 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות
סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15
|
 |
לגעת בתופת
סרטים / רז גרינברג
שבת, 13/05/2000, שעה 13:47
רידלי סקוט ('הנוסע השמיני', 'בלייד ראנר', 'אגדה') הוא אחד מבמאי הקולנוע המשפיעים ביותר בתחום המד''ב. פרופיל של האיש שהמציא את העתיד
|
|
יש שיאמרו כי אין צורך בתירוצים על מנת לכתוב פרופיל של רידלי סקוט – אחד הבמאים הגדולים ביותר שקמו לז'אנר המד''ב – אך תירוץ כזה הופיע בדיוק עכשיו. החל ביום חמישי הקרוב (ה-18/5) יתחיל ערוץ הסרטים לשדר את סדרת סרטי 'הנוסע השמיני', שהראשון בהם (והמוצלח ביותר, לדעת רבים) בוים על ידי סקוט. ממש באותו יום (צירוף מקרים?) יוצא בארץ סרטו החדש של סקוט, 'גלדיאטור' – לא סרט מד''ב, אבל שווה צפיה בכל זאת. לרגל שני האירועים החגיגיים, הנה תזכורת לגבי תרומתו של האיש לז'אנר המד''ב.
1979: רידלי סקוט ממציא את העתיד בפעם הראשונה
רידלי סקוט כבר היה בן 42 כאשר 'הנוסע השמיני' יצא לאקרנים. היה זה הסרט השני שביים. שנתיים לפני כן ביים את הדרמה הימי-ביניימית 'הדואליסט', שהיתה לכשלון מסחרי עגום, דוקא בשל המבקרים הנלהבים שתיארו אותה כדרמת תלבושות היסטורית (סקוט טען שהסרט הוא בעצם מערבון המתרחש בימי הביניים). זו היתה הפעם הראשונה – וכפי שנראה עוד מעט, לא האחרונה – בה לא הבינו המבקרים סרט של סקוט.
לפני שביים סרטי קולנוע שימש סקוט כמעצב תפאורות, ומאוחר יותר עבר לבימוי פרסומות וסרטי הדרכה, שם גילה את יכולתו שלו לתאר מראש בדיוק, אבל ב-ד-י-ו-ק איך הוא רוצה שהסרט יראה, עוד לפני שצולם בו אפילו פריים אחד. בכל פעם שסקוט עומד לביים סרט, הוא יודע – על כל הטוב והרע שמשתמע מכך – איך הסרט יראה, מן הסתם עוד לפני שהוא יודע על מה הוא יהיה.
נחזור אל 'הנוסע השמיני'. אין ספק שסקוט שינה כאן לחלוטין את ז'אנר סרטי המד''ב, בעיקר בזכות העבודה עם צוות גדול של אנשים מוכשרים: התסריטאי דן או'באנון שיצר שילוב מנצח של אימה-מד''ב וסרט אסונות, האמן השוויצרי ה. ר. גייגר, שהמפלצת שעיצב לסרט שימשה השראה לעשרות סרטים שבאו לאחר מכן, והמוסיקה המדהימה של ג'רי גולדסמית'. דובר גם רבות אודות השינוי בתפיסה של סרטי המד''ב בעקבות 'הנוסע השמיני' – הסרטים שביטאו בעבר פחד מפני מלחמה גרעינית הפכו לסרטים שמבטאים פחד ממחלות הסרטן והאיידס (בראיון ל''הארץ'', לפני שנתיים בערך, התנער סקוט מפרשנות זו).
אך כל אלה חסרי חשיבות, יחסית, לעומת התרומה האמיתית של הסרט לז'אנר המד''ב: באמצעות 'הנוסע השמיני' לימד סקוט את כל במאי המד''ב שבאו אחריו איך ליצור אסתטיזציה של הגועל-נפש. העתיד שסקוט עיצב בסרט היה קודר ורקוב מצד אחד אך מסוגנן ומרהיב מצד שני. סצנות המוות של צוות הספינה היו דוחות להפליא, אבל צולמו בצורה מוקפדת ומושכת. התאורה העגומה (שהתחילה את סיפור האהבה הארוך של סקוט עם סטים חשוכים), שנועדה להבהיל וליצור אוירה מדכאת, למעשה סחפה את הצופים פנימה. בקיצור: הגהינום אף פעם לא נראה טוב יותר. את הפטנט הסאדו-מזוכיסטי הזה של שילוב בין דחיה למשיכה העתיקו מסקוט המון במאים אחרים, כאשר הבולטים בינהם הם פול ורהובן (שהפך סצנות של מרחץ-דמים המוני לעסק משכר חושים בעזרת שימוש מדהים בצבעים), טים ברטון (שב'סליפי הולו', הנראה כרגע על מסכינו, הצליח להפוך כריתת ראשים למשהו מהנה ואפילו משעשע) ודייויד פינצ'ר (שסרטו הראשון – השלישי בסדרת 'הנוסע השמיני' – לקח את הגישה הזו קצת רחוק מדי).
