 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות
סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15
|
 |
לגיהנום ובחזרה
סרטים / רז גרינברג
יום רביעי, 05/05/2004, שעה 5:05
'ואן-הלסינג' הוא מחווה לסרטי האימה הזולים של תחילת המאה העשרים. הכצעקתה?
|
|
אי-אז בעשורים המוקדמים של המאה הקודמת, נהגו אולפני יוניברסל להפיק סרטי-אימה זולים בתקציבים אפסיים. סרטים אלה, שגילו לעולם אייקונים כגון בלה לוגוסי ובוריס קארלוף, היו אבותיהם הרוחניים של מרבית סרטי-הפעלולים בני ימינו, וצפיה בהם יכולה ללמד אותנו שיעור או שניים על שורשיו ההיסטוריים של הז'אנר. מכל בחינה אחרת, האפקטיביות של צפיה באותם סרטים כיום שואפת לאפס – קשה להאמין שהם יצליחו להפחיד, לרגש או לשכנע מישהו מהצופים המודרניים.
והנה עולה על מסכינו הסרט 'ואן-הלסינג', שהופק על ידי אותם אולפני יוניברסל, והוא כולו מחווה לאותם סרטי-אימה ישנים. הוא בוים על ידי סטיבן סומרס, המומחה למחוות שכאלה ('המומיה' 1 ו-2). נאה מצדו של סומרס לפתוח את סרטו בשחזור-סגנוני מדויק להבהיל של אותם סרטים: סצנת הפתיחה של הסרט לא רק מצולמת בשחור לבן, היא גם משוחקת בדרמתיות מוגזמת-בעליל, עם דיאלוגים מגוחכים, תפאורה מזעזעת, ושאר מרכיבי-קאלט. מה שהצופים התמימים לא מעלים על דעתם הוא, שסצנה זו מעידה על אופיו של הסרט כולו. כלומר, לאחר כמה דקות הסרט בהחלט מקבל צבע, אך זהו השינוי המהותי היחיד בינו ובין אותן דקות פתיחה אומללות. וכך מצטרף 'ואן-הלסינג' למגמה המדאיגה הפושה בהוליווד בשנים האחרונות – צילום סרטים בתקציב של עשרות מיליוני דולרים, תוך נסיון לגרום להם להראות כאילו נעשו בתקציב של עשרה סנט.
הסרט נפתח במפגש-פסגה בין הרוזן הטרנסילבני דראקולה (ריצ'ארד רוקסבורג), והמדען הגאון ויקטור פרנקנשטיין (סמואל ווסט). זה האחרון סיים לא-מכבר את עבודתו על המפלצת הידועה שלו, ולמרבה המזל הוא מבין שמסירתה לידיו של הראשון לא תבשר טובות לעולם. זמן קצר לאחר שהוא מצליח להרחיק את המצאתו מידיו של הרוזן, מוצא הדוקטור האומלל את מותו בסצנת לינץ' שלא היתה מביישת את חבורת מונטי פייתון, לינץ' שמבצעים בו תושבי טרנסילבניה הזועמים, המאשימים אותו בשוד-קברים. מדוע שוד-קברים יטריד דווקא את תושבי טרנסילבניה, המורגלים מזה שנים בדברים גרועים יותר מצדו של הרוזן שלהם? לא ברור.
לאחר מכן נכנס לתמונה צייד-המפלצות גבריאל ואן-הלסינג (יו-ג'קמן). גבריאל הוא מן הסתם קרוב-רחוק של ציד הערפדים המלומד אברהם ואן-הלסינג, מספרו של בראם-סטוקר 'דראקולה'. ההבדל העיקרי בינו ובין קרובו הספרותי, מלבד השכלתו של הראשון הנעדרת אצל האחרון וכלי הנשק המגניבים של האחרון להם לא זכה הראשון, נעוץ ביכולתו של אולפן הסרטים לרשום על דמותו זכויות יוצרים. אותו גבריאל ואן-הלסינג משוטט באירופה בשירות הוותיקן ומדביר כל מיני צרות על-טבעיות כאלה ואחרות, דבר המוביל להיותו המבוקש מספר אחת באותן מדינות. מדוע יכריזו אותן מדינות פרס על ראשו בתמורה לשירות שהוא עושה להן? לא ברור.
