על האגודה | פעילויות | הצטרפות | צרו קשר | כתבו לאתר | English Site | בפייסבוק
עוד בקטגוריה זו:

החינמניה מס' 37
שונות / המערכת
12/07/14
תגובות: 0  
הגשת אירועים לאייקון 2014
שונות / המערכת
23/06/14
תגובות: 0  
תיקוצ'יקים ועולמות אחרים
שונות / המערכת
31/05/14
תגובות: 1  
החינמניה מס' 36
שונות / המערכת
26/04/14
תגובות: 0  
החינמניה מס' 35
שונות / המערכת
08/03/14
תגובות: 0  
פרס גפן 2014
שונות / המערכת
05/03/14
תגובות: 4  
קול קורא להגשת סיפורים
שונות / המערכת
15/02/14
תגובות: 0  
החינמניה מס' 33
שונות / המערכת
03/11/13
תגובות: 0  
קול קורא
שונות / המערכת
29/09/13
תגובות: 0  
החינמניה מס' 32
שונות / המערכת
07/09/13
תגובות: 2  
דיווחים חיים מוורלדקון
שונות / המערכת
24/08/13
תגובות: 0  
החינמניה מס' 31
שונות / המערכת
21/07/13
תגובות: 0  
החינמניה מס' 30
שונות / המערכת
27/05/13
תגובות: 0  
הרועה האחרון - סרט מסע פנטסטי
שונות / המערכת
02/04/13
תגובות: 0  
החינמניה מס' 29
שונות / המערכת
23/03/13
תגובות: 0  

