 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
ספר לבן
ספרים / איתי שלמקוביץ
יום שני, 25/11/2002, שעה 19:08
סאטירה צ'כית נידחת מתגלה כספר מד''ב במסווה
|
|
כאשר חובב מדע בדיוני מחפש משהו לקרוא, הפתרון הקל הנו ספר המוגדר מלכתחילה כשייך לז'אנר. אולם לעיתים דוקא ספרים המסתתרים תחת אצטלה של ספרות יפה או פופולרית מתבררים כספרי מדע בדיוני (או פנטסיה) המקיימים את חוקי הז'אנר ואף מעוררים מחשבה.
דוגמה לספר שכזה הנה 'ספר לבן', שיצא בהוצאת עם עובד, אך לא כחלק מספריית המד''ב הידועה שלה אלא דוקא במסגרת 'הספריה לעם'. הקורא הבוחן את מדפי הספריה או חנות הספרים המשומשים עלול להחמיץ את הספר. רק רפרוף על הכריכה האחורית יגלה לו כי יתכן וימצא בספר עניין: ''מה קורה... כאשר אדם מפר חוק (אמנם חוק טבע בלבד) ומטייל על תקרות החדרים?...'' - עדות חיצונית יחידה לכך שהספר עוסק בסוגיה מדע בדיונית.
גיבור הספר הוא אדם יוראצ'ק, מורה לחינוך גופני בעיירה ק' אשר בצ'כוסלובקיה (המתהדרת במעיינות הבריאות שלה ובפסטיבל הסרטים המפורסם הנערך בה), אדם מחונן רוחנית וגופנית (מעין אדם-על, מהסוג הנפוץ בספרות תור הזהב של המד''ב), אשר ביום בהיר אחד מצליח להתעלם מכוח המשיכה. על ידי שימוש בתורות יוגה מזרחיות, הוא מפיק שדה ביטול כבידה המאפשר לו ללכת ולישון על קירות. אולם הסיפור אינו מתמקד בגיבורו הפנטסטי, אלא דוקא בסביבתו ובתגובתה להתעלמות המופגנת מחוקי הטבע.
כמשתמע משמו, 'ספר לבן' אינו סיפור מעשיות רגיל. הוא בנוי בצורה של דווח היסטורי על אותה תקופה. עיקר העלילה מובא ב''שחזורים'', או מקטעי עלילה רציפים המספרים את האירועים כפי ש''התרחשו''. בין השחזורים מובאים מגוון קטעים אחרים, המשווים לספר נופך דווחי יותר, כגון מכתבים ומסמכים שונים המרחיבים מעט על העולם שמסביב לעלילה ועל הדמויות הבאות ויוצאות בין דפי הספר.
הספר מחולק לשני חלקים. בראשון, המתהדר בשם ''פרולוג'', מתוארים האירועים שנבעו כתוצאה מתעלולי הריחוף של יוראצ'ק. למרות שהספר נכתב בעת בה היתה צ'כוסלובקיה תחת שלטון קומוניסטי, וכך גם מתוארים סדרי השלטון שם, התיאורים שבחלק זה מזכירים מאד גם דמוקרטיה בירוקרטית כשלנו. בתחילה מנסים תושבי העיירה לשמור על סודו של יוראצ'ק, על מנת שהרווחים הנובעים מתגליתו ינוצלו כולם לטובת העיירה (כל זה מפורט בפרוטוקולים נטולי כל רסן), ובינתיים דוחקים ביוראצ'ק שלא להמשיך בתעלוליו. אולם, כאשר הוא חושף את עצמו בפני המון רב בלא יודעין, נאלצת הממשלה להתערב. כיוון שהופר חוק, למרות שמדובר בחוק טבע ולא חוק ממשלתי, מועמד יוראצ'ק לדין, וה''פרולוג'' מסתיים במאסרו.
החלק הראשון של הספר טוב פחות מחלקו השני. אמנם נבכי הבירוקרטיה והדמגוגיה המתוארים בו הנם משעשעים לעיתים קרובות, אך לעיתים קרובות אף יותר הם מעיקים על הקורא. תורם לכך המבנה הלשוני המעיק של הספר. רוב קטעי המסמכים המובאים הנם קצרים למדי, וברוב המקרים גם בנויים בצורה תחבירית תקנית (גם אם לעיתים פסקה אחת נמשכת על פני מספר עמודים). לעומת זאת, קטעי השחזורים (בהם עשיר הפרולוג) משתמשים בתבנית תחבירית מעיקה ביותר על מנת להעביר את התחושה של דווח היסטורי. כל קטע שחזו
ר, בתחביר מוזר, מורכב ממשפט
אחד בלבד, המכיל רק
פסיקים
ולא נקודות, ואילו מעברי פס
קה נערכים בתורה הנראית כמעט שרירותית, ללא סיבה למעבר. דרך כתיבה זו, למרות שהיא מצליחה להעביר את ההרגשה של יצירה ספרותית שאינה סיפור, מתחילה להעיק כבר בשלב מוקדם.
