 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
זומבים עליך, ישראל!
סרטים / נורית הוראק
04/03/13
תגובות: 2
מעגל בלי הרבה קסם
סרטים / עליזה בן מוחה
20/10/12
תגובות: 3
קפטן אמריקה ומלחמת העולם השנייה
סרטים / אנדרו ליפטאק
03/09/11
תגובות: 1
מקור לא ברור
סרטים / עליזה בן מוחה
30/07/11
תגובות: 4
כמעט הסוף (חלק ראשון)
סרטים / עליזה בן מוחה
12/06/11
תגובות: 0
חלום גנבים
סרטים / עליזה בן מוחה
29/12/10
תגובות: 13
טובים השניים?
סרטים / עליזה בן מוחה
14/08/10
תגובות: 5
מגע של קסם
סרטים / לילי דאי
14/05/10
תגובות: 2
המקום שאליו גיבורי אקשן הולכים למות
סרטים / לילי דאי
02/05/10
תגובות: 4
מה שיותר כחול יותר ממדים
סרטים / לילי דאי
31/01/10
תגובות: 5
על ממוצע ומעל הממוצע
סרטים / אֹרן רהט
24/10/09
תגובות: 8
לשקוע בסרט טוב
סרטים / רז גרינברג
28/04/08
תגובות: 1
דיקסילנד
סרטים / אהוד מימון
03/10/06
תגובות: 2
חייו ומותו של סופרמן
סרטים / רני גרף
25/07/06
תגובות: 22
הטרור כמשל
סרטים / רני גרף
03/04/06
תגובות: 15
|
 |
אינטליגנציה מן הסוג השלישי
סרטים / רז גרינברג
יום שישי, 19/10/2001, שעה 1:16
מיהי המלאכותית: בינתו של הילד הרובוט או זו של במאי העל?
|
|
ב-1982 יצאו לאקרנים בארה''ב ובעולם שני סרטי מד''ב. הראשון שבהם היה ''בלייד ראנר'' - חזון עתידני קודר אודות יצירי הבינה המלאכותית של האדם, יחסו אליהם ויחסיהם איתו. השני היה ''אי.טי.'' - פנטסיה אופטימית ונאיבית אודות חייזר ידידותי. ''בלייד ראנר'' הפך לכישלון קופתי צורב, בעוד ''אי.טי.'' היה ללהיט ענק אשר סייע לקבע את מעמדו של הבמאי, סטיבן ספילברג, כאחד מיצרני סרטי המד''ב הקופתיים ביותר בתולדות הקולנוע. אבל במאזן הצדק ההיסטורי ''בלייד ראנר'' ניצח - הוא נחשב היום לקלאסיקה, יצירת מופת בתחומו, בעוד ''אי.טי.'' זכור במעומעם בתור סרט שעשה הרבה כסף ותו לא.
מדהים לראות את ההסטוריה חוזרת על עצמה במהופך: בקיץ האחרון יצאו לאקרנים בארה''ב שני סרטי מד''ב. אחד מהם - ''אינטליגנציה מלאכותית'' (''AI: Artificial Intelligence'') הוא חזון עתידני קודר אודות יצירי הבינה המלאכותית של האדם, יחסו אליהם ויחסיהם איתו. השני הוא ''פארק היורה 3'' - הרפתקת מד''ב נטולת שכל אודות בני אדם הבורחים מדינוזאורים. כצפוי, הסרט הראשון היה כשלון חרוץ, בעוד השני הפך ללהיט היסטרי. אך דוקא ''AI'' בוים על ידי אותו סטיבן ספילברג שניצח בקופות את ''בלייד ראנר'' והפסיד לו בקרב על החשיבות ההסטורית. ''פארק היורה 3'', שניצח את ''אינטליגנציה מלאכותית'' בקרב על הקופות בקיץ הנוכחי, אמנם לא בוים בידי ספילברג, אך הוא ממשיך שני סרטים קודמים שלו השייכים לאותו ז'אנר קולנועי - מד''ב פשטני, נטול שכל, עלילה או דמויות מעניינות, בו החידושים האחרונים בתחום ההיי-טק הקולנועי מחליפים את כל הדברים האחרים.