יש לך ''קלף פרא''?
שונות / אהרון האופטמן
יום חמישי, 05/11/2009, שעה 22:08

הזדמנות לרעיונות בדיוניים להשפיע על העולם הממשי


בניגוד למה שאנשים רבים חושבים, ספרות המדע הבדיוני אינה מתיימרת לחזות את העתיד וגם אינה אמורה לחזות אותו. היא שואלת ''מה יקרה אם...?'' ופורשת לפנינו קשת של תשובות על ידי תיאור עולמות עתידיים אפשריים. מה יקרה אם נוכל לשבט בני אדם או לשנות את תכונותיהם הגופניות או השכליות בעזרת ננוטכנולוגיה והנדסה גנטית? מה יקרה אם נוכל להגיע אל עולמות אחרים בעזרת ''חורי תולעת'' בחלל?
אולי זה יפתיע רבים, אבל גם תחומי המחקר הנקראים ''חקר העתיד'', ''חיזוי טכנולוגי'', או ''התבוננות קדימה'' (foresight) אינם מתיימרים לנבא את העתיד ואין זה תפקידם. תפקידם לסייע לקבלת החלטות בהווה, על סמך הבנת מגוון העתידים האפשריים, כדי להיות מוכנים טוב יותר לאפשרויות הצפונות בעתיד ולתרום לעיצוב עתיד רצוי (לכן העוסקים בתחום מקפידים להעדיף את הביטוי ''חקר עתידים'' על פני ''חקר העתיד'').
מטרת ספרות המדע הבדיוני אינה לתת כלים מעשיים למקבלי החלטות. במיטבה היא מציגה עולמות ואירועים דמיוניים ככל האפשר שספק אם יתרחשו אי-פעם, אבל הם מספקים לנו תובנות על עצמנו ועל החברה האנושית – והיא עושה זאת בעזרת סיפור טוב, מרתק ומעורר מחשבות. לעומתה חקר עתידים, חיזוי טכנולוגי או Foresight, בהם עוסקים חוקרים באקדמיה או חברות ייעוץ, אינם ספרות והם אמורים לא לשגות בדמיונות פרועים אלא להישאר עם הרגליים על הקרקע המוצקה של העובדות ולהתמקד באפשרויות שהסבירות למימושן גבוהה. או כך לפחות היה עד לשנים האחרונות.
אירועים מפתיעים כמו קריסת ברית-המועצות, הפיגוע במגדלי התאומים או המשבר הפיננסי האחרון גרמו לאנשים לחשוב שהמחקר צריך להקדיש יותר תשומת לב לאירועים מפתיעים בלתי צפויים כאלה. לשם כך נדרשת חשיבה יותר יצירתית, ברוח ספרות המדע הבדיוני במיטבה. גישה זאת מתממשת במיזמי מחקר חדשים המעודדים רעיונות ''פרועים'' בהשראת ספרות המדע הבדיוני.
ובכך נפתחה הזדמנות מאתגרת לחובבי מדע בדיוני (ולאנשים בעלי דמיון יצירתי באשר הם) להשפיע על העולם האמיתי. בימים אלה המרכז לחיזוי טכנולוגי ליד אוניברסיטת תל-אביב (ואני אישית כחוקר בכיר בו) מעורב בשני פרויקטים מרתקים של האיחוד האירופי, בשיתוף קבוצות מחקר במדינות אחדות. הפרויקטים הללו מתבוננים אל העתיד (לטווח של 30 שנה בערך) וכאמור מעודדים העלאת רעיונות יצירתיים בהשראת המדע הבדיוני.
פרויקט אחד שאותו אנחנו (המרכז לחיזוי טכנולוגי) מנהלים נקרא FESTOS. בפרויקט זה אנחנו מנסים ''לחזות'' איומים פוטנציאליים הנשקפים מטכנולוגיות חדשות ועתידיות, אם ינוצלו לרעה על ידי ארגוני טרור או פשע. בתכנית הפרויקט קבענו שמקורות המידע וההשראה יועשרו על ידי ספרות המדע הבדיוני.
כבר ב-‏1914 כתב ה. ג'. וולס בספרו ''העולם המשתחרר'' שביום מן הימים טרוריסט עם מזוודת תופת גרעינית יוכל ''להרוס חצי עיר'', ובשנים שאחרי כן דחק במקבלי ההחלטות להיערך לכך. ספרות המדע הבדיוני עשויה כמובן להיות מקור עשיר לרעיונות בתחום זה. אז קדימה, פשפשו בזיכרונכם – או הפעילו את דמיונכם – והצילו אותנו מהרעים!
הפרויקט השני נקרא iKNOW והוא מנוהל על ידי אוניברסיטת מנצ'סטר. בפרויקט זה אנחנו בונים מאגר מידע על ''קלפי פרא'' ו''איתותים חלשים''.
''קלף פרא'' הוא אירוע עתידי מפתיע, שהסבירות להתרחשותו נמוכה אך אם יתרחש השפעתו תהיה עצומה. אם תחשבו על זה, רוב ספרות המדע הבדיוני עוסקת למעשה ב''קלפי פרא'' כאלה. מפגש עם בינה חייזרית, ''הטענה'' של תכולת המוח למחשב, רובוטים בעלי רצון חופשי, תחבורה המונית באמצעות טלפורטציה – כולם ''קלפי פרא''. הלא כן? ''איתות חלש'' הוא שינוי קטן יחסית במגמות קיימות ובמצב העניינים השגרתי והמוכר, שחשוב לשים לב אליו והוא עשוי לרמז על ''קלף פרא'' ממשמש ובא.
גם בפרויקט iKNOW החלטנו להיעזר ברעיונות מעניינים מספרות המדע הבדיוני כדי להעשיר את מאגר המידע. היעד הסופי הוא לאתר תחומי מחקר שלא זכו עד כה לתשומת הלב הראויה, ושעשויים לסייע בהיערכות לשינויים עתידיים.
לסיכום, אם אתם רוצים להשפיע על העולם האמיתי, זו ההזדמנות שלכם! אמצו את התאים האפורים, והעלו רעיונות מעניינים בשני הנושאים שתוארו לעיל:
א. איומים הנשקפים מטכנולוגיות עתידיות אם ינוצלו לרעה (בדגש על שימושים מפתיעים בטכנולוגיות הללו, שמפתחיהן אולי כלל לא העלו בדמיונם).
ב. ''קלפי פרא'' ו''איתותים חלשים''. שימו לב, ''קלף פרא'' הוא לא בהכרח קטסטרופה (כמו הפיגוע במגדלי התאומים, שהוא ''קלף פרא'' קלאסי מהעבר), אנחנו בהחלט מעוניינים גם ב''קלפי פרא'' חיוביים (למשל פתרון בעיות האנרגיה של העולם בעזרת ''היתוך קר'', אבל על זה כבר חשבו). כמו כן, הכוונה לא רק לטכנולוגיות. קלף פרא יכול להיות גם תופעה חברתית.
אתם מוזמנים להעלות רעיונות בצורת תגובה לרשימה זאת, או לכתוב לי בדוא''ל אישי אם אתם מעדיפים. רצוי לציין את המקורות לרעיונות שתציעו (סיפור מדע בדיוני, מאמר מדעי שקראתם, וכו'. גם חשיבה עצמאית יצירתית היא מקור לגיטימי).
בעקבות תגובותיכם, נשקול לערוך ''סיעור מוחות'' עם מספר בעלי רעיונות יצירתיים – ככל הנראה בדצמבר 2009.
אנחנו מצפים לרעיונות שיועלו לא יאוחר מסוף נובמבר 2009. אז קדימה, להפעיל את בלוטות הדמיון!



האיורים מהלוגו של אתר FESTOS




FESTOS
iKNOW

 
חזרה לעמוד הראשי         כתוב תגובה

 
קלפי פרא? קלפי פרא?!  (חדש)
מיכאל פבזנר יום שישי, 06/11/2009, שעה 20:01
בחיי.
   כתוב תגובה
תרגום די מזעזע, מה?  (חדש)
גרומיט שבת, 07/11/2009, שעה 17:36
בתשובה למיכאל פבזנר
אהרן - למה בעצם לא לקרוא לזה משהו בסגנון ''הימור פרוע'', או ''שליפה מהשרוול'' במקום התרגום המילולי הדי תמוה הזה של מושג אמריקני שאין לו שום משמעות בעברית?
   כתוב תגובה
תרגום די מזעזע, מה?  (חדש)
אהרון שבת, 07/11/2009, שעה 21:49
בתשובה לגרומיט
חברים יקרים, המונח האנגלי הוא WILD CARD.
אפשר בהחלט להתווכח על התרגום ולהציע תרגום מוצלח יותר.
אבל במקום לקטול את התרגום האם לא יהיה יותר מעניין ומועיל אם תנסו במחילה לחשוב על ארועים עתידיים מפתיעים? אין לי בעיה שתקראו להם ''הימור פרוע'' (''שליפה מהשרוול'' לא ממש נראה לי. גם לא ''שליפה מהמותן''. אין צורך בשליפות אלא בחשיבה רעננה).
''תסריט פרוע'' זאת גם אפשרות, ובהחלט אפשר גם ''עתידים פרועים'' או ''עתידים טרופים''.

