עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
זכרון ליל קיץ
ספרים / דידי חנוך
יום ראשון, 16/02/2003, שעה 0:12
''זכרון וחלום'' מאת צ'ארלס דה לינט
|
|
סקירה זו הופיעה לראשונה באתר הממסד האפל של דידי חנוך
לאחר ספר מאכזב אחד וספר נפלא אחד של דה לינט, זכרון וחלום נמצא אי שם באמצע. מקום בעייתי, האמצע.
הספר מתמקד בשלוש דמויות. הגיבורה היא איזבל קופלי, ציירת עם טראומה רצינית. לצידה נמצא אלאן גראנט, מו''ל עצמאי ומי שהיה חבר טוב של איזבל עד ריב בהלווייתה של חברתם המשותפת קתרין מאלי. וברקע, ובקו סיפור מקביל שמתרחש בעברם המשותף, נמצאת מאלי עצמה, סופרת מצליחה שלמדה עם שניהם בקולג', ומתה חמש שנים לפני פתיחת הספר.
איזבל מציירת אמנות מופשטת כיום. אבל פעם, לפני אירוע טראומטי מאד בעברה, היא ציירה אמנות נטורליסטית, בה נטו להופיע יצורים פנטסטיים. לטובים ביותר מבין הציורים הללו היתה תכונה נוספת, מעבר להיותם צבע על בד – הם היו פתח דרכו נכנסו לעולמנו היצורים הפנטסטיים שצוירו בהם.
הספר מספר במקביל איך למדה איזבל לצייר אותם, מצייר רב אמן שהוא גם, איך לומר, טיפוס בעייתי, ואת סיפור שובה לציורים אלה על מנת לאייר את אוסף סיפוריה של קתרין, החלטה שיש לה השלכות רבות.
מבין הדמויות הרבות המופיעות בספר, המושכות ביותר הן האל-טבעיות. כמו ב''מקום לעוף בו'', גם כאן מפגין דה לינט כשרון יוצא דופן בתיאורן של דמויות אשר, למרות דמיונן הרב לבני אנוש, שאינן אנושיות. הדמויות האנושיות שלו, למרבה הצער, פחות מוצלחות.
זכרון וחלום הוא סיפור על זכרונות וחלומות (כמובן), על אמנות ויצירה, ועל יושר. כמו כל שלושת ספריו של דה לינט, הוא עוסק בחשיבות המשפחות שאנו יוצרים לעצמנו כשהמשפחות בהן נולדנו לא ממלאות את התפקיד שהן אמורות למלא (מוטיב מרכזי מאד גם ב''מקום לעוף בו''). הוא עוסק גם בשקרים – השקרים שאנשים מספרים לנו, ואלה המזיקים יותר, אלה שאנו מספרים לעצמנו.
יש עוד כמה מוטיבים וגורמים משותפים לשלושת ספריו של דה לינט אשר לא נדונו בשתי הסקירות הקודמות. הראשון הוא המיקום. שלושת הספרים מתרחשים בעיר הדמיונית ניופורד, הנמצאת בקנדה או בארה''ב (לא ברור), ואשר שואבת בעיקר מאוטווה, עיר מגוריו של דה לינט.
ניופורד היא הרקע של רוב הפנטסיות האורבניות של דה לינט, ובשלושת הספרים בהם אנו עוסקים כעת היא משמשת ממש כדמות נוספת בעלילה. המיקומים, האנשים שצצים בספרים השונים (דה לינט בדרך כלל ממחזר אותם כדמויות משנה, או הופך דמויות משנה, אפילו קטנות מאד, לדמויות ראשיות בספרים הבאים), הדמויות שנמצאות תמיד ברקע. דוגמה לאלה האחרונות היא האחים כריסטי וג'ורדי ריידל, שמייצגים, כנראה, צדדים שונים של דה לינט עצמו – כריסטי הוא סופר שאוסף את סיפורי הפולקלור של העיר והאיזור (סיפור המסגרת של אחד מאוספי הסיפורים הקצרים של דה לינט הוא אומר כי זהו כביכול אוסף סיפורים של כריסטי), בעוד ג'ורדי הוא מוזיקאי רחוב, דבר שדה לינט ודאי מזדהה איתו, לאור האובססיה המוסיקלית שלו, שניכרת בשלושת הספרים.
הבסיס המשותף מאפשר לדה לינט להוסיף עומק ורבדים לכתביו, וגם לתת קריצות קטנות לקוראים מתמידים. הרובד הנוסף הזה עוזר לרומם את זיכרון וחלום לכלל ספר טוב, לעתים אפילו טוב מאד. יש בספר קטעים חלשים יותר, או מעצבנים יותר, אבל סופו של דבר שכרה של הקריאה בצידה.
כעת אפשר לצפות שדה לינט יעשה שוב את מה שעשה ב''מקום לעוף בו'' – שירגש באמת.
זכרון וחלום (Memory and Dream)
מאת צ'ארלס דה לינט (Charles de Lint)
הוצאת Tor Books
זכרון וחלום
מקום לעוף בו
הממסד האפל
|
 |
|
