 |
 |
עוד בקטגוריה זו:
Ancillary Justice
ספרים / אהוד מימון
16/08/14
תגובות: 0
סוס ורוכבו רמה בים
ספרים / נועה רייכמן
03/05/14
תגובות: 0
קוקטייל עם טעם לוואי
ספרים / אהוד מימון
05/04/14
תגובות: 3
לילד יש פוטנציאל
ספרים / נועה רייכמן
22/03/14
תגובות: 0
במעלה המדרגות היורדות
ספרים / אהוד מימון
23/11/13
תגובות: 0
לא הדיסטופיה שעליה חשבתם
ספרים / איתי שלמקוביץ
21/10/13
תגובות: 0
החיים, בעיר קטנה
ספרים / קרן לנדסמן
06/10/13
תגובות: 0
משחק ילדים?
ספרים / קרן לנדסמן
17/08/13
תגובות: 1
לא בדיוק סימפוניה
ספרים / אהוד מימון
04/08/13
תגובות: 3
דרושות מילים לתמונות
ספרים / אהוד מימון
15/06/13
תגובות: 1
כשאשלין פגשה את קינאן
ספרים / קרן לנדסמן
11/05/13
תגובות: 1
לשם ובחזרה, ולשם
ספרים / נועה רייכמן
19/04/13
תגובות: 2
דרושים מספריים
ספרים / אהוד מימון
06/04/13
תגובות: 7
בחזרה לעתיד שלא היה
ספרים / קרן לנדסמן
16/03/13
תגובות: 5
להתחיל באומץ
ספרים / נועה רייכמן
02/02/13
תגובות: 0
|
 |
דרקונים וילד
ספרים / ענבר גרינשטיין
שבת, 20/06/2009, שעה 17:58
ביקורת על ספר הפנטסיה של רנית חמצני, ''דרקונים בעליית הגג''
|
|
''דרקונים בעליית הגג'' (אין קשר ל''פרחים בעליית הגג'') הוא ספר פנטסיה ישראלי חדש. במרכזו עומד אנדי מורגן, תלמיד חטיבת ביניים, שעובר לגור יחד עם משפחתו בבית עתיק ומפחיד, בעיר שנבנתה על חורבותיה של עיירה שנהרס מאה שנה לפני כן על ידי בוטרוס הדרקון הרשע. עד מהרה מתברר לאנדי שבעליית הגג שלו מתגוררים ארבעה דרקונים צעירים וחביבים, שמתחת לאגם המקומי מסתתר אגם הדרקונים המופלא, שמועצת זקני הדרקונים בחרה למקום מושבה בית אחר בעיר, שבאבא-יאגה ומכשפות אחרות רודפות אחריו, ושבוטרוס הנורא, שכולם האמינו שמת מזמן, חי ומנסה להרוג אותו ואת חבריו – הדרקונים ובני האדם כאחד. אנדי, שנשבע לשמור את דבר קיומם של הדרקונים בסוד, נאלץ לנהל את חייו כתלמיד פופולרי וכספורטאי מצטיין תוך כדי לחימה על חייו ועל השליטה באבן הנוקרד הסגולה, שהיא מקור כוחם של הדרקונים.
העלילה מזכירה לא מעט את ספרי הארי פוטר – בין השאר נחשים מדברים וכתובת דם על הקיר – עם תערובת מרנינה של סיפורי פנטסיה אחרים, ואפילו קטע שכמעט לקוח מתוך מלחמת הכוכבים. המשפחות דומות כולן למשפחות הזכורות לי מסיפורי השביעייה הסודית ודומיהם שקראתי בילדותי. האמהות, אף-על-פי שלרובן מקצועות מכובדים, תמיד במטבח, מבשלות או מנקות או גם וגם. למעשה רוב הזמן מתקבל הרושם שאניד בלייטון ניסתה לכתוב את הארי פוטר.
האם זהו ספר מקור? לא בטוח. על גב הספר מופיע השבח התמוה ''נקרא כאילו תורגם מאנגלית''. בעוד שאני אישית לא מחפשת בספרי מקור דווקא את הקשר הישראלי (או לחלופין היהודי), במקרה הזה אני לא רואה כל הצדקה לכתוב במכוון ספר שייראה כאילו נכתב במקור באנגלית. ואכן, העיירה הדמיונית אינדיגן שבה ממוקמת העלילה, שאמורה לאכלס דוברי ''חרצ'ופלית'', נמצאת משום מה בסקוטלנד, בלי שהדבר מוסיף או משנה כהוא זה לעלילה. הגיבורים נקראים בשמות כמו אנדי מורגן, פול בראון, סטיוארט קופר וג'ניפר סינקלר. מזג האוויר אפור גשום ואפילו לוך נס מככב מדי פעם. רק לדרקון הרשע יש שם ערבי דווקא.
