 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
החינמניה מס' 37
שונות / המערכת
12/07/14
תגובות: 0
הגשת אירועים לאייקון 2014
שונות / המערכת
23/06/14
תגובות: 0
תיקוצ'יקים ועולמות אחרים
שונות / המערכת
31/05/14
תגובות: 1
החינמניה מס' 36
שונות / המערכת
26/04/14
תגובות: 0
החינמניה מס' 35
שונות / המערכת
08/03/14
תגובות: 0
פרס גפן 2014
שונות / המערכת
05/03/14
תגובות: 4
קול קורא להגשת סיפורים
שונות / המערכת
15/02/14
תגובות: 0
החינמניה מס' 33
שונות / המערכת
03/11/13
תגובות: 0
קול קורא
שונות / המערכת
29/09/13
תגובות: 0
החינמניה מס' 32
שונות / המערכת
07/09/13
תגובות: 2
דיווחים חיים מוורלדקון
שונות / המערכת
24/08/13
תגובות: 0
החינמניה מס' 31
שונות / המערכת
21/07/13
תגובות: 0
החינמניה מס' 30
שונות / המערכת
27/05/13
תגובות: 0
הרועה האחרון - סרט מסע פנטסטי
שונות / המערכת
02/04/13
תגובות: 0
החינמניה מס' 29
שונות / המערכת
23/03/13
תגובות: 0
|
 |
פנים חדשות לפרס גפן
שונות / ועד האגודה
שבת, 08/09/2012, שעה 21:16
שולחן עגול במהלך אייקון
|
|
בעקבות הצעות והערות שהועלו לאחרונה, שוקלת האגודה שינויים משמעותיים בפרס גפן. על כן החלטנו לערוך ''שולחן עגול'' ביום השני של פסטיבל אייקון (יום רביעי, ה-3 באוקטובר) בשעה שבע בערב, ממש לפני אספת האגודה, שבו יוכל כל אדם להביע את דעתו ואת עמדתו. לפניכם מסמך עמדה שנכתב על ידי רמי שלהבת המפרט את השינויים העיקריים הנשקלים.
נשמח מאוד לראותכם שם.
פנים חדשות לפרס גפן
מאת: רמי שלהבת
פרס גפן מחולק מדי שנה מאז 1999 ועבר מאז כמה שינויים מהותיים. במהלך פסטיבל אייקון הקרוב מעוניינת האגודה לכנס שולחן עגול מיוחד לדיון על מראה הפרס בעתיד. הסקירה הבאה נועדה לשמש נקודת מוצא לדיון מקדים באתר ולהעלאת רעיונות בשני נושאים – צורת הפרס ושיטת הבחירה. השולחן העגול ייערך ביום ד', 3.10.12, בשעה 19:00, קצת לפני האספה הכללית.
ראשית, רקע קצר: בעולם הרחב מחולקים פרסים רבים למדע בדיוני ולפנטסיה, רובם בצפון אמריקה ובאנגליה ומיעוטם במדינות אחרות. הפרסים מגיעים בפורמטים רבים ומשרתים מטרות מגוונות – יש פרסים כלליים למדע בדיוני ולפנטסיה (המפורסמים שבהם הם הוגו ונבולה), יש פרסים ספציפיים לספרים בכריכה רכה, לסופרים מתחילים, לספרים אלקטרוניים, לשירת מדע בדיוני ועוד כהנה וכהנה.
יש יחסית מעט מדינות קטנות, דוגמת ישראל, שבהן מחולקים פרסים למדע בדיוני ולפנטסיה. רובם הגדול של פרסים אלה מחולק מטעם אגודות המדע הבדיוני המקומיות וכמעט כולם נבנו בהשראת פרס הוגו – שהושפע בתורו מפרס האוסקר: הווה אומר, פרס כללי ליצירות הז'אנר הטובות שפורסמו בשנה מסוימת, בדרך כלל בצורת פסלון או מגן, שמחולק מדי שנה בקטגוריות קבועות. לפרטים נוספים על פרסים ז'אנריים בעולם מומלץ לקרוא את המאמר ''והזוכה הוא...'' מאת כותב שורות אלה, שפורסם בגליון 2 של כתב העת לפריקון.
מהו הפרס?
פרסים מגיעים בעיקר בשתי צורות – פרס כספי או מזכרת בצורת פסלון, גביע, מגן או מדליון. צורת הפרס אמורה תמיד לשקף כלל את מטרותיו, אך מושפעת גם מגורמים נוספים כגון הנורמות התרבותיות הנהוגות בכל מדינה ומדינה.
גמול כספי נועד בראש ובראשונה לסייע ליוצרים, ובה בעת גובהו עשוי להעניק לפרס יוקרה נוספת. בדרך כלל פרסים כספיים בז'אנר ניתנים מטעם הפרסים הקטנים הייעודיים של הז'אנר, ששואפים לקדם יצירה איכותית בנישה ספציפית – למשל ספרות ז'אנר בנושאי מגדר (פרס טיפטרי), סיפורים קצרים (פרס תאודור סטרג'ן, פרס פול הרלנד בהולנד) וכו'. רוב הסכומים שבהם מדובר אינם עולים על אלף או אלפיים דולר, כך שאמנם יש בהם עזרה כלכלית מסוימת לכותב, אבל התרומה היא בעיקר סמלית, מעין הצהרה שעל איכות צריך לשלם.
רוב הפרסים בז'אנר, וכמעט כל הפרסים הכלליים ששואפים לתת תמונה רחבה של הז'אנר, אינם כוללים גמול כספי אלא ניתנים בצורה גשמית – פסלון או מזכרת אחרת שניתנים לזוכה. המודל נלקח בעיקר מפרס הוגו, שהיה הפרס הראשון בתחום. גם כאן מדובר כמובן באמצעי של הבעת הערכה ליוצר, אולם הדגש שונה מהפרסים הכספיים. פסלון נועד ליצור סמל – דימוי חזותי ברור שמזוהה עם הפרס לאורך זמן. חשובה גם העובדה שהוא מצטלם טוב ולכן מסייע בהשגת חשיפה לפרס – אחת המטרות החשובות של פרסים מעצם מהותם. בה בעת מדובר במזכרת שנשארת בידי היוצר לאורך זמן, בשונה מפרס כספי שטבעו הרבה יותר זמני וחולף.
בעולם הרחב כמעט כל הפרסים הכלליים בז'אנר ניתנים בצורת סמל מוחשי דוגמת פסלון. בארץ המצב שונה. נכון להיום, כל הפרסים הספרותיים החשובים בישראל הם פרסים כספיים. פרס ביאליק, לדוגמה, עומד על 18,000 שקל במימונה של עיריית תל אביב-יפו; פרס ספיר, מטעם מפעל הפיס, מגיע ל-150 אלף שקל נכון לשנת 2009; פרס ברנשטיין נע בין 15 אלף שקל ל-50 אלף שקל בהתאם לקטגוריה שבה הוא מחולק, וכן הלאה. יוקרת הפרס והפרסום שלו נגזרים בין השאר מגובה הפרס, לצד גורמים לא פחות חשובים כאיכות הבחירות לאורך השנים וזהות הגוף הבוחר (עוד על כך, בהמשך).
דוגמאות לפרסים שמוגשים בצורת פסלונים ניתן למצוא בארץ בתחומים תרבותיים לא ספרותיים, דוגמת פרס אופיר (קולנוע), פרס התיאטרון ועוד. פרס אקו''ם למוזיקאים משלב פרס כספי ליוצר יחד עם גביע בצורת סמל אקו''ם. ההשראה לפרסים אלה, בדומה לפרס הוגו, באה מפרס האוסקר.
נכון להיום פרס גפן אינו אחיד בצורתו. בקטגוריות המקור ניתנים פרסים כספיים לזוכים, אולם בסכומים נמוכים יחסית למקובל בארץ: 1,750 שקל לקטגוריית ספר המקור ו-750 שקל לסיפור המקור. הקטגוריות המתורגמות אינן זוכות לפרסים כספיים כלל, אלא רק לתעודת זכייה שנמסרת לסופר ולמוציא לאור הישראלי של הספר.
דעתי היא שהפרס צריך לשנות את צורתו – לאמץ את המודל של פרס הוגו, שבהשראתו הוא נוצר, ולחלק לזוכים פסלונים או גביעים בעיצוב קבוע שיזוהו עם הפרס ויבטאו את הערכתה של האגודה ליוצרים. הפרס יינתן לסופרים עצמם, ואילו למוציאים לאור תישלח תעודה, כפי שכבר נעשה כיום. כך ייווצר סמל מוחשי שמזוהה עם הפרס והסופרים יזכו באות הערכה שיישאר עמם לאורך זמן. אם יימצא מקור תקציבי להענקת פרס כספי משמעותי ליוצרי המקור, בקנה מידה דומה לזה של הפרסים הספרותיים המתחרים בישראל, זה כמובן יהיה מבורך, אך רק נוסף על הפרס המוחשי, לא במקומו.
איך בוחרים?