גדול הפיתוי לסכם את הפרשה הזו במשפט ''הגולם קם על יוצרו'', על דו-המשמעות הנובעת ממנו, אך בסרט ''אינטליגנציה מלאכותית'', דוקא היוצר הוא זה הקם על הגולם.
''אינטליגנציה מלאכותית'' החל את דרכו כסיפור קצר,
''Super-Toys Last All Summer Long'', אשר נכתב על ידי סופר המד''ב בריאן אלדיס ועובד לתסריט על ידי סופר מד''ב אחר - איאן ווטסון (האם צירוף מקרים גרם למעורבותם של שנים מיקירי האגודה?) התסריט אמור היה להיות מבוים על ידי סטנלי קובריק המנוח, במאי שסיפק למד''ב שלוש מיצירות המופת הגדולות שלו - ''ד''ר סטריינג'לאב'', ''2001'' ו''התפוז המכאני''. אבל התוכניות לבימוי הסרט בידי קובריק הוכנסו עמוק למגירה – לטענתו הטכנולוגיה הקולנועית לא היתה משוכללת מספיק באותה תקופה לצורך העמדת פרויקט כזה, אך ניתן לשער כי גם לעליית קולנוע המד''ב הפופולארי והנגיש יותר (שספילברג היה אחד ממבשריו), המנוגד ברוחו לזה של קובריק, היה חלק בדבר. לקראת סוף חייו, לאחר שראה ההישג הטכנולוגי אליו הגיע ספילברג בבימוי ''פארק היורה'', החליט קובריק לחדש את העבודה על ''אינטליגנציה מלאכותית'' ולהפקיד את הבימוי בידי ספילברג. למרבה הצער, קובריק נפטר בטרם עת, מספר שנים לפני עליתו של הסרט על המסכים. אפשר להשתעשע עד אין קץ בשאלות כמו ''איך היה נראה הסרט אילו קובריק היה מביים אותו'' או ''מה היה חושב קובריק על הסרט שביים ספילברג'' – אך הן חסרות טעם, בעיקר בגלל היותן נטולות כל אפשרות לתשובה. פרט לכך - ההגינות מחייבת לשפוט את הסרט לגופו.
הסרט מתרחש בעתיד בו נמס הקרח בקוטבי כדור הארץ וריכוזי אוכלוסיה שלמים טבעו. מרבית אוכלוסיית העולם השלישי נפגעה באסון וברעב שבא בעקבותיו, אך תושבי המערב הצליחו לשמור על רמת חיים גבוהה בזכות הגבלות חמורות על ילודה טבעית. את מקומה של מרבית האוכלוסיה האנושית מחליפים ה-Mecha - אנדרואידים מחוכמים אשר נועדו לשרת את בני האדם. בתחילת הסרט אנו מתבשרים על פיתוחו של Mecha מסוג חדש, בצורת ילד המסוגל ליצור קשר רגשי עם הורים חשוכי-ילדים ולשמש להם בתור תחליף לדבר האמיתי.
המשפחה הנבחרת לשמש בתור כסביבת ניסוי למוצר זה היא משפחתו של הנרי סוינטון (סאם רובארדס), עובד בכיר בחברה המייצרת את ה-Mecha. להנרי ולאשתו מוניקה (פרנסס או'קונור) יש בן בשם מרטין (ג'ייק תומס) המאושפז, חסר הכרה, בבית חולים בשל מחלה קשה. במקומו, הם מכניסים לביתם את דייויד (היילי ג'ואל אוסמנט), Mecha מן הדגם החדש. למרות אי-אילו קשיי הסתגלות, מוניקה מתרגלת במהירות לדייויד ומחזירה לו אהבה, אותה הוא מפגין כלפיה מיד לאחר ש''הוטבע'' לכך. אך אז - בעקבות נס רפואי שאינו מוסבר כהלכה בסרט - מתעורר מרטין מהתרדמת בה היה שרוי וחוזר לבית הוריו. מרטין מתקשה להתרגל לנוכחותו של דייויד ולתחרות שהיא מציבה עבורו, ודייויד מושלך מן הבית. בהשראת הסיפור ''פינוקיו'' אותה סיפרה לו מוניקה ובלוויית רובוט-ג'יגולו בשם ג'ו (ג'וד לאו), יוצא דייויד למצוא את הפייה הכחולה שתהפוך אותו לילד בשר-ודם, מצב שיחזיר לו (כך הוא מאמין) את אהבתה של מוניקה.
