מכונת הזמן סרטים / איתי שלמקוביץ
יום רביעי, 10/04/2002, שעה 15:37
שלמקו מסתבך עם המכונה של ה. ג'. וולס
ינואר 1989: היום ראיתי בפעם הראשונה את ''בחזרה לעתיד''. מיד לאחר מכן הופיע בחדרי מדען סתור שיער, אמר לי שהוא אנימהעתיד, שיש לו מכונת זמן ושהוא ימשיך להפגש איתי מדי פעם. לאחר מכן הוא התפוגג לתוך האויר, והיכן שעמד נשארה רק תמונה של קארי פישר.
מרץ 1997: אנימהעתיד הופיע היום. הוא הביא לי ספר חדש באנגלית. על כריכתו היה כתוב ''מכונת הזמן'' ובפנים היתה חתימה של אחד ''ה. ג'. וולס''. התחלתי לקרוא, אבל בינתיים הספר לא כל כך מעניין. הוא מדבר על מישהו שהמציא מכונת זמן ונוסע לעתיד הרחוק מאד, שם הוא מוצא שהמין האנושי התפצל לשני תתי מינים, אחד מעל פני הקרקע והשני מתחתיה. הוא מתאהב באחת מאלו שלמעלה (ה-''אילוי''), וכשהיא נחטפת לשמש כסטייקים לאלו שלמטה הוא הולך להציל אותה. כמה צפוי.
בניגוד לאמונה המקובלת - זה לא שלמקו. זה ה. ג'. וולס!
נובמבר 1998: אנימהעתיד לקח אותי היום להקרנת הבכורה של הסרט ''מכונת הזמן'' ב-1960. נחמד שיש לך מכונת זמן. הסרט של ג'ורג' פאל היה קרוב מאד לספר. העלילה והדמויות זהות - רק הוסיפו כמה עצירות של הנוסע בזמן, בשלוש מלחמות העולם. האפקטים היו ברמה של שנות השישים, והסרט היה נאמן לספר ומשעמם כמוהו. פרט לכך, כל הדמויות שהיו אמורות לבלות את כל חייהן בחוץ היו לבנבנות כמו מכורי האינטרנט של ימינו. וגם לא היתה אפילו ירידה אחת על מסע בין כוכבים.
כרזת הסרט הישן
אפריל 2002: אנימהעתיד צץ לי בחדר אחרי שבוע עמוס כנסים. הוא הביא איתו פופקורן כשר לפסח (נטול תירס!) מ-2430, והציע שנלך לראות את מכונת הזמן בבית הקולנוע. כמעט ואמרתי לו שכבר ראינו את הסרט ב-1960, עד שנזכרתי שבדיוק יצאה גרסה חדשה, והפעם תחת שרביט הבימוי של סיימון וולס, שבמקרה או לא הוא גם הנין של ה'. ג'.
מספר קווי דמיון קופצים לעין כשמשווים את שני הסרטים. העיצוב הויזואלי של מכונת הזמן בסרט החדש מתבסס על זה שבסרט הישן, בובת חלון הראווה - שהיתה חלק משמעותי מהסרט המקורי - מבצעת הופעת אורח, כמו גם אלן יאנג, ששיחק את פילבי. כמו כן, האפקטים המיוחדים בכל אחד מהסרטים הם מהמשובחים שניתן היה ליצור בתקופתו. בסרט המקורי היתה זו אנימצית בובות, ואילו החדש עמוס לעייפה באנימציות ממוחשבות מרהיבות עין.
אך למרות קווי הדמיון, הסרט החדש שונה מאד מהסרט הישן (או מהספר). הישן היה נאמן ביותר למקור; למעשה, ההבדל המשמעותי היחיד הוא עצירות של הנוסע בזמן במאה העשרים, בזמן שתי מלחמות העולם האמיתיות ומלחמת העולם השלישית (האטומית). יוצרי הסרט השתמשו במבט לאחור שהיה להם על המאה העשרים בשביל להוסיף לספרו של וולס מעט ''היסטוריה'' בכך לחדד מספר שאלות פילוסופיות. אולם בבואם לצלם גרסה חדשה, לא טרחו יוצריו של הסרט החדש לשמור על קשר לספר. למעשה, הדבר היחיד בו המזכיר את הספר הוא קו העלילה הכללי (מאד) - כל השאר שונה. חלק מהשינויים חיצוניים - מקום ההתרחשות הועבר מלונדון לניו יורק ושמות הגיבורים הוחלפו - אך ההבדל הגדול יותר הוא בסיפור עצמו.