פרסי הז'אנר בעולם הרחב נבחרים בשלוש צורות, לעתים עם וריאציות שונות ביניהן: ועדה, קבוצה אליטיסטית או הקהל הרחב.
ועדה או קבוצת שופטים: קבוצה נבחרת של מומחים בוחרת רשימת מועמדים ובוררת מתוכה את זוכה הטוב ביותר. פרסי ועדה מאפיינים בעולם בעיקר את הפרסים הקטנים והמתמחים, וכמובן תחרויות כתיבה דוגמת פרס עינת הישראלי.
מעמד הפרס במקרה זה נגזר מזהות הבוחרים וכמובן מאיכות הבחירות שלהם לאורך זמן. סינון המועמדים המוקדם נעשה בדרך כלל על פי המלצות של ההוצאות או של הקוראים.
קבוצה אליטיסטית: קבוצה נבחרת גדולה בוחרת את המועמדים ואת הזוכים – בדרך כלל חברי אגודה או איגוד ז'אנרי שמטעמו הפרס ניתן. פרס נבולה, למשל, ניתן מטעם איגוד סופרי המדע הבדיוני של אמריקה. שלב א' של פרס גפן מוכרע כיום על פי המודל הזה, בהצבעה של חברי האגודה. איכות הבחירה והמעמד שלה נגזרים בין השאר מהסמכות ומהכבוד של הקבוצה הבוחרת, וכמובן מאיכות הבחירות שלהם לאורך זמן. וכן, יש כאן מוטיב חוזר – איכות הבחירות היא המהות של כל פרס וההצדקה העיקרית לקיומו.
קהל רחב: כל משתתפי אירוע ז'אנרי גדול – למשל וורלדקון בפרס הוגו – רשאים לבחור את המועמדים ואת הזוכים. איכות הבחירה והמעמד שלה נובעים מהיכולת של הפרס לשקף את דעת הקהל – בראש ובראשונה באמצעות גודל הגוף המצביע בפועל, וכמובן מאיכות הבחירות שלהם לאורך זמן.
קהל הבוחרים בשיטה הזאת הוא הרחב ביותר, אבל אינו בלתי מוגבל – משתתפי כנסי מדע בדיוני בחו''ל הם בדרך כלל אנשים ששילמו מראש לכל הכנס, ולא פעם גם שוכרים חדר במלון במתחם הכנס, כך שגם כאן יש סינון מסוים של חברי הגוף הבוחר, שמבטיח שייכללו רק אנשים עם מעורבות גבוהה בז'אנר. הכנסים בארץ בנויים בצורה שונה מאוד, עם כניסה חופשית למתחם ורכישת כרטיסים לאירועים בודדים במקום לאירוע כולו, כך שסינון המצביעים הרבה פחות נקי.
בישראל, כל הפרסים הספרותיים, ורוב הפרסים בתחום התרבות בכלל, נבחרים על ידי ועדה או שופטים. ככל הידוע לי אין אף פרס מוכר בישראל פרט לפרס גפן ששואף במוצהר לבטא את טעם הקהל ולא העדפה ממוסדת כלשהי.
מה רצוי לפרס גפן? בעיניי שיטת בחירת הקהל משקפת את מטרות הפרס ואין הצדקה להחליף אותה. עם זאת, בצורתה הנוכחית יש לה שתי נקודות תורפה משמעותיות מאוד, ולרוע המזל יש ביניהן התנגשות: גודל הגוף הבוחר והפגיעות של ההצבעה להטיות.
לפרס גפן יש אינטרס רב להגדיל ככל האפשר את מספר המצביעים, שכן מספר מצביעים גדול מחזק את הכוח השיווקי של הפרס בעיני הוצאות הספרים ואמור לכאורה להבטיח תוצאות מהימנות יותר. מצד שני, כדי להגדיל את המהימנות לא מספיק שגוף הבוחרים יהיה גדול, אלא צריך שהבוחרים עצמם יידעו על מה הם מצביעים, ושמתמודדים לא יוכלו להטות את התוצאות לטובתם באמצעות הצבעות מרובות וגיוס של מצביעים אוהדים שיצביעו רק להם.
ברוב פרסי בחירת הקהל בעולם, אגב, המצביעים הם חברי אגודת חובבים או משתתפי כנס גדול. ככל שהצלחתי למצוא, אין תקדים אחר פרט לפרס גפן של הצבעה שפתוחה לכל.
אין לבעיות האלה פתרונות קסם ולכל אחת מההצעות הבאות יש מחיר. להלן כמה רעיונות שראוי לשקול ושעלו בדיונים מקדימים שנעשו בנושא. אתם מוזמנים כמובן להציע גם אחרים.
1. ביטול ההצבעה האינטרנטית החופשית והחלפתה בהצבעה אינטרנטית לחברי האגודה בלבד והצבעה חופשית באייקון. החיסרון ברור – זה יקטין את מספר ההצבעות. היתרונות הם שבשיטה זאת יהיה קשה יותר ליזום הצבעה מאורגנת של חברים לטובת מועמד אחד, ושקהל המבקרים באייקון מעורה יותר בספרים ובסיפורים המועמדים ויצביע יותר מתוך היכרות ופחות מתוך גחמה בלבד או רצון לקדם יצירה אהובה אחת. כבונוס, זה עשוי לעודד אנשים להגיע לאייקון.
2. גרסה מרוככת של אותה הצעה היא להעניק תוקף כפול להצבעות באייקון ולהצבעות אינטרנטיות של חברי אגודה, לעומת מצביעי אינטרנט רגילים.
3. אמצעי סינון אפשרי נוסף – לאפשר באייקון הצבעה רק בהצגת כרטיס לאירוע, כרטיס חבר באגודה או תג.
4. חיוב מצביעים להצביע לשלושה פריטים לפחות בטופס ההצבעה, כדי להקטין את שיעור ההצבעות המגויסות למען יצירה אחת. המחיר הוא כמובן הגדלה משמעותית של שיעור הטפסים הפסולים.
אלה ההצעות שיש בידינו כעת. הצעות נוספות, כאן או במהלך הדיון המתוכנן, יתקבלו ברצון. וכמובן נשמח לשמוע את דעתכם על כל הנושאים שהועלו כאן.
שולחן עגול על פרס גפן
יום ד', 3.10.12, 19:00
בפסטיבל אייקון.
אספת האגודה
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
שני הסנט שלי (חדש)
גל יום ראשון, 09/09/2012, שעה 3:18
לצערילא אוכל להשתתף בשולחן העגול מפאת היותי מעבר לים, אז הנה המחשבות הראשוניות שלי:
לדעתי הפקת פסלון (השקעה בעיצוב, ייצור, משלוח הפסלון לחו''ל) לא שווה את מחירה. עדיף להפיק תעודה יפה ואת הכסף שלא מוציאים על הפסלון להשקיע כפרס ליוצרים.
לגבי גובה הפרס הכספי - הוא אמנם נמוך יחסית לפרסים ספרותיים אחרים בארץ, אבל עבור יוצרים שאין להם כמעט במה שמשלמת כסף, ועם כל הסיפור של 4 במאה וכדומה שסופרים רואים גרושים, פרס של אלף-אלפיים שח זה יותר שווה מפסלון.
הייתי מעדיף להשקיע מאמץ וכוח אדם בחיפוש אחר משקיעים שיתרמו כסף לפרס.
לגבי שיטת הבחירה אני עוד צריך לחשוב.
|
|
|
|
|
תחשוב על זה מנקודת המבט של כותב (חדש)
גרומיט יום ראשון, 09/09/2012, שעה 14:34
בתשובה לגל
כתבת ספר או סיפור. הוא התפרסם ויצא משליטתך. עכשיו אתה רוצה הכרה - כלומר, שאנשים ייחשפו למה שכתבת, יקראו ויהנו. וכן, אתה תשמח מאוד גם לראות שכר לפועלך.
אחד מתפקידיו העיקריים של פרס גפן הוא להביא לסופרים הכי טובים את ההכרה המגיעה להם. לפסלון או סמל מוחשי אחר יש מהבחינה הזאת יתרון משמעותי מאוד - הוא מצטלם טוב, קל יחסית לשווק אותו למדיה, הוא יוצר דימוי ויזואלי שמזוהה עם הפרס, והוא גם נשאר כמזכרת אצל הסופר. פרס כספי קטן לא עושה אף אחד מהדברים האלה - הוא נבלע בחשבון הבנק של הזוכה ומתפוגג. אני יכול לומר לך שזה בדיוק מה שקרה לפרס גפן שבו אני זכיתי בזמנו, וגם התעודה נבלעה אי שם בנבכי המגירה.