את הדיון בשאלה עד כמה ''אינטליגנציה מלאכותית'' הוא סרט מוצלח אפשר לחלק לשניים: רמת הביצוע והרמה הפילוסופית-רעיונית. ברמת הביצוע נעשתה בסרט עבודה למופת. השחקנים מצויינים כולם - במיוחד ההופעה הוירטואוזית של ג'וד לאו, המבסס כאן מחדש את מעמדו כשחקן מד''ב איכותי אחרי ''גאטאקה'' (יתכן כי ספילברג שאב מעט השראה מסרטו של אנדרו ניקול בעת בימוי ''אינטליגנציה מלאכותית'' - השוו את עיצוב הבית של משפחת סוינטון עם הדירה בה מתגוררת הדמות אותה גילם לאו ב''גאטאקה''). הצד החזותי - הצילום של ג'אנוס קמינסקי (הצלם הקבוע של ספילברג מאז ''רשימת שינדלר''), העיצוב העתידני הקודר והמרשים של ריק קרטר (הידוע בעיקר בזכות עבודתו עם בן טיפוחיו של ספילברג, רוברט זמקיס) והאפקטים מבית היוצר של סטן וינסטון (''שליחות קטלנית 2''), כולם עוצרי נשימה וגורמים לצופים להרים גבה אל מול כל פלא חדש המתגלה על המסך. המוסיקה של ג'ון ויליאמס נפלאה כתמיד. קיצורו של דבר - ספילברג, שניצח על כל האנשים הנ''ל, עשה את מה שהוא עושה הכי טוב - לגרום לקהל להדביק את עיניו אל המסך.
הבעיה היא ברמה הפילוסופית-רעיונית. פילוסופיה מורכבת היא בפירוש לא הצד החזק של ספילברג (תקשיבו לנאומים האין-סופיים על תורת הכאוס ב''פארק היורה'' ותבינו במה מדובר). השאלה הפילוסופית אשר עולה, לכאורה, מן הסרט היא ''האם מכונות יכולות להרגיש?'' – אך הסרט עונה עליה כבר בעשרים הדקות הראשונות שלו, ודי ברור שאצל ספילברג, האיש שביים כמה מסרטי ההיי-טק הרגשניים ביותר בהיסטוריה, התשובה תהיה חיובית. זהו הבאג באינטליגנציה המלאכותית של ספילברג: הוא בילה כל כך הרבה זמן עם מחשבים, עד כי הוא מעדיף את חברתם על זו של בני האדם. הסרט לא בא לשאול האם מכונות יכולות לאהוב - הוא בא לתקוף את בני האדם, אשר בחוסר הרגישות הפושע שלהם אינם מחזירים להן אהבה. לכן ממלא ספילברג את הסרט בסצינות הגורמות לצופים לחוש יסורי מצפון על כל צעצוע ששברו בילדותם וכל טוסטר שהשליכו לגרוטאות אי פעם: החל בזו בה ננטש דייויד ביער ועד לסצינות המתרחשות ב''שוק הבשר'', הוצאה סיטונאית להורג של Mecha, בהן עושה ספילברג את הלא-יאמן ומנפק גרסת משחק-וידאו לסרטו ''רשימת שינדלר''. הצופים אמנם לא יכולים להוריד את העיניים מהמסך, אבל הם מרגישים זיפת. ספילברג, כנראה, עדיין לא מבין למה הם שלחו את הסרט שלו לכל הרוחות. גם הניסיון שלו לסיים את הסרט בארבע או חמש פואנטות, כל אחת מהן עלובה יותר מקודמתה, לא ממש עוזר.
