עוד בקטגוריה זו:
אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8
חיפה, חיפה – עיר עם עתיד
מאמרים / אהוד מימון
18/04/10
תגובות: 0
|
|
ואולי אנחנו בכל זאת לבד
מאמרים / אריה סתר
יום שלישי, 01/08/2000, שעה 0:00
קראנו בשקיקה המון ספרי וסיפורי מד''ב, אנו צופים מושבעים של סרטי וסדרות הז'אנר. איש לא יוכל לומר שאיננו רוצים להאמין בקיומם של חייזרים...
|
|
הופיע בגליון מספר 7 של המימד העשירי, אפריל 1999
יש כוכבי לכת רבים ביקום עם חיים. כולנו מכירים את המשוואות והטיעונים המפורסמים בדבר קיומם של חיים בכוכבי לכת אחרים, במקומות רבים בגלקסיה שלנו ובגלקסיות אחרות. פעם הנחנו שקיימים כוכבי לכת אחרים. כיום האסטרונומיה המודרנית כבר הוכיחה שהמצאות כוכבי לכת מסביב לשמשות היא תופעה נפוצה למדי, וכי תהליך הווצרותן של מערכות כאלה דומה לתהליך שחולל את מערכת השמש שלנו. לפיכך, ברור שיש הרבה כוכבי לכת דומים, פחות או יותר, לכדור הארץ, ולכן יש בהם תנאים להווצרות חיים. אם יש תנאים כאלה, לדברי הביולוגים, הרי שההסתברות להווצרות חיים היא אכן גבוהה למדי. המסקנה: קיימים הרבה מאד כוכבי-לכת נושאי חיים ביקום. בגלקסיה אפיינית כמו שלנו יש כמאה מיליארד כוכביס ושמשות), ויש כמאה מיליארד גלקסיות ביקום. מספיק שמסביב לאחת ממליון שמשות התפתחו חייס וכבר יש לנו מאה כוכבים נושאי חיים, בגלקסיה שלנו בלבד. הכפילו זאת במספר הגלקסיות, והרי לכם יקום עם עשרת אלפים מיליון מיליונים של מערכות חיים. ונשאלת השאלה: אם זה המצב - איפה הם כולם?
מושבות מחוץ לכדוך-הארץ
טבעי לחשוב שיבוא היום בו נצא אנחנו, בני המין האנושי, לחפש את מזלנו במקומות אחרים בגלקסיה; ואם הדבר טבעי לגבינו, אזי ניתן להניח שציויליזציות אחרות שהגיעו למצבנו כבר עשו זאת. אי אפשר לחזות מה יהיה עתידו של כדור-הארץ, וכדי לקדם כל רעה אפשרית - פגיעת מטאור, שואה אטומית, או שואה אקולוגית שנביא על עצמנו - נוציא משלחות שיתיישבו בכוכבי-לכת (או ירחים) במערכות שמש אחרות. גם אם נסתמך על עתרונות פיסיקליים המוכרים לנו בבירור כיום, ובלי להזדקק ליישומים של טכניקות תיאורטיות, עתידניות או בדיוניות כמו על-חלל, Stargate, חור תולעת וכיוצא באלה, נוכל לבנות תוך כמה עשרות שנים ספינות חלל ענקיות. ספינות אלה יהיו מושבות שיוכלו לשאת אלפי אנשים ויותר וינועו בחלל במהירות של עשירית ממהירות האור. מהירות כזו ניתן להשיג באמצעות אנרגיה זמינה ובאמצעות אמצעי ההנעה הידועים לנו כיום. רק צריך להשקיע וליישמם. נניח שנשלים פרוייקט שכזה, נאמר בעוד 50 שנה, ונתכונן לשגר משלחת בת כאלף אנשים למסע ארוך, שרק הנכדים של הנכדים של הנכדים... (שלוש הנקודות אומרות שצריך לחזור על זה עוד כמה פעמים) שלהם יזכו לראות את סופו וינחתו על כוכב-לכת כלשהו. הרבה ספרים, סרטים וסימפוזיונים כבר עסקו בנושא הזה, אבל להזכירכם - אנחנו נמצאים כבר בשלב היישום, כיוון שאנו רוצים להציל את המין האנושי מהגורל הצפוי לו בכדור הארץ. הספינה שלנו, ואולי שתיים או יותר, משייטות להן בחלל כאלף שנים, מוצאות כוכב-לכת ראוי להתיישבות, במרחק של כמאה שנות אור מכדור הארץ. המושבה יורדת מהספינה, מתיישבת על פני אותו כוכב ומתחילה לפתח אותו וליישבו. עוברות, נניח, אלף שנים, ואותם המתיישבים בכוכב ההוא, גם הם בונים ספינות-מושבות ומשלחים אותן לאי-שם בגלקסיה, וכן הלאה. איפה המושבות שלהם?
וכעת, בואו נעשה חשבון: אלף שנות התיישבות בכוכב, ועוד אלף שנות נסיעה בעשידית ממהירות האור, קידמו אותנו רק במאה שנות-אור. הואיל והקצה הרחוק של הגלקסיה נמצא במרחק של כמאה אלף שנות-אור מאתנו, נזדקק לשני מיליון שנה כדי להגיע לצד הרחוק של הגלקסיה; עם זאת, פירוש הדבר הוא גם שתוך שני מיליון שנה נמלא את כל הגלקסיה ונתיישב בכל כוכב הראוי להתיישבות. החיים בכדור-הארץ החלו לפני פחות מארבעה מיליארד שנה; הגלקסיה קיימת כבר יותר מעשרה מיליארד שנה, בחלק מכוכבי הלכת האחרים התחילו החיים לפנינו, מן הסתם, (מיליארד או שניים שנים של יתרון) ולתבונה, יש להניח, הגיעו לפנינו. תרבות טכנולוגית אחת בודדת שהחלה במסעות לחלל לפני שני מיליון שנה היתה, כיום, כבר ממלאת את כל הגלקסיה. ושוב נשאלת השאלה – איפה הם?
