 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
אנדימיון הכובש
ספרים / ארז אברמוביץ'
יום רביעי, 16/01/2002, שעה 2:21
הספר השלישי בסדרת היפריון של דן סימונס – הטוב ביותר עד כה
|
|
ביקורת זו הופיעה, בשינויים קלים, בגליון מספר 13 של
המימד העשירי
'אנדימיון' הוא המשכם של הספרים 'היפריון' ו'נפילת היפריון', שראו אור בהוצאת אופוס. לדעת כתוב שורות אלה זהו הספר הטוב ביותר בסדרה עד עתה. ניתן, אפילו, להתייחס לשני הספרים הראשונים כאל רקע לעלילת ספר זה.
הספר מתחיל 274 שנים לאחר הנפילה הגדולה, הרס(?) רשת הבינות המלאכותיות שניהלו את היקום והעלמותו של כדור הארץ. הכוכבים המיושבים נשלטים על ידי הפקס, הלא הוא כנסיית הוותיקן ובראשה האפיפיור. השלטון נעזר באפשרות התחיה-מחדש, הניתנת לכל המקבלים עליהם טפיל בצורת צלב המוטבע בגופם. טפיל זה מאפשר תיקון מלא של כמעט כל פגיעה גופנית שניתן לדמיין.
רול אנדימיון, יליד העולם היפריון, לא מקבל על עצמו את הצלב. הוא נשלח לשורת משימות בלתי-אפשריות לכאורה על ידי מרטין סילאנוס, כותב הקאנטוס המפורסם המתאר את עלילות עולי הרגל לכוכב היפריון (כפי שהופיעו בספרים הקודמים בסדרה). משימתו הראשונה של רול היא להציל את אאניאה, נערה צעירה לה נועד תפקיד מפתח בעתיד האנושות.
ספר זה מתאר את מסעם של רול אנדימיון ואאניאה, בלווית אנדרואיד, ואת נסיונותיהם להמלט מחמת זעמו של הפקס. אאניאה מוצגת כמהווה סכנה חמורה לקיום הפקס, והיא נרדפת על ידי נציגיו לכל אורך הספר.
הגיבורים נעזרים בטכנולוגיה מתקדמת ומתוחכמת, בכוחות נפשיים נסתרים (המתגלים ברגע הנכון), ונאלצים להתמודד מול סכנות רבות ומגוונות בעולמות שונים בהם הם מבקרים בעל כורחם. השרייק, היצור הקטלני והמסתורי הזכור מהספרים הקודמים, גם הוא מופיע כאן, ואף נוקט עמדה ברורה לשם שינוי.
ספר זה עונה על שאלות רבות שהתעוררו בספרים הקודמים, אך מעלה שאלות ותהיות אחרות שיענו, מן הסתם, בספר הבא – 'עליית אנדימיון'.
העלילה היא לינארית וברורה למדי, ומתנהלת בשני קווים מקבילים – הרודפים והנרדפים. קו הנרדפים כתוב בגוף ראשון ומסופר על ידי רול אנדימיון עצמו. קו הרודפים מסופר בגוף שלישי בזמן הווה. זו צורת כתיבה מעניינת, המוסיפה לחווית קריאת הספר. יש קשר בין שני קווי העלילה אשר, כמובן, נפגשים בסוף, במאבק הירואי ומפתיע. גאוניותו של סימונס מתבטאת בכך שהקורא מזדהה גם עם הנרדפים וגם עם הרודפים. אין שחור או לבן לגמרי. ה-'רעים' אינם רעים לחלוטין, וכך גם ה-'טובים'. יתרונותיהן, מגרעותיהן, התלבטויותיהן וסבלן של דמויות המפתח מוצגים לעומק ובצורה בהירה. הצגה זו של הרגשות מעמיקה את הדמויות וגורמת להזדהות הקורא איתן.
תיאורי העולמות והנופים עשירים ומלאי דמיון. בין השאר מופיעים במסעם של הגיבורים עולמות ''יהודיים'' ו''ערביים'' (במחשבה שניה – אולי המרכאות מיותרות כאן).