''אינטליגנציה מלאכותית'' הוא סרט מרתק, אך לא בטוח שהוא מצדיק את המאמץ הדרוש לצפיה בו. ספילברג נוהג להתייחס לסרטים הכושלים (כלכלית) המעטים יחסית אותם ביים במהלך הקריירה שלו כאל כשלונות אמנותיים, ויכול להיות ש''אינטליגנציה מלאכותית'' יזכה לגורל דומה. מצד שני יתכן כי, כמו במקרה של ''בלייד ראנר'', אנו זקוקים לעשור נוסף כדי לראות כי מדובר ביצירת מופת שלא הובנה כהלכה.
הכותב מבקש להודות לרותם ''ליאה'' ברוכין על תרומתה להכנת כתבה זו, בתנאים קשים במיוחד.
אינטליגנציה מלאכותית האתר הרשמי
סטיבן שפילברג ו''אינטליגנציה מלאכותית'' - אתר מעריצים
סטנלי קובריק
Super-Toys Last All Summer Long הסיפור המקורי של אלדיס
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
מה שבטוח זה שסרט מופת, (חדש)
Dragoran יום שישי, 19/10/2001, שעה 7:20
זה לא! וזה גם לא יהיה!
|
|
|
|
|
פשוט גרוע (חדש)
אפסאלון יום שישי, 19/10/2001, שעה 8:21
זה מה שקורא כשנותנים לשפילברג לביים סרט שאמור לגרום לנו לחשוב. ביצוע טכני מדהים ו... ו... זהו בעצם.
|
|
|
|
|
אחרי שקראתי את הסיפור הקצר (חדש)
Dragoran יום שישי, 19/10/2001, שעה 10:52
בתשובה לאפסאלון
ראיתי שכרגיל הקשר בין הסרט לספר (או הסיפור) מקרי בהחלט!
|
|
|
|
|
Nitpick (חדש)
טל כהן יום שישי, 19/10/2001, שעה 18:36
מה פירוש ''שחקן מד''ב איכותי'' (התואר שיוחס בכתבה לג'וד לאו), ומה ההבדל בינו לבין ''שחקן איכותי'' סתם? האם יש מקרים של שחקן העונה על אחת ההגדרות אך לא על האחרת?
|
|
|
|
|
''שחקן מד''ב איכותי'' (חדש)
רז גרינברג יום שישי, 19/10/2001, שעה 19:00
בתשובה לטל כהן
הוא שחקן המשחק, תדיר, בסרטי מד''ב איכותיים. הכוונה איננה לכשרון המשחק שלו (למרות שגם מזה, ברוך השם, לא חסר לו).
|
|
|
|
|
ואני רואה כבר את השאלה הבאה בדרך (חדש)
רז גרינברג יום שישי, 19/10/2001, שעה 19:36
בתשובה לרז גרינברג
ההגדרה שלי (ושלי בלבד, לא של אף אחד אחר) לסרט מד''ב איכותי היא ''סרט אשר מנסה לחרוג מן השבלונה הקבועה של פיצוצים-יריות-מכות המאפיינים, בדרך כלל, סרטי מד''ב''.
|
|
|
|
|
ואולי יש בזה אמירה (חדש)
dusk שבת, 20/10/2001, שעה 22:51
בתשובה לרז גרינברג
שכך הם רואים את העתיד:מקום אלים וזועם שכל מה שחשוב שם זה כח וכסף? (וכמובן להרוויח מן הקהל)ובמובן מסוים העתיד כבר פה.אנחנו העתיד.לא הולך להיות שום שינוי מהותי בשנים הבאות.