מבחינת הכתיבה, הספר כתוב טוב למדי, מעניין, קולח ובלי חורים גדולים מדי בעלילה. יש קרדיט לעורכת ולמגיהה, וניכר שהסופרת וההוצאה השקיעו בכתיבה זמן ומחשבה, מלבד בשימוש המרגיז והמיותר בצירוף ''דרק'' כדי לתאר כל דבר שקשור לדרקונים – דרקשיבה, למשל, היא ישיבה של דרקונים, וכיוצא בזה. אנדי, הגיבור הראשי, שונה מהילדים הגיבורים החנונים הקלאסיים – הוא ספורטאי ורוכב אופניים מצטיין, לא מתעניין בקריאה ולא אוהב להיות בבית. למרות החסרונות הבולטים האלה, הוא טיפוס חביב שמעורר הזדהות. הדרקונים מגניבים, והעלילה, על כל החסרונות שהוזכרו לעיל מותחת וסוחפת.
אחת הבעיות העיקריות של הספר היא השוביניזם הבוטה שלו. לכל אורך הספר שזורים משפטים מקוממים כמו '''אנדי, עזור לאמך לפנות את הכלים מהשולחן.' הורה לו אביו מעבר לכתפו'', ''אתה יותר גרוע מאמא שלי'', ''האמהות שלכם נורא דואגות'', ''הפעמים הבודדות שבהן אנדי הבחין, שלא היה סינר סביב מותניה של גברת בראון, היו כאשר היה פוגש אותה מחוץ לביתה'', ''אמו עמדה במטבח והכינה לאביו ולעצמה לעבודה'', ועוד ועוד.
בגלל כמה קטעים אלימים למדי, הספר לא מתאים לקוראים צעירים מאוד. הקהל העיקרי שסביר להניח שייהנה מהספר הם בני גילו של הגיבור, נערים ונערות בגיל חטיבת הביניים, ולולא השוביניזם הבולט שלו בהחלט הייתי ממליצה עליו לקוראי פנטסיה מתחילים.
דרקונים בעליית הגג
מאת רנית חמצני
הוצאת רימונים, 2009
413 עמודים
|
 |
|
| |
חזרה לעמוד הראשי
כתוב תגובה
|
| |
 |
 |
|
לא, שוביניזם בוטה יהיה (חדש)
עידו גנדל שבת, 20/06/2009, שעה 18:49
''אנדי, למה אתה עוזר לאמך לפנות כלים? זו עבודה של נשים!''
אומנות לא אמורה להיות מגויסת לטובת שום אג'נדה. אם גברת בראון, או מר בראון, רוצים או צריכים להסתובב עם סינר כל היום, זו לא סיבה למנוע מילדים לקרוא - ובטח לא בגילאים מתקדמים כאלה. שנאמר, אדם עם חינוך טוב יכול לקרוא הכל.
נ.ב. לקטנוניים: גם אני הזכרתי פעם שוביניזם בספר שביקרתי, אך לא ראיתי זאת כבעיה אלא רק ציינתי שהעניין עלול להפריע לרגישים לנושא.
|
|
|
|
|
זה נשמע ממש רע. (חדש)
Sabre Runner שבת, 20/06/2009, שעה 19:50
|
|
|
|
|
אוו. (חדש)
Crimson יום ראשון, 21/06/2009, שעה 0:23
ספר ישראלי עם שמות לועזיים מרתיע אותי אוטומטית וגורם לי לתגובה אלרגית ששמורה בדר''כ לסידרת ווינטר בלו המזעזעת. ככה שאני אשמור מרחק.
ונסיים- בישראל כתוב כישראלי!
|
|
|
|
|
לא הבנתי (חדש)
מוניקה יום ראשון, 21/06/2009, שעה 10:35
מי כתב את הביקורת הזו?
|
|
|
|
|
לא הבנתי (חדש)
מוניקה יום ראשון, 21/06/2009, שעה 10:37
בתשובה למוניקה
אהה סליחה, ענבר היא המבקרת ולא הסופרת...
|
|
|
|
|
לא מוצלח (חדש)
קורא יום רביעי, 24/06/2009, שעה 20:03
קראתי את הספר ולפי דעתי הספר לא מוצלח...
לספר יש הרבה פוטנציאל והרעיון הכללי מצוין אבל יש משהו צורם בכתיבה, קשה לי לשים את האצבע מה זה בדיוק אבל אני לא נהנתי.
פה לפי דעתי הכוונה שהספר נראה כאילו תורגם מאנגלית מבחינת הכתיבה והרעיון, כמו שאמרתי הרעיון טובה כתיבה לא.