אבל אם בא לכם להעלות רעיונות תרגומיים יצירתיים, אז אנא הציעו תרגום הולם למונח FORESIGHT!
   כתוב תגובה
מה רע ב''מבט קדימה''?  (חדש)
נעמי וינר יום ראשון, 08/11/2009, שעה 12:45
בתשובה לאהרון
ביטוי עברי תקף למהדרין, שאפילו משתמשים בו בהקשר ה''נכון'' עבורך - ''אתה צריך להביט קדימה באומץ ולקבל החלטות קשות''.
   כתוב תגובה
מה רע ב''מבט קדימה''?  (חדש)
אהרון יום ראשון, 08/11/2009, שעה 14:59
בתשובה לנעמי וינר
אין שום דבר רע. אבל האתגר הוא למצוא מילה אחת קצרה שתבטא את המסר.
כמו שהמציאו את ''תובנה'' כרגום ל-INSIGHT.
   כתוב תגובה
אגוז קשה  (חדש)
גרומיט יום ראשון, 08/11/2009, שעה 23:44
בתשובה לאהרון
התחלתי לחשוב על רעיונות, ואז ניגשתי לאבן שושן וגיליתי להפתעתי, שהם לא בדיוק מכירים במילה ''תובנה''. כלומר, היא קיימת במילון, אבל מוגדרת כלשון דיבור, עם הפנייה למילה המאושרת הרשמית ''בוננות'', שבה איש לא משתמש. כנראה ''תובנה'' לא עונה לכללי הגזירה המקובלים על האקדמיה.
   כתוב תגובה
אם כך - קודמה!  (חדש)
יעל יום שני, 23/11/2009, שעה 11:19
בתשובה לאהרון
   כתוב תגובה
תראה, תשמע  (חדש)
גרומיט יום ראשון, 08/11/2009, שעה 23:35
בתשובה לאהרון
אני מגיב על מה שאני מבין, ותרגומים מילוליים מכאיבים לי בעיניים.

בכל מקרה, היוזמה ברוכה ואני מאוד בעד, רק שאיכשהו אין לי ממש מה לתרום לה. למרות כל חיבתי לרעיונות שיש למד''ב להציע, בשבילי העיקר היה ונשאר הסיפור והדמיון, כמו גם אמירה כלשהי על בני אדם או על החברה. העתיד, כדברי אורסולה אהובתי, הוא קודם כל מטאפורה.
   כתוב תגובה
תרגום די מזעזע, מה?  (חדש)
אלמוני יום שני, 09/11/2009, שעה 20:41
בתשובה לאהרון
FORESIGHT = נבואה, התנבאות. לא?
   כתוב תגובה
לא  (חדש)
kenny יום שלישי, 10/11/2009, שעה 19:28
בתשובה לאלמוני
הצורה הזו של השורש נ.ב.י/א קשורה בעברית להשראה אלוהית. אם רוצים מילה מהשורש הזה ניבוי מתאימה יותר, אבל בהתחשב במקור אני הייתי מנסה לגזור מילה מהשורש ר.א.ה או ח.ז.ה.
   כתוב תגובה
תרגום די מזעזע, מה?  (חדש)
נועה רייכמן שבת, 14/11/2009, שעה 21:23
בתשובה לאהרון
למעשה, קיים בעברית תרגום למונח (אולי לא ''רשמי'', לא בטוחה): ''קלף משוגע''. נכון שהביטוי ''הלך לו קלף משוגע'' נתפס כבעל קונוטציה חיובית, אבל מי שמכיר את ''הקלף המשוגע'' בטאקי - שגורם לכולם להחליף קלפים עם שכנם -יודע שלא תמיד השינוי היה לטובה.
מינוח עברי אחר הוא ''לטרוף את הקלפים''. אז אולי ''קלפים מטריפים''?
   כתוב תגובה
אבל יש כאן בעיה אינהרנטית, לא?  (חדש)
עידו גנדל יום שני, 09/11/2009, שעה 3:20
בפרויקט הראשון, הכוונה. אם יהיה מאגר אקדמי מסודר של איומים אפשריים מצד ארגוני פשע/טרור, אותם ארגונים ימצאו דרך להניח את ידיהם עליו כדי לדעת למה אנחנו עשויים להיות מוכנים ועל מה עוד לא חשבנו.

(בלי קשר, נזכרתי ברעיון של חטיפת מיכלית נפט ענקית בלב ים וריסוקה לתוך נמל גדול. זו לא המצאה מקורית שלי, אבל אני לא זוכר כרגע את המקור)
   כתוב תגובה
...אלא אם הכוונה היא להשתמש  (חדש)
עידו גנדל יום שני, 09/11/2009, שעה 3:26
בתשובה לעידו גנדל
במידע כדי לבנות מראש הגנות בתוך הטכנולוגיות המתפתחות.

אגב, למה לא לתרגם Foresight פשוט כ''ראיית הנולד''?

ואפרופו ראית הנולד, הנה רעיון: מרפאות לשיפור גנטי של עוברים ישתילו, בלי ידיעת ההורים ואולי אף המטפלים עצמם, גנים שיגרמו לרך הנולד לחוש סימפטיה עמוקה לשפה הפרסית ולדיקטטורים שדוברים בה :-)
   כתוב תגובה
...אלא אם הכוונה היא להשתמש  (חדש)
נגה יום שלישי, 10/11/2009, שעה 10:28
בתשובה לעידו גנדל
או יותר גרוע, סימפטיה עמוקה לקוקה קולה.