משימתו הנוכחית של ואן-הלסינג היא להגן על חייה של אנה ואלריוס (קייט בקינסייל), הנצר האחרון למשפחת אבירים רומנים שנשבעו להביס את הרוזן המרושע, ואשר לא יוכלו להכנס בשערי גן-העדן עד שיעמדו במשימה זו. עם הגיעו של ואן-הלסינג לטרנסילבניה הוא מסתבך עם האוכלוסיה המקומית, הרואה בו ברדקיסט שבא להפריע את מנוחת השכנים במאבק כנגד הרוזן וכנופיית הכלות הרצחניות שלו. מדוע הם באים בטענות דווקא לואן-הלסינג על כך שהוא מפריע למנוחת השכנים, בעוד הרוזן שלהם וצבא הכלות שלו נוהגים לעיתים קרובות לצרוח בקולי-קולות ולאיים על עור-התוף של הצופים המסכנים באולם? לא ברור.
מכאן מתחיל מסעם של ואן-הלסינג וואלריוס, מסע רצוף סכנות מסמרות-שיער-בתיאוריה-ומעוררות-גיחוך-בפועל, דיאלוגים מלאים בזיבולי-מוח מטאפיסיים, הפגנות משחק שעיקרן הוא העוויות-פנים של כל המשתתפים עם המוטיב החוזר – צרחות עד לב-השמיים, כולם מובילים לסופו המלודרמטי עד בחילה של הסרט. איך נתנו אולפנים אור-ירוק לקוקטייל ההזוי הזה? לא ברור.
מאחר ובשובר-קופות קייצי עסקינן, קשה לבוא בטענות לסרט על עניינים קטנים כגון חורים בעלילה, דיאלוגים קלושים או דמויות משעשעות שלא בטובתן. הצופים יגיעו ל'ואן-הלסינג' בגלל סצנות הפעולה והפעלולים, והם יקבלו הרבה מאד מהן. למרבה הצער, רוב הסצנות הללו לא מספקות את הסחורה. הביצוע הממוחשב של רוב יצורי האופל בהם נלחם גיבור הסרט – ד''ר הייד, אנשי-זאב, והכלות של הרוזן – מדהים בעליבותו. לא רק העיצוב הממוחשב נראה איום ונורא, גם ההנפשה של היצורים הנ''ל לא מצליחה לשכנע אפילו לרגע בעובדה שמדובר בישות ממשית כלשהי. כאילו לא היו בשנים האחרונות 'מטריקס', 'שר הטבעות' וקדימוני 'מלחמת הכוכבים', מנסה הצוות שמאחורי 'ואן-הלסינג' למכור לצופים אפקטים ממוחשבים עלובים וגם מכוערים להפליא. כדי להוסיף חטא על פשע, מרבית סצנות הפעולה בהן מעורבים האפקטים האלה, בחלקו הראשון של הסרט לפחות, גם מצולמות באופן מרושל וחובבני, המחסל את מעט הפוטנציאל שאולי היה להן להלהיב.
לעומת זאת, גם יצורי האופל המגולמים על ידי שחקנים בשר-ודם בסרט אינם עושים רושם טוב במיוחד. ראש וראשון להם הוא רוקסבורג המגלם את הרוזן דראקולה. כבר מזמן לא נראה על מסכינו דראקולה כה מעורר רחמים. לאורך מרבית הסרט מזכירה הופעתו של רוקסבורג את זו של דבל'ה גליקמן במערכוני 'זהו-זה'. הוא מדבר, מתנהג ונראה כמו תמהוני חביב שברח מהמוסד הקרוב לחולי-רוח. אם מסדר האבירים המפואר שאת מורשתו נשלח ואן-הלסינג להציל בסרט לא הצליח להתמודד עם הדראקולה הזה, כנראה שבאמת לא מגיע להם להכנס לגן-עדן. קייט בקינסייל, המגלמת את הדור האחרון לאותו מסדר, מאששת את ההנחה הזאת.
