 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
הצל של אנדר
ספרים / טל כהן
שבת, 12/02/2000, שעה 19:28
הספר האחרון (בינתיים) בסדרת 'אנדר' של אורסון סקוט קארד
|
|
מאמר זה פורסם לראשונה במדף הספרים של טל כהן. ניתן למצוא שם גם סקירה (באנגלית) של רביעיית 'אנדר' המקורית.
'הצל של אנדר' ('Ender's Shadow') אינו ספר המשך של 'המשחק של אנדר'. הספר מהווה סיפור מקביל, מה שקארד מכנה ''פאראלקס'', ומציג את המאורעות העיקריים של 'המשחק של אנדר' מנקודת מבט שונה. נקודת המבט היא זו של בין. בין היה דמות שולית יחסית בספר המקורי; אם קראתם אותו, אולי תזכרו כי בין היה אחד מחבורת הנערים תחת פיקודו של אנדר – נער מבריק וזעום-מידות (פירוש השם ''בין'' הוא גרגר שעועית; מקור השם מוסבר בספר).
הספר שופך אור חדש על בין, שמתגלה כבעל אינטליגנציה על-אנושית. אנו מגלים כי מפקדי הצי הבין-לאומי בחרו בבין כגיבוי לאנדר, במקרה שזה יכשל מסיבה כלשהי. אנו גם מגלים כי תפקידו של בין בסיפור לא היה משני כפי שאולי נדמה מקריאת הספר המקורי לבדו. למעשה, בין הוא כה מבריק עד כי לעיתים הוא מגיע למסקנות שנדמה שפשוט לא ניתן להגיע אליהן על סמך הידע המוגבל שברשותו. בכמה מקרים, קארד ממהר להסביר את הרקע שאיפשר לבין להגיע למסקנות המבריקות הללו, כדי לשמור על אמינות העלילה. (זהו ניגוד מעניין למקרים רבים בספרים הקודמים בסדרה, בהם דמויות אינטלגנטיות נכשלו משום-מה להסיק ולו את המסקנות הבסיסיות ביותר).
באופן טבעי, היות והספר מגולל את סיפורה של אותה מלחמה, כמה וכמה סצנות משותפות ל-'המשחק של אנדר' ול'צל', אולם כל ספר מציג אותן בהתמקדות שונה. קארד שב ומוכיח את עצמו כמספר-סיפורים בחסד, והתוצאה היא שני ספרים השזורים זה בזה באופן מופלא. כך למשל דיאלוגים ומאורעות זהים מקבלים פתאום משמעות חדשה. ואם קיימות אי-התאמות קלות בין הספרים, קארד מסביר שהן תוצר של השינוי בנקודת המבט. לטענתו, ניתן לקרוא את הספרים בכל סדר שהוא – אף אחד מהם אינו המשך של חברו – אולם אני מניח שבכל זאת, עדיף לקרוא אותם בסדר בו פורסמו.
'הצל של אנדר' הוא ספר מרתק, בדומה ל'המשחק של אנדר' (ומבחינות רבות, בניגוד לשלושת ההמשכים של הספר המקורי: 'דובר המתים', 'קסנוסייד' ו'ילדי המחשבה'). כל מי שנהנה לקרוא את הספר המקורי יהנה כמעט בוודאות גם מספר זה. עם זאת, בעוד קוראים רבים היו יכולים להזדהות עם ילדותו של אנדר, אף קורא לא יצליח להזדהות עם ילדותו של בין. הזרות הקיצונית הזאת עלולה לפגוע בהנאתם של אלו שנהנו מהספר הראשון בעיקר בשל אפקט ההזדהות.
הנחותיו של בין לגבי המלחמות בקרב בני-האדם לאחר הניצחון על הפולשים מהוות קרקע פוריה ביותר לספרי המשך נוספים. בניגוד לספרי ההמשך הקודמים, אלו יתרחשו בעתיד הקרוב, מיד לאחר מלחמתו של אנדר. הם יעסקו בהמשך סיפורו של בין, כמה מחבריו מבית-הספר למלחמה (ומרחובות העיר רוטרדם), וכמובן של פטר, אחיו של אנדר. אם קארד לא ישגה בכתיבת ספרים אלו כפי שכתב את ספרי ההמשך הקודמים, הרי שאפשר לצפות להם באהדה; בסיכומו של דבר, העולם בו מתרחשת עלילת 'המשחק של אנדר' הנו מרתק למדי.
במקור: Ender's Shadow
הוצאת Tor Books, שנת 1999
רביעיית 'אנדר' – סקירותיו של טל כהן
מדף הספרים של טל כהן
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
בין שורותיך (חדש)
Kipod יום שישי, 18/02/2000, שעה 2:59
לא מתגלה הערכה רבה ל''דובר''. אומר ואתוודה - לא הצלחתי עדיין להבין מדוע אנשים אינם מעריכים את דובר. מדובר בסיפור מורכב לא פחות, מרתק לא פחות, ובעל דגשים שונים לחלוטין משל קודמו. למען האמת - אין שום קשר ביניהם. אפילו אנדר איננו אותו אנדר (נסה להתעלם מהאפילוג של ''אנדר'', ואז לקרוא את דובר - אין קשר. כלל).