וזה יכול להיות בידיעת והסכמת ההורים ב''מבצעים'' כמו ''השתל סימפטיה לקוקה קולה וקבל מניעה גנטית לשנים עשר סוגי סרטן''. איזה הורה לא יבחר בזה?
   כתוב תגובה
רעיון מצוין. אני מציע  (חדש)
עידו גנדל יום שלישי, 10/11/2009, שעה 15:34
בתשובה לנגה
שתרשמי עליו פטנט כבר עכשיו... ואני כלל לא בטוח שכדאי להוסיף כאן אמוטיקון מחייך.
   כתוב תגובה
עדכון פרא  (חדש)
אהרון יום שלישי, 10/11/2009, שעה 15:49
במקביל לדיון הבלשני-פילוסופי המרתק שהתנהל כאו עד עתה, קיבלתי דווקא כמה רעיונות מעניינים מאוד מאנשים שהואילו לכתוב לי בדוא''ל. אני מודה לכולם, ולא, לא אגלה לכם כאן מה הם כתבו...

ואני בהחלט מצפה שתמשיכו!
   כתוב תגובה
''קלף פרא''  (חדש)
שם כלשהו יום שלישי, 10/11/2009, שעה 22:25
כמה שידוע לי יש סוג מסויים של קרן (לא זוכרת אם זו קרן גמא, יכול להיות שסתם הדבקתי שם של קרן ששמעתי, אז לא בטוח) שמגיע אלינו כל יום מהווצרות חורים שחורים נוספים זו כמות אנרגיה אדירה, אולי בעתיד יצליחו לנצל את הקרניים האלו המוטחות בפרצים קצרים מאוד (שנייה עד 10 שניות לרוב), ולא רק לחקור אותן. בעזרת מחקר כמו שצריך ומחשבה אולי ניתן יהיה לפתור הרבה בעיות אנרגיה.
את הרעיון הזה שאבתי מתוך הספר שאני קוראת עכשיו שנקרא ''יקומים מקבילים'' והוא לא סםר מדע בדיוני אלא ספר פיזיקה וההיסטוריה של הפיזיקה.
   כתוב תגובה
רעיונות לקלפי פרא  (חדש)
קרן אמבר יום רביעי, 11/11/2009, שעה 12:20
לכל תחום יש קלפי פרא משלו, חלק שקטים יותר וחלק מרעידים את אמות הסיפים.

הרי דוגמא:
קלף פרא מוכר הוא פילוסופיה\דת\שיטת שילטון- תעלה ותבוא פילוסופיה חדשה שתשנה מהיסוד את הדרך בה אנחנו רואים 42* ומקומנו בהם. דוגמא לקלף פרא כזה מהעבר- קומוניזם.

קלף פרא כזה לעתיד- אין לי שם לזה אבל הרעיון הוא שינוי חברתי על בסיס המיידיות של התקשורת הדיגיטלית- התהוות קבוצות גלובליות בעלות זהות עצמית פנימית החופשייה ממגבלות לאום ומדינה פיסיות. אדם יוכל להשתייך לכמה כאילה בו זמנית ולפעול\להשפיע בכל רחבי הגלובוס.
בתנאים כאילה מדינה, שמגדירה את עצמה כקהילה חתומה במרחב הפיסי בלבד, תאבד את משמעותה מול האנשים שבה.
מדינות שירצו לשרוד יצטרכו לספק גורם מאחד רוחני או לחלופין ליצור גבולות דיגיטליים עבור הקהילה שלהם כדי לשמר את אופי העדר.

יש לי כמובן רעיונות אחרים אבל אשמור אותם לכנס בינתיים.