פרס כספי מועיל להשגת הכרה לספר בעיקר כשהוא גדול מאוד (למשל פרס ספיר, שנהנה גם מתקציבי ענק לשיווק). מכל בחינה אחרת, פרסים כספיים לא נועדו להכרה, אלא למטרה פרקטית - לשמש כמלגה לסופר, כדי שיוכל לשבת בשקט מול הנייר או המסך ולכתוב בלי בעיות פרנסה מיידיות. זה הרעיון שעומד מאחורי כל הפרסים הספרותיים שאני מכיר בארץ. פרס של כמה מאות שקלים או אלפים בודדים לא ממלא את תפקידו מהבחינה הזאת, וכאמור גם אינו משרת את הצורך של הסופר בהכרה.
את התקציב הקיים של פרס גפן מוטב להשקיע בדברים שיקדמו את הסופר, ופסלון עושה את זה הרבה יותר טוב מצ'ק קטן. פסלון גם מתאים יותר לאופי הפרס ולמטרותיו, אבל את זה לדעתי כבר הסברתי למעלה.
|
|
|
|
|
תחשוב על זה מנקודת המבט של כותב (חדש)
גל יום שני, 10/09/2012, שעה 20:19
בתשובה לגרומיט
כך אני חושב.
אני אישית הייתי שמח יותר לכסף ותעודה מאשר לפסלון בלי כסף.
זה בייחוד נכון במדינה כמו שלנו שנדיר לקבל בה תמורה כספית עבור סיפור קצר, והרווחים ממכירת רומן הם מגוכחים.
לגבי אופי הפרס - יש לפרס אופי ייחודי. לא חייבים להתאים אותו לאופי הפרסים האמריקאיים.
אני ממליץ להשקיע את הזמן והמשאבים (כלומר שעות עבודה וכסף) בחיפוש אחר גופים או קרנות שיסכימו לתרום פרס כספי משמעותי יותר מאשר בהפקת פסלון (מה שאומר גם החלפת לוגו הפרס לכזה שיזוהה עם הפסלון, או הפקת פסלון מורכב למדי. אני אישית מאוד אוהב את הלוגו הקיים).
לגבי ההכרה - ההכרה מגיעה מעצם קבלת הפרס, מפרסום הזוכים בבמות שונות (*כאן* צריך להשקיע, גם כספית - למשל ברכישת מודעה של רבע עמוד בידיעות אחרונות שמודיעה על הזכיה) בהפקת אירועים כמו מועדון הקריאה על ספרים זוכים, בהפקת מדבקות שימסרו למו''ל להדביק על עותקי הספר ועידוד מולים להזכיר את הזכיה גם בספרים אחרים של הסופר וכדומה. תמונה עם הפסלון תעזור רק אם יעשו את כל אלה ועוד.
|
|
|
|
|
תחשוב על זה מנקודת המבט של כותב (חדש)
גרומיט יום רביעי, 12/09/2012, שעה 7:58
בתשובה לגל
אחת הבעיות של פרס גפו היא שאין לו אופי ייחודי - או ליתא דיוק אין לו אופי עקבי שנובע ישירות מהמטרות שלו. חלק מהכוונה בשינויים שדרושים בו לדעתי היא לטפח לו אופי כזה.
וברור שיש לגפן בעיה שיווקית, והיא דורשת טיפול נפרד. בהחלט.
|
|
|
|
|
אז זהו, שזה לא ''נפרד'' (חדש)
גל יום חמישי, 13/09/2012, שעה 5:19
בתשובה לגרומיט
יש לנו כח אדם מוגבל, וצריך לתעדף אותו לנקודות הבעיתיות, במקום לשים אותו על פרוייקט חדש, שבכלל לא ברור אם הוא דרוש או לא, ומה בדיוק תהיה תרומתו.
העובדה שהזוכים בהוגו מצטלמים עם הפרס עדיין לא אומרת שהפסלון הוא הוא הגורם ל''יוקרה'' של הפרס.
אני גם לא יודע עד כמה זכיות ב''הוגו'' נבולה וכדומה מגיעות לפרסום במדיה המיינסטרימית (למשל הניו יורק טיימס), פסלון או לא פסלון.
אם רוצים אופי עקבי, צריך להשאר עם מה שיש כעת - תעודה (אותה ניתן אולי לשפר כדי שתצטלם יותר טוב, לא יודע - הדוגמה היחידה שראיתי היא תמונה של חצי תעודה הפוכה באתר גפן), ופרס כספי צנוע יחסית (וכמובן עקביות בקטגוריות, אופן הצבעה, מועדי השלבים השונים וכדומה).
אגב תמונות הזוכים, אין בכלל תמונות כאלה באתר פרס גפן, או האגודה (אולי יש באתרי איקון? לא בדקתי). הוספת פסלון לא תועיל אם לא מפרסמים תמונות גם ככה.
|
|
|
|
|
אני עם גל. חסויות ושיווק הם שני הדברים להשקיע בהם. (חדש)
Boojie יום חמישי, 13/09/2012, שעה 13:26
בתשובה לגל
רוצים באמת לקדם את פרס גפן ולאפשר לו להשיג את התועלת הרצויה לספרות הז'אנר? שני הדברים שצריך להשקיע בהם יותר מכל הם בגיוס איש חסויות (כולל קשר עם מוסדות) ואיש יחסי ציבור. בתכל'ס, כל הדיון על פניו של הפרס, אופיו של הפרס, זהותו של הפרס וכל זה הוא דיון עקר אם לא עושים את מה שנדרש כדי להגיע איתו לתודעת הקהל - ובשביל זה צריך חסויות ויח''צ, יותר מכל דבר אחר. יותר מזה: אנשי מקצוע טובים בתחום הזה יכולים לעזור במיתוג הפרס ולמקד צרכים ספציפיים שנוגעים לזהות שלו.
|
|
|
|
|
אה, עוד משהו (חדש)
גל יום חמישי, 13/09/2012, שעה 5:37
בתשובה לגרומיט
לגבי מטרות הפרס -
המטרה המוצהרת היחידה באתר הפרס היא ''לקדם תחום ספרותי זה בישראל'' (מתוך עמוד ''אודות'').
אז איזה אופי בדיוק אמור לנבוע ממטרה כללית כזו?
אולי הדיון שצריך להעשות בשולחן העגול הוא לא פסלון/כסף כן או לא, אלא קודם להגדיר, או להגדיר מחדש מהן מטרות הפרס.
לדעתי, חלק מהמטרות הן:
לעודד מצויינות בכתיבת מד''ב ישראלית מקורית.
להציג בפני קהל הקוראים את הספרים המתורגמים והמקוריים הטובים ביותר שיצאו באותה שנה.
לעודד את המולים לתרגם ספרים טובים
לתמוך, כספית ושיווקית, בסופרים הישראלים הטובים ביותר.
להציג את קהל הקוראים הישראלי (ואת הסופרים הישראליים) בפני סופרים, מולים וקהל הקוראים הבינלאומי.
|
|
|
|
|
לגבי המטרות (חדש)
גרומיט שבת, 15/09/2012, שעה 17:19
בתשובה לגל
כחלק מההכנות לדיון הזה נדונו גם מטרות הפרס ולמיטב ידיעתי הן ייכנסו לתקנון הפרס בעדכון הבא שלו (כלומר, אחרי השולחן העגול).
|
|
|
|
|
אגב, יש גם את פרס ''שירת המדע'' (חדש)
גל יום שני, 10/09/2012, שעה 20:23
בתשובה לגרומיט
שאמנם מעניק פרס כספי יותר גדול מהגפן, אך עדיין צנוע יחסית לגדולים: דומני באזור 5000 או 7000 למקום ראשון.
אפשר לדעתי בקצת מאמץ וקצת חסכנות ותעדוף להגיע לסכום פרס דומה לזה עבור הגפן.
|
|
|
|
|
ועוד משהו לגבי כסף: (חדש)
גל יום שישי, 14/09/2012, שעה 16:43
בתשובה לגל
ראיתי שבאייקון TLV הם מגייסים כסף באמצעות crowdfunding לצורך מתן פרס לתחרות סרט קצר.
זה משהו ששווה לנסות, אם כי עדיף לחפש מקור כספי קבוע ורב שנתי.
|
|
|
|
|
זה לא עבד להם כל כך טוב. (חדש)
Boojie יום שני, 08/10/2012, שעה 8:39
בתשובה לגל
ארבעה ימים לפני תום המועד הם היו ב-65%, והגיוס הושלם ממש בימים האחרונים על ידי תמיכתו של ''ללא שם'' כלשהו בשארית הסכום המדויקת, ואני לא הולכת להעלות פה פרשנויות מה זה אומר.
אם רוצים לגייס ככה כסף, צריך לוודא שעושים את זה ממש נכון. אני לא אומרת שזה לא יעבוד, אני כן אומרת שצריך לעשות עבודת הכנה רצינית.
|
|
|
|
|
גם ביום האחרון הם עוד היו ב-65% (חדש)
גל יום שלישי, 09/10/2012, שעה 1:28
בתשובה לBoojie
בכל אופן, אמרתי שעדיף למצוא מקור קבוע (מפעל הפיס, קרן כלשהי, דוד עשיר מחו''ל) ולא לסמוך על שיטות כאלה באופן קבוע.
|
|
|
|
|
מנקודת מבט של כותבת (חדש)
Boojie יום חמישי, 13/09/2012, שעה 13:20
בתשובה לגרומיט
הרבה יותר מעניין אותי פרס כספי מאשר פסל. לא רק כי אני נערה חומרנית וחמדנית, אלא כי הזכות לקבל תשלום על יצירה היא כל כך לא מובנת מאליה בארץ, שיש אישור מאד חזק לזהותו של כותב בעצם זה שהוא זוכה לקבל תגמול כספי על יצירה.