סימונס הושפע, כפי הנראה, מסופרים ותיקים אחרים. עלילת הספר מזכירה במידה מסוימת את עולם הנהר בספר 'לך אל גופותיך הפזורים' של חוזה פיליפ פארמר. קיימים בספר אלמנטים, בעיקר טכנולוגיים, המזכירים את ספריו של לארי ניבן: תאורי ספינות חלל הדומות להפליא לעצי האינטגרלים ולספינות 'החיצוניים'. את אסימוב מאזכר סימונס באופן מפורש אף יותר, בהשתמשו במונח 'אסימוטיבטורים' לתאור אינסטינקטים ועכבות של אנדרואידים. 'אסימוטיבטורים' אלה מזכירים בצורה חשודה את שלושת חוקי הרובוטיקה של אסימוב.
תרגומה של יעל סלע מעולה, נטול בעיות הגהה או שגיאות כתיב. אין ספק שהמערכת הלוגיסטית של אופוס השתפרה באופן בולט. ציור העטיפה (גרי ראדל) – ובכן, לאורך כל הספר תהה כותב שורות אלה איך הוא מתקשר לעלילה. התשובה – בסוף.
לסיכום – ספר מרתק. קשה להניח אותו עד תום קריאתו. מומלץ ביותר.
אנדימיון (Endymion)
מאת דן סימונס (Dan Simmons)
עברית: יעל סלע
הוצאת אופוס, 2001
570 עמודים
אנדימיון – פרק א'
דן סימונס – האתר הרשמי
המימד העשירי
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
הערה קטנונית לגבי התרגום: (חדש)
mermit מתקטנן בענק יום רביעי, 16/01/2002, שעה 4:16
אכן, רובו משובח, וברור שזה היה אתגר רציני.
דבר אחד שהציק לי, מלבד טעויות קטנות וזניחות, היה שימוש שגוי (למיטב הבנתי) עקבי במילה ''איזשהו'' על הטיותיה: עד כמה שאני יודע, או שכותבים ''איזשהו'' *לפני* המלה (לדוגמה: ''איזשהו אנדרואיד''), או שכותבים ''כלשהו'' (''אנדרואיד כלשהו''). אבל לא כותבים ''אנדרואיד איזשהו''.
חוץ מזה מצטרף בהחלט. אחלה ספר. קראתי בנשימה עצורה (חת'כת אורך נשימה...), ואף התחלתי לקרוא פעם שנייה, עד שצצו כמה ספרים אחרים, שעוד לא קראתי. כשייצא ''עליית...'' אני אחזור לכל הספרים לקריאה נוספת. סדרת מופת.
|
|
|
|
|
אני מצאתי את סדרת ''היפריון '' (חדש)
אלי יום רביעי, 16/01/2002, שעה 7:14
בתשובה לmermit מתקטנן בענק
של סימונס כאחת מיצירות המופת של המד''ב בשנות התשעים , ביחד עם סדרת מאדים של קיס סטנלי רובינסון ספר של ורנון וינג' וסדרה על העתיד הרחוק של ג'ין וולף. ויתכן שהיא עולה על כולם מבחינה ספרותית.
|
|
|
|
|
(חדש)
anakin יום רביעי, 16/01/2002, שעה 12:31
הקאנטוס של היפריון הוא מאושיות היסוד של המדע הבדיוני המודרני ואחת מסדרות המדע הבדיוני המצויינות שתורגמו אי פעם לשפה העברית.
אינני יכול אלא לצטט מהדש האחורי של הספר:
''תקראו, תקראו''
אני חותם על כך בשתי ידיים, פשוט יצירת מופת.
ההשגה היחידה שהיתה לי על הכתבה היא דוקא ריבוי השגיעות וטעויות הגהה שלי לפחות הפריעו מאוד.
|
|
|
|
|
אז אתה ממליץ לקרוא? (חדש)
גל יום רביעי, 16/01/2002, שעה 16:15
בתשובה לanakin
אולי באמת כדאי לי לנסות לקרוא שוב את היפריון. קראתי רק את החלק הראשון של הספר הראשון (זה עם הכומר והצלב) ונטשתי.
לא ממש עניין אותי להמשיך, אם לומר את האמת, והיו (ועדיין יש) לי עוד ספרים רבים שמחכים לתורם.
אוףףףףףף. נראה לי שאחרי הדוקטורט אני אצטרך לקחת שנה חופש להשלמת פערי קריאה.
|
|
|
|
|
הקנטוס כולו הוא יצירת מופת (חדש)
רני יום רביעי, 16/01/2002, שעה 18:40
בתשובה לגל
אדירה, כזו שאי אפשר להניח מן היד.