בעוד שבספר אין יודעים כמעט דבר על הממציא ועל הסיבות שהובילו אותו להמצאת מכונת הזמן (הוא קרוי פשוט ג'ורג'- על שם הרברט ג'ורג' וולס), בסרט החדש אנו לומדים הרבה יותר. גיבור הסיפור הוא פרופסור אלכסנדר הארטגן (המגולם על ידי גאי פירס, שלאחר ''ממנטו'' הפך להיות הסמכות הקולנועית בעניין קווי זמן לא לינאריים), פרופסור לפיזיקה, מכניקה ישומית וחדו''א, שסבל טרגדיה קשה: ארוסתו נהרגה בזמן שוד. נחוש למנוע את מותה, הוא ממציא מכונת זמן ממכונית קיטור וחוזר להציל אותה. אך אבוי - גיבורנו תקוע בפרדוקס! אם יציל את ארוסתו בעזרת מכונת הזמן - הוא לא ימציא את מכונת הזמן מלכתחילה! הוא לא מצליח במשימתו, כמובן, ולאחר ניסיון אחד בלבד הוא מתייאש ונוסע לעתיד.
הגיבור מדלג על פני המאה העשרים כולה ועוצר בשנת 2030, לאחר שראה שלט מאיר פנים - ''העתיד הוא עכשיו!''. שם הוא פוגש בהולוגרמה של ספרן (אורלנדו ג'ונס המצוין), הנחוש בדעתו כי ''מכונת זמן היא מדע בדיוני''. קפיצה נוספת לעתיד, וקטסטרופה נוחתת על כדור הארץ - הירח נהרס. הגיבור מוקפץ לעתיד הרחוק, לשנת 802701, שם הוא פוגש באילוי (שהפעם נראים כאילו הם המבלים את כל חייהם על פני השטח, כלומר - שזופים), מתאהב באחת מהם, וחש להצילה כשהמורלוקים חוטפים אותה. תוך כדי, ישנם מספר קטעי פעולה מעניינים, אפקטים ממוחשבים מדהימים (סצינות זמן מהיר למשל, בהם שינויים גיאולוגיים מתרחשים מול עינינו), ואף מחווה לסיפור של ניבן. הסרט אף נותן הסבר מעודכן להפרדה בין שני גזעי האדם, האילוי והמורלוקים, המתבסס על הרס הירח. הוא אולי אינו מדויק עובדתית, אך בהחלט סביר.
אינני מתיימר לטעון כי הספר רע. להיפך – הוא מהווה בסיס לכל עלילות המסע בזמן שבאו אחריו, ואף טובע את ההנחה כי הזמן הוא מימד בפני עצמו עוד לפני איינשטיין. אך בכך בדיוק נעוצה הבעייתיות שבו: הספר מהווה את התבנית שעליו מבוסס כל מסע בזמן, ועל כן הוא כבר ''שחוק'' לעיני הקורא המודרני - כל הרעיונות שבו כבר נותחו בפירוט רב בעשרות ספרי, סרטי וסדרות המד''ב שעסקו בנושא. גם הסרט המקורי סובל מבעיה דומה. הוא אמנם הראשון שעוסק במסע בזמן, אולם מאז יציאתו כבר יצאו סרטים טובים או מעניינים יותר. היום, העלילות והרעיונות שבסרט ובספר כבר מוכרים ושחוקים, ונחשבים בסיסיים ביותר- ללא לולאות זמן או פרדוקסים.
הסרט החדש מצליח להתגבר על בעיות אלה. הקשר היחיד בין הסרט לספר הוא בעלילה הכללית; כל השאר מעודכן לשנות האלפיים. כיום, עצם המסע בזמן לא מהווה אתגר מחשבתי; לכן, הסרט מתעלם מאתגרים מחשבתיים ומתמקד באקשן ובאפקטים. אמנם לא נלמד שום דבר חדש, אך המסע עצמו מהנה. לטובת אלה העלולים בכל זאת לאמץ את מחשבותיהם הוספו אורלנדו ג'ונס, הפורס את כל פרטי העלילה, וג'רמי איירונס בהופעת אורח, המשמש כמספר כל יודע: הוא טורח להסביר בדיוק את כל התיאוריות והפראדוקסים המעורבים במסע בזמן, כך שהראש פנוי לאקשן ואפקטים.
אמת - על פניו, הסרט החדש רדוד בהרבה מקודמו. היכן שג'ורג' פאל השקיע בפילוסופיה ובמחשבה, סיימון וולס הכניס עוד קצת אקשן. אבל הדבר מהווה היתרון לחובב המד''ב שכבר ראה מספיק. המחפשים דיונים רציניים על אספקטים של מסע בזמן ימצאו אותם בספרי קריאה מומלצים רבים. העיבוד החדש של ''מכונת הזמן'' משמש לבידור.