דובר הוא סיפור בוגר יותר. קשה לשפוט אותו באותם סטנדרטים של המשחק, מאחר וכאמור, אין מכנה משותף.
|
|
|
|
|
אני חייב להסכים. (חדש)
Duke Galorin יום שישי, 18/02/2000, שעה 9:30
בתשובה לKipod
הדובר הוא ספר מד''ב אנטרופולוגי נפלא.
הוא מרגש, עשיר ברעיונות ועם זאת אישי מאוד.
אני אישית מעדיף אותו על פני אנדר.
|
|
|
|
|
בין שורותיך (חדש)
טל כהן יום חמישי, 24/02/2000, שעה 9:35
בתשובה לKipod
אני חושב ש''דובר'' הוא ספר לא רע, אפילו טוב, אבל פחות טוב מ''המשחק של אנדר'' (גם אם לא מתיחסים אליהם כהמשכים). בסקירה שלי של כל ארבעת הספרים המקוריים (הקישור נמצא בסיפור) תוכל לגלות כמה מהסיבות.
|
|
|
|
|
בין שורותיך (חדש)
דמוסתנס יום רביעי, 10/05/2000, שעה 20:41
בתשובה לטל כהן
אמנם לא קראתי את ביקורתך על הסדרה, אך אני רוצה להביע את דעתי.
אני חושבת שהמשחק של אנדר וקול למתים נבדלים זה מזה כל כך עד שאין ממש אפשרות להשוות בינהם.
המשחק של אנדר הוא ספר פעולה מעולה. הדמויות בו עמוקות ולספר מוספים פילוסופיה ורגש וזה מה שהופך אותו למעולה כל כך.
קול למתים הוא ספר שדן באספקטים שונים של יחס האנושות לזרים.
(המשחק של אנדר-תרבות מתקדמת מהאנושות, קול למתים-תרבות פרימטיבית ביחס לאנושות). הוא ספר הרבה יותר פילוסופי ומתוחכם לדעתי. (וכמובן-לא פעולה כמו המשחק של אנדר).
לדעתי שניהם מעולים, אבל בצורות שונות לחלוטין.
דמוסתנס.
|
|
|
|
|
בין שורותיך (חדש)
טל כהן יום שלישי, 13/06/2000, שעה 11:55
בתשובה לדמוסתנס
הבעיה היא, ש''המשחק'' מהנה מבלי לנסות להיות רציני מדי. ''דובר'' מנסה להיות רציני, או ''פילוסופי'' -- ונכשל. העלילה לא אמינה, המדע לא קביל, הפילוסופיה - בגרוש, וכן הלאה. האמינות הולכת ומתדרדרת בכרכים הבאים, עד לשיא העליבות ב''ילדי המחשבה'' (אין לי מושג אם כך אכן תורגמה הכותרת לעברית - Children_of_the_Mind במקור).
כתיבתו המהנה של קארד מסוגלת ליצור ספרי מד''ב/פעולה מצויינים (''המשחק'', ''צילו של אנדר'') אבל נכשלת כשהוא מנסה לצקת תוכן עמוק לעלילות.
|
|
|
|
|
בין שורותיך (חדש)
לי יום חמישי, 17/05/2001, שעה 1:07
בתשובה לטל כהן
האמת שדובר היה רעיןו לספר שהוא רצה לכתוב בלי שום קשר לסיפור של אנדר
הוא בסוף כתב את המשחק קודם ואז החליט לשלב בין השניים כך שנוצר הבדל די מהותי בסגנון שין שני הספרים אבל כל אחד מהם לפי דעתי נפלא בצורתו שלו
|
|
|
|
|
בין שורותיך (חדש)
Crimson יום חמישי, 02/10/2008, שעה 10:37
בתשובה לטל כהן
ההבדל הוא שהעומק ב''משחק'' הוא יותר עומק פסיכולוגי וכל הנקודות למחשבה שם נוגעות בעיקר לפסיכולוגיה ואסטרטגיה. ב''דובר'' יש יותר התייחסות לאנתרופולוגיה ותרבויות.