צופים ותיקים ששרדו את הסרט 'מלחמות האופל' הזהירו מראש את כותב שורות אלה שלא לצפות לגדולות ונצורות מבקינסייל. הציפיות הונמכו בהתאם, ולכן הפגנת המשחק האיומה שלה, לרבות המבטא המזרח-אירופאי המזויף (שהוא כנראה הדבר המפחיד ביותר בסרט) עברו בזעזוע קל יחסית. ובכל זאת, מאחר ותפקידה של בקינסייל בסרט הוא בעיקר להראות יפה, מאכזב לגלות שגם במשימה הזאת נכשל הצוות הטכני באופן מחפיר. בקינסייל מצולמת, מאופרת, ולבושה באופן הבלתי-מחמיא ביותר אותו ניתן להעלות על הדעת: היא נראית בו נפוחה ומגושמת, למרות כל התרגילים האקרובטיים להם היא נדרשת.
נקודות האור הבודדות בסרט הן העובדה שסצנות הפעולה מגלות שיפור מסוים בחציו השני ולקראת סופו (ראוי לציון במיוחד מרדף-כרכרות היסטרי, שמתכתב עם סצנה מוצלחת בהרבה מתוך 'סליפי הולו' של טים ברטון). ג'קמן עצמו מתגלה כשחקן מוכשר למדי, גם אם ניכר שהוא סובל כאשר הוא מדקלם את הטקסט האווילי שהתסריט כופה עליו. שתיים מהאתנחתאות הקומיות בסרט – דיוויד וונהאם בתפקיד קארל, העוזר-דמוי-קיו של הגיבור, וקווין ג' או'קונור בתפקיד איגור, משרתו של דראקולה – מצליחות להצחיק במקום בו הן אכן אמורות לעשות זאת. יש גם פס-הקול משובח מאת אלן סילבסטרי ('בחזרה לעתיד') – מלחין סרטי-ז'אנר מוכשר שכבר ידע ימים וסרטים טובים מאלה. כל אלה לא הופכים את 'ואן-הלסינג' לסרט טוב, אבל הם הופכים את הצפיה בו לנסבלת.
בקושי.
קשה לזלזל בכוונות המכובדות של אולפני יוניברסל בבואם לתת כבוד לסרטים ההיסטוריים שלהם באמצעות 'ואן-הלסינג'. אך הלקח המצער מהצפיה בסרט הוא שמהיסטוריה אפשר ללמוד, כנראה, רק היסטוריה.
ואן-אלסינג האתר הרשמי
על ואן הלסינג ודראקולה הספרותיים – מאמר ב''אימאגו''
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
עצוב... (חדש)
יעל יום רביעי, 05/05/2004, שעה 12:18
זו ממש מגיפה בשנים האחרונות להשקיע כסף טוב במוצרים רעים.
למה לא לעשות עם התקציב הענק משהו באמת מועיל - ולתת אותו לי?
אני - לעומת יוצרי הסרט - מבטיחה להשתמש בו רק למטרות טובות.
|
|
|
|
|
בטוחני כי שיקום הקריירה המקרטעת של דבל'ה גליקמן הוא מטרה ראויה (חדש)
רז יום רביעי, 05/05/2004, שעה 12:26
בתשובה ליעל
וצודקת.
מהיום כל פעם בה הוא ילך ברחוב אנשים יצביעו עליו ויגידו ''תראו, הנה דראקולה!''.
|
|
|
|
|
ואת זה עשית בחינם (חדש)
יעל יום רביעי, 05/05/2004, שעה 16:34
בתשובה לרז
אתה אדם טוב.
|
|
|
|
|
גליקמן שיחק את המומיה (אשפתה) (חדש)
ניר יום חמישי, 06/05/2004, שעה 12:09
בתשובה לרז
גידי גוב שיחק את דרקולה.
|
|
|
|
|
אהה,קונספירציה (חדש)
Zygon יום חמישי, 06/05/2004, שעה 16:40
בתשובה לניר
ריצ'ארד רוקסברו שיחק גם את שרלוק הולמאס בעיבוד לכלבם של בני בסקרוויל,גם גידי גוב שיחק את אותו תפקיד (גרוע מאוד,הוא לא היה מסוגל לזכור את השמות של הדמיות) בזהו-זהו.
זה מריח מאוד חשוד,אני הייתי מקים לנושא ועדת חקירה אפילו.
|
|
|
|
|
השקעה כספית בסרטים בד''כ ביחס הפוך לתוצאה (חדש)
גיא יום רביעי, 05/05/2004, שעה 15:21
בתשובה ליעל
( כתוצאה מהכלכלה של הוליווד )
משהו מועיל לעשות עם הרבה כסף יהיה לחלק אותו ל10 פרויקטים שונים. פחות כסף => פחות חשש מכישלון => יותר חופש יצירתי.