2.כמה סרטי ''מחשבה'' הרוויחו הרבה כסף? (את גטיקה מצאתי במקרה בוידיאו).
|
|
|
|
|
כתבה מצויינת. (חדש)
Rogue 7 יום ראשון, 21/10/2001, שעה 0:40
בתשובה לרז גרינברג
אם אפשר להעיר הערה, הסרט בסדר עד העשרים דקות האחרונות שהם (כמו שתיאר זאת מישהו שאני מכיר) כמו לתת לשפילברג להוסיף לד''ר סטריינג'לאב סצינה בה רואים לאחר אלפי שנים נזירים המדברים על כמה האטום מסוכן.(פאראפרזה על ''המנון ללייבוביץ''' :)
|
|
|
|
|
סרט סכיזופרני (חדש)
עידו רייף יום ראשון, 21/10/2001, שעה 16:59
בתשובה לרז גרינברג
מאמר טוב, רז, אבל לדעתי לא התייחסת לאחד האלמנטים הכי חשובים בסרט: ההשפעה של קובריק. אני לא מתכוון כאן לשאלות שניסית להמנע מהם (איך היה קובריק מביים) אלא לכמה מהסגנון וראיית העולם של קובריק נכנסו לסרט. ממה שראיתי, נכנס הרבה מאוד. ספילברג נראה כמי ששמר על כל הרעיונות של קובריק שהיו בתכנון המקורי, ואז הוסיף את ראיית המבט שלו, מה שגרם ליצירת הסרט הכי סכיזופרני שראיתי בחיי.
לא נולדו עדיין שני במאים שהיו כל כך שונים, לדעתי. קובריק היה במאי ציני ומנוכר, שהאמין שיצר האדם רע מנעוריו, בעוד שספילברג הוא אופטימיסט חסר תקנה, שאצלו הרוח האנושית תמיד מנצחת (מה שאירוני, בהתחשב בכך שהסרט עוסק ברובוטים).
יש בעייתיות בחיבור הזה, ללא ספק, אבל דווקא זה נותן בעיני את הטעם לסרט: הניגוד בין שני במאים מעולים (תגידו מה שתרצו על ספילברג, אבל הבנאדם יודע לביים) ששניהם כל כך שונים, ולנסות לזהות את הרעיונות והסגנון היחודי של שניהם.
יש הרבה מאוד קטעים שאני אישית זיהיתי בתור קובריק קלאסי, בעיקר החלק במעבדה. לפי שמועות ששמעתי, הסוף הראשון היה זה שקובריק רצה להשתמש בו, והחלקים האחרונים נוספו על ידי ספילברג (רמז לנצחון של ספילברג על קובריק, אולי?) מעניין עד כמה החזון המקורי של קובריק שונה על ידי ספילברג.
למרות שגם ספילברג עצמו משתנה-- הספילברג שלפני 15 שנה לעולם לא היה מביים סרט כמו ''להציל את טוראי ראיין'' או את הסרט הזה, למען האמת. ספילברג של היום הוא בוגר יותר, פחות תמים. בכל מקרה, סרטי מד''ב טובים, ולא מהז'אנר המטומטם של ''פארק היורה 3'' כל כך נדירים היום, שאני חושב שעם כל הבעייתיות שלו, ראוי לקבל את AI במחיאות כפיים סוערות ולעודד עוד כאלה.
ספויילר רציני כאן למי שלא ראה:
עוד משהו שמפריע לי: נתקלתי כבר בהמון אנשים שחושבים שהיצורים בסוף היו חייזרים. לאלו שפספסו את הרמז הדק כפיל: אלה לא חייזרים, אלא ''מכה'' מפותחים אחרי אלפיים שנה, כאשר הם הגזע השליט של הפלנטה, כפי שג'ו הג'יגולו ניבא קצת אחרי אמצע הסרט.
|
|
|
|
|
ההשפעה הכי גדולה של קובריק, (חדש)
רז גרינברג יום ראשון, 21/10/2001, שעה 17:16
בתשובה לעידו רייף
לדעתי, היא בעובדה שמדובר, בסך הכל, בסרט אכזרי מאוד. כמו שציינתי בכתבה, שפילברג הדביק את הצופים למסך - ואז התעלל בהם כמעט לכל אורך הסרט. כמובן שלהתעלל ולהתאכזר אל הצופים זה משהו שקובריק היה מומחה בו בדרגת שיאי גינס (''התפוז המכאני'', מישהו?), אבל קובריק עשה את זה כדי לגרום לצופים להרגיש שלא בנוח בנוגע לאלימות בחברה, בין אם היא באה מהשוליים (כמו מעלליהם של אלכס וכנופייתו) או מהממסד (כמו הטיפול אותו עובר אלכס, ובעצם - כמו האלימות שאותה הקהל צורך, בהנאה גדולה, בקולנוע). שפילברג עושה את זה כדי שנרגיש אשמים בנוגע לצעצועים ששברנו בילדותנו. זה מראה, לדעתי, עד כמה לשני הבמאים האלו היתה תפיסת עולם שונה כל כך.