[כן, אני מגיבה להודעות משנת 2000... עצוב.]
|
|
|
|
|
המשחק של אנדר (חדש)
פיפים יום ראשון, 05/03/2000, שעה 21:49
דעתי היא, שהמשחק של אנדר הוא ספר המדע בדיוני הכי טוב שנכתב אי פעם, ספרי ההמשך הם צללים חיוורים לעומתו, אך עדיין בוהקים יותר מרוב ספרי המדע בדיוני הקיימים.
|
|
|
|
|
קארד במקומו מונח (חדש)
ניר יניב יום שישי, 12/05/2000, שעה 21:30
בתשובה לפיפים
מה ההתפעלות הזו מא. ס. קארד? איך אפשר לכנות את ''המשחק של אנדר'' ''ספר המד''ב הכי טוב שנכתב אי פעם''? את ''פני מועדות לכוכבים'' (''The Stars My Destination'') של בסטר קראת? את חולית? את ''2001''? את ''נורסטריליה'' של ק. סמית'? את ''A Scanner Darkly'' של PKD? את ''עולם טבעת''? את ''טיטאן'' של וארלי? את ''שליחות כבדת משקל'' של קלמנט? את ''יומני כוכבים'' ו-''עדן'' של לם? את ''גר בארץ נכריה''? משהו?
קארד הוא כותב ''נחמד'' במקרה הטוב. להשוות אותו לגדולי הז'אנר... לא כדאי.
|
|
|
|
|
קארד במקומו מונח (חדש)
fatalbar שבת, 13/05/2000, שעה 12:38
בתשובה לניר יניב
אני מסכים לכל מילה שכתב ניר יניב. אנדר הוא אומנם אחד הספרים המהנים והמרגשים שקראתי אבל להכריז עליו כעל פיסגת הז'אנר יהיה מוגזם בעליל. אורסן לא מחדש דבר ולא מקדם בכתיבתו את הז'אנר בניגוד גמור לענקים שהוזכרו לעיל'. מלבד זאת שמקריאה רחבה יותר של יצירתו מתקבל הרושם שאנדר היה פחות או יותר הברקה חד פעמית .
|
|
|
|
|
קארד במקומו מונח (חדש)
עומר יום שלישי, 18/07/2000, שעה 19:28
בתשובה לניר יניב
אני קראתי.
מלבד לם, שהוא מבין הבודדים הפועלים בז'אנר המד''ב שאכן ראויים
לתואר ''סופר'', הייתי מציב את ''אנדר'' (ו''המשחקים הטיפשיים
שלו'') מעל הרוב הגדול של הספרים ברשימתך (אולי בגלל עקשנותי להתעלם
מהתקופה בה הן נוצרו כאשר אני בוחן יצירות, ולא את האנשים מאחוריהן.
אבל ''שליחות כבדת משקל''? נו, באמת).
המדד שלי, למקרה שתהית, ביחס למד''ב, הוא כלכל יצירה ספרותית רגילה
בנוסף למידת ההצדקה של הסופר לשייך את יצירתו לז'אנר. מבחינתי מדע
בדיוני הוא התחום של הבעת רעיון מוסרי-חברתי אך גם עלילתי, תוך
עיוות הידוע לנו על המציאות באופן עיקבי למען כך. (אם ניתן היה
להשיג את אותו האפקט ללא כל זה - הספר אוטומטית מסווג כגרוע.)
|
|
|
|
|
קארד כמעצור דלת (חדש)
ניר יניב יום רביעי, 19/07/2000, שעה 9:32
בתשובה לעומר
ובכן, לדעתי רוב הספרים שהזכרתי שומרים על ערכם יפה מאד, ללא קשר לזמן בו נכתבו. כולל, יקירי, ''שליחות כבדת משקל''. מדוע? היות ואני מסרב לקבל את הגדרתך המוגבלת קשות למד''ב. מדוע למדוד ספר רק ע''פ המדד הצר של ''רעיון מוסרי-חברתי''? זהו? מה קרה, אם כך, למדע שבמד''ב? ''שליחות כבדת משקל'' לא מופיע ברשימה במקרה. זוהי דוגמא קלאסית לספר מד''ב קשה (Hard Core) המביא רעיונות מבריקים מתחום הפיסיקה. לנסות לשפוט אותו ע''פ רעיונות מוסריים-חברתיים, הרי זה דומה לנסיון לשפוט ציור ע''י האזנה לו...
אבל אם בכל זאת אתה דבק באותו קנה מידה עצוב שהמצאת, נסה את פיליפ ק. דיק. או קורדויינר סמית'. או אורסולה ק. לה-גווין. או אלפרד בסטר. או (אפילו) פרנק הרברט. אז, אולי, תבין עד כמה לא ראוי קארד להמנות עם גדולי הז'אנר - על פי כל קנה מידה שהוא.
ואם לא - שיבושם לך...
|
|
|
|
|
שתי הערות (חדש)
אורי שגיא יום חמישי, 03/08/2000, שעה 1:25
בתשובה לניר יניב
אם לא שמתם לב עד עכשיו, אז שימו לב:המשחק דומה בצורה נוראית ל''לוחמי החלל'' של היינלין (האויבים הג'וקים למשל)והוא פחות טוב מ''לוחמים''. מעבר לזה, המשחק נכתב שנים ארוכות לפני המשכיו, דבר שמכתיב את השוני בינהם, ואת ההדרדרות.