נו טוב, מותר לחלום.
|
|
|
|
|
דב'לה, אהם, ריצ'ארד (חדש)
עידו יום רביעי, 05/05/2004, שעה 20:16
כמדומני כבר שיחק באיזה זבלון או שניים. ניתן לזכור את ה-M המחריד שלו ב''ג'נטלמנים מובחרים'' ואת השפם שלו בתור הרוזן הרשע ב''מולן רוז'''. לבחור הזה אין בדיוק טווח כשרון נרחב, אז למה ציפית?
|
|
|
|
|
לא ציפיתי לכלום, כי לא ראיתי אף אחד מהסרטים הנ''ל (חדש)
רז יום רביעי, 05/05/2004, שעה 20:44
בתשובה לעידו
|
|
|
|
|
היי, דווקא אהבתי אותו ב''מולן רוז'''. (חדש)
Boojie יום רביעי, 05/05/2004, שעה 20:47
בתשובה לעידו
אם כי אני חייבת לציין שהתכונה העיקרית הראויה לציון שלו בסרט הזה היא הדמיון המפתיע שהוא הפגין לגארי אולדמן.
|
|
|
|
|
היי, דווקא אהבתי אותו ב''מולן רוז'''. (חדש)
אלמוני יום רביעי, 05/05/2004, שעה 22:06
בתשובה לBoojie
זה לא היה גארי אולדמן??????????טוב לדעת...
|
|
|
|
|
הבעיה עם הביקורות הנהדרות הללו (חדש)
אריק יום ראשון, 09/05/2004, שעה 20:37
בתשובה לאלמוני
היא שהן מדכאות את המוטיבציה ללכת ולראות סרטים :-).
אז קודם כל תודה לך רז מקרב לב! שחסכת ממני סבל מיותר וזמן מבוזבז שאינו בנמצא בשפע.
כל שנותר לקוות הוא שיהיה בכל זאת איזה סרט שווה צפייה מתישהו השנה, (חוץ מהארי פוטר שאותו אלך לראות בכל מקרה, גם אם הוא אסון של ממש. כן כן גם אני כושפתי בקיסמו של הנ''ל).
|
|
|
|
|
ראיתי לא מזמן את ''אפקט הפרפר'' ואני ממליץ בלב שלם (חדש)
טייני הצב יום שני, 10/05/2004, שעה 14:15
בתשובה לאריק
אז כנראה שבכל זאת יש כמה סרטים ששווה לראות.
הרשה לי להזהיר אותך מראש:
1) את העלילה כבר קראת/ראית אלף פעם -- אבל מה זה משנה כשהסיפור מסופר טוב?
2) מאוד קל לנטפק את הסרט הזה -- אבל, מצד שני, האם זה לא חלק מהכיף?
3) בשום פנים ואופן אל תיתן לאנשים לספר לך כלום על הסרט לפני שאתה רואה אותו. אפשר בשתי מלים להרוס לך את כולו. -- מצד שני, בהחלט יתכן שעשו לך את זה כבר. אני מקווה שלא אני ולא כרגע.
אז כנראה שאפשר, בסרט independent, כמעט ללא name actors, בלי במאי/תסריטאי/מפיק שמביאים איתם קהל בית אוהד וכו', עדיין לעשות דברים כמו שצריך.
ממש אנטי-תזה לכל מה שכתוב לעיל על ואן-הלסינג.
|
|
|
|
|
האמת היא שאת משק כנפיו של הפרפר (חדש)
אריק יום שני, 10/05/2004, שעה 21:51
בתשובה לטייני הצב
יצא לי לראות (בטעות) באיזה חמ''ל נידח, לפני כשלושה שבועות, בלילה ארוך שנטה שלא להיגמר.הסרט תרם רבות לשיפור המצב. הסרט היה נחמד ואפילו בשלבים מסוימים יותר מזה וגם יצא לי להסביר ללא מעט חובבים צעירים של הסרט על איזה פרפר מדובר (אנטוני קווין לא)? :-). לנטפק, כן בהחלט אבל החיוב שלו היה יחסית גבוה ובכלל בסרטים אני נוטה לזרום יותר בקלות. הקושי שלי הוא עם שפע הזוועתונים שמציפים אותנו.
|
|
|
|
|
אם כבר העלת את הנושא (חדש)
טייני הצב יום שלישי, 11/05/2004, שעה 16:19
בתשובה לאריק
אז הרשה לי להגיד שאפקט הפרפר, כפי שתאוריית הכאוס אפיינה אותו, הוא קצת שונה ממה שמוצג בסרט הזה (ובשלל יצירות המד''ב/פנטסיה האחרות החולקות את אותה עלילה).