*קיצור ל''החיים, היקום וכל השאר''
   כתוב תגובה
תשמרי אותם לכנס? איזה כנס?  (חדש)
אהרון יום רביעי, 11/11/2009, שעה 14:19
בתשובה לקרן אמבר
טוב, אז צריך עוד עדכון פרוע:
בכנס ''מאורות'' יהיה פאנל על ''תרחישים פרועים'', שאותו התנדבתי להנחות.
מי ישתתף? פרופסור אחד, דוקטור אחד, דוקטורנט אחד ודוקטורנטית אחת בשם ק'.
והקהל יוזמן להתפרע, כמובן.
   כתוב תגובה
תשמרי אותם לכנס? איזה כנס?  (חדש)
קרן אמבר יום רביעי, 11/11/2009, שעה 14:28
בתשובה לאהרון
איזה כנס? כל הכנסים מהיום ועד אפריל נראה לי... זה שבחו''ל, זה שבים, זה שבמדבר...
   כתוב תגובה
תרופות ממוקדות מטרה  (חדש)
רוי יום חמישי, 12/11/2009, שעה 18:06
אני עובדת עם ילדים חולי סרטן במצב קשה . מצב שבו ועדת הלסינקי מאשרת שימוש בתרופות נסיוניות. הגל החדש הוא תרופות ביולוגיות שתוקפות מאפיין ספציפי בתאי הגידול ולא אמורות לפגוע בשאר התאים הבריאים. זוהי ה''תקוה'' תרופות ספציפיות לתאים חולים. תרופות שונות לגידולים שונים (גידולים של תאי דם, עור, שריר, עצם...). אותי מדאיגה האפשרות שימציאו תרופה שמזהה רק תאים עם די אן איי נשי/גברי, או תאים של אנשים זקנים. או תאי עור כהים, או... בקיצור האפשרות לפגיעה באכלוסיות שונות על סמך סמנים בתאים. וכשאני ממש חולמת בהקיץ אני מדמיינת תרופות שמזהות דפוסי מחשבה לא רצויים ומשמידות את תאי המוח הסורר.
רק בריאות לכולם רוי
   כתוב תגובה
תרופות ממוקדות מטרה  (חדש)
קרן אמבר יום שישי, 13/11/2009, שעה 14:30
בתשובה לרוי
טוב שיש ועדות הלסינקי
נראה לי ש''תרופות'' מהסוג הזה מתאימות יותר תחת ההגדרה ''לוחמה ביולוגית''.
   כתוב תגובה
תרופות ממוקדות מטרה  (חדש)
רוי שבת, 14/11/2009, שעה 10:09
בתשובה לקרן אמבר
המשונה זה שכולם מאוהבים בתרופות האלו מיטב המוחות והתקציבים מופנים לפיתוחן. ורק ההזויים והחולמנים מפחדים מפוטנציאל ההרס הממוקד שגלום בהן. כל כך פשוט לפזר במיים או באוויר חומרים כאלו שיפגעו רק במי שעל התאים שלו סמנים השונים מאלו שעל התאים שלך. אני למשל היתי מפזרת תרופה שפוגעת ברזים וגבוהים ומשאירה רק את המושלמים הנמוכים השמנים.
   כתוב תגובה
תרופות ממוקדות מטרה  (חדש)
קרן אמבר יום ראשון, 15/11/2009, שעה 8:20
בתשובה לרוי
צריך קצת הבנה באבולוציה כדי להבין למה הרעיון הזה רע, מעבר לבעייתיות החברתית שלו.
חיסול נתח ממוקד של האוכלוסיה בצורה כזו שווה ערך להאצת הסלקציה האבולוציונית.
הבעיות הפיסיולוגיות יתחילו ברגע שהמגוון הפונקציונלי של האוכלוסיה יצנח.
מעבר לכך- ''רזים'' תלוי יותר בסגנון חיים מאשר בתאים- אדם שמן היום יכול להיות אדם רזה בעוד חצי שנה- האם ה''תרופה'' תפעל פתאום מסף רזון מסויים? האם התרופה תמשיך להסתובב בלי יכולת לנטרל אותה למשל שנים?
נמשיך הלאה- ''גבוהים''- מה לגבי כל הנמוכים שלקחו סטרואידים להגבהה. האם ה''תרופה'' תחסל אותם גם כן? אם כן- הרי שה''תרופה'' חיסלה אוכלוסיית מטרה שמכילה מידע גנטי חשוב של נומך. אם לא הרי שה''תרופה'' לא פתרה את ה''בעייה'' החברתית של נוכחות אנשים גבוהים באוכלוסיה ומדענים ידרשו לפתח עוד ''תרופה'' קטלנית מהסוג הזה ככדי ''לפתור'' את הבעיה ובו בזמן הגבוהים המזוייפים (מבחינה גנטית) יתמודדו עם להיות שונים עוד יותר ממקודם... בחברה שבוחרת להכחיד נתחים מאוכלוסייתה על רגע מראה חיצוני... כמו למשל גובה.
   כתוב תגובה
תרופות ממוקדות מטרה  (חדש)
רוי יום ראשון, 15/11/2009, שעה 10:03
בתשובה לקרן אמבר
אאוצ' את מתכוונת שאני צריכה גם לחשוב לא רק לדמיין. אז נראה... מבחינת השמדת הרזים אז כך מי שאין לו נטיה גנטית להשמנה יושמד זה קל. מי שיש לו נטיה להשמנה והוא רזה כי עשה דיאטה אז אין בעיה שישאר בחיים ויסבול רעב. הילדים שלו כבר יולדו שמנים. לגבי הגבוהים אז גבוהים גנטית שוב אין בעיה. ואלו שלקחו הורמונים כדי לגבוה או עקבים שוב בסדר שישארו לסבול הילדים שלהם כבר יהין בסרר. תוך דור פותרים את הבעיה ואני יש לי סבלנות ויש לי חזון. אצלי הגזע האנושי ינוקה מהיסוד הפתרון התרופתי המושלם לטוהר הגזע אז יקח עוד דור אחד לא נורא. מה שמדאיג אותי שלא צריך שכל החברה תרצה להפטר מנתח זה או אחר של האוכלוסיה מספיק כמה משוגעים לדבר שמאמינים בדרכם ויכולים להרעיל את העולם כפעולת טרור. והמחיר האבולוציוני, אני לא חושבת שזה יטריד את אלו שמפחדים מהשונה אולי אפילו יעודד אותם.
   כתוב תגובה
תרופות ממוקדות מטרה  (חדש)
קרן אמבר יום ראשון, 15/11/2009, שעה 18:54
בתשובה לרוי
מה שלא ידוע הא כמה תכונות גנטיות צמודות לתכונות אותן את תרצי לחסל. מה יקרה אם העמידות למחלה כלשהי היא עמידות תורשתית צמודה לגנים לגובה או למטאבוליזם מהיר (ההפך מהשמנה)? בצורה הזאת את עושה סינון חברתי שיגביר את נוכחות הפגמים הגנטיים הנסתרים - בדומה לנטייה של כלבים דלמטיים לחרשות- אותו סוג של סינון אבולוציוני על סמך חזות חיצונית מוביל לפגיעה בתפקוד בטווח הארוך.