|
|
|
|
|
שתי הערות (חדש)
לי יום חמישי, 17/05/2001, שעה 1:10
בתשובה לאורי שגיא
הדברים היחידים שניתן להשוות בין המשחק ללוחמי החלל הוא שבשניהם יש מלחמה והיא נגד ''באגים''
ה''באגים'' בשני הספרים שונים לחלוטין והספרים מראים שני נקודו מבט אחרות לגמרי על נושא המלחמה
הרעיון שאיזשהו התגלגלות של חרק כלשהו מסוגלת להגיע לרמה תבונית נכתבה בעוד הרבה ספרים, ועל מלחמות אפשר לקרוא בלי סוף.. הדמיון בין הספרים הוא לפי דעתי זניח
|
|
|
|
|
מה פתאום? (חדש)
נועה יום חמישי, 03/01/2008, שעה 10:49
בתשובה לאורי שגיא
ה''משחק'' מתמקד בילדים. ובגישה לפיה לילדים יש רעננות ואסטרטגיה ומחשבה שטרם קולקלה. ''לוחמי'' מתמקד ביחידת מארינס חללית (חי''ר מוצנח). באנשים מבוגרים. בחברה שבה אם לא שירתת - אין לך זכות הצבעה. יש הבדל עצום.
זה שנלחמים נגד חרקים? זניח.
ואגב, ב''לוחמי'' הספר, בניגוד לסרט, נלחמים לא רק בחרקים. יש מערכות שבהן החרקים הם בעלי ברית לגזע אחר - כפי שקורה הרבה במלחמות מורכבות.
|
|
|
|
|
''גדולי הז'אנר''? (חדש)
אוהד שבת, 05/08/2000, שעה 14:46
בתשובה לניר יניב
אמנם אני לא מומחה גדול לספרות מדע בדיוני, אבל בעיני
''המשחק של אנדר'' עולה בהרבה על ''חולית'' ועל ''פני מועדות
לכוכבים''. שניהם נחשבים ליצירות מופת של המדע הבדיוני
ואת שניהם מאוד מאוד לא אהבתי.
את האהבה הרבה שאנשים רוחשים לחולית אני עוד
מסוגל להבין, אבל מדוע'' פני מועדות לכוכבים'' נקרא
יצירת מופת? לא מצאתי בו שום דבר: לא ענייין, לא
ערך מוסף.... שום דבר.
|
|
|
|
|
גדולי הז'אנר. (חדש)
ניר יניב שבת, 05/08/2000, שעה 18:23
בתשובה לאוהד
ובכן, נסה לקרוא אותם שוב - אולי תגלה דברים שלא הבנת בקריאה ראשונה...
''חולית'' - פרט להיותו ספר בעל היקף ורחב יריעה, מתאר מערכת אקולוגית שלמה ומחושבת לפרטיה, ואת תוצריה האנושיים.
''פני מועדות לכוכבים'' מכיל את אחד הגיבורים הבלתי נשכחים ביותר המוכרים לי. כמו כן מראה הספר עתיד נתון המושפע דרסטית מפקטור מסוים שאינו קיים היום (''Jaunting'' : האפשרות לטלפורטציה מיידית ממקום למקום בכח הנפש) - על כל ההשלכות הנובעות מכך. זהו מדע בדיוני כפי שהוא צריך להיות - יצירת יקום/עולם/עתיד אמיתי ומשכנע למרות ''אי-האפשריות'' של חלק מהנתונים. במקרה של ''פני מועדות לכוכבים'', מדובר גם בכתיבה חדשנית וסגנון יוצא דופן - מעט מאד כותבים הגיעו לרמת כתיבה שכזו עד היום.
''המשחק של אנדר'' הנו מבחינות אלה אין ואפס. אין בו שום ספקולציות מענינות, אין בו דמויות בלתי נשכחות, עלילתו קלושה (ביחוד הסוף) וסגנון כתיבתו סביר - לא יותר.
על מנת להדגיש את הנקודה, אנסה לכנס את עלילת אנדר במשפט אחד:
הילד אנדר, אחד משלושה אחים בעלי אינטיליגנציה גבוהה במיוחד, נלקח לבי''ס בתחנת חלל על מנת להכשירו למלחמה נגד הבאגים, ושם הוא גדל, מתחנך, ולבסוף מנצח במלחמה (עם עזרה מידידיו).
אין פרט חשוב בספר שלא הזכרתי. נסה להקיף את יריעת ''חולית'' או ''פני מועדות לכוכבים'' באותו אופן. לא תצליח ללא משפט ארוך במיוחד, או ללא השמטת רוב עלילת הספר.
|
|
|
|
|
ניסיון להסביר את עצמי (חדש)
אוהד יום ראשון, 06/08/2000, שעה 19:49
בתשובה לניר יניב
את כל אותן קלישאות לגבי איכותם של הספרים הנ''ל כבר שמעתי:
''בורא יקום חדש ומדהים'', ''מלא פרטים ומפורט'', ''יצירת עתיד משכנע ואפשרי'' ועוד ועוד ועוד, שתמיד, אבל תמיד, מילות הסיכום הן: ''יצירת מופת מדהימה'', ''אחד
מספרי המד''ב הטובים ביותר שנכתבו''.