אפקט הפרפר לא מתייחס רק לכך ששינויים קטנים מתעצמים לאורך זמן, אלא גם לכך שהם פונים בכיוונים שנראים בלתי קשורים לכיוון השינוי המקורי.
אם אתה רוצה דוגמאות לאפקט הפרפר בפעולה, תראה את ''דלתות מסתובבות'' או את ''צ'ק פתוח'' -- אבל אני, אישית, נהניתי מהסרט ''אפקט הפרפר'' הרבה יותר...
|
|
|
|
|
הדיון הזה בדיוק (חדש)
שלמקו יום שלישי, 11/05/2004, שעה 19:47
בתשובה לטייני הצב
נמצא בביקורת הבאה על אפקט הפרפר:
(נכון, פרסומת עצמית, אבל יש שם יותר נקודות מבט)
|
|
|
|
|
יש לי עוד נקודת מבט או שתיים שלא הזכרת (חדש)
טייני הצב יום שלישי, 11/05/2004, שעה 20:19
בתשובה לשלמקו
אבל, מצד שני, היה לי חשוב שלא להסגיר את עלילת הסרט/הטכניקות שהוא משתמש בהן/המסרים החינוכיים והאחרים שבו, וכו'.
אני חושב שביקורת שמספרת את כל מה שקורה בסרט, פחות או יותר, היא מעין-ספויילר בפני עצמה. אם אני הייתי קורא את הביקורת הזאת לפני שהייתי רואה את הסרט, אני חושב שזה היה הורס לי לא מעט מההפתעה ומה-''הקפצות'' שאתה מדבר עליהן.
ודרך אגב, במסגרת דיון על השחקנים, כדאי לא לשכוח את אריק שטולץ, שלדעתי מימיו לא קיבל תפקיד של lead character, אבל תמיד מוכיח שאין תפקידים קטנים.
|
|
|
|
|
הסרט לוקח את אפקט הפרפר לכיוונים (חדש)
אריק יום שלישי, 11/05/2004, שעה 20:48
בתשובה לטייני הצב
''חדשים'' ובכך הוא מתבלט לטובה: הניסיון לשנות את העבר שהולך ומתדרדר אינו שגרתי וזאת אולי הנקודה העיקרית ששבתה את תשומת ליבי בסרט. כמובן ההפתעות של איך הדברים מיתדרדרים. גם הקטע של הבדיקות בבית החולים השרה אמינות כללית. הרבה פחות אהבתי את
ס פ ו י ל ר
שיטת השינוי מתוך קריאה. אני מניח שניתן היה לגבש טכניקה יותר מדעית ופחות מיסטית. נכון הוא שאז ההקבלה לאב שבמקום לקרוא רואה תמונות הייתה מתפספסת.
בהקשר לאפקט עצמו אני יותר נוטה לגישה שמתבטאת בדלתות מסתובבות. השינויים קורים אבל כל עוד אנו לא ''מתפצלים'' בכל רגע לאינסוף יקומים מקבילים, אירועים נוטים להתכנס, גם אם בגלל פרפר זה או אחר משהו השתבש והמפגש לא התקיים, הוא יקרה, קצת אחרת אבל יקרה.
|
|
|
|
|
''חדשים'', הא? (חדש)
טייני הצב יום רביעי, 12/05/2004, שעה 21:09
בתשובה לאריק
הרשה לי להפנות אותך לספר ''The Lathe of Heaven'', רק בתור דוגמא אחת ליצירה שכבר עשתה את כל מה שהסרט הזה עושה. הוא באמת-באמת לא מחדש שום דבר, וזה שאהבתי את הסרט לא ישנה את הנקודה הזאת.