חלקו השני של הסיפור, הקרוי (כמובן) ''אפילוג'', הוא מעניין יותר. בחלק זה מתוארים בהומור רב הנסיונות המדעיים הנערכים על יוראצ'ק לאחר שנכלא, כמו גם המשפט שנערך לו, ולבסוף השיטות הפסיכולוגיות השונות בהם משתמשים מומחים שונים על מנת לרפא אותו משיגעונו ומתחביבו להלך על תקרות. ראוי לציון מיוחד הוא הפסיכואנליטיקאי, המצליח להסיק לבסוף, כמו תמיד, שהפציינט רוצה לשכב עם אמו.
למרות שהחלק הטוב יותר של הספר הנו ה''אפילוג'', המורכב בעיקר מהומור ופחות ממדע בדיוני לשמו, עדיין 'ספר לבן' הוא כולו מדע בדיוני במובן הבסיסי של המונח. הספר מתאר את השפעתה של טכנולוגיה חדשה (היכולת להלך על תקרות) על הסביבה, ומתמקד בתגובתה של הסביבה אליה. התגובה אמנם פארודית מעיקרה, אך בה במידה היא גם אנושית בצורה מטרידה...
מהלך חייו של המחבר, פאוַל קוֹהוּט, יכול להסביר חלק מהסאטירה כלפי מוסדות השלטון המצויה בספרו. חייו של קוהוט רצופים ניגודים ומאופיינים ביחסים משתנים בקיצוינות בינו לבין צ'כוסלובקיה, מולדתו. בשנות החמישים הוא תמך תמיכה עזה בקומוניזם הסטאליניסטי; בשנות השישים, לאחר שעוולות הקומוניזם נחשפו, הוא הפך לקומוניסט רפורמי, וניסה לתקן את תוצאות פעולותיו הקודמות. קוהוט גם היה בין האחראים לאביב של פראג ב-1968, שגרר את כיבושה של צ'כוסלובקיה ובכך הרס נוסף. בזמן הכיבוש (ובערך בזמן בו נכתב 'ספר לבן'), קוהוט הפך למתנגד למשטר, עד שהוגלה לאוסטריה ב-1978. גם לאחר נפילת הקומוניזם הוא לא היה רצוי במולדתו, בגלל תרומתו להרס המדינה. מה הפלא שאדם כזה, שמצא את עצמו פעם אחר פעם בצד המתנגד לשלטון, כתב ספר הצוחק על השלטון באשר הוא?
ב'ספר לבן' אין חלליות, רובוטים או מכונות זמן. למעשה, המרכיב ההופך אותו למדע בדיוני יכול לחמוק מהקורא אם אינו מחפש אותו בפירוש. אך אין זאת אומרת שהספר אינו מדע בדיוני, ותגיד ההוצאה מה שתגיד על כך. עולה רק השאלה, כמה ספרי מדע בדיוני אחרים יצאו כ''ספרות יפה'' וננטשו כך על מדפי הספריה, נעלמים מעיני החובבים?
על הסופר (מתוך הספר):
פאול קוהוט, שנולד בפראג ב-1928, נחשב עתה לאחד מגדולי הסופרים בצ'כוסלובקיה. תחילה שימש ככתב ועיתונאי ברדיו ובטלויזיה ולאחר מכן הצטרף לשירות הדיפלומטי הצ'כי כנספח התרבות במוסקבה. מאז 1955 הוא עוסק בכתיבה. עד כה (נכון לתחילת 1980) פרסם שני קבצי שירים, 18 מחזות והמחזות, שאחד מהם, ''רוצח מסוכן'', הוצג בברודווי ב-1976 והתקבל בהתלהבות רבה. כן חיבר עשרה תסריטים לקולנוע ושני ספרי פרוזה, שאחד מהם, ''מיומנו של קונטררבולוציונר'', תורגם גם הוא לאנגלית וזכה להערכה רבה.
ספר לבן (White Book)
מאת פאוַל קוֹהוּט (Pavel Kohout)
עברית: דב קווסטלר
הוצאת עם עובד, ספריה לעם, 1980
188 עמודים
פאוַל קוֹהוּט
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
נשמע מעניין (חדש)
יעל יום שני, 25/11/2002, שעה 22:48
מאמר מעולה.