אבל שני הספרים הללו הם פשוט לא ספרים קריאים!
הם לא ספרים שנעים לקורא אותם!
''פני מועדות לכוכבים'' מתאר עתיד אפשרי ומשכנע''? לפי דעתי העלילה שם היא שיא הפשטנות, והרמה של הספר היא קצת מעל ג'ימס בונד ממוצע!! עלילה קלושה ביותר ודמויות מגעילות, וכן, גם גולי פויל. אני לא מבין את האומנות שבספר זה, או את התחכום שהופך אותו ליצירת מופת, אני פשוט לא רואה משהו מעבר לעלילה הטפשית. כמו שאמרתי, אני עוד יכול להבין מדוע חולית נחשב בפי כל כיצירת מופת, למרות שאליי הוא לא מדבר, אבל ''פני מועדות לכוכבים'', אני ברצינות לא מבין מדוע ספר כזה נחשב ליצירת מופת.
יחי אורסון סקוט קארד!
|
|
|
|
|
ניסיון להסביר את עצמי (חדש)
ניר יניב יום שישי, 11/08/2000, שעה 18:09
בתשובה לאוהד
תראה, אני מכיר כמה אנשים שלא נעים להם לקרוא שום דבר מעל ''רמה קמה, רמה נמה'' - הכל עניין של פרספקטיבה, אתה יודע.
''פני מועדות לכוכבים'' מתאר עתיד *בלתי* אפשרי ומשכנע. זו גדולתו. עם לזאת תקרא עלילה קלושה, כנראה שנצטרך להמציא שם תואר חדש למה שקורה בספריו של קארד - או שאולי אתה סתם לא זוכר. שלא לדבר על כך שלא ניסית לעמוד באתגר הקטן שנתתי לך (ראה תגובתי הקודמת), לסכם את עלילת הספר במשפט בלי להשמיט אלמנטים חשובים - או שמא אתה לא יכול?...
דמויות מגעילות? ובכן, אלה דמויות שיש בהן רבדים שונים, עומק, והן קשות להזדהות. אני משער שקל מאד להזדהות עם אנדר, לעומת זאת - ילד קטן, חלש אך מבריק. הסטראוטיפ של הדמות המזוהה עם הקורא, מאז ימי דוד וגלית. פשטני להחריד, לצערי.
בקיצור, אם ''לא נעים'' לך לקרוא מד''ב אמיתי - חבל, אבל ההפסד כולו שלך. יום טוב.
|
|
|
|
|
לא יפה (חדש)
אוהד שבת, 12/08/2000, שעה 20:19
בתשובה לניר יניב
האתגר הקטן שלך, לגבי העלילה של אנדר (ומה שאני כותב זה ברצינות גמורה, ולא בציניות, כי הספר ה''פשוט והעלוב'' הזה באמת ריגש אותי): הספר מדבר על ילד קטן ורגיש שנלקח מביתו וממשפחתו, ועל התהליך הקשה והכואב שהוא עובר, בו הוא נאלץ להתבגר בצורה מואצת ולבצע דברים נוראיים כדי לשרוד במערכת האכזרית שלתוכה הוכנס.
הספר הזה, עד כמה שהוא נחשב בעיניך לתת-רמה, לעומת כל ענקי הז'אנר למיניהם (שחלקם אני אגב אוהב מאוד), הוא אחד הספרים שנגעו בי וריגשו אותי ביותר. אני ממש לא רואה את אנדר באותה צורה שבה אתה רואה אותו, כסטראוטיפ. אנדר הוא דמות עמוקה, רגישה ויפה, וממש לא דמות שרואים כל יום.
בדיוק כמו ש''המשחק של אנדר'' הוא לא ספר שרואים כל יום.
מאוד נעים לי לקרוא מד''ב אמיתי, אבל כל ספר שאני קורא והוא משעמם אותי ולא מדבר אליי, אפסיק לקרוא אותו, אפילו אם הוא נחשב כיצירת מופת של כל הזמנים.
*דרך אגב, אני אוהב לקרוא דברים שלך באייל הקורא.
|
|
|
|
|
כן יפה? (חדש)
ניר יניב יום ראשון, 13/08/2000, שעה 4:38
בתשובה לאוהד
על טעם ועל ריח... וכו'.
אני, אגב, לא מפסיק לקרוא ספר לפני הסוף כמעט אף פעם - בלי קשר לטיבו. אני לא יודע אם קראת את ''פני מועדות'' עד הסוף, או לפני כמה זמן זה היה, אבל אני ממליץ לך בחום לקרוא אותו שוב, וכן גם ספרים אחרים של בסטר (אקסטרו, גולם100) וגם את סיפוריו הקצרים המופלאים.