למען הסר ספק, לא הבאתי כדוגמא ספר איזוטרי ושכוח אל. מדובר בספר של אורסולה לה-גוין, שהיא מסופרות המד''ב היותר מוערכות היום, הספר זכה הן בהוגו והן בנבולה, ואם זה לא מספיק, PBS עשו ממנו כבר סרט לטלוויזיה.
אה, ואני גם ממליץ עליו בחום, בלי קשר.
|
|
|
|
|
הספר תורגם לעברית לפני שנים (חדש)
Boojie יום רביעי, 12/05/2004, שעה 22:11
בתשובה לטייני הצב
(הוצאת כתר, שנת 1980), תחת השם ''מכונת החלומות''. הסרט הוקרן באחד האייקונים, אבל לי לא יצא לראות אותו, לצערי כי רב.
|
|
|
|
|
''חדשים'', הא? (חדש)
אריק יום רביעי, 12/05/2004, שעה 22:25
בתשובה לטייני הצב
הכל יחסי :-)
יש לא מעט (עד כדי המון) ספרים שטרם קראתי ותסלח לי הגברת לה גווין על הפער הנ''ל. לפחות את הספר של קארד (המשחק..) קראתי
;-) ועכשיו רק צריך לחכות לסרט (לא אין חדש מאז פברואר בנושא).
|
|
|
|
|
אין בעיה להשוות לתרגומים השונים לעברית, (חדש)
Kipod יום שישי, 14/05/2004, שעה 20:51
בתשובה לטייני הצב
אם אך תואיל לציין מיקום מדוייק של המשפט. לא יודע באשר לאחרים, אך לפחות אני איני זוכר בע''פ את כל הספר.
|
|
|
|
|
לכבוד הוא לי (חדש)
Kipod יום שני, 17/05/2004, שעה 0:20
בתשובה לטייני הצב
''פתחו אמנם בשיר, אך כלה לא כילוהו, לפי שקול אחר שסעם באמצע והסהו. תחילה היה דק-דקיק כל-כך, שאילו ניתק עלה-טרף היה טח אותו ומוחצו כליל. אך כל שקרב ובא - נצטלל והלך...''
(בתרגום בנימין גלאי)
תרגום נהדר. אתה סתם מכפיש את השפה העברית.
|
|
|
|
|
אני מקווה שזו היתה אירוניה (חדש)
טייני הצב יום שני, 17/05/2004, שעה 11:21
בתשובה לKipod
מתוך שני ציטוטים שכבר הבאת וקראתי מתרגומו של גבאי, הדבר הראשון שקופץ לעין הוא שהספר מתחנן לתרגום מודרני יותר. האנגלית של הספר עדיין חיה ובועטת, והיא לחלוטין לא נשמעת ארכאית כמו התרגום הנ''ל (למרות שחלק מהמאורעות המתוארים עשויים להשמע מעט תמוהים למי שנולד אחרי המצאת המכונית).
אבל לגוף העניין: איך ניתן למחוץ משהו שהוא כבר ''דק-דקיק''? וחוץ מזה, איך אפשר בכלל למחוץ קול? באנגלית זה מסתדר מצויין, מכיוון שצליל אחד בהחלט יכול to smother צליל חלש ממנו.
אז, כאמור, אם מדובר באירוניה -- חייכתי. אם האמירה היתה, מצד שני, רצינית -- לא שכנעת אותי.
|
|
|
|
|
אני מקווה שזו היתה אירוניה (חדש)
Kipod יום שני, 17/05/2004, שעה 13:04
בתשובה לטייני הצב
אנשים המחפשים אירוניה ימצאו אותה בכל מקום.
אני מחבב עד מאוד את התרגום הנ''ל. כמובן שנעשו חדשים יותר, אך אני לא יודע אם היה בהם שיפור (ולא, לא קראתי את כל התרגומים). לעברית ארכאית יש קסם רב בעיני, ואני מאמין שעושר רב יותר. לא, הספר לא מתחנן לתרגום עדכני יותר, אלו הם הילדים של ימינו המתחננים לדעת עברית טובה יותר. גם אם הם לא יודעים זאת.