לטעמי זהו ספר (או רביעיית הספרים) המד''ב הטוב ביותר שיצא בישראל בשנים האחרונות (בטח ובטח שבעשור האחרון),
היהלום שבכתר של אופוס.
|
|
|
|
|
תאור מוגזם (חדש)
Marduk יום חמישי, 17/01/2002, שעה 1:00
בתשובה לanakin
תואר הכבוד שניתן כאן לקאנטוס של הפריון בהחלט נראה לי מוגזם.
די אהבתי את הספר הראשון, אך הספר השני - ''נפילת הפריון'' היתה לדעתי נפילה כואבת.
תאור של מה בדיוק לא אהבתי בספר השני, קורא סקרן יכול למצוא ב -
''The Fall of hyperion - and what a fall [ review of shortcomings ]'' thread
בקבוצת דיון
rec.arts.sf.written
שהיא קבוצת דיון מרכזית והכי Usenet פופולרית ב
לעניני מדע בדיוני.
מצטער על הפורמט הידיוטי שבו בטח תראה תגובה זאת. לא הצלחתי לתקן זאת.
תעתיקו כל זה לשורת כתובת
באקספלורר ותלכו להודעה הראשונה ב
thread.
מצטער שוב על המראה המגושם.
|
|
|
|
|
אוקיי, קראתי. כמה שורות בהם אתה (חדש)
הממסד האפל יום חמישי, 17/01/2002, שעה 13:04
בתשובה לMarduk
מתלונן שסימונס לא סוגר הכל בספר השני מתוך ארבעה.
יצירה שופטים, וודאי בסוגיית ה''סגירות'' שלה, רק לאחר שקראת את כולה. אין סוגיה משמעותית שלא נסגרת. ואין ארוע שקורה ''סתם''.
וחוץ מזה, כפי שאני אומר הרבה, ארבעת הספרים רצופים שקרים. הסופר משקר, דמויות משקרות, הליבה משקרת באופן פשוט פתולוגי. את האמת תדע רק אם תקרא את הספר הרביעי.
|
|
|
|
|
אני דוקא חיבבתי את הצמד 1+2 (חדש)
NY מאושר יום חמישי, 17/01/2002, שעה 13:22
בתשובה להממסד האפל
הרבה יותר מאשר 3+4, ולא היתה לי כל בעיה אם סימונס היה בוחר לסיים לאחר 2. ההמשכים נראים לי מאולצים משהו, למרות הכתיבה המצוינת. לאורך 3 ו-4 היתה לי הרגשה חזקה של ''תירוץ'' - כאילו סימונס אמר לעצמו ''איך אסביר את העובדות שפורטו לפני כן? אה, פשוט מאד - כולם שיקרו!''.
לא עבד עלי כל כך, הקטע הזה.
|
|
|
|
|
עדיף לקרוא עד ההתחלה (חדש)
דותן דימט יום שישי, 18/01/2002, שעה 14:02
בתשובה לתקרא עד הסוף
הקישור שנתת היה להודעה שלך בסוף הפתיל, בעוד שעיקר הטענות שלך מופיעות בהודעה שפותחת את הפתיל:
בגדול, אני מסכים איתך, למרות שדווקא די נהנתי מהיפריון ואנדימון. סימונס בונה עולם מחומרים מוכנים (קונבנציות מד''ב, ציטוטים ספרותיים - לא רק מהמשוררים הרומנטיים, אלא גם מנבוקוב), טווה עלילה סבוכה ומלאה חורים ותפניות שרירותיות, והוא מניפולטיבי להפליא.
אבל אותי לפחות הוא מצליח לרתק ולרגש, ולכן אני סולח לו על כל חולשותיו.
אם עלילה שרירותית או לא הגיונית הינה משהו שאינך יכול לסבול, אז וותר על סימונס בכלל.
- דותן
|
|
|
|
|
אני רוצה לציין כאן את הגיבור (חדש)
Boojie יום רביעי, 16/01/2002, שעה 12:52
הספרותי שכבש לו במהירות מעמד של אחד החביבים עלי בשנים האחרונות - רול אנדימיון.