1982: רידלי סקוט ממציא את העתיד בפעם השניה
סרט המד''ב השני של סקוט, 'בלייד ראנר', הווה השפעה על הז'אנר לפחות כמו 'הנוסע השמיני', אבל היא לא ניכרה מיד עם צאתו. 'בלייד ראנר', שהיה בעצם הסרט הראשון שסקוט צילם באמריקה ('הנוסע השמיני' היה הפקה אמריקאית אבל צולם בבריטניה) נחשב בהתחלה לאסון כלכלי, קטסטרופה ביקורתית ומעל לכל – אחת ההפקות הכי מבולגנות בתולדות הוליווד. עד סוף הצילומים הצליח סקוט להסתכסך עם התסריטאי המקורי של הפרויקט, המפטון פנצ'ר (הוא הכריח אותו לשכתב את התסריט כמה עשרות פעמים, עד שבסוף פיטר אותו והביא במקומו את דיויד פיפלס), עם הסופר פיליפ ק. דיק, שעל ספרו 'Do Androids Dream of Electric Sheep' הסרט התבסס (דיק טען שסקוט לא הבין כלל את המימד האידיאולוגי של הספר), עם חברת ההפקה, (שהתעצבנה על בזבוז הכספים ההיסטרי של סקוט והתמשכות הצילומים הרבה מעבר למועד המתוכנן), ועם כל שאר הצוות שהיה על הסט (שאליו התייחס סקוט כאל אסירים במחנה עבודות-פרך). התוצאה הסופית: 'בלייד ראנר' יצא לאקרנים כשהוא בעצם לא גמור. אני יודע שאני עומד לשבור כאן מיתוס, אבל אם חלקים מסוימים בסרט נראים לכם מטושטשים או לא מובנים, זה לא בגלל הרצון לתת לסרט איכויות פילוסופיות כאלה או אחרות – פשוט לא היה כסף לצלם סצנות חסרות. ויותר מכך: האולפן חתך מהסרט המון סצנות, לאחר שהצופים בהקרנות המבחן התלוננו שהוא ארוך מדי.
כאן המקום לטפל גם במיתוס אחר – הגרסה של הסרט שהוקרנה ב-1992 ואשר זכתה לשם האווילי ''גרסת הבמאי''. אין שם פחות מתאים מזה לתיאור גרסה שעיקר ההבדל בינה לבין זו שיצאה ב-1982 הוא במה שאין בה. במחסנים שוכבת עד היום גרסה נוספת, שמכילה בערך 70(!) קטעים ויזואליים וקטעי סאונד שלא נכללו בסרט המקורי. להוציא שתי הקרנות בארה''ב, גרסה זו מעולם לא הופצה.
עם נתוני פתיחה כאלה, אין פלא שעם יציאתו למסכים הפך 'בלייד ראנר' לכשלון מסחרי מהדהד. מה שאולי קצת יותר מפתיע הוא העוינות הגלויה של המבקרים. כמעט כל מבקרי הקולנוע ירו בסרט אש חיה מטווח אפס. עיקר הטענות היו כלפי הקצב האיטי של הסיפור (אחת המבקרות כינתה את הסרט 'Blade Crawler'), אחרים טענו שלמעשה כמעט אין סיפור, והטענה שחזרה על עצמה כמעט בכל הביקורות: הסרט חסר נשמה לחלוטין. מביך לגלות שאותם מבקרים פשוט לא הבינו את הסרט, אבל הבעיה היתה, כנראה, הנסיון שלהם לפרק אותו לגורמים במקום להתייחס אליו כאל מכלול. לסרט היו אמנם המון בעיות, אבל כיצירה שלמה הוא הצליח ליצור תמונה אמינה באופן מבהיל של מציאות עירונית עתידנית (שעוצבה בעיקר על ידי סיד מיד, מעצב גראפי של חברת פורד בעברו הרחוק).