יולי 2015: לקחתי את אנימהעבר בחזרה ל-1892, לונדון. ''הי, הרברט ג'ורג'!'' פנינו שם אל מישהו מוכר. ''יש לנו רעיון נהדר לסיפור!''
LOL!(חדש) Afalknon יום רביעי, 10/04/2002, שעה 18:19
אף אחד לא יכול היום להזכיר את צמד המילים ''מסע בזמן'' מבלי לשים בוחצלגיחצן בסוף. רק חסר לנו עכשיו שהזועם המאושר יחליט להתחפש לדוד נחמד ולשלוח לעצמו את המכונה... (:
אה, זה כי אותו מדען, מן הסתם(חדש) Boojie יום חמישי, 11/04/2002, שעה 3:05
בתשובה לניר
אינו חובב מד''ב משופשף שכבר קרא המון סיפורים על מסעות בזמן (אני חושבת שלא היו הרבה כאלה לפני ימיו של וולס...), ולכן אינו מודע לכל התכונות הלולאתיות והבוחצלגיחצניות שיש בהם. לכל אחד מאתנו יש פעם ראשונה שבה הוא מגלה את הבעייתיות של מסע בזמן - עבור המדען המבריק שלנו, הפעם הראשונה היא כשהוא מנסה. אני יכולה לחשוב על דברים גרועים יותר. :-)
אמנם בוג'י תמצתה את זה היטב(חדש) שלמקו יום חמישי, 11/04/2002, שעה 10:35
בתשובה לניר
אבל אני קצת אפרט.
אני רק מתפלא שאף אחד עוד לא שאל אותי מה ניבן קשור לזה...
1. הוא למעשה לא חשב על הבעיתיות בכלל. רק הדמות של ג'רמי איירונס מסבירה את זה בבהירות מלאה. למעשה, גם אני בזמן שעבר בין האירוע להסבר (שהיה מלא באקשן ואפקטים, כך שלא ממש חשבתי) לא תיארתי לעצמי שזו הבעיה. למעשה, מה שקורה זה- הוא חוזר לעבר, מנסה להציל את ארוסתו, במקום זה היא מתה בדרך אחרת- אז הוא מחליט שכל פעם שהוא ינסה להציל אותה הוא יראה אותה מתה מחדש. אני באופן אישי לא מבין למה הוא קופץ למסקנה אחרי פעם אחת ולא מנסה עוד כמה פעמים. דרך אגב, רואים שאין לו נסיון עם מסעות בזמן- הדרך שבה הוא משתמש בשביל להציל אותה היא התערבות גסה לחלוטין בעבר, מהסוג שהיה גורם לדוק בראון למשוך בשערו המאפיר, ולא התערבות קלה (כמו שהיה למשל ב''קץ כלזמן'').
2) עברו ארבע שנים, והבעייה היא שארוסתו מתה בכל מקרה.
3) שום דבר לא מונע ממנו פיזית להמציא את המכונה- בלבד הבעייה שהדחף ליצירת המכונה הוא מותה של ארוסתו- בלי המוות, אין סיבה למכונה, ופרדוקס.
תמיד אפשר לפתור את זה עם פתק(חדש) Boojie יום חמישי, 11/04/2002, שעה 11:28
בתשובה לשלמקו
(רצוי כזה מאותיות גזורות מעיתונים): ''תמציא מכונת זמן, או שארוסתך תמות!!! על החתום: אנימהעתיד''. הולך? חוץ מזה, אני חושבת שהוא היה צריך לפרט לו גם את המועד שבו הוא אמור לחזור בזמן כדי להציל אותה *אחרי* שהוא יבנה את מכונת הזמן, כי אם לא, שוב נוצר פרדוקס שאין מי שיציל אותה.
הרחק מזה.(חדש) שלמקו יום חמישי, 11/04/2002, שעה 19:41
בתשובה לאלמוני
יש שדה זמן, שדברים בתוכו נעים יותר לאט מדברים בחוץ, ואם מישהו נמצא חצי בפנים וחצי בחוץ- החצי שבחוץ מזדקן הרבה יותר מהר... מזכיר את שדה הזמן של סינקלייר מ''זרוע'', ועוד יותר- אם תתיחס לשדה הזמן שהמכונה יוצרת כשדה סטאזיס (בהתעלם בכך שהשדה גם יכול לנוע אחורה בזמן), אזי גם הזמן בפנים נע הרבה יותר לאט מבחוץ, וגם אפשר להבין איך המכונה לא זזה מאותו מקום בארץ- שדה ה''סטאזיס'', בבועה אחת, נמצא באותו מקום- הוא פשוט נח שם, בלי שיפריעו לו...
הרחק מזה.(חדש) Klil Neori יום חמישי, 11/04/2002, שעה 20:03
בתשובה לשלמקו
The same place?