הוא מגושם. הוא קצת טמבל. הוא תמיד מבין דברים אחרון (ובדרך כלל, הרבה אחרי הקורא). הוא תמים. הוא מוכשר ומיומן בכל מיני מלאכות ויכולות גופניות, ואפילו די אינטליגנטי, אבל בצורה קהה משהו. והוא נאמן כמו כלב שמירה בהליכה שלו אחרי אאניאה. הוא לחלוטין לא העל-אדם המתוחכם והאינטליגנטי להדהים שנראה שהתרגלנו אליו לאחרונה.
מה אני אגיד לכם, חמוד כמו כלבלב... :-)
|
|
|
|
|
אכן ספר מצויין (חדש)
גיא יום רביעי, 16/01/2002, שעה 15:13
אבל הוא משאיר הרבה מאוד שאלות פתוחות.
|
|
|
|
|
זהו הספר השלישי מתוך ארבעה. חכה. (חדש)
רני יום רביעי, 16/01/2002, שעה 18:42
בתשובה לגיא
|
|
|
|
|
זאת בדיוק הבעיה (חדש)
גיא יום רביעי, 16/01/2002, שעה 19:28
בתשובה לרני
שיש רק עוד אחד..האם מישהו שקרא את עליית אנדימיון יכול להגיד לי אם הוא עונה על כל השאלות?
|
|
|
|
|
כן. (חדש)
Boojie קראה יום רביעי, 16/01/2002, שעה 19:56
בתשובה לגיא
|
|
|
|
|
בוג'י רק קראה? היה נדמה לי שעשתה (חדש)
רני יום רביעי, 16/01/2002, שעה 21:35
בתשובה לBoojie קראה
עוד משהו עם הספר. :-)
|
|
|
|
|
:-) (חדש)
רני יום רביעי, 16/01/2002, שעה 22:45
בתשובה לBoojie נבוכה קלות
|
|
|
|
|
אין דמיון, הא? (חדש)
נונין יום שישי, 18/01/2002, שעה 0:58
אני בפיגור בענייני קריאת מד''ב עדכני (אני עכשיו בין הספר השלישי לרביעי באנדר) ולכן יקח זמן עד שאגיע לסימונס. העולם המתואר בו נשמע מעניין, ויש בו לפחות דבר אחד משותף עם סדרת אנדר - השילוב בין דת למד''ב.
|
|
|
|
|
אנדימיון צדק בכך שהוא לא מפרט (חדש)
יו יום שישי, 18/01/2002, שעה 13:32
את המישנה הדתית של אאניאה. היא מבוססת על פרשנות מופרכת של עקידת יצחק; עקידת יצחק, כמדומני, הייתה שיאו של תהליך בו בחן ה' את אברהם(במקרא ישנם שבע נסיונות, ובספרות חז''ל ישנם עוד שלושה). את ההזדמנות לבחון את ה' קיבל אברהם מוקדם יותר כאשר שניהם התווכחו על גורל סדום ועמורה. בכל מקרה, המישנה של וינטראב נוצרה בתנאי לחץ נפשי.
''אהבה'' ככוח היסוד של היקום? מטורף למדי ומתאים יותר לנוצרי מאשר ליהודי.
|
|
|
|
|
לא ממש. (חדש)
Boojie יום שישי, 18/01/2002, שעה 21:57
בתשובה ליו
לכל אורך ארבעת הספרים, יש הרבה דמויות שלכל אחת מהן תפיסה אחרת והסבר אחר של ''איך הדברים עובדים''. תפיסת ''עקידת יצחק'' היא של סול וינטראוב. אבל סול וינטראוב הוא בסופו של דבר רק דמות אחת מתוך רבות.
חלק מהתפיסה שלו אכן מתמזג בתפיסה הסופית שמוצגת בספר הרביעי, אבל לא כפשוטה.
ואגב, ''אהבה'' לא מוצגת שם ככוח היסוד של היקום, אלא ככוח פיזיקלי נוסף, וכשמתעמקים קצת במשמעות של אותה ''אהבה'', רואים שזה לא בדיוק ממבו-ג'מבו ניו-אייג'י (אם כי כמובן יש הרבה נגיעות ניו-אייג'יות ברעיונות הללו) אלא תפיסה מופשטת יותר, שמתייחסת לאותה ''אהבה'' כחלק אנרגטי בסיסי של התודעה ושל היקום. הרעיון הבסיסי הוא שהיקום הוא יקום מודע, ושאתה צריך להיות בקשר חיובי עם המודעות הזו (אתה יכול לכנות את זה ''אהבה'' אם אתה רוצה) כדי לתקשר איתה כראוי וכדי להבין אותה כראוי, ובסופו של דבר כדי לתפעל אותה או לפעול למולה כראוי.