טכניקה עדיפה תעבוד ברמה החברתית בלי לגעת בגנטיקה- למשל להשתמש בפרסומות יופי כשטיפת מוח אם רוצים לשכנע אנשים לקבל סטנדרט אחר כ''יפה'' במקום לבצע ניתוחים גנטיים עם פטיש.
   כתוב תגובה
תרופות ממוקדות מטרה  (חדש)
dlk יום ראשון, 15/11/2009, שעה 23:21
בתשובה לקרן אמבר
אבל נכון ל40 השנים האחרונות נעשית שטיפת מוח שכזאת שלא מועילה, אולי עדיף ליצור נגיפים שישמידו רק חלק מאוכלוסית היעד כדי שיהיה ניתן למדוד השפעות לפני הפתרון הסופי?
   כתוב תגובה
שטיפת המוח כבר קיימת  (חדש)
גרומיט יום שני, 16/11/2009, שעה 16:18
בתשובה לdlk
שטיפת המוח שעליה דיברת כבר פועלת כמה עשורים בהצלחה מרובה - אבל בכיוון ההפוך. כמה עשורים רבים אנחנו מותקפים בדימויים ויזואליים שהופכים יותר ויותר רזים ובתעמולה בוטה נגד שמנים. ומעניין שלמרות התעמולה הזאת, האולוסייה עדיין הופכת יותר ויותר שמנה, רק עם דימוי עצמי נמוך.

נראה לכם שאפשר לפתח נגיף שיחסל רק אנשים ששמם מתחיל באות א' ונגמר ב''ג'אד''? או ששם הוא לא תכונה גנטית?
   כתוב תגובה
אם לא, אז אולי אנטי-שם-יות היא תכונה גנטית...  (חדש)
רז יום שלישי, 17/11/2009, שעה 10:13
בתשובה לגרומיט
   כתוב תגובה
תרופות ממוקדות מטרה  (חדש)
רוי יום שני, 16/11/2009, שעה 0:56
בתשובה לקרן אמבר
העלתי את הנושא רק כתגובה לשאלה האם יש משהו קטן בסביבה שלנו שהוא פוטנציאל להיות נשק הרסני בידי טרוריסטים. תוהה תמיד האם התרופות החדשות האלו שמפותחות באהבה ומסירות על ידי גאונים טובי לב שרק רוצים להציל ילדים חולים האם לא יגיעו יום אחד הרעים שישתמשו בהן כנשק. לא בטוחה שטרוריסטים עסוקים בשאלות של מוסר ובחשיבה מעמיקה על השלכות הפיגועים שלהם. נראה לי שנשק כזה הוא פשוט מפתה. ואני דווקא לא אכפת לי שהשונות תשאר אפילו אחדים מחבריי הטובים הם רזים וגבוהים. מאבל האמת שהמחשבה על עולם שכולם בו נמוכים, שמנים, חרשים, עם כתמים שחורים נראה לי ממש מפתה.
   כתוב תגובה
תרופות ממוקדות מטרה  (חדש)
קרן אמבר יום חמישי, 19/11/2009, שעה 2:05
בתשובה לרוי
עולם של גמדים דלמטיים. פרצ'ט היה עושה מזה מטעמים.

חוץ מזה השונות לא תעלם לתמיד, היא פשוט תתחיל להצטבר שוב. זה יקח כמה אלפי שנים שבהן יש סיכוי טוב להכחדת המין האנושי אבל מה לא עושים בשביל האידיאולוגיה.
   כתוב תגובה
תרופות ממוקדות מטרה  (חדש)
רוי יום חמישי, 19/11/2009, שעה 15:03
בתשובה לקרן אמבר
''השונות תתחיל להצטבר שוב'' איזה יופי אפילו בתסריטים הקיצוניים ביותר הרעים מפסידים בסוף. אני אוהבת סיפורים עם סוף טוב.ולא לדאוג האנושות והנמלים לא יעלמו יצורים סתגלתניים וחצופים מדי. ונכון מה לא עושים בשביל אידיאולוגיה או במקרה שלי בשביל סיפור טוב.
   כתוב תגובה
תרופות ממוקדות מטרה או מפספסות   (חדש)
אהרון יום חמישי, 19/11/2009, שעה 15:05
בתשובה לקרן אמבר
אם להיות לרגע רציני (כן, זה קשה לי כמו לכם/ן) - האם מהדיון המרתק הזה אפשר לגזור איזה תרחיש פרוע מעניין שאפשר לבסס אותו ולהתייחס אליו ברצינות?
   כתוב תגובה
תרופות ממוקדות מטרה או מפספסות   (חדש)
רוי יום חמישי, 19/11/2009, שעה 17:41
בתשובה לאהרון
תרחיש רציני ומסוכן? כן! הרפואה מתנהלת כרגע במחוזות מסוכנים. האפשרות ליצור חומר שפוגע רק בסוג מסוים של תאים ולא באחרים. יכול ליצור בתאוריה חומר שפוגע רק באנשים עם מאפיין ספציפי על התאים אבל לא יפגע במי שחסר את המאפין הזה. דבר שיכול לאפשר ''טיהור גנטי''. שלא לדבר על מה שנעשה אצלנו כבר בפועל יצירת תינוקות עם מאפינים גנטים הרצויים לנו. כשיש ילד הזקוק להשתלת מח עצם ולא נמצא לו תורם. מוציאים כ 10 ביציות מהאם מפרים אותן מזרע מהאב ונותנים להם להתחלק בתנאי מעבדה מכל צבר תאים כזה/עובר בודקים תא אחד אם הוא בעל מאפינים המתאימים לילד החולה שומרים אם לא משמידים/הורגים משתילים לרחם האם חזרה שני עוברים שיתאימו לחולה ומקווים שהוא יחזיק מעמד 9 חודשים עד הלידה ויקבל שתל מהדם הטבורי של אחיו המוזמנים. שזהו גם סוג של טיהור/דילול גנטי.
   כתוב תגובה
תרופות ממוקדות מטרה או מפספסות   (חדש)
אהרון יום חמישי, 19/11/2009, שעה 18:00
בתשובה לרוי
מה ''שנעשה אצלנו כבר בפועל'' זה בוודאי לא תרחיש פרוע אלא מציאות קיימת, ולכן לא שייך לדיון זה.
הסכנה העתידית שהזכרת (''יכול ליצור בתאוריה'') בהחלט רלוונטית, אם התאוריה תהפוך לממשות.