|
|
|
|
|
הרהורים (חדש)
NY מאושר יום ראשון, 21/10/2001, שעה 1:13
ראיתי את הסרט, ואני לא בטוח עד כמה הוא גרוע. כמה נקודות שעלו בדעתי:
1. אמת, לדעת שפילברג הילד הרובוט הנו אכן בעל רגשות. האם דבר זה גורם בהכרח להיותו כזה ב-''מציאות'' של הסרט? האם נתן לראות את הסרט תוך הטלת ספק בכך? השוו למקרה BladeRunner ולהיותו או אי-היותו של דקארד אנדרואיד, בגלל/למרות דעתם של חברי הצוות השונים של הסרט ההוא על כך.
2. חלקו הרביעי של הסרט, החלק ה-''מיותר'': שפילברג הנו במאי בעל נסיון, והוא נוטה לדעת מה הוא עושה. אפשר להגיד עליו הרבה דברים, אבל טיפש הוא לא. אני מאמין שהוא ידע טוב מאד מה יחשוב רובו של הקהל על התוספת הזו, והוא שם אותה שם בכל זאת. למה? לא יודע. אני צריך לראות את הסרט שוב. עם זאת, שפילברג מנצל באלגנטיות את ההזדמנות להתכתב עם ''מפגשים מהסוג השלישי'' שלו - יש דמיון מדהים, לדעתי, בין החייזרים כאן ושם.
3. קיימות כל כך הרבה נקודות השוואה בין הסרט הזה לבין BladeRunner, עד כי יתכן ודרוש מאמר נפרד לשם כך: העיסוק באנדרואידים מול האנושיים, תפיסות מציאות שגויות (למשל: אי-האבחנה בין הירח האמיתי לכדור הפורח), אורך החיים הלא-טבעי של האדם המלאכותי, רגשות טבעיים אצל המכונה ומלאכותיים אצל האדם, הפחד האנושי ממכונות, השזור בנטיה להשתמש בהן יותר ויותר, גזענות/מכאנו-גזענות - וכל זאת רק במישור הרעיוני, בלי לגעת ברובד הויזואלי טכני...
|
|
|
|
|
הרהורים (חדש)
כליל נאורי יום ראשון, 21/10/2001, שעה 15:49
בתשובה לNY מאושר
גם במטריצה ניתן לראות סממנים כאלה - כלל האנשים נראים מכאניסטים ומקובעים, בעוד שהבינות המלאכותיות-כביכול הן חיות וגמישות - המטריצה עצמה מעוצבת כגוף חי.
|
|
|
|
|
Only one point (חדש)
עידו רייף יום שני, 22/10/2001, שעה 20:09
בתשובה לDarkeN
אולי בעיניך. אני דווקא די אהבתי אותו. הוא בהחלט אינטליגנטי בהרבה מרוב הסרטים (מד''ב או אחרים) שהופיעו על המסך בזמן האחרון.
איזה סרטי מד''ב אתה אוהב?
|
|
|
|
|
הסרט מרתק, הסוף מביש (חדש)
יעל יום שישי, 26/10/2001, שעה 19:08
ובכן, אני דווקא אהבתי את הסרט- היו בו כמה סצינות מופת -כולל הסצינה בה ג'ו מנסה לפתות את אחת מלקוחותיו- שגרמה לי להתגלגל מצחוק, וסצינת ''שוק הבשר'' שהיתה מזעזעת ,אבל לצערי מתאימה לאופי האנושי.