אנדר הוא לא ספר ''רע''. הוא פשוט, לטעמי, לא מספיק טוב או מיוחד בהשוואה להרבה ספרים אחרים שאני מכיר - לאו דווקא של בסטר או הרברט. ספרים של פיליפ ק. דיק, של קורדויינר סמית', של אורסולה לה-גווין, של ג'ון וארלי, של סטניסלב לם, של ג'ון סלאדק...
*דרך אגב - תודה... :-)
|
|
|
|
|
כן יפה? (חדש)
טל כהן יום ראשון, 17/12/2000, שעה 14:04
בתשובה לניר יניב
מעניין לציין, ניר, שבכל הדיון הזה אף אחד לא תיקן אותך: ב''תמצות לשורה אחת'' שביצעת לאנדר שכחת את הגורם החשוב ביותר בעלילה: הוא חשב שזה אימון. התעלמת גם מפרק הסיום (''דובר המתים''), שהוא אולי החשוב ביותר בספר. דווקא הכשלון של הספר השני, הנקרא על-שם פרק זה, להמשיך בצורה איכותית את הרעיון המרתק הזה (איך מתמודד ילד עם כך שרצח גזע -- מבלי לדעת? עם כך שהפך גיבור -- למרות ש''גבורתו'' מאוסה בעיני עצמו?), הוא שאיכזב כל-כך.
אני בטוח שגם את ''פני מועדות לכוכבים'' ניתן לתמצת לפסקאות ספורות, אם אתה מתעלם מגורמים מרכזיים בעלילה. לגבי כתיבה, סקוט משתדל (במפורש) לכתוב באופן בו הכתיבה ''לא תפריע לקריאה'', כלומר, הקריאה תהיה קלה וזורמת (''דנה קמה'' וגו'): בלי מטאפורות עמוקות, בלי רמזים נסתרים, ובלי קטעים בהם אתה ממשש ריחות ומאזין לטעמים (אגב, נושא שבסטר ניטפל אליו יותר מדי והגזים לגמרי בשימוש בו).
ואם כבר בסטר: עם כל הכבוד, העולם של ''פני מועדות'', לאחר הג'אונטינג, הוא לא ממש ריאליסטי. שלא לומר, ממש לא ריאלסטי. בסטר התעלם מכמה מהבעיות הקשות ביותר שעשויות להווצר בעולם כזה -- פשוט טאטא אותם אל מתחת לשטיח. לחלקן הוא התייחס חלקית (הקלות הבלתי-נסבלת של השוד) אבל לא מיצא את הנושא עד תומו (פגיעה קשה ברעיון הקניין הפיזי).
כן, זה ספר שכיף לקרוא, אבל לא הייתי ממהר לקרוא לו ''יצירת מופת''. מקום של כבוד שמור, על אותו מדף, גם לו וגם ל''אנדר''. (מצד שני, יאמר לזכותו של בסטר כי לא כתב 5 המשכים ל''פני מועדות'').
|
|
|
|
|
גדולי הז'אנר. (חדש)
רעיה יום שישי, 08/06/2001, שעה 18:17
בתשובה לניר יניב
נראה לי שקצת הגזמת ביחסך לעלילה.
לא הכוונה לספר על
''הילד אנדר, אחד משלושה אחים בעלי אינטיליגנציה גבוהה במיוחד, נלקח לבי''ס בתחנת חלל על מנת להכשירו למלחמה נגד הבאגים, ושם הוא גדל, מתחנך, ולבסוף מנצח במלחמה (עם עזרה מידידיו)''
לפי מה שאני רואה בספר, הוא הרבה יותר עמוק מסתם עלילה שכזאת. נכון העלילה היא בדיוק כך, אך יש דברים שמעבר.
כל הקטע הוא ש''הילד אנדר'' הוא רק בן שש!!! שים לב איך הוא מתנהג/חושב/מדבר לאורך הספר, סך הכל ילד בן שש ותראה מה עשו לו, איך לחם, כפי שאף אחד לא עשה לפניו. אפשר לראות זאת בצורה יותר ברורה בהשוואה של מה הוא עשה ומה עשה ילד רגיל בן שש בחייו. מה שמדהים זה איך ילד כזה 'קטן' מנהג כמו מישהו בן 18 לפחות. ואני לא מדברת על היותו ''סופר ילד'' אלא על זה שילדותו נגזלה ממנו- וזה חלק מאוד חשוב בחיים.
אפשר למצוא בספר עוד רעיונות, אני לא אפרט את כולם, אבל עוד דוגמא היא חוסר התקשורת בין בני האדם לבאגים - אירוניה. איך נלחמ והרגו בלי לדעת שזו לא המטרה - לא של אף צד. אפשר לראות בזה אפילו משהו אנושי
|
|
|
|
|
קארד במקומו מונח (חדש)
Tagiza יום חמישי, 04/01/2007, שעה 15:05
בתשובה לניר יניב
אומנם אני נערה קטנה ובורה, אבל לפי דעתי-אין ספר פנטזיה/ מד''ב יותר טוב מהאחרים. יש יותר גרועים.