עברו עשר שנים. 'בלייד ראנר' הפך לאחד מהסרטים הכי מוערכים בז'אנר. המכירות שלו בוידאו הפכו אותו ללהיט היסטרי. מראה המציאות העירונית המתמוטטת הועתק בלי הכרה לעשרות סרטים, סדרות טלויזיה ופרסומות (מיד, אגב, בניגוד לגייגר, הצליח לפתח קריירה עשירה בהוליווד ומאז בלייד ראנר עבד על הרבה סרטים אחרים). עם 'בלייד ראנר' סקוט הצליח, בפעם השניה, לשנות את הדרך שבה במאים וצופים של סרטי מד''ב רואים את הז'אנר.
1986: רידלי סקוט ממציא את העתיד בפעם השלישית (והאחרונה בינתיים)
ב- 1986 יצא למסכים הסרט 'אגדה' שהוא, נכון לעכשיו, הגיחה האחרונה של סקוט לתחום המד''ב והפנטסיה. יאמר מיד: זהו הסרט החלש ביותר מבין השלושה הנסקרים כאן, והוא היה גם הראשון בגל של סרטים לא ממש מוצלחים שסקוט יביים בשנים שלאחר מכן (כמו 'גשם שחור' ו'זר שומר עלי'). הפרויקט החל כאשר סקוט רצה לביים ''סרט לכל המשפחה'' שיתבסס על אגדות. התסריט הראשון שהגיש ויליאם הג'ורסברג היה אפל מדי לטעמו של סקוט, והוא שלח את הג'ורסברג לשכתב אותו מספר פעמים (הסבלנות שהפגין הג'ורסברג בעת העבודה עם סקוט ראויה לצל''ש). ההפקה נקלעה לכל מיני צרות (שבשיאן נשרף היער בו צולם הסרט). גם צוות השחקנים הבינוני (טום קרוז, מיה שרה וטים קארי בתפקידים הראשיים) לא עזר, וכמו במקרה של 'בלייד ראנר' הסרט נחתך ללא רחמים בחדר העריכה לפני ההקרנה. סקוט, שהחל את הצילומים בשאיפה לעשות סרט לכל המשפחה, גמר עם סרט לילדים בני חמש. ובכל זאת: עדיין מדובר בספקטקל ויזואלי פנטסטי (תרתי משמע). בניגוד לרוב סרטי הפנטסיה שיצאו עד אז ומאז (במיוחד האפוסים הבהמיים כדוגמת 'קונן הברברי'), ל'אגדה' יש איכות אנושית מסוימת, לא רק ברמת הסיפור אלא גם ברמה הויזואלית. צילום גאוני של אלכס ת'ומסון ('אקסקליבר') ועבודת אפקטים מרשימה של רוב בוטין ('זכרון גורלי') וניק אלדר ('האלמנט החמישי') עושים את 'אגדה' לסרט ראוי לצפיה.
בקרוב אמורה לצאת גרסת במאי של הסרט על גבי DVD, ולדעתו של כותב שורות אלה סביר להניח שכמו במקרה של 'בלייד ראנר', 'אגדה' יתברר בסוף כבדיחה על חשבון המבקרים, כשרידלי סקוט הוא זה שצוחק אחרון: כדאי לכם לראות את 'אגדה' לפני שתיגשו לראות את 'שר הטבעות' שיצא בשנה הבאה. סביר להניח ש-
א. יהיו הרבה קווי דמיון ויזואליים בין שני הסרטים.
ב. הם לא יהיו מקריים כלל.
לאחר 'אגדה' עזב סקוט את תחום סרטי המד''ב והפנטסיה. היו נסיונות לשדך אותו לכל מיני פרויקטים בז'אנר – הידעתם, למשל שהוא היה הבמאי המקורי שיועד לביים את הסרט 'חולית' (הוא נטש את הפרויקט כדי לביים את 'בלייד ראנר')? פרט לכך, גייגר ניסה לגייס אותו לביים סרט על רכבת עתידנית – סקוט התעניין בתחילה אך התחרט לאחר מכן, ובסופו של דבר הסרט לא יצא אל הפועל (גרסה של הרכבת הזאת תוכלו לראות בעיצובים של גייגר לסרט 'מין מסוכן'). לפני כשנה היתה שמועה שסקוט עומד לביים סרט על פי 'End of Eternity' של אסימוב, אבל התברר שזו רק שמועה. אך גם אם סקוט יחליט לא לביים שום סרט מד''ב עד סוף חייו (ויש לקוות כי לא כך יהיה), עדיין תהיה ירושתו שלושה מהסרטים המרשימים והמשפיעים ביותר בז'אנר.