Tell me, how do you define a location as the ''same place?''
This is one of the things that troubles me with time travel. Let's say I want to go back in time to a few weeks ago, and annoy myself in class. But where will ''here'' be, back then? Same thing with the future? I'm in a non-intertial frame. If the machine sticks to an inertial frame, according to equivalence, I will find myself in the center of the Earth, at best, or somewhere out in space (many gravitational fields around, and gravity being Laplacian means that there are no local maxima/minima for the gravitational potential.) Even if we ignore equivalence, the Earth spins, it orbits the Sun, which orbits the center of the galaxy.. if I stay put, it's most likely I'll find myself in space.
The only solution to the problem is, that the time machine will have to accelerate through space as it goes through time, which seems to me hugely impractical, seeing the kinds of forces one will have to accelerate against.
אסימוב, בקץ כל זמן,(חדש) שלמקו יום חמישי, 11/04/2002, שעה 21:37
בתשובה לKlil Neori
הסביר את זה בצורה כל כך מרנינה, שחבל לי לנסות להסביר את זה לבדי: כדור הארץ נע, אבל אתה נע ביחד איתו. במילים קצת יותר מתמטיות: מכונת הזמן נעה בזמן, אבל שומרת על קואורדינטה מרחבית קבועה, כאשר אתה מבצע את הטרנספורמציה על המרחב כך שהנקודה שבה אתה נמצא קבועה ביחס לפני כדוה''א (ז''א- המערכת שלך נעה בותו וקטור ביקום כמו כדוה''א), כך שאתה נשאר תמיד באותה נקודה...
או, במילותיו בהבהירות של אסימוב- (קץ כלזמן, ע''מ 198, טכנובבל תורגם לעברית): ''אבל כדוה''א נע סביב לשמש, והשמש נעה סביב למרכז הגלקסיה וגם הגלקסיה עצמה נעה. אם תצא מנקודה על פני כדוה''א ותנוע מאה שנים לעבר, תמצא את עצמך בחלל הריק, משום שכדור הארץ יזדקק לעוד מאה שנים כדי להגיע לנקודה שבה אתה נמצא'' ''אין מבדילים בין חלל לזמן... כשאתה נע בזמן, אתה שותף לתנועתו של כדוה''א. או אולי אתה מאמין שציפור שעפה לעביר מזנקת לתוך החלל הריק משום שכדוה''א נחפז סביב השמש במהירות של 29 ק''מ בשנייה ונעלם מתחת לעוף המסכן?''
אסימוב, בקץ כל זמן,(חדש) ליעם יום חמישי, 11/04/2002, שעה 23:39
בתשובה לשלמקו
לדעתי סיפור המסע בזמן הטוב ביותר ואף ספרו הטוב ביותר של אסימוב. אסימוב מצליח לבנות עלילה אינטנסיבית, ובניגוד להרגלו אף דמויות מגובשות ומעמיקות. זהו הרומן היחיד שאני מכיר הבונה תרבות שלמה המושתתת על עקרון המסע בזמן, ומפתח את הרעיון באורח עקבי ומקיף.
סיפורי מסע בזמן מומלצים אחרים עם גישה מקורית: ''האיש שרצח את מוחמד'' מאת אלפרד בסטר, ו- All The Myriad Ways של ניבן.
ספר מעניין אחר אם כי ארוך (מדי),The Time Ships, מאת סטיבן בקסטר, מנהל דיאלוג עם ספרו המקורי של ה.ג. וולס, ומספק לו פרספקטיבה מעניינת נוספת (אם כי לא מאד מקורית...)
אתה צודק(חדש) אנג'לון יום שני, 18/07/2005, שעה 13:35
בתשובה לשלמקו
אני מסכים עם שלמקו.. המדען המה-שמו היה צריך לנסות להציל את ארוסתו כמה פעמים לפני שיקפוץ למסקנה שלא יוכל להציל אותה.. אבל שמתי לב לטעות נוספת בסרט.. האוייב של המדען, זו עםם העור הלבן, נכנס לתוך המכונה, ובזמן שמכונת הזמן נסעה אחורה בזמן, האוייב נפל מהמכונת זמןן, רק היד שלו נותרה בתוך המכונה.. אח''כ כשהמכונה נסעה לעתיד כולו הזדקן במהירות חוץ מהיד.. אז אםם הוא נסע לעבר, ובעבר הוא לא היה קיים, אז כשהוא נופל מהמכונה, הוא אמור כאילו לא להיות קייםם, פשוט להיעלם באיזשהו שלב בקו הזמן.. )כמובן רק חלק מהאיבריםם שלו בכל זמן..( וחוצמזה, כשהאוייב הלבן הזדקן במהירות במסע לעתיד, אז למה המדען, כשהריםם את התליון שלו שנפל, היד שלו לא הזדקנה..? למרות כל הטעויות הנ''ל, הסרט היה די מגניב..