השווה לכך את מושג ה''גריקה'' של היינליין, אם בא לך - אם זכרוני אינו מטעני, הוא גם מדבר שם על אהבה כחלק מהתהליך, והוא לא היחיד שטוען שכדי להגיע להבנה מוחלטת של משהו (ההבנה הדרושה כדי לפעול מולו בצורה יעילה, למשל לשמוע את מנגינת הספירות, או אפילו לאיין אותו, כמו שעושה מייקל ב''גר בארץ נוכריה''), בסופו של דבר אתה חייב לאהוב אותו.
|
|
|
|
|
אנדימיון צדק בכך שהוא לא מפרט (חדש)
נווד יום ראשון, 20/01/2002, שעה 4:33
בתשובה ליו
רק שתדע שלפי המיסטיקה היהודית אחד משמותיו של אלוהים זה:אחד שבגימטריה שווה למילה אהבה (13) ושחיבור ערכן של שתי מילים אלו מקבלים 26 שזה הערך הגימטרי של המילה ''יהוה'' שמו הקדוש של אלוהים.
אז מי אמר שלאהבה אין תפקיד ככח היסוד של היקום על פי תפיסת היהודים?
|
|
|
|
|
זו קבלה והיא קשורה ליהדות (חדש)
יו יום ראשון, 20/01/2002, שעה 20:07
בתשובה לנווד
כמו שסיפורי הקדושים קשורים לנצרות. אף חוקר רציני לא מתייחס לקבלה כחלק מהיהדות(אם כי ייתכן שבעוד שבע מאות שנה העובדות ישתנו. אחרי-הכל, השמדת כדור-הארץ, אפשרה בטח לכמה זרמים ביהדות להשמיד כמה מסמכים הרי חשיבות על מוצא הקבלה). הגישה המקראית רואה במיסטיקה ונגזרותיה תועבה. ''ומכשפה לא תחיה''. מצד שני, מה שנינו מצפים מקתולי? שיעורי הדת שלו התמקדו בעיקר בברית החדשה ועיקר הידע על הברית הישנה וספרות החוכמה וספרות חז''ל מוגבלים לפרשנויות נוצריות, לא שידוע לי על פרשנים נוצריים לתנ''ך, אבל הם היו קיימים בלי ספק.
|
|
|
|
|
הגרסא באנגלית (חדש)
שואל יום שישי, 18/01/2002, שעה 16:18
היכן ניתן לקנות את הספר בתל אביב, בגרסא האנגלית, ובמחיר סביר ? (קרא: לא בסטימצקי.) ?
|
|
|
|
|
ובעברית (חדש)
שואל יום שישי, 18/01/2002, שעה 16:24
בתשובה לשואל
הספר עולה פחות ב בקבוק.
|
|
|
|
|
לא מסכים (חדש)
PROJECT:2501 יום שישי, 18/01/2002, שעה 16:40
אנדימין הוא ללא ספק מצויין שעמד בצפיות הגדולות שפיתחתי משני הספרים הקודמים.
אבל ''נפילת'' היה הרבה יותר טוב ממנו עם מסרים בין השורות על ניוון החברה המודרנית התלות בטכנולוגיה ההדוניזם הפרוע ומדיניות החוץ המנוכרת והגיזענית משהו.
באנדמיון אין הרבה מסרים כאלה (יש פחות)
נחכה לרביעי וניראה
|
|
|
|
|
נראה לי ש... (חדש)
moshik יום שישי, 18/01/2002, שעה 18:47
נראה לי ש (ויסלחו לי כולם אם הדיון הזה כבר היה) שדן סימונס בכלל לא כותב מד''ב, אלא פנטזיה.
במובן שמד''ב הוא ניסיון ליצור מציאות שונה או\ו משיקה לזו שלנו אך עם חוקיות פנימית.בהיפריון ובהמשכו הסופר ''חוטא'' (לפי דעתי) בשימוש בפנטזיה.
קיצר! אני לא יכול לתת דוגמאות, אבל לפעמים נראה כאילו הוא לוקח את הקטע של''אני מספר סיפור בעתיד הרחוק אז אני יכול להנפיץ מה שבא לי כי בעתיד ההתפתחות הטכנולוגית תאפשר את זה'' יותר מדיקשה.