ולסיום המלצה: גשו לאמזון והזמינו משם את הספר 'Future Noir: The Making of Blade Runner' שמתאר את ההפקה המקוללת של הסרט ומציע גם מבט יחודי על שיטות העבודה של סקוט. מומלץ בחום.
בלייד ראנר FAQ
אגדה FAQ
הנוסע השמיני – אתר המוקדש לסדרה
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
רידלי סקוט ודוקטור הוא (חדש)
עוז יעוז יום ראשון, 14/05/2000, שעה 17:54
ביקום אלתרנטיבי כלשהוא הההשפעה של רידלי סקוט היעל המדע הבידיוני הייתה אפילו עוד יותר עצומה מאשר ביקום שלנו. בשנת 1963 נבחר רידלי סקוט להיות המעצב הגראפי של סידרת מד''ב בריטית לילדים בשם ''דוקטור הוא'' על גינטלמאן זקן שנוסע ביחד עם כמה ידידים לתקופות וכוכבים שונים בעבר ובעתיד. ושם היה אמור לתכנן בין השאר כמה מיפלצות זועתיות במיוחד כמו ה''דאלקים'' מוטנטים שנעים בתוך חביות וצורחים ''השמד השמד''. בסופו של דבר זה לא יצא לפועל וסקוט עזב את הסידרה כמה שבועות לפני התחלת הקרנתה.
דוקטור הוא הפכה לסידרת הטלביזיה המצליחה והארוכה ביותר של כול הזמנים וטרצה במשך 30 שנה. אני תמה איזו מין סידרה זאת הייתה אילו רידלי סקוט היה נשאר בתור המעצב הגראפי שלה האם היא הייתה ממשיכה למשך 50 שנה? או אולי נופלת כעבור כמה שבועות בגלל צריחות הזעם של הקהל והמבקרים שפשוט לא היו מצליחים להבין את הדימיון הביזארי של סקוט ?
רק ביקום אלתרנטיבי כלשהוא נימצאים הפיתרונים....
|
|
|
|
|
רידלי סקוט ודוקטור הוא (חדש)
רז גרינברג יום חמישי, 18/05/2000, שעה 19:15
בתשובה לעוז יעוז
וואו!
אני מודה שלא היה לי מושג לגבי המעורבות של סקוט בתכנית.
במקרה של סקוט אפשר גם לעשות מניפולציות אחרות ברמת ה-''מה היה קורה אילו''. מה היה קורה, למשל, אילו הוא היה מוותר על ''בלייד ראנר'' ומביים את ''חולית''? לשאלה הזו יש אפילו תשובה, ברמה האומנותית לפחות: גייגר היה אמור להיות המעצב של הסרט ובספרים שלו הוא פרסם כמה מהעיצובים שהוא תכנן (רכבים ורהיטים). לאחר שההפקה ננטשה ע''י סקוט, הוחלט לא להשתמש בעיצובים האלו.
|
|
|
|
|
האריסון פורד היה אנדרואיד (חדש)
דובי קננגיסר יום רביעי, 12/07/2000, שעה 10:20
רידלי סקוט הדה שדמותו של האריסון פורד בבלייד ראנר הייתה בעצמה אנדרואיד.
אני עדיין נרדם כל פעם שאני רואה אותו...
|
|
|
|
|
בלייד ראנר,פילוסופיה? כמובן. (חדש)
קים גיבסון יום שני, 28/08/2000, שעה 11:59
בלייד ראנר ,יצירה מושלמת.