ולשם שינוי, האם אפשר לחשוב גם על תרחיש פרוע רציני שאיננו מסוכן אלא חיובי?
   כתוב תגובה
תרופות ממוקדות מטרה או מפספסות   (חדש)
רוי יום חמישי, 19/11/2009, שעה 18:11
בתשובה לאהרון
תרחיש חיובי. לפזר במים, באויר... חומרים כאלו שתוקפים רק תאים חולים ובעצם למנוע סרטן לכווולם עוד לפני שהם יודעים שאיזה שהוא תא אצלם חלה הוא כבר מושמד בלי לפגוע בתאים הבריאים שלהם. מין תחזוקה שוטפת של האוכלוסיה.
   כתוב תגובה
תרופות ממוקדות מטרה או מפספסות   (חדש)
רוי יום חמישי, 19/11/2009, שעה 20:08
בתשובה לאהרון
ואם יש חברה שלא חולים בה . אפשר לחשוב מה קורה למבנה החברתי לאמונות לחוקים וכו'. מה יקרה אם פתאום אחרי כמה דורות של בריאות ואריכות ימים מישהו כן יחלה? ועוד המון תסריטים אפשריים
   כתוב תגובה
תרופות ממוקדות מטרה או מפספסות   (חדש)
רוי יום חמישי, 19/11/2009, שעה 20:08
בתשובה לאהרון
ואם יש חברה שלא חולים בה . אפשר לחשוב מה קורה למבנה החברתי לאמונות לחוקים וכו'. מה יקרה אם פתאום אחרי כמה דורות של בריאות ואריכות ימים מישהו כן יחלה? ועוד המון תסריטים אפשריים
   כתוב תגובה
תרופות ממוקדות מטרה או מפספסות   (חדש)
קרן אמבר יום שלישי, 24/11/2009, שעה 7:32
בתשובה לרוי
תרחיש פרוע חיובי משינוי דראסטי ברפואה הנשען על הבנה מושלמת של גנטיקה אנושית:
הנדסת נאנובוטים ביולוגיים כתגבור מערכת החיסון והכנסת תוכנית הבנייה שלהם לDNA בעזרת קופסיות של וירוסים- להלכה- הנדסת ווירוס נאנובוטי.
חיסון שכזה צריך לעשות פעם אחת באוכלוסיה (או כמה פעמים בפיזור חופשי) כמו שמחסנים נגד צהבת.
ומאותו הרגע חסל סדר מחלות זיהומיות, מחלות חיצוניות, מחלות סרטניות. הרפואה תתמקד רק בטיפול בבעיות פיסיולוגיות גדולות מהסוג שנאנובוט לא יכול לתקן בקלות כגון שברים, היפוך איברים, אסתטיקה לפי אופנה וכו.
לציבור ימכרו הורמונים מלאכותיים שיעודם לתקשר עם הנאנובוטים הביולוגיים ולשנות להם את ''התכנות'' כדי לעדכן אותם מול מחלות חדשות או לאפיין להם מטרות פרטיות כגון מניעת הריון, חיסונים ספציפיים כנגד רעלנים למי שעובד עם חיות מסוכנות וכו.
היתרון הגדול בשיטה הזו היא שהמפעל שמייצר את הנאנובוטים הוא גוף הפציינט ולכן אין עלות ייצור מעבר לעלות הפיתוח. אוכלוסיות שלמות במדינות נחשלות יוכלו לקבל חיסונים חד פעמיים כאילה שימומנו מתרומות.