דעתי...(חדש) יום שני, 15/04/2002, שעה 23:21
בתשובה לניר
לצערי האישית אמרותיו של ג'רמי.. היו ידועות עוד לפני... תהליך המוטיבציה, או הנקמה.. או התיקון איך שתרצה הינה הנעה פסיכולוגית ידועה. ואם הסרט תסכל אותי עד אותה נקודה... הוא גרד אותי מהקולנע לאחר מכן.
הסרט שטחי להחריד, השטיחים שלי בבית יותר עבים ממנו. איך אומרים בפורום הסיפורים, אוסף של מאורעות שבדרך מקרה חברו אחד לשני. שום ניסיון להפעיל אותך כצופה בסרט. שום ניסיון ליצר ולו סיבה הגיונית אחת לאיך לעזזאל נשאר בכלל גזע האדם אחרי 800000 אלף שנה ואחרי כל האפקטים של התהוות וכרסום, שינוי (שכחתי את המילה) נקרא לזה גאוגראפי ואחרי כל זה עדיין מצליח האדם להשאר בחיים. ויותר גרוע מכך, אם היה מדען אמיתי היה מבין שאין לו מה להתערב בתהליך האבולציוני שקורה.
קטעי הפעולה נחמדים, משחזרים את כוכב הקופים בצורה נפלאה. זה מה שמכונת הזמן היתה צריכה להיות?
זה בדיוק מה שאני אומר (בערך).(חדש) שלמקו יום שלישי, 16/04/2002, שעה 11:37
בתשובה לalonwho@what
הסרט שטחי. הסרט לא טורח להסביר כמעט כלום. זה הכל נובע מכך שהסרט מבוסס על קלאסיקה בת יותר ממאה שנים. שמירה על עקרונות הסיפור המקורי גוררת באופן כמעט ישיר את הבעיתיות שעליה הצבעת. כבודו של וולס במקומו מונח, את הספר היה כמעט בלתי אפשרי להעביר לתקופתנו ברמה עמוקה מספיק. ולכן, הסרט בא ומנסה להעביר רק את הסיפור- וכמעט מבלי להעמיק בו. למעשה, הסיבה היחידה בשביל לעשות את הסרט מחדש היא בשביל האפקטים החדישים והמרשימים.
מישהו מכריח אותנו לראות?(חדש) שלמקו יום רביעי, 17/04/2002, שעה 23:38
בתשובה לנועה
אבל אני אומר, שאם כבר סיימון וולס החליט לעשות סרט על פי הספר של אב-סבו הרברט ג'ורג', בתור סרט מד''ב יצאה לו פשרה טובה. אני באמת לא ממליץ לראות את הסרט במנותק מהספר ו/או מהסרט הקודם- הוא לא עומד טוב בפני עצמו. אבל, למשל, אם נארגן באייקון אירוע של השוואה בין שני הסרטים- אזי יש פוטנציאל.
ודרך אגב- אם המטרה בסרט הייתה כסף, היא נכשלה. בארה''ב הסרט הרוויח אולי שליש מהעלות שלו.
הסיבות לסרט ולמה טוב שנכשל(חדש) haloshadow יום ראשון, 21/04/2002, שעה 1:09
בתשובה לשלמקו
עשיית סרטים דורשת כסף וכיוון שאת הכסף מספקים אולפנים מסחריים, כמובן שהסיבה לעשית סרטים היא כסף. בשביל האולפנים הכסף הוא מוצר שחייב להרוויח את עלותו.
אבל!!! טעות מצידנו לחשוב שלא איכפת להם מה משלבים בסרט מבחינת תוכן, מסר ואידאולוגיה. המסרים הם בניגוד לכל עקרון של חובב מדע בידיוני. מבחינה זו הסרט הוא אחד התוצרים הגרועים ביותר שהוליווד ניפקה בשנה האחרונה.
הסרט החדש עטוף בסיפור של וולס בצורה קלושה. הוא מקדיש זמן למציאת תירוץ להמצאת מכונת הזמן: החזרת אהבה אבודה. סקרנות? מחקר? אהבת הידע (פילוסופיה)? מה פתאום. ALL U NEED IS LOVE כמה מתועב.
המדען מתואר כיצור מבולבל, חסר חוש הומור. מדע? מה זה? שאלות ומחשבות? מה פתאום. העיקר שיש כושית פוליטיקלי קורקטית בעתיד שאפשר להציל. מגעיל.