אותם חלקים ''חסרים'' שהושלמו ע''י קטעים עם אמירות פילוסופיות הם שעשו את הסרט מיוחד כל כך ונתנו את הגוון שהוא מעבר לסיפור פשוט.
|
|
|
|
|
לא ממש פילוסופיה (חדש)
רז גרינברג יום שני, 28/08/2000, שעה 13:07
בתשובה לקים גיבסון
כשאתה אומר ''הושלמו ע''י קטעים עם אמירות פילוסופיות'' אתה לא מתכוון, אני מאד מקווה, למונולוגים האיומים והנוראים שליוו את הגרסא הראשונה ששוחררה לאקרנים. כל אבל *כל* הצוות שעבד על הסרט, כולל רידלי סקוט, דרך המפטון פנצ'ר ודייויד פיפל (שני התסריטאים המקוריים של הסרט שלא היתה להם *שום* נגיעה למונולוגים) ועד להריסון פורד שנאו את המונולוגים האלה שנאת מוות. וכן, ''בלייד ראנר'' לא יצא שלם לאקרנים. גם בגלל שלא צילמו את כל הסצינות המתוכננות מפאתי חוסר תקציב (אחת הסצינות שלא צולמה מערבת את הרפליקנטית החסרה הידועה לשמצה) וגם בגלל שהאולפן חתך מהסרט (כמו שציינתי בכתבה) משהו כמו 70 קטעים, חלקם חיוניים להבנת העלילה. כמובן שלאחר החיתוך הזה הסרט נהיה עוד פחות מובן, מה שגרם לגאונים באולפן להכניס את המונולוגים.
|
|
|
|
|
.פילוסופיה,פילוסופיה (חדש)
קים גיבסון יום רביעי, 30/08/2000, שעה 10:54
בתשובה לרז גרינברג
איני מתכוון למונולוג האיום שניהל פורד לאורך הסרט בגירסה הראשונה. דרך אגב חוששני שמונולג זה הביא להצלחתו של הסרט. הרי ללא המונולוג הסרט היה מתואר,מוזכר כקלאסיקה בדיונית. נחזור לפילוסופיה,''all those moments will be lost in time like tears in rain''.אפשר לקרוא לזה פילוסופיה ? לאיזה קטעים לא מובנים התכוונת?
|
|
|
|
|
.פילוסופיה,פילוסופיה (חדש)
רז גרינברג יום רביעי, 30/08/2000, שעה 13:27
בתשובה לקים גיבסון
המשפט שציטטת מהסרט הוא אכן פילוסופי למדי, אבל יש לציין שהוא לא היה קיים כלל בתסריט המקורי של הסרט - השחקן רוטגר האוור אילתר אותו כאשר צילמו את הסצינה.
לגבי ''קטעים לא מובנים'': כמו שציינתי בכתבה, בסרט חסרים קטעים רבים - חלקם צולמו ונחתכו, חלקם לא צולמו כלל. הקטעים האלה מבהירים נקודות רבות שחשובות לסרט. שתי דוגמאות:
* הסיקוונס המפורסם ביותר שצולם ולא נכלל בשום גרסא של הסרט עד היום, הוא סיקוונס שבו, לאחר התדרוך בתחנת המשטרה, מבקר דקארד את הולדן (השוטר שנפצע בתחילת הסרט ע''י ליאון) בבית החולים. הסיקוונס הזה נותן פרטי מידע ורקע חשובים לגבי הרפליקנטים. סקוט רצה לכלול אותו ב-''גרסת הבמאי'' אבל מפאת חוסר זמן, זה לא יצא לפועל.
* סצינה נוספת, שנכתבה אבל לא צולמה, היא סצינה שבה מבקר דקארד את הולדן שוב, לאחר שליאון נהרג. בסצינה הזאת מתווכח הולדן עם דקארד, ומזכיר לו שהרפליקנטים אינם בני אדם. חשיבות הסצינה הזאת היא בהמחשת האמביוולנטיות שדקארד חש כלפי הרפליקנטים.
אבל אלה שתי סצינות שלא מצאו את דרכן, כאמור, לאף גרסא של הסרט. לעומת זאת, הגרסא הראשונה שהוקרנה בהקרנות מבחן כללה כמו שציינתי כבר פעמיים עד כה, בערך 70 קטעים שלא נכללו באף גרסא אחרת. חלק מהקטעים האלה ממש שופכים אור חדש על כמה קטעים לא מובנים בסרט. דוגמאות:
* במקום כתוביות הפתיחה המוכרות (''זה לא נקרא הוצאה להורג...'') הסרט נפתח בהגדרה שלקוחה מ-''המילון האמריקאי החדש 2016''. בתרגום צולע למדי היא הולכת בערך ככה:
''רפליקנט (מבוטא רפ-לי-קנט/נ): ראה גם רובוט (עתיק) אנדרואיד (מופשט), נקסוס (מגדרי): אדם סינטטי, בעל חוזק על-אנושי ותרבות גוף. ראה גם: רפ, Skin-Job (סלנג). שימוש מחוץ לכדור הארץ: קרב, עבודות תעשייתיות מסוכנות בחלל עמוק. שימוש בתוך כדור הארץ: אסור. פרטים לגבי מבנה וכמות - מידע מסווג.''