ולשאלתך, לדעתי יש די הרבה כאלה. אפילו קראתי פעם רומן רומנטי(!) שעסק במסע בזמן שהניע את העלילה - ואפילו לא סבל מיותר מדי חורים לוגיים.
קראו לו ''אביר בשריון נוצץ'' (A knight in shining armor), והוא היה חביב למדי.
שאף אחד לא יבין מזה שאני עושה את זה באופן קבוע - קוראת רומן רומנטי...
והערת הגהה אחת: יש שם איזו פסקה מבולבלת באמצע המאמר שצריך להוציא ממנה אנטרים מיותרים.
|
|
|
|
|
קראי את הקטע שוב. (חדש)
NY מאושר יום שלישי, 26/11/2002, שעה 1:14
בתשובה ליעל
זה מכוון.
|
|
|
|
|
אהה (חדש)
יעל פורמן יום שלישי, 26/11/2002, שעה 11:00
בתשובה לNY מאושר
אולי זה קצת מתוחכם מדי...
|
|
|
|
|
אכן כן (חדש)
שלמקו יום שלישי, 26/11/2002, שעה 17:56
בתשובה ליעל
ובצורה מוזרה מה, אני עוסק בזמן האחרון בתרגום מאמר שעוסק בדיוק בכך שספרי מד''ב לא מתוייגים ככאלה בגלל סיבות רבות.
|
|
|
|
|
והכי מפורסם הוא כמובן 1984 (חדש)
יעל יום רביעי, 27/11/2002, שעה 16:16
בתשובה לשלמקו
ואנשים אומרים שהוא לא ספר מד''ב כי הוא - ספר טוב!!
|
|
|
|
|
והכי מפורסם הוא כמובן : התנ''ך (חדש)
גיא ברוך יום רביעי, 27/11/2002, שעה 16:51
בתשובה ליעל
אינטראקציה בין אל למין האנושי, קוסמולוגיה (מקור היקום), מיתולוגיה, ומגוון של טכנולוגיות פנטסטיות (קריעת ים סןף, מרכבות אש, הנדסה גנטית (מצלע ...) ועוד ועוד.
ואנשים לא אומרים שהוא מד''ב\פנטסיה כי חייהם יקרים להם ...
|
|
|
|
|
אויש, לא שוב הטענה השחוקה הזו. (חדש)
Boojie יום רביעי, 27/11/2002, שעה 19:18
בתשובה לגיא ברוך
התנ''ך הוא לא מד''ב/פנטזיה אפילו אם הוא מכיל אלמנטים כאלה, מכיוון שהוא נכתב כספר היסטורי/מיתי/דתי, ולא כספרות. המינימום שבמינימום שנדרש מספר מד''ב זה שהוא ייכתב כספרות ולא כהיסטוריה.
|
|
|
|
|
מה ''נעלמו מעיני החובבים''? (חדש)
Boojie נעלבת רשמית יום שלישי, 26/11/2002, שעה 11:55
כבר לא יודעת כמה זמן אני ועוד כמה אנשים ממליצים על הספר הזה (שמותיהם שמורים במערכת כי אני לא זוכרת אותם), אני אישית מכרתי או החלפתי שני עותקים ממנו לשני חובבים חשדניים (''טוב, נו, ננסה'') והמלצתי עליו יותר מפעם אחת בשלושה פורומים לפחות. למה סתם להשמיץ אותנו, קהילת החובבים הנמרצים וה*מיודעים היטב*?
|
|
|
|
|
הסכמה ובקשה . (חדש)
גיא ברוך יום שלישי, 26/11/2002, שעה 13:23
בתשובה לBoojie נעלבת רשמית
אכן, ספר ידוע, מוכר, ומצחיק למקוטעין.
בענין אחר:
אם יש חסך רציני לקוראים בארץ (ולי בפרט) זה כל ספרות המד''ב העניפה בשפה הרוסית ומשאר מזרח אירופה (כן, יש כמה תרגומים של לם, אבל זה מעט מזעיר).
רמז ''דק'' לאופוס ולשאר ההוצאות בארץ : הרבה מאוד ישראלים ''ותיקים'' יודעים אנגלית.
בהנתן הבחירה בין ספר זול בשפת המקור (אנגלית) לספר יקר מתורגם (וסלחו לי כל המתרגמים, כמה שלא תהיו טובים, תרגום הוא lossy transformation ) הם יזמינו את המקור מחו''ל.
אם, לעומת זאת, תתרגמו את הטובים שבספרות המד''ב הרוסית לעברית, תזכו בכספי ובכסף של הרבה אחרים. וכולם ירויחו.
