על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

אלים וז'אנר
מאמרים / ניקולה גריפית'
02/08/14
תגובות: 2  
האם איבדנו את העתיד?
מאמרים / ג'ו וולטון
22/02/14
תגובות: 4  
הכפירה הקדושה נוסח מאדים
מאמרים / אבינועם ביר
01/02/14
תגובות: 2  
האם יש ''גל חדש'' חדש במדע הבדיוני?
מאמרים / דייויד ברנט
29/06/13
תגובות: 4  
בילבו בגינס: גיבור עם חרב ומטפחת
מאמרים / רחל מרדכוביץ'
26/01/13
תגובות: 12  
מקדים את המאוחר
מאמרים / אהוד מימון
24/11/12
תגובות: 11  
הסכנות שבדמיון פעיל יתר על המידה
מאמרים / גיא חסון
13/10/12
תגובות: 4  
קולר האשמה
מאמרים / אהוד מימון
25/08/12
תגובות: 11  
הכוח חזק עמו
מאמרים / רז גרינברג
15/03/12
תגובות: 1  
המוסר הרובוטי של דוקטורוב
מאמרים / אהוד מימון
31/12/11
תגובות: 0  
השתלהבויות מדע בדיוני של ימים עברו
מאמרים / ג'יימי טוד רובין
08/04/11
תגובות: 5  
מחזור 2010
מאמרים / שריל מורגן
12/02/11
תגובות: 3  
גיהינום חדש
מאמרים / לורה מילר
28/08/10
תגובות: 4  
קדימה במלוא הקיטור
מאמרים / פול די פיליפו
24/04/10
תגובות: 8  
חיפה, חיפה – עיר עם עתיד
מאמרים / אהוד מימון
18/04/10
תגובות: 0  

איש אלף המילים
מאמרים / פבל גרשניק
יום ראשון, 05/01/2003, שעה 14:46

על צייר הפנטסיה לארי אלמור


''תמונה אחת שווה אלף מילים''
איש חכם

מעטים האנשים שלא מכירים את ציוריו של לארי אלמור, גם אם לא את השם עצמו. רבים מאתנו נהנו מציוריו על כריכות ספרי ''רומח הדרקון'' וספרי ''מבוכים ודרקונים'' למיניהם. ואכן, ציוריו של אלמור ידועים בכל רחבי העולם. הוא עצמו מתגורר בלייטצ'פילד קנטאקי עם אשתו ושני ילדיהם.

ב-‏1971 השלים אלמור תואר באמנויות מאוניברסיטת קנטאקי, התגייס לצבא ונישא - כל זאת תוך ארבעה חודשים. ''זה נראה כאילו החיים הגבירו קצב אחרי נקודה זו, ולא האטו לרגע מאז,'' הוא עונה כשנשאל על התקופה. הוא רצה להיות מורה לאמנות בתיכון, אבל מדריכיו סברו כי הוא מוכשר דיו כדי להיות מאייר. הוא לא חשב שהוא טוב מספיק אך הם שכנעו אותו לנסות.


לאחר שחרורו מהצבא ב-‏1973, החל לארי את הקריירה שלו באמנות כמאייר עבור ממשלת ארה''ב. בסוף שנות ה-‏70 הוא פרסם לראשונה באופן מסחרי ב-”National Lampoon” וב-”Heavy Metal”. ב-‏1981 הוא עבר לאגם ג'נבה שבוויסקונסין כדי להיות מאייר כריכות בחברת TSR Inc., החברה שיצרה את ''מבוכים ודרקונים''. במסגרת עבודתו בחברה זו היה לו תפקיד מרכזי בפיתוח מראה חדש לחלוטין למוצריה – מראה שחלחל לשאר תעשיית משחקי התפקידים. זו אחת הסיבות העיקריות לפרסומו - הוא אחד הציירים המוכרים ביותר בתעשיה. ציוריו לכריכות ספרי ''רומח הדרקון'' עזרו להציב אותם ברשימת רבי המכר והגדילו את פרסומו עוד יותר.