חלקכם חושבים שהספרים של קארד גרועים, חלקכם אומרים שהם בין הטובים ביותר, ואני בטוחה שאם נכניס לפה ילד קטן, הוא יטען בתוקף שהארי פוטר הוא הכי הכי.
כל אחד מאיתנו קרא ספרים אחרים. לכל אחד יש השקפת עולם שונה, דעות שונות וחוויות שונות.
תחשבו על זה
טאגיזה
|
|
|
|
|
תגובה לספרי אנדר (חדש)
רות יום שלישי, 13/06/2000, שעה 0:18
קראתי המלצות רבות ונלהבות על ספרי אנדר. השתכנעתי וקראתי את הספר הראשון בסידרה. כעת אני לא מבינה על מה המהומה. לא מצאתי שום דבר מעניין בסיפור. קראתי ספרים הרבה הרבה יותר מרתקים מאנדר והמשחקים שלו.
|
|
|
|
|
אני לא לבד! (חדש)
ניר יניב יום שישי, 23/06/2000, שעה 15:48
בתשובה לרות
סוף סוף מישהי שחושבת כמוני. כבר תהיתי - האם יתכן כי אני היחיד הרואה את א.ס. קארד בעליבותו? והנה - לא כך הוא! אני בטוח שיש עוד כמונו, מדוכאי קארד, הממשיכים להסתתר. ברוח יום הגאוה הבא עלינו לטובה - צאו מהארון!
|
|
|
|
|
אני לא לבד! (חדש)
טל כהן יום ראשון, 25/06/2000, שעה 9:35
בתשובה לניר יניב
ניר, זה לא שאתה לא אוהב את קארד, אתה פשוט אוהב לשנוא את מה שכולם אוהבים. מין kick כזה.
נו טוף.
|
|
|
|
|
MOI?! (חדש)
ניר יניב יום ראשון, 25/06/2000, שעה 12:29
בתשובה לטל כהן
מה פתאום? אני מאד אוהב, למשל, את... את... אה...
טוב, אני לא מצליח להזכר כרגע. בטח יש משהו.
|
|
|
|
|
אני לא לבד! (חדש)
אילן יום רביעי, 28/05/2003, שעה 21:43
בתשובה לניר יניב
מסכים ...
|
|
|
|
|
תגובה לספרי אנדר (חדש)
omega-red שבת, 22/07/2000, שעה 3:28
בתשובה לרות
היופי האמיתי של אנדר הוא הסיפור הפסיכולוגי וזה הולך לאיבוד בספרים הבאים ומשעיר צל ריק
|
|
|
|
|
אורסון סקוט קארד מתבגר (חדש)
רענן אבידור יום שלישי, 29/08/2000, שעה 21:27
צילו של אנדר הוא הטוב בספרים שאורסון סקוט קארד פירסם עד היום, לטעמי.
הוא הבוגר, הפחות דתי, והיותר ''אנושי'', למרות ובגלל שה''גיבור'' הוא לא לחלוטין אנושי.
סוף הספר, למעשה הכמה השורות האחרונות כמעט גרמו לי לבכות.
מומלץ בחום, ואני ממש מחכה שיצאו עוד ספרים, מי הצל של פיטר ההגמון?
|
|
|
|
|
תוספת קטנה (חדש)
ליאה יום ראשון, 10/09/2000, שעה 22:31
בתשובה לרענן אבידור
אני לא אמשיך את המריבה על טיבו של אורסון סקוט קארד וספריו.אני רק רוצה לציין דבר אחד, ש''המשחק של אנדר'' שייך לז'אנר של ספרי מדע בדיוני השונה משאר הספרים שהוזכרו ואין מה להשוות בינהם.
ובקשר לספר הבא בסדרה שייצא, קראתי את הפרקים הראשונים שפורסמו ואני חייבת להודות שהספר עושה רושם שהוא מיותר לחלוטין.
אני יכולה לפרט, אבל אני חושבת שנמאס לכם מהשמצות לעת עתה.:)
|
|
|
|
|
תוספת קטנה (חדש)
אוריאל יום ראשון, 17/09/2000, שעה 3:39
בתשובה לליאה
המשחק של אנדר הוא ספר טוב
קראתי גם הרבה טובים ממנו
ההמשכים חיוורים
נקודה
תפסיקו כבר להתווכח
נ.ב: טוב למצוא אתר עם אנשים שמבינים במדע בדיוני
|
|
|
|
|
''אנדר'' - מהומה רבה על שום מה? (חדש)
רות שבת, 09/12/2000, שעה 11:31
זמן רב הגיעו שמועות לאזני ולעיני אודות סדרת ''אנדר'' המופלאה והמרתקת. החלטתי לבדוק במה הדברים אמורים, וצר לי להודות שאיני מבינה על מה המהומה. אמנם הספר לא משעמם מידי והשפה קולחת , אבל תאורי הקרבות מעייפים. הרעיון הטמון בסופו של הספר מעניין , אבל צריך לעבור דרך מתישה עד שמגיעים אליו, ואני לא בטוחה שזה כדאי.
|
|
|
|
|
''אנדר'' - מהומה רבה על שום מה? (חדש)
נטע יום שלישי, 01/01/2002, שעה 22:42
בתשובה לרות
על שום מה? אנדר הוא אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי. תיאורי הקרבות מתארים דברים שכדאי להבין, ושיכולים לעזור לנו ביומיום. לי עצמי, זה עזר, בצורה מעוותת כלשהי.