* במהלך הטיסה לתחנת המשטרה, ניתן לשמוע את גאף מדבר לדקארד (בכל הגרסאות האחרות אפשר לראות אותו מדבר, אבל לא שומעים אותו - שומעים את המוסיקה בפס הקול). מאחר וגאף מדבר ב-Cityspeak אי אפשר להבין את מה שהוא אומר, אבל אני משער שבשלב מסויים תכננו להכניס כתוביות או אפילו מונולוג שייתן הסברים. באופן כללי, גאף נוזף בדקארד על תיפקודו העלוב כצייד רפליקנטים וטוען שדקארד מבזה את המחלקה.
* לאחר שוט של 18 שניות בערך שסוקר את Animoid Row (שהוא, אם להאמין לדיווחים של מי שראו, השוט הכי יפה בסרט כולו) ישנו דיאלוג בין סוחר הנחשים אבדול חסן לדקארד, ששונה מכל הגרסאות האחרות. הוא הולך ככה (ושוב התנצלות על כישורי העלובים כמתרגם):
דקארד: ''אבדול חסן? אני שוטר, אבדול. אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות''.
חסן: (מדבר בשפה שלו, אי אפשר להבין, מנופף בזרועותיו).
דקארד: ''אתה ייצרת נחש, XB7 1. אני רוצה לדעת למי מכרת אותו''.
חסן: עבודה שלי? מעטים יכולים להרשות לעצמם איכות כזאת''.
דקארד: ''כמה מעטים?''
חסן: ''אולי פחות ממה שחשבתי, אבל יותר ממה שאני יכול לזכור''.
דקארד (תופס את חסן בצווארון): ''עבדול, ידידי...'' (הקול של דקארד טובע ברעש מהרחוב) ''...בתוך שתי שניות אני עומד ל-'' (הקול של דקראד שוב נבלע ברעש).
חסן: ''Snake Pit!''
* בפגישה בין טיירל לבאטי, כאשר טיירל שואל מה באטי רוצה, הוא עונה לו ''I want more life, Father'' בשונה מ-''I want more life, Fucker'' בכל הגרסאות האחרות - מה שנותן לסצינה הזאת פוקוס אחר לגמרי.
כל השינויים האלה מבהירים כמה נקודות בעייתיות בגרסאות האחרות, לטעמי.
אולי הנושא שמרבים לייחס לו איכויות ''פילוסופיות'' הוא השאלה האם דקארד הוא רפליקנט. למעשה, כל העניין הזה יסודו במספר דברים שקשורים להפקת הסרט. בקיצור נמרץ:
* בספר של דיק ישנו קטע שממנו עולה שיתכן שדקארד רפליקנט.
* המפטון פנצ'ר כתב באחת הטיוטות שלו סיום שממנו משתמע שדקארד הוא רפליקנט. למרבה הצער, לפני שהוא בכלל הראה את הטיוטה הזו למישהו, סקוט פיטר אותו.
* לא רידלי סקוט ולא דייויד פיפל (שהחליף את פנצ'ר) קראו את הספר של דיק. *אף פעם*. אז איך הם הגיעו לרעיון של דקארד כרפליקנט?
* התשובה הקצרה לשאלה הזאת היא ''בטעות''. התשובה הארוכה: אחת הטיוטות של פיפל מסתיימת בכך שדקארד הורג את גאף, הורג את רייצ'ל, והסרט מסתיים בחדרו של דקארד שבו הוא נושא מונולוג ארוך שבו הוא משווה את עצמו לרפליקנטים. רידלי קרא את המונולוג הזה כפשוטו והגיע ממנו למסקנה המתבקשת - דקארד הוא רפליקנט. זו *לא* היתה הכוונה של פיפל, אבל מהרגע שסקוט ננעל על הרעיון, קשה היה לשכנע אותו אחרת. כך נוספה (ממש לקראת סוף הצילומים) ''סצינת החד-קרן'' שגרסא דהויה שלה מצויה בגרסת הבמאי (הסצינה המקורית אבדה).