לארי ואשתו רצו לשוב לעיר מולדתם בקנטאקי, ועל כן הוא עזב את TSR Inc. בסתיו של 1987 והחל לעבוד כעצמאי. חברות רבות השתמשו בשירותיו מאז, החל בחברות מחשבים ועד להוצאות לאור. ביניהן: Bantam Books, BAEN Books, Warner Books, ACE/Berkley, Doubleday ו-Del Rey.
לארי לא משך ידו מתעשיית ספרי הקומיקס, אצל D.C. Comics, First Comics, Eclipse Comics ואחרים, וגם תעשיית משחקי התפקידים נהנית משירותיו הטובים - פרוייקטים של TSR Inc., FASA, Mayfair Games, White Wolf, Iron Crown Enterprises ועוד.
בקיץ 1996 יצא לאור הספר ”Runes of Autumn” , שנכתב על ידו בשיתוף עם בן דודו רוברט אלמור.
פרוייקט ידוע אחר של אלמור הוא סדרת הקומיקס SnarfQuest, שהתפרסמה
במגזין Dragon בין 1983 ל-‏1987. הסדרה הפסיקה זמן מה לאחר שלארי החל לעבוד כעצמאי, אך חודשה לאחרונה במגזין Games Unplugged.


מדי שנה משתתף לארי אלמור במספר כנסי מד''ב ופנטסיה בארה''ב, ולעתים גם באירופה. בזמנו החופשי הוא נוהג ללכת למכון כושר כדי להוציא את המרץ המצטבר משעות של ישיבה מול כן הציור (וכי זה מקום נהדר לדוגמניות ודוגמנים לציוריו). אהבתו הגדולה, פרט לציור, היא הסטוריה עתיקה. לדבריו זה היה אחד הדברים שדחפו אותו לעבר הציור. עוד בילדותו נהג לעשות שרבוטים של לוחמים ויקינגים או ספינות עתיקות ונדהם מפרצי הרגש שחש כשעשה זאת. הוא הושפע ביותר מציירים אמריקניים ואירופאיים של סוף המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים, ובכלל זה הפרה- רפאליטים (קבוצה מאמצע המאה ה-‏19 שהחליטה ללכת בסגנון עצמאי ולא להכנע לדיכוי האקדמי), נ.ס. וויאת', מקספילד פריש וציירים אמריקאים מוקדמים אחרים. כמו כן הוא הושפע מציירים בני זמנו הכוללים את פרנק פרזטה והילדרברנטס ברוס.
אחת מדרכיו להוריד את המתח היא מכוניות עתיקות. הוא תמיד אהב מכוניות ובמיוחד את העתיקות שבהם.
לאחר נסיעה בת חצי שעה בפורד שנת 30 שלו הוא מרגיש כמו חדש.


מעט פרטים טכניים:
* ציור ממוצע שלו הוא בגודל של 610X915 ס''מ.
* דרושים לו כשבועיים כדי להגיע מהסקיצות הראשונות לציור הגמור.
* הוא מצייר בצבעים אקריליים או בצבעי שמן. רובם המוחלט של ציוריו נעשים בצבעי שמן, כי לדעתו הרבה יותר קל לעבוד אתם.
* הוא השתמש במברשת אויר רק פעמים בודדות בחייו, בפעם האחרונה ב-‏1987.
* רק לעיתים נדירות הוא מצייר על בד או פשתן - בדרך כלל הוא מצייר על מסוניט. זהו לוח דחוס וקשיח בעובי של כרבע אינץ' (בערך 7 מ''מ).
* הוא מתחיל את הציור מסקיצה קטנה אותה הוא מגדיל בעזרת מכונת צילום. לאחר מכן הוא מעביר אותה ללוח המסוניט שלו. הוא מתחיל את הציור מהרקע (השמים, בדרך כלל) וממשיך הלאה.


בישראל מוכרים ציוריו של אלמור בייחוד מן המהדורות הראשונות של משחקי התפקידים D&D ו-AD&D.




לארי אלמור - אתר הבית
הפרה-רפאליטים
Runes of Autumn
מגזין Dragon
מגזין Games Unplugged

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
לא מכיר  (חדש)
גל יום ראשון, 05/01/2003, שעה 18:12
מה שלא מפליא במיוחד, לאור העובדה שמעולם לא קראתי ספרי רו''ד או מו''ד.

למעשה, אני לא מכיר הרבה ציירים בתחום.
אבי כץ, כמובן.
ואת לואיס רוחו (לא רויו?), בזכות מייפל ואחותי.
את ציוריו של פרנק פרזטה אני מכיר בזכות בארסום.
וזהו.
אה, וג'ים ברנס, שהיה אורח כבוד ביורוקון2002, שלצערי לא יצא לי להיות בהרצאה שלו ומהתערוכה שלו זכורים לי פרגמנטים בודדים.

