עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
|
אפיקורסיות למתחילים
ספרים / עדי לויה
שבת, 25/02/2012, שעה 18:06
ביקורת על הספר מדרש לילית
|
|
תחשבו על קוד דה וינצ'י. ואז תחשבו איך היה אפשר לעשות אותו טוב. ותחליפו את ההיסטוריה של הנצרות במיתולוגיה היהודית והכנענית. וקיבלתם את מדרש לילית. סוף העולם מגיע – המשיח בא (ספויילר – המשיח באה), מלחמת גוג ומגוג עומדת להתחיל, ובאפי לא זמינה להציל את העולם מהאפוקליפסה הקרבה. במקום באפי יש ועדה – הוועדה המיוחדת לחקר השטן – שמפעילה סוכנים מיוחדים ברחבי העולם שמנסים כמיטב יכולתם לטפל במשבר המתקרב. הסיבה לסוף העולם היא לילית, אם כל חי. היא חוזרת אל ארצות החיים, ומביאה אִתה את המשיח, במטרה להביא סדר חדש לעולם. הסיפור נפתח במספר אקספוזיציות. כך אנו קוראים את הפרק הראשון ב''מדרש סיטרא אחרא'' – גרסת איגוס לפסוקי השטן שמובאים לאורך כל הספר. הכלל ''ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים'', רלוונטי גם לספר הספרים, מסתבר. ולראשונה אנחנו נחשפים לגרסה קצת שונה של סיפורי הבריאה, שנכתבו על ידי השטן, ונגנזו. עד עכשיו. אנחנו גם מכירים את השטן עצמו, שמתעורר כדי להביא לידי מימוש תכנית שתחזיר אותו לגן העדן (שיבה שתביא את סוף העולם). ולבסוף מציגים לנו את ארצות החיים, כמה מדמויות המשנה שניפגש בהן בהמשך שחיות בין הגיהינום לגן עדן ואת המושכים בחוטים בארצות החיים. לאחר מכן אנחנו ממשיכים לפתיחה הרביעית והאחרונה של הספר, שמתרחשת בארצות המתים, בגן הפעמון בירושלים, שם אנו עדים לרצח מזעזע. הרצח הזה מתחיל שרשרת אירועים שמכניסה אותנו לעולמם האפל של סוכני הוועדה הבין תחומית העולמית לענייני שטן ואלוהים (''הוועדה המיוחדת לחקר השטן''), והספר מתחיל להתגלגל. לאורך הספר הקורא ייתקל בהרבה מאוד רמזים, אזכורים וסיפורים ממיטב המיתולוגיה הכנענית והיהודית. בתור מישהי שלא בקיאה ברזי המיתולוגיה (מלבד הדברים שלמדתי בבית ספר בשיעורי תנ''ך והיסטוריה) זה היה מתסכל לפרקים, מעניין לפעמים ולרוב שירת מספיק את המטרה. למרבה הנוחות הרבה הסברים שזורים באזכורי המיתולוגיה, כך שגם הקורא שאינו בקיא לא יפספס הרבה. העלילה עצמה מורכבת, יצירתית ומעלה כמה רעיונות חדשים לגבי הכללים הישנים של סיפורי הפנטסיה – הדמויות לא עושות קסמים, הן משחקות עם מרכיבי התוהו ומשחררות את הכאוס בשביל להשיג את מטרתן. וגם זה קורה רק כאשר חוקי הפיזיקה לא מאפשרים להן להשיג את מבוקשן בדרכים הרגילות – שוחד, איומים ורצח. שדים בני אלמוות ובני תמותה מסתובבים בחופשיות ברחבי ארצות המתים וארצות החיים ועושים מה שהם רוצים – כי הם יודעים איך לנצל את כוחות התוהו למטרתם. ומה המטרה? תלוי את מי שואלים. לאורך רובו של הספר המטרה של רוב משרתי התוהו היא לעצור את לילית מלהשמיד את העולם. עד שאנחנו מגלים שלילית לא כל כך טועה. ככל שהולכים ונחשפים דמותה של לילית, מטרותיה והיעד שלה, כך הקורא משתכנע, או אמור להשתכנע, שבעצם אנחנו בעד צדק חברתי בארצות החיים. ברוח הפוליטיקלי קורקט את המצב והעולם מציל דווקא האיש שהכי לא חשבנו שיכול לעשות את זה, ובסופו של דבר העולם לא מושמד. שנייה לפני שאנחנו נושמים לרווחה ומגיעים לסופו של עוד ספר פנטסיה שבו הטוב מנצח, אנחנו מגלים באחרית הדבר שכל האפוקליפסה הזו הייתה בעצם עוד סיבוב של משחק כוחות קוסמי בין ישויות אדירות שחיי אדם, שדים, ומלאכים בני אלמוות שווים כקליפת השום בעיניהם.
סך הכל העלילה קולחת ומעניינת, מהנה לרוב ומעוררת השתאות וסקרנות. כראוי לנושא הכבד הסיפור עצמו איטי יחסית, ולמרות שהוא יחסית רווי אקשן אין חילופי סצנות מהירים כמו שהתרגלנו אליהם בספרים שכתובים כמו סרט כדי לקרוץ לקהל הרחב. הספר מעט קשה לעיכול גם בגלל הנושא והאזכורים הרבים של סיפורי המיתולוגיה שאינם מוכרים, ובהחלט ניכר שהושקע מאמץ רב בפרטים ובעלילה. אולי זו הבעיה – בתור קוראת אני לא אמורה להרגיש את המאמץ של הכותב. אני לא רוצה לזהות את תהליך החשיבה שלו ולהגיד לעצמי – הנה, כאן הוא כתב משהו, החליט שזה לא מספיק טוב ושכתב את זה כדי שזה יהיה מושלם, ובהחלט היו חלקים בספר שיכולתי להרגיש את תהליך הכתיבה מאחורי הקלעים. אני בהחלט מעדיפה ספרים שבהם הכותב השקיע מאמץ ומחשבה מרובים כדי שהסיפור לא יהיה קלישאתי; אני רוצה להיות מופתעת, להתרגש ולשקוע בעלילה – אני רק לא אוהבת להרגיש את המאמץ שעמד מאחורי זה. סך הכל הספר מומלץ, אחד מספרי הפנטסיה הישראלים הטובים שקראתי.
מדרש לילית יהודה איגוס הוצאת כינרת זמורה ביתן, 2012 478 עמודים
|
|
|