* כדי לממש את הרעיון הזה, סקוט תפס טרמפ על העובדה שבתסריט המקורי דקארד היה אמור לחסל רפליקנטית נוספת, ואף לוהקה שחקנית לתפקיד. הסצינות שמערבות את הרפליקנטית הזו לא צולמו מטעמי חוסר תקציב, אבל בתדרוך של דקארד עדיין נאמר לו שהוא צריך לחסל חמישה רפליקנטים (שישה נמלטו, אחד התחשמל), כשבסרט הוא מחסל ארבעה. מחוסר הסינכרוניזציה הזאת, שמקורה בסך הכל בחוסר תקציב, הצופים אמורים להבין שדקארד הוא רפליקנט. נו טוב (אגב, בגרסת הקרנות המבחן נאמר לדקארד *ששני* רפליקנטים התחשמלו, כך שאין חוסר בסינכרוניזציה).
אוף, זאת היתה תגובה ארוכה. אם אתה מתעניין בשינויים שעברו על הסרט עד צאתו (וגם אחר כך) אני מזמין אותך שוב לקרוא את הספר Future Noir: The Making of Blade Runner שממנו הגיע כל המידע הזה.
|
|
|
|
|
.פילוסופיה,פילוסופיה (חדש)
קים גיבסון יום ראשון, 03/09/2000, שעה 17:44
בתשובה לרז גרינברג
תודה על ההסבר המפורט.
עוד שאלה קטנה ,
מה תפקידו של החד קרן בכל הסיפור?
|
|
|
|
|
תפקידו של החדקרן הוא... (חדש)
רז גרינברג יום ראשון, 03/09/2000, שעה 18:58
בתשובה לקים גיבסון
...להראות שדקארד הוא רפליקנט כמובן. זו הסיבה שבסוף הסרט דקארד מוצא חדקרן מקופל מנייר שגאף השאיר עבורו: גאף ידע שדקארד הוא רפליקנט בעצמו ודימוי החדקרן הוא משהו שטבוע בזיכרון של כל הרפליקנטים.
|
|
|
|
|
.פילוסופיה,פילוסופיה (חדש)
טל כהן יום חמישי, 21/09/2000, שעה 14:35
בתשובה לרז גרינברג
על-פי האריסון פורד (ראיון שפורסם בידיעות אחרונות לא מזמן), המונולוגים לא הוקלטו, אלא *צולמו* כסצינות בהן דקרארד מדבר (עם עצמו? עם הקהל?) כשהוא שוהה במטבח בדירתו.
אגב, פורד מתייחס לסרט זה כאל הסרט הגרוע ביותר שהשתתף בו מעולם.
|
|
|
|
|
.פילוסופיה,פילוסופיה (חדש)
בדוי יום ראשון, 24/03/2002, שעה 12:59
בתשובה לרז גרינברג
חרא של סרט
|
|
|
|
|
זונה הוליוודיות מהסוג הגרוע ביותר. (חדש)
וסרמן יום ראשון, 20/04/2003, שעה 20:54
כן, רידלי סקוט הוא הנ''ל (ראה כותרת)\ כל אחד מה''סרטים הגדולים'' שלו לא היו באמת שלו,
בלייד ראנר הוא סרט של הריסון פורד וצוות השחקנים הרבה יותר משל סקוט, סקוט התרחק כל כך מהספר שלא נשאר לא תסריט, וכך הסרט גם נראה.
גם תרומתו של סקוט ל''נוסע השמיני'' היא שולית, הסרט חב לגייגר, לסיגורני וויבר, לתסריטאי ולעריכה שקבעה את הקצב המהפנט שלו הרבה יותר מלסקוט.
שימו לב שב''אגדה'' אין לסקוט על מי להישען, המפיקים הרסו את התסריט, העריכה פגומה והשחקנים פרווה- לכן סקוט נחשף במערומיו- בלו נפוח של אפקטיםומוזיקת רקע מלודרמטית.
נקודה מעניינת אחרת על סקוט היא מסע הייסורים דרכו הוא מעביר את דמויותיו, לעיונכם: ריפלי, תלמה ולואיז, דקארד, מה-שמו בגלדיאטור,
מה שמם בבלאק הוק דאון וכדומה.
מתי הוא ינסה לעשות סרט קטן?
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