הפסיכולוגיה העדינה שהיתה שזורה בספר נהדרת. בכיתי כשקראתי על מלכת הכוורת. תארו לעצמכם:
ילד קטן, נלקח מביתו, ומוותר על ילדותו עבור עולם מבוגר שישתמש בו רק שנה שנתיים. אולי קצת יותר. זה מסביר את הפתגם ''הבגרות היא תמיד, רק הילדות משתלטת על ההתחלה''. אנדר לא יודע מה זה להיות ילד. הוא לא חונך לדעת. תארו לעצמכם את משחקי הקרבות ששחקתם עם חבריכם, ושימו לב איזה הבדל זה, בגיל 11 למצוא שהרגתם גזע שלם.
היחס לזרים מאוד טוב. הוא מלמד שכדאי לנסות לתקשר, גם כשאי אפשר.
ובקשר לקול למתים:
קול למתים היה ספר שונה לחלוטין, אבל אם תסתכלו טוב, תראו שאנדר חושב ומדבר בדיוק כמו שהוא דיבר וחשב כשהיה ילד. זה מאוד הפריע לי, אחרי שגיליתי מה בדיוק מפריע לי. במשך כמעט כל הספר, בכיתי על הילדות האבודה שלו, ועל כך שהוא חי אותה דרך ילדים אחרים...
|
|
|
|
|
אנדר, במדף ספרי-התהילה. (חדש)
Random יום רביעי, 24/07/2002, שעה 22:24
בתשובה לרות
את ''אנדר'' קראתי מעט אחרי שיצא,די במקרה, בלי לקבל ביקורות מקדימות ובלי שהיה ''באזז'' מסביבו.
והתלהבתי ממנו בצורה בלתי פרופורציונלית - עד כדי כך שווידאתי שחבריי (גם לא קוראי המד''ב) יקראו אותו.
הספר אכן ''לא משעמם מדי'' והשפה בהחלט קולחת, אך בספר הזה יש הרבה יותר. אמנם רעיונות מד''ב-קשה עמוקים לא ניתן לדוג בו, אבל הוא ספר בעל מטען רגשי עצום. לא במקרה מספרים כאן שני כותבים שבכו בזמן הקריאה.
אני גאה להיות השלישי.
מזמן לא קראתי ספר מד''ב שהפליא כ''כ בתיאור יחסים בין אחים ושגרם לי לעצב/כעס/התרוממות רוח באותה קריאה.
המשחק של אנדר הוא ספר שזכאי למקום של כבוד ברשימת הספרים הגדולים. לצד היינלין, לצד הרברט,ורבים נוספים.
|
|
|
|
|
''אנדר''-מהומה רבה....(המשך) (חדש)
רות שבת, 09/12/2000, שעה 11:36
שכחתי לציין שקראתי את ''המשחק של אנדר''
|
|
|
|
|
תראו... (חדש)
לא משנה יום ראשון, 24/12/2006, שעה 19:44
אני יכולה לומר לכם שמי שרק מתחיל לקרוא מד''ב מאוד יהנה מהמשחק של אנדר... נכון, זה ספר קליל (יחסית) לספרים כמו ''חולית'', אבל זה לא אומר שזה ספר גרוע! המשחק של אנדר הוא אחד הספרים המעוריי השראה והטובים ביותר שקראתי.
דרך אגב, הוא מעלה שאלות פילוסופיות עמוקות, ולא, אני לא צוחקת. חשבתי על הספר הזה המון פעמים אחרי שקראתי אותו וחשבתי על דברים כמו האם רצח עם הוא דבר שאפשר לעשות אותו בנסיבות מסוימות? האם זה בסדר לדכא את חירות הפרט בשביל תועלתם של הרבים?
נכון, המשחק של אנדר הוא לא ספר מדהים, הוא בהחלט לא חף מכישלונות אבל הוא ספר מעניין ששוה לקרוא, ואת האמת שאני התחלתי לקרוא מדע בדיוני רק בזכות הספר הזה...
|
|
|
|
|
ספר מעולה (חדש)
עלי יום שני, 27/08/2007, שעה 11:50
הספר הזה ממש הדהים אותי!
פתאום אני רואה את הסיפור מנקודת מבטו של ילד חכם כל-כך )בין( ומבין כמה טעויות עשה אנדר. וכעת אני מבין שהוא לא הילד הכי חבם וגאון בבית ספר ללחימה... בהתחלת הספר קצת שנאתי אותו אבל עכשיו אני שאני לא צריך...
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