תעודת פרס גפן היא ייצוגית ומרשימה בדיוק כמו פסל, ועולה הרבה פחות.
|
|
|
|
|
אני מסכימה עם גל. (חדש)
מאץ' יום שלישי, 11/09/2012, שעה 8:56
בתשובה לגל
בדיוק לא מזמן יצא לי להעביר את תעודת פרס גפן הממוסגרת שלי מגירה (כן, היא במגירה. אבל סתם כי אני ארגיש מוזר להחזיק אותה על מדף), והיא אחלה מזכרת. לעומת זאת, התחושה שאנשים מוכנים לתת לי כסף - מאות שקלים! - עבור מה שכתבתי היתה ממש מרגשת, ועבורי מדובר גם בסכום משמעותי.
בארץ יש לכסף הרבה משמעות, בעיני. גם אם הסכום נמוך, המוכנות לשלם תורמת לרצינות של הפרס. אני די בטוחה שאם ניתן פסלון, מגניב ככל שיהיה, הדבר המרכזי שנשיג בזה יהיה תחושה של נו-הגיקים-האלה-והצעצועים-שלהם, לא מותג משמעותי.
לגבי שיטת הבחירה - אני בעד להשאיר את הבחירה בידי מצביעי אייקון והאגודה, ולבטל את ההצבעה הפתוחה באינטרנט, אבל לא להגביל אותה מעבר לזה.
|
|
|
|
|
אני תומך בהצעה של מאץ' (חדש)
רז יום רביעי, 12/09/2012, שעה 9:02
בתשובה למאץ'
בלי להגדיל את הכח של מצביעים מסוימים על חשבון מצביעים אחרים, בלי להגביל את ההצבעה לאוכלוסיה מסוימת - מי שרוצה להצביע לפרס גפן, צריך להגיע לאייקון. פשוט ואלגנטי (ועבד מצוין במשך שנים).
|
|
|
|
|
אני חושבת שכן אפשר לפתוח הצבעה אינטרנטית לחברי אגודה (חדש)
מאץ' יום רביעי, 12/09/2012, שעה 10:11
בתשובה לרז
כמו שיש בשלב א'. כך שגם חברי אגודה שלא יכולים להגיע לאייקון יוכלו להצביע לפרס גפן.
|
|
|
|
|
זו בדיוק במחשבה שלי (חדש)
גל יום רביעי, 12/09/2012, שעה 16:52
בתשובה למאץ'
לגבי שלב ב: לאפשר הצבעה אינטרנטית רק לחברי אגודה, והצבעה פיזית רק למי שמגיע לאייקון (או לכנסים שלפני אייקון, כמו בדיון או כנס קיץ).
ניתן להגביל הצבעה רק למציגי כרטיס או תג, אבל יהיה מסובך לאכוף (כי צריך מתנדב ליד הקלפי כל הזמן).
|
|
|
|
|
תעודה או פסלון (חדש)
יעל שבת, 15/09/2012, שעה 13:38
בתשובה לגל
אני רוצה להיות מאוד פרקטית לרגע ולומר שתעודה מאוד קל לתלות על הקיר, ולפסלון צריך למצוא מקום על המדף ואז לנקות אותו מאבק.
אני לא רואה הרבה הבדל בין תעודה לפרס מבחינת זיכרון הזכיה. יש לי כמה תעודות על הקיר מתחרויות שזכיתי בהן, וזה בסדר גמור. יותר נוח מפסלונים לדעתי.
היו שתי תחרויות שהגעתי בהן מקום שלישי ומקום שני, ומשום מה אף אחד לא הפיק תעודות, וזה חסר לי שם על הקיר.
בקיצור, אין ספק שהסופר צריך להחזיק ביד משהו פיזי. אני לא רואה יתרון דווקא לפסלון. ויחד עם מה שגל כתב - עדיפה תעודה.
|
|
|
|
|
המהות חשובה יותר מן הצורה (חדש)
אורי מאיר יום ראשון, 09/09/2012, שעה 8:58
אני חושב שעיקר המאמץ, ובמיוחד בתחום הסיפור הקצר, צריך להיות מוקדש להגדלת מספר הבמות מהן ניתן להגיש מועמדות לפרס.
לצערי, הבמה שאני אחראי עליה אתר 'משאלה', נאבקה זמן רב כדי לקבל 'הכרה' כבמה אפשרית לפרס, ולבסוף ויתרתי על המאמץ, כי זה קצת כמו לדפוק את ראש בקיר, רק עם פחות תוצאות.
ואגב, מכמה במות ניתן להגיש מועמדות לפרס כמו 'הוגו'?
|
|
|
|
|
מספר בלתי ידוע (חדש)
גרומיט יום ראשון, 09/09/2012, שעה 14:18
בתשובה לאורי מאיר
אין רשימת במות רשמית לפרס הוגו, אלא חברי וורלדקון ממליצים על המועמדים שלהם בכל שנה. היות שיש בהוגו הרב ה יותר קטגוריות, הם פתחו גם קטגוריות ספציפיות ליצירות חובבים, שבהן נכנסים גם פאנפיקים ופרסומים נוספים, על פי קריטריונים מסוימים, ואילו לקטגוריות המקצועיות נכנסים סיפורים שפורסמו בכתבי עת, באנתולוגיות ובכתבי עת אינטרנטיים שיש בהם עריכה מקצועית - די בדומה לפרס גפן כיום. למיטב ידיעתי אין כיום בארץ מספיק יצירת חובבית לא מקצועית כדי להצדיק קטגוריה נוספת לזה, אבל אתה מוזמן להוכיח לי שאני טועה.
|
|
|
|
|
לגבי הבמות (חדש)
בוב יום רביעי, 12/09/2012, שעה 18:19
בתשובה לאורי מאיר
למיטב ידיעתי, אין שום מניעה מסיפור מכל במה אינטרנטית להצטרף לתחרות.
השנה לדוגמא, בשלב הראשון הועמד סיפור שפורסם בתחרות סיפורים באתר ''וואלה'' אם אני זוכר נכון.
הוא נקרא ''רגל בא, רגל הולך''.
בעקרון כל מה שאתה צריך לעשות הוא לפנות לועדת הפרס לקראת סוף השנה הלועזית שבה פורסם הסיפור.
|
|
|
|
|
הסיפור הזה הוא לא מתחרות סיפורים (חדש)
גל יום רביעי, 12/09/2012, שעה 20:18
בתשובה לבוב
אלא פרוייקט שמפרסם סיפורים.
הנקודה היא שהסיפור צריך לעבור עריכה מקצועית.
לכן, סיפורים בפורומים, בלוגים, פאנזינים וכדומה אינם מועמדים.
|
|
|
|
|
מחשבותי בנושא (חדש)
רז יום ראשון, 09/09/2012, שעה 20:27
אקדים ואומר כי גם אני לא בטוח שאוכל להגיע לשולחן העגול באייקון, ולכן אני מעלה את העמדות שלי כאן.
לגבי עיצוב של הפרס בתור פסלון - הרעיון אינו חדש, והועלה בעבר כמה פעמים - למיטב זכרוני על ידי רני גרף כאשר הוא היה אחראי על נושא הפרס. כדאי לשאול אותו האם הוא בירר במה זה כרוך ומהן העלויות. יתכן שאפשר למצוא פשרה כלשהי (זולה יותר? אני לא מכיר מספיק את הנושא) בין התעודה הניתנת כיום לבין פסלון - אולי מגן-עץ מהסוג שנפוץ לתת בתור אות-הוקרה.
לגבי שינוי שיטת ההצבעה - אני מתנגד לפתרון ''חצי-חצי'' שמשמעו היא הגדלת ערך ההצבעות של חברי אגודה על פני מצביעים מהשורה - זה יוציא לפרס יחסי-ציבור איומים, וישאיר אותנו קירחים מכאן ומכאן. אני מפנה כאן לרשומה בבלוג של אביגיל נוסבאום, שדנה בשיטה דומה הנהוגה בפרס לוקוס, וממחישה את הבעייתיות של הנושא:
אני רואה כאן שני פתרונות אפשריים - השארת המצב כמו שהוא, או סגירה מוחלטת של ההצבעה לחברי אגודה בלבד. אני נוטה לאפשרות השניה: המצב הקיים, שבו כל עובר-אורח ברחוב ההרבעה יכול להצביע לפרס נראה לי לא תקין, והאובססיה לגבי הגדלת כמות המצביעים מעולם לא היתה נהירה לי - לדעתי, עדיף שיצביעו מעט אנשים שאכפת להם ומעורים מספיק בנושא, מאשר הרבה אנשים שלא.