החיסרון הגדול בסרט הוא הסוף שלו- כמו הרבה במאים אמריקאים, שפילברג לא רצה לעשות לסיפור סוף עצוב אך מתאים,(ההליקופטר טבע ודיוויד נשאר שם לנצח), ולכן גרר אותו למשך חצי שעה ארוכה, שבה הצטערתי שלא הבאתי סריגה (ואני לא יודעת לסרוג), רק כדי שהסוף יהיה ''טוב''- וחבל.
אגב, אני לא מבינה למה החייזרים מסוף הסרט לא עשו לדיוויד אמא רובוטית בדמות האמא האנושית שלו. עם האובססיה שלו שאמא תאהב אותו, תאמינו לי שהוא לא היה שם לב, ולה באמת היתה היכולת לאהוב אותו עד אין קץ, כמו שהוא רצה.
|
|
|
|
|
הסרט מרתק, הסוף מביש (חדש)
אמיר פלדמן יום שלישי, 30/10/2001, שעה 1:28
בתשובה ליעל
תודה רבה על ההרס של הסצנה האחרונה בדר''כ נוהגים להודיע על זה למי שלא ראה אז ''בבקשה'' תשומת לב!!!
|
|
|
|
|
חייזרים? (המשך הספויילר) (חדש)
וינסנט יום חמישי, 08/11/2001, שעה 9:13
בתשובה ליעל
אני היחיד שהם נראו לו כמו גזע מפותח מאד-מאד של מכונות, ששרד אחרי שהאדם נכחד? בסרט לא מזכירים שום דבר על זה שהם חייזרים.
הסוף באמת קיטשי, אבל יש בו פואנטה מסוימת: בסופו של דבר, יצרו את האם כדי לשמח את הרובוט, בדיוק ההיפך מהמקור.
|
|
|
|
|
חייזרים? מה פתאום (חדש)
פו יום רביעי, 28/11/2001, שעה 16:32
בתשובה לוינסנט
אתה צודק
ראה את הויכוח שהתעורר בעין הדג בסרט (לא יודעת לתת לינק מדויק- www.fisheye.co.il)
ורק אצטט את זה שהם אומרים בסוף- הוא המקור.
|
|
|
|
|
הסרט מרתק, הסוף מביש (חדש)
רן יום חמישי, 02/10/2003, שעה 0:41
בתשובה ליעל
לכל אותם בני אדם שאיבדו מהאנושיות שלהם:
סרט מרגש-עצוב ורגיש
חוויה של חלום.
לא, אלו לא חייזרים בסוף
אלו רובוטים שנשארו לאחר שכל האנושות מתה.
(שימו לב שהחיצוניות שלהם מזכירה מאד את החלק הפנימי של הילד כשהוא מתבונן לתוך 1 מהדגמים)
הרובוטים רצו להבין מהיא אנושיות
ולכן התאמצו להבין את הילד-רובוט כי הוא היה הכי קרוב למשהו אנושי והיה במגע עם אנשים אמיתיים
|
|
|
|
|
סרט מרתק, המעורר עניין ומחשבה (חדש)
גילה בויום יום חמישי, 01/11/2001, שעה 12:48
שלום רב
קראתי את תגובותיכם, תודה. בכל אופן, כתבתי על סרט זה כתבה, וגם את המחשבות וההשלכות אשר ראיתי בסרט זה. מבחינתי הוא מעורר הרבה מחשבות ונקודות לדיון.
הכל מופיע בלינק הבא:
כמו כן באתר האגודה לפיתוח מודעות שהוא:
מופיע מדור סרטים שלם, תחת הכותרת מיסטיקה ומדע בדיוני בקולנוע:
אז לדעתי כסרט מעורר מחשבה הסרט בהחלט השיג את מטרתו, ואני מאוד נהניתי.
בברכה
גילה
|
|
|
|
|
למה כל הנתוחים האלה? (חדש)
אביטל יום שני, 12/11/2001, שעה 21:05
בתחלס כשבן אדם הולך לקולנוע הוא הולך במטרה להרגע ולהנות.... אתם רוצים להגיד פה שאתם הולכים לקולנוע מתרווחים בכיסא ומתחילים לנתח את ארועי הסרט?
