.
|
|
|
|
|
(חדש)
טיילר יום חמישי, 09/09/2004, שעה 16:50
כתבה יפה מאד, הסרט אכן מדהים, אחד מהטובים של השנים האחרונות, משחק נהדר, בימוי מפתיע ברמה שלו, האפקטים גם טובים מאד, והרעיון, אחחחח הרעיון מבריק, המסר פשוט חנק את גרוני, אך עדיין לטעמי הסוף מעביר יותר מסר מסיום ולכן הוא קצת לא מלא, אבל ללא ספק הסרט מדהים מהטובים שראיתי בשנים האחרונות ובכלל, דרך אגב עוד סרט מדהים של קאופמן, אדפטיישן הוא גם ברמה הזאת, רק חסר לו מגע קטן אחד.אהבה.
|
|
|
|
|
סרט מדהים , ג'ים קארי ראוי לאוסקר (חדש)
אדיר יום שני, 20/09/2004, שעה 12:16
|
|
|
|
|
סרט מעולה (חדש)
קפטן ברני שבת, 02/10/2004, שעה 14:22
מזל שקרובי משפחה סיפרו לי את מה שהמפיצים לא רצו שנדע: זה סרט מד''ב.
מאכזב אותי שהמפיצים מפחדים כל כך מלהגיד את המילה 'מד''ב' - ולמרות שזו כבר תופעה מוכרת, בהפצה של ''שמש נצחית'' זה הגיע למימדים אבסורדיים.
האגודה עושה הרבה לקידום המד''ב בקרב החובבים, בקרב יוצרים, ובקרב חברות שהיוצרים תלויים בהן. אולי צריך גם להפגין נוכחות בפני מפיצים של סרטים מחו''ל?
יש בארץ קהל למד''ב.
(בינתיים אני מחכה ש''יס'' ירכשו את הסרט ויעשו לו פרומו שיפצה על העוול).
|
|
|
|
|
יקח עוד לפחות שנתיים עד שיס תקנה (חדש)
חיים קדוש יום שני, 18/10/2004, שעה 21:22
בתשובה לקפטן ברני
את הסרט
רק לא מזמן הסרט יצא בדיוידי ללא תרגום
הסרט מעולה וג'ים קארי גאון!
|
|
|
|
|
אכן, סרט מצוין (חדש)
יעל יום חמישי, 21/10/2004, שעה 10:26
בתשובה לחיים קדוש
ראיתי אותו אתמול ומאוד התרשמתי ונהניתי.
סרט מד''ב טוב, כמעט נטול אפקטים, לא מתפלצף בתוך עצמו.
אהבתי גם את העובדה שלדמויות המשנה היה חלק כל כך חשוב בעלילה.
אני לא הייתי מכנה את הסרט ''קומדיה''. היו בו את הבדיחות שלו, אבל הסך הכל לא היה קומי בכלל. בעיני זה היה סרט די עצוב אבל עם סוף אופטימי.
|
|
|
|
|
GOOD MOVIE (חדש)
CARREY FA N יום שני, 08/11/2004, שעה 16:25
בתשובה ליעל
מילים כדורבנות
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