ויש לי דוגמא!!!
אני מוכן לאכול הקפאה קריוגנית.
אני מוכן לאכול נשק ליזר שמופעל על כוכב מחוץ לאטמוספירה.
אבל שמישהו יסביר לי איך יוצרים פ ל ס ט ר ממוחשב שיחדיר חומרים שונים לפי הזמנה. הם שמו לו איזה פלסטר! קטן! ומה ''פלסטר'' הזה האנשים הפצועים ומחוסרי ההכרה (ויש הרבה כאלה בספר השני)קיבלו אינפוזיות כאילו אין מחר!
טוב קצת נסחפתי...
אבל זה די עיצבן אותי.
|
|
|
|
|
מדובר ב-''מדבקה'' (חדש)
יו יום שישי, 18/01/2002, שעה 20:04
בתשובה לmoshik
הטכנולוגיה קיימת כבר כיום ופורסם אודותיה ב-''מדע פופולרי''. חוץ מזה, הוא גנב את זה מ-''מצוקה''.
|
|
|
|
|
כן, ה''גניבה באמצעות מכונת זמן'' (חדש)
הממסד האפל יום שני, 21/01/2002, שעה 18:03
בתשובה ליו
המפורסמת. נפילת היפריון יצא לאור ב-1990. מצוקה יצא לאור ב-1995.
|
|
|
|
|
בסדר (חדש)
יו יום שני, 21/01/2002, שעה 21:05
בתשובה להממסד האפל
הפלסטר הממוחשב הוא אחד מעמודי התווך של מס''ב אם אני לא תוהה. ואין שום טכנולוגיה מקורית אחת בספרים שלו.
|
|
|
|
|
תן לי להבין: (חדש)
Boojie יום שלישי, 22/01/2002, שעה 0:00
בתשובה ליו
נדמה לך שסופר מד''ב אמור להיות מהנדס וממציא טכנולוגיה? זה מה שחסר לך בספרים של סימונס?
שיואו, אנשים לא חדלים מלהפתיע אותי.
|
|
|
|
|
שאני אבין: הפלסטר הממוחשב (חדש)
רני יום שלישי, 22/01/2002, שעה 15:32
בתשובה ליו
הוא זה שהפריע לך להינות מהקאנטוס?
כי אם זה מה שאתה אומר, אז אני פשוט חסר מילים.
חוץ מזה קרא את תגובתה של בוג'י: היא די אומרת הכל.
|
|
|
|
|
לא. נהניתי מהקאנטוס. (חדש)
יו יום שלישי, 22/01/2002, שעה 20:09
בתשובה לרני
רק אחר-כך הבחנתי בפרטים הללו. קוראים לזה ''הנג-אובר ספרותי'' אני חושב.
|
|
|
|
|
תגיד לי, (חדש)
Boojie יום שלישי, 22/01/2002, שעה 21:10
בתשובה ליו
וזה שמשתמשים אצלו בחלליות, באנדרואידים בעלי בינה מלאכותית ושאר ירקות, זה לא הפריע לך? הרי שמע, אין מה לומר שחלליות זה כבר * מה זה משומש * !!! לא היה יכול למצוא שיטה יותר מקורית לנוע בחלל, הבנאדם?
|
|
|
|
|
לא פנטזיה ולא מד''ב (חדש)
THE OY יום רביעי, 23/01/2002, שעה 20:56
בתשובה לmoshik
הקאנטוס הו סוג של שילוב בין פנטזיה למד''ב (כמו מחזור שער המוות וסידרת שאנרה)
|
|
|
|
|
ההשוואה הכי גרועה שיכולת למצוא? (חדש)
איה יום רביעי, 23/01/2002, שעה 22:35
בתשובה לTHE OY
להשוות את מחזור שער המוות או שנארה להיפריון? אם כבר אז בוא נשווה את סדרת צמרמורת וספרי סטיב ג'קסון לשר הטבעות. עכשיו זו השוואה מושלמת, נכון?
|
|
|
|
|
הייתי חושבת להכנס פה לוויכוח (חדש)
Boojie יום חמישי, 24/01/2002, שעה 1:05
בתשובה לTHE OY
על פנטזיה לעומת מד''ב וכולי, אבל אני באמת לא הולכת לבזבז אנרגיית מקלדת על מישהו שמשווה בין היפריון לבין הספרים *האלה*.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