בספרות הבריטית והאמריקאית יש דברים שקשורים בתרבות שממנה הספר מושפע שגורמים לספר להיות טוב יותר משהו שהכותבת לא הצליחה לחקות למרות הניסיון שלה...
|
|
|
|
|
קראתי נהניתי ואני ממליץ (חדש)
פלג יום חמישי, 25/06/2009, שעה 10:02
קראתי את הספר ונהניתי. הספר קולח מרתק יש בו הומור וקטעי מתח. חברות טובה ודילמה של הגיבור שנקרע בין נאמנות לחבריו הדרקונים לבין אם לשתף את הוריו אות את חבריו בסוד שידוע לו. לא נראה לי שהייתה למחברת כוונה לשייך את העלילה למקום מסויים על אף שפעם אחת נזכר אגם לוך נס. מעבר לרמז הזה כל העלילה מתרחשת במקום דמיוני לחלוטין. ודווקא בגלל שהמחברת ישראלית זה לא אומר שצריך להתמקד בפנטזיה שמתרחשת דווקא בארץ ולהשתמש גם בשמות ישראליים. לי נראה שדרקונים לא מתחברים ולא משתלבים טוב במדינה צעירה כישראל ויתכן שזו הייתה הסיבה. לא הפריע לי. ובכלל העניין השוביניסטי שמוזכר? כיוון שהעלילה מתרחשת לפני כמה עשרות שנים דווקא ההתייחסות לנשים בתקופות קודמות(מה לעשות) הייתה פחות שוויונית. יחד עם זאת האמת שלא שמתי לכך לב כיוון שהדגש באמת שלא על ענייןזה ואני מסכים עם מי שכתב שקורא נבון יבין, יסיק ויצנזר את הנושא בעצמו.
|
|
|
|
|
לא קראתי, אך הביקורת יוצרת תחושה מוכרת. (חדש)
דאטרלי (שומר הצלמוות) שבת, 11/07/2009, שעה 19:12
לא קראתי את הספר, אבל אני מוכן לנחש את העלילה, ואני מתערב (על 1 ל10, כפי שאומר הביטוי הישן) על כך שאני צודק בלפחות 75% מניחושיי.
הנער מגלה את עולם הדרקונים החביב, הוא מתגלה כ''מושיע'' האגדי שלהם (בין אם הנבואה מופיעה בתחילת הספר או בסופו) ומציל אותם מהמכשפות הרעות שרצו את האבן הקסומה....
לא קראנו את זה פעם? (פעמיים? עשר?)
כמו כן, העובדה שקיימת השוואה מיידית ל''הארי פוטר'' אינה תורמת לדעתי הטובה על הספר (ועוד לא קראתי אותו) - מרבית חיקויי הארי פוטר זוכים לכשלון חרוץ - מה עוד שהארי פוטר עצמו איננו ספרות פנטזייה גבוהה ביותר.
מדוע אין רואים עוד ספרים שעלילתם מקורית, אשר מאתגרת את הקורא על כל צעד ושעל?
|
|
|
|
|
זה עתה סיימתי לקרוא והרי הממצאים (חדש)
רותי שבת, 18/09/2010, שעה 11:52
דווקא השוביניזם אינו הדבר העיקרי שמפריע לי בפנטזיה הדהויה הזאת. מפריעים לי המון דברים אחרים, חוץ מסגנון הכתיבה המשעמם-קלישאי-נמוך. הספר אכן כתוב ברהיטות אך רמתו כשל ספר כיס ממוצע. החומר ממוחזר, אבל מה עוד חדש - כולם עושים את זה בימים אלה.
מה שמפריע לי במיוחד זה האיפיון של הדרקונים. הרי אלו בני אדם בתחפושת ותו לא. אין בהם שום דבר דרקוני חוץ מנשיפת עשן דרך הנחיריים מעת לעת. אין הם שונים מהותית מאתנו והתנהלותם מזכירה מסדר או ברית אנושיים לחלוטין. השם ''דרקונים בעליית הגג'' מבטיח הרבה יותר משהספר הזה מקיים.
אין שום דמיון, חלק מהתפניות בעלילה צפויות מראש, כל הקצוות סגורים חזק מדי ובלי שום השראה. אין רומנטיקה, והגיבורים לא באמת מעוררים אהדה.
בקיצור, סופרת - למטבח!
|
|
|
הדעות המובעות באתר הן של הכותבים בלבד, ולמעט הודעות רשמיות מטעם האגודה הן אינן מייצגות את דעת או אופי פעולת האגודה בכל דרך שהיא. כל הזכויות שמורות למחברים.
|
|
 |
 |
|