תרחיש כזה קל להפוך על פיו ולפזר וירוס חיסוני שכזה שיתקיף כל מי שיש לו רגישות ללאקטוז למשל ובכך לפגוע בעיקר במדינות המזרח הרחוק כאשר יש למדינות המערב תיקון לחיסון המציל את תושביהן הרגישים ללאקטוז.
   כתוב תגובה
נאנו היסטוריה וחיזוי מדוייק של העתיד  (חדש)
מישהו יום שישי, 27/11/2009, שעה 3:41
התהליך החלש הכי משפיע הוא הגברת הרזולוציה בכל תחומי החיים
רמת הפירוט שבה אנחנו מציגים זמן ומרחב עולה ללא הרף
התהליך לא התחיל אתמול אלא הוא היה קיים תמיד
הקלף הפרוע בדרך כלל מגיע כמעבר לרזולוציה מסויימת אנחנו קופצים מימד או פרדיגמה בגלל שאז רמת הפירוט הגבוהה חושפת הקשרים וקשרים שהיו לא נראים קודם ואירועים שנתפשו כמקריים מתגלים כבעלי סיבה מוגדרת וברורה
כאילו,אם תחתוך את ה''מציאות'' למקטעים הולכים וקטנים באיזה שהוא שלב המקטעים יהיו כל כך קטנים שהם יצרו רצף חדש
למשל
ככל שאנחנו מתקדמים לעתיד המבט שלנו לאחור הופך להיות יותר מפורט וההבנה ההיסטורית שלנו מפתחת מודעות גם למעשים זעירים ולא רק לקרבות גדולים ואנשים גדולים ואירועים גדולים
המודעות לפרטי הזמן ההיסטורי הכי קטנים חושפת מנגנונים הרבה יותר מהותיים של התפתחות מאשר מי כבש את מי ולמה ומי פיצץ למי את הצורה ולכן חשיפת הפרטים הכי זעירים של העבר תוביל לחיזוי מדוייק של העתיד
אגב
מאותה סיבה אין לי ספק שמה שנתפש היום כפעולה מרחוק או סיבתיות אקראית בפיזיקה מבטא לא יותר מחוסר היכולת שלנו למבט יותר מפורט ושיוויני של עולם התופעות
ובהקשר זה הייתי ממליץ לשים לב להופעת הקהילה האוטיסטית לראשונה בהיסטוריה שגם היא אירוע חלש כביכול אבל אוטיסטים הם האנשים היחידים המחוננים במבט לא היררכי ופרטני לאין סוף של המציאות ולכן אני חוזה בוודאות שהאוטיסטים (שהם סוג של חנונים ברזולוציה גבוהה) יהוו בעתיד הלא מאוד רחוק את רוב האנושות.
   כתוב תגובה
נאנו היסטוריה וחיזוי מדוייק של העתיד  (חדש)
אהרון יום ראשון, 29/11/2009, שעה 11:58
בתשובה למישהו
''מישהו'',
האם יש מידע (קישורים?) על הקהילה האוטיסטית ומשמעויותיה?
   כתוב תגובה
נאנו היסטוריה וחיזוי מדוייק של העתיד  (חדש)
מישהו יום שישי, 04/12/2009, שעה 10:38
בתשובה לאהרון
יש המון קישורים לקהילה האוטיסטית שעוסקים גם במשמעות החיים כפי שחבריה רואים,חשים ומרגישים וגם בשאר האספקטים המסובכים של החיים האוטיסטים וגם הופעת הקהילה האוטיסטית שלפני זה הייתה חסרת כל היא חלק מאוד משמעותי לדעתי מהרגע ההיסטורי שבו אנחנו נמצאים כרגע כי ההופעה הזו לא הייתה אפשרית ללא תופעת הרשת והדגש על מידע כפי שהוא התחיל להתפתח בשנים האחרונות,
אגב
שלא במקרה הרבה אספרגרים עוסקים בבנייה של עולם המידע המרושת וגם אני מאובחן כאספרגר ועוסק כבר שנים לפרנסתי בתכנון ותיכנות של העולם החדש
לאוטיסטים תפישה ''רשתית'' היא טבעית כי אין לנו תחושת מרכז כמו שיש לרוב האנשים הנורמלים ועולמנו בנוי יותר על איכותם של קישורים פנימיים מאשר על מרכז אשלייתי
אולי תנסה להתחיל מהאתר של wrong planet שהוא בין הגדולים בעולם ומשם תוכל למצוא הרבה קישורים נוספים
בישראל תחפש את א''סי שגם להם(לנו) יש פורום קטן שגם בו לפעמים יש דיונים מאירים
תודה על ההתעניינות
   כתוב תגובה
איתותים חלשים  (חדש)
ד''ש שבת, 06/02/2010, שעה 23:14
ראשית אני מתנצל כי רק עכשיו ראיתי את הדברים. האם יש טעם בתגובה מאוחרת?
מתוך הנחה שכן, רציתי להצביע על התרבות הקיום הווירטואלי.
הדברים אמנם פשוטים ומוכרים, אבל בעתיד יכול להיות להם משמעות גדלה והולכת. אינני מדבר רק על מימוש חלומות או פנטסיות בעולם וירטואלי, אלא גם על קיום כפול או משולש או מרובה בו זמנית המציג פנים שונות ומשונות בו-זמנית.
האם האדם יוכל לחרוג מקיום אחד (אמיתי?) לכמה קיומים שיהיו זה לצד זה? האם כל אחד מהקיומים הללו יהיה לו פן אמיתי שמבוסס על גרעין אנושי מאוחד, או שמא ההתפצלות תהיה מהותית ושורשית יותר?
מה זה יעשה לדמוי העצמי, לפסיכולוגיה האישית וליחסים חברתיים?

ואולי נסיון נוסף ל''איתות חלש'': היכולת לעבד באופן ממוחשב ומהיר כמות משתנים גדלה והולכת של תופעות יכולה להביא לחיזוי תוצאות (על פי מידת הסבירות שלהם). אסימוב, הישן והמכובד, קרא לזה ב''קץ כל זמן'' שה''ם (שינוי הכרחי מיזערי) המביא לתר''ם (תגובה רצויה מירבית). הסוציולגים העתידיים אולי יוכלו לחשב מהי הפעילות המזערית הרצויה שתניע מהלך של אבני דומינו שיובילו לתגובה רצויה. רצויה למי? והאם באמת רצויה? מה תהיה המשמעות של שליטה אפשרית כזו באירועים המתפתחים?
והדברים ידועים.
   כתוב תגובה

הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.