או, ומזל טוב על המאמר הראשון. כן ירבו.
   כתוב תגובה
מאמר מאד נחמד, ומעניין  (חדש)
שלמקו יום ראשון, 05/01/2003, שעה 19:15
על נושא שאף פעם לא ממש התעמקתי בו, וטוב שיהיה באתר האגודה.

יש לי נטפוק טכני אחד וטענות על הסגנון, אבל כאן זה לא פורום הסיפורים... בכל מקרה, כן ירבו!
   כתוב תגובה
אכן, מאמר משכיל ומחכים  (חדש)
רז, לוחם האור ואדון האופל יום ראשון, 05/01/2003, שעה 20:21
אם כי במאמרים הבאים בסדרה הייתי שמח לקבל קצת יותר אינפורמציה על עבודותיהם של האומנים, גם אם הדבר יבוא על חשבון הביוגרפיה שלהם.
ואם כבר דנים במאמרים הבאים בסדרה - באילו עוד אומנים הם עתידים לעסוק?

וניטפוק, או ליתר דיוק תיקון שגיאה (נו, ידעתם שזה יגיע ממני): לא ''מוננוקי'' אלא ''מונונוקי''.
   כתוב תגובה
אכן, מאמר משכיל ומחכים  (חדש)
TA יום חמישי, 09/01/2003, שעה 19:59
בתשובה לרז, לוחם האור ואדון האופל
hehe
מקבל את ההערה
אני מתכוון להמשיך בכמה ציירים מוכרים. לאחר מכן לסקור את הפחות ובין לבין לכתוב על ציירים מהארץ
(ידעתם שיש כאלה?).
   כתוב תגובה
אם נתעלם לרגע מ-Snarfquest,  (חדש)
Kipod יום ראשון, 05/01/2003, שעה 20:28
הרי הציורים שלו (ושל מרביתם המכרעת של הציורים בז'אנר) באנליים לחלוטין. שוב ושוב אותן עלמות המניפות חרב אל או על דרקון. שוב ושוב אותם גברים מסוקסים, ומפלצות זדוניות.

אני מחפש יותר. תמונה מבחינתי צריכה להציע משהו מעבר לאיכות האסטתית. גירוי רעיוני כזה או אחר, בין אם ע''י תיאור סצנה שמצליח לעשות זאת, או תוכן זר מספיק.

אלמור מצייר היטב, ומוכר היטב. כמו המבורגרים של מקדונלד'ס.
   כתוב תגובה
ציור פנטסיה ג'נרי...  (חדש)
Preacher יום ראשון, 05/01/2003, שעה 21:02
בתשובה לKipod
לספרי פנטסיה ג'נריים.
אתה לא יכול להגיד שהוא, לפחות, לא מתאים בדיוק לספרים להם הוא יוצר עטיפות.

מתי המאמר על אלן לי?
   כתוב תגובה
אם נתעלם לרגע מ-Snarfquest,  (חדש)
אלמוני יום שני, 06/01/2003, שעה 0:21
בתשובה לKipod
ולכך יש לי תשובה בת מילה אחת בדיוק: Brom. אם להשתמש בקלישאות הייתי אומר שהוא גייגר מעודן (ועדיין לא הייתי רוצה להיתקל בדמיון שלו בסימטה אפלה).
לדוגמיות:
   כתוב תגובה
מילה אחת.  (חדש)
Kipod יום שני, 06/01/2003, שעה 1:56
בתשובה לאלמוני
אני חושב שכרגע מיצינו את הידע שלי על ציירי פנטסיה שאני יודע לזהות. בעצם, נשארו עוד שניים שלושה ציירים.

את ברום אני זוכר מעטיפות הספרים שעשה ל-Dark Sun, ומכמה עטיפות מרשימות במיוחד לכתב העת Dragon. כן, סגנון יחודי ביותר, שמצליח לשמור על הקלישאתיות הרגילה של ציורי הפנטסיה הג'נרית, ובכל זאת לגרור אותה לכיוונים אפלים יותר.

תודה על הלינק.
   כתוב תגובה
אם נתעלם לרגע מ-Snarfquest,  (חדש)
TA יום חמישי, 09/01/2003, שעה 20:11
בתשובה לKipod
נכון, אלמור הוא בסיסי.
למה? כי הוא מאבני היסוד של הציור הפנטזי(?)
אל תשכח שזאת סדרת מאמרים, ובאותה מידה אם היית כותב על המבורגרים, היית מתחיל ממק'דונלדס כהבסיס.
חוץ מזה, אני ממש אוהב את אלמור.
מה לעשות?
   כתוב תגובה
ניטפוק טכני קל...  (חדש)
ארז יום ראשון, 05/01/2003, שעה 20:50
מסוניט, או יותר נכון מזוניט, זהו לוח דמוי דיקט, שמוכר לכולנו בתור החומר שמשמש לגב ארון או ספריה. חומר די זול אגב. ורבע אינץ' זה 6 מ''מ, בערך.