(גם לא נראה לי שיהיה קשה למצוא היום מישהו שיודע עברית ורוסית ...)
לתשומת לבכם.
|
|
|
|
|
וזה מזכיר לי מאוד... (חדש)
אהרון ה. יום חמישי, 28/11/2002, שעה 15:39
סיפור נפלא של סופר צ'כי אחר, קארל צ'אפק (שכידוע הוא, ולא אסימוב, ''המציא'' את הרובוטים).
שם הסיפור ''האיש שידע לעופף'', והוא כלול באסופת סיפורים שלו שיצאה לאור בעברית לפני שנים רבות (שם האסופה כשם הסיפור).
בסיפור זה מישהו מגלה פתאום שהוא מסוגל לעוף. יכולת מופלאה זו אינה מחזיקה מעמד זמן רב. מדוע? תקראו ותדעו.
|
|
|
|
|
וזה מזכיר לי מאוד... (חדש)
אלמוני יום חמישי, 28/11/2002, שעה 21:43
בתשובה לאהרון ה.
ולי זה מאד הזכיר את ''מר ורטיגו'' של פול אוסטר.
|
|
|
|
|
וגם ''סלמנדרות'' של צ'אפק (חדש)
קוראת מסורה יום שישי, 29/11/2002, שעה 22:34
בתשובה לאלמוני
ופאוול קוהוט כותב תמיד ''על הגבול'' בין ריאליסטי למד''ב
|
|
|
|
|
ועוד אחד (חדש)
עמית שבת, 30/11/2002, שעה 7:52
בתשובה לאהרון ה.
לי זה הזכיר סיפור צ'כי אחר, בשם רעיונותיה של קלרה הקדושה. אמנם הסרט שעשו ממנו בארץ הוא גרוע מאוד, אבל הספר די מהנה וכמו הספר הזה, הוא מערב סאטירה על המשטר עם סיפור שהוא בבירור בעל גוון מד''בי - מה קורה כאשר נערה מסוגלת לחזות את העתיד.
|
|
|
|
|
והסופר הוא- פאוול קוהוט... (חדש)
קוראת מסורה יום שלישי, 03/12/2002, שעה 22:40
בתשובה לעמית
|
|
|
|
|
במקרה ראיתי את הסרט לפני ימים ספורים. (חדש)
Kipod יום רביעי, 04/12/2002, שעה 0:54
בתשובה לקוראת מסורה
הקרדיט ניתן לילנה ולפאול קוהוט.
|
|
|
|
|
במקרה ראיתי את הסרט לפני ימים ספורים. (חדש)
פרנסיסקו הקדוש יום חמישי, 12/12/2002, שעה 19:40
בתשובה לKipod
איפה ראית ? ומה שמו בלעז ?
היום קיבלתי במתנה את הספר, נהדר.
|
|
|
|
|
''Clara Hakedosha'' (חדש)
Kipod יום שישי, 13/12/2002, שעה 10:02
בתשובה לפרנסיסקו הקדוש
אבל יהיה לך יותר קל עם השם העברי.
|
|
|
|
|
נידח? (חדש)
סרילוי דוטקום יום רביעי, 01/01/2003, שעה 21:05
את הספר המופלא קראתי לפני שנים רבות.ואיננו נידח.
אבל, למה הצורך העז לספח כל ספר לקהילת המד''ב ?
|
|
|
|
|
מי צריך לספח? (חדש)
Boojie יום רביעי, 01/01/2003, שעה 23:14
בתשובה לסרילוי דוטקום
הספר הזה הוא מד''ב, בין אם נספח אותו ובין אם לא. מצד שני, ''שירת הסירנה'' הוא לא מד''ב, ושוב, לא משנה אם נספח אותו או לא.
ואני שמחה לראות שעוד אנשים מוחים על ההגדרה הנתעבת, ''נידח''. ''נידח'', באמת. שלמקו היה צריך לכתוב במקום זה ''ספר ש*אני* לא שמעתי עליו קודם, בבורותי כי רבה''... :-)
|
|
|
|
|
אבל כן שמעתי עליו! (חדש)
שלמקו יום חמישי, 02/01/2003, שעה 10:45
בתשובה לBoojie
והוא נידח, כי מה לעשות- מי שלא שמע עליו, לא ידע שהוא מד''ב.
|
|
|
|
|
אז לא הבנתי, מה שם הסרט? (חדש)
גרומיט שבת, 19/05/2007, שעה 23:06
בתשובה למשה
''ספר לבן'' הוא ספר, כמשתמע משמו, לא סרט.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
