עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
עמד ושכשך והכחיל
ספרים / דידי חנוך
יום חמישי, 30/05/2002, שעה 0:12
'הים בא בחצות' מאת סטיב אריקסון
|
|
סקירה זו הופיעה לראשונה באתר הממסד האפל של דידי חנוך
אחד המונחים החמקמקים ביותר במד''ב כיום הוא ''סליפסטרים''. משמעותו: ספרות המשתמשת בכלים של מד''ב ושל פנטסיה, לפחות במידה חלקית, אך אינה מצייתת לכללים הכתובים והלא כתובים של הז'אנר.
המונח הומצא על מנת להגדיר ספרים שנכתבו על ידי סופרי מיינסטרים ואשר עונים להגדרה האמורה, אך כמו במקרה של כל מונח ספרותי חדש, מיד צצים סופרים המעוניינים לכתוב ספרים העונים לו. ברוס סטרלינג טוען שסליפסטרים מתאר ספרים שגורמים לקורא להרגיש מוזר, כפי החיים בסוף המאה העשרים גורמים לאדם להרגיש מוזר.
לא נראה כאילו סטיב אריקסון חושב על עצמו כסופר סליפסטרים. הוא (ואולי חשוב מכך, המו''לים שלו) רואה את עצמו עצמו כסופר מיינסטרים, אם כי כזה שכותב ספרים מוזרים מאד. מצד שני, יתכן שזו רק השקפתם של המוזרים עצמם.
'הים בא בחצות' הוא אחד הספרים המוזרים ביותר בהם נתקל כותב שורות אלה. למרות שהוא מתרחש בעולמנו אנו ורובו מתרחש בתקופתנו, הוא שמצליח להיות מוזר ומשונה יותר מספרים המתרחשים בעולמות ובמקומות הזויים ביותר.
המבנה שלו משונה. רצפי סיפור בזמנים שונים, עם גיבורים שונים (אם כי כולם קשורים זה לזה בדרך זו או אחרת, מפתיעה יותר או פחות) שנקטעים באמצע ושבים בהמשך, מתפתלים ומשתלבים עם הגיגים פילוסופיים של הדמויות, שרובן אינן סימפטיות כלל.
הדמות היחידה שמדברת בגוף ראשון אינה הדמות הראשית, כנראה. היא גם אולי הדמות המשמעותית הפחות סימפטית בספר, אם כי יש דמויות סימפטיות עוד פחות (במאי סרטי סנאף, למשל).
זהו ספר מילניום, אם כי הוא לועג להגדרה, משחק בתאריכים (בכלל, יש בספר הרבה משחקים בתאריכים, ומספרים בכלל) מגדיר הגדרות חלופיות ומנתץ אותן.
העלילה, אם ניתן לכונתה כך, עוסקת בבחורה שנמלטת מעיר מגוריה בחיפוש אחר חלומות. לא, לא הגשמת חלומות. חלומות. אין לה כאלה, והיא רוצה שיהיו. היא עוברת הרבה חוויות ואירועים בדרך, כולל שהות של מספר חודשים בביתו של אדם ששמו לא מוזכר כשהיא עירומה כל הזמן ומספקת את צרכיו המיניים, אך, חס וחלילה, לא הרגשיים. האדם הזה, שהוא גם המספר בגוף ראשון בחלק מהספר, הוא אפוקליפטולוג, מומחה לסוף העולם. או סוף האלף. בערך. גם הסיפור שלו מובא בספר, וגם סיפוריהן של כמה דמויות נוספות. הפתילים נפרדים זה מזה ונקשרים בדרכים שאולי אמורות להיות בלתי צפויות ואולי לא. יש מספיק רמזים לקשר בין הדברים לפני שהם נאמרים במפורש, ונראה כי זה מכוון.
אריקסון הוא בבירור אדם אינטליגנטי מאד ובעל כשרון כתיבה לא מבוטל. מי שרוצה ספר פלספני (אם כי אנטי פלספנות באופן די מוצהר), קודר, על אנשים שעובר עליהם הרבה חרא (לא מילולית, אבל נראה שזה לא מכוון. קיא ודם דוקא יש) ושמעבירים אנשים אחרים (שלפעמים מתגלים כאנשים ששייכים לקבוצה הראשונה) הרבה חרא, ימצא את מבוקשו בספר הזה.
מי שרוצה לקרוא ספר מד''ב או פנטסיה עם עלילה קוהרנטית ישמור מרחק בטוח מהספר, למרות הביקורות המהללות והאזכור בכמה מרשימות הספרים הטובים של השנה.
הים בא בחצות (The Sea Came in at Midnight)
מאת סטיב אריקסון (Steve Erickson)
הוצאת Perennial, שנת 2000
272 עמודים
הים בא בחצות
ברוס סטרלינג - אודות סליפסטרים
הממסד האפל
|
 |
|