תשדורות רדיו והשמדה עצמית
זוכרים את הספר ''קונטקט'' של קארל סייגן? את הסרט בוודאי תזכרו! ובכן, כבר יותר משלושים שנה אנו מאזינים לתשדורות-רדיו מהחלל, ועד היום לא קלטנו כלום. מדוע? אולי זהו טבעה של תרבות טכנולוגית, והתכונה הבסיסית המוטבעת בה במהלך האבולוציה (מלחמות בין קבוצות), הגורמות לכך שכל תרבות טכנולוגית משמידה את עצמה לפני שהיא מגיעה לשלב שיגור ספינות ושידורי-רדיו אינטנסיביים לחלל. מאידך, אם הם שלחו משלחות, כפי שתיארנו, אולי בכל זאת היו צריכים להמשיך להתקיים ולשדר. אז מדוע רועמת השתיקה?
חיים – מילא, תבוניים – אולי
ואולי גם אם הגלגסיה מלאה בחיים, אין הכרח שהתפתחו בה חיים תבוניים, ועוד פחות מכך - תרבות טכנולוגית. סביר למדי להניח שבכל כוכב לכת, בתנאים המתאימים, מתחילה אבולוציה כימית הממשיכה לאבולוציה ביולוגית, אך דבר בתורת האבולוציה אינו מחייב התפתחות יצורים תבוניים בקנה המידה שלנו, ובוודאי לא התפתחות של תרבות טכנולוגית. יש דוגמאות רבות באבולוציית החיים בכדור הארץ, שלא כל התפתחות אפשרית או גומחה פנויה לחיים אכן מנוצלת. לפיכך יתכן מאד שהתפתחות חיים תבוניים, ובמיוחד תרבות טכנולוגית שפיתחה רדיו ומסעות בחלל, היא יחודית לנו, רק בחלקיק קטן - בשלב ההתפתחות האחרון של החיים בכדור הארץ - הגענו אנו והטכנולוגיות הסובבות אותנו. יתכן כי הדבר מקרי. לו הדינוזאורים לא היו נכחדים, לפני 65 מיליון שנים, לא היו היונקים ממשיכים להתפתח ואנו לא היינו קיימים. מכל היונקים בכדור הארץ, לדולפינים יש תבונה מסויימת - אבל איפה הם ואיפה טכנולוגיה. היחידים הדומים לנו במקצת הם קופי-האדם, אשר להם תבונה משופרת ומעט מיומנות של כלים פשוטים - אך עדיין, איפה הם ואיפה אנחנו. האם רק במקרה הופענו על כדור הארץ? האם היצורים האופייניים לקיום בכוכבים הם דווקא החיפושיות, המהוות יותר מששים אחוז ממיני בעלי -החיים על כדור הארץ?
שנאת זרים וחלון הזמן של הטכנולוגיה
למדינות רבות יש כיום אמצעי השמדה-המונית המסוגלים למחוק את החיים מעל פני כדור-הארץ. רבות אחרות שואפות לאמצעים כאלה ועושות מאמצים להשיגם. האם אנו יכולים לסמוך על תבונתם של המנהיגים, שלא יפעילו אמצעים אלה? נסיון העבר הוכיח את ההיפך. ונניח שנמצא יצורים מתוץ לכדור-הארץ - מה יקרה אז? הניסיון שלנו אינו מעודד. ראו מה אנחנו עושים לשימפנזים, היצורים הקרובים לנו ביותר: הורגים אותם, מדביקים אותם במחלות ומשמידים את אזורי המחיה שלהם; זה בדיוק גם מה שקרה בעבר, בכל מקום בו נתקלה התרבות המערבית בתרבויות אנושיות זרות, נחותות טכנולוגית. סביר מאד להניח שתרבויות זרות ומתקדמות מאתנו לא היו נוהגות בנו אחרת. יותר מפעם אחת שיגרנו מסרים לחלל - אולי היה זה מעשה של התאבדות? למזלנו, כנראה אין מי שיקבל את המסרים שלנו. אם בכל זאת יש תרבויות זרות, אולי הן מעטות ביותר, ואולי בגלקסיה שלנו אין להן זכר. גם המעטות, אם ישנן, נמצאות (או נמצאו) במרחק גדול מאד של חלל וזמן מאתנו, ואולי גם הן השמידו את עצמן. יתכן שחלון הזמן של הטכנולוגיה המפותחת התקיים רק כמה עשרות או מאות שנים בלבד, כנראה לא בזמן התואם להווה שלנו, כיוון שחלון-זמן כוה הוא רק הרף-עין לעומת מיליארדי השנים בהן התפתחו חיים במקומות אחרים בגלקסיה וביקום. בקיצור, אנו מנסים לקלוט - אבל כרגע איש אינו משדר. הגישה הזו איננה פסימית, היא ריאליסטית. מי מאיתנו אינו רוצה לפגוש ביצורים נבונים וידידותיים מכוכבים אחריס? ועם זאת, ועם כל הצער שבדבר, כנראה שנמשיך להנות מחייזרים וממפגשים בין תרבויות רק בספרי ובסרטי המדע הבדיוני.
המימד העשירי
|
|
|