ובכל זאת, עולים כאן כמה סימני שאלה. אם אנחנו הופכים את ההצבעה לפרס גפן למועדון סגור, אנחנו בהכרח מעלים את רמת האליטיזם שלו - לא תופעה לגמרי שלילית, אבל היא תחזיר אותנו, לפחות קצת, לתקופה שבה האגודה נתפסה כגוף מתנשא ו-''מנותק'' מקהילת החובבים הכללית. השמועות על קליקה יחזרו בגדול.
זאת ועוד, בניגוד לנאמר בכתבה, כאשר רשימת המצביעים לפרס מוגדרת כרשימת חברי האגודה, זה דווקא *כן* פותח את ההצבעה למניפולציות כאלה ואחרות - מה יקרה, למשל, אם הוצאה מבוססת מספיק תחליט שהיא מחלקת לכל חברי האגודה עותקים בחינם של אחד הספרים המועמדים, בניגוד להוצאות אחרות, שלא יכולות להרשות לעצמן דבר כזה? חברי האגודה ירוויחו, אבל זה יראה לא-טוב. אגב, היו מקרים כאלה בעולם הגדול: ליסה טאטל הסירה פעם את המועמדות שלה לפרס נבולה במחאה על כך שמועמד אחר שלח בחינם עותקים מהסיפור שלו לחברי ה-SFWA (באותה תקופה זה לא היה מקובל).
הערה לסיום: אני חוזר על הצעתי הלא-קשורה בנוגע לפרס גפן - לחזור ולקרוא לקטגוריות ''זכאים למועמדות לפרס'' בשלב הסינון ו-''מועמדים לפרס'' בשלב המועמדות הסופי, במקום הצירוף המזעזע ''מועמדים שלב א''' ו-''מועמדים שלב ב''' שנהוג היום, ונותן לכל הוצאה וסופר קיקיוניים את הזכות לצרוח ''אני מועמד לפרס גפן!''. אגב דיונים על היוקרה של הפרס, התופעה הזאת גורמת לו נזק מתמשך.
עוד הערה לסיום: מאחר ונמצא לנכון לשים את הדיון הנוכחי בעמוד הראשי של האתר במקום בחדשות האגודה בצד שמאל, כדאי מאוד לשים בעמוד הראשי גם את ההודעה על האסיפה הכללית והבחירות.
|
|
|
|
|
כמה הערות (חדש)
kenny יום ראשון, 09/09/2012, שעה 21:42
בתשובה לרז
ראשית תודה, ההודעה על הבחירות פורסמה בטעות בטור החדשות וזה בא על תיקונו.
בנוגע לעניין ''חצי קול''.
אני חושב שיש הבדלים מהותיים בין פרסי גפן לבין משאל הקוראים של לוקוס. בפסקה הלפני אחרונה, שבה אביגיל נוסבאום מפרטת את ההתנגדות שלה, היא אומרת ''קריאה צינית משהו של המדיניות הזו [לוקוס מעניקים משקל כפול למנויים שלהם בהצבעה, א''מ] היא ש'לוקוס' רוצה להמשיך לקיים את מראית העין שהפרס שלו הוא הפתוח והמייצג ביותר בתחום, ולהחזיק ביוקרה שמתלווה למראית עין זו, בלי שהוא יהיה מייצג או פתוח באמת, ושאנשי המערכת של לוקוס מקווים שעל ידי כך שלא ימשכו תשומת לב למדיניות שקילת הקולות, היא תישכח בשקט, ולבסוף תתקבל כסטטוס קוו החדש''. בהעלמת המדיניות היא מתכוונת לעובדה שהמדיניות פורסמה רק בכתב העת המודפס.
ראשית, אם ייערך שינוי בתקנון פרס גפן הוא יהיה גלוי ויפורסם לכול. כך לפחות אני מקווה ומאמין.
יתר על כן, פרס גפן לא נמצא בתחרות עם פרסים אחרים, הוא יחיד בזירה. אין לו צורך לקיים את אותה העמדת הפנים שעליה מדברת נוסבאום כדרך לצבור יוקרה לעומת פרסים אחרים.
נוסף לכך, המדיניות של לוקוס במתן משקל כפול להצבעת המנויים מדיפה ריח של ניסיון לצבור מנויים נוספים ולהכניס כסף לכתב העת. מתן משקל כפול להצבעות במהלך הכנס (הפתרון הנכון לדעתי, להלן) נקי משיקול זה.
כפי שאמרתי, אני חושב שהפתרון הנכון אינו משקל כפול לאנשי האגודה, אלא משקל כפול למצביעים בכנס. אני סבור שהנכונות להשקיע מזמנך לבוא לכנס ראויה לגמול כלשהו בהקשר זה. הרבה יותר קל לי לשלוח מייל בתפוצת נאטו לכל ידידיי ומוקירי זכרי ולבקש מהם להקדיש עשר (או שלושים) שניות באתר פרס גפן מאשר לארגן הסתערות המונית על הכנס, והרבה יותר סביר להניח שהם ייענו לבקשה הראשונה מאשר לבקשה ללכת במיוחד לכנס כדי להצביע.
אני חושב שסגירת ההצבעה לאנשי האגודה בלבד תהיה טעות, ולא רק בשל טענות התבדלות וסנוביזם. ההצבעה למועמדים הסופיים חייבת להיות פתוחה לכל הפחות לבאים לכנס. רוב הבאים מקדישים מזמנם וכספם להגיע לכנס, ואני חושב שאך ראוי שמעגל השיתוף הזה, הצבעה בפרס גפן, ייפתח בפניהם גם אם אינם חברי אגודה. זו דרך נוספת ליצור קהילה ותחושת שותפות.
|
|
|
|
|
הערה קטנה לגבי מניפולציות: (חדש)
גל יום שלישי, 11/09/2012, שעה 22:41
בתשובה לרז
כיום, המועמדים לסיפור הקצר מפורסמים אוןליין ונגישים לכולם.
לגבי חלוקת ספר חינם לחברי האגודה - נו, זה יצריך שהאגודה תעביר למו''ל את רשימת החברים, או לחילופין תסכים לחלק את הספר.
המו''ל לא יכול לעשות זאת על דעת עצמו. לוועד יש מספיק שיקול דעת לא להפיץ את רשימת החברים.
אבל כדי לצאת ידי חובה ועל כל מקרה, אפשר להכניס סעיף לתקנון שאוסר על האגודה לחלק לחברי האגודה, בחינם, ספרים שמועמדים באותה השנה.
|
|
|
|
|
המו''ל לא צריך רשימה של חברים בשביל לחלק ספרים חינם לחברי אגודה (חדש)
רז יום רביעי, 12/09/2012, שעה 8:58
בתשובה לגל
כל מה שהוא צריך זה להקים דוכן (נגיד, בשבוע הספר) ולהכריז שכל מי שמציג כרטיס חבר אגודה בתוקף מקבל עותק.
אבל זו באמת הפלגה למחוזות רחוקים מדי, היות ולא נראה לי שהמגמה כרגע היא להגביל את ההצבעה לחברי אגודה.
|
|
|
|
|
אם נגיע למצב שבו הוצאת ספרים מחלקת בחינם (חדש)
יעל שבת, 15/09/2012, שעה 13:05
בתשובה לרז
כמה מאות עותקים לאנשים שהם קהל היעד המוצהר שלה (זאת אומרת, זה יורד מהמכירה בחנויות באופן ברור) - מצבנו ומצב פרס גפן יהיה מעולה.
החזון עוד רחוק מאוד. זה ממש לא צריך להדאיג אותנו בשלב זה.
|
|
|
|
|
מאחר שבערך כל מי שבא לו (חדש)
Boojie יום חמישי, 13/09/2012, שעה 13:13
בתשובה לרז
יכול להיות חבר אגודה תמורת סכום לא גדול במיוחד (כמה מקרים היו שבהם האגודה דחתה מישהו שהיה מעוניין בכך? לי זכור אחד), הרי שהרעיון שהצבעה של חברי האגודה שווה יותר מאשר של כל מי שנכנס במקרה מרחוב ההרבעה (אהבתי את שגיאת ההקלדה שלך ואני מתכוונת לאמץ אותה מכאן ואילך) משעשעת משהו. אני לא רואה שום בעיה מצד הוצאה מבוססת שמעוניינת לקדם ספר ספציפי לרכוש כך וכך חברויות נוער/חיילים באגודה עם הצבעות נלוות ממוקדות - זה זול יחסית למחירם של יחסי ציבור. כמובן, אם פרס גפן יגיע לסטטוס שבו זה יהיה רלוונטי, ננסה לפתור את הבעיה הזאת אז...