ובאשר ל''מחיצת'' הצליל, נראה לי שאתה מנסה להיות קטנוני בכוח.
|
|
|
|
|
קטנוני? בכלל לא (חדש)
טייני הצב יום שני, 17/05/2004, שעה 14:15
בתשובה לKipod
אני מסכים לגבי אמירתך על ''הילדים של ימינו'', אבל ממש לא מסכים להכיל את האמירה הזאת על השפה העברית המודרנית כולה, שהיא שפה עשירה וייחודית. אם כבר עברית ארכאית, למה לכבול את עצמך לעברית של אמצע המאה העשרים? למה לא לשון חז''ל, שפת המקרא וכו'? לא, ברשותך, אני חי בהווה והייתי רוצה לקרוא ברוח זו סיפור שנכתב מתוך כוונה להיות בשפה חיה (ועל אחת כמה וכמה סיפור שנכתב במשלב המתאים לילדים).
באשר ל''מחיצת'' הצליל, הבה נבחן את המקרה: אני הצגתי משפט שהוא בעייתי לתרגום בגלל אוסף של משחקי מלים השזורים בתוכו. אתה הצגת תרגום מילולי שמתעלם לחלוטין מכל המשחקים, ומאבד את העושר החזותי שבו, לטובת דימוי פרווה, כמעט לא מובן. זו לא קטנוניות: זו המהות של תרגום.
ודווקא המשפט הנ''ל לא נבחר במיוחד כמשפט בלתי ניתן לתרגום. אפשר בהחלט להמירו לעברית. לדוגמא: ''תחילה היה צליל זעיר כל כך, עד שעלה היה יכול לפול עליו ולכסותו''. הנקודה היא שהספר כולו בנוי בצורה הזו, משאיר תמיד שתי צורות אינטרפרטציה (זו של הילד וזו של המבוגר), וגם אם מתרגם מוכשר יוכל לעבור משפט משפט ולהתייגע עד למציאת משחק מלים שקול בעברית שיעביר את הדואליות, הרי שהקסם שבעולם הדימויים הפשוט והמוחשי לא יכול לעבור מבלי לשכתב את הספר כולו.
דוגמת התרגום שהבאתי כאן ממחישה את הנושא. אני תרגמתי ''to smother'' ל-''לכסות'', שזה כמובן לא המשמעות המילולית. כשמדובר במשפט אחד או שניים בטקסט ''נורמאלי'', אין למתרגם בעיה לעשות חריגות כאלו, אבל כשהטקסט כולו בנוי כך, החריגות גורמות לאיבוד של פשט הכתוב. אפשר לכתוב ל''פטר פן'' תרגום טוב, אבל אי אפשר, למיטב ראייתי, לכתוב תרגום שיהיה טוב כמו המקור, או שיעביר את רוח המקור בצורה נאמנה.
|
|
|
|
|
קטנוני? (חדש)
Kipod יום שני, 17/05/2004, שעה 14:49
בתשובה לטייני הצב
יתכן ופספסתי לחלוטין את מה שאליו כיוונת. אין לי מושג על איזה משחק מילים במקור אתה מדבר. איני רואה שתי דרכים להבין את מה שכתוב. מה שאני כן רואה, זאת פשוט מטאפורה. דימוי. יחוס תכונות שאינן קיימות, בלשון ציורית, לעצם אחר.
אבל מה זה יעזור. החלטת. אתה תהנה להמשיך לקרוא באנגלית, ואני אמשיך לנסות למצוא תרגומים מוצלחים, וסיפורי מקור מוצלחים.
|
|
|
|
|
בהצלחה (חדש)
טייני הצב יום שני, 17/05/2004, שעה 16:49
בתשובה לKipod
|
|
|
|
|
יש. בהחלט יש מה לראות. (חדש)
אריק שבת, 15/05/2004, שעה 21:20
בתשובה לKipod
הביקורת על גוטיקה לא ממש מעוררת חשק אבל ביום חמישי מצאתי את עצמי ברמת אביב, מנהל שיחה עם בעל חנות השכרת DVD קטנה והוא המליץ מאוד על RETURNER.
מוכר לך?
|
|
|
|
|
כן. סרט מאגניב. (חדש)
Kipod יום ראשון, 16/05/2004, שעה 2:18
בתשובה לאריק
גונב ללא בושה מכל סרט מד''ב שראיתי אי פעם, אבל עושה זאת טוב ובחינניות. החל ברובוטריקים משכנעים, וכלה ב-bullet time הגיוני.
|
|
|
|
|
סרט מוצלח מאוד (חדש)
עדן יום שישי, 30/09/2005, שעה 13:37
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