חוץ מזה, יש לי כמה עשרות מציוריו של לארי אלמור, שמתחלפים על שומר המסך שלי.
   כתוב תגובה
אהה! שריון בקיני!  (חדש)
יעל יום ראשון, 05/01/2003, שעה 22:20
אז הוא הכניס את שריון הבקיני הזה לתודעה הציבורית?

אכן, הסגנון שלו מאוד יפה. האיש מאוד מוכשר, אבל כמו שציינו כאן עובד באופן מאוד טכני. אבל כמו שעוד ציינו כאן, זה בהחלט מתאים לחומר שהוא מצייר בשבילו.

היה מעניין לראות תערוכה שלו שלא מורכבת מציורי אוסף הדרקון.

לגבי המאמר עצמו - מאמר טוב מאוד. מזל''ט על המאמר הראשון.
   כתוב תגובה
אהה! שריון בקיני!  (חדש)
Kipod יום ראשון, 05/01/2003, שעה 23:27
בתשובה ליעל
לא יודע מי היה הראשון, אבל צייר שריונות הביקיני הידוע מכל הוא, ללא ספק, בוריס ולחו.
...ואני בטוח שתיכף יקפצו עשרה אנשים שונים עם 11 גרסאות שונות לביטוי שמו של Vallejo.

האתר הרשמי -
(חפשי Woman בקטגוריות, ותמצאי מבחר מענג.)
   כתוב תגובה
אצל ולחו נראה שאין שריון בכלל  (חדש)
יעל יום שני, 06/01/2003, שעה 0:07
בתשובה לKipod
הוא בהחלט מגלה חיבה לגוף ערום.

אבל אצל אלמור יש את קונספט שריון הבקיני. כמה חתיכות של שריון טוב שמגן נפלא על החזה, הכתפיים ואיזור האגן, אך באופן לא ברור משאיר את הבטן, הרגליים, הזרועות ואת החלק שמעל החזה חשופים לחלוטין, מה שמעלה את התהיה למה בכלל לטרוח וללבוש את ה''שריון'' הזה.

אמנם מעולם לא ניסיתי, אבל קשה לי להאמין שחזיית מתכת היא דבר נוח.
   כתוב תגובה
ונעלי עקב זה נוח?  (חדש)
Kipod יום שני, 06/01/2003, שעה 2:00
בתשובה ליעל
ומחוכים?

אם יש דברים נוראיים שנשים עושות לעצמן בעבור האסטתיקה, מה רע במשהו -שימושי- כמו שריון שכולו רק ביקיני?
   כתוב תגובה
אבל הן לא עושות את זה באמצע קרב  (חדש)
יעל יום שני, 06/01/2003, שעה 17:05
בתשובה לKipod
והמחוכים של היום זה לא מה שהיה פעם.

אני לא מניחה שניסית...
   כתוב תגובה
אבל הן לא עושות את זה באמצע קרב  (חדש)
TA יום חמישי, 09/01/2003, שעה 20:05
בתשובה ליעל
תודה יעל.
תראי, מבחינתי שריון זה מגן בדיוק על החלקים החשובים. לא?
אהה, שוביניזם זה דבר טוב.
   כתוב תגובה
אהה! בולשיט!  (חדש)
רד פיש יום שני, 13/01/2003, שעה 12:35
בתשובה ליעל
הציורים שמופיעים כאן מאוד לא מייצגים את לארי אלמור ועושים לו עוול גדול. זאת הפעם הראשונה שאני רואה שיריון ביקיני בציור של אלמור. בניגוד גמור לציירים אחרים, אלמור כמעט ולא עוסק בשיריונות ביקיני וסקס בכל מחיר. התלבושות שלו הן כמעט תמיד ריאליסטיות (ויותר מזה, מעוצבות להפליא). לקרוא לו ''אבי שיריון הביקיני'' זו שטות מוחלטת.
   כתוב תגובה
ולסימן השאלה לא שמת לב?  (חדש)
יעל יום שני, 13/01/2003, שעה 13:27
בתשובה לרד פיש
אני שאלתי אם הוא האיש.