לפרס גפן יש כל הבעיות שיש לפרס בחירת הקהל, ומאחר שאנחנו רוצים להישאר עם פרס בחירת הקהל, אני חושבת שאין מנוס מלקבל את העובדה הזאת ולחיות איתה. בשנת 2003 לא יכולתי להיות בטוחה אם זכיתי בפרס גפן כי הספר שלי טוב או כי יש לי הרבה חברים בין המצביעים. השנה אני מסתכלת מהכיוון ההפוך: הספר שלי נמכר במספר עותקים זעום יחסית לספרים שיצאו בהוצאות גדולות והשתתפו במבצעי כסאח, ואם יהיו לו מצביעים מעטים לעולם לא אוכל לדעת אם זה משום שלא אהבו אותו או משום שיחסית מעט אנשים נחשפו אליו. אבל *ככה זה*. זה חלק מהמשחק של פרס בחירת קהל, ואנחנו צריכים לקבל את זה ולחיות עם זה. למזער את הבעיות כשאפשר, אבל לקבל את העובדה שלעולם לא נעלים אותן לחלוטין.
בשעתו הייתה לי מזימה כלשהי לייסד פרס ועדה (נוסף על פרס גפן, לא במקומו, חלילה) לספרות ז'אנר, אבל מחוסר זמן נטשתי אותה. אולי יקום מישהו ויעשה דבר כזה בעתיד. בינתיים, נסתפק ביתרונות של פרס בחירת קהל (בין החשובים: העובדה שהקהל מרגיש שזה *שלו*).
וכמובן, אני תומכת בכך שצריך לחזור להגדרת ''זכאים למועמדות'' ו''מועמדים''. זה הוחלט לפני שנים (בדיוק מהסיבה שרז מציין), ולא חושבת שאי פעם הוחלט לשנות את זה בחזרה, וממש לא ברור לי למה זה השתנה.
|
|
|
|
|
ובנושא קשור (חדש)
גל יום שלישי, 11/09/2012, שעה 22:54
סתם רפרפתי באתר הפרס, וגיליתי, למשל, שהחלק של האתר באנגלית לא עודכן מאז 2008. אולי כדאי לדאוג לפרטים ''קטנים'' כמו אלה כשמדברים על ''יוקרה'' ו''הכרה'' לפני שמשקיעים בפסלון.
(וכרגיל - אני מוכן לעדכן את הדברים האלה אם אין מי שיעשה זאת עכשיו).
|
|
|
|
|
על פניה, ההצעה לדרוש הצבעה למספר סף של יצירות (חדש)
Boojie יום חמישי, 13/09/2012, שעה 13:16
נראית סבירה, במציאות, אני תוהה כמה טפסים באמת יש שיש בהם הצבעה ליצירה יחידה. אם יש מספר משמעותי של טפסים כאלה, אולי כדאי לטפל בזה, אבל אם לא, זה כנראה אומר לנו שזו לא הבעיה המשמעותית כאן.
וכמובן, ברגע שתעלה דרישה כזאת, אין שום בעיה למצביע להצביע במקום השני והשלישי ליצירות אקראיות מלבד היצירה שהוא חפץ ביקרה.
|
|
|
|
|
הערות והצעות נוספות (חדש)
זאבי יום שישי, 14/09/2012, שעה 2:04
אני חושב שההצבעה צריכה להיערך רק באייקון ורק בהצגת תעודה מזהה כדי למנוע הצבעות כפולות.
אני מתנגד להצעה לחייב את המצביעים להצביע לשלוש יצירות: הצעה זו תמנע, למשל, ממי שקרא את כל הסיפורים המועמדים, אך לא קרא את הספרים המועמדים (תרחיש סביר בהחלט), להצביע.
כמו כן אני מציע לעגן בתקנון את הקטגוריות, את אופן הבחירה ואת מהות הפרס. אני מציע גם שהקטגוריות תוגדרנה היטב בתקנון כפי שנעשה בתקנון פרס היוגו. יש לציין, למשל, מהו ''ספר מתורגם''. (לפי המנהג הקיים, זהו ספר שמחברו אינו ישראלי.)
אני מציע גם להוסיף חמש קטגוריות חדשות: קטגוריה לסיפורי מדע בדיוני קצרים מתורגמים, קטגוריה לסיפורי פנטזיה קצרים מתורגמים, קטגוריה לאיורים, קטגוריה לתרגומי ספרים וקטגוריה לתרגומי סיפורים קצרים. כמו כן ראוי, לדעתי, להפריד את קטגוריית ספרי המקור לקטגוריית מד''ב ולקטגוריית פנטזיה ולעשות את אותו הדבר לקטגוריית הסיפורים הקצרים המקוריים.
אני מציע גם להגביל את קטגוריות הספרים לרומנים ונובלות. סיפורים שפורסמו בילקוטים, יהיו זכאים למועמדות בקטגוריות הסיפורים אם הם לא פורסמו בעברית לפני כן.
אני מציע להעלות את מספר הזכאים למועמדות המזערי מחמישה (סעיף 3ד בתקנון) לשנים-עשר. במצב הנוכחי ייתכן שרוב היצירות הזכאיות למועמדות בקטגוריה מסוימת - או אף כולן - יהיו מועמדות. זה קרה בשנים 2005, 2009, 2010 ו-2011, והדבר פוגע קשות, לדעתי, ביוקרתו של פרס גפן. עם זאת אין תמיד הכרח לפתור בעיה זו על ידי דחיית הקטגוריה: אפשר לקבוע שקטגוריית מד''ב תאוחד עם קטגוריית הפנטזיה המקבילה לה, אם באחת מהן יש פחות משתים-עשרה יצירות, ובשתיהן יחדיו יש שתים-עשרה יצירות לפחות.
אני מציע גם לשנות את הניסוח של סעיף 3ו לכזה שיחייב את הוועדה לאחד יצירות במקרה הצורך.
אני חושב שראוי שהאגודה תשקיע משאבים בתרגום הסיפורים המועמדים (לרבות מועמדים משנים קודמות) לאנגלית (ואולי גם לשפות אחרות) והפצתם ב''אמזון'' כספרים אלקטרוניים (כפי שהם מופצים היום ב''מנדלי'').
עניין שכבר עלה כאן הוא העובדה שהחלק האנגלי של אתר פרס גפן אינו מעודכן. אוסיף ואומר שגם החלק העברי אינו מעודכן לחלוטין: חסרים הזוכים משנת 2010. זאת ועוד, האגודה אינה טורחת לעדכן עורכי אתרים העוסקים בתחום, בדבר פרס גפן: החלק הרלוונטי ב-Science Fiction Awards Database לא עודכן מאז 2010 וכולל מועמדים שלא זכו, רק עבור 2006; החלק הרלוונטי ב-Science Fiction Awards Watch עודכן בשנה האחרונה על סמך מידע ששלח עבדכם הנאמן לעורך האתר בראותו כי גורמים רשמיים באגודה אינם עושים זאת. אני חושב שצריך להטיל את מלאכת שליחת הדוא''ל לעורכי האתרים הנ''ל על אחת מחברות הוועד, אחד מחברי הוועדה או חבר אגודה אחר. (אם בוחרים באפשרות השלישית, אני מתנדב.)
לבסוף, אני רוצה לדון באחת הבעיות הגדולות ביותר שאני רואה בפרס גפן: לאורך השנים נעשו שגיאות בהכנת רשימות הזכאים למועמדות. הדוגמה הבולטת ביותר היא ''שם הרוח'', ספר שמועמד לפרס גפן לשנת 2012 אף כי הוא יצא לאור בעברית בשנת 2010.
אין פתרונות קסם לבעיה זו, אבל אפשר למזער אותה.
ראשית, אני מציע להגדיל משמעותית את מספר החברים בוועדה. אני משער שהבעיה נגרמת בין השאר בשל מחסור בכוח אדם.
שנית, אני מציע לבטל את סעיף 2ה שמונע מהאנשים המנוסים ביותר והמעורים ביותר להיות חברים בוועדה. אם יעוגנו בתקנון החלטות שמתקבלות כעת על ידי הוועדה, יהפוך תפקיד הוועדה לטכני בלבד, ולא תהיה בעיה שמועמד שהוועד בוטח בו, יהיה חבר בה.
שלישית, אני מציע שרשימות הזכאים למועמדות תפורסמנה בתחילת שנת הזכאות ותלכנה ותתפחנה במהלך השנה. דבר זה יאפשר לחברי האגודה לאתר שגיאות בשלב מוקדם יותר. פרסום הטיוטות לרשימות זמן קצר לפני סגירתן הוא מתכון לשגיאות.
רביעית, אני מציע שפרק הזמן שבין סוף שנת המועמדות ועד סגירת הרשימות יוארך משמעותית. אפשר להאריכו על חשבון הזמן המת שבין סגירת הרשימות לפתיחת שלב א: פרק זמן זה צריך להיות אפס. אפשר להאריכו על חשבון שלב א ולקצר את משך שלב א לחודש. אפשר להאריכו על חשבון הזמן הארוך מדיי, לדעתי, שבין סגירת שלב א להכרזה על המועמדים: בלתי סביר שספירת תשעים קולות תארך חודשיים. אפשר להאריכו על חשבון הזמן שבין ההכרזה על המועמדים לסגירת שלב ב: לשם כך, לדעתי, מספיקים חודשיים.