ה.ג'.וולס חי בלונדון והשתמש בסיפוריו כביקורת חברתית. אנגליה של שנת 802701 היא עדיין מעמדית ובה הפועלים (מורלוקים) מנוצלים בצורה מחפירה לייצור מזון ומותרות לאדונים (אילוי). אך האדונים הנירפים משמשים מזון לעבדים הגסים! כמה אירוני!
הביקורת של וולס היא בעיקר על החזון המודרניסטי שגרס כי בעתיד יפתרו כל הבעיות. לדעתו קידמה שמטרתה רווחה בלבד עלולה לגרום לניוון. זוהי גם ביקורת אנטי מרקסיסטית: המנוחה והנחלה של מעמד הפועלים לא שיפר את מצבם אלא גרם להם להשאר למטה.
בסרט החדש הביקורת היא על המדע והמלחמות (שגרמו לנזק) בדיוק ההיפך מכוונתו המקורית של המחבר! המחבר טוען שהניוון הוביל לנזק של אובדן האנושיות. הסרט טוען שהמדע הוביל לאובדן.
אגב, הדיון במימד רביעי היה פופולרי מאד בסוף המאה התשע עשרה. זה התחיל כמאמר מדעי (גאוס, רימן) והמשיך כרעיון פופולרי באומנות. אך הללו הציגו את המימד הרביעי כמימד מרחבי נוסף. הראשון שהציג את הזמן כמימד נוסף למיטב ידיעתי היה צרפתי בשם ז'אן דלאמבר ב- 1754.
הסרט מלא ב''הברקות'' הוליוודיות: פרסומות ''סמויות'' (חברתו שעומדת להירצח מדווחת שקנתה צעיף במיסיס, המכונית המעניינת היא פורד, על מכונת הזמן מופיע כיתוב ''זייס'' של יצרני העדשות המפורסמים, בחורבות שמתגלות בעתיד מופיעות כתובות של חנויות ניו-יורקיות כמו טיפנייס), כושים בתפקידים מאולצים (מה עם יפנים? סינים? ערבים? רוסים?) ועוד שטויות שממש מומלץ להתרחק ממנו.
הרשה לי לחלוק עליך.(חדש) שלמקו יום ראשון, 21/04/2002, שעה 1:30
בתשובה לhaloshadow
דבר ראשון, בקשר לכושים- בניגוד לסינים או ערבים, דווקא לכושים יש מקום בניו-יורק של העתיד, מכיוון שהם חיים בסביבה עשירה באור שמש וחסרת בניינים. בהתחלה הם יהפכו שזופים; אחרי כמה עשרות אלפי שנים, הם כבר יהפכו כושים. לפני 800000 שנים עוד היו ניאדרטלים, למה שאנשים חסרי טכנולוגיה מתקדמת, באותו פרק זמן בעציד, יראו כמו ניו-יורקרים מסוף המאה ה20?
ובקשר לעיבוד הנוכחי: כל המשמעויות הנסתרות או הגלויות שהיו לוולס לא יספיקו בלי סיפור שיכלול אותם. ומה לעשות, הסיפור התיישן. ראינו עשרות וריאציות עליו. לדעתי (וכן, מדובר בדעתי האישית), כל נסיון לשמור על הסיפור המקורי היה יוצר סרט משעמם, או לחילופין סרט של שלוש שעות. העיבוד החדש מצליח לשמור על הסיפור המקורי, אבל להתעלם מכל ההשלכות המחשבתיות. זה לא הסרט שאחריו חובב מד''ב יתווכח האם קרה זה וזה למרות שהיה אמור להיות זה וזה. זה הסרט שאתה רואה, אומר ואו על האפקטים, וחוזר הביתה לקרוא את ''מלבד הכלב''.
דרכים חדשות לספר סיפור ישן(חדש) haloshadow יום ראשון, 21/04/2002, שעה 17:57
בתשובה לשלמקו
לדעתי, יש לסרטים המוגדרים על ידי רבים כהוליוודיים מאוסים מסר: הדבר החשוב ביותר הם הרגשות ולא הידע, המחקר והניסיון. מתרחש טישטוש מכוון (שוב, לדעתי) בו המדע מוצג שוב ושוב ככלי ריק עם אלטרנטיבה המבוססת (תרתי משמע) ברגש דל. ההשראה היא אם ההמצאה ולא המאמץ והמשמעת העצמית.
אין לי כעס כשזה קורה בסרטים דוגמת ''יש לך הודעה'' מסדרת הגברת מג ריאן. אני מריע לעיתים למקצוענות ההוליוודית בסרטי אקשן ריקים מתוכן. אבל, יש להם ניסיון מכוון לקחת יצירות קלאסיות ולשכתב אותן ברוח ההוליוודית החד מימדית. כמה עצוב שזה קורה בעלילה הדנה ברב מימדיות.