אני רוצה לומר שעלילת הסרט הייתה מלאה מה שעשה את הסרט עצמו ''נראה'' כסרט ארוך... האמת היא שכל מה שראיתי בסרט מצא חן בעיניי מלבד הקטע בו התעללו במכים.. בקטע הזה הבנתי כי מה שספילברג בא להעביר זה את רגשותיו ולדעתי הוא הצליח... ישבתי ובהיתי במסך והקטע הספציפי הזה גרם לי צמרמורות למרות העובדה שהיו אלה רק רובוטים.
מלבד זאת הוא העביר המון עובדות חיים פשוטות כגון הבחירה של הדובי בין שני הילדים, ההתמודדות עם ילד אבוד או חוסר יכולת להביא ילד לעולם... הוא ריגש, הדהים ודימיין.. הרבה.
כסיכומו של עניין... נכנסתי לקולנוע, התרגשתי ונהנתי מהסרט והלכתי הביתה בסיומו עם חיוך על השפתיים והרבה השראה.
אל תעשו מכל דבר עניין תחיו את החיים ותהנו מכל רגע במקום לנתח הכל- עצה ממני אליכם.
|
|
|
|
|
ואני לפעמים שואלת את עצמי, (חדש)
Boojie יום שלישי, 13/11/2001, שעה 0:49
בתשובה לאביטל
בשביל מה בכלל ירדנו מהעצים.
מה היה לנו רע? רבצנו לנו על ענפי העץ, התגרדנו להנאתנו, האוכל היה בהישג היד, ובכלל לא היינו צריכים להעסיק את מוחנו הקטן והלא מפותח בשאלות מורכבות.
אבל אז ירדנו מהעצים, והמוח שלנו התפתח, והופ! הכל נהיה מסובך יותר.
תשמעו לי, אנשים: תחזרו לעצים. בשביל מה אתם צריכים את כל החשיבה הזו, בכלל? הרבה יותר כיף לאכול פירות חופשי, להתגרד ולהתחמם בשמש.
עצה ממני אליכם.
|
|
|
|
|
לאביטל (חדש)
טיירל יום שני, 24/03/2003, שעה 11:02
בתשובה לאביטל
יותר משנה מאז התגובה האחרונה,אך בכל זאת אני חייב להגיב לך בתקווה שתקראי את הכתוב,
ללא ניתוח מצבים,אירועים,תוצאות
לא היינו מגיעם לאן שהגענו זו מהות הקיום,אבל במחשבה שניה אולי היה כדאי להשאר על העצים.
|
|
|
|
|
(חדש)
אלמוני יום ראשון, 02/10/2005, שעה 21:02
תודה
|
|
|
|
|
סרט מדהים (חדש)
ערן יום חמישי, 23/04/2009, שעה 21:47
בתשובה לאלמוני
אני כותב את התגובה הזאת יומיים אחרי יום השואה, 8 שנים אחרי שיצאה הכתבה. כבן לניצולת שואה, אם יש סרט שהזכיר לי את שואת יהודי אירופה יותר מכל סרט אחר היה הסרט הזה. למרות שלכאורה אין קשר, האוירה בסרט היא אוירה של השמדה ואובדן.הרצון של דיויד לשרוד, ההתקשרות שלו לדמויות דחויות נוספות שאף אחד לא רוצה, או רוצה להשמיד כמו טדי וג'ו, יוצרים תחושה של רדיפה מתמדת אחריהם ובמקביל, רדיפה מתמדת של דיויד אחרי החופש שהוא למעשה אהבת אם, הדבר הבסיסי ביותר בעולם שכל ילד צריך, ומהרבה מאוד ילדים בשואה נמנע באכזריות.סוף הסרט לדעתי היה אחד מהרגעים המרגשים והמשמעותיים ביותר בהיסטוריה של הקולנוע, אני זוכר שכמעט לא נרדמתי בלילה לאחר הסרט וימים רבים לאחר מכן המשכתי לחשוב עליו.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