חמישית, כדאי לנסות לגרום לכך שבתי ההוצאה לאור ישתפו פעולה עם האגודה בעניין זה.
|
|
|
|
|
הערות והצעות נוספות (חדש)
גל יום שישי, 14/09/2012, שעה 5:38
בתשובה לזאבי
אתחיל בזה שוועדת הפרס יצרה איתי קשר לגבי עדכון האתר באנגלית, ויתכן שגם אעדכן את חלק מהחומר בעברית.
לגבי הודעה על הזוכים לאתרים בינלאומיים - אתה צודק, וזו אחת הבעיות הקשות של הפרס (ושל האגודה בכלל) - שיווק ופרסום. זה גם נובע מכך שלפרס גפן אין מטרות מוגדרות, שכמו כתבתי באחת ההודעות למעלה, אחת מהן צריכה להיות העלאת המודעות לפרס בקרב קהל הקוראים, הכותבים והמולים בחו''ל.
הוספת קטגוריות חדשות - לא ולא! ב-2008 הוסיפו שתי קטגוריות, (''צעירים'' ו''מתרגם'') אבל עם אחוזי הבצעה נמוכים ועוד בעיות זה בוטל. להוסיף 5 קטגוריות חדשות, ועוד לפצל קטגוריות קיימות, פשוט יגמור את הפרס.
חייבים, למען העקביות, להישאר עם 4 הקטגוריות הקיימות, ואולי אפילו לעגן בהחלטת אסיפה שאין לשנות את סוג או מספר הקטגוריות לתקופה של 5 שנים לפחות.
אתה רוצה לתת פרס למאיירים - תיזום פרס חדש.
לגבי סיפורים קצרים מתורגמים - אלו כל כך מעטים (לדעתי רק בבלי פאניקה ולפריקון), וחשופים לקהל קוראים קטן במיוחד שממש לא שווה להשקיע בפרס עבורם.
לגבי סעיף 3ד - אני לא רואה שום בעיה בלתת ל5 מועמדים לעלות אוטומטית לשלב ב. להיפך, אם יש פחות מ-5, אז ספרים אלו יזכו ליתרון גדול על פני המועמדים של השנה הבאה (כי הקוראים נחשפים אליהם ליותר זמן). בהתחלה, קטגוריה זו (ספרים מקוריים) תוכננה להיות דו שנתית בכלל מיעוט הספרים, אבל כרגע יש מספיק מועמדים להצדיק הענקת הפרס בכל שנה.
העובדה שיש מיעוט מועמדים לא פוגעת, לדעתי, ביוקרה של הפרס.
סעיף 2ה הוכנס כדי למנוע הטיות וחובה להשאירו, אפילו אם רק למנוע מראש חשדות על התנהלות לא נאותה.
מצד שני, אתה צודק שיש בעיה בכוח אדם. אבל זו בעיה בכל האגודה, לא רק לגבי פרס גפן.
לגבי פרסום רשימת הזכאות, טעויות וכדומה - צודק, אבל שוב, יש כאן עניין של כוח אדם.
את ''רביעית'' לא ממש הבנתי.
חמישית - לאיזה שת''פ אתה מתכוון? יש לך הצעות פרקטיות? זכור שההוצאות לאור הן עסק כלכלי.
אגב, הוצאות הז'אנר הקטנות (גרף, אודיסיאה וכדומה) משתפות פעולה עם האגודה על בסיס קבוע או מזדמן (למשל גרף תורמים דרך קבע פרסים לתחרויות כתיבה, אודיסיאה עזרה בהדפסת או הפצת השנתון, נדמה לי).
|
|
|
|
|
הבהרות (חדש)
זאבי יום שישי, 14/09/2012, שעה 8:44
בתשובה לגל
העובדה שרוב הזכאים למועמדות בקטגוריה נתונה מועמדים, פוגעת ביוקרת המועמדות, וכך היא פוגעת ביוקרת הפרס כולו. התפיסה שגם למועמדות יש יוקרה היא זו העומדת, למיטב הבנתי, בבסיס הצעתו של רז גרינברג להשתמש במונחים: ''זכאי למועמדות'' ו''מועמד''. אינני רואה מועמדות כעניין טכני בלבד, אלא כמעין פרס משני. יש כבוד במועמדות לפרס היוגו, לפרס נביולה, לפרס הפנטזיה העולמי ואף לפרסים יוקרתיים פחות. לא יהיה כבוד במועמדות לפרס גפן אם היא תחולק לכל דכפין, והדבר ישים ללעג ולקלס את הפרס כולו.
ההצעה הרביעית שלי הייתה להאריך את הזמן שבו אפשר להציע תיקונים לרשימות הזכאים למועמדות. כמובן, כדי לעשות זאת יש לקצר זמנים אחרים, והצבעתי על זמנים שאפשר, לדעתי, לקצר. איני רואה סיבה לסגור את רשימות הזכאים למועמדות ב-28 בפברואר אם ההצבעה נפתחת ב-27 במארס. מההערה שלי לגבי משך שלב א אפשר להתעלם: עכשיו שמתי לב שהוא אכן ארך חודש (ואף פחות מכך). איני יודע מדוע ספירת תשעים קולות ארכה חודשיים, אבל נראה לי שצריך לייעל את הספירה ולקצר את הזמן שבין סגירת ההצבעה בשלב א להכרזה על המועמדים. אני מבין למה חשוב שהמועמדים יוכרזו זמן רב לפני אייקון, אבל, לדעתי, חשוב יותר שרשימות הזכאים למועמדות תהיינה מלאות ומדויקות, ולכן אני מציע שהמועמדים יוכרזו כחודשיים לפני אייקון.
בהצעה החמישית התכוונתי לשיתוף פעולה שדורש טרחה מזערית מצד בתי ההוצאה לאור: נציגיהם יעברו על הרשימות הנ''ל ויעירו הערות. ספק אם הדבר נעשה השנה: אם זה היה קורה, היו, כנראה, נמנעות שגיאות: למשל, נציג של ''זמורה-ביתן'' היה, כנראה, שם לב לכך שאין מקומו של ''שם הרוח'' ברשימת הזכאים למועמדות.
|
|
|
|
|
לגבי קשר עם ההוצאות (חדש)
kenny יום שישי, 14/09/2012, שעה 12:05
בתשובה לזאבי
זה נעשה. אני לא חבר בוועדה, אבל אני יודע שיש פנייה להוצאות, בין השאר בתקווה שהן ירצו לקדם את הספרים שלהן המועמדים או זכאים למועמדות לפרס וכך יקדמו גם את הפרס עצמו ''על הדרך''. אני לא יכול לומר בביטחון, אבל ההתרשמות שלי משיחות עם אנשים מעורבים יותר היא שההיענות שלהן פעמים רבות לא ממש מרקיעה שחקים. אולי בגלל מחסור בכוח אדם ואולי בגלל מחסור בעניין (או שניהם). ובנושא ''שם הרוח'', אני לא חושב שהוצאה הייתה עומדת על *הסרה* של ספר שלה מרשימות הפרס בגלל טעות טכנית.
|
|
|
|
|
המועמדים מוכרזים לקראת שבוע הספר (חדש)
יעל שבת, 15/09/2012, שעה 13:32
בתשובה לזאבי
כדי שאפשר יהיה לשים מדבקות על הספרים עם הכיתוב ''מועמד לפרס גפן'' ולנצל את כל חגיגת הספרים הזאת כדי לפרסם את הפרס.
זה גם נותן לאנשים זמן לקרוא ספרים מועמדים.
|
|
|
|
|
בעבר רשימת הזכאים למועמדות פורסמה (חדש)
Boojie שבת, 22/09/2012, שעה 16:33
בתשובה לגל
לאורך השנה, כדף באתר האגודה, כשהיא מתעדכנת בכל פעם שהופיע משהו חדש.
משום מה זה נפסק בשנים האחרונות, ואנחנו מקבלים רק את הרשימה של הרגע האחרון. אין לי מושג למה.
|
|
|
|
|
בעבר רשימת הזכאים למועמדות פורסמה (חדש)
בוב יום שלישי, 25/09/2012, שעה 0:01
בתשובה לBoojie
לגבי הרשימה.
למיטב הבנתי - הרשימה המדוברת הייתה פרוייקט של אדם מסויים (אני לא זוכר מי).
וזה נפסק מכיוון שאותו אדם הפסיק ואף אחד לא לקח את מקומו.
|
|
|
|
|
נופ. (חדש)
Boojie יום שלישי, 25/09/2012, שעה 0:35
בתשובה לבוב
הרשימה המדוברת התפרסמה פה באתר האגודה, כשהנוהל היה שאנשי ועדת פרס גפן מרכזים בהדרגה לאורך השנה את היצירות המועמדות ובכל פעם מעבירים עדכון לעורך המגזין, ועורך המגזין מעדכן את דף ''עדכוני פרס גפן''. וכמובן, אם למישהו היו הערות, הוא היה מגיב והיו בודקים את ההערות.