המדע הבידיוני נחשב כחלוץ ומשפיע בתחומים רבים. איזו השראה תהיה לצופי ''מכונת הזמן'' המודני? אנא ענה לי, כחובב מד''ב.
אני אענה לך, כחובב מד''ב.(חדש) שלמקו יום ראשון, 21/04/2002, שעה 18:59
בתשובה לhaloshadow
כחובב מד''ב כבר התייאשתי מלמצוא סיפורים טובים מאד בקולנוע. המדיום הוויזואלי אולי נהדר בהעברת מראות, אבל הופך להיות מאד טרחני כשמנסים להעביר בו רעיונות מסובכים. בשביל רעיונות עמוקים אני קורה ספר. לסרט באתי בהשביל להנות, ונהניתי.
אני לא מסכים,(חדש) NY מאושר יום ראשון, 21/04/2002, שעה 22:46
בתשובה לשלמקו
ובלייד ראנר הוא אולי הסיבה היחידה לאי הסכמה זו. *אפשר* לעשות סרטי מד''ב בעלי רעיונות מעניינים - הוליווד פשוט בוחרת שלא לעשות אותם.
א-הא.(חדש) שלמקו יום שני, 22/04/2002, שעה 14:19
בתשובה לNY מאושר
הסיבה היחידה. והוא היה לפני עשרים שנים. היו לי כל חיי להתייאש...
וכן, הוליווד יכולה לעשות סרטים טובים. היא בוחרת שלא. לי אין בעייה עם זה- אני בא לסרט בשביל להנות. בכל מקרה די קשה לעשות סרט שהרעיון שבו לא נטחן לעומק בספרים אחרים קודם. אז אני לא מצפה לסרט עם רעיון חדשני- אלא עם ביצוע טוב לרעיון. ולדעתי הביצוע של מכונת הזמן היה טוב, במסגרת הבעיות הקיימות.
הסיבה היחידה?(חדש) Boojie יום שני, 22/04/2002, שעה 14:59
בתשובה לשלמקו
המממ... התפוז המכני? לא טוב? קיוב? פאי? אפילו (שומו שמיים) המטריקס? דארק סיטי? יש עוד, אבל זה מה שבא לי בשליף כרגע. אתה יכול להכריז שאתה לא אוהב את הסרטים האלה, שלא נהנית מהם, או מה שתרצה, אבל אלה סרטים שמספר די גדול של אנשים מסכים שהם טובים, יש להם רעיון, והם מעבירים אותו יפה מאד באמצעות הכלים הקולנועיים שקיימים לרשות הקולנוע המד''בי. אני חושבת שהטענה הזו היא קיצונית ומוגזמת במקרה הטוב.
הסיבה היחידה?(חדש) מיכאל יום שישי, 26/04/2002, שעה 1:51
בתשובה לBoojie
פי? את מוכנה _בבקשה_ להסביר לי מה בדיוק התוכן של הסרט הזה? צפיתי בו ואז צפיתי שוב ובכל זאת אני לא מצליח למצוא את הנושא\הרעיון\המסר\השאלה בהם הסרט עוסק. זה מוציא אותי מדעתי, ואשמח אם תוכלי לחלוק עימי את הרושם שלך מהסרט.
המטרה של סרטי קולנוע(חדש) haloshadow יום שני, 22/04/2002, שעה 15:19
בתשובה לNY מאושר
המטרה של סרטי קולנוע אינה רק לבדר. המטרה אינה רק להרויח כסף עבור המשקיעים. הקולנוע הוא אמצעי להעברת מסרים ואפילו להנחלת ערכים ורעיונות. במקרה של מד''ב הוא כלי להצגת חברות אלטרנטיביות למבנה החברתי הנוכחי.
קולנוע במאה האחרונה הוא המדיום הזוכה לחשיפה הגבוהה ביותר בציבור בהשוואה לספרים, הצגות, שירה ואחרים. השימוש בו להעברת אפשרויות אלטרנטיביות לחיים כיום, כמו שנעשה בספרי מד''ב בעשורים הקודמים, אכן נעשה (ויש דוגמאות למכביר, לא רק בלייד ראנר).
הצער שלי הוא כאשר נעשם סרטים מעניינים אבל הם קשים מידי להבנה לקהל שהתרגל להוליווד. הקהל יתעלם מהם או יבין אותם לא נכון. קחו לדוגמא את מלחמת הכוכבים. מיהי אימפריית הרשע? אולי ארה''ב? אולי ענקי התעשיה? ואת מי אנחנו מעודדים? את המורדים!!! בלי להבין בכלל שזה סרט עם נטייה אנארכיסטית. וכאלה יש דוגמאות לרוב...