מאיפה לי לדעת מי התחיל עם שריונות הבקיני?
   כתוב תגובה
לא באתי בטענות אלייך  (חדש)
רד פיש יום שני, 13/01/2003, שעה 15:52
בתשובה ליעל
אלא, אם כבר, לעורך התמונות באתר (שגם הוא עשה את השגיאה בתום לב, אבל צריך להתרגז על מישהו, לא?) שהביא למצב שבו האפשרות הזאת בכלל באה בחשבון.
   כתוב תגובה
מה, ולהוריד את תענוגם הקט של  (חדש)
NY מאושר יום שני, 13/01/2003, שעה 15:59
בתשובה לרד פיש
יושבי האתר?
על כל פנים, טרחתי והוספתי שתי תמונות לאלה שסופקו ע''י כותב המאמר, על מנת להטות את היחס לטובת חסרי הביקיני.
ותהי אורה ושמחה.
   כתוב תגובה
אהה! בולשיט!  (חדש)
פבל גרשניק (TA) יום ראשון, 19/01/2003, שעה 19:23
בתשובה לרד פיש
טוב.
קודם כל לאלמור יש המון ציורי ''ביקיני''
ובקשר לציורי ''סקס'', גם זה לא חסר לו.
כמו כן, לגבי ריאליזם. אין כמעט ציירים שמציירים בצורה ריאליסטית. תנוחות חרב וכדומה שונות מאד במציאות.
   כתוב תגובה
הרהור בנושא אלמור  (חדש)
Steerpike יום ראשון, 05/01/2003, שעה 22:34
לפני כמעט ארבע שנים גיליתי לגמרי במקרה את אתר האינטרנט של לארי אלמור.
קשה להפריז בחשיבות של אלמור למהלך חיי, בזכות הציור המופלא שלו (ה-Wallpaper באחד המחשבים שלי בימים אלה ממש) על עטיפת ה-Basic Set בחנות ספרים בגרמניה הכרחתי את סבתא שלי לקנות לי את הקופסא האדומה, ועוד בגרמנית, בצמוד להבטחה שהיא גם תתרגם לי את התכולה. פחות מחודש אחר כך הצלחתי לסחוט ממנה את אותה קופסא באנגלית בתמורה לויתור על התרגום. בעודי מתענה על הבנת האנגלית הסבוכה (רבאק, הייתי בן 12), המשכתי לרוץ קדימה עם הציורים, גם הם של אלמור. אני עדיין זוכר את רגע ההארה (לפני 18 שנים) כמהציורים קלטתי ש-halfling הוא בעצם בן-מחצית, או במלים אחרות, הוביט.
יכול להיות, אולי אפילו סביר, שבסופו של דבר הייתי מגיע ל-D&D גם בלי הציור ההוא, אבל בכל זאת, אלמור אחראי, כמעט לבד, לעיסוק המרכזי שלי בשש שנים מחיי, ואולי להרבה יותר.
אז כאמור, לפני ארבע שנים גיליתי את האתר, חודשים ספורים לפני יום הולדת של חבר טוב שאיתו שקדתי על פענוח החוברות באנגלית. אותו חבר היה גם הצייר המוכשר שבינינו ונהג לצייר מידי פעם ארועים נבחרים מההרפתקאות והתלאות שהעברתי את החבורה. לכן התרגשתי מאוד לגלות שאלמור מוכר ציורים מקוריים בחתימתו, ומיהרתי להזמין אחד ליום ההולדת של אותו חבר. בסופו של דבר ההזמנה לא נקלטה והחבר נאלץ להסתפק באיזה ספר איכותי מדיונון.
לפני כמה חודשים נכנסתי לאתר וגיליתי שמחירי הציורים המקוריים זינקו במאות אחוזים מאז הימים ההם. הרהרתי קצת בנושא והגעתי למסקנה (לא ממש מקורית): הדור שלי, שהספיק לגדול על מוצרי לוקאס וגייגקס למיניהם הספיק לצבור: 1. נוסטלגיה עצומה ליצירות טראש, ו-‏2. כישורים שהקנו לו משכורות לא רעות בגיל צעיר (אחרי הכל אנחנו אותם חנונים שאיימו לכבוש את העולם לפני שנתיים שלוש). אלמור חשב לעשות עוד כמה גרושים מהצד על-ידי מכירת רישומים מקוריים של לוחמות מעורטלות למחצה ודרקונים חושפי ניבים, וגילה שאנחנו מוכנים לפתוח ארנקים בשמחה ולהוציא הרבה מעבר למה שהוא דמיין.
לא ברור לי אם יש מסר או לקח, אבל, כאמור, הרהור.
   כתוב תגובה
הרהור בנושא אלמור  (חדש)
אלי יום שני, 23/02/2004, שעה 22:13
בתשובה לSteerpike
מהי כתובת האתר?
תודה.
   כתוב תגובה
אין כמו Royo !!!  (חדש)
Icarus יום שני, 13/01/2003, שעה 23:25
קודם כל אני רוצה להגיד כל הכבוד על הכתבה ועל העיסוק בנושא. לפי דעתי כבר מזמן היה צריך לכתוב ולספר על פועלם של ציירי הפנטזיה והמד''ב שפועלם לעתים אינו נופל בהשפעתו מזה של הסופרים ולעתים אף עולה עליו ונחרט בזכרון לתקופה ארוכה יותר.
אני כבר כמה שנים אוסף ציורי פנטזיה הן על המחשב והן באלבומים (אפילו הניק שלי הוא בהשראת ציור באותו השם של Valejo ). הצייר האהוב עליי הוא Luis Royo הספרדי שלדעתי הביא את ציור הפנטזיה לדרגתו הגבוהה ביותר בסגנונו
החלק היפהפה. אני מחכה בקוצר רוח לכתבה עליו וכן על Valejo וכמובן על Frazetta , מאבות הז'אנר. ולכולכם אני ממליץ לחפש ברשת ציורים של Royo ( לינק למאגר ענק של ציורים מופיעה באתר העמותה לקידום משחקי תפקידים בישראל אם אני לא טועה)
   כתוב תגובה
ומאחר וכל אחד פה מפרט את הבקשות שלו לכתבות עתידיות  (חדש)
רז מצטרף לחגיגה שבת, 01/02/2003, שעה 17:41
בתשובה לIcarus
הנה זאת שלי: אני רוצה כתבה על אמנו יושיטקה, אומן הפנטסיה המוביל של יפאן:

   כתוב תגובה
אין כמו Royo !!!  (חדש)
אדם ליבוביץ בקשר לroyo יום שלישי, 25/10/2005, שעה 5:07
בתשובה לIcarus
הוא גם האהוב עליי ובצדק הרואה יבין ובעזרת השם נקרה כתבה עליו עלsuriama על ג'ולי בל על לואיס רויו
גם אני אוסף המון תמונות כבר שנים אם תיצור איתי קשר דרך האי מייל שלי נוכל להחליף תמונות
   כתוב תגובה
snarfquest  (חדש)
blind_rhapsody יום שני, 13/01/2003, שעה 23:33
אז עכשיו אני יודע מי אחראי לסדרת הקומיקס שעיטרה את עמודיו האחוריים של עיתון ''המכשף'' (ככה קראו לזה?).
משום מה הייתי בטוח שמדובר בסידרה ישראלית- סגנון הציור לא נראה כמו משהו שצייר מקצועי מחו''ל היה עושה.
מזכיר לי ימים יפים יותר:
וויז- עיתון משחקי המחשב והתפקידים.
   כתוב תגובה
וואו  (חדש)
דפי יום שישי, 17/01/2003, שעה 19:26
כתבה על אומנות פנטסיה. נהדר. אם אתה רוצה, כדאי גם לבדוק על גון הוו וקית' פרקינסון
(John Howe Keith Parkinson).
לגון הוו יש המון תמונות של שר הטבעות והוא גם היה מעורב בעיצוב האומנותי של הסרטים.
הנה האתרים שלהם...(אני לא יודעת איך עושים פה קישור נחמד וקצר,אז):
www.john-howe.com/index1.htm
www.keithparkinson.com/index.html
בכל מקרה כל הכבוד על כתבה.
   כתוב תגובה
עוד ציירים  (חדש)
Eliran יום שישי, 31/01/2003, שעה 12:09
כדי ללמוד על עוד ציירים(ויש רבים כאלו) תוכלו למצוא בקלות במלא אתרים באנגלית - אפילו באתר של WIZARDS קיימים הרבה מאוד קישורים. כל אחד שמחזיק בידו אחד מספרי ה- DND 3rd Edition רשום את שמות המאיירים בעמוד השני וגם כל מי שמשחק במג'יק יכול לקרוא על כל המצצירים של WIZARDS .
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.