ואז פתחו את אתר פרס גפן, הפסיקו לעדכן את דף ''עדכוני פרס גפן'', והפסיקו לעדכן גם את אתר פרס גפן...
|
|
|
|
|
כמה דברים: (חדש)
מאץ' יום חמישי, 20/09/2012, שעה 8:43
בתשובה לזאבי
קודם כל - הקטגוריות בפרס (וזו תשובה גם לגל) הן נכון להיום החלטת אסיפה כללית, ועל מנת לשנות אותן יש להעלות את הנושא באסיפה כללית ולקבל החלטה חדשה. אבל אני לא רואה סיבה לזה - גם כך אחת הבעיות של הפרס (בתור מי שישבה בדוכן אגודה וניסתה לשכנע אנשים להצביע) היא מיעוט אנשים שקראו את הספרים המועמדים, והוספת קטגוריות רק תרתיע אנשים מלהצביע.
לגבי ועדת הפרס - זו אכן בעיה כואבת. אבל אין מה לעשות: חברי הוועדה מקבלים החלטות רבות וחשובות, כמו גם סופרים את הקולות. מועמדים לא יכולים לשבת בה. וכן, זה הופך את מציאת המתנדבים לשבת בוועדה לקשה נורא, כי הרבה מאוד אנשים שאכפת להם מהפרס לא יכולים להתנדב לתפקיד. עם זאת, אני חייבת לציין שיש לנו כרגע פעילים נהדרים בוועדת פרס גפן, שעושים מאמצים אדירים גם לעשות עבודה טובה וגם ללמוד מטעויות. אני אישית מקווה מאוד לראות אותם שוב בוועדה בשנים הבאות.
לגבי פערי הזמנים בין סגירת ההצבעה לבין פתיחת המועמדות - למיטב ידיעתי לא מדובר בבחירה עקרונית, אלא בנושא של כוח אדם ובעיות טכניות...
|
|
|
|
|
כבר אמרתי בעבר שצריך להפריד בין תפקידים: (חדש)
Boojie שבת, 22/09/2012, שעה 16:36
בתשובה למאץ'
ועדת פרס גפן, שתהיה אחראית רק על הצד הטכני של ההצבעה (ובאמת, לתפקיד הזה אי אפשר לגייס בעלי אינטרסים), ופעילי פרס גפן שיהיו אחראים על כל השאר, ויוכלו לבוא מכל תחום שירצו.
זה יהרוג הרבה ציפורים במכה אחת - להקל על גיוס אנשים לוועדה, להקל על עבודתם של החברים בוועדה, ולאפשר לאנשים שטבעי שירצו לקדם את התחום (אלה שעוסקים בו) לעשות את עבודת הקידום.
|
|
|
|
|
מבלי להביע דעה בעניינים שברומו של עולם, הנה משהו טריוויאלי יותר: (חדש)
רני שבת, 06/10/2012, שעה 12:21
לא יתכן שהפרס גפן מחולק, ויומיים לאחר מכן האתר עדיין לא מעודכן עם זוכי הפרס. בכל אחד מהפרסים שאנו כה רוצים להשתוות אליהם (והוגו ונבולה בראשם) האתר מתעדכן באופן כמעט מיידי.
יתרה מזאת: דף הפרס באנגלית מעודכן עם הזוכים רק עד לשנת 2008, וסופרים מחו''ל שמבקשים פרטים או סתם להראות לחבריהם כי הם מועמדים או זוכים, יכולים לעשות כן בתנאי שהיו מועמדים או שזכו רק עד שנת 2008. מישהו דובר אנגלית עוד יכול לחשוב שהפרס חדל להתקיים בשנת 2008.
כדאי לחשוב על הפרטים הקטנים לפני שעוברים לדברים הגדולים.
פרט לזה: אני לחלוטין בעד פסל. פרס כספי יכול להיות מאד בעייתי אם לא יהיה שוה בכל הקטגוריות ויצור תחושה של אי שוויון. מה גם שעיקר הפרס, אם יטפלו נכון ביחסי הציבור שלו (עוד נקודה למחשבה) היא ביוקרה שלו. כרגע יש קצת תחושה של פרס שניתן מטעם ועדת קישוט, וכולנו יודעים שזו לא המטרה.
|
|
|
|
|
הקדמת אותי (חדש)
גל שבת, 06/10/2012, שעה 15:24
בתשובה לרני
לגבי אתר הפרס.
לגבי פסל כבר הבעתי את דעתי כאן.
אני לא מסכים שאי-שיוויון הוא בעייתי.
הפרס מקדם סיפורת ישראלית ולכן אין סיבה לתת פרס כספי לסופרים זרים.
כמו כן, נראה לי הגיוני לתת פרס גדול יותר לספר לעומת סיפור קצר.
|
|
|
|
|
הנוכחות האינטרנטית של האגודה מוזנחת באופן כללי (חדש)
Boojie יום שני, 08/10/2012, שעה 8:46
בתשובה לרני
ואני מאמינה שזה בעיקר נובע מהיעדרם של מתנדבים מתאימים. נוכחות אינטרנטית דורשת תחזוקה קבועה ומתמדת, וזה דורש מתנדבים שיהיו פעילים באופן רציף וקבוע, מה שלאגודה יש קצת מחסור בו, כמדומה.
|
|
|
|
|
האתר עודכן, גם באנגלית (חדש)
גל יום שלישי, 09/10/2012, שעה 1:32
בתשובה לרני
(ומסתבר שגם בעברית היה חסר מידע - למשל ברשימה ה''מלאה'' דילגו על 2010)
אם למישהו יש קישורים לדיווחים/כתבות על פרס גפן - שילחו לי ואוסיף לאתר.
|
|
|
|
|
שאלת קטגוריות (חדש)
אייל יום חמישי, 15/11/2012, שעה 9:15
שלום,
אני לא מוכר פה, אבל לא ראיתי איסור על תגובות למי שאינם חברים :-)
קראתי למעלה שיש התנגדות להוספת קטגוריות חדשות, אבל בכל זאת הייתי רוצה לשאול- על סמך תוצאות הבחירות השנה. האם אין הגיון לפצל את המד''ב והפנטזיה בין נוער ו-לא נוער?
הרי ברור שתמיד יותר אנשים/נערים יקראו יותר ספרות פנטזיה/מד''ב לנוער מאשר פנטזיה/מד''ב רגיל.
האם הייתם רוצים שפרס גפן יהפוך לפרס שניתן רק לספרי נוער?
(מתנצל מראש בפני כותבי סיפורי וספרי המקור שהתגובה לי לא מתייחסת אליהם)
לגבי ההצעה שההצבעה תוגבל רק לחברי האגודה- האם אין כאן מה שמכונה- ניגוד אינטרסים, עקב כך שלא מעט מהמועמדים לפרס הם חברי אגודה?
|
|
|
|
|
שאלת קטגוריות (חדש)
עדי יום חמישי, 15/11/2012, שעה 23:53
בתשובה לאייל
שאלות מצויינות, אייל.
גם אני אשמח לראות התייחסות אליהן.
|
|
|
|
|
שאלת קטגוריות (חדש)
ליאת שחר קשתן יום שישי, 16/11/2012, שעה 8:34
בתשובה לאייל
אני אענה על השאלה השניה קודם.
ההצעה היא לא להגביל את ההצבעה לחברי האגודה לשלב השני של הפרס, אלא לביטול ההצבעה הפתוחה באינטרנט ופתיחתה רק לחברי האגודה, שאותם קל יותר לזהות על פי מספר החבר. הצבעה פתוחה לקהל עדיין תתקיים במהלך פסטיבל אייקון.
בנוגע לספרות הנוער, זה אכן דיון מעניין, שככל הנראה יעלה להצבעת מליאת האגודה לפני פתיחת ההצבעה לשנה הבאה.
לפני שאתה שואל, הסיבה שהוא יעלה להצבעת המליאה היא שקטגוריות הפרס קובעו בהחלטת מליאה שבה גם הוחלט שרק המליאה רשאית לשנות אותם.
|
|
|
|
|
שאלת קטגוריות (חדש)
אייל יום שישי, 16/11/2012, שעה 10:12
בתשובה לליאת שחר קשתן
הי ליאת,
תודה על התשובות.
אין לי בעייה עם הפרוטוקול שבו נקבעים הדברים, מה שחשוב לי זה רק שידונו בנושא :-)
|
|
|
|
|
אני רק רוצה להזכיר שכבר הייתה פעם קטגוריית נוער. (חדש)
Boojie יום שלישי, 27/11/2012, שעה 18:00
בתשובה לאייל
היא נוסתה (ביחד עם פרס לתרגום מד''ב+פנטזיה בחסות אגודת המתרגמים) שנה אחת (2008) - שבה הפרס קיבל פחות או יותר אפס יחסי ציבור וקידום - ואז הוחלט שהיא לא הצליחה ושיש לגנוז אותה.
כן, יש היגיון לפצל ביניהם.
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