(הוליווד = מבנה סיפור לינארי, הגיבור מנצח בסוף, יש גירסה אחת בלבד לאמת, האהבה אינה רגש עמוק אלא רומנטיקה רדודה, האהבה מנצחת את הרוע, לרוע יש הסבר פסיכולוגי פשטני המבוסס לרוב על פרויד)
שאלות(חדש) מיכה יום ראשון, 23/05/2004, שעה 18:55
בתשובה לניר
יש פרדוקס בדומה לסיפור הביצה והתרנגולת שזה מאד הגיוני. אי אפשר לשנות את העבר כי אז יתרחשו דברים שונים בעתיד. יש תאוריה שאומרת שיש אין סוף תרחישים בעולמות מקבילים במימדים שונים באותו משור זמן.
הסבר קצר(חדש) יעל יום ראשון, 23/05/2004, שעה 22:22
בתשובה לניר
אם הוא מציל את ארוסתו, אז הם חיים ביחד שמחים ומאושרים, ואין לו שום סיבה להמציא מכונת זמן.
הוא המציא את מכונת הזמן עקב המוות של ארוסתו. אילולא מתה, הוא לא היה ממציא את מכונת הזמן.
אם הוא לא ממציא את מכונת הזמן, אז הוא לא יכול לחזור לאחור ולהציל את ארוסתו (גם מכיוון שהיא חיה ואין לו סיבה להציל אותה), ואז אם אין אף אחד שמגיע מהעתיד להציל אותה - היא מתה. אבל היא חיה, כי הוא הציל אותה? זה הפרדוקס.
מאחר שמדובר בפרדוקס, הוא לא מצליח להציל אותה. היא מתה כל הזמן, מה שהוא לא יעשה.
שמו של הנוסע בזמן(חדש) אורי ברוק שבת, 13/04/2002, שעה 13:28
כתבת: ''בעוד שבספר אין יודעים כמעט דבר על הממציא ועל הסיבות שהובילו אותו להמצאת מכונת הזמן (הוא קרוי פשוט ג'ורג' - על שם הרברט ג'ורג' וולס)''
בספר הנוסע בזמן אינו מוזכר בשמו אפילו פעם אחת, הוא פשוט נקרא ''הנוסע בזמן'', וודאי שאינו נקרא שם ג'ורג'. בסרט של פאל מ-1960 הוא אכן נגרא ג'ורג', ע''ש וולס, כפי שציינת.
משהו חשוב...(חדש) BA-BA יום ראשון, 21/04/2002, שעה 13:43
בתשובה לאורי ברוק
אני אישית זוכרת את הספר בעיקר בזכות הקטעים בהם הנוסע בזמן נוסע לעתיד הרחוק רחוק רחוק, שלאחר האדם, כאשר הוא רואה את כדה''א ממש לפני דעיכת השמש... נחיתה על החוף, סרטני ענק, זוכרים? האם הן מופיעות בסרט, או שהן סוריאליסטיות מדי בשביל הוליווד?
לא מופיעות(חדש) שלמקו יום ראשון, 21/04/2002, שעה 18:56
בתשובה לBA-BA
משום שהן סוריאליסטיות מאד, לא מובנות, לא מוסיפות כלום, וגם פחות או יותר סותרות כל תיאוריה אסטרופיזיקלית שפותחה במאה השנים האחרונות.
אני אהבתי את הסרט(חדש) יעל יום שני, 22/04/2002, שעה 16:49
אני חושבת שהביקורת של שלמקו היתה מצויינת.
היה שם רק פאק לוגי אחד שהפריע לי - משהו לא הסתדר לי עם היצור קורא המחשבות, אבל זה הכל.
לא היה שום עומק בסרט הזה, אבל זה לא סרט שמתיימר לבחון דברים לעומק.
בתשובה לכמה דברים שעלו בדיון: 1. האנשים בשנת שמונה מאות אלף ומשהו לא נראו לי כמו כושים, אלא כמו תערובת של כל הגזעים שקיימים היום בארצות הברית לאחר ששהו הרבה שנות אבולוציה בשמש. היה מאוד סביר בעיני.
2. לא ראיתי בסרט אפילו חצי ביקורת על מלחמה. מאיפה זה בא? גם ביקורת על המדע לא ממש היתה שם. היתה שם ביקורת על פזיזות אולי, אבל לא על המדע.
אני אהבתי את הסרט(חדש) אלמוני יום שני, 06/05/2002, שעה 3:31
בתשובה ליעל
Hey - I can't read the Hebrew font, it all comes out very funny... But I find it pretty cool that you guys in Israel have Science Fiction site...a lot has changed since I last been there. Oh yea...the internet was discovered!! lol
What do you think of the fact that Wells' grandson was the director of the film? - Katy editor@modamag.